חומר רקע
22.1.2017
השלכות כלכליות וחברתיות של חוק מזונות אזרחים–
דיון בוועדה לקידום מעמד האשה
יום ב
23.1.2017
עקרונות היסוד של המלצו
ת ועדת ש יפמן ביחס לחקיקת חוק :מזונות ילדים
א.
ביטול הדין הדתי (שאיננו אחיד ומשתנה מילד ליד לפי ההשתייכות
)הדתית ויצירת כללים אחידים אשר יקלו את ההתדיינויות המשפטיות
בין הורים מסוכסכים ויקצרו אותן.
ב.
קביעת סכום התמיכה הכלכלית לה נזקק ילד בהתאם להכנסת הוריו ועל
בסיס חישוב סטטיסטי של עלות הכספית הכרוכה.בגידול הילד
ג.
חלוקת התמיכה הכלכלית לה ילד זקוק, בין ההורים בהתאם לחלקו
היחסי של כל הורה בהכנסה ה
כוללת של שני ההורים יחדיו תוך ש
ק לול
.מספר ימי ההורות שכל הורה מטפל בילד
לשיטתנו מדובר בעקרונות ראויים שניתן לבסס על פיהם דין אזרחי עבור מזונות ילדים
בישראל אך יש
לעשות זאת בזהירות יתרה ותוך פתרון בעיות קשות שעולות מאופן יישום
עקרונות אילו בהצעת החוק המופיעה כחלק מהמלצות הוועדה . להלן תמצית ביקורתנו על
:אופן יישום העקרונות בהמלצות וועדת שיפמן
1.
המספרים
בדוח ועדת שיפמן
ביחס לעלות גידול ילד אינם משקפים את העלות
הכלכלית
של גידול ילד בישראל .הם מוטים כלפי מטה באופן משמעותי
(לפי
הלמ"ס, לפי דו"ח ועדת חריס1, לפי הפסיקה כיום-
המדברת על1300
₪לילד)
. גם
במציאות הנוכחית תחולת העוני בקרב אמהות גרושות גבוהה והן פגיעות במיוחד
מבחינה כלכלית וההצעה רק תגביר זאת.
ההצעה כלל לא מביאה בחשבון שלגדל
ילד בשני בתים, בפרט בהנתן גובה שכר הדירה בישראל היא גבוה
ה
בהרבה מלגדל
.בבית אחד
2.
לא כל ההוצאות שקשורות בילד קשור
ו .ת לזמני ההורות של כל הורה עם הילד
ההצעה לא מביאה זאת בחשבון ולכן פוגעת בהורה שמנהל בפועל את ענייני הילד
(ההצעה
)מחלקת את כל ההוצאות בהתאם לזמני השהות.
3.
ההצעה מניחה שהורים ידעו לחלק את ההוצאות על הילד בינהם
(לקבוע מי
)מוציא מה , במיוחד במצבי משמורת משותפת. ההנחה הזו לא נכונה בעולם
המציאותי בו לעיתים הורים המתגרשים נמצאים בקונפליקט גבוה גם אחרי
הגירושין ואינם מצליחים לשתף פעולה. חייבים למנות הורה גזבר שיהיה אחראי
.על ההוצאות של הילד וחשוב יותר, ישמש כתובת לילד עבור הוצאות אילו
בלי
הורה גזבר ההצעה פוגעת בהורה שהילד נמצא איתו מרב הזמן או ההורה שמנהל
)את ענייני הילד בפועל (לא יכול להיפרע מההורה השני על ההוצאות שמוציא
4.
ההצעה יוצרת תמריץ כלכלי מובהק להורה בעל ההכנסה הגבוה
ה
יותר לדרוש
הסדר הורות של חמישה לילות לפחות
על-
פני שבועיים (שכן אז הוא יזכה
ב הפחתה משמעותית בסכום המזונות). התמריץ הכלכלי עלול לגרום להיווצרותם
של הסדרי שהייה
שאינם בהכרח לטובת הילד.
1 מינימום ההוצאות הדרושות למחיה בכבוד על-
פי נתוני דוח ועדת חריס הינו2,184
ש"ח עבור יחיד . עבור
ילד המינימום עומד על+ יחיד3,544
.ש"ח. ההפרש בין הסכומים מייצג את ההוצאות הדרושות עבור ילד
ההפרש עומד על1360
ש"ח. ב טבלה הבסיסית של דמי התמיכה
הכלכלית ב
דוח ועדת שיפמן
'בעמ76-77
הסכום ההתחלתי של שיעור התמיכה הכלכלית בילד אשר הכנסות הוריו הן הנמוכות ביותר עומד על500
.ש"ח
5.
" ההצעה מגדירה
יום הו רות" כ"אחריות הורה לטפל בילד ולהשגיח עליו מתום
יום הפעילות במוסד חינוך לילדים, כמשמעותו בחוק לימוד חובה, התש"ט-
1949
או במסגרת חינוכית מקבילה ועד לשעה8
למחרת". הגדרה זו בעייתית שכן היא
מותירה מעין "ר
יק" ביחס לאחריות על הילד במהלך שעות הלימודים ,, חופשות
כא שר הילד חולה. אם הורה זוכה "להנחה" במזונות בגין ימי הורות הוא צריך
לשאת בהוצאה של טיפול בילד כאשר אין מסגרת חינוכית ביום ההורות שלו ולא
.רק החל משעת סיום הלימודים
6.
הצעת החוק אינה מכילה הוראות מעבר. יש חשש כי המערכת תוצף בתביעות
להפחתת מזונות. צריכים להיקבע
כללים אשר ימנעו או יפחיתו ניסיונות להפחתת
.מזונות כאשר ברקע אין מחויבות אמתית מוכחת מהעבר לקיום הסדרי הראיה
המלצות נוספות:
7.
התליית המזונות בזמני שהות חייבת להיות מלווה ביצירת מנגנון של אכיפת
הסדרי ראיה, ש .חייב להיות ישים ומרתיע כאחד
8.
בהקשר רחב יותר נציין
כי שינוים בתחום דיני המשפחה חייבים להיעשות
כמקשה אחת תוך הסדרה של מכלול ההיבטים והסוגיות הכלולות בהם, לרבות
סוגיית המשמורת, סוגיית מרוץ הסמכויות.
המרכז לקידום מעמד האשה ע"ש רות ועמנואל רקמן, הפועל במסגרת הפקולטה למשפטים באוניברסיטת
בר
אילן, נוסד בשנת2001
. מטרת המרכז להביא לביעור האפליה נגד נשים ולחזק את מעמדן בחברה
הישראלית, באמצעות תרגום ידע ומחקר אקדמי לפעילות מעשית ויישומית. המרכז פועל לאור חזונו של
הרב עמנואל רקמן לקידום זכויות הנשים בישראל ולהטבת מעמד האשה בדיני המשפחה ובהלכה היה.ודית