חומר רקע
נייר עמדה מטעם "אמונה" לקראת דיון בנושא: נשים במועצות הדתיות
בין השירותים הניתנים ע"י המועצה הדתית והנדונים בפניה קיימים לא מעט נושאים הנוגעים באופן מובהק לציבור הנשים, ומשפיעים עליהן במישרין. חלק מן השירותים הללו ניתנים לגברים ולנשים כאחד, אך חלקם ניתנים במיוחד ובעיקר לנשים.
במצב דברים זה ייצוגן ההולם של נשים כחברות במועצה הדתית הוא אך טבעי ומתבקש. הדאגה לצרכים הייחודים לנשים במסגרת שרותי הדת המקומיים תעשה באופן המיטבי ביותר ע"י נשים המודעות לרצונות ולצרכים נשיים. כך לדוגמא תהיה הבנה והתייחסות רצינית לצרכיהן של נשים במקוואות ולשכר הבלניות, תיבחן העסקת משגיחת כשרות מקומית (בהתאם לבג"ץ 4780/00 אמונה נ' השר לשרותי דת), תקצוב פעילות תורנית- תרבותית תעשה בראיה מגדרית המאפשרת לתקצב גם פעילויות לנשים שאינן מתקיימות בבית-הכנסת, תתאפשר הנגשה ידידותית יותר של הליך הרישום לנישואין ועוד.
ואולם, למרות הוראות הדין, הפסיקה והנחייתו של היועמ"ש לממשלה מיום 17.7.16, אשר חייבה את המשרד לשירותי דת להבטיח ייצוג הולם מינימלי של שלוש נשים לפחות, בפועל המשרד אינו מיישם הנחיות אלו, וכיום, ייצוגן של הנשים במועצות הדתיות דל וחסר.
נכון לחודש מרץ 2016 כיהנו רק 46 נשים ב-36 מועצות דתיות מתוך כ-130 המועצות הדתיות הקיימות. ברובן המכריע מדובר באשה אחת בכל הרכב ובמיעוטן בשתי נשים או יותר. זאת ועוד, מתוך אותם 130 מועצות אין ולו אישה אחת המכהנת כיו"ר המועצה הדתית. גם במועצות הדתיות הממונות- אין ולו אישה אחת שמכהנת כממונה מטעם השר לשירותי דת (מתוך כ-40 ממונים) או כחשבת מלווה או כבעלת זכות חתימה.
גם בהיבט מעשי חברתי אין זה סביר כי נקודת המבט הנשית לא תיכלל במניין שיקולי הדעת שתשקול המועצה הדתית. הנשים מביאות איתן למועצות הדתיות קול נשי חד ברור. הן מוסיפות משקל סגולי נוסף שבכוחו להפרות את הדיונים, להעשיר את השיח ולסייע לקבלת החלטות טובות יותר לכלל האוכלוסייה המקומית, גברים ונשים כאחד. הן בעלות זווית ראיה ייחודית נשית, רגישות, מקוריות, עוצמה, ראיה טובה וקול אחר שכל כך חסר במוקד קבלת ההחלטות של המועצות הדתיות. קול שנכון להיום במרבית המועצות הדתיות הוא קול מושתק.
אין ספק כי חשיבות ייצוגן ההולם של הנשים, שנטמעה כמעט בכל מערכות החברה והמדינה, מתעצמת כפליים כאשר מדובר בגוף כדוגמת המועצה הדתית, שחבריה על פי רוב הינם גברים בלבד, וכוח השפעתה והכרעותיה משמעותיים לציבור כולו.
הפער המשמעותי הקיים בין החובה להבטיח ייצוג הולם לנשים ובין, מנגד, היעדרן של נשים בפועל מאיוש תפקידים בתחום שרותי הדת על גווניו השונים, ובפרט במועצות הדתיות, פער זה, משמר את אי-השוויון בין נשים וגברים ואף מוסיף ומעצים אותו, ובכך מונע מנשים את זכותן לקחת חלק בעיצוב והתוויית המדיניות של שרותי הדת במדינת ישראל.
לפי הנחיית היועמ"ש לממשלה בתוך שנה לכל היותר צריך השר להביא את רף הייצוג של נשים במועצות הדתיות לשליש לפחות. לאור האמור, אנו קוראות ליישום חובת הייצוג ההולם במועצות הדתיות שתבטא רצון לשרת את הציבור בכללותו, מתוך הארת פנים והנגשת שרותי הדת הניתנים באופן המיטבי ביותר. כתוצאה מכך תשתפר גם תדמיתם של שרותי הדת בכלל ושל המועצה הדתית בפרט ואמונו של הציבור ישוב אליה כבעבר.