חומר רקע
רח'
אהליאב5
ירושלים מיקוד9446778, טל'
:
5313192
-
02
, פקס :
5377874
-
02
5th Aholiav St., Jerusalem P.O.B. 36016 , Zip-Code 91360,Tel: 02-5313192 , Fax: 02-5377874
E-Mail: [email protected] :דואר אלקטרוני
1
הרבנות הראשית לישראל
המנהל הכללי
THE CHIEF RABBINATE OF ISRAEL
DIRECTOR GENERAL
,בס"ד ח
' אלול תשע"ו
11
ספטמבר2016
15-16-110
לכבוד
'גב נטע משה
מרכז המחקר והמידע של הכנסת
7 הנדון
עלויות מערך הכשרות
סימוכין : פנייתך למנכ"ל הרבנות הראשית מיום15.8.16
במכתב שבסימוכין התבקש הח"מ להתייחס למס' נושאים שהעיקרי בהם היא טיוטת הדו"
ח של משרד
.'רו"ח יורם אברמזון ושות
מסמך זה אביא את תגובת הרה"ר הכוללת התייחסות בכמה מישורים:
1.
רקע כללי
2.
מבוא- טיוטת דו"ח רו"ח אברמזון
'ושות
3.
התייחסות לממצאי הדו"ח-
נוכיח כי טיוטה זו אינה מבוססת על נתונים, רצופה בטעויות
חשבוניות וסתירות פנימיות, אינה מבחינה בין דרישות כשרות בסיסיות לדרישות אחרות (שאינן
בנמצא), מתעלמת מנתוני אמת המוכיחים כי עלות הכשרות מגיע רק לחלקי אחוזים של עלות
המוצר ומביאה תועלת של מאות אחוזים במכי רות–
המלצותיו של הדוח אינן ישימות וביצוען רק
.ייקר את מחיר המזון לצרכן
הנתון בדו"ח לגבי כמות שחיטת העוף גדול פי1.75
.מכמות העוף הנשחט בפועל
הנתון בדו"ח לגבי כמות שחיטת הבקר גדול פי7
.מכמות הבקר שנשחט בפועל
הנתון בדו"ח לגבי עלות מליחת עוף גדול פי15.5
מ.עלות מליחת העוף בפועל
.תחשיב נכון לפי נתונים נכונים מפחית את עלות דרישות הכשרות הנטענת כמעט לחלוטין
4.
הערות כלליות על טיוטת הדו"ח
5.
סכום
7המסקנה המתבקשת ממצאי בדיקתנו טיוטת
הדו"ח אינ
ה ראוי
ה
להיות חלק מהדיון על עלויות מערכת
.הכשרות בישראל
א.
רקע כללי
לאחרונה אנו עדים לרוחות שונות המנשבות בקרב מיעוט מהציבור כלפי פעילות הרבנות הראשית לישראל
והרבנות המקומית בהתבסס על נתונים מוחלטים כביכול אשר נמסרו על ידי גורמים שונים במעמד כזה או
אחר. ככל גוף ממשלתי,
יודעת גם הרבנות הראשית להתייעל ולשפר
היכן שנדרש
מתוקף אחריותה לטיפול
.בתחום הכשרות הארצית, משימה שהוטלה עליה ע"י המחוקק ומתבצעת באופן עקבי ושוטף
רח'
אהליאב5
ירושלים מיקוד9446778, טל'
:
5313192
-
02
, פקס :
5377874
-
02
5th Aholiav St., Jerusalem P.O.B. 36016 , Zip-Code 91360,Tel: 02-5313192 , Fax: 02-5377874
E-Mail: [email protected] :דואר אלקטרוני
2
הרבנות הראשית לישראל
המנהל הכללי
THE CHIEF RABBINATE OF ISRAEL
DIRECTOR GENERAL
"
כי עם קדוש אתה לה' אלוקיך ובך בחר ה' להיות לו לעם סגולה מכל העמים אשר על פני האדמה. לא
תאכל כל תועבה. זאת הבהמה אשר תאכלו...."
.
" )'(דברים י"ד ב לעשות רצונך אלוקי חפצתי ותורתך בתוך
מעי.)'" (תהילים מ' ט
מצוות רבות נאמרו לעם ישראל בתורה הקשורות למזון. הן לגבי סוגי המזון המותרים והאסורים, הן לגבי
.דרכי עיבודו שמירתו והכנתו של המזון ועד להגעתו לפיו של הסועד
גם חכמינו לאורך הדורות במשנה ובגמרא, גאונים, ראשונים ואחר ונים הרחיבו מאוד בדיני האסור
והמותר בענייני האכילה עד שסימנים רבים מאוד בארבעת חלקי ה"שולחן ערוך" עוסקים בדינים
.הקשורים למזון
בימים עברו, ה
י יתה העברת המסורת בדינים אלו עוברת מאב לבן ומאם לביתה. גם דרכי עיבוד והכנת
המזון היו פשוטות ומקומיות ולא דרשו ידע ומ .יומנות אשר להן גם השלכות הלכתיות על כשרות המזון
במקרה הצורך היה השוחט והבודק עושה את מלאכתו ורב הקהילה פוסק את פסיקתו, וכשרות המזון
יה יתה תחומה בתחום הצר של הקהילה המקומית אשר חבריה בהנהגת הרבנים המקומיים היו נאמנים
אלו על אלו והחשש להיכשל באיסורים היה קט.ן
עם התפתחות
התעשיי
ה
בעולם, המסחר חוצה הארצות והיבשות, הכלכלה המתפתחת, כמו גם הפגיעה
בהעברת המסורות ההלכתיות מדור אחד לזה שבא אחריו, נעשה הצורך בהבנה מקצועית והלכתית כמו גם
ביכולת פיקוח היוצאת מהתחום המקומי של ישוב כזה או אחר- לצורך בסיסי ביותר בכדי לדעת
או לפקח
האם מוצר מסוים הינו כשר ואלו בעיות ע
לולות
.להיווצר בתהליכי ייצורו
גם על מדינת ישראל-
מדינת היהודים-
לא פסחו תהליכים אלו, וייצור המזון במדינה הינו מורכב וכולל
תחומים הלכתיים ומקצועיים רבים מאוד, כמו גם קשרי מסחר חובקי עולם בתעשיית המזון המצריכים
.השגחה בקרה ופיקוח על מנת לאשר כי המזון המיוצר הינו כשר
סקרים רבים
קובעים מזה שנים, כי רוב הציבור בארץ, ובוודאי רוב הציבור היהודי, מעוניין בצריכת מזון
כשר, גם אם אינו מודע לתהליכים השונים הכרוכים בהגדרת מוצר ככשר ואף אם אינו יודע לבצעם
בעצמו . נוספת לכך העובדה הברורה היא שרוב עסקי המזון היצרניים בוחרים להיות כשרים ולהחזיק
בתעודת כשרות מטעם הרבנות המקומית המוסמכת, וזאת למרות המחיר הכלכלי הטמון בכך, וכנראה
.שמחיר זה נותן תמורה כלכלית אשר הופכת את ההשקעה לכדאית
כבר עם הקמתה, ראה הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל,
חוזה ומקים הרבנות הראשית לישראל והרב
הראשי לישראל הראשון, את הרבנות הראשית ככזו אשר צריכה "לעמוד על מרום הפסגה של תח
י ית
האומה ולהיות עמלים עם הציבור בכל פינות החיים של הבניין ושל היצירה הלאומית. ההשפעה מוכרחת
להיות מתפשטת על כל החיים מבלי לתת מקום לציבור לחשוב כי הרבנות היא חלקו של איזה סוג מיוחד
נחלתה של מפלגה מיוחדת". ראה הרב קוק בחזונו את הרבנות הראשית לישראל ואת הרבנים הפועלים
.מכוחה ככאלו הפועלים לטובת כלל ישראל ללא היבטי מגזר או מגדר
חוק איסור הונאה בכשרות קובע כי הרבנות הראשית לישראל או מי שהסמיכה ל ,כך וכן רב מקומי בעירו
.הם המוסמכים ליתן כשרות ואף לקבוע נהלים ליישומה של מערכת הכשרות
הנה כי כן, לרבנות הראשית הן החזון והן הסמכות בחוק
בהיות משמשת גם כרגולטו
ר
לקבוע את נהלי
הכשרות למתן תעודות כשרות וכמובן גם לתת את תעודות הכשרות לעסקים לפי העניין.
רח'
אהליאב5
ירושלים מיקוד9446778, טל'
:
5313192
-
02
, פקס :
5377874
-
02
5th Aholiav St., Jerusalem P.O.B. 36016 , Zip-Code 91360,Tel: 02-5313192 , Fax: 02-5377874
E-Mail: [email protected] :דואר אלקטרוני
3
הרבנות הראשית לישראל
המנהל הכללי
THE CHIEF RABBINATE OF ISRAEL
DIRECTOR GENERAL
מערכת הכשרות בישראל
מדינת ישראל
כ מדינה יהודית ועל בסיס הנתונים ניתן להתרשם שרוב אזרחי ישראל מעוניינים באוכל
,כשר ,אך יחד עם זאת ההחלטה האם להיות כשר או לא, עומדת לבחירתו
החופשי
ת
של בית העסק
בהתאם למכלול שיקוליו, הערכיים, הדתיים, הכלכליים או אחרים וזאת כחלק מדמותה הדמוקרטית .
