חומר רקע

תהליך הסדרת רישוי נשק למשפחות נפגעות אלמ"ב לקראת הדיון בוועדה לביטחון פנים והוועדה לענייני ביקורת המדינה. רישוי כלי ירייה והפיקוח על החזקתם אנחנו בויצו מבינות את הצורך בנשק שחשים רבים בישראל מתוך ערעור של תחושת המוגנות מאז ה-7/10. עם זאת, מתן רישוי ועידוד לנשיאת נשק אישי, עלולה לסכן בספירה הביתית נשים וילדיהן כאשר מדובר בגברים אלימים. מסמך זה מציע פתרון פשוט לביצוע אך נדרש בהקשר של בעיות ויסות ואיבוד שליטה המאפיינת גברים אלו והסיכון הנשקף למשפחתם בשל מתן רישוי ללא תנאי סף המתייחס לסוגיה המסוימת הזו. כיום, האישה נאלצת לפנות למשרד הרווחה, אשר פונה למשרד לביטחון לאומי בבקשה למנוע את מתן הרישיון. באופן הזה, אישה אשר מאוימת מבן זוגה, נאלצת לעסוק בניסיון למנוע מבן הזוג האלים קבלת כלי נשק. ניסיון שפותח עבורה חזית נוספת ועלול אף להסלים את הסכסוך הקיים בינה לבין בן זוגה. על מנת להסדיר את רישוי הנשק האישי, יש צורך במנגנון שימנע מתן רישיון נשק למי שיש בהווה ובעבר עבירות אלימות (בבית, במקום העבודה, ברחוב או על הכביש) מבלי לסכן את קרבנות האלימות. בדומה לכניסת גברים לעבודה עם ילדים במסגרות חינוך/רווחה-שם מופעל מנגנון הדורש שיציגו אישור מהמשטרה על היעדר עבירות מין, יש לדעתנו, להקים מנגנון אשר יטיל את האחריות על מבקש הרישיון. הוא יידרש, להביא אישור מהמשטרה וממשרד הרווחה, על כך שאין בעברו עבירות אלימות כלשהן, לא במשפחה ולא במרחב הציבורי. אישור כזה יחודש אחת לשנה, עם הבקשה לחידוש רישיון הנשק. מנגנון כזה יהווה אמצעי סינון ראשוני פשוט לביצוע מחד, ומאידך ישאיר את המרחב המשפחתי והציבורי בטוח יותר. אנו קוראות לרגולטור, לייצר את המנגנון הלא מסובך הזה, לקחת כמדינה את האחריות על התהליך הנדרש ולפטור מאחריות את הנשים נפגעות האלימות. נשק בידיים לא יציבות, לא ישפר מוגנות של אזרחי המדינה -נשק בידיים אלו הינו מהלך מסוכן ולא אחראי.