חומר רקע
גידי כרוך ,מנכ"ל לקט ישראל
חן הרצוג ,כלכלן ראשי ,
BDO
הנושאים העיקריים בדו"ח אובדן המזון
הרקע לדו"
ח–
מבקר המדינה התריע עוד בשנת2015
:
אין בישראל נתונים לגבי היקף אובדן המזון ואין מדיניות ממשלתית
בנושא
.1כמה מזון הולך לאיבוד
2
.למה כדאי להציל מזון?
3
.כמה מזון צריך להציל בישראל?
4
.אם זה כל כך כדאי ,למה לא מצילים?
5
.המדיניות הנדרשת
כמה מזון הולך לאיבוד בישראל?
•האובדן
2.4
מיליון טון
בשנה ,
שליש מייצור המזון.
•שווי האובדן
19.5
מיליארד₪
.
•האובדן למשק בית
שווה ערך ל-
675
₪
לחודש למשק בית
בישראל.
מיליון טון אובדן
מזון
בשנה בישראל
2.4
מודל שרשרת הערך של המזון בישראל
הערכת אובדן המזון
מתבסס
ת
על מודל כלכלי של שרשרת הערך בענף המזון
בישראל .
האובדן נאמד בכל שלב למדגם של50
סוגי מזון עיקריים
כמה מזון הולך לאיבוד בישראל
מאובדן המזון בישראל
מקורו במקטע הצרכנות
39%
אובדן של30%
מתשומות המזון ,
שהינם214
אלף טון לשנה
מזון בר הצלה במגזר המוסדי:
•
64
מיליון
ארוחות בשנה ,
175
אלף ארוחות ליום
•
71
אלף טון מזון
•
שווי1.1
מיליארד₪
85%
מהאובדן בר-
ההצלה במגזר המוסדי מקורו
באירועים ,במלונות ,במקומות עבודה ובצה"ל
אובדן במגזר המוסדי
(בתי מלון ,אולמות אירועים ,צבא ,בתי חולים ,מפעלים וכד')
אובדן בר-
הצלה במגזר המוסדי(בשנה)
ערך האובדן(
מיליון₪
) מס '
ארוחות(מיליונים)
אירועים
490
13
מלונות
147
5
מקומות עבודה
178
12
צה"ל
117
15
יתר הענפים
168
19
סה"כ
1,100
64
אובדן במגזר המוסדי לפי ענפים
שיעור האובדן מושפע בעיקר מרמת אי הודאות ביחס
למספר הסועדים
בפועל ,שפע ומגוון המנות בתפריט וצורת ההגשה
כמה מהמזון האבוד בישראל
הוא בר-הצלה?
מזון בר הצלה =
מזון ראוי
למאכל
•
כמחצית מהמזון האבוד הוא
בר-הצלה
•
היקף
המזון האבוד בר-
ההצלה
בישראל בשנה הינו
כ-
1.3
מיליון
טון ,
בשווי של
כ-
8
מיליארד₪
•
מתוכם1.1
מיליארד ₪
מזון
בר-הצלה במקטע המוסדי
למה
כדאי להציל מזון?
היתרון הכלכלי
•
עלות הצלת מזון נמוכה
ב-
75%
לעומת אלטרנטיבה של תרומה או
סבסוד
מזון
•
שווי המזון המוצל פי3.6
ביחס
לעלות
ההצלה
•
בתוספת השפעות סביבתיות
המכפיל :
7.2
•
הגדלת פריון ותפוקה של החקלאות
ותעשיית
המזון
היתרון החברתי
הצלת מזון הינה מדיניות חברתית אפקטיבית במיוחד בישראל שבה
ההוצאה על מזון ביחס לצריכה הפרטית גבוהה
מדד
ג׳יני
למדידת אי
שויון
בהכנסות נטו במדינות ה-
OECD
שיעור ההוצאה על מזון מתוך
ההוצאה על צריכה פרטית2016
•
20%
מפליטת גזי החממה
בעולם נגרמים
מייצור מזון
•
כל קילו של הצלת מזון מונע
נזק סביבתי בגובה5
₪
(בממוצע עולמי-
FAO
)
•
הצלת מזון הינה חלופה
לייצור מזון ללא השפעות
סביבתיות שליליות
היתרון הסביבתי
כמה מזון צריך להציל?
פער ההוצאה על מזון של האוכלוסייה באי-
בטחון תזונתי
ביחס להוצאה הנורמטיבית3
מיליארד ש"ח
הפער הנדרש להשלמת אי הביטחון התזונתי
הצלת19%
מהמזון האבוד הינה הצלת מזון בשווי מלוא פער
אי-
הביטחון
התזונתי
הפער בהוצאה על צריכת מזון
ביחס לרמת ההוצאה הנורמטיבית
עבור האוכלוסייה המתאפיינת
באי ביטחון תזונתי
3
מיליארד₪
לעומת:
810
מיליון₪
עלות צמצום הפער ע״י
הצלת מזון
התרומה למשק מהצלת מזון
הצלת19%
מהמזון האבוד תיצור רווח ישיר למשק הלאומי של2.1
מיליארד₪
הרווח בתוספת השפעת סביבתיות כ-
4.4
מיליארד ש"ח
אם זה כל כך כדאי ,מדוע אין הצלת מזון?
החסמים העיקריים להצלת מזון:
נדרשת מדיניות ממשלתית כדי להתגבר על החסמים וכשל השוק
כשל שוק
שווי השוק של המזון האבוד(סוג ב ,'עודפים )נמוך מעלות ההצלה ,
לכן
בתנאי שוק אין כדאיות להציל מזון למרות הכדאיות הלאומית הגבוהה
חסם כלכלי
חשש מפגיעה עצמית במכירות(קניבליזציה)
,
עקב קושי להבטיח שהמזון
המוצל יגיע רק לאוכלוסיות הנזקקות
חסם משפטי
חשש לחשיפה לתביעות משפטיות כנגד תורם המזון ,
בעיקר במקרה
שהמזון יתקלקל בשלבי הטיפול לאחר תרומתו
חוק השומרוני הטוב ,ארה"
ב1996
Federal Food Donation Act
,ארה"
ב2008
מדיניות בעולם
בריטניה אימצה השנה
תוכנית
רב שנתית להפחתת אובדן
המזון ב-
20%
בתוך כעשור.
יעד הפחתת אובדן מזון ב-
50%
עד2030
נקבע
באו"ם ובארה"ב ,
ספטמבר2015
לראשונה בעולם-
איסור על זריקת מזון מרשתות
השיווק ,צרפת ,
פברואר2016
חוק לעידוד תרומת מזון ברשות שיווק בהליכי חקיקה
באיטליה
המדיניות המומלצת
חובת הצלת מזון כתנאי
להשתתפות עסקים פרטיים
במכרזים ממשלתיים
קביעת יעד לאומי להפחתת
אובדן מזון ,
50%
עד2030
(בדומה לארה״ב)
חיוב גופים ממשלתיים
בהתקשרות עם עמותות
הצלת מזון מוכרת
השלמת חקיקה של עידוד הצלת
עודפי מזון(
בדומה לחוק השומרוני
הטוב בארה״ב)
גידי כרוך ,מנכ"ל לקט ישראל
חן הרצוג ,כלכלן ראשי ,
BDO
זיו
האפט