אולם על פי החוק, בעל עסק לא יציג את עסקו ככשר אם לא ניתנה לו תעודת כשרות מאת הרבנות
המקומית המוסמכת. (חריגים לכך הם צה"ל אשר כשר על פי חוק, בתי חולים ממשלתיים מכח החלטת
).ממשלה, ומוסדות ציבוריים נוספים על פי חוזרי מנכ"ל שונים
ל אחר שבחר בעל עסק לפנות לרבנות המקומית לקבלת תעודת הכשר, פועלת הרבנות המקומית והמועצה
הדתית על פי חוזרי מנכ"ל המשרד לשירותי דת (מבחינה מנהלית) ועל פי נהלי הרבנות הראשית לישראל
(מבחינה מהותית) למתן תעודת הכשרות ושירותי ההשגחה לעסק. חוזרי המנכל מגדירים את אופ ן הפעלת
מערך הכשרות, עלויות האגרות השנתיות ועלות שעת השגחה של משגיח בעסק ואילו נהלי הרבנות
.הראשית לישראל קובעים את הנהלים ההלכתיים לאופן הפעלת עסקים כשרים
כפי שצוין, רבות מהפעולות הנעשות בתהליכי הגדרת מוצר ככשר הינן פעולות מקצועיות הדורשות לימוד
רב ,ומיומנות רבה בביצוען. כאלו הן לדוגמא, פעולת השחיטה ניקור והכשרת הבשר הבאים בעקבותיה
הלכות תרומות ומעשרות בעולם טכנולוגי מפותח, הלכות הפרשת חלה בעולם תעשייתי מתקדם וידיעה
רבה הנצרכת בחומרי הגלם השונים המשמשים לתעשיית המזון אשר מקורם לעיתים ממקורות האסורים
.בשימוש על פי ההלכה
לאור מורכבות תהליכי הכשרות, דרישות הלכתיות שונות, כמו גם לאור תופעת זיופים והונאות נרחבת
(עליה יפורט בהמשך) קיימת דרישה במערכת הכשרות ל"שרשרת פיקוח" משלב ייצורו הראשוני של המוצר
עובר לעיבודו והכנתו הסופית ועד לשלב מכירתו לצרכן, אם כמוצר
מוגמר באריזה ואם כמוצר המעובד
.יחד עם נוספים בעסק העוסק בהסעדה לציבור
יובהר באופן שאינו משתמע ל-2
פנים, כי
ניסיוננ
ו
מלמד כי כמעט בכל המקרים בהם נמצאו בעסקים עם
תעודת כשרות, מוצרים שאינם כשרים/ללא תעודת כשרות/
מזוייפים וכדו', אספקת המוצרים לעסק
המושגח ית יה.ה בעקבות פגיעה בשרשרת הפיקוח וקבלת הסחורה
ב.
מבוא- טיוטת דו"ח רו"ח אברמזון
'ושות
לפנינו מונחת טיוטת דו"ח שהוכן עבור משרד האוצר ואשר מנסה לבחון את "השפעת הכשרות על יוקר
המחיה בישראל והמשמעות של הימצאות הרבנות הראשית כגוף היחידי הנותן תעודת הכשר" או כפי
שהדבר בא לידי ביטוי בכותרת הדו"ח וגם באופן רווח בעיקר בקרב אנשי תקשורת ועסקנים שונים
.""מונופול הרבנות על הכשרות
עוד לפני ההתייחסות לגופם של הנתונים הרשומים בדו"ח חובה עלינו
להתייחס למספר נקודות משמעותיות אשר עשויות לתת פרספקטיבה אחרת על הנתונים בדו"ח ודרך
.הצגתם
א.
הכשרות כערך -
במדינה יהודית לעם היהודי אשר הלכות הכשרות הינן מרכזיות מאוד בספרי
ההלכה שלו, יש ערך עקרוני לקיומה של מערכת כשרות מרכזית אשר תרכז את נושא הכשרות
ותנחה את הכפופים לה בהוראות אחידות הרואות את מכלול השיקולים באופן ארצי (ולעיתים
עולמי) ורח.ב
רח'
אהליאב5
ירושלים מיקוד9446778, טל'
:
5313192
-
02
, פקס :
5377874
-
02
5th Aholiav St., Jerusalem P.O.B. 36016 , Zip-Code 91360,Tel: 02-5313192 , Fax: 02-5377874
E-Mail: [email protected] :דואר אלקטרוני
4
הרבנות הראשית לישראל
המנהל הכללי
THE CHIEF RABBINATE OF ISRAEL
DIRECTOR GENERAL
.ב
אחריות הרבנות הראשית ומניעת הטעיה -
הרבנות הראשית לישראל רואה לעצמה אחריות להיותו של
מזון המסופק בהכשר שתחת חותמתה (או הרבנויות
המקומיות המוסמכות לכך) ככשר, וככזה שהצרכן
הסביר (אשר בחלקו הרחב אינו בקי בהלכות הכשרות השונות וביישומן) אשר יצרוך אותו לא יוטעה
.בצריכתו ויכשל באיסורים שונים ,בהתאם לחזון הרבנות הכשרות הבסיסית המאושרת על ידי הרבנות
הראשית הינה כזו המותאמת לצרכן המעוניין ל צרוך אוכל כשר ללא חומרות מחד, אך שמירה על הרף
.הנדרש על פי ההלכה והמתאים ליישום במדינה היהודית מאידך
הצורך במניעת בלבול והכשלה קבוע כבר בפסיקת ההלכה המקובלת, ומובא לידי ביטוי בנהלי הרבנות
הראשית לישראל. שינוי בתפיסה זו עלול לגרום להכשלה ממשית של הציבור הרח ב בישראל, אשר מעוניין
בצריכת אוכל כשר אף שלעיתים אינו מודע לתהליכים הנצרכים להגדרת מזון ככשר, ואשר המציאות מורה
.שנותן אמון רב בכשרות של הרבנות הראשית לישראל
.ג
כשרות בעולם תעשייתי -
,כפי שפורט בהרחבה בהקדמה למסמך זה, בעולם תעשייתי וכלכלי מפותח
ובעולם בו ה מסורות ההלכתיות אינן עוברות כבעבר מדור לדור-
הכרזה על מוצר ככשר אינה יכולה להיות
נתונה לגורם שאינו מקצועי או להיות מועברת לציבור לשם ביצוע פעולות מקצועיות אשר אינן, ומעולם לא
.היו, נחלת הכלל, כדוגמת ניקור הבשר ושחיטה
.ד
פיקוח אפקטיבי - בעולם תעשייתי וכלכ לי מפותח ובעולם בו המסורות ההלכתיות אינן עוברות מדור
.לדור כבעבר, מערכת כשרות צריכה להיות מפותחת ומתפתחת, לומדת ומלמדת, מסועפת, רחבה וכוללנית
אין מקום בבניין מערכת כזו להסתמכות מקומית על טובתו או אמונו של גורם זה או אחר שאינו חלק או
כפוף למערכת הכוללנית, א לא אך ורק על בחינת הנתונים ויצירת כלי פיקוח אפקטיבי על ידי בעלי מקצוע
בתחום. הסתמכות קהילתית מקומית, כמוה כייצור מוצר באמצעים פרימיטיביים אשר היו קיימים לפני
.מאות בשנים, בעוד העגלה התעשייתית והכלכלית דוהרת
.ה
חריגה מסמכות - הצעות שונות שהוצעו בדו"ח חודרו ת עמוק מאוד לתוך התחום המקצועי אשר בתחום
אחריותה של הרבנות הראשית ונראה כי בהצעתם נחצה הגבול הברור שבין ניתוח העלות כפי שנדרש על
.ידי מזמיני הדוח, לבין התערבות בפעולתה האוטונומית המקצועית של הרבנות הראשית
.ו
הרבנות כגוף ציבורי -
ההתייחסות עורכי הדו"ח
לרבנו ת הראשית לישראל כמונופול מצריכה הסתייגות
תמידית ואזכור כי הרבנות הראשית לישראל הינה רשות ממשלתית והסמכות למתן כשרות נתונה לה
.בחוק
אין מדובר בגוף פרטי אשר נטל לעצמו סמכויות או עוצמה על חשבון הציבור באופן שרירותי, חסר
התחשבות ובניגוד לחוק. פעילות הרבנות הרא שית היא על פי החוק, מפוקחת ומבוקרת, וכפי שצוין
.בהקדמה אף בעלת ערך במדינת יהודית, מדינת היהודים
.ז
יוקר המחיה -
הרבנות הראשית לישראל, כגוף ממשלתי בעל אחריות, רואה בהוזלת העלויות הכלכליות
הקשורות באספקת מזון כשר,
כל עוד אין בכך פגיעה בנהלי הכשרות כפי שנקבעים על ידי מועצת הרבנות
הראשית מעת לעת
, ערך חשוב . כפי שצוין, הפעלת מערכת כשרות איכותית מצריכה מקצועיות רבה ופריסה
רחבה-
.הדורשים משאבים
.ח כשרות
וולונטרי
ת–
במדינת ישראל אין חובה על בעל עסק להיות כשר. שיקוליו של
בעל עסק האם
להכריז על עצמו ככשר הינם שיקוליו הפרטיים בהתאם לרצונו, צרכיו ואמונתו. על מנת לשמור על ציבור
צרכני הכשרות קבע המחוקק בחוק איסור הונאה בכשרות את הדרך החוקית למתן תעודת כשרות וכן את
מניעת ההונאה בכשרות. בהתאם לכך, רב מקומי (שהוא עובד ציבור) מוסמך
לתת כשרות ולבעל עסק אסור
"להציג עצמו בכתב ככשר אם לא ניתנה לו תעודת הכשר כחוק. בחירתו של בעל עסק האם "להיות כשר
אינה נובעת מכפיה אלא מתוך מכלול שיקוליו בהם גם השיקול הכלכלי. עקב היותו של רוב הציבור בארץ
שומר כשרות מובן הצורך של בעלי העסקים להיות כשרים אול
ם תמיד עומדת בפניהם האפשרות שלא
רח'
אהליאב5
ירושלים מיקוד9446778, טל'
:
5313192
-
02
, פקס :
5377874
-
02
5th Aholiav St., Jerusalem P.O.B. 36016 , Zip-Code 91360,Tel: 02-5313192 , Fax: 02-5377874
E-Mail: [email protected] :דואר אלקטרוני
5
הרבנות הראשית לישראל
המנהל הכללי
THE CHIEF RABBINATE OF ISRAEL
DIRECTOR GENERAL
.לבחור בתעודת הכשרות. נקודה זו מהותית לכל הדיון בנושא הכשרות וודאי גם לדו"ח זה ההוצאות של
בעלי העסקים יצרנים ויבואנים על הכשרות הם הוצאות על מנת לספק את צרכי הציבור שדורש כשרות
.ולא הוצאות הנובעות מדרישת המדינה או הרבנות
ט .מעמד טיוטת הדו"ח - דו"ח זה נכתב בלא ידיעת הרבנות הראשית לישראל וללא מעורבותה . נתונים
מטיוטת דו"ח זה מצוטטים כבר תקופה ארוכה על ידי פוליטיקאים, עיתונאים וגורמי עניין שונים החל
מחודש יולי2015
'וביתר שאת מסוף דצמ2015
, תוך "קביעות חד משמעיות" מתוך הדו"ח למרות שמדובר
בטיוטא ראשונית וחלקית בלבד. בישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת מתאריך29.12.15
התברר כי נתונים
מהדו"ח היו בידי עמותה פרטית ובידי גורמי תקשורת עוד לפני שמנכ"ל הרבנות הראשית והמשרד
לשירותי דת ידע על קיומו. למרבה הפליאה, טיוטת הדו"ח הועברה לבחינה ותגובה של הרבנות הראשית
והמשרד לשירותי דת תקופה ארוכה לאחר מכן
והתייחסות הח"מ מיום15.3.16
) ( הרצ"ב
לא זכתה
להתייחסות .
