חומר רקע

המועצה הציבורית להגנת הפרטיות 11.12.2016 י"א כסלו תשע"ז לכבוד עו"ד יהודה זמרת, היועץ המשפטי למשרד הפנים הנדון: הערות המועצה הציבורית להגנת הפרטיות לתזכיר חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון מ' ...), התשע"ז-2016 (להלן: "התזכיר") המועצה הציבורית להגנת הפרטיות (להלן: "המועצה" ) היא גוף מומחה בנושא הפרטיות, הפועל לפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הפרטיות") ולפי מינוי שר המשפטים. המועצה אמונה על קידום הגנת הפרטיות, ברוח מחוייבויות בינלאומיות של מדינת ישראל, חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, וערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. המועצה הינה גוף מייעץ לשרת המשפטים, למשרד המשפטים, ולציבור בכללותו בנושאי פרטיות. עמדת המועצה (בהרכבה הפרסונלי הקודם) המתנגדת להקמת המאגר הביומטרי, הושמעה בשלבי החקיקה השונים של חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, תש"ע-2009 (להלן: "חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים"). בתמצית, הביעה המועצה התנגדות לעצם קיומו של המאגר, נוכח הסיכון הגדול הטמון בעצם קיומו, בהקשר של חשיפה ופגיעה חמורה ובלתי מידתית בפרטיות כלל תושבי המדינה ונוכח קיומן של חלופות מספקות. זאת גם על רקע העובדה כי מאגרים דומים, הכוללים נתונים ביומטריים של כלל התושבים במדינה אינם קיימים במדינות העולם החופשי. ההערות מתייחסות הן לסוגית עצם הצורך במאגר על פני אפשרויות חילופיות, והן להערות לגוף המאגר, בהתאם לתזכיר. ה ע ר ו ת ה מ ו ע צ ה 1. פתרונות חלופיים להקמת המאגר - ההתקדמות הטכנולוגית המואצת בתחום, בתקופה ארוכת השנים מאז התחלת הליכי החקיקה ועד היום, מאפשרת פתרונות אחרים. מחד, פתרונות אלה אינם מהווים איום כה מהותי כמו הנזק האפשרי כתוצאה מפריצה למאגר, או משימוש בלתי מורשה בו. מאידך, הם מספקים את התוצאה הדרושה של תכליות חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים, קרי, מניעת הרכשה כפולה של תעודות זהות ודרכונים, זיהוי ואימות הזהות באופן שימנע זיוף ושימוש בזהות אחרת ושמירת שלום ובטחון הציבור במסגרת התכליות המשטרתיות והביטחוניות. אפשרות אחת היא שיטת ההתממה - אנומיזציה במסגרת המאגר. פתרונות קיימים ורלוונטיים המאמצים טכניקות כדוגמת: k-anonymity יוכלו למנוע זיוף אך ללא שמירת כל הנתונים הביומטריים במאגר. 2. דיווח לתושב - חסרים מנגנונים המאפשרים לתושב ידיעה ושליטה מינימלית, כגון זכות לדעת איזה מידע קיים עליו, מי ניגש למידע, מתי היתה גישה למידע. זכות זו נובעת מעקרון ה- FAIR INFORMATION PRACTICEES, של ACCESS AND RECOURSE. אמנם קבועה בסעיף 5(ג) לחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים חובת דיווח של השר לכנסת בדבר העברת מידע לפי סעיף 5(ג) לחוק, אך לא נקבעה זכות אישית לאדם שהועבר עליו מידע. מנגנון מסוג זה נקבע בהצעת חוק נתוני אשראי, התשע"ו-2015. 3. תנאי סף טכנולוגיים להקמת המאגר - ככל שיוקם המאגר, הרי טרם הקמתו וכתנאי לכך, יש להגדיר במפורש הגדרה מקצועית מחייבת, שגמישותה תותאם להתקדמות הטכנולוגיה, זאת בתחומים הבאים: א. הצפנת המאגר – ההגדרה בחוק מאוד כללית: ״המאגר הביומטרי יישמר באופן מוצפן, בנפרד מכל מידע אחר ולא יכלול פרטי רישום של התושב כמשמעותם בחוק המרשם או כל פרט מזהה אחר.״ נוכח רגישותו המיוחדת של המאגר, אין להקימו ללא קביעת סטנדרטים מוגדרים ומחייבים להצפנתו. כגון: חוזק מפתחות ההצפנה; היכן מתבצעת ההצפנה - בשרתי המאגר או בתחנות בהן מבצעים את ההרכשה הביומטרית; שיטות ההצפנה, כדוגמת קידוד מתחלף; כללים לאבטחת הגישה למפתחות ההצפנה; חובת התעדכנות שוטפת בנושא שיטות למעקף הצפנת מידע ויישום אמצעי הגנה הולמים ועוד. ב. תמונת פנים באיכות פחותה– ההגדרה הכללית שבסעיף ההגדרות בחוק דורשת הגדרה מקצועית מחייבת, שגמישותה תותאם להתקדמות הטכנולוגיה, זאת טרם הקמת המאגר. 