חומר רקע

11 ר יח ליקןן ר ניק גב ע לשם טל ושוח '/'J\EITAR ' ' ן ......................................................" ........................................................... " ......... " ... . ! ""J עו ו ני ו• ן 1 · 1 · 1 · ,ו:.גיז הנ'ל1u כ·בו ןו1 . 1 · 11 ת·ג1 . o r:ג1 כo ~ si טרפ11 • (J :נ1 ג10 כ1 'נl') פהס דר1 בt:זטו :s :ו אחו.i חcitar .co ו'iw.n י'זi~ 26.1.2017 לכבוד : חברי הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק התכנון והבניה )תיקון-פיצול דירות( ובסעיפים מהצעת חוק ההסדרים )ועדת הרפורמות( משכן הכנסת, הקריה ירושלים9195016 הנדון : הצעה לתיקון חוק להסדר ההימורים בספורט-עמדתGBI )המפעיל הזר< בשם מרשתנו,GBI Racing Limited כלהלן- 1(11GBI11 אנו מבקשים לפנות לחברי ועדת הרפורמות )להלן - 11 הוועדה11 ( בדברים הבאים : 1 . בחלק הראשון של מכתבנו, נבקש להשיב לדרישה שהוצגה בפניGBI ע''י מ11 מ יו''ר,הוועדה חה11 כ רועי פולקמן, במסגרת דיון הוועדה שנערן ביום25.1.2017 , לקבל פרטים פיננסיים הקשורים בפעילותGBI בישראל . פרטים אלו מפורטים במכתב זה . בחלק השני של מכתבנו, נבקש להציג מספר נושאים אשר יסייעו בהבהרת עמדתה שלGBI בכל הקשור להצעה לתיקון חוק להסדר ההימורים בספורט )להלן11-הצעת החוק11 (, לקראת הדיון הצפוי בוועדה ביום שני,30.1.2017 . 2 . ,כידוע הצעת החוק מבוססת על דוח הוועדה לבחינת ייעול שוק ההימורים החוקיים בישראל ומודל הקצאת הרווחים לציבור )להלן- 11 הוועדה לייעול שוק ההימורים''( . למרשתנו לא ניתנה הזדמנות להופיע בפני הוועדה לייעול שוק ההימורים, הגם שהמלצותיה פוגעות במרשתנו . בנסיבות העניין, נבקש כי בטרם תצביעו על הצעת החוק, יתאפשר לנו להעלות בפניכם באופן מסודר את כל טענות מרשתנו. פעילותGBI בישראל 3 . GBI חינה חברה אנגלית מובילה בבעלות מסלולי המרוצים הבריטיים, בעלת זכויות הפצה בינלאומיות בלעדיות להימורי סוסים מסוגpari-mutuel , והמורשית מטעם-הUK Tote -והIrish Tote , המנהלים הימורי סוסים מסוגpari-mutuel באנגליה ובאירלנד )בהתאמה( להעניק גישה למאגרי ההימורים הרשמיים ולאפשר לבעלי רישיונות משנה מטעםGBI להפעיל תכנית הימורים על מרוצי סוסים אלה מחוץ לבריטניה ואירלנ.ד 4 . GBI מפעילה תכניות הימורים מפוקחות ואחראיות בשורה ארוכה של מדינות בעולם . 5 . GBI חתמה על הסכם התקשרות עם המועצה להסדר ההימורים בספורט בישראל )להלן- 11 המועצה11 ( בחודש פברואר2012 )להלן- 11 ההסכם11 (. לחתימה על ההסכם קדמו תיקון החוק להסדר ההימורים בספורט בשנת2011 )שלווה בדיונים אינטנסיביים בוועדת החינו,ן התרבות והספורט בכנסת, ראו ביו היתר פרוטוקולי דיונים מימים10.1.2011 ו15.3.2011- (, אישור ועדת הכספים בכנסת להתקשרות עם המפעיל הזר בשנת2012 ,)ראו ביו היתר, פרוטוקולי דיונים מימים 7.5.2012 ו3.5.2011- ( ואישור שרת התרבות והספורט ושר האוצר להתקשרות זו. - 2 - 6 . בניגוד לנטען בדיוני הוועדה מיום25.1.2017 , הצעת החוק והתרת הימורים על מרוצי סוסים בישראל לוו בעבודת הכנה אינטנסיבית בוועדות הכנסת ובממשלה , ובדיונים המוזכר ים נכחו , בין היתר , נציגי משרד האוצר )מר ראובן קוגן , מר רוני מר , מר תמים עבד אלחלים ומר צחי דוד( משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים , משרד המשפטים , משרד החקלאות , השלטון המקומי , הוועד האולימפי , משרד התרבות והספורט ונציגת משרד הרווחה , גבו איריס פלורנטין , מנהלת השירות לטיפול בהתמכרויות )אשר לא הביעה כל התנגדות לאישור מרוצי הסוסים מחמת חשש להתמכרות( . 7 . לאחר הקמת התשתית לביצוע הימורים על מרוצי סוסים בישראל, אלו החלו להיות משווקים בישראל בחודש אוגוסט2013 , למשך תקופה של5 שנים , לאחריה ניתנה אפשרות לארכות נוספות . במהלך תקופה זו, השקיעהGBI סכומי כסף ניכרים ביצירת תשתית לעריכת ההימורים על מרוצי הסוסים . כ,ך בין היתר,GBI השקיעה מעל5 מיליון ש11 ח ביזמות העסקית וביצירת הפלטפורמות הדרושות לביצוע ההימורים , מעל12 מיליון ש11 ח בש י ווק ופיתוח המוצר ובסך הכל מעל21 מיליון ש11 ח . אכן , הטעם המרכזי להשקעה זו שלGBI היה ההבנה שהתגבשה אל מול מצגי המועצה להסדר ההימורים בספורט לפיה יוארך תוקפו של החוזה מולGBI . אין ספק כי ללא הבנה כאמור , לא חיתה GBI מבצעת את ההשקעה הזו בתנאיה . 8 . התמורה-שGBI מקבלת על פי ההסכם מהמועצה היא3% ממחזור המכירות ובנוסף1.2% תשלום למפעילים האנגלים והאיריים ולחברת הטכנולוגיות . ואולם , מתוך תמורה , זוGBI התחייבה להקצות1% בחזרה לטובת קרן לפיתוח ושיווק המוצר בישראל . בסך הכל, עד היום מחזור ההכנסות שלGBI עומד על56 מיל ש ון י11 ח כתוצאה מפעילותה בישראל . 9 . במהלך השנים , השקעתה שלGBI )וחד עם השקעת המועצה( הביאו לעלייה במחזור המכירות של הימורי הסוסים, כך שבשנת2016 נתקבלו הכנסות בסך505,000,000 ש11 ח כתוצאה מהימורי סוס ים בישראל . ציפייתGBI היא שהיקף המכירות יוסיף ויצמח, בהתאם להשקעתה הניכרת ומאמציה הרבים וכן עם הגדלת הפריסה של תחנות אשר יאפשר ו לבצע הימורים על מרוצי סוסים דרכן . 10 . אם הצעת החוק תאושר , וכתוצאה מכך ההסכם ובוטל לאלתר , היקף הנזקים-לGBI יהיה עצום . כ,ך גם בשל אותן השקעות רבות אשר תוארו לעיל ו י רדו לטמיון )שכןGBI לא הייתה טורחת להשקיע אותן , אילולא ידעה שבידיה זכות להמשי ך ולשווק את ההימורים על מוצרי הסוסים בישראל, י וה יתה משקיעה אותן בהשקעות אלטרנטיביות(i וגם בשל אובזר ההכנסות העצום הצפו יi וגם בשל הפגיעה במפעילי המרוצים עצמם ובעלי המניות שלGBI ; וגם בשל הפג עה י במוניטין של GBI ; ולבסוף גם בשל או בדן ההכנסות הצפוי-לGBI בשל הפגיעה בסך ההימורים העולמי על מרוצי סוסים )מהם ההימורים בישראל מהווים שיעור משמעותו( . אם הוותה ניתנת-לGBI , לכל הפחות, תקופת הודעה מוקדמת , היה מתאפשר בידיה לנסות ולהקטין את נזקיה . למרבה הצער , הצעת החוק אינה מאפשרת אפילו זכות בסיסית . זו בהערכה זהירה ושמרנית, מדובר בנזקים של מאות רבות של מיליוני ש "ח. עמדתGBI בנוגע להצעת החוק 11 . עמדתGBI היא שביטול סעיף8 ב לחוק מהווה פגיעה בקניין והפקעה של זכויות קניין-פגיעה והפקעה אסורות, הן פי-על חוקי היסוד ב י שראל והן פי-על המשפט הבינלאומי . הפקעה צדדית-חד של ו זכ יותGBI , ללא שחל כל שינוי בנסובות מאז חוקק החוק, אינה חוקתית . כך בכלל ולבטח כך כשהצעת החוק, בנוסחה הנוכחי, לא כוללת סעיף תחולה ולא מאפשרת אפילו את סיום תקופת ההסכם הראשונית . 12 . התעקשות הוועדה לבטל את סעיף8 ב לאלתר , להפקיע זכויות ולשלם חלף כך פיצויים במאות מילוני ש"ח )או לחלופין להיתבע בערכאות בינלאומיות בשל ביטול ההסכם( , לא תביא כל תועלת אלא רק תגרום לפג עה י , הן בספורט הישראלי , הן במעמדה של ישראל בעולם, כמדינה שלא ניתן לנהל בה עסקים באופן יציב ובסביבה וודאית, והן באזרחי אל ר יש-אשר ייפגעו פגיעה כפולה ומכופלת שגם - 3 - תשלול מהם את ההנאה מעשרות המיליונים שיכול ים היו להגיע לספורט הישראלי כתוצאה מהימורי הסוסים, וגם תחייב אותם לשלם פיצויים בגובה מאות מיליוני ש11 ח-לGBI . 13 . יותר מכך-התעקשות לבטל את ההסכם לאלתר יוצאת נגד ההיגיון העומד ביסודה של התקופה הראשונית של חמש שנים אותה קבע המחוקק, שמטרתה הייתה לגבש גוף ראיות רחב דיו על מנת לבסס את ההחלטה באם חל שינוי מהותי המצדיק את ביטול התכנית של הימורים על מרוצי סוסים. 14 . נדמה שעל זכאותה שלGBI לפיצויים מלאים בשל הפרת ההסכם הפסולה אין מחלוקת , ונציגי האוצר אף התחייבו מפורשועו במסגרת דיוני הוועדה לשלם פיצויים אלו )מבלי שנקבו בגובהם המדויק ומבלי שערכו ולו פגישה אחת עםGBI .(בנושא מכל מקום, וכפי שיפורט מי,ד זכותה של GBI לפיצויים מלאים מבוססת בדין . פגיעה חוקתית בזכויות יסוד והפרה חוזית 15 . ,ראשית זכויותיה החוקתיות של1GBI ובהן חופש העיסוק והזכות לקניין , ייפגעו באופן חסר תקנה, שלא בהתאם לפסקת ההגבלה ובמידה העולה על הנדרש . הדבר פשוט ונהיר שכן נוסחו של סעיף 8 (ב)ה לחוק מבהיר מהי הדרך )העולה בקנה אחד עם פסקת ההגבלה( שקבע המחוקק לבטל את ההסכם , באופן שכלל אינו דורש תיקון חקיקה ראשית וביטול סעיף8 ב לחלוטין, אלא מסתפק בהחלטה של שני שרים וועדת הכספים . 16 . הבחירה לפעול בניגוד לדין הקיים ולמנגנון המאוזן שמוגדר,בו ותחת כך לבטל את סעיף8 ב כולו, לרבות עצם האפשרות של המועצה להתקשר עם מפעיל זר )גם אם בנוגע לסוג אחר לחלוטין של הימורי ספורט(, ללא כל הוראת מעבר ותוך ביטול מידי של ההסכם באופן המביא להפרתו1 מהווה פגיעה קשה בזכויות יסוד וזכויות חוזיות שלGBI )ובזכויות יסוד של אחרים(, באופן לא מידתי ובמידה העולה על הנדרש . 17 . ויובהר ,GBI אינה טוענת שאין ביכולה של הכנסת לחוקק תיקון לחוק , אלא שמשהוקנו זכויות-על פי סעיף8 ב1 שינוי החוק צריך להיעשות באופן מאוזן ומידתי . אחרת , ייפגעו זכויות רבות שלGBI )ושל אחרים( באופן חסר תקנה שיגרום לה , ולמדינת ישראל, נזקים רבים , גבוהים ומיותרים . 18 . סוגיית ההגנה על הקניין הפרטי מונחת בבסיסה של כל השקעה בינלאומית וכאשר מדינה מארחת )ישרא(ל פוגעת בהשקעה זרה )GBI ( היא מפרה זכות קניינ ית שהמשקיע רכש מכוח משפטה הלאומי, קרי זכות מוקנית. ואכן, המשפט הבינלאומי המנהג י רואה בפגיעה בהשקעה בינלאומית בראש ובראשונה פגיעה בזכות הקניין הפרטי .1 19 . עיון בדוח הוועדה לייעול שוק הה י מורים לא מבסס נימוקים ראויים למהלך דרמטי שכזה . במלים אחרות, הצעת החוק אינה מתחייבת נוכח המלצת הוועדה לייעול שוק ההימורים, וזו ניתנת ליישום גם ללא קבלת הצעת החוק, בהתאם לתנאים הקבועים בסעיף8 (ב)ה לחוק . 20 . ,בנוסף-לGBI תעמוד טענה עצמאית כנגד מדינת ישראל, אשר גרמה להפרת ההסכם והפקיעה, הלכה למעשה , את זכויותיה שלGBI . דיני ההפקעה השלטונית מבטיחים גם הם פיצויים נאותים לניזוק מהם . ו אלברטו אהרונובי ץ, התפתחותה של סוגיית ההשקעות במשפט הבינלאומי וההגנה עליהן : בעקבות פסק הדין בענ יו י מפעל הנייר של שפת נהר אורוגוואי והארות על סוגיית ההשקעות בענף הנפט והג ז ב י שרא ל, מאזנ י משפחח •-תשע " .ג - 4- פגמים בעבודת הוועדה 21 . הצעת החוק מבוססת על דוח הוועדה לייעול שוק ההימורים, שהינו דוח פגום ולקוי שמסקנותיו אינן נתמכות בתשתית עובדתית . כך לדוגמה , הוועדה לייעול שוק ההימורים הניחה שמרוצי סוסים הם ענף ספורט "אשר אינו זוכה להתעניינות מצד הקהל·"הישראלי,מכאן הזדרזה המועצה להסיק ש" הימורי הסוסים אינם מהווים תחליף לפעילות לא חוקית, אלא מהווים "שער כניסה " חדש אשר מגדיל את גודל שוק ההימורים המצרפי )החוקי והלא חוקי(". 22 . ,ואולם טענה זו נעדרת כל תימוכין והוועדה לייעול שוק ההימורים לא הביאה ולו אסמכתא אחת שתתמוך בטענה . זו ועדה הממליצה על פגיעה בזכויות אינה רשאית לפעול כבעל טור דעה בעיתון . נימוקיה והתשתית להם חייבים להיות מבוססים . על אילו נתונים התבססה הוועדה לייעול שוק ההימורים בקביעה כי הימורי סוסים אינם מעניינים את הקהל בישראל? 23 . על פי הידוע, בישראל מתקיימים הימורים לא חוקיים על מרוצי סוסים, ודי בכך כדי לשמוט את הקרקע מתחת לטענה שאין התעניינות מצד הקהל הישראלי במרוצי סוסים או שמדובר בשער כניסה חדש, חלף תחליף לפעילות לא חוקית. ממילא , טיעון הוועדה לייעול שוק ההימורים יכול היה להת י יחס באותה מידה להימורים על כדור י,ד טניס ובייסבול )ענפי ספורט נוספים שניתן להמר עליהם במסגרת ההימורים שעורכת המועצה ושאינם מוקרנים תדירות בערוצי הטלוויזיה , כפי טענת משרד האוצר( . 24 . בדומה , הוועדה לייעול שוק ההימורים קבעה, ללא כל תשתית עובדתית וללא כל אסמכתא , שהימורים על מרוצי סוסים מובילים בסבירות גבוהה יותר להתמכרות להימורים . הוועדה לייעול שוק ההימורים לא ביססה טענה זו כדבעי , לא הציגה כל נתון הנוגע לעליית בהתמכרות להימורים בתקופה מאז שהחלהGBI לפעול בישראל ואף לא הזמינה את הגורמים הרלוונטיים , לרבותGBI , להציג עמדתם בנושא . 25 . טיעון זה הוא שגוי לחלוטין. מחקרים מדעיים וחוות דעת מומחה, אשר מצורפים למכתב זה, תומכים בטענה ההפוכה . כ,ך לפי עמ1 5-4 לחוות דעתם של פרופ1 שניצר וד11 ר שניר מאוניברסיטת אילן-בר : " להימורים על מרוצי סוסים יש חלק מהתכונות שעשויות להוות גורמי סיכון : ההימור הוא קטן יחסית , ההימור דורש מיומנות שיוצרת תחושה של שליטה , ומשך הזמן עד לקבלת התוצאה הוא בדרך כלל דקות ספורות. מצד שני, להימורים על מרוצי סוסים יש מספר תכונות שהופכות אותם ליחסית פחות מסוכנים להימורים בעייתיים : ראשית , הפרסים הם בדרך כלל קטנ ים ואין טעם בדרך כלל להמר סכום גדול על מירוץ יחי,ד מכיוון שבשיטת המאגר )pari-mutuel (, הימור גדול על סוס יחיד יקטין את הפרס למהמר ששם את הכסף . שנית, ההימור דורש בדרך כלל צבירה של מיומנות, ומרבית המהמר ים משקיעים לפחות מידה מסויימת של זמן ומאמץ ללמוד על הסיכויים של הסוסים . כתוצאה מכך ' מרבית המהמרים בדרך כלל לא מהמרים מבלי להתכונן להימור . שלישית , ההימור איננו רציף : מכיוון שבאופן מכוון לא נערכים מרוצים מייד אחד אחרי השני , תמיד ישנו פרק זמן מסוים בין מרוץ למורץ. בחודשים שבהם נערכים הרבה מרוצים , פרק הזמן הזה בחלק מהימים הוא קצר יחסית )מספר דקות( , ובחודשים אחרים משך - 5 - הזמן הוא ארוך בהרבה . בכל המקרים, אבל, המהמר אינו יכול להמר באופן מיידי מיד לאחר שסיים הימור קודם . בסיכומו של דבר, הממצאים שנאספו עד היום בחו"ל מראים שהסיכוי לפיתוח של הימורים בעייתיים בשוק של הימורי הסוסים הוא נמוך "יחסית ובעמו6 : 11 ,בנוסף ניתן לראות כי מביו סוגי ההימורים השונים, דווקא ההימורים על מרוצי סוסים הם כאלו שמעוררים יחסית מעט הימורים בעיתיים ... כלומר ביטולם של ההימורים על מרוצי סוסים ייקח מהמהמרים את אחד ההימורים ההוגנים ביותר• 11 26 . ,במאמרם מסתמכים פרופ' שניצר וד"ר שניר ביו היתר על מאמריו של פרופו גריפית', אחד המומחים הגדולים בעולם בתחום ההתמכרויות . גם עמדת הוועדה לייעול שוק ההימורים ביקשה להסתמך על מאמריו . ואולם, במסגרת מאמרו11Horse race betting and problem gambling A brief overview 11 קובע פרופ' גריפית' נחרצות : כי .26.1.1 בעמ1 2 )הרחבה בעמ1 21-22 ( : "Although no form of gambling is immune from problem gambling, horse race betting has one of the lowest associations with problem gambling." .26.1.2 בעמ1 3 )הרחבה בעמ1 11 , ו22- ( : "Secondary analysis of the most recent BGPS data showed that after controlling for gambling involvement, individuals who engaged in horse race betting were significantly less likely to have gambling- related problems than people who did not." .26.1.3 בעמ1 3 )הרחבה בעמ11 1 , 15 ו17- ( : "Overall, the empirical evidence suggests that horse race betting has one of the lowest associations with problem gambling compared to most other gambling activities." הוועדה לייעול שוק ההימורים כלל לא נתנה דעתה לעמדות מומחים אלו בדיוניה . 27 . ,כזכור שני הנימוקים שצוינו, בדבר הסכנה להתמכרות וחוסר הפופולאריות, היו היחידים שעמדו ביסוד המלצת הוועדה לייעול שוק ההימורים לבטל את ההימורים על מרוצי סוסים בישראל . מששניהם נעדרי תשתית ראויה, נשמטת הקרקע תחת מסקנות הוועדה לייעול שוק ההימורים והפגיעה הקשה שצפויה כתוצאה מיישומן . 28 . הליקויים הקשים בהתנהלות הוועדה לייעול שוק ההימורים מצאו ביטויים גם במסגרת מכתבה של היועצת המשפטית של משרד התרבות והספורט ליועץ המשפטי לממשלה מיום8.8.2016 . ממכתב זה עולה גם כי הוועדה לייעול שוק ההימורים התנהלה באופן חשאי , הורכבה מעובדי משרד האוצר ונציגות משרד המשפטים, כאשר אף אחד מהגורמים הרלוונטיים לפעילות המועצה לא היה שותף לה, נציגי משרד הספורט זומנו לישיבה אחת בלבד וגופי הספורט עצמם כלל לא הוזמנו להופיע. אף GBI , על אף הנזק שעשוי היה להיגרם לה ממסקנות הוועדה לייעול שוק ההימורים, לא זומנה כלל. - 6 - 29 . ואם לא די בכ,ך הרי שמשרד האוצר ממאן להעביר לידיGBI את המסמכים והנתונים שעמדו בפני הוועדה לייעול שוק ההימורים. נוכח סירוב זה נאלצהGBI להגיש עתירה מנהלית דחופה ביום 21.12.2016 לבית המשפט המחוזי בירושלים )עת11 מ46057-12-16 (. עתירה זו טרם החלה להתברר ומשרד האוצר טרם הגיש תשובתו לעתירה . 30 . לא למותר לצייו כי בפגישה שהתקיימה אצל מנכ11 ל משרד האוצר, ביום19.9.2016 , וגם זאת רק לאחר פרסום המלצות הוועדה לייעול שוק ההימורים ומבלי שעמדתGBI נשמעה בפניה, הוסכם כי על מנת לרפא את הפגמים שנפלו בעבודת הוועדה לייעול שוק ההימורים, יש לקיים שימוע אמיתי-ל GBI בלב פתוח ובנפש חפצה .GBI סברה אז, וסבורה גם היום, כי אילו ניתנה לה זכות זו, ההמלצות היו שונות בתכלית . 31 . מכל מקום, ונוכח העובדה שהוועדה לייעול שוק ההימורים מעולם לא מצאה לנכון להזמין אתGBI ולשמוע את טענותיה, מבקשתGBI שלכל הפחות חברי הכנסת הנכבדים יאפשרו לה הזדמנות הוגנת להשמיע את טיעוניה בפניהם . איו לאפשר פגיעה כה קשה במשקיע זר שביקש לשתף פעולה עם השוק העסקי בישראל, על סמן הצעה ממשלתית והתקשרות עם גוף סטטוטורי, מבלי לכל הפחות לשמוע את טענותיו . סיכום 32 . GBI התקשרה בתום לב ובחפץ לב עם המועצה מתון רצון לקדם את עסקיה בישראל ולתרום למסחר ולעסקים בין ישראל ובריטניה. הדבר נעשה על אף סביבה בינלאומית עסקית לא אוהדת כלפי ישראל. 33 . לו הייתה יודעתGBI שההתקשרות עליה עמלה כה רבות תבוטל, באבחה, בחלוף כשלוש שנים, לא הייתה טורחת להשקיע את המשאבים הנדרשים ולהיכנס בעסקה . ציפייתה שלGBI הייתה שממשלת ישראל והמועצה תעמודנה בהתחייבויותיהן והקשר העסקי יימשך לשביעות רצון הצדדים למשך שנים ארוכות . זו עודנה ציפייתה גם היום . 34 . אם תתקבל הצעת החוק וההסכם יופר ויופסק באופן מידי, בכוונתה שלGBI לנקוט בכל הכלים שעומדים ברשותה על מנת להיפרע בגין הנזקים העצומים שהצעת חוק זו תגרום לה, והיא תנהל הליכים משפטיים אינטנסיביים ונחרצים על מנת להיפרע ממדינת ישראל על נזקיה בבריטניה או במדינה זרה אחרת, כפי שהסכם ההתקשרות עליו חתמה מאפשר )וזאת מבלי לגרוע מהליכים משפטיים בישרא(ל . 35 . GBI כולה תקווה שהליכים משפטיים כאלו יחסכו ממנה, וכי יעלה בידה לשכנע את חברי הוועדה לאפשר לה להמשיך לנהל את עסקיה בישראל, כפי שקבוע בהסכם המחייב בין הצדדים . 