טיוטת הדו"ח הגיעה למסקנה כי"
עיקרי תוצאות עלות המונופול של הרבנות על מתן תעודת כשרות מוערך
בכ-
600
מלש"ח בשנה, כאשר מחציתו עלות הניקור, השנויה במחלוקת. ללא עלות הניקור
השנויות
במחלוקת מוערכות העלויות
העודפות בכ-
300
מלש"ח
אשר בעיקרון נובעות מהחמרת הנהלים."
:ציטוט מטיוטת הדו"ח"
חלק מהנתונים מבוססים על אומדנים ראשוניים ועל סמך נתונים שנתקבלו
מגורמים שונים מבלי שבוצעה ביקורת מלאה על הנתונים הכספיים שהתקבלו."
בדו"ח לא מופיעים מקורות המידע, לא ברור האם ההסתמכות היא על נתון שנמסר ממקור אחד או
.מהצלבה של מספר מקורות
,עיון פשוט ובדיקה של הדו"ח כפי שיפורט להלן מוכיח כי הדו"ח נעשה בצורה לא מקצועית בלשון המעטה
וכי הנתונים המופיעים בו מנותקים מהמציאות, הדבר נובע בין היתר מחוסר הבנה בסיסית של הלכות
הכשרות וחוסר הכרה של אופן פעולת הת.חומים השונים שנסקרו בדו"ח
:הליקויים המרכזיים בדו"ח שיפורטו להלן בהרחבה הינם
1.
.העדר בסיס נתונים, ושימוש בנתונים סותרים לאורך הדו"ח
2.
אין הפרדה בין עלויות של דרישות כשרות בסיסיות לבין עלויות נוספות שאינן מחויבות מדיני
.הכשרות
3.
אין התייחסות לעלות הנוספת של כל מו צר (בש"ח ובאחוזים) , כלומר מה העלות הנוספת של ק"ג
עוף או בשר, של ארוחה במסעדה או אירוח בבית מלון–
.הנובעות מדרישות כשרות
4.
.המלצות הדו"ח אינן ישימות ולא יביאו להפחתה בעלויות המוצרים
נראה כי כותבי הדו"ח שמו להם למטרה להוציא כותרת חסרת משמעות (עלות של600
מלש "ח למונופול
הכשרות) ולא לבחון את עלויות הכשרות, את חלקם היחסי מתוך עלות המוצר, ואת היתכנות הפחתת
"עלויות אלו. כותבי הדו"ח התייחסו לדרישות הלכתיות בסיסיות כדרישות שנובעות מ המונופול" של
,הרבנות הראשית
אך גם לשיטתם חישוב לפי נתונים נכונים מפחית את העלות הנטענ.ת עד כמעט לחלוטין
ניתוח טיוטת הדו"ח מביא למסקנה כי כלל לא ניתן להסתמך עליו–
וכי אם היה מוגש לבית משפט משקלו
.הראייתי היה נמוך מאוד אם בכלל
לאחר התייחסותנו באופן כללי לאמור בדו"ח נציג את העלויות הישירות האמתיות של הכשרות ונראה כי
עלויות הכשרות בענפי המשק
השונים הינן זניחות והתועלת הצומחת מהן לבתי העסק והיצרנים עולה
.בהרבה על עלותן
רח'
אהליאב5
ירושלים מיקוד9446778, טל'
:
5313192
-
02
, פקס :
5377874
-
02
5th Aholiav St., Jerusalem P.O.B. 36016 , Zip-Code 91360,Tel: 02-5313192 , Fax: 02-5377874
E-Mail: [email protected] :דואר אלקטרוני
6
הרבנות הראשית לישראל
המנהל הכללי
THE CHIEF RABBINATE OF ISRAEL
DIRECTOR GENERAL
.י
היעדר בסיס נתונים ושימוש בנתונים סותרים לאורך הדו"ח -
בפתח הדו"ח מציינים כותביו: "במסגרת
עבודתנו נפגשנו עם ספקי מזון, יצרני מזון, יבואנים, בעלי משחטות, בעלי תפקידים במועצות
דתיות, רבנים
"ועוד–
בדו"ח לא מופיע כמקובל ולו שם אחד של גורם אתו נפגשו עורכי הדו"ח. לגבי הנתונים עליהם
מבוסס הדו"ח נכתב "בוצע אימות חלקי על ידי מסמכים מבססים של הגופים המבוקרים, הצלבת הנתונים
על ידי קבלת אותו נתון ממספר גורמים ובדיקות נוספות לביסוס אמינו "ת המידע–
גם כאן לא צוין ולו
בהערת שוליים מיהם הגורמים שנתוניהם הוצלבו, ומהם הנתונים. עיקר "עלויות מונופול הכשרות" על פי
/ הדו"ח נובעות מענף הבשר והעוף אך בדו"ח לא מופיעים נתוני בסיס כדוגמת: כמות השחיטה היומית
חודשית /שנתית; כמות הבשר המופק מכל עוף / ראש ;בקר; כמות המלח הנדרש להכשרת בשר/ עוף
.'עלויות המלח המשמש להכשרת בשר/ עוף וכדו
ג.
התייחסות לממצאי הדו"ח
להלן התייחסותנו לסעיפים הרלבנטיים ל-2
: הטענות העיקריות
1.
עלות הכשרות המשקית–
%
3
.מעלות צריכת המזון בישראל-
נראה בהמשך המסמך כי אחוז זה
.מבוסס על הנחות שגויות והעלות המשקית נמוכה במידה ניכרת מהנטען בדו"ח
2.
עלות המונופול–
600
מיליון ₪
-
עלות המונופול כפי שנטען בטיוטת הדוח על סך366
מיליון אינה
מבוססת וטעות ביסודה :
א.
כפל השגחה בעלות של30
מלש"ח–
סעיף זה אינו מתי ישב עם הנתונים ואינו מתבסס על
.נתון כלשהו ויש למחוק סעיף זה
ב.
" גבינות מיובאות " עלות מונופול–
הנחות העבודה אינן מוסכמות. עלות מיוחסת– 8
מיליון
. ₪
ג.
המלחת עוף בעלות229
מלש"ח–
כפי שצוין מדובר בהליך מחייב מבחינה הלכתית ואף
משקית ועורכי הדוח התייחסו לעלות זאת בטעות כעלות מונופול ולכן אין לחשב עלות זאת
.כלל הנחות הדו"ח מבוססות על נתונים " שנמסרו לעורך הדו"ח " ואין תחשיב מדויק שניתן
להתייחס אליו.
ד.
המלחת בקר בעלות של24
מלש"ח–
כפי
שצוין מדובר בהליך מחייב מבחינה הלכתית
.ומשקית ועורכי הדוח התייחסו לעלות זאת בטעות כעלות מונופול הנחות הדו"ח מבוססות
על נתונים " שנמסרו לעורך הדו"ח " ואין תחשיב מדויק שניתן להתייחס אליו.
ה.
ניקור בעלות של300
מלש"ח–עלויות הניקור הינן שוליות וזניחות, כפי שפו רט בהרחבה
ומאחר ומדובר בהליך מחייב מבחינה הלכתית ומשקית, אין להתייחס לעלות זאת כעלות
מונופול. לפיכך, יש למחוק סעיף זה ולכל הפחות להתאים העלות לנתוני האמת כמפורט
לעיל ולהעמידם על52.2
מלש"ח בלבד-
כלומר הפחתה של274.5
.)מלש"ח מסעיף זה
להלן פירוט לממצאי
הדוח והערות עליו
1.
מנתוני דו"ח עולה כי בארץ נשחטים232
מיליון ק"ג עוף במהלך שנה
( עמוד5
) סעיף ד' לדוח-
נתון
זה
גדול פי1.75
מכמות העוף הנשחט בפועל.
אם נחלק את הכמות הנטענת ל-
12
חודשים וכל חודש ל-
22
ימי עבודה–
נגיע לכמות שחיטה של2,026,640
,ק"ג עוף ליום ובהנחה שכל עוף שוקל כ-2
ק"ג!!מדובר על שחיטה של מיליון עופות בכל יום
.אם נפחית
את3%
'הטרף (עמ11
לדו"ח) ונצמצם את ימי השחיטה בגין חגים נגיע לתוספת של10%
כך שבכל יום
נשחטות במדינת ישראל כביכול
כ-
1.1
.מיליון עופות
רח'
אהליאב5
ירושלים מיקוד9446778, טל'
:
5313192
-
02
, פקס :
5377874
-
02
5th Aholiav St., Jerusalem P.O.B. 36016 , Zip-Code 91360,Tel: 02-5313192 , Fax: 02-5377874
E-Mail: [email protected] :דואר אלקטרוני
7
הרבנות הראשית לישראל
המנהל הכללי
THE CHIEF RABBINATE OF ISRAEL
DIRECTOR GENERAL
1.1
.
מבדיקה פרטנית של כלל משחטות העופות בארץ עולה כי בכל יום שחיטה
נשחטים בארץ כ-
750
.אלף עופות
1.5
.
המשחטות עובדות4
ימים בשבוע בלבד ולפיכך (בלי להתחשב בימי חג יהודים ומוסלמיים) כמות
: השחיטה השנתית המקסימאלית היא750
* אלף עופות4
* ימים בשבוע52
= שבועות152
מי
ליון עופות בשנה
1.3
.