4. סמכויות הממונה על הפרטיות – יש לעגן בחקיקה את סמכויות הממונה על הפרטיות. לא ניתן להפריז בחשיבותו של התפקיד בהקשר רגיש זה. לפיכך, תפקידו, סמכויותיו וכוחו האכיפתי של הממונה צריכים להקבע במפורש ובמפורט בחקיקה. ראו לעניין זה את סעיף 18(ב) לחוק נתוני אשראי, התשע"ו – 2016. 5. טביעת אצבע - המועצה סבורה שעמדת המדינה לפיה היא יכולה להסתפק בתמונת פנים בלבד ללא טביעת אצבע, מנביעה את המסקנה שיש להימנע לחלוטין משילוב טביעות האצבע במאגר. על פי עקרונות ה"תכנון לפרטיות" ו"פרטיות כברירת מחדל" - Privacy by Design and by Default – הידועים ומקובלים בעולם ובארץ: (1) ברירת המחדל תהיה זו הפוגעת כמה שפחות בפרטיות. בכך הולם עיקרון זה את מבחן הפגיעה הפחותה שעוגן היטב בפסיקה הישראלית בקשר עם בחינת מידתיות הפגיעה. עקרונות אלה נדרשים בשוק העסקי –פרטי, והם נכונים לא פחות עבור המדינה; ו - (2) יש לאסוף את מינימום המידע הדרוש, בהתאם לעיקרון "מזעור המידע" (Data Minimization) המהווה נדבך חשוב וידוע בעולם המודרני של הגנת הפרטיות, כחלק מתפיסת התכנון לפרטיות. אם לא תתקבל הדעה שיש להימנע לחלוטין מהעברת טביעות האצבע למאגר הביומטרי, הרי שבהתאם לעקרונות ה"תכנון לפרטיות" ו"פרטיות כברירת מחדל" יש לאפשר לתושב בחירה אמיתית כדלקמן: מנגנון הזנת טביעת אצבע של אדם למאגר הביומטרי צריך להיות מותנה בקבלת הסכמתו מדעת ומראש, דהיינו הסכמה בשיטת OPT-IN ולא על דרך ברירת המחדל בשיטת OPT-OUT. קבלת הסכמה מדעת מראש לשילוב טביעות האצבע במאגר עומדת במבחנים הנדרשים לבחינת מידתיות הפגיעה בפרטיות. בכלל זה, מנגנון כזה עומד בדרישת ההסכמה מדעת לפי סעיף 3 לחוק הגנת הפרטיות, הוא עומד אף בעקרונות המקובלים בארץ ובעולם להגנת הפרטיות של "תכנון לפרטיות" ושל "פרטיות כברירת מחדל" (Privacy by Design and by Default), כיוון שברירת המחדל לפיה טביעות האצבע לא תשולבנה בתוך המאגר היא הפוגעת פחות בפרטיות. לפיכך, במקום המנגנון המוצע של Opt-Out למאגר טביעות האצבע, יש להנהיג את המנגנון של Opt-In. קרי, ברירת המחדל תהיה Opt-In, בהתאם לעקרון של Data Minimization. במסגרת זו, תוצג לאזרח בחירה אם רצונו למסור את טביעת האצבע שלו למאגר, כשבמצב ברירת המחדל, טביעות האצבע לא תשולבנה במאגר. יש להדגיש את החשיבות של קבלת ההסכמה מדעת, בהתאם להגדרה בסעיף 3 לחוק הגנת הפרטיות. חשיבות ההסכמה מדעת היא שבידי האדם המסכים לפגיעה בפרטיות יהיה מידע, הדרוש לו, באופן סביר, כדי להחליט האם להסכים או לא, והמידע ימסר לו בצורה מובנת. היישום המעשי של כלל זה, צריך לבוא, בין היתר, במסמך שהתושב יפגוש בבואו למשרד הפנים ואשר יפרט את הברירות העומדות בפניו. דהיינו, שיהיה לו ברור מה הברירות שלו כשהוא ניגש לקבל החלטה. מסמך כזה צריך לקבל תוקף חקיקתי, במסגרת תקנות שיותקנו מכוח החוק ושכניסתן לתוקף יהווה תנאי להעברת טביעות אצבעות למאגר הביומטרי. המסמך צריך להיערך לא על ידי הרשות לניהול המאגר הביומטרי, אלא על ידי גוף כדוגמת רשם מאגרי המידע ברשות למשפט טכנולוגיה ומידע, תוך התייעצות עם המועצה להגנת הפרטיות. חשיבות גדולה קיימת עוד לכך שהתושב לא יפגע ולא יוצג לו מצג כאילו הוא ייפגע מעצם העובדה שטביעות האצבעות שלו לא תשולבנה במאגר הביומטרי. לסיכום יצויין כי הערות אלה אינן מהוות עמדה מלאה וסדורה, אלא כשמן כן הן, הערות ראשוניות לתזכיר. על החתום, המועצה הציבורית להגנת הפרטיות עו"ד אורית פודמסקי, יו"ר ד"ר ערן טוך עו"ד דן אור-חוף עו"ד אייל זנדברג ד"ר טל סופר   העתקים: שרת המשפטים, גב' איילת שקד מנכ"לית משרד המשפטים, גב' אמי טלמור