36 . אין במכתב זה כדי למצות את כל טענותGBI . -לGBI טענות רבות נוספות אשר לא ניתנה לה הזדמנות להשמיען בפני הוועדה לייעול שוק ההימורים או בפני חברי הכנסת הנכבדים והיא חוזרת ומבקשת שזכות זו תינתן לה . ~; At עו"ד איל רוזובסקי בכבוד רב , Ja-1~ עו"ד זוהר לנדה העתק :עו"ד ורד זילברמן,-קירו היועצת המשפטית לוועדת הרפורמות 1 חוות דעת לוועדת הרפורמות של הכנסת בנושא הימורים על מרוצי סוסים מגישים : פרופסור אדי שניצר ,אוניברסיטת בר-אילן ד"ר אביחי שניר ,המכללה האקדמית נתניה ואוניברסיטת בר-אילן א. הקדמה התבקשנו לכתוב חוות דעת בנוגע להימורי ספורט ,ובפרט להימורי סוסים. בפרק הבא אנחנו נציג בקצרה את רקע החברתי וההיסטורי של הימורי הסוסים .בפרק השלישי, נדון במידע שהצטבר עד היום לגבי הימורים על סוסים כשוק לנכסים בלתי ודאיים ,בעל מאפיינים הדומים לשווקים פיננסיים .בפרק הרביעי , נדון בסיכון להתפתחות של בעיות הימורים בשוק להימורי סוסים לעומת הסיכון לבעיות הימורים בשווקים אחרים לנכסים פיננסיים ,כולל בבורסה לניירות ערך .בפרק החמישי , נדון גם במידע שהצטבר לגבי התחליפיות שבין שוק ההימורים החוקי והלא חוקי ,ועל האופן שבו הם משפיעים זה על זה. בחלק השישי נ מצא הסיכום. ב. רקע היסטורי וחברתי של ה ימורי הסוסים מרוצי סוסים הם אחד ממקצועות הספורט הראשונים להיות ממוסדים , הרבה בגלל הקשר שלהם להימורים .מרוצי סוסים באנגליה החלו עוד בימי הביניים ,ובראשית המאה ה- 81 , בימי מלכותה של המלכה אן ,יו ה מרוצי הסוסים שבהם השתתפו מספר סוסים .כבר אז ,הצופים הימרו על ה סוסים הזוכים . ב- 8571 נוסד באנגליה מועדון הרוכבים( the Jockey Club ) שקבע כללים למרוצי הסוסים ופיקח על המרוצים . המרוצים היו אז ,ונותרו עד היום ,מקום מפגש של ה חברה הגבוהה . דוגמא אחת היא המלכה אליזבת השנייה ש ידועה כחובבת רכיבה ו סוסי מרוץ: סוסי המרוץ שבבעלותה זכו בלמעלה מ- 8,511 מרוצים . כך שספורט מרוצי הסוסים האנגלי וההימורים עליהם מזוהה דווקא עם החברה הגבוהה , ולא דווקא עם מהמרים מהשכבות הנמוכות . כאשר בוחנים את הסיבות שבגללם אנשים מהמרים על סוסים ,נמצא ש הימורים על סוסים הם מוצר צריכה שאנשים רוכשים כד י להפיק הנאה וכדי להוכיח את היכולת שלהם לחזות נכון ( Suits, 1979a .) 1 נראה שמהמרים רבים שואבים הנאה מהיכולת שלהם לבחור מנצחים יותר משהם שואבים הנאה מהזכייה עצמה .בין היתר , זה מתבטא בכך שהם מעדיפים זכייה בטוחה שתזכה אותם בפרס קטן מאשר בזכייה פחות בטוחה שתכפיל את הפרס שלהם( Camerer, 1998 .) הגם שקשה להסביר מדוע אנשים שהם בדרך כלל שונאי סיכון מהמרים גם כאשר הסיכויים הם נגדם , הועלתה טענה שבהימורי סוסים המהמרים אינם נהנים מהסיכון אלא מההנאה שבנסיון להמר כאשר 1 בין הסופרים שמתארים את היחס החיובי של החברה הגבוהה באירופה ובארה" ב להימורים ניתן למנות את חתן פרס נובל לספרות ,ארנסט המינגווי , איאן פלמינג(ג'ימס בונד) ,ורואלד דאהל. 2 התוצאות יכולות להיות שונות מאד מהתוצאה הצפויה ( Golec and Tamarin, 1998 .) סיבות אחרות להסביר הימורים נעות מהנאה ועד שימוש במידע עודף כדי להרוויח כסף .בכל מקרה , נראה שלפחות מרבית המהמרים אוספים ומשתמשים במידע בנסיון למקסם את סיכויי הזכייה שלהם( Bruce, 2013, Coleman, 2013 .) ג. מרוצי סוסים כשוק לנכסים לא ודאיים הימורים על מרוצי סוסים חולקים עם השווקים למוצרים פיננסיים מספר תכונות בסיסיות .ראשית , גם בשווקים למוצרים פיננסיים וגם בהימורים על מרוצי סוסים , הצרכנים צריכים לבחור בנכס שהתשואה עליו היא לא ודאית .לדוגמא ,בשוק ההון ,צרכן שבוחר להשקיע במניה מסויימת לא יודע א ת התשואה עד לזמן שבו הוא יחליט למכור את הנכס .בהימורי סוסים , הצרכן בוחר בהימור והוא יודע את התשואה על ההימור רק ברגע שבו המירוץ הסתיים .בנוסף , גם בשווקי הון וגם בהימורים על סוסים קיימת כמות גדולה של מידע זמין על הנכסים השונים שאותה יכולים כל הצרכנים לנצל , וקיים גם מידע פנים ששמור רק לצרכנים מסוימים. כלכלנים שמעוניינים להבין את ההתנהגות של שווקים פיננסיים ושל משקיעים משתמשים לכן בהימורים על סוסים כמעבדה לבחינת התנהגות בשוק ההון ( Sauer, 1998 ) . המחקרים הרבים שנעשו מראים ששווקי הימורים נוטים להיות שווקים יעילים ( Dowie, 1976, Snyder, 1978, Hausch et al., 1981, Asch et al., 1984 .)הממצא העיקרי הוא שלמרות שקיימת הטייה מסוימת לטובת סוסים בעלי סיכויים נמוכים לעומת סוסים בעלי סיכויים גבוהים , הסיכויים שהמשקיעים נותנים לכל סוס הם אומדנים טובים לסיכוי של כל סוס לנצח במרו ץ ,ולא ניתן לנצל את ההטיות הקיימות כדי להרוויח. ישנם גם שווקים שבהם כמות ה מידע היא גדולה מספיק כדי ש רוב ההטיות שקיימות בשווקים אחרים יעלמו ( Gandar et al., 2001, Schnytzer and Luppi, 2008 .) מחקרים נוספים הראו שקיימים גם סוחרים בעלי מידע עדיף שמשתמשים במידע שלהם כדי להפיק רווחים( Asch et al., 1982 .)מכיוון שבשווקי הימורים ,בניגוד לשווקים פיננסיים , פעולות של משקיעים בעלי מידע עדיף הן גלויות והציבור יכול לראות את ההשפעה שלהן דרך ההשפעה של הן על המחיר ,מהמרים נבונים יכולים לנצל את המידע כדי להרוויח .במחקרים מסויי מים נמצא שעל ידי ניצול מידע זמין שנובע ממהמרים בעלי ידע עודף , מהמרים מהשורה יכולים להרוויח תשואה של עד01% ( Schnytzer and Shilony, 1995 .) מהמ ר ים שיש להם מידע עודף נמצאו גם במחקרים נוספים( Shin, 1993 ,Schnytzer et al., 2013 .) ניתן ללמוד על היכולת של הציבור לנצל מידע גם מהיכולת שלו להתעלם ממידע לא רלוונטי . במחקר אחד , נמצא שזה כמעט בלתי אפשרי להביא להטייה משמעותית במחיר על ידי התערבות נקודתית במחירים( Camerer, 1998 .)בנוסף , נמצא שאפילו השפעה של גופים גדולים שרוצים להטות מחירים היא מוגבלת( Schnytzer and Snir, 2008 .) 3 יש לציין גם שרוב הפעילות של מהמרים בעלי מידע נעשית ככל הנראה דרך עושי השוק( book- makers ) בסיכויים קבועים ולא באמצעות המאגר( pari-mutuel ) שהיא השיטה שבה משתמשים בהימורי ה"ווינר ."לעומת זאת , המידע שמתגלה בפעילות אצל עושי השוק יכול לשמש את אלו המהמרים באמצעות המאגר ולהגדיל את סיכויי הזכייה שלהם( Schnytzer and Shilony, 1995 .) ניתן גם להרוויח בהגרלות מאגר באמצעות שימוש יעיל במידע גלוי( Benter, 1995 .) חוקרים שונים השתמשו במידע שנאגר על הימורי סוסים גם כדי ללמוד על הטיות שמובילות לטעויות השקעה( Thaler and Ziemba, 1988, Sauer, 1998, Johnson et al., 2005, Ottaviani, Marco and Peter Norman Sørensen, 2010, Sonneman et al., 2013 .)במחקרים אלו , המידע שנילמד משווקים של הימורי סוסים על הטיות שמשקיעים עושים גם בשווקי הון וגם בשווקים של הימורי סוסים משמש כדי להסביר את הסיבות שמשותפות לשני המקרים. לדוגמא ,מחקרים שנערכו בשווקי הימו רים שימשו כדי לנסות להסביר שגיאות שאופייני ו ת למשקיעים ש ממשיכים להחזיק נכסים מפסידים וממהרים למכור נכסים עם תשואה חיובית( Johnson et al., 2005 .) 2 יש גם דמיון בין הנכונות של משקיעים ושל מהמרים לקח ת סיכונים , כולל סיכונים בעלי תשואה שלילית( Schnytzer and Westreich, 2013 .) דמיון נוסף שנמצא בין שווקי הון לבין מהמרים בהימורי סוסים הוא בסיכון לפיתוח של בעיות בהימורים . אחת התכונות של שווקים פיננסיים היא שהם מאפשרים השקעה רציפה ,בסכומים גדולים ואת האפשר ות להרוויח או להפסיד סכומים גדולים בתוך זמן קצר .מחקרים מראים ש כתוצאה מכך, משקיעים בשווקי הון עשויים ל השקיע באופן שגורם להם לבעיות בתפקוד היום-יומי ( Granero et al, 2012, Youn et al., 2016 .) למרות הדמיון הזה בין שווקי הימורים לשווקים פיננסיים ,ברוב העולם מק ובל שלא להטיל מגבלות על שווקים פיננסיים ,בעוד שלעתים קרובות מגבילים הימורים על סוסים. בחלק הבא , נדון במידע הקיים לגבי סיכון להתמכרות בשווקי הימורים. ד. הימורים בעייתיים חוקרים שונים משמתמשים במונחים שונים כדי להגדיר את טווח הבעיות מהימורים . בדרך כלל נהוג להגד יר מהמרים כמהמרים בעייתיים( Problem gambling ) אם הם מהמרים באופן שפוגע בתפקוד הרגיל שלהם :בחיי העבודה ,המשפחה ,או בחיים האישיים . מחקרים מראים שהימורים בעיתיים הם תופעה שעשויה להיות תופעה חולפת ,והיא לעתים קרובות מקושרת לבעיות אחרות באישיות . מהמרים בעיתיים נוטים להיות גברים ,צעירים ,מעשנים ,צרכני אלכוהול כבדים יחסית , לעתים צרכני סמים ובעלי בעיות אישיותיות נוספות( Wardle et al., 2012, Griffiths, 2014, Griffiths and Wood .) בספרות קיימת גם הגדרה של התמכרות להימורים , שמתרחש כאשר מהמרים מפתחים תלות רגשית בהימורי ם .התמכרות להימורים כוללת אובדן שליטה על היכולת להמר , כאבי גמילה נפשיים כאשר מנסים לגמול את המתמכר ולעתים קרובות כוללת חזרה להתמכרות גם לאחר תקופה גמילה .עם זאת , 2 טעות השקעה כזאת נקראת הטיית חוסר הרצון( disposition effect .)ראה למשל : Shefrin and Statman (1985) . 4 שיעור המתמכרים להימורים לפי ההגדרה הזאת הוא נמוך מאד . כך שכמעט כל בעיות ההימורים הן ברמה של הי מורים בעייתיים( Griffiths, 2014 .) סוג ההימורים משפיע על הסיכוי שאנשים יפתחו הימורים בעייתיים .בין היתר , התפתחות של הימורים בעייתיים קשורה לגורמים הבאים ( Griffiths, 2012, Griffiths and Wood ) : א .כמות ואיכות הפרסום של המוצר. ב .סכום הזכייה , מכיוון שנראה שלפחות חלק מהמהמרים מתקשים להעריך נכון את הסיכויים ומתמקדים בפרס הגדול ביותר שבו ניתן לזכות. ג .יצירת זהות קבוצתית של מהמרים שמעודדת את המהמרים להשאר בתוך הקבוצה. ד .הטיות קוגנטיביות שגורמות למהמרים לטעות בהערכת הסיכויים שלהם .בין היתר , הימורים מייצרים תחו שה של שליטה שהיא לעתים מוטעית(בחירת המספרים בלוטו) ,התמקדות ב"כמעט זכייה " שיוצרת תחושה שזכייה היא אפשרית וזכירה של אירועים שבהם אנשים זכו בפרסים יותר מאשר אירועים שבהם הם לא זכו. תכונות נוספות של ההימורים שקשורות לפיתוח של הימורים בעייתיים הן: 8 .גודל הסכ ום שאותו מתכוון המהמר לסכן- ככל שהסכום שאותו מתכוון המהמר לסכן גדול יותר כך בדרך כלל יש לו יותר מודעות לסיכון. 2 .גודל הסכום שניתן להפסיד בכל הימור- כאשר הסכומים הם קטנים , מהמרים עלולים שלא לשים לב לסכום שהם מפסידים בכל פעם וכך להגיע להפסד גדול. 0 .תכיפות ההימורים- ככל שהיא קטנה יותר כך הסיכון גבוה יותר. 4 .הסיכוי לנצחון ומבנה הפרסים- יש הבדלים בין לקוחות שמעדיפים פרסים נמוכים בסיכויים גבוהים יחסית לעומת אלו המעדיפים פרסים גבוהים בסיכויים נמוכים. 7 .גודל הפרס- ככל שהוא גדול יותר ,כך הוא מפתה יותר. 6 .מיומנ ות או מיומנות לכאורה- יוצרת תחושה של שליטה בהימור. 5 .אפקטים של אור ,צבע וצליל שיוצרים פיתוי. 1 . נגישות פיזית להימור(מיקום ,מרחק ממקום מגורים ,זמינות תחבורה וכדומה.) 9 .חוקי המשחק שמשפיעים על המיומנות הדרושה לצורך ההימור. 81 .מיידיות :ככל שהזמן בין ההימור לבין התוצאה הוא קצר יותר כך גדל הסיכון להתפתחות של בעיית הימורים. להימורים על מרוצי סוסים יש חלק מהתכונות שעשויות להוות גורמי סיכון :ההימור הוא קטן יחסית , ההימור דורש מיומנות שיוצרת תחושה של שליטה ,ומשך הזמן עד לקבלת התוצאה הוא בדרך כלל דקות ספורות .מצד ש ני ,לה ימורים על מרוצי סוסי ם יש מספר תכונות שהופכות אותם ליחסית פחות מסוכנים להימורים בעייתיים :ראשית , הפרסים הם בדרך כלל קטנים ואין טעם בדרך כלל להמר סכום גדול על מירוץ יחיד , מכיוון שבשיטת המאגר( pari-mutuel ) , הימור גדול על סוס יחיד יקטין את הפרס למהמר ששם את הכסף .שנית ,ההימור דורש בדרך כלל צבירה של מיומנות , ומרבית המהמרים משקיעים לפחות 5 מידה מסויימת של זמן ומאמץ ללמוד על הסיכויים של הסוסים. כתוצאה מכך ,מרבית המהמרי ם בדרך כלל לא מ המרים מבלי להתכונן להימור .שלישית ,ההימור איננו רציף :מכיוון שבאופן מכוון לא נ ערכים מרוצים מייד אחד אחרי השני ,תמיד ישנו פרק זמן מסוים בין מרוץ למרוץ .בחודשים שבהם נערכים הרבה מרוצים , פרק הזמן הזה בחלק מהימים הוא קצר יחסית(מספר דקות) , ובחודשים אחרים משך הזמן הוא ארוך בהרבה .בכל המקרים ,אבל ,המהמר אינו יכול להמר באופן מיידי מיד לאחר שסיים הימור קודם . בסיכומו של דבר ,הממצאים שנאספו עד היום בחו" ל מראים שהסיכוי לפיתוח של הימורים בעייתיים בשוק של הימורי הסוסים הוא נמוך יחסית . הטבלה הבאה מסכמת את סך מספר המטופלים בהימורים בעיתיים בארבע מדינות אירופאיות :בלגיה ,גרמניה , הולנד וספרד( Griffiths and Wood .) סוג ההימור סך המהמרים בטיפול אחוז מכלל המהמרים בטיפול מכונות מזל 2195 10% משחקי קזינו 220 6.4% הגרלות מיידיות 71 8.5% בינגו 279 5.4% הימורים על מרוצי סוסים 45 8.0% ניתן לראות כי מבין סוגי ההימורים השונים , דווקא ההימורים על מרוצי סוסים הם כאלו שמעוררים יחסית מעט הימורים בעיתיים . תוצאות דומות התקבלו גם במחקרים באנגליה , ששם דורגו ההימורים על מירוצי סוסים כאחד ההימורים עם הסיכון להימורים בעייתיים הנמוכים ביותר( Wardle et al., 2014 .) יש לציין כי כל הנתונים שצויינו עד כה הם על סמך מחקרים שנערכו בחו"ל ,אבל גם בחו" ל יש מיעוט של מחקרים מעמיקים לגבי השכיחות של הימורים בעייתיים .ממעט המידע שיש ,עם זאת , עולה כי שיעור המהמרים שיש להם בעיית הימורים אינו תלוי רק בגודל שוק ההימורים ה חוקי . שיעור המהמרים עם בעיית הימורים בבריטניה ,למשל , שבה יש כנראה את שוק ההימורים התחרותי והמשוכלל ביותר בעולם הוא דומה לזה שבשוויץ ובגרמניה ,שבהן יש שוק הימורים חוקי מוגבל ,ונמוך מזה שבארצות הברית , שבה שוק ההימורים החוקי הוא קטן במיוחד ביחס לגודל האוכלוסי ה( Griffiths, 2014 .) הדבר מבהיר שכדי להב ין את התופעה של הימורים בעיתיים , יש להבין גם את החשיבות של שוק ההימורים הלא חוקי ים. ה. הקשר שבין הימורים חוקיים ובלתי חוקיים מחקרים שנערכו על גמישות הביקוש להימורים לשינויים במחיר הראו שהימורים חוקיים הם מוצר בעל גמישות גבוהה .עלייה קטנה יחסית במחיר מביאה לירידה גדולה בביקוש ים ( Suits, 1979b .) גמישות גבוהה של מוצר ביחס למחיר מעידה בדרך כלל על קיומם של מוצרים תחליפיים . במקרה של שוק ההימורים החוקי , המשמעות היא שקיים שוק לא חוקי שמהווה תחליף טוב לשוק החוקי . מחקרים נוספים 6 אכן הראו כי עלייה במחירים של ההימורים החוקיים מביאה בדרך כלל לגידול בשוק ההימורים הלא חוקיים( Suits, 1979a .) משום כך ,אין זה מפתיע ששוק ההימורים הלא חוקיים באנגליה ,נחשב לקטן .לעומת זאת ,שוק ההימורים הלא חוקי על אירועי ספורט בארה" ב מוערך בסדר גודל שבין11 ל- 041 מיליארד דולרים , לעומת כארבעה מיליארד דולרים בשוק החוקי. 3 הנוכחות של מארגני הימורים לא חוקיים בניו- יורק ובמקומות אחרים תועדה בספרות כמו גם ההיקף הגדול של הפעילות שלהם( Strumpf, 2003 .) בעידן הנוכחי שבו המסחר באינטרנט הופך את הנגישות של הימורים ל זמינה ל כל הרי שלמרות נסיונות ממשלתיים בחלק מהעולם למנוע גישה לאתרים של הימורים , החסימה של הגישה לאתרי הימורים היא כמעט בלתי אפשרית .למעשה , בחלק גדול מהעולם נוקטים בגישה של פתיחת השוק להימורים חוקיים באינטרנט מצד מספר גדול יחסית של מפעילים , מכיוון שדווקא למפעילים החוקיים יש עניין בלמנוע הימורים לא חוקיים( EGBA, 2014 .) שימוש אחר שניתן לעשות בהגדלת ההכנסות מהימורים חוקיים הוא ניצול חלק מההכנסות כדי לאכוף את האיסור על הימורים בלתי חוקיים וכדי לצמצם את הנזקים הנגרמים מהם ( Sorbonne-ICS, 2014 .) גם בארה"ב ישנה הבנה מסויימ ת כי כדי לצמצם את שוק הימורי הספורט הבלתי חוקיים יהיה צורך להרחיב את שוק ההימורים החוקי והמפוקח. 4 ו. סיכום בבסיסו של דבר ,השקעה בניירות ערך והימור היא פעולה דומה , המבוססת על נסיון להרוויח מחיזוי של אירוע לא ודאי .שני סוגי הפעולות היו קיימות בהיסטוריה לארוך שנ ים רבות , אולם בעוד שאחת קודמה כראויה חברתית , השנייה קיבלה דימוי שלילי( Hurt, 2006 .)בדרך כלל , ההחלטות על קידום או דחייה של הימורים לעומת השקעות לא התקבלו על סמך מחקר מעמיק על העלויות והתועלת של כל אחת מהפעולות , אלא על סמך השערות ודימויים( Hurt, 2006 .) במקרה של ההימורים על מרוצי סוסים , קיים מחסור במידע על נזקים שנגרמים מהשתתפות בהימורים על מרוצי סוסים בישראל ובעולם. ה מחקרים שנערכו בעולם מרא ים שדווקא הימורים על סוסים הם אחד משווקי ההימורים בעלי התכונות הדומים ביותר לשווקים פיננסיים מבחינת היעילות של שימוש במידע והיכולת להשיג רווחים על סמך מידע .בנוסף ,המחקר ים המעמיקים המעטים מהעולם מרא ים ש הסיכוי להימורים בעייתיים אצל מהמרים על מרוצי סוסים הוא נמוך יחסית למהמרים בהימורים אחרים. בהקשר של שוק ההימורים הישראלי ,ההימורים על מרוצי סוסים הם בין ההימורים ההוגנים ב יותר למהמהרים .בעוד שברוב ההימורים של המועצה להסדר ההימורים בספורט וגם של מפעל הפיס 3 - legalized - global - dominate - states - united - shows - www.espn.com/chalk/story/_/id/13614240/research market - tting be - sports www.legalsportsreport.com/11519/us-sports-betting-market / 4 www.americangaming.org/sites/default/files/After%20Action%20Report_PDF-Web.pdf 7 ההחזר למהמרים הוא כ- 61 אחוזים מהסכום שהמהמרים שילמו , בהימורים על מרוצי סוסים סכום ההחזר הוא כ- 51 אחוזים . כלומר ביטולם של ההימורים על מרוצי סוסים ייקח מהמהמרים את אחד ההימ ורים ההוגנים ביותר .בנוסף ,חלק מההמלצות של הוועדה לבחינת ייעול ש וק ההימורים בספורט בישראל (וועדת באב"ד) התבססו על מספר עובדות מוטות .לדוגמא, בדוח של וועדת באב"ד מוצג כי מ- 2111 ל- 2187 היה גידול שנתי של כ- 1.7% בהכנסות של מפעל הפיס והמועצה להסדר ההימורים ב ספורט( תרשים8 בדו"ח) .מה שלא מוצג בתרשים הוא שמ- 2118 ל- 2180 היה גידול בהימורי הלוטו והימורי הספורט בעולם של בין7 ל- 6 אחוזים בשנה . כלומר הגידול המהיר יחסית בשנים האחרונות רק מביא את שוק ההימורים הישראלי לגידול בקצב דומה לזה של השוק העולמי . בהתחשב בעוב דה ששוק ההימורים הישראלי הוא יחסית לא משוכלל , ניתן היה לצפות שהוא יגדל אפילו יותר , והעובדה שהוא לא גדל יותר מלמדת על כך שההגבלות על שוק ההימורים בישראל הן אפקטיביות . שנית , תרשים5 בדו"ח וועדת באב"ד מראה את היחס שבין פדיון הגרלות לבין התוצר . לפחות עבור ברי טניה , החישוב בוצע ככל הנראה עבור הרווחים מההגרלות( GGY )ולא עבור סך הפדיון . ההבדל הוא משמעותי והוא גורם לכך שהיחס שבין הפדיון מהגרלות לתוצר בישראל נראה גבוה ביחס למדינות אחרות .בנוסף , הנתון שמוצג בתרשים5 איננו כולל את ההכנסות מהימורים בלתי חוקיים שהם גבוה ים מאד בארה"ב ,ואפילו גדולים יותר בסין . לסיכום ,כאשר מקבלים החלטות לגבי איסור או התרה של שוק , יש לקחת בחשבון את כל המידע על היתרונות והחסרונות של השוק .