כמות בשר העוף השנתית בק"ג לפי2
ק"ג לעוף היא304
מיליון ק"ג-
כמות שחיטת העוף בארץ
מסתכם בכ-
304
מיליון ק"ג בשנה ולא535
מיליון ק"ג כפי שעולה מהדו"ח כלומר56%
בלבד
.מהנתון עליו מתבסס הדו"ח הנתונים מגובים בחלקם גם על ידי נתונים של השירותים
הו
טרינריים בהם מופיעים נתוני חלק מהמשחטות ואשר תואמים את נתוני הרבנות.
1.1
.
הנתון עליו מתבסס הדו"ח גדול פי1.42
מהנתון האמיתי–
נתון זה משפיע בהתאמה על עלות
.הכשרות הנוספת, ועל עלות ההמלחה המפורטות בהמשך הדו"ח
5.
מנתוני הדוח עולה כי מחברי הדו"ח טוענים כי ישנה עלות נוספת של1.51
₪
לעוף כשר (ביחס ללא
כשר) והעלות המשקית לעוף כשר עולה לסך1,544,666
מיליון ( ₪
מעל מליארד .) ₪
5.1
.
בישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת מיום29.12.15
טען יו"ר איגוד המשחטות מר אבשלום דולב
(שאינו מייצג את הרבנות או גורם הש גחה כלשהו אלא את המשחטות) כי עלות הכשרות לעוף
מסתכמת ב0.6
.₪
5.5
. העלות המשקית של משחטות העופות לאוכלי כשר ע"פ הדו"
ח (כמות העופות *מחיר הכשרות
לק"ג) היא1,277,985
אלש"ח (מיליארד ומאתיים ושבעים ושבעה מ
י ליון תשע מאות שמונים
וחמישה אלף .) ₪
5.3
.
על פי הנתונים כמות השחיטה שבידי הרה"ר לישראל כפי שהובאו לעיל, במכפלת הסכום שהוצג
על ידי יו"ר איגוד המשחטות הסכום נמוך משמעותית
ומסתכם ב סך182,400
אלש"ח
(מדובר
בפער של למעלה ממיליארד₪
)
!!
5.1
.
גם חישוב של עלות לעוף כשר ע"פ1.84
₪כפי שהוצג בדו"ח האוצר במכפלת מ שקל העופות על פי
נתוני הרבנות הראשית מציג סכום של559,760
אלש"ח פער של למעלה מ700
ימ ליון!!₪
2.4.1
. אומדני הרבנות הינם מרחיבים מאוד כלפי מעלה : החישוב של2
,ק"ג לעוף הינו ברוטו לרוב
העופות הינם במשקל נמוך יותר, ולאחר פחת של תהליכי עבודה משקלם מגיע ל1.5-1.8
ק"ג
לעוף לצרכן .
כמו כן, החישוב נעשה על בסיס4
ימי עבודה בשבוע כמקובל במשחטות על פני
52
שבועות עבודה בשנה ללא התחשבות בחגים וחופשות שונות. על פי אומדנים מצמצמים
מוערך משקל העופות הכשרים הנמכרים בכ-
210,000
טון (חישוב משקל העופות על פי נטו
ולא ברוטו, צמצום ימי ח.)ופשות וחגים, הבדלים זניחים במספר העופות הנשחטים
2.4.2
. שכר רב המשחטה ועוזרו–
בנהלי הרבנות הראשית אין הגדרה לעוזר לרב משחטה. במקרה
בו עובדים ב-2
.משמרות ישנו רב נוסף למשמרת שניה
מהנתונים שהוצגו בדו"ח עולה כי
עלות שכרו של רב המשחטה או עוזרו מגיעות לכ-
78,000
₪בח ודש! לכל אחד מהם. מדובר
בסכום גבוה מאוד וברור שאינו מציאותי. מטבע הדברים אנשי צוות השחיטה אינם
מעוניינים לחשוף את נתוני השכר שלהם. עם זאת מנתונים חלקיים שהגיעו לידינו (ואשר
עוגלו כלפי מעלה על מנת לאזן מעיוותים העלולים להיווצר כתוצאה מנתונים חלקיים או
מוטים ) עולה כי עלות שכרו של רב משחטה מגיעה לכדי25000
₪
בחודש. בחישוב הנתונים
עולה כי הפער בין נתוני הדו"ח לבין נתונים אלו עומד על כ-
52
ימ ליון!!₪
,בעלות הכוללת
ובעלות לק"ג עוף מדובר על0.022
או0.031
₪
לק"ג עוף (תלוי בעלות הכשרות לק"ג עוף
בהתאם ל-2 הגרסאות כפ י שהוצגו לעיל) לעומת0.07
₪לק"ג עוף כפי שנטען בדו"ח.
3.
הנתון בדו"ח לגבי עלות מליחת עוף.אינו מבוסס על נתונים אמפיריים הניתנים לבדיקה
'על פי המפורט בעמ5 –
עלות מליחת ק"ג עוף הינה42
'אג–
ולפיכך העלות השנתית של מליחת העוף הינה
229
מלש"ח
(חישוב נכון של נתוני הדו"ח נותן224.7
.)מלש"ח
רח'
אהליאב5
ירושלים מיקוד9446778, טל'
:
5313192
-
02
, פקס :
5377874
-
02
5th Aholiav St., Jerusalem P.O.B. 36016 , Zip-Code 91360,Tel: 02-5313192 , Fax: 02-5377874
E-Mail: [email protected] :דואר אלקטרוני
8
הרבנות הראשית לישראל
המנהל הכללי
THE CHIEF RABBINATE OF ISRAEL
DIRECTOR GENERAL
3.1
. כ ,אמור לעיל, ע"פ מידע הקיים אצלנו עלות הכשרות
לעוף כשר מסתכמת ב0.6
₪
3.5
.
לצורך המלחת עוף נדרש300-350
ג' מלח (תלוי בגודל העוף), עלות טון מלח למשחטה הינו420
,₪
כלומר42
אג' לק"ג מלח בו ניתן למלוח3 עופות השוקלים כ-6
ק"ג–
ולכן עלות המליחה לק"ג
עוף היא7
אג' בלבד–
לפי החישוב42
אג' לק"ג מלח חלקי6
.ק"ג עוף
3.3
. כפי שפרטנו לעיל כמות שחיטת העופות בארץ עומדת על כ-
304
מיליון ק"ג בלבד (ולא535
מיליון
,)כפי שעולה מהדו"ח ועלות המל
ח
של כל ק"ג היא7 אג' בלבד.
3.1
.
עלות4
מי שטיפה+עובדי המלחה–
לא ברור כיצד חושבו עלויות אלו. אין פירוט העמסת
העלויות ומס' שעות עבודה נדרשות למליחת כמויות אלו
. בטיוטת הדו"
ח נכתב כך: " לפי נתונים
שניתנו לנו כלל עלויות ההמלחה מסתכמות לכ-
49
אג' לק"ג עוף " . לענ"ד לא ניתן להסתמך על
תחשיב ברמ.ה כזו ללא פירוט מדויק
3.2
.
יצוין עוד כי מליחת העוף הינה חובה הלכתית ולפיכך אין כאן עלות מונופול. ראה גם התייחסותנו
.להלן
3.3
.
לכן בנושא זה אין עלות ה"מונופול" ובכל מקרה עלות ההמלחה של מליחת עוף היא21.3
מיליון
₪
בלבד ולא229
מיליון ₪כפי שפורט בדו"ח. כלומר הפרש של
207.7
.מלש"ח
1.
כמות שחיטת עוף-
נתונים סותרים
'בעמ4
נטען כי עלות כפל השגחה בגין ק"ג עוף היא15
'אג–
כפי שחישבנו לעיל הדו"ח מתבסס על שחיטה
של535
מיליון ק"ג עוף–
( בנסיבות אלו עלות ההשגחה הנוספת צריכה להיות535
* מיליון15
אג' ) כ-
80
מיליון ,₪
בעוד סך העלות המשקית השנתית של כפל ההשגחה (הכוללת גם בקר ומוצרים אחרים) הנטענת
בדו"ח עומדת על30
מיליון ₪
בלבד– מה שהופך את הנתון בדו"ח לחסר משמעות.
2.
בתי מטבחיים– שחיטת בשר בקר בישראל
2.1
. מנתוני הדו"
ח
נמצא כי סה"כ ייצור מקומי של בשר עומד על כ-
16,666
טון בשנה ועלות
הכשרות המשקית עומדת ע"ס136
מיליון ₪
( עמוד12
) לדוח
2.5
.
.גם כאן נתוני האמת שונים בתכלית, כפי שנבדקו מול אחד מבתי המטבחיים הגדולים בארץ
במהלך חודשי השנה הרגילים נשחטים כל שבוע כ-
600
ראשי בקר
בלבד- ובחישוב חודשי כ-
2,600
ראשי בקר; בחודש שלפני פסח ובחודש אלול לקראת חגי תשרי נשחטים כ-
1,000
ראשי בקר
בשבוע–
ובחישוב חודשי כ-
4,300
:ראשי בקר. כלומר כמות השחיטה השנתית היא34,600
=
(
2600
*
10
( + )
4300
*
2
) מכך יש להפחית כ20%
= טרפות27,680
ראש לשנה. מאחר ו נתונים אלו
מתייחסים לאחד מבתי המטבחיים הגדולים נכפיל את הכמות השנתית ב-3
(לשני בתי
)המטבחיים הקטנים כושר ייצור קטן באופן משמעותי–
נקבל כמות שחיטה שנתית כוללת בארץ
של כ-
85,000
ראשי בקר ולפי200
ק"ג לראש עולה לכדי17,000
.טון בלבד
2.3
.
הנתון המתייחס לעלות המשקית הכוללת בסך
136
מילי
ון
₪
הינו שגוי מאחר והכמות המיוחסת
גבוהה במידה ניכרת מהכמות המיוצרת בפועל.
בכל מקרה בהתאם לאמור לעיל יש לחשב את
.העלויות לפי הכמויות המתוקנות
2.1
.
מרכיב מהותי בחישוב העלויות הינו
""פחת בשר
"טריפות" ו"הפסד ממכירת
"חלק אחורי
5.4.1
.
הכוונה היא לחלק האחורי בבקר אשר "מנוקר" (פעולה מקצועית של הוצאת חלקים
האסורים באכילה). אמנם ישנו פחת בשר כתוצאה מפעילות הניקור אולם חלקים אלו
אסורים באכילה וממילא פחת זה מחוייב– שיעור הפחת לא מבוסס.
רח'
אהליאב5
ירושלים מיקוד9446778, טל'
:
5313192
-
02
, פקס :
5377874
-
02
5th Aholiav St., Jerusalem P.O.B. 36016 , Zip-Code 91360,Tel: 02-5313192 , Fax: 02-5377874
E-Mail: [email protected] :דואר אלקטרוני
9
הרבנות הראשית לישראל
המנהל הכללי
THE CHIEF RABBINATE OF ISRAEL
DIRECTOR GENERAL
5.4.2
. הפסד ממכירת חלקים אחוריים–
כאמור לעיל חלקים אלו שאינם מנוקרים אסורים
לאכילה. שעור ההפסד באחוזים אינו מבוסס ולראיה
ישנה סתירה בין הטבל
ה
לביאור :
בטבלה מופיע הפסד בשעור של25%
ובביאור בשיעור של20%
.
5.4.3
. טריפות–
בדו"ח צוין כי "שיעור הפסילות בבקר הינו גבוה משמעותית מעופות ונע בין5-25%
מכל ל ראשי הבקר". אומדן רחב של5-25%
מעיד על חוסר נתונים או חוסר הבנה. לא יתכן
.להגדיר במסמך חשבונאי טווח כל כך רחב
3.
עלות הניקור- עלות ניקור חלק אחורי של בשר מוערך בדו"ח ב-
366
מיליון ₪
( עמוד5 )
העלות משקפת10,000,000
( ק"ג10,000
טון) בשר חלק אחורי המגיע מיבוא ומשחיטה מקומית.
סעיף זה
;בדו"ח מעיד על חוסר הבנה בסיסי של: מבנה שוק הבשר; השוני המהותי בין שחיטת הבקר בארץ ובחו"ל
כמות הבשר וסוגי הבשר שניתן להפיק מכל חלק אחורי של בהמה; חובת ניקור של חלקים פנימיים נוספים
.'מבשר הבהמה וכדו
עלות הניקור של300
מ יליון ₪
המפורטת בדו"ח : מופרכת. להלן ההסבר
3.1
.
פעולת הניקור כוללת הוצאת גידים מהבשר של החלק האחורי והסרת חלב מחלק מהאברים
הפנימיים של הבהמה–
פעולה זו שהיא דרישה הלכתית בסיסית דורשת הכשרה וניסיון, אינה
יכולה להתבצע בבית על ידי הצרכן, ועלויותיה הן שכר המנקר ש אינו גבוהה משאר אנשי הצוות
והשולחן הנדרש לצורך הניקור, לפעולה זו יש אמנם
פחת
ממוצע של18%
-
אך מדובר בבשר
.אסור לאכילה לפי ההלכה ללא ניקור
3.5
.
כמות הבשר הדורש ניקור שניתן להפיק מחלק אחורי של בהמה
הוא כ-
16
ק"ג בלבד , בשר זה
מתחלק לשני סוגים: סינטה המהווה כ1/3
מהבשר המנוקר (כ-3
ק"ג לבהמה) , ועלותו גבוהה
במעט במחיר של בשר רגיל, ופילה המהווה כ2/3
בלבד מהבשר המנוקר (כ-7
)ק"ג לבהמה–
.ועלותו יקרה בעיקר בשל איכותו והיותו נתח קטן מאוד מתוך כל גוף הבהמה
3.3
.
שיטת העבודה במפעלים בחו"ל משם מגיע רוב מוחלט של הבשר היא תשלום לפי כמות הבשר
בפועל שמוציא היבואן מהמפעל, עלות ק"ג בשר הינה כ-5
ועלות הפילה בשל היותו חלק קטן$
מאוד מהבהמה וטעים במיוחד מגיע עד כ-
15
לק"ג. עלויות הכשרות הנוספות שיש על היבואן הן$
שכר אנשי צוות השחיטה כולל הטסה מגורים ומזון- ועלותן הכוללת היא כ-
1-1.2
₪
לכל ק"ג
.בשר מיובא
3.1
.
לאור האמור לעיל,עורכי הדו"ח לא היו אמורים להתייחס כלל לעלות הניקור של בשר מיובא
בעוד הנתון של300
מיליון ₪
משקף10,000
טון הכולל גם את3,700
טון בשר אחורי מיובא–
ע"פ
.הנתונים של עורכי הדו"ח
4.
הנתון בדו"ח לגבי כמות שחיטת הבקר בארץ גדול פי4 מכמות הבקר שנשחט בפועל
לאור האמור לעיל יש לבחון את הנתון של כ-
6,000
טון בשר אחורי שנשחט בארץ, בכפוף לכך שמכל ראש
בקר ניתן להפיק בסה"כ10
ק"ג של חלק אחורי–
התוצאה היא שנדרש לשחוט600,000
ראשי בקר כדי
להגיע ל6,000
,טון בשר אחורי מנוקר. עוד אציין כי ע"פ נתוני הדו"ח6,000
טון בשר אחורי הוא מתוך
סה"כ40,000
טון בשר מקומי–
מעל15%
!! בפועל, הנתח האחורי מהווה לא יותר מ-
5%
מהבשר המופק
מכל ראש בקר. כלומר, נתון זה
: שגוי כפי שיוסבר לקמן
4.1
.
לצורך החישוב נחלק600
אלף ראשי בקר ל-
12
חודשים וכל חודש ל22
ימי עבודה נגיע לכמות
יומית של5,545
( ראשי בקר ביום. אם ניקח בחשבון את ימי השחיטה בפועל216
) ללא חגים
יהודיים וחגים מוסלמיים נגיע לכמות שחיטה יומית לכאורה
של כ-
5,444
ראשי ב
קר.
4.5
.
מאחר ובארץ פועלים רק4
בתי מטבחיים–
מדובר על כמות שחיטה יומית (מידי יום) של כ–
700
.ראשי בקר, וזאת מבלי לקחת בחשבון את ההפרשים ביכולת הייצור של בתי המטבחיים הקטנים
רח'
אהליאב5
ירושלים מיקוד9446778, טל'
:
5313192
-
02
, פקס :
5377874
-
02
5th Aholiav St., Jerusalem P.O.B. 36016 , Zip-Code 91360,Tel: 02-5313192 , Fax: 02-5377874
E-Mail: [email protected] :דואר אלקטרוני
10
הרבנות הראשית לישראל
המנהל הכללי
THE CHIEF RABBINATE OF ISRAEL
DIRECTOR GENERAL
4.3
.
,כאמור לעיל .נתוני האמת שונים בתכלית, כפי שנבדקו מול אחד מבתי המטבחיים הגדולים בארץ
במהלך חודשי השנה הרגילים נשחטים כל שבוע כ-
600
ראשי בקר בלבד- ובחישוב חודשי כ-
2,600
ראשי בקר; בחודש שלפני פסח ובחודש אלול לקראת חגי תשרי נשחטים כ-
1,000
ראשי בקר
בשבוע–
ובחישוב חודשי
כ-
4,300
:ראשי בקר. כלומר כמות השחיטה השנתית היא34,600
=
(
2600
*
10
( + )
4300
*
2
) מכך יש להפחית כ20%
= טרפות27,680
.ראש לשנה
מאחר ונתונים אלו
מתייחסים לאחד מבתי המטבחיים הגדולים נכפיל את הכמות השנתית ב-3
(לשני בתי
המטבחיים הקטנים כושר ייצור קטן באופן משמעות )י–
נקבל כמות שחיטה שנתית כוללת בארץ
של כ-
85,000
.ראשי בקר
4.1
. מאחר ומכל חלק אחורי ניתן להפיק כ-
10
ק"ג בשר–
הרי שסך הבשר האחורי הנשחט בארץ
הינו526,666
ק"ג בלבד-
בעוד הדו"ח מתבסס על כמות של3,666
טון הגדולה פי4
מהכמות
.בפועל
4.2
.
כפי שהוסבר לעיל בהרחבה פעולת הניקור הינה עוד פעולה בשרשרת ייצור הבשר (בדומה
לשחיטה, בדיקה וכו') שעלותה הינה שכר המנקר ושולחן העבודה שלו, אין לפעולת הניקור
השפעה על מחיר הבשר המיובא, והשפעתה על מחיר הבשר המיוצר בארץ שולית–
העלות היקרה
של החלק האחורי (או ליתר דיוק של בשר הפילה) נובעת מ איכותו הגבוהה והיותו חלק קטן
מאוד מסך הבשר הניתן להפיק בכל ראש בקר-
!!!ללא שום קשר לפעול הניקור
4.3
.
גם
אם ה
הנחה
שעלות ניקור ק"ג בשר היא30
₪
התוצאה הייתה צ"ל ע"ס של25.5
מיליון ₪
בלבד בסעיף זה–
הפרש של274.5
מיליון ,₪
.אותם יש להפחית מסעיף זה
5.
יבוא בשר
5.1
.
מנתוני"הדו"ח נמצא כי סה"כ ייבוא בשר מחו
ל עומד על כ-
42,666
טון בשנה ועלות הכשרות
המשקית עומדת ע"ס351.5
מיליון ₪
( עמוד12
לדו"
.) ח
5.5
.
( אכן הנתון הכמותי-
75,000
טון ) תואם לכמויות הידועות לרה."ר
5.3
.
העלות המשקית בסך321
מיליון מורכבת מעלות הכשרות לחלק האחורי ע"ס102,000
מיליון ₪
(לפי חישוב של3,750
טון כפול עלות נוספת לק"ג של27.3
) ₪
ומהעלות לחלק הקדמי ע"ס220
מיליון .₪
כאמור, אין לפעולת הניקור השפעה על מחיר הבשר המיובא העלות היקרה של החלק
האחורי (א ו ליתר דיוק של בשר הפילה) נובעת מאיכותו הגבוהה והיותו חלק קטן מאוד מסך
הבשר הניתן להפיק בכל ראש בקר .