במקרה הזה , יש לשקול את המידע המועט שיש על נזקים שנגרמים מהימורי סוסים , ולשקול מולם את השיקולים של חופש הבחירה , התועלת וההנאה שנגרמים כתוצאה מהשתתפות בהימור ( Hurt, 2006 ). מראי מקום 8 Asch, Peter, Burton G. Malkiel and Richard E. Quandt (1984), "Market Efficiency in Racetrack Betting," Journal of Business 57, 65 – 75. Asch, Peter, Burton G. Malkiel and Richard E. Quandt (1982), "Racetrack Betting and Informed Behavior," Journal of Financial Economics 10, 187 – 194. Benter, W.F. (1995), "Computer Based Horse Race Handicapping and Wagering Systems: A Report," in D.B. Hausch, V.S.Y. Lo and W.T. Ziemba (eds.), Efficiency of Race Track Betting Markets (Economic Theory, Econometrics and Mathematical Economics), (San Diego, CA: Academic Press). Bruce, Alistair (2013), "Betting Motivation and Behavior", in L. Vaughan Williams and D.S. Siegel (eds.), The Oxford Handbook of The Economics of Gambling, (Oxford: The Oxford University Press), 451 – 47. Camerer, Colin F. (1998), "Can Asset Markets Be Manipulated? A Field Experiment with Racetrack Betting," Journal of Political Economy 106(3), 457 – 482. Coleman, Les (2013), "Motivation in Betting Markets: Speculation, Calculus or Fun?", in L. Vaughan Williams and D.S. Siegel (eds.), The Oxford Handbook of The Economics of Gambling, (Oxford: The Oxford University Press), 474 – 486. Dowie, Jack (1976), "On the Efficiency of Equity of Betting Markets," Economica 43(170), 139 – 150. EGBA (2014), "Sports Betting: Commercial and Integrity Issues," at: www.egba.eu/media/Sports-Betting-Report-FINAL.pdf Gandar, John M., Richard A. Zuber and R. Stafford Johnson (2001), "Searching for the Favorite-Longshot bias Down Under: An Examination of the New Zealand Pari- Mutuel Betting Market," Applied Economic 33, 1621- 1629. Golec, Joseph and Maury Takarkin (1998), "Bettors Love Skewness, not Risk, at the Horse Track," Journal of Political Economy 106(1), 205 – 225. Griffiths, Mark D. and Richard T.A. Wood, "Lottery Gambling and Addiction: An Overview of European Research," at: https://cms.e-stave.com/documents/odgovorno- igranje/Lottery-gambling-and-addiction-(EU%20research)-Mark-Griffits.pdf 9 Griffiths, Mark (2014), "Problem Gambling in Great Britain: A Brief Review," Report for the Association of British Bookmakers. Granero, R., S. Tarrega, F. Fernandez-Aranda, N. Aymarmi, M. Gomez-Pena, and L. Moragas (2012), "Gambling on the Stock Market: An Unexplored Issue," Comprehensive Psychiatry 53, 666 – 673. Hausch, Donald B., William T. Ziemba and Mark Rubinstein (1981), "Efficiency of the Market for Racetrack Betting," Management Science 27, 1435 – 1452. Heather, Wardle, Carla Seabury, Hashim Ahmed, Colin Payne, Chritos Byron, Joan Corbett and Rosie Sutton (2014), "Gambling Behaviour in England and Scotland. Findings from the Health Survey for England 2012 and Scottish Health Survey 2012," Report for the Gambling Comission. Hurt, Chrisitna, Regulated Public Morals and Private Markets: Online Securities Trading, Internet Gambling and the Spectrum Paradox," Boston University Law Review 86(2), 371 – 441. Johnson, Joseph, Gerard J. Tellis and Deborah J. MacInnis (2005), "Losers, Winers and Biased Trades," Journal of Consumer Research 32(2), 324 – 329. Ottaviani, Marco and Peter Norman Sørensen (2010), "Noise, Information and the Favorite-Longshot Bias in Parimutuel Predictions," American Economic Journal: Microeconomics 2(1), 58 – 85. Sauer, Raymond D. (1998), "The Economics of Wagering Markets," Journal of Economic Literature 36(4), 2021 – 2064. Schnytzer, Adi and Barbara Luppi (2008), "Painful Regret and Elation at the Track," Journal of Gambling Business and Economics 2(3), 85 – 99. Schnytzer, Adi, Vasiliki Makropoulou and Martien Lames (2013), "Pricing Decisions and Insider Trading in Fixed-Odds Horse Betting Markets," The Oxford Handbook of The Economics of Gambling, (Oxford: The Oxford University Press), 316 – 340. Schnytzer, Adi and Yuval Shilony (1995), "Inside Information in a Betting Market," Economic Journal 105(431), 963 – 971. 10 Schnytzer, Adi and Avichai Snir (2008), "SP Betting as a Self-Enforcing Implicit Cartel," Journal of Gambling Business and Economics 2(1), 45 – 65. Schnytzer, Adi and Sara Westreich (2013), "A Global Index of Riskiness," Economic Letters 118, 493 – 496. Shefrin, Hersh and Meir Statman (1985), "The Disposition to Sell Winners Too Early and Ride Losers Too Long: Theory and Evidence," Journal of Finance 40(3), 777 – 790. Shin, Hyun Song, 1993, "Measuring the Incidence of Insider Trading in a Market for State-Contingent Claims," Economic Journal 103, 1141 – 1153. Snyder, Wayne W (1978), "Horse Racing: Testing the Efficient Markets Model," Journal of Finance 33, 1109 – 1118. Sonnemann, Ulrich, Colin F. Camerer, Craig R. Fox and Thomas Langer (2013), "How Psychological Framing Affects Economic Market Prices in the Lab and Field," PNAS 220(29), 11779 – 11784. Sorbonne-ICSS (2014), "Protecting the Integrity of Sport Competition," An Executive Summary of the Sorbonne-ICSS Integrity Report Sport Integrity Programme, 2012- 2014. Strumpf, Koleman, S., "Illegal Sports Bookmakers," Working Paper. Suits, Daniel B. (1979a), "Economic Background for Gambling Policy," Journal of Social Issues 35(3), 43 – 61. Suits, Daniel B. (1979b), "The Elasticity of Demand for Gambling," Quarterly Journal of Economics 93(1), 155 – 162. Thaler , Richard H. and William T. Ziemba (1988), "Anomalies: Parimutuel Betting Markets: Racetrack and Lotteries," Journal of Economic Perspectives 2(2), 161 – 174. Youn, HyunChui, Jung-Seik Choi, Dai-Jin Kim and Sam-Wook Choi (2016), "Development and Validation of a Stock Addiction Inventory," Annals of General Psychiatry 15:16, 1 – 7. 1 Horse race betting and problem gambling: A brief overview Dr. Mark Griffiths Professor of Behavioural Addiction Director, International Gaming Research Unit Psychology Division Nottingham Trent University Burton Street Nottingham NG1 4BU UK [email protected] Additional input was provided by Filipa Calado (Nottingham Trent University) Report prepared for At The Races (January 2017) 2 Executive summary  This report briefly examines what is currently known about problem gambling internationally and more specifically what is known about horse race betting in relation to problem gambling.  All data collected in Great Britain on horse race gambling show relatively low participation rates. The British Gambling Prevalence Surveys [BGPSs] (which are viewed by those in the gambling studies field to contain some of the highest quality of gambling data worldwide) reports that around 16% engage in horse race betting in land-based bookmakers on an annual basis.  Literature reviews have concluded that electronic gaming machines (such as slot machines, pokie machines, video lottery terminals, fixed odds betting terminals, etc.) tend to have a higher association with problem gambling than other forms of gambling including horse race betting.  Along with individual susceptibility and risk factors of the individual gambler, the most important determinants in the development and maintenance of problem gambling are structural characteristics, particularly those relating to the speed and frequency of the game.  Although no form of gambling is immune from problem gambling, horse race betting has one of the lowest associations with problem gambling.  Data from the most recent British Gambling Prevalence Survey (BGPS) has demonstrated that among past year gamblers, problem gambling prevalence rates are highest among those who had played poker at a pub/club (12.8%), online slot machine games (9.1%) and fixed odds betting terminals (8.8%). Past-year horse race gamblers also have one of the lowest prevalence rates for problem gambling (2.7%).  Data from the combined Health Survey for England and the Scottish Health Survey demonstrated that among past year gamblers, problem gambling was highest among spread betting (20.9%), playing poker in pubs or clubs (13.2%), betting on events other than horse racing with a bookmaker (12.9%), gambling at a betting exchange (10.6%) and playing machines in bookmakers (7.2%). The activities with the lowest rates of problem gambling were playing the National Lottery (0.9%) and scratchcards (1.7%). Problem gambling among horse race gamblers were among the lowest (2.3%). 3  Secondary analysis of the most recent BGPS data showed that after controlling for gambling involvement, individuals who engaged in horse race betting were significantly less likely to have gambling-related problems than people who did not.  The frequency of opportunities to gamble in a given time period (i.e., event frequency) appears to be a major contributory factor in the development of gambling problems and gambling pathology. The general rule is that the higher the event frequency, the more likely it is that the gambling activity will cause problems for the individual (particularly if the individual is susceptible and vulnerable).  For the vast majority of horse gamblers, the activity is a discontinuous form of gambling in that they make one or a few bets in a small time period but then not bet again for days or weeks. Therefore, the event frequencies for betting on horse racing are much lower than other gambling activities and helps explain why there is a low association with problem gambling compared to activities that have much higher event frequencies (e.g., slot machines, roulette, blackjack, etc.).  Research has demonstrated that problem gambling is a complex behaviour and that problem gamblers also gamble on many different activities. Data from the most recent BGPS highlights that problem gambling prevalence is highest among those individuals that gambled on nine or more different activities on a regular basis (28%).  Overall, the empirical evidence suggests that horse race betting has one of the lowest associations with problem gambling compared to most other gambling activities. 4 Horse race betting and problem gambling: A brief overview This report briefly examines problem gambling in relation to horse race betting. It begins by examining broader issues that are import for understanding the statistics related to problem gambling. This includes brief summaries on (i) conceptual and definitional issues in gambling and problem gambling, (ii) the distinction between problem gambling and gambling addiction, and (iii) excessive behaviour and addiction. The report ten focuses on more specific issues including (i) the types of gambling that tend to have the highest associations with problem gambling and why, (ii) gambling and problem gambling in Great Britain and how horse race betting compares to other types of gambling activity, and (iii) problem gambling outside of Great Britain. 1. Gambling and problem gambling: Conceptual and definitional issues Gambling is a diverse concept that incorporates a range of activities undertaken in a variety of settings. It includes differing sets of behaviours and perceptions among participants and observers. Predominantly, gambling has an economic meaning and usually refers to risking (or wagering) money or something of value on the outcome of a game, contest, or other event in the hope of winning additional money or material goods. The activity varies on several dimensions, including what is being wagered, how much is being wagered, the expected outcome, and the predictability of the event. For some things such as lotteries, most slot machines and bingo, the results are random and unpredictable. For other things, such as sports betting and horse race betting, there is some predictability to the outcome and the use of skills and knowledge (e.g., recent form, environmental factors) can give a person an advantage over other gamblers. Gambling is commonly undertaken in a variety of environments including those dedicated primarily to gambling (e.g., betting shops, casinos, bingo halls, amusement arcades), those where gambling is peripheral to other activities (e.g., social clubs, pubs, sports venues), and those environments where gambling is just one of many things that can be done (e.g., supermarkets, post offices or petrol stations). In addition, most types of gambling can now be engaged in remotely via the internet, interactive television and/or mobile phone. In Great Britain, the term ‘problem gambling’ has been used by many researchers, bodies, and organisations, to describe gambling that compromises, disrupts or damages family, employment, personal or recreational pursuits (Griffiths, 2004). There is some disagreement in the literature as to the terminology used, as well as the 5 most appropriate screens to diagnose and measure the phenomenon. Researchers internationally are beginning to reach a consensus over a view of problem gambling that moves away from earlier, often heavily DSM-based clinical definitions. For instance, early conceptions of ‘pathological gambling’ were of a discrete ‘disease entity’ comprising a chronic, progressive mental illness, which only complete abstinence could hope to manage. More recent thinking regards problem gambling as behaviour that exists on a continuum, with extreme, pathological presentation at one end, very minor problems at the other, and a range of more or less disruptive behaviours in between. Moreover, this behaviour is something that is mutable. Research suggests it can change over time as individuals move in and out of problematic status and is often subject to natural remission (Meyer, Hayer & Griffiths, 2009). Put more simply, gamblers can often move back to non-problematic recreational playing after spells of even quite serious problems. This conception fits in with an emphasis on more general public health, with a focus on the social, personal and physical ‘harms’ that gambling problems can create among various sectors of the population, rather than a narrower focus on the psychological and/or psychiatric problems of a minority of ‘pathological’ individuals. Such a focus tends also to widen the net to encompass a range of problematic behaviours that can affect much larger sections of the population. There is a multitude of terms used to refer to individuals who experience difficulties related to their gambling. These reflect the differing aims and emphases among various stakeholders concerned with treating patients, studying the phenomenon, and influencing public policy in relation to gambling legislation. Besides ‘problem’ gambling, terms include (but are not limited to) ‘pathological’, ‘addictive’, ‘excessive’, ‘dependent’, ‘compulsive’, ‘impulsive’, ‘disordered’, and ‘at-risk’ (Griffiths, 2007). Terms are also employed to reflect more precisely the differing severities of addiction. For example, ‘moderate’ can refer to a lesser level of problem, and ‘serious problem gambling’ to the more severe end of the spectrum. Although there is no absolute agreement, commonly ‘problem gambling’ is used as a general term to indicate all of the patterns of disruptive or damaging gambling behaviour. This report follows this precedent, employing the use of the term ‘problem gambling’ to refer to the broad spectrum of gambling-related problems. Problem gambling must be distinguished from social gambling and professional gambling. Social gambling typically occurs with friends or colleagues and lasts for a limited period of time, with predetermined acceptable losses. There are also those who gamble alone in a non-problematic way without any social component such as those making bets on horse racing at a bookmaker’s. In professional gambling (typically sports betting including horse race betting), risks are limited and discipline is central. 6 Some individuals can experience problems associated with their gambling, such as loss of control and short-term chasing behaviour (whereby the individual attempts to recoup their losses) that do not meet the full criteria for pathological gambling. It should also be noted that problem gambling does not occur in a vacuum and that problem gambling is often co-morbid with other behavioural and psychological disorders, which can exacerbate, or be exacerbated by, problem gambling. Some of the psychological difficulties a problem gambler may experience include anxiety, depression, guilt, suicidal ideation and actual suicide attempts (Griffiths, 2004). Problem gamblers may also suffer irrational distortions in their thinking (e.g., denial, superstitions, overconfidence, or a sense of power or control) (Griffiths, 1994). Increased rates of attention-deficit hyperactivity disorder (ADHD), substance abuse or dependence, antisocial, narcissistic, and borderline personality disorders have also been reported in pathological gamblers (Sussman, Lisha & Griffiths, 2011). There is frequently a link with alcohol or drugs as a way of coping with anxiety or depression caused by gambling problems, and, conversely, alcohol may trigger the desire to gamble (Griffiths, Parke & Wood, 2002). There is also some evidence that co- morbidities may differ among demographic subgroups and gambling types. Taken as a whole, this suggests that problem gambling does not occur in a vacuum and that problem gambling is symptomatic of a more global disturbance in biopsychosocial functioning of individuals that have gambling problems. 2. Distinctions between problem gambling and gambling addiction It has been pointed out that very few people that are genuinely addicted to playing weekly or bi-weekly Lotto games (Griffiths & Wood, 2001; Griffiths & Auer, 2013). Some people may counter such an assertion by pointing out they know people who spend far too much money on buying Lotto tickets and that it is a real problem in their life. Buying too many Lotto tickets can be problematic if the person buying them simply cannot afford it. However, the resulting behaviour is ‘problem gambling’ not ‘gambling addiction’. These two terms are not inter-changeable. Although all gambling addicts are problem gamblers not all problem gamblers are gambling addicts (Griffiths, 2016). In almost all national British surveys that have assessed problem gambling behaviour have used two different problem gambling screens (i.e., the DSM-IV [Fourth edition of the Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders] and the PGSI [Problem Gambling Severity Index]). Neither of these screens assesses ‘gambling addiction’ and problem gambling is operationally defined according to the number of criteria endorsed on each screen. For instance, on the DSM-IV, any individual that endorses three or more items (out of ten) is classed as a problem gambler. 7 Anyone that endorses five or more items is classed as a pathological gambler. Pathological gambling is more akin to gambling addiction but only a tiny percentage of national participants are classed as such. Although many people may still use the terms ‘problem gambling’ and ‘gambling addiction’ interchangeably, there is a need to think of these terms as lying along a continuum in which ‘gambling addiction’ is at the extreme end of the scale and that ‘problem gambling’ (while still of major concern) does not necessarily lead to problems in every area of a person’s life. Many problem gamblers (as operationally defined by endorsing a number of specific items on a screen) do not display all the ‘classic’ indicators of genuine addictions (e.g., withdrawal symptoms, tolerance, relapse, salience, conflict, mood modification; Griffiths, 2005). The concept of what it is to be ‘addicted’ to a substance or activity is briefly explored in the following section. 3. Excessive behaviour and addiction Traditionally, the concept of addiction has involved taking of drugs (i.e., the ingestion of a psychoactive substance). However, there is now a growing movement that views a number of behaviours as potentially addictive including many behaviours that do not involve the ingestion of a drug. These include behaviours as diverse as gambling, overeating, sex, exercise, videogame playing, love, Internet use, and work (Griffiths, 2005). Such diversity has led to new all-encompassing definitions of what constitutes addictive behaviour. One such definition is that of Marlatt, Baer, Donovan, and Kivlahan (1988), who define addictive behaviour as: “…a repetitive habit pattern that increases the risk of disease and/or associated personal and social problems. Addictive behaviours are often experienced subjectively as ‘loss of control’ – the behaviour contrives to occur despite volitional attempts to abstain or moderate use. These habit patterns are typically characterized by immediate gratification (short term reward), often coupled with delayed deleterious effects (long term costs). Attempts to change an addictive behaviour (via treatment or self initiation) are typically marked with high relapse rates” (p.244). An increasing number of research studies over the last three decades suggest that a wide range of chemical (i.e., substance) and behavioural (i.e., process) addictions may serve similar functions. While often previously associated with physiological tolerance and withdrawal effects, the term ‘addiction’ has achieved a broader definition (Brewer & Potenza, 2008; Marks, 1990; Griffiths, 2005; Orford, 2001; Schneider & Irons, 2001). Among many researchers and clinicians, ‘addiction’ has come to refer to a disorder in which an individual becomes intensely preoccupied with a behaviour that at first provides a desired or appetitive effect but eventually the long-term disadvantages outweigh the short-term benefits. 8 Addiction is often associated with subjective reports of arousal, pleasure, or fantasy (e.g., Brewer & Potenza, 2008; Johansson, Grant, Kim, et al., 2009; Schneider & Irons, 2001; Volkow & Wise, 2005). Furthermore, the addictive behaviour occurs with several pattern variations (e.g., bingeing, or sustained preoccupation), but always repeatedly, involving a great deal of time thinking about and engaging in the behaviour (Brewer & Potenza, 2008; Marks, 1990). An addiction disorder also typically involves loss of ability to choose freely whether to stop or continue the behaviour (loss of control), and leads to experience of behaviour- related adverse consequences (Schneider & Irons, 2001). In other words, the person becomes unable to reliably predict when the behaviour will occur, how long it will go on, when it will stop, or what other behaviours may become associated with the addictive behaviour. As a consequence, other activities are given up or, if continued, are no longer experienced as being as enjoyable as they once were. Further negative consequences of the addictive behaviour may include interference with performance of life roles (e.g., job, social activities, or hobbies), impairment of social relationships, criminal activity and legal problems, involvement in dangerous situations, physical injury and impairment, financial loss, or emotional trauma (Sussman, et al., 2011). While many drug and non-drug addictions do not appear to produce obvious physical dependence (i.e., physiological-based tolerance and withdrawal effects), they do create a subjective need for increased involvement in the behaviour to achieve satiation, and abrupt termination of the behaviour often leads to such symptoms as depression, intense anxiety, hopelessness, helplessness and irritability (e.g., Allegre et al., 2006). The addictive behaviour may seem to the addict ‘as if’ it is the best solution to resolve these negative symptoms (Sussman & Unger, 2004). Regardless of level of physical dependence, relapse rates across various addictions appear to be relatively high (Sussman, et al, 2011). In May 2013, the new DSM criteria for problem gambling (i.e., ‘Gambling Disorder’ – see Appendix 1) were published in the fifth edition of the Diagnostic and Statistical Manual for Mental Disorders (DSM-5; American Psychiatric Association, 2013), and for the very first time, problem gambling was included in the section ‘Substance-related and Addiction Disorders’ (rather than in the section on impulse control disorders). 4. Which types of gambling tend to have the highest associations with problem gambling? Literature reviews carried out in Australia and Great Britain have concluded that electronic gaming machines (EGMs such as slot machines, pokie machines, video 9 lottery terminals [VLTs], fixed odds betting terminals [FOBTs], etc.) tend to have a higher association with problem gambling than other forms of gambling (Griffiths, 2008; Meyer et al., 2009; Delfabbro, King & Griffiths, 2012). Although any form of gambling can be potentially problematic, there is little in the academically peer- reviewed gambling literature showing that horse race betting has a high association with problem gambling, particularly in comparison to activities such as EGM gambling. Along with individual susceptibility and risk factors of the individual gambler, the most important determinants in the development and maintenance of problem gambling are structural characteristics, particularly those relating to the speed and frequency of the game (and more specifically event frequency, bet frequency, event duration and payout interval). More specifically, I have argued that researchers in the gambling studies field need to think about game parameters rather than specific game type when it comes to any association with problem and pathological gambling (Griffiths & Auer, 2013) and that event frequency is the single most important determinant. Event frequency refers to the number of events that are available for betting and gambling within any given time period (Griffiths, 1993; Parke & Griffiths, 2007). For example, a lottery draw may occur once a week but a slot machine may allow 15 chances to gamble inside one minute. In this example, slot machine gambling has a higher event frequency than lottery gambling. Bet frequency refers to the number of bets or gambles placed in any given time period. Using lottery playing as example, Parke and Griffiths (2007) note that multiple tickets (e.g., 10 tickets) can usually be purchased as frequently as desired before any single lottery draw. In this instance, bet frequency would be equal to 10 but event frequency would be equal to 1. In horse race betting, gamblers may be able to make bets on four to five races over a period of a couple of hours. Some horse race gamblers may simply gamble on one big horse race (such as the Grand National) annually. Others may engage in horse race betting weekly or most days. Compared to playing slot machines, horse race betting is a much slower form of gambling than playing on a slot machine, and for the vast majority of horse gamblers, the activity will be a discontinuous form of gambling in that they make one or a few bets in a small time period but then not bet again for days or weeks. Therefore, the event frequencies for betting on horse racing are much lower and helps explain why there is a low association with problem gambling compared to activities that have much higher event frequencies (e.g., EGMs, roulette, blackjack, etc.). Another important gaming parameter is event duration. This refers to how long the event being gambled on is in terms of time (e.g., a reel spin on a slot machine might last three seconds, a horse race might be five minutes, and a soccer match might be 10 two hours) (Parke & Griffiths, 2006; 2007). Here, it is important to note that duration of the betting/gambling event is different from event frequency (although they may be inextricably linked in so much as the length of a betting event will obviously limit the frequency with which they can take place). As Parke and Griffiths (2007) note, a betting event lasting two hours (e.g., a soccer game) could not have an event frequency greater than one in any 2-hour period but could have a betting frequency of over 100 with the advent of in-play betting (Griffiths, 2012). A horse race bettor may gamble on three to four races a few times a week and is restricted by the number of horse races available to bet on. In-play betting has fundamentally changed sports betting and means gamblers can now continue to bet on an event (e.g., a soccer or cricket match) and perhaps more importantly, adapt their bets according to how the event is progressing. For instance, in the UK, during the playing of almost any soccer match, a gambler can bet on everything from who is going to score the first goal, what the score will be after 30 minutes of play, how many yellow cards will be given during the game and/or in what minute of the second half will the first free kick be awarded (Griffiths, 2012). What the ‘in-play’ gambling activities have done is take what was traditionally a discontinuous form of gambling – where a gambler made one bet every weekend on the result of the game – to one where a player can gamble continuously again and again (Griffiths, 2012). In short, the same game has been turned from what was a low event frequency gambling activity into a potentially high frequency one (and gone from an activity that had little association with problem gambling to one where problem gambling is far more likely among excessive in-play gamblers). While it is possible to bet in-play on horse racing, the short event duration (compared to a soccer match) means far fewer bets are placed. Furthermore, anecdotal evidence suggest that most horse race bettors simply place bets on either who is going to win or (for example) whether the horse will be in the top three finishing the race. For the vast majority of horse race bettors, the activity is a discontinuous and irregular form of gambling and is one of the key reasons why there is a low association with problem gambling compared to activities with very high event frequencies (e.g., slot machines, FOBTs, VLTs, casino card and table games, etc.) Rapid event frequency and short event duration also mean that the loss period is brief with little time given over to financial considerations and, more importantly, winnings can be re-gambled almost immediately (Parke & Griffiths, 2007). Games that offer a fast, arousing span of play, frequent wins, and the opportunity for rapid replay are those most associated with problem and pathological gambling (Griffiths, 2008). These parameters are structural and could theoretically be introduced into any gambling game. 11 The following two examples highlight the irrelevancy of game type and demonstrate that it is the structural characteristics rather than the game type that is critical in the acquisition, development and maintenance of problem and pathological gambling for those who are vulnerable and/or susceptible. A “safe” slot machine could be designed in which no-one would ever develop a gambling problem. The simplest way