.לפי הנתונים שבידנו כמויות יבוא חלק האחורי זניחות
5.1
. הדרישה של צוות נוסף יוצר נטל כלכלי נוסף על היבואן וזאת על מנת
לשמר את השליטה של
.הרבנות הראשית על התהליך מדובר בצוות של29
"אנשים.
8.4.1
.
,מנגנון הוצאת צוותי השחיטה ובחירתם עבר בשנים האחרונות מספר שינויים ובדיקות
בעיקר ביחס לצוותי השחיטה מטעם גופי הכשרות הפרטיים (בד"צים). חלק מהשיקולים
שהנחו את הוועדות השונות וההחלטות שהתקבלו היו גם הקלת העול מעל היבואנים
.והצרכנים
8.4.2
.
לא ידוע לנו על צוות שחיטה המונה
29
שו"בים שיוצא לשחיטה מהארץ לחו"ל
מטעם
.הרבנות הראשית ו/או מטעם הבד"צים השונים .בכל מקרה לא מדובר בדרישה של הרבנות
.לא ברור על איזה מידע שגוי מבסס עורף הדוח את העובדות
8.4.3
.
הוצאת צוות שחיטה מטעם בד"צ הינה דרישה מטעם יבואנים על מנת לספק
בשר ל פלח שוק
הדורש זאת בכשרות
הספציפית ה
זו
וברוב המקרים מדובר בחומרות שהרבנות לא דורשת
כלל . פלח שוק הצורך בשר בכשרויות הבד"צים מוכן כנראה לשלם את המחיר בגין עלויות
נוספות אלו, והיבואן עושה את ח ישוביו הכלכליים לגבי רווחיות הוצאת הצוות. הנטל
הכלכלי על היבואן הינו פרי צורך שיווקי המחזיר את עצמו ככל הנראה באחוזי רווח
.משמעותיים, אחרת היבואנים לא היו ממשיכים לעשות זאת
5.2
.
.מן האמור לעיל, הסכום המופיע בעלות המשקית ליבוא בשר, אינו נכון
רח'
אהליאב5
ירושלים מיקוד9446778, טל'
:
5313192
-
02
, פקס :
5377874
-
02
5th Aholiav St., Jerusalem P.O.B. 36016 , Zip-Code 91360,Tel: 02-5313192 , Fax: 02-5377874
E-Mail: [email protected] :דואר אלקטרוני
11
הרבנות הראשית לישראל
המנהל הכללי
THE CHIEF RABBINATE OF ISRAEL
DIRECTOR GENERAL
6.
מלונאות
עלות המשגיחים מבוססת על הנחה
ש "בממוצע יש כשני משגיחים בממוצע במלון–
החישוב לא ברור
כן ו
ההנחה כי בממוצע יש2
.משגיחים במלון אינה נכונה כמו"כ עלות הכשרה לפסח–
80
ימ ליון ₪
-
מדובר בסכום גבוה מאוד ש
לא ברור כיצד חושב.
16
. שירותי הסעדה
העלות המשקית בדו"ח מתבססת
על אגרה שנתית של כ-
2000
₪
בממוצע לבית ובנוסף עלויות השגחה
שנעות בין0.5-2%
בהתאם לגודל העסק ולקביעת הפיקוח המקומי
גובה האגרות הנגבות בבתי העסק בגין תעודות הכשרות נקבע לאחרונה בתקנות אגרות המועצות
הדתיות (קובץ תקנות7274) ופורסם ברשומות ב7.10.2013
.
16.1
.
בבדיק ה שנערכה באחת הערים הגדולות בארץ לגבי מכלול העסקים בה הכוללים
מסעדות, מרכולים, מלונות, קייטרינג ומפעלים-
נמצא כי ממוצע האגרות שנגבו מסך כל
העסקים היה510
,1
₪לשנה ( מבדיקה מ עיר גדולה אחרת ממוצע האגרות עמד על1300
-
1200
₪
-
)נתון לא סופי
הטענה על ממוצע של2000
₪
אגרה לעסק בתחום ההסעדה (שאינו כולל מלונות
שחושבו בנפרד והאגרה שלהם גבוהה משמעותית משאר העסקים) אינה
נכונה .
16.5
.
ביחס לאומדן של עלות ההשגחה הנעה בין0.5-2%
נראה כי מדובר בהערכה מפריזה
ולא
ר ברו כיצד חושב אחוז זה.
16.3
.
עם זאת, מחברי הדו"ח מציינים כי אומדן בתי האוכל הכשרים עומד על80%
.
עובדה זו
מלמדת כי בתי העסק מעדיפים להיות כשרים מבחירתם לאור חשיפתם לקהל יעד רחב יותר אשר
מגדיל את רווחיהם בהרבה יותר מ
.עלות ההשגחה
11
.
עלות ההשגחה בתחום הקמעונאות– בסוס הממצא על עובדות שגויות ו הערכות
לא נכונות
עמוד7
לדו"ח קובע כי עלות ההשגחה הישירה בתחום הקמעונאות נאמדת בכ-
0.2%
ממחזור
המכירות, נתון זה מבוסס על נתון של80
אש"ח עלות שנתית של שכר משגיח (כ-
4,800
₪
ברוטו
לעובד) והערכה כי "מחזור ממוצע של הסניף הממוצע ברשתות קמעונאות בכ-
40
."מלש"ח בשנה
האופן בו נעשתה הערכת מחזור ממוצע של סניף קמעונאי לא מובאת בדו"ח. כיוון שניתן לחשב נתון
זה מתוך הדו"חות הכספיים שמפרסמות רשתות השיווק, (כך בדוחות של רשת השיווק רמי לוי ) ניתן
:להגיע לממצאים הבאים
בשנת2014
סך ההכנסה עבור25
סניפים עמדה על3.4
מיליארד ₪
- מחזור ממו צע לסניף136
מלש"ח
.לסניף
בשנת2015
סך ההכנסה עבור30
סניפים עמדה על3.9
מיליארד ₪
-
מחזור ממוצע לסניף133
.מלש"ח
כלומר את שכר המשגיח יש לחשב מתוך מחזור ממוצע של כ-
135
מלש"ח ברמה השנתית -
פי3.5
( מהנתון המופיע בדו"ח40
מיליון) ₪
.
מנתונים אלו עולה כי עלות
שכר המשגיח (
80
אש"ח מ-
135
מיליון ₪
) פדיון שנתי ממוצע פחות
מפרומיל
.מסך ההכנסות של הסניף
15
. עלות התעש
י
יה המקומית- נתונים סותרים
בעמוד24
כותבי הדו"ח מציינים "עלויות המשגיחים בתחומי המפעל–
עלויות אלו הוערכו על ידם ברמה
של חלקי פרומילים מכלל העלויות עד לרמה של פרומילים בודדים". בהמשך, צוין שאומדן עלויות
ההשגחה
הישירה
הוא0.06%
= (פרומיל0.001%
) ובסך הכל סעיף זה על27.78
מלש"ח-
לא ברור על אילו
נתונים ממצא זה מבוסס מעבר לסתירה הקיימת במידע המ
קדים לטבלה
רח'
אהליאב5
ירושלים מיקוד9446778, טל'
:
5313192
-
02
, פקס :
5377874
-
02
5th Aholiav St., Jerusalem P.O.B. 36016 , Zip-Code 91360,Tel: 02-5313192 , Fax: 02-5377874
E-Mail: [email protected] :דואר אלקטרוני
12
הרבנות הראשית לישראל
המנהל הכללי
THE CHIEF RABBINATE OF ISRAEL
DIRECTOR GENERAL
13
. גבינות מיובאות
הדרישה לייצור גבינות בהשגחה משעת החליבה היא דרישה הלכתית בהתאם להחלטת מועצת הרבנות
.הראשית לישראל ועל כן אין כל מקום להנחה כי ניתן להכשיר גבינות משעת העשייה
הנחות התחשיב לא
מבוססות ולא ברור מדוע הועמסו עלויות מחויבות להליך אך בכל מקרה אין מקום לטענה שזו עלות
. מונופול
ד.
מס הערות כלליות על טיוטת הדו"ח
א.
אין בדו"ח
הפרדה בין עלויות של דרישות כשרות בסיסיות לבין עלויות נוספות
מטרות הדו"ח כפי שנכתב בעמוד3
:היו
1.
.סקירה כללית לגבי השפעת הכשרות על יוקר המחיה בישראל
2.
.המשמעות של הימצאות הרבנות הראשית כגוף היחיד הנותן תעודת הכשר
לאורך כל הדו"ח אין הבחנה בין שתי המטרות, כאשר הראשונה משקפת את העלות הכללית של דרישות
הכשרות אותן יש לקיים תחת השגחה של כל ארגון או גוף כשרות , והשנייה אמורה לשקף אך ורק את
.הדרישות הנוספות שהרבנות הראשית מרשה לעצמה לחייב את מבקשי הכשרות בשל היותה גוף מונופולי
יתכן שכותב הדו"ח שאינו מצוי בדיני הכשרות לא ידע להבחין בין המטרות השונות אך התוצאה בפועל
היא ייחוס של דרישות כשרות בסיסיות– למונופול הכש:רות של הרבנות כמפורט לעיל
ניקור–
,כפי שצוין לעיל פעולת הניקור היא דרישה הלכתית בסיסית על מנת להכשיר את הבשר לאכילה
לא ניתן להכשיר בשר אחורי וחלק מחלקי הפנים ללא פעולת הניקור– הדורשת ידע והתמקצעות-
דרישה
זו שיוחסה למונופול הרבנות תומחרה ב-
300
מלש"ח
.)( ע"ב תחשיב שגוי
המלחה-
המלחת הבשר ועוף הינם חלק מתהליך הכשרת, עוף שלא עבר מליחה כהלכה–
אסור לאכילה-
דרישה זו שיוחסה למונופול הרבנות תומחרה ב-
253
.)מלש"ח ( ע"ב תחשיב שגוי
כך שלמעשה
רוב ככל מהעלויות שיוחסו לדרישות הרבנות בדו"ח (ע"ב תחשיב שגוי) הינן דרי שות כשרות
.בסיסיות
ב.
אין התייחסות בדו"ח)לעלות הנוספת של כל מוצר (בש"ח ובאחוזים
כותבי הדו"ח נדרשו לפרט את העלויות הנוספות הנגרמות למוצר בשל דרישות הכשרות בכלל ובשל
.מונופול הרבנות לכאורה בפרט
לאור מטרות אלו לא היה מקום לקבוע את העלות הכוללת–
בסך600
מיליון ₪
כפי שעשו כותבי הדו"ח
אלא לפרט את העלות היחסית הנוספת של כל מוצר, כלומר מה תוספת העלות של דרישות הכשרות עבור
'כל ק"ג עוף / בשר/ ארוחה במסעדה/ אירוח בבית מלון/ יצור תעשייתי וכדו–
ועל כך להוסיף את העלויות
הנובעות מדרישות הרבנות בתחום הכשרות
המיותרות לכאורה .. נראה כי כותבי הדו"ח נמנעו מדרך זו
כיוון שמדובר בעלויות שוליות וזניחות הן בכסף והן באחוזים–
כפי שמפרט הדו"ח בתחום המלונאות
(
0.9%
( ), התעשייה (פרומילים בודדים) ושירותי הסעדה0.8%
.)
רח'
אהליאב5
ירושלים מיקוד9446778, טל'
:
5313192
-
02
, פקס :
5377874
-
02
5th Aholiav St., Jerusalem P.O.B. 36016 , Zip-Code 91360,Tel: 02-5313192 , Fax: 02-5377874
E-Mail: [email protected] :דואר אלקטרוני
13
הרבנות הראשית לישראל
המנהל הכללי
THE CHIEF RABBINATE OF ISRAEL
DIRECTOR GENERAL
ג.
המלצות הדו"ח אינן ישימות ולא יביאו להפחתה בעלויות המ.וצרים
המלחה -
'בעמ30
ממליצים כותבי הדו"ח "בפועל יש לבצע את פעולת ההמלחה גם בבית ... עלות ההמלחה
לבשר עוף הינה כחצי ₪
לקילו ודורשת שטח גדול, כוח אדם, חומרי גלם (מלח ומים) עלויות פינוי תמלחת
"ועלות השגחה.
המלצה זו מתעלמת מכך שרוב דורשי הכשרות ובכללם אנשים דתיים אינם יודעים כיצד לבצע את פעולת
המליחה וההכשרה–
.ושיווק בשר לא מוכשר עלול לגרום לאכילת טריפות
גם בפן הכלכלי–
הנזק שיגרם לצרכן יהיה גדול בהרבה מהתועלת בשיווק בשר לא מוכשר, ראשית כיון
שמדובר בסכום נמ
וך של כ-
80
אג' לקילו עוף סביר להניח שמחיר העוף לא ירד והמשווקים ירוויחו עלות
זו, מנגד הצרכן יידרש לרכוש מלח (חבילת ק"ג מלח גס עולה כ-2
)₪
–
כפי שפורט לעיל ק"ג מלח מספיק
למליחת3 עופות ולכן עלות המליחה בבית של כל עוף הינה כ-
70
.'אג בנוסף לעלות המלח-
תהליך ההכשרה
דורש זמן רב הכולל זמן שהיה של המלח על העוף-
ולאחר מכן3
.שטיפות ממושכות
מליחת עופות בבית תגרום לבעיות בריאות כתוצאה מצריכה מוגברת של נתרן (השטיפה בבית אינה דומה
לשטיפה במפעל), וכן לנזקים במערכת הביוב (על המפעלים נאסר לשפוך את המים של שטיפת המלח לביו ב
הרגיל–
.)מסיבה זו
ניקור -
פעולת הניקור כפי שהוסבר לעיל הינה פעולה הדורשת ידע ומקצועיות (בדומה לשחיטה) ולא ניתן
כלל לבצע אותה בבית ע"י מי שאינו מוסמך לכך ובהתאם לנהלי הכשרות, לא ניתן לשווק חלקים אחוריים
ללא ניקור של מנקר מקצועי. נוסף לכך ומעבר לצורך נסבי ר כי הנזק שיגרם לצרכן במקרה של ניקור בבית
יכלול את הזמן הנדרש, רכישת ציוד מתאים (שאינו זול), ומעל הכול-
הצרכן ישלם על נתח בשר שלם ממנו
.וכל "פחת" של פעולת הניקור יהיה על חשבונו
נשוב גם לעניין זה ונדגיש כי לפעולת הניקור יש משמעות כלכלית רק לגבי בשר טרי הנשח ט בארץ–
.ובכל מקרה מדובר על עלויות שוליות וזניחות
ד.
נתוני אמת על עלויות ההשגחה הישירה
במסגרת עלויות הכשרות יש לקחת בחשבון אך ורק
את
ההוצאות הנוספות שבעל עסק כשר נדרש לשלם
כדי לקבל את תעודת הכשרות , לכן במסגרת זו לא יילקחו בחשבון הוצאות הנדרשות לצורך קיום הלכות
;הכשרות הבסיסיות כדוגמת: הקמת "תשתית כפולה" לצורך הפרדה בין בשר לחלב; עלויות הכשרה לפסח
.'עלויות הכשרת בשר; הפרשי עלות בין מוצרים כשרים למוצרים דומים שאין להם תעודת כשרותו כדו
העלויות הישירות היחידות שנדרש בעל עסק כשר להוסיף לצורך קבלת תעודת כשרות הם אגרת כשרות
,המשולמת למועצה הדתית המקומית
ושכר המשולם למשגיח הכשרות
שלרוב הינו שכר מינימום (ואף
.'פחות מכך) ואינו כולל את התוספות המחויבות על פי חוק כדוגמת הבראה, נסיעות, פנסיה וכו
להלן חישובי עלות ההשגחה הישירה לענפי המשק השונים-
עלויות ההשגחה הישירה (כוללת אגרת כשרות
ושכר משגיח), הינן העלות הנוספת היחידה הנדרשת מבעל עסק כשר לצורך קבלת תעודת כשרות. כאן
המקום להזכיר שאין במדינת ישראל חובה חוקית להפעיל עסק כשר-
ולמרות זאת80%
'מבתי העסק (עמ
27
לדו"ח) בוחרים להיות כשרים, מהנתונים הבאים עולה כי לרוב כבר ב לקוח הראשון, שלא היה רוכש
מזון מבית העסק ללא תעודת הכשרות- העסק מכסה את עלויות הכשרות היומיות שלו, ומשלב זה ה
עסק
רח'
אהליאב5
ירושלים מיקוד9446778, טל'
:
5313192
-
02
, פקס :
5377874
-
02
5th Aholiav St., Jerusalem P.O.B. 36016 , Zip-Code 91360,Tel: 02-5313192 , Fax: 02-5377874
E-Mail: [email protected] :דואר אלקטרוני
14
הרבנות הראשית לישראל
המנהל הכללי
THE CHIEF RABBINATE OF ISRAEL
DIRECTOR GENERAL
.מתחיל להרוויח את כל הלקוחות דורשי הכשרות שלא היו מגיעים לולא תעודת הכשרות הנתונים
המפורטים להלן מחושבים באופן מחמיר כלומר רמות שכר המשגיחים
גבוהות
מהמקובל
, ו חישוב לפי
תפוסה
חלקית
של אולמות אירועים ובתי מלון (כפי שיפורט להלן), כמובן ששכר נמוך יותר המשולם
למשגיח ותפוסה גדולה יותר של בתי המלון ואולמות ה.אירועים מוזילה את העלויות בהתאם
1.
עסקים קטנים כדוגמת פלאפל, פיצה וכדו- עלות השגחה יומית כ-
25
שקלים שווה ערך לכ- 2
מנות
(כלומר אם הכשרות גרמה לרכישה של עוד2
)מנות כל יום היא כיסתה את עצמה
2.
)בתי קפה ומסעדות (מחושב לפי האגרה המקסימלית– עלות השגחה יומית כ-
62
₪
(שווה ערך ל1-2
)סועדים
3.
בתי מלון
עד70
חדרים (בתפוסה של50
)חדרים– עלות השגחה יומית לחדר כ- 5
₪
(עלות אירוח לחדר
לפחות1,000
.)₪
4.
בתי מלון עד250
חדרים (בתפוסה של150
)חדרים– עלות השגחה יומית לחדר כ- 4
₪
(עלות אירוח
לחדר1,000-2,000
.)₪
5.
בתי מלון מעל250
חדרים (לפי תפוסה של300
)חדרים–
עלות השגחה יומית לחדר כ2.7
.₪
(עלות
אירוח לחדר לפחות1,000
.)₪
6.
אולמות אירועים עד450
איש– עלות השגחה יומית כ-
400
₪
(בחישוב לפי200
מנות-
עלות למנה כ-
1.9
₪
כאשר עלות מנה ללקוח120-300
.)₪
7.
אולמות אירועים עד1,000
איש עלות השגחה יומית כ-
800
₪
(בחישוב לפי650
מנות- עלות למנה כ-
1.2
₪
כאשר עלות מנה ללקוח120-300
.)₪
8.
מפעל המשלם אגרה מקסימאלית עם משגיח אחד- עלות השגחה ליום כ-
500
₪
(המפעל מייצר עשרות
.)אלפי מוצרים ביום
9.
מפעל המשלם אגרה מקסימאלית עם שני משגיחים- עלות השגחה ליום כ-
950
₪
(המפעל מייצר
עשרו.)ת אלפי מוצרים ביום
10
.
בשר מיובא–
,המחיר מחושב לפי עלות שכר של צוות השחיטה בתוספת עלויות מגורים אוכל וטיסות
ולפי200-250
:ק"ג בשר לכל בהמה נשחטת
א.
מפעל ששוחט300
בהמות ביום–
כ76
אג' לק"ג בשר (מחיר הבשר לצרכן40
עד100
₪
)לק"ג
ב.
מפעל ששוחט400
בהמות ביום–
כ57
אג' לק"ג בשר (מחיר הבשר לצרכן40
עד100
₪
)לק"ג
ג.
מפעל ששוחט500
בהמות ביום–
כ46
אג' לק"ג בשר (מחיר הבשר לצרכן40
עד100
₪
)לק"ג
רח'
אהליאב5
ירושלים מיקוד9446778, טל'
:
5313192
-
02
, פקס :
5377874
-
02
5th Aholiav St., Jerusalem P.O.B. 36016 , Zip-Code 91360,Tel: 02-5313192 , Fax: 02-5377874
E-Mail: [email protected] :דואר אלקטרוני
15
הרבנות הראשית לישראל
המנהל הכללי
THE CHIEF RABBINATE OF ISRAEL
DIRECTOR GENERAL
7להלן אופן החישוב
עלויות צוות שחיטה
תפקיד כמות בצוות
עלות בדולר
עלות בש"ח עלות
לצוות
ר"צ
1
12,000
48,000
48,000
בו"ח
1
10,000
40,000
40,000
בו"פ
1
8,000
32,000
32,000
שו"ב
4
4,000
16,000
64,000
משגיח
6
3,000
12,000
72,000
סוג העסק
עלות שכר
משגיח אגרה
עלות
שנתית
+(אגרה
)שכר
עלות
חודשית
ממוצעת
עלות יומית
עלות
לחדר/ מנה שווה ערך
פלאפל
600
517
7,717
643
25
מנה וחצי ליום
בית קפה: רולדין
ארומה וכדו
1,500
1356
19,356
1,613
62
סועד ממוצע
בית מלון עד07
חדרים
7,000
3261
87,261
7,272
280
5.59 כ-
4
₪לחדר
בית מלון עד057
חדרים
15,000
8692
188,692
15,724
605
4.03
לפי051
חדרים
בית מלון מעל057
חדרים
20,000
12295
252,295
21,025
809
2.70
לפי011
חדרים
אולם אירועים עד
057
איש
10,000
2744
122,744
10,229
393
1.97
לפי011
מנות
אולם אירועים עד
0777
איש
20,000
4120
244,120
20,343
782
1.20
לפי651
מנות
מפעל גדול-
משגיח0
12,000
8692
152,692
12,724
489
מפעל הכי גדול-
0
משגיח
ים
24,000
8692
296,692
24,724
951
רח'
אהליאב5
ירושלים מיקוד9446778, טל'
:
5313192
-
02
, פקס :
5377874
-
02
5th Aholiav St., Jerusalem P.O.B. 36016 , Zip-Code 91360,Tel: 02-5313192 , Fax: 02-5377874
E-Mail: [email protected] :דואר אלקטרוני
16
הרבנות הראשית לישראל
המנהל הכללי
THE CHIEF RABBINATE OF ISRAEL
DIRECTOR GENERAL
ס ה"כ עלויות צוות בש"ח
256,000
עלויות נוספות (מגורים
), אוכל, טיסות
44,000
סה"כ עלויות כשרות300'000
עלות מונופול הרבנות מוערכת על ידי כותבי הדו"ח בכ-
600
מלש"ח מתוכם300
מלש"ח עלות הניקור ו253
.מלש"ח עלות מליחת עופות ובקר במשחטות ובתי המטבחיים
,כאמור לעיל ניקור הבשר ומליחת עופות ובשר הן דרישות בסיסיות בכשרות אשר בלעדיהן לא ניתן להגדיר
את העוף או חלקי הבשר הדרושים ניקור כמותרים לאכילה. משכך, תמוהה ביותר קביעת מחברי הדו"ח כי
פעולת הניקור היא שנויה במחלוקת, כמו גם האפשרות לויתור על מליחת הבשר. הותרת פעולות אלו
למשקי
הבית הינה בלתי אפשרית כיון שמדובר בפעולה מקצועית אשר רוב מוחלט של משקי הבית אינם יודעים או
יכולים לבצעם. כמו כן, ההגדרה כי אלו עלויות של מונופול הכשרות הינה תמוהה כיון שאלו דרישות כשרות
בסיסיות אשר כל מערכת כשרות תדרוש אותם (ואם לא תדרוש–
ספק אם ני)..תן לכנותה מערכת כשרות
.וממילא אין כל קשר למונופול
הניסיו
ן להיכנס לנעליה של הרבנות הראשית לישראל ב
שינוי מדיניות הלכתית ו קביעת קריטריונים והנחיות
הלכתי,ות
הינו בגדר
חציית המנדט שניתן ל.עורכי הדוח
נהלי הרבנות הראשית לישראל הינם אחידים
.ומפורסמים באתר הרבנות הראשית
ניתוח החלופות ויישומן -
היעדר נהלים מחייבים–
מוצע בדו"ח "לאפשר אסמכה על ידי הרבנות על פי
"כללים ברורים של רבני השגחה" וכן מוצע ש"הרבנות תוכל לאכוף קיום הנהלים–
,כידוע בתאריך כ' באדר
ב תשע" (
30/3/16
,), הקים הרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו שליט"א צוות לבחינת מערך הכשרות בישראל
שתפקידו, על פי כתב ההסמכה"
לבחון את מכלול היבטים הנוגעים למערך הכשרות בישראל, ולהציע דרכים
לשנות או לתקן במידת הצורך את ההסדרים הקיימים במערך זה".
הרב הראשי הקים את הוועדה, מתוך
מטרה להביא לשיפורים במערך הכשרות בישראל שכיום מתופעל באופן מלא בידי הרבנויות המקומיות
ברחבי הארץ.חברי הוועדה נפגשים על בסיס דו-
שבועי ופועלים במרץ להביא את הפתרון הטוב ביותר לציבור
הצרכנים תוך שמירה על רמת כשרות נאותה. כיוון ש הוועדה בוחנת שינויים בליבת הפעילות של הרבנות
הראשית, צפוייה הוועדה לפעול עוד מספר חודשים עד לסיום עבודתה והגשת המלצותיה הסופיות לרב
הראשי לישראל שיביאם לדיון ואישור מועצת הרבנות הראשית.
חשוב לציין, שהוועדה פועלת לזמן גורמי
עניין להתייחס למס' חלופות שונות ו להצעות הייעול שעלו ועדיין לא גיבשה עמדה סופית ומוחלטת ביחס
.לאף חלופה
הונאות זיופים ואחידות -
נהלי הרבנות הראשית הינם אחידים ומפורסמים לכל דורש. נהלים אלו עומדים
לביקורת ציבורית ושיפוטית באופן תדיר וברוב מוחלט של המקרים נמצאו כשקולים ומאוזנים. (בניגוד
לנ)הלי גופי הכשרות הפרטיים שלרוב אינם ידועים ואינם מפורסמים
. ה רבנות הראשית לישראל פועלת
היחידה הארצית לאכיפת חוק איסור הונאה בכשרות הפועלת כנגד עבריינים המנסים להטעות את הציבור
בכשרות ועוברים על חוק איסור הונאה בכשרות תוך הונאות וזיופים של חותמות תעודות ומוצ רים. היחידה
ביצעה כ
2000
ביקורות בכל אחת מ5
השנים האחרונות והוטלו כ-
800
קנסות בכל שנה כנגד עבריינים
בתחום. הונאות וזיופי הכשרות מצויים בכל תחומי המזון, החל מבשר הנושא סמלי וחותמות כשרות ללא
שנשחט כדין, מוצר
י מזון הנושאים ציוני כשרות מזוי פים, חותמות כשרות מזויפות וכלה בבעלי עסקים
רח'
אהליאב5
ירושלים מיקוד9446778, טל'
:
5313192
-
02
, פקס :
5377874
-
02
5th Aholiav St., Jerusalem P.O.B. 36016 , Zip-Code 91360,Tel: 02-5313192 , Fax: 02-5377874
E-Mail: [email protected] :דואר אלקטרוני
17
הרבנות הראשית לישראל
המנהל הכללי
THE CHIEF RABBINATE OF ISRAEL
DIRECTOR GENERAL
המנסים להחדיר לעסקיהם המושגחים מוצרים שאינם כשרים. פעילות רחבה זו המונעת בכל שנה מהציבור
דורש הכשרות מלהיכשל יכולה להתבצע רק הודות לקיומו של החוק המסדיר הן את האפשרות החוקית
למתן הכשרות והן את האיסור על הונאה ב כשרות. השינויים המוצעים בהסדרים הקיימים עלולים לגרום
.לחוסר יכולת אפקטיבית באכיפה אשר תגרום להכשלת הציבור בהמוניו
לסיכום-
מעיון בטיוטא של דו"ח "בחינת עלויות הכשרות בישראל ומשמעות המונופול של הרבנות על
הכשרות" שנערך על ידי רו"ח אברמזון יורם ושות', עולה
כ י נעשתה עבודה חסרת בסיס המתיימרת להסיק
.מסקנות על הנחות עבודה ונתונים שלא נבדקו ועל תחשיבים לא ברורים
ל
מסקנות
טיוטת הדו"ח קיימות
השלכות ,מערכתיות ורוחביות
המ
תבסס
ות
על נתונים חלקיים, לא מבוססים ובלתי מדויקים בלשון
המעטה. עורכי הדו"ח נמנעו מל שתף את הגורמים המקצועיים הרלוונטיים ברבנות טרם פרסום הדו"ח
וחבל שכך .
חרף הטענות כלפי הרבנות הראשית ומערך הכשרות בכללו, אנו סבורים כי אמנם יש מקום לשיפורים
ל
מערך הכשרות במתכונתו הנוכחית , אך יחד עם זאת, הכשרות הממלכתית
משרת
ת
את ציבור דורשי
הכשרות בארץ באופן
.שאינו חורג ממערך הסבירות הכלכלית כפי שמנסים לצייר בעלי ענין
כפי שצוין, ב ימים אלו, עוסקת הרבנות הראשית לישראל בבחינת חלופות שונות להפעלת מערך הכשרות
,הארצית תוך הקפדה על איכות הכשרות ושירות הציבור מתוך שמירה על ההלכה וטובת הציבור מחד
ובהתחשבות מקסימאלי
ת ב .הפחתת יוקר המחיה מאידך
בברכה
משה דגן
המ
נהל הכללי
:העתקים
כבוד
הרבנים הראשיים לישראל שליט"א
עו"ד עודד פלוס ,מנכל המשרד לשירותי דת
הרב יעקב
סבג, ראש אגף הכשרות
'גב מעיין נשר
, רכזת שיכון ודתות באגף תקציבים
הרב
רפי יוחאי
, מנהל מחלקת אכיפת חוק הונאה בכשרות
מר עמיחי פילבר
, מנהל תחום הכשרות
נספח: מסמך וועדה מייעצת