to do this would be to ensure that whoever was playing the machine could not press the ‘play button’ or pull the lever more than once a week. An enforced structural characteristic of an event frequency of once a week would almost guarantee that players could not develop a gambling problem. Alternatively, a problematic form of lottery could be designed where instead of the draw taking place weekly, bi-weekly or daily, it would be designed to take place once every few minutes. Such an example is not hypothetical and resembles lottery games that already exist in the form of rapid-draw lottery games like keno (Griffiths & Wood, 2001). Additionally, a recent study examining types of gambling and level of gambling involvement (using data from the 2007 British Gambling Prevalence Survey) indicated that when level of gambling is accounted, no specific type of gambling was associated anymore with disordered gambling, and that level of involvement in gambling better characterizes problem gambling than individual forms of gambling (LaPlante, Nelson, LaBrie & Shaffer, 2011). In fact, this paper also concluded that: “Two games, private betting and betting on horses, had a reversal of association. After controlling for involvement, individuals who engaged in private betting or betting on horses were significantly less likely to have gambling-related problems than people who did not…One interesting, and perhaps unanticipated, finding was that the nature of the relationships between private betting and betting on horses and gambling problems changed when we considered the influence of involvement: engaging in these types of gambling, but not other types, seemed to protect players against developing gambling problems. This finding suggests that the apparent risk between gambling activities and developing gambling-related problems resides, perhaps primarily or even entirely, among individuals who have high rates of involvement. For others who do not have high rates of involvement, playing these types of games might reflect social setting characteristics (e.g. norms) that encourage control and preclude excessive gambling”. Similar results were also found in an Australian study by Phillips, Ogeil, Chow and Blaszczynski (2013) who also examined gambling by volume. A study by Holtgraves (2009) analysed all data from population-based surveys conducted in Canada between 2001 and 2005 comprising 21,374 participants (including 12,229 who had gambled in the past year). Using the Problem Gambling Severity Index to assess problem gambling, the study found that horse race gamblers had the lowest prevalence rates of problem gambling along with those that played bingo and bought raffle tickets (3%). 12 Some types of gambling activity such as sports betting (25%) and playing video lottery terminals (18%). In short, this section of the report has highlighted that the frequency of opportunities to gamble in a given time period (i.e., event frequency) when combined with other speed and frequency structural characteristics, appears to be a major contributory factor in the development of gambling problems and gambling pathology (Griffiths, 2008). The general rule is that the higher the event frequency, the more likely it is that the gambling activity will cause problems for the individual (particularly if the individual is susceptible and vulnerable). Problem and pathological gambling are essentially about rewards, and the speed and frequency of those rewards. Almost any game could be designed to either have high event frequencies or low event frequencies. Therefore, the more potential rewards there are, the more problematic and addictive an activity is likely to be and this is irrespective of game type as games such as diverse as lotteries and slot machines could have identical event frequencies and event durations. Given the time, money and resources, a vast majority of gambling activities are "continuous" in that people have the potential to gamble again and again and this is also one of the factors that may contribute to the acquisition, development, and maintenance of problem and pathological gambling. This is another reason why horse race betting has a much lower association with problem gambling than other activities is because for the vast majority of horse race bettors, their gambling activity is a discontinuous form. Reviews of the literature reveal that the number of correlates or potential risk factors of problem gambling are numerous, and it is possible that different combinations of a number of factors may explain the development of problem gambling for different individuals (Griffiths, 2007). In general, the data show that problem gamblers invest more time, money and usually participate in a larger number of games than non- problem gamblers (e.g., Wardle, et al, 2011). 5. Gambling and problem gambling in Great Britain (ICM reports 2013- 2016) Research into gambling practices, the prevalence of gambling and problem gambling, and the socio-demographic variables associated with gambling and problem gambling has not been considered part of mainstream health research agendas until quite recently. Table 1 shows the adult gambling participation in in Great Britain using the data collected by the Gambling Commission. The data are collected quarterly by ICM Research and the sample sizes each quarter are approximately 4,000 adults. 13 These data collected over a four-year period refer to gambling participation by activity over the past four weeks. Table 1 shows that gambling participation has been in decline over the past four years with around 55% adults gambling in the previous four-week period 2013-2014, and around 47% adults gambling in the previous four- week period 2015-2016. Horse race betting appears to be more variable with a peak of 7.1% adults participating in 2014, to 4.2% adults participating in 2016 (up from a low of 3.6% in 2015). The same datasets also include data concerning problem gambling but uses the three- item version of the Problem Gambling Severity Index (Volberg & Williams, 2012). These show that problem gambling has been steadily rising over the last four years (from 2% in 2013 to 3.2% in 2016). These prevalence rates of problem gambling are significantly higher than the prevalence rates in the British Gambling Prevalence Surveys which include more rigorous instrumentation and larger sample sizes (as well as examining gambling behaviour over the past year rather than the past four weeks). No analysis was carried out in relation to problem gambling by individual activity. Table 1 Source: Gambling Commission (Quarterly reports from 2013-2016) Table 2 14 Source: Gambling Commission (Quarterly reports from 2013-2016) 6. The 2010 British Gambling Prevalence Survey As noted above, ‘problem gambling’ is gambling to a degree that compromises, disrupts or damages family, personal or recreational pursuits (Griffiths, 2004). To date, there have only been three national adult British Gambling Prevalence Survey [BGPS] studies (i.e., Sproston et al. 2000; Wardle et al. 2007; 2011). The extent of gambling activity, as measured in these surveys, revealed gambling to be a popular activity in Britain. In the most recent survey comprising 7,756 participants aged 16 years and above, Wardle, et al (2011) reported that:  Approximately three-quarters (73%) of the British adult population (aged 16 years and over) participated in some form of gambling in the past year (equating to around 35.5 million adults).  The most popular British gambling activity was playing the National Lottery (59%), a slight increase in participation from 2007 (57%). There was an increase in the participation rate for betting on events other than horse races or dog races with a bookmaker (6% in 2007, 9% in 2010), buying scratchcards (20% in 2007, 24% in 2010), gambling online on poker, bingo, casino and slot machine style games (3% in 2007, 5% in 2010) and gambling on fixed odds betting terminals (3% in 2007, 4% in 2010), football pools (3% in 2007, 4% in 2010). There were some small but significant decreases in the popularity of slot machines (13% in 2010, 14% in 2007) and online betting (4% in 2007, 3% in 2010). For all other gambling activities, there was either no significant change between survey years or estimates varied with no clear pattern. The prevalence of past-year betting on horse races was 16%.  Overall, 14% of adults had gambled online on some activity in the past year (e.g., buying lottery tickets, betting online, and playing casino games, bingo). 15  Men were more likely to gamble than women overall (75% men; 71% women). Among women, past year gambling increased from 65% in 2007 to 71% in 2010. Among men, past year gambling estimates were higher in 2010 than 2007 (75% and 71% respectively).  Problem gambling prevalence rates were assessed using two different screens (the PGSI and the DSM-IV). The prevalence of problem gambling using the PGSI was 0.7% (up slightly from 0.5% in the 2007 survey). This equates to approximately 360,000 British adults aged 16 years and over. The prevalence of problem gambling using the DSM-IV criteria was higher in 2010 (0.9%) than in 2007 (0.6%). This equates to around 451,000 adults aged 16 years and over. There is increasing evidence from the BGPS series that the DSM-IV and the PGSI screens are capturing slightly different people and different types of gambling-related problems.  Among past year gamblers, problem gambling prevalence rates were highest among those who had played poker at a pub/club (12.8%), online slot machine games (9.1%) and fixed odds betting terminals (8.8% - down from 11.2% in the 2007 BGPS). The lowest problem gambling rates were among those that played the National Lottery (1.3%) and scratchcards (2.5%). Horse race gamblers also had one of the lower prevalence rates for problem gambling (2.7%). However, problem gamblers also gamble on many different activities and problem gambling prevalence was highest among those that gambled on nine or more different activities on a regular basis (28%).  Problem gambling prevalence rates observed in Great Britain are similar to rates observed in other European countries, notably Germany, Norway and Switzerland, and significantly lower than countries like the USA, Australia and South Africa. It should perhaps also be noted that the BGPS (and other British-based surveys highlighted below) often include those aged 16 and 17 years in their surveys of ‘adults’. Almost all researchers in the gambling studies field would class those under the age of 18 years as adolescents. Given that studies from every country worldwide have consistently shown that problem gambling prevalence rates among adolescents are significantly higher than among adults (Calado, Alexandre, & Griffiths, 2016; Calado & Griffiths, 2016), this may have slightly inflated the rates of ‘adult’ problem gambling in the British surveys (i.e., exclusion of the data from those aged 16 or 17 years may have led to slightly lower rates of problem gambling being recorded). 7. 2014 Combined Health Survey for England/Scottish Health Survey 16 More recently, Seabury and Wardle (2014; Wardle, Seabury, Ahmed, et al., 2014) published an overview of gambling behaviour in England and Scotland by combining the data from the Health Survey for England (Wardle, 2012; n=8,291 aged 16 years and over) and Scottish Health Survey (Wardle & Seabury, 2012; n=4,815). To be included in the final data analysis, participants had to have completed at least one of the gambling participation questions. This resulted in a total sample of 11,774 participants. It was reported that:  Two-thirds of the sample (65%) had gambled in the past year, with men (68%) gambling more than women (62%). As with the BGPS, past year participation was greatly influenced by the playing of the bi-weekly National Lottery (lotto) game. Removal of those individuals that only played the National Lottery meant that 43% had gambled during the past year (46% males and 40% females).  Gambling was more likely to be carried out by younger people (50% among those aged 16-24 years and 52% among those aged 25-34 years).  The findings were similar to the previous BGPS reports and showed that the most popular forms of gambling were playing the National Lottery (52%; 56% males and 49% females), scratchcards (19%; 19% males and 20% females), other lottery games (14%; 14% both males and females), horse race betting (10%; 12% males and 8% females), machines in a bookmaker (3%; 5% males and 1% females), slot machines (7%; 10% males and 4% females), online betting with a bookmaker (5%; 8% males and 2% females), offline sports betting (5%; 8% males and 1% females), private betting (5%; 8% males and 2% females), casino table games (3%; 5% males and 1% females), offline dog race betting (3%; 4% males and 2% females), online casino, slots and/or bingo (3%; 4% males and 2% females), betting exchanges (1%; males 2% and females 0%), poker in pubs and clubs (1%; 2% males and 0% females), spread betting (1%; 1% males and 0% females).  Problem gambling assessed using the PGSI criteria was reported to be 0.4%, with males (0.7%) being significantly more likely to be problem gamblers than females (0.1%). This equates to approximately 180,200 British adults aged 16 years and over.  Problem gambling assessed using DSM-IV criteria was reported to be 0.5%, with males (0.8%) being significantly more likely to be problem gamblers than females (0.1%). This equates to approximately 224,100 British adults aged 16 years and over. 17  Using the PGSI screen, problem gambling rates were highest among young men aged 16-24 years (1.7%) and lowest among men aged 65-74 years (0.4%). Using the DSM-IV screen, problem gambling rates were highest among young men aged 16-24 years (2.1%) and lowest among men aged over 74 years (0.4%).  Problem gambling rates were also examined by type of gambling activity (on either PGSI or DSM-IV). Results showed that among past year gamblers, problem gambling was highest among spread betting (20.9%), playing poker in pubs or clubs (13.2%), bet on events other than horse racing with a bookmaker (12.9%), gambling at a betting exchange (10.6%) and playing machines in bookmakers (7.2%).  The activities with the lowest rates of problem gambling were playing the National Lottery (0.9%) and scratchcards (1.7%). Problem gambling among horse race gamblers were among the lowest (2.3%).  Problem gambling rates were highest among individuals that had participated in seven or more activities in the past year (8.6%) and lowest among those that had participated in a single activity (0.1%). The report also examined problem gambling (either DSM-IV or PGSI) by gambling activity type.  The prevalence of problem gambling was highest among spread-bettors (20.9%), poker players in pubs or clubs (13.2%), bettors on events other than sports or horse/dog races (12.9%), betting exchange users (10.6%) and those that played machines in bookmakers (7.2%).  The lowest problem gambling prevalence rates were among those that played the National Lottery (0.9%) and scratchcards (1.7%).  These figures are very similar to those found in the 2010 BGPS study although problem gambling among those that played machines in bookmakers was lower (7.2%) than in the 2010 BGPS study (8.8%).  As with the BGPS 2010 study, the prevalence of problem gambling was highest among those who had participated in seven or more activities in the past year (8.6%) and lowest among those who had taken part in just one activity (0.1%). Furthermore, problem gamblers participated in an average 6.6 activities in the past year. 18 Given that the same instruments were used to assess problem gambling, the results of the most recent surveys using data combined from the Health Survey for England (HSE) and Scottish Health Survey (SHeS) compared with the most recent British Gambling Prevalence Survey (BGPS) do seem to suggest that problem gambling in Great Britain has decreased over the last few years (from 0.9% to 0.5%). However, Seabury and Wardle again urged caution and noted: “Comparisons of the combined HSE/SHeS data with the BGPS estimates should be made with caution. While the methods and questions used in each survey were the same, the survey vehicle was not. HSE and SHeS are general population health surveys, whereas the BGPS series was specifically designed to understand gambling behaviour and attitudes to gambling in greater detail. It is widely acknowledged that different survey vehicles can generate different estimates using the same measures because they can appeal to different types of people, with varying patterns of behaviour…Overall, problem gambling rates in Britain appear to be relatively stable, though we caution readers against viewing the combined health survey results as a continuation of the BGPS time series” (p.11). There are other important caveats to take into account including the differences between the two screen tools used in the BGPS, HSE and SHeS studies. Although highly correlated, evidence from all the British surveys suggests that the PGSI and DSM-IV screens capture slightly different groups of problem gamblers. A study by Orford, Wardle, Griffiths, et al (2010) using data from the 2007 BGPS showed that the PGSI may under-estimate certain forms of gambling-related harm (particularly by women) that are more likely to be picked up by some of the DSM-IV items. The analysis by Orford et al (2010) also suggested that the DSM-IV appears to measure two different factors (i.e., gambling-related harm and gambling dependence) rather than a single one. Another important distinction is that the two screens were developed for very different purposes (even though they are attempting to assess the same construct). The PGSI was specifically developed for use in population surveys whereas the DSM-IV was developed with clinical populations in mind. Given these differences, it is therefore unsurprising that national surveys that utilize the screens end up with slightly different results comprising slightly different groups of people. It also needs stressing (as noted by the authors of most of the national gambling surveys in Great Britain) that the absolute number of problem gamblers identified in any of the surveys published to date has equated to approximately 60 people. To detect any significant differences statistically between any of the studies carried out to date requires very large sample sizes. Given the very low numbers of problem gamblers and the tiny number of pathological gamblers, it is hard to assess with complete accuracy whether there have been any significant changes in problem and pathological gambling between all the published studies over time. Wardle et al (2014) 19 concluded that: “Overall, based on this evidence, it appears that problem gambling rates in England and Scotland are broadly stable. Whilst problem gambling rates according to either the DSM-IV or the PGSI were higher in 2010, the estimate between 2007 and the health surveys data were similar. Likewise, problem gambling rates according to the DSM-IV and the PGSI individually did not vary statistically between surveys, meaning that they were relatively similar” (p.130). 8. Problem gambling outside of Great Britain Research into problem gambling has increased considerably over the last two decades. The BGPS studies are seen by most researchers in the gambling studies field as amongst the very best prevalence surveys conducted anywhere in the world. Consequently, direct comparison between problem gambling in Great Britain and elsewhere is not always possible as many published studies have major methodological limitations (particularly concerning representativeness). In reviews by Griffiths (2010; Calado & Griffiths, 2016) examining problem gambling prevalence rates across Europe, the data collected in each country broadly fell into one of three categories (see Appendix 2 at the end of this report for a very brief overview of main findings in each country). These were:  Countries that have carried out national surveys on gambling and/or problem gambling of varying representativeness, quality and empirical rigour (i.e., Austria, Belgium, Czech Republic, Denmark, Finland, France, Germany, Great Britain, Hungary, Italy, The Netherlands, Northern Ireland, Portugal, Sweden and Switzerland).  Countries that have carried out research on gambling and/or problem gambling of varying representativeness, quality and rigour but at a regional and/or local level rather than a national level (i.e., Cyprus, Estonia, Lithuania, Romania, Russia, Slovakia, Slovenia and Spain).  Countries were almost nothing is known empirically about gambling and/or problem gambling (i.e., Bulgaria, Greece, Ireland, Latvia, Luxembourg, Malta, and Poland). None of these studies highlight horse racing to be of particular concern in relation to problem gambling and only two countries (France and Sweden) is horse race betting one of the most preferred and prevalent forms of gambling. Analysis of a French national prevalence survey by Costes et al (2011) reported that horse race betting was fourth in a list of six gambling activities that were most associated with problem gambling (with Rapido [a high event frequency lottery game], sports betting, 20 and poker being the most problematic gambling forms). There is also evidence from gambling treatment service providers that horse race betting is much less of an issue than other forms of gambling. In Finland, the national helpline for problem gamblers, [Peluuri] only 1% of the telephone calls received concern horse betting (EMPA, 2012). In Germany, two studies surveying therapists that treat problem gambling found that the vast majority of treatment was for slot machine gamblers (approximately 75%-80% of clients) whereas treatment for horse race gamblers was 0.6%-1.7% of clients (EMPA, 2012). Unfortunately, the UK problem gambling helpline run by GamCare does not separate horse race betting from any other sports betting in its’ annual helpline statistics. The most recent report (GamCare, 2016) reported that 11% of their callers concerned betting in a bookmaker’s but this figure included all betting. Griffiths (2008) reported that internationally, the vast majority of problem gamblers that contact helplines or seek treatment report machine gambling as their primary form of gambling. This finding has been confirmed in Europe (Meyer et al., 2009) where many countries reported that it was problem EGM gamblers that were most likely to seek treatment and/or contact national gambling helplines (rather than other forms of gambling including horse race betting) including 60% of gamblers seeking help in Belgium, 72% in Denmark, 93% in Estonia, 66% in Finland, 49.5% in France, 83% in Germany, 75% in Spain, and 35% in Sweden. 
 Griffiths concluded that problem gambling rates in Europe appeared to be similar to rates found elsewhere outside of Europe (typically 0.5%-2%), although a few countries (e.g., Estonia, Finland, Switzerland) had problem gambling prevalence rates of above 3%. The most recent national population based study on adults in the United States suggests that current problem gambling prevalence rates ranged from 1.3% (based on a DSM-IV screen) to 1.9% (based on the South Oaks Gambling Screen [SOGS]). However, there is a problem with comparing these prevalence figures to European findings as the prevalence rate of problem and pathological gambling varies considerably between instruments. The majority of the studies in North America have used the SOGS, but the SOGS and its derivatives tend to yield higher prevalence rates than DSM-IV derived measures. A conservative solution is to compare the results from problem gambling surveys with other surveys that have used the same or similar type of screening instruments (e.g., different instruments based on the DSM-IV criteria – as the DSM-5 criteria have only been recently introduced). Relatively few studies in Europe report current prevalence rates for probable pathological gambling but the results from these studies 21 suggest broadly similar rates to Great Britain (i.e., Iceland, Sweden, Norway, Denmark). For example:  According to a recent review by Calado and Griffiths, the current prevalence rates of probable pathological gambling (i.e., those individuals endorsing five or items out of ten on the DSM-IV, NODS, or endorsing five or items out of 20 on the SOGS) in Britain is 0.4%, in Belgium 0.4%, in Norway 0.3%, in Denmark 0.1% (according to NODS) and 0.2% (according to SOGS), in Spain 0.3%, in Portugal 0.2% in Germany 0.3% and in Switzerland 0.5%.  North American research studies that have been conducted since 2000 and involving large samples, indicate that between 2% and 5% of adults experience current gambling problems (Cox, Yu, Afifi, & Ladouceur, 2005; Welte, Barnes, Wieczorek, Tidwell., & Parker, 2002; Welte, Barnes, Tidwell, Hoffman & Wieczorek, 2015; Calado & Griffiths, 2016).  Among adults, the lifetime prevalence of gambling problems across the world, is between 0.7 in Denmark and 6.5% in Estonia. The studies considered here are those conducted since 2000, which included national sample sizes, as well as three studies that used regional sample sizes, which were conducted in Cyprus, Spain and Switzerland (Çakici, 2012; Becona, 2004; Brodbeck et al, 2009). The highest prevalence of Estonia was found in a survey conducted in 2006 and might now be different (Laansoo & Niit, 2009; Calado & Griffiths, 2016).  Among adults, the past year prevalence of gambling problems across the world is between 0.12% in the German and French Speaking part of Switzerland and 5.8%, in Hong Kong (Wong & So, 2003; Brodbeck et al, 2009; Abbott et al., 2014; Bondolfi et al., 2000; Bonke & Borregaard, 2006; Brodbeck et al., 2009; Castrén et al., 2013; Druine et al., 2006; Ekholm et al., 2012; Götestam & Johansson, 2003; Olason et al. 2015). 9. Conclusions Gambling is a relatively new emerging field of education and research. Some may argue that the existing knowledge base for the formulation of evidence-based policies is small (especially when compared with other potentially addictive behaviours). Although there is growing research worldwide on problem gambling, at a societal level, the economic and social impacts of gambling, its role in public policy and its public health implications are under-researched. All data collected in Great Britain and elsewhere in the world demonstrate that horse race betting has a relatively low past-year participation rate. All major literature reviews have concluded that electronic gaming machines (such as slot machines, pokie 22 machines, video lottery terminals, fixed odds betting terminals, etc.) tend to have a higher association with problem gambling than other forms of gambling including horse race betting. Excluding individual risk factors, the most important determinants in the development and maintenance of problem gambling are structural characteristics, particularly those relating to the speed and frequency of the game. Although no form of gambling is immune from problem gambling, horse race betting has one of the lowest associations with problem gambling. Furthermore, some analysis of the most recent BGPS data has demonstrated that after controlling for gambling involvement, individuals who engage in horse race betting are significantly less likely to have gambling-related problems than people who did not. For the vast majority of horse gamblers, the activity is a discontinuous form of gambling in that they make one or a few bets in a small time period but then not bet again for days or weeks. Therefore, the event frequencies for betting on horse racing are much lower than other gambling activities and helps explain why there is a low association with problem gambling compared to activities that have much higher event frequencies (e.g., slot machines, roulette, blackjack, etc.). Ultimately, there is no evidence that horse racing betting itself increases problem gambling among bettors. 23 References and bibliography Abbott, M.W. (2007). Situational factors that affect gambling behavior. In G. Smith, D. Hodgins & R. Williams (Eds.), Research and Measurement Issues in Gambling Studies. pp.251-278. New York: Elsevier. Abbott, M. W., Romild, U., & Volberg, R. A. (2014). Gambling and problem gambling in Sweden: Changes between 1998 and 2009. Journal of Gambling Studies, 30, 985-999. Abbott, M. W., Volberg, R. A., Bellringer, M., & Reith, G. (2004). A review of research on aspects of problem gambling. London: Responsibility in Gambling Trust. Aho, P., & Turja, T. (2007). Gambling in Finland 2007. Helsinki: Ministry of Social Affairs and Health American Psychiatric Association (2000). Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders – Fourth Edition, Text Revision. Washington DC; American Psychiatric Association. American Psychiatric Association. (2013). Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders (5th ed.). Washington, DC: Author. 24 Bakken, I. J., Gotestam, K. G., Grawe, R. W., Wenzel, H. G., & Øren, A. (2009). Gambling behavior and gambling problems in Norway 2007. Scandinavian Journal of Psychology, 50, 333-339. Barbaranelli, C. (2010, September). Prevalence and correlates of problem Gambling in Italy. Paper presented at 8th European Conference on gambling studies and Policy Issues, Vienna, Austria. Barbaranelli, C., Vecchione, M., Fida, R., & Podio-Guidugli, S. (2013). Estimating the prevalence of adult problem gambling in Italy with SOGS and PGSI. Journal of Gambling Issues, 1-24. doi: http://dx.doi.org/10.4309/jgi.2013.28.3. Barnes, G.M., Welte, J.W., Hoffman, J.H., & Tidwell, M.-C.Q. (2009). Gambling, alcohol, and other substance use among youth in the United States. Journal of Studies on Alcohol and Drugs, 70, 134-142. Bastiani, L., Gori, M., Colasante, E., Siciliano, V., Capitanucci, D., Jarre, P., & Molinaro, S. (2011). Complex factors and behaviors in the gambling population of Italy. Journal Gambling Studies, 29, 1-13. Becona, E. (1993). The prevalence of pathological gambling in Galicia (Spain). Journal of Gambling Studies, 9, 353-369. Bieleman B., Biesma S., Kruize A., Zimmerman C., Boendermaker M., Nijkamp R. et al. (2011). Gokken in kaart: Tweede meting aard en omvang kansspelen in Nederland [Mapping Gambling: Second Measurement on Nature and Extent of Gambling in the Netherlands]. Groningen-Rotterdam, the Netherlands: Intraval; Bondolfi, G., Jermann, F., Ferrero F., Zullino, D., & Osiek, C.H. (2008). Prevalence of pathological gambling in Switzerland after the opening of casinos and the introduction of new preventive legislation. Acta Psychiatrica Scandinavica, 117, 236–239. Bondolfi, G., Osiek, C., & Ferrero, F. (2000). Prevalence estimates of pathological gambling in Switzerland. Acta Pscyhiatrica Scandinavica, 101, 473-475. Bonke, J., & Borregaard, K. (2006). Ludomani i Danmark: Udbredelsen af pengespil og problemspillere [Pathological gambling in Denmark: Prevalence of gambling and pathological gamblers]. Copenhagen: Socialforskningsinstituttet Brewer, J.A., & Potenza, M.N. (2008). The neurobiology and genetics of impulse control disorders: Relationships to drug addictions. Biochemical Pharmacology, 75, 63-75. 25 Brodbeck, J., Duerrenberger, S., & Znoj, H. (2009). Prevalence rates of at risk, problematic and pathological gambling in Switzerland. European Journal of Psychiatry, 23, 67-75. Bühringer, G., Kraus, L., Sonntag, D., Pfeiffer-Gerschel, T. & Steiner, S. (2007). Pathologisches Glücksspiel in Deutschland: Spiel- und Bevölkerungsrisiken [Pathological gambling in Germany: Gambling and population based risks]. Sucht, 53, 296-308 Buth, S. & Stöver, H. (2008). Glücksspielteilnahme und Glücksspielprobleme in Deutschland: Ergebnisse einer bundesweiten Repräsentativbefragung [Gambling and gambling problems in Germany: Results of a national survey]. Suchttherapie, 9, 3-11. Çakici, M. (2012). The prevalence and risk factors of gambling behavior in Turkish Republic of Northern Cyprus. Anatolian Journal of Psychiatry, 13, 243-249 Calado, F., Alexandre, J. & Griffiths, M.D. (2016). Prevalence of adolescent problem gambling: A systematic review of recent research. Journal of Gambling Studies. doi: 10.1007/s10899-016-9627-5 Calado, F. & Griffiths, M.D. (2016). Problem gambling worldwide: An update of empirical research (2000-2015). Journal of Behavioral Addictions, 5, 592–613. Castrén, S., Basnet, S., Pankakoski, M., Ronkainen, J. E., Helakorpi, S., Uutela, A., ... & Lahti, T. (2013). An analysis of problem gambling among the Finnish working-age population: a population survey. BMC Public Health, 13, 519. Collins, P., & Barr, G. (2001). Gambling and Problem Gambling in South Africa: A National Study 2001. Cape Town: National Centre for the Study of Gambling at the University of Cape Town. Retrieved 10 November 2015 from http://www.responsiblegambling.co.za/media/user/documents/gamblingreport_pret ext%20design.pdf Collins, P., & Barr, G. (2003). Gambling and Problem Gambling in South Africa: A National Study 2003. National Centre for the Study of Gambling at the University of Cape Town. Retrieved 10 November 2015 from http://www.responsiblegambling.co.za/media/user/documents/Exec%20Summary %20SEC%201%20Pg%209%20-%2020.pdf 26 Collins, P. & Barr, G. (2006). Gambling and Problem Gambling in South Africa: The National Prevalence Study 2006. Cape Town: National Centre for the Study of Gambling at the University of Cape Town. Retrieved 10 November 2015 from http://www.responsiblegambling.co.za/media/user/documents/NRGP%20Prevalen ce%20Study%202006.pdf Cox, B. J., Yu, N., Afifi, T. O., & Ladouceur, R. (2005). A national survey of gambling problems in Canada. Canadian Journal of Psychiatry, 50, 213-217. Cook, D.R. (1987). Self-identified addictions and emotional disturbances in a sample of college students. Psychology of Addictive Behaviors, 1, 55-61. Costes, J. M., Pousset, M., Eroukmanoff, V., Le Nezet, O., Richard, J. B., Guignard, R., ... & Arwidson, P. (2011). Les niveaux et pratiques des jeux de hasard et d’argent en 2010. Tendances, 77(1), 8 Costes, J. M, Eroukmanoff V., Richard, J.B, Tovar, M. L. (2015). Les jeux de hasard et d’argent en France en 2014. Les Notes de l’Observatoire des Jeux, 6, 1-9. Delfabbro, P.H., King, D.L & Griffiths, M.D. (2012). Behavioural profiling of problem gamblers: A critical review. International Gambling Studies, 12, 349-366. De Bruin D., Benschop A., Braam R., Korf D. J. Meerspelers (2006). Meerjarige monitor en follow-uponderzoek naar amusementscentra en bezoekers [Diversive Gambling: Multiple Year Monitor and Follow-up Survey into Amusement Arcades and Visitors]. Utrecht/Amsterdam: CVO/Bonger Instituut; 2006. Desai, R.A., Desai, M.M., & Potenza, M.N. (2007). Gambling, health, and age: Data from the National Epidemiologic Survey on Alcohol and Related Conditions. Psychology of Addictive Behaviors, 21, 431-440. Dowling, N. A., Youssef, G. J., Jackson, A. C., Pennay, D. W., Francis, K. L., Pennay, A., & Lubman, D. I. (2015). National estimates of Australian gambling prevalence: findings from a dual‐frame omnibus survey. Addiction. doi:10.1111/add.13176. Druine, C. (2009). Belgium. In G. Meyer, T. Hayer, & M. Griffiths (Eds.), Problem gambling in Europe. Challenges, prevention, and intervention (pp. 3–16). New York: Springer Druine, C., Delmarcelle, C., Dubois, M., Joris, L., & Somers, W. (2006). Etude quantitative des habitudes de Jeux de hasard pour l'offre classique et un ligne en 27 Belgique [Quantitative study on online and offline gambling behaviour in Belgium]. Bruxelles: Foundation Rodin. Ekholm, O., Eiberg, S., Davidsen, M., Holst, M., Larsen, C. V., & Juel, K. (2014). The prevalence of problem gambling in Denmark in 2005 and 2010: A sociodemographic and socioeconomic characterization. Journal of Gambling Studies, 30, 1-10 EMPA Pari Mutuel Europe (2012). Common Position On Responsible Gambling. Brussels: EMPA. Faktum Uuringukeskus. (2004). Elanike kokkupuuted hasart- ja o˜nnema¨ngudega [Gambling prevalence in Estonia]. Tallinn: Faktum Uuringukeskus. Federal Center for Health Education (BZgA) (2008). Glücksspielverhalten und problematisches Glücksspielen in Deutschland 2007 [Gambling behaviour and problem gambling in Germany in 2007]. Fong, D. K. C., & Orozio, B. (2005). Gambling participation and prevalence estimates for pathological gambling in a Far East gambling city: Macau. UNLV Gaming Research & Review Journal, 9, 15-28. Forrest, D. (2013). An economic and social review of gambling in Great Britain Journal of Gambling Business and Economics, 7, 1-33. French, M.T., Maclean, J.C., & Ettner, S.L. (2008). Drinkers and bettors: Investigating the complementarity of alcohol consumption and problem gambling. Drug & Alcohol Dependence, 96, 155-164. Gainsbury, S. M., Russell, A., Hing, N., Wood, R., Lubman, D. I., & Blaszczynski, A. (2014). The prevalence and determinants of problem gambling in Australia: Assessing the impact of interactive gambling and new technologies. Psychology of Addictive Behaviors, 28, 769. Gambling Commission (2011). Survey data on gambling participation (January 2011). Birmingham: Gambling Commission. Gambling Commission (2014). Gambling participation: activities and mode of access (April 2014). Birmingham: Gambling Commission. Gambling Commission (2014). Industry statistics. April 2009 to September 2013. Birmingham: Gambling Commission. 28 GamCare (2016). Annual Statistics 2015/2016. London: GamCare. Gerstein, D. R., Volberg, R. A., Toce, M. T., Harwood, H., Christiansen, E. M., Hoffman, J., et al. (1999). Gambling impact and behavior study: Report to the National Gambling Impact Study Commission. Chicago, Il: National Opinion Research Center at the University of Chicago Gotestam, K.G., & Johansson, A. (2003). Characteristics of gambling and problematic gambling in the Norwegian context. A DSM-IV based telephone interview study. Addictive Behaviors, 28, 189-197. Goudriaan, A. E. (2014). Gambling and problem gambling in the Netherlands. Addiction, 109, 1066-1071. Griffiths, M.D. (1994). The role of cognitive bias and skill in fruit machine gambling. British Journal of Psychology, 85, 351-369. Griffiths, M.D. (2004). Betting your life on it: Problem gambling has clear health related consequences. British Medical Journal, 329, 1055-1056. Griffiths, M.D. (2005). A “components” model of addiction within a biopsychosocial framework. Journal of Substance Use, 10, 191-197. Griffiths, M.D. (2007). Gambling Addiction and its Treatment Within the NHS. London: British Medical Association. Griffiths, M.D. (2008). Impact of high stake, high prize gaming machines on problem gaming. Birmingham: Gambling Commission. Griffiths, M.D. (2010). Problem gambling in Europe: What do we know? Casino and Gaming International, 6(2), 81-84. Griffiths, M.D. (2012). Mind games (A brief psychosocial overview of in-play betting. i-Gaming Business Affiliate, June/July, 44. Griffiths, M.D. (2016). Problem gambling and gambling addiction are not the same. Journal of Addiction and Dependence, 2(1), 1-3. 29 Griffiths, M.D. & Auer, M. (2013). The irrelevancy of game-type in the acquisition, development and maintenance of problem gambling. Frontiers in Psychology, 3, 621. doi: 10.3389/fpsyg.2012.00621. Griffiths, M.D., Parke, J. & Wood, R.T.A. (2002). Excessive gambling and substance abuse: Is there a relationship? Journal of Substance Use, 7, 187-190. Griffiths, M.D. & Wood, R.T.A. (2001). The psychology of lottery gambling. International Gambling Studies, 1, 27-44. Gupta, R., & Derevensky, J.L. (2008). Gambling practices among youth: Etiology, prevention and treatment. In: C. A. Essau (Ed.), Adolescent addiction: Epidemiology, assessment and treatment. (pp. 207-229). New York, N.Y.: Academic Press. Holtgraves, T. (2009). Gambling, gambling activities, and problem gambling. Psychology of Addictive Behaviors, 23(2), 295-302. Ilkas, H., & Turja, T. (2003). Penningsspelsunderso¨kning [Gambling research]. Helsinki: Ministry of Social Affairs and Health. IMG-Gallup (2000). Vidhorfsrannsókn [Attitude survey]. Report. Reykjavik: Íslenskar Markadsrannsóknir Jonsson, J. (2006). An overview of prevalence surveys of problem and pathological gambling in the Nordic countries. Journal of Gambling Issues, 18, 31-38. Kalke, J., Buth, S., Rosenkranz, M., Schütze, C., Oechsler, H., & Verthein, U. (2011). Österreichische Studie zur Prävention der Glücksspielsucht: Forschungsdesign, Ergebnisse und Schlussfolgerungen [Austrian study for the prevention of gambling addiction: Research design, results and conclusions]. Hamburg: Zentrum für interdisziplinäre Suchtforschung. Kincaid, H., Daniels, R., Dellis, A., Hofmeyr, A., Rousseau, J., … & Ross, D. (2013). A taxometric analysis of problem gambling data from a South African national urban sample. Journal of Gambling Studies, 29, 377-392. Kun, B., Balázs, H., Arnold, P., Paksi, B., & Demetrovics, Z. (2012). Gambling in western and eastern Europe: The example of Hungary. Journal of Gambling Studies, 28, 27-46. doi 10.1007/s10899-011-9242-4. 30 Ladouceur, R., Boudreault, N., Jacques, C., & Vitaro, F. (1999). Pathological gambling and related problems among adolescents. Journal of Child & Adolescent Substance Abuse, 8, 55-68. Ladouceur, R., Jacques, C., Ferland, F., & Giroux, I. (1999). Prevalence of problem gambling: A replication study 7 years later. Canadian Journal of Psychiatry, 44, 802-804. Laanso, S., & Niit, T. (2009). Estonia. In G. Meyer, T. Hayer, & M. Griffiths (Eds.), Problem gambling in Europe. Challenges, prevention, and intervention (pp. 37–52). New York: Springer. LaPlante, D.A., & Shaffer, H.J. (2007). Understanding the influence of gambling opportunities: Expanding exposure models to include adaptation. American Journal of Orthopsychiatry, 77(4), 616-623. LaPlante, D.A., Nelson, S.E., LaBrie, R.A., & Shaffer, H.J. (2009). Disordered gambling, type of gambling and gambling involvement in the British Gambling Prevalence Survey 2007. The European Journal of Public Health, 21, 532–537
 Lopes, H. (2009). Epidemiologia da dependência do jogo a dinheiro em Portugal. Paper presented at Congresso Alto Nível promovido pela Santa Casa da Misericórdia. Portugal: Lisbon. Lund, I., & Nordlund, S. (2003). Pengespill og pengeproblemer i Norge (Rapport nr. 2/2000). Oslo: Statens institutt for rusmiddelforskning MacLaren, V.V., & Best, L.A. (2010). Multiple addictive behaviors in young adults: Student norms for the Shorter PROMIS Questionnaire. Addictive Behaviors, 35, 252- 255. Makarovič, M. Rončević, B., Macur M., & Besednjak, T. (2008). Prevalenca igranja na srečo 2008 / Gambling Prevalence in Slovenia 2008 (Database). Nova Gorica: School of Advanced Social Studies. Makarovič, M. (2010). Towards the patterns of problem gambling in Slovenia. Research and Discussion, 3, 21-48. Marks, I. (1990). Behaviour (non-chemical) addictions. British Journal of Addiction, 85, 1389-1394. 31 Marlatt, G. A., Baer, J. S., Donovan, D. M., & Kivlahan, D. R. (1988). Addictive behaviors: Etiology and treatment. Annual Review of Psychology, 39, 223–252. Meyer, C., Bischof, A., Westram, A., Jeske, C., de Brito, S., Glorius, S.,... Rumpf, H. J. (2015). The “Pathological Gambling and Epidemiology” (PAGE) study program: Design and fieldwork. International Journal of Methods in Psychiatric Research, 24, 11–31. Meyer, G., Hayer, T. & Griffiths, M.D. (Eds.), Problem Gaming in Europe: Challenges, Prevention, and Interventions. New York: Springer. Ministry of Community Development YaS (2005). More than half of Singapore gambles; But only 2 in 100 at risk of gambling addiction. Singapore: Ministry of Community Development. Retrieved 10 July 2015 from: https://app.msf.gov.sg/Portals/0/Summary/pressroom/SporeGambles.pdf. Ministry of Community Development YaS (2008). More than half of Singapore gambles; But only 2 in 100 at risk of gambling addiction. Singapore: Ministry of Community Development. Retrieved 10 July 2015 from: https://app- stg.msf.gov.sg/Portals/0/Summary/research/publications-survey-gambling08.pdf. Mravčík, V., Černý, J., Leštinová, Z., Chomynová, P., Grohmannová, K., Licehammerová, Š. et al. (2014) Hazardní hraní v České republice a jeho dopady [Gambling in the Czech Republic and its Impacts]. Praha: Úřad vlády České republiky. National Council on Problem Gambling (2012). Report of survey on participation in gambling activities among Singapore residents, 2014. Singapore: National Council on Problem Gambling. National Council on Problem Gambling (2015). Report of survey on participation in gambling activities among Singapore residents, 2014. Singapore: National Council on Problem Gambling. Northern Ireland Statistics and Research Agency (2010). Northern Ireland Gambling Prevalence Survey 2010. Belfast: Department for Social Development. Olason, D. T., & Gretarsson, S. J. (2009). Iceland. In G. Meyer, T. Hayer, & M. Griffiths (Eds.), Problem gambling in Europe. Challenges, prevention, and intervention (pp. 137–151). New York: Springer. Olason, D. T., Hayer, T., Brosowski, T., & Meyer, G. (2015). Gambling in the Mist of Economic Crisis: Results From Three National Prevalence Studies From Iceland. Journal of Gambling Studies, 31, 759-774. doi 10.1007/s10899-015-9523-4. 32 Orford, J., Sproston, K., & Erens, B. (2003). SOGS and DSM-IV in the British Gambling Prevalence Survey: Reliability and factor structure. International Gambling Studies, 3, 53-65. doi: 10.1080/14459790304588. Orford, J., Wardle, H., Griffiths, M.D., Sproston, K. & Erens, B. (2010). PGSI and DSM-IV in the 2007 British Gambling Prevalence Survey: Reliability, item response, factor structure and inter-scale agreement. International Gambling Studies, 10, 31-44. Paksi, B., Ro´zsa, S., Kun, B., Arnold, P., & Demetrovics, Z. (2009). A magyar ne´pesse´g addiktológiai problémái: az Országos Lakossa´gi Adatfelvétel az Addiktolo´giai Problémákró l (OLAAP) reprezentatív felmérés módszertana és a minta leíró jellemz}oi. [Addictive behaviors in Hungary: The methodology and sample description of the national survey on addiction problems in Hungary (NSAPH)]. Mentalhigiene es Pszichoszomatika 10, 273–300. Park, S., Cho, M.J., Jeon, H.J., Lee, H.W., Bae, J.N., … & Hong, J.P. (2010). Prevalence, clinical correlations, comorbidities, and suicidal tendencies in pathological Korean gamblers: results from the Korean Epidemiologic Catchment Area Study. Social Psychiatry and Psychiatric Epidemiology, 45, 621-629. doi 10.1007/s00127-009-0102- 9. Parke, J. & Griffiths, M.D. (2006). The psychology of the fruit machine: The role of structural characteristics (revisited). International Journal of Mental Health and Addiction, 4, 151-179. Parke, J. & Griffiths, M.D. (2007). The role of structural characteristics in gambling. In G. Smith, D. Hodgins & R. Williams (Eds.), Research and Measurement Issues in Gambling Studies. pp.211-243. New York: Elsevier. Petry, N.M. (2005). Pathological gambling: Etiology, comorbidity and treatment. Washinton, D.C.: American Psychological Association. Petry, N.M. (2007). Gambling and substance use disorders: Current status and future directions. The American Journal on Addictions, 16, 1-9. Phillips, J.G., Ogeil, R., Chow, Y.W., & Blaszczynski, A. (2013). Gambling involvement and increased risk of gambling problems. Journal of Gambling Studies, 29(4), 601-611. 33 Phillippe, F., & Vallerand, R.J. (2007). Prevalence rates of gambling problems in Montreal, Canada: A look at old adults and the role of passion. Journal of Gambling Studies, 23, 275-283. Raisamo, S. U., Mäkelä, P., Salonen, A. H., & Lintonen, T. P. (2014). The extent and distribution of gambling harm in Finland as assessed by the Problem Gambling Severity Index. European Journal of Public Health, Published online 10 December 2014. http://eurpub.oxfordjournals.org/content/early/ 2014/12/10/eurpub.cku210. Accessed 28 August 2015 Sassen, M., Kraus, L., Bühringer, G., Pabst, A., Piontek, D. & Taqi, Z. (2011). Gambling among adults in Germany: Prevalence, disorder and risk factors. Sucht, 57, 249–257. doi: 10.1024/0939-5911.a000115. Schneider, J.P., & Irons, R.R. (2001). Assessment and treatment of addictive sexual disorders: Dependency relapse. Substance Use and Misuse. 36, 1795-1820. Schofield, G., Mummery, K., Wang, W., & Dickson, G. (2004). Epidemiological study of gambling in the non-metropolitan region of central Queensland. Australian Journal of Rural Health, 12, 6-10. Seabury, C. & Wardle, H. (2014). Gambling behaviour in England and Scotland. Birmingham: Gambling Commission. Shaffer, H.J., & Hall, M.N. (2001) Updating and refining prevalence estimates of disordered gambling behavior in the United States and Canada. Canadian Journal of Public Health, 92, 168-172. Shaffer, H.J. & Hall M.N. (2002). The natural history of gambling and drinking problems among casino employees. The Journal of Social Psychology, 142(4), 405–424. Shaffer, H.J., Hall, M.N., & Vander Bilt, J. (1999). Estimating the prevalence of disordered gambling behavior in the United States and Canada: A research synthesis. American Journal of Public Health, 89, 1369-1376. Shaffer, H.J., LaBrie, R.A., & LaPlante, D. (2004). Laying the foundation for quantifying regional exposure to social phenomena: Considering the case of legalized gambling as a public health toxin. Psychology of Addictive Behaviors, 18(1), 40-48. 34 Slutske, W.S., Caspi A., Moffitt T.E. & Poulton R. (2005). Personality and problem gambling: a prospective study of a birth cohort of young adults. Archives of General Psychiatry, 62, 769-75. Smart, R.G., & Ferris, J. (1996). Alcohol, drugs and gambling in the Ontario adult population. Canadian Journal of Psychiatry, 41, 36–45. Social Sciences Research Centre (2005). A study of Hong Kong people's participation in gambling activities. University of Hong Kong. Hong Kong: Home Affairs Bureau, Government of Hong Kong Special Administrative Region. Sommers, I. (1988). Pathological gambling: Estimating prevalence and group characterstics. The International Journal of the Addictions, 23, 477-490. Sproston, K., Erens, B., & Orford, J. (2000). Gambling Behaviour in Britain, Results from the British Gambling Prevalence Survey. London: National Centre for Social Research. Statens Folkalsoinstitut (2012). Spel om pengar och spelproblem I Sverige 2009/2010. Osterund: Statens Folkalso Institut (located at: http://www.fhi.se/PageFiles/15707/R2012-04-Spel-om-pengar-och-spelproblem-i- Sverige-2009-2010.pdf Storer, J., Abbott, M. & Stubbs, J. (2009). Access or adaptation? A meta-analysis of surveys of problem gambling prevalence in Australia and New Zealand with respect to concentration of electronic gaming machines. International Gambling Studies, 9(3), 225-244. Stucki, S., & Rihs-Middel, M. (2007). Prevalence of adult problem and pathological gambling between 2000 and 2005: An update. Journal of Gambling Studies, 23, 245-257. Sussman, S., Lisha, N. & Griffiths, M.D. (2011). Prevalence of the addictions: A problem of the majority or the minority? Evaluation and the Health Professions, 34, 3-56. Sussman, S., & Unger, J.B. (2004). A “drug abuse” theoretical Integration: A transdisciplinary speculation. Substance Use & Misuse, 39, 2055-2069. Szczyrba, Z., Mravčík, V., Fiedor, D., Černý, J., & Smolová, I. (2015). Gambling in the Czech Republic. Addiction, 110, 1076–1081. Tavares, H., Carneiro, E., Sanches, M., Pinsky, I., Caetano, R., Zaleski, M., & Laranjeira, R. (2010). Gambling in Brazil: Lifetime prevalences and socio- 35 demographic correlates. Psychiatry Research, 180, 35-41. doi:10.1016/j.psychres.2010.04.014. Volberg, R. A., Abbott, M. W., Rönnberg, S., & Munck, I. M. (2001). Prevalence and risks of pathological gambling in Sweden. Acta Psychiatrica Scandinavica, 104, 250-256. Volberg, R., Gupta, R., Griffiths, M.D., Olason, D. & Delfabbro, P.H. (2010). An international perspective on youth gambling prevalence studies. International Journal of Adolescent Medicine and Health, 22, 3-38. Volberg, R.A. & Williams, R.J. (2012). Developing a Short Form of the PGSI. Report to the Gambling Commission. Birmingham: Gambling Commission. Volberg, R.A., & Steadman, H.J. (1988). Refining prevalence estimates of pathological gambling. American Journal of Psychiatry, 145, 502-505. Volkow, N.D., & Wise, R.A. (2005). How can drug addiction help us understand obesity? Nature Neuroscience, 8, 555-560. Wan, H. K.; Wah, C. J., Chun, J. H. L., Kuen, S. W., Hang, T. Y. H., & Pui, D. W. S. (2012). The Study on Hong Kong People’s Participation in Gambling Activities. The Hong Kong Polytechnic Institute, Hong Kong: Government of Hong Kong Special Administrative Region Department of Social Sciences. Wardle, H. (2013). Gambling Behaviour. In Rutherford, L., Hinchliffe S., Sharp, C. (Eds.), The Scottish Health Survey: Vol 1: Main report. Edinburgh. Wardle, H., Moody. A., Spence, S., Orford, J., Volberg, R., Jotangia, D., Griffiths, M.D., Hussey, D. & Dobbie, F. (2011). British Gambling Prevalence Survey 2010. London: The Stationery Office. Wardle, H., & Seabury, C. (2013). Gambling Behaviour. In Craig, R., Mindell, J. (Eds.) Health Survey for England 2012 [Vol 1]. Health, social care and lifestyles. Leeds: Health and Social Care Information Centre. Wardle, H., Seabury, C., Ahmed, H., Payne, C., Byron, C., Corbett, J. & Sutton, R. (2014). Gambling behaviour in England and Scotland: Findings from the Health Survey for England 2012 and Scottish Health Survey 2012. London: NatCen. Wardle, H., Sproston, K., Orford, J., Erens, B., Griffiths, M. D., Constantine, R., & Pigott, S. (2007). The British Gambling Prevalence Survey 2007. London: National Centre 36 for Social Research. Wardman, D., el-Guebaly, N., & Hodgins, D. (2001). Problem and pathological gambling in North American Aboriginal populations: A review of the empirical literature. Journal of Gambling Studies, 17, 81-100. Welte, J. W., Barnes, G. M., Tidwell, M., Hoffman, J. H., & Wieczorek, W. F. (2015). Gambling and problem gambling in the United States: Changes between 1999 and 2013. Journal of Gambling Studies, 31, 695-715. Welte, J. W., Barnes, G. M., Wieczorek, W. F., Tidwell, M. C., & Parker, J. (2002). Gambling participation in the US—results from a national survey. Journal of Gambling Studies, 18, 313-337. Westphal, J.R., Rush, J.A., Steven, L., & Johnson, L.J. (2000). Gambling behavior of Louisiana students in Grades 6 through 12. Pediatric Services, 51, 96-99. Williams, R. J., Lee, C. K., & Back, K. J. (2013). The prevalence and nature of gambling and problem gambling in South Korea. Social Psychiatry and Psychiatric Epidemiology, 48, 821-834. doi: 10.1007/s00127-012-0580-z. Williams, R.J. & Volberg, R.A. (2009). Impact of survey description, administration format, and exclusionary criteria on population prevalence rates of problem gambling. International Gambling Studies, 9, 101-117. Winters, K.C., Stinchfield, R., & Fulkerson, J. (1993). Patterns and characteristics of adolescent gambling. Journal of Gambling Studies, 9, 371-386. Wong, I.L., & So, E.M. (2003). Prevalence estimates of problem and pathological gambling in Hong Kong. American Journal of Psychiatry, 160, 1353-1354. Zangerl, M., Munsch, S., Meyer, A., & Margraf, J. (2007, September). Prevalence and risk of pathological gambling in Switzerland after the legalization of games of chance and casinos in 2000. Paper presented at the 10th Congress of the Swiss Society of Psychology, Zurich, Switzerland. Zimmerman, M., Chelminski I. & Young D. (2006). Prevalence and diagnostic correlates of DSM-IV pathological gambling in psychiatric outpatients. Journal of Gambling Studies, 22, 255-262. 37 Appendix 1: DSM-5 Diagnostic Criteria for Gambling Disorder (American Psychiatric Association, 2013) A. Persistent and recurrent problematic gambling behavior leading to clinically significant impairment or distress, as indicated by the individual exhibiting four (or more) of the following in a 12-month period: 1. Needs to gamble with increasing amounts of money in order to achieve the desired excitement. 2. Is restless or irritable when attempting to cut down or stop gambling. 3. Has made repeated unsuccessful efforts to control, cut back, or stop gambling. 4. Is often preoccupied with gambling (e.g., having persistent thoughts of reliving past gambling experiences, handicapping or planning the next venture, thinking of ways to get money with which to gamble). 5. Often gambles when feeling distressed (e.g., helpless, guilty, anxious, depressed). 6. After losing money gambling, often returns another day to get even (“chasing” 38 one’s losses). 7. Lies to conceal the extent of involvement with gambling. 8. Has jeopardized or lost a significant relationship, job, or educational or career opportunity because of gambling. 9. Relies on others to provide money to relieve desperate financial situations caused by gambling. B. The gambling behavior is not better explained by a manic episode. Appendix 2: Summary of country-by-country data on gambling and problem gambling in Europe Country Gambling prevalence Most popular gambling activities Problem gambling prevalence Instrume nt Quality of data Austria (Kelke et al, 2011) 42% (past year) Lotteries DSM-IV: Problem gambling (3-4): 0.4%; pathological gambling (5+): 0.7%; combined rate: 1.1% (past year) DSM-IV Good Belgium (Druine et al, 2006) 60% (past year) Lotteries Scratchcards DSM-IV: Problem gambling (3-4): 1.6%; pathological gambling (5+): 0.4%; combined rate: 2% (past year) DSM-IV Good Cyprus (Çakici, 2012) 55% (lifetime) Lotteries Sports lotto Scratch games 2,2% (SOGS 8+) (lifetime prevalence) Turkish SOGS Medium (Turkish Republic Northern Cyprus) Czech Republic (Mravčík et al., 2014) 25.5% (past-year) [Not reported] 2.3% (PGSI 3+) PSGI Lie/Bet Good Denmark (Bonke & Borregaard, 2006). 77% (past year) [Not reported] SOGS R: Problem gambling (3-4): 1.2%; pathological gambling (5+): 0.5%; combined rate: 1.7% (lifetime). Problem gambling: (3-4): 0.8%; pathological gambling (5+): 0.2%; combined rate: 1% (past year prevalence). NODS: Problem SOGS-R NODS Good 39 gambling (3–4): 0.4%; pathological gambling (5+): 0.3%; combined rate: 0.7% (lifetime prevalence) Problem gambling (3–4): 0.3%; pathological gambling (5+): 0.1%; combined rate: 0.4% (past-year prevalence) Denmark (Eklom et al (2012) Not reported [Not reported] Problem gambling (1+): 0.9% (past year); 2.6% (lifetime) Lie/Bet Good Estonia (Faktum Uuringukeskus, 2004) 61% (lifetime) [Not reported] SOGS: Problem gambling (3– 4):2.6%; pathological gambling(5+): 2.4%; combined rate: 5% (lifetime prevalence) SOGS Medium Estonia 75% (past year) Lotteries Slot machines SOGS: Problem gambling (3–4): 3.1%; pathological gambling (5+): 3.4%; combined rate: 6.5% (lifetime) SOGS Good Finland (Ilkas & Turja, 2003) 74% (past year) Lotteries Scratchcards SOGS: Problem gambling (3–4): 4%; pathological gambling (5+): 1.5%; combined rate: 5.5% (lifetime prevalence ) SOGS-R Good Finland (Aho & Turja, 2007) 73% (past year) [Not reported] SOGS: Problem gambling (3–4): 2.1%; pathological gambling (5+): 1%; combined rate: 3.1% (past year) Problem gambling (3–4): 3.6%; pathological gambling (5+): 1.6%; combined rate: 5.2% (lifetime) SOGS-R Good Finland (Castren et al, 2013) Not reported Lotto Scrachcards Slot machines PGSI: Problem gambling (8+):1.1% (past year prevalence) PGSI Good Finland (Raisamo et al, 2014) 78% (past year) [Not reported] PGSI: Problem gambling (8+): 0.6% (past year prevalence) PGSI Good France (Costes et al, 2011) 48% (past year) Horse racing Lotteries Rapido Scratchcards PGSI: Problem gambling (8+): 0.4% (past year) CPGI Good France (Costes et al, 2015) 56.2% (past year) Lotteries Scratchcards Horse racing PGSI: Problem gambling (8+): 0.4% (past year) PGSI Good Germany (Buth & Stover, 2008) 39% (past year) Lotteries Scratchcards DSM-IV: Problem gambling (3–4): 0.64%; pathological gambling (5+): 0.56%; combined rate: 1.2% (past year) DSM-IV Good Germany (Bühringer et al, 2007) 71.5% (lifetime) Lotteries Sports betting DSM-IV: Problem gambling (3–4): 0.29%; pathological gambling (5+): 0.2%; combined rate: 0.5% (past year) DSM-IV Good Germany (Federal Center for Health Education, 2008) Not reported [Not reported] SOGS: Problem gambling (3– 4):0.41%; pathological gambling (5+):0.19%; combined rate:0.6%(past year) SOGS Good Germany (Sassen et al, 2011) 48% (past year) Lotto Scratch cards DSM-IV: Pathological gambling (5+): 0.3% (past year) DSM-IV Good Germany (Meyer et al, 2015) Not reported [Not reported] DSM-IV: Pathological gambling (5+): 0.3% (past year) DSM-IV Good Great Britain (Sproston et al, 2000) 72% (past year) Lotto Scratch cards Fruit machines SOGS: Problem gambling (5+): 0.8% (past year); DSM-IV: Problem gambling (3+): 0.6% (past year) SOGS DSM-IV Good Great Britain (Wardle et al, 2007) 68% (past year) Lotto Scratchcards DSM-IV: Problem gambling (3+): 0.6% (past year) PGSI: Problem gambling (8+): 0.5% (past year) DSM-IV PGSI Good Great Britain (Wardle et al, 2011) 73% (past year) Lotto Scratchcards DSM-IV: Problem gambling (3+): 0.9% (past year); PGSI: Problem gambling (8+): 0.7% DSM-IV PGSI Good Hungary 65.3% (lifetime) Lotteries SOGS: Problem gambling (3–4): SOGS Good 40 (Kun et al, 2012) Scratchcards Sports betting 1.9%; pathological gambling (5+): 1.4%; combined rate: 3.3% (lifetime) Iceland (IMG- Gallup, 2000) Not reported [Not reported] NODS: Problem gambling (3-4): 0.7%: pathological gambling (5+): 0.6%; combined rate: 1.3% (lifetime) NODS Good Iceland (Olason & Gretarsson, 2009) 69% (past year) Lottery Scratchcards Slot machines DIGS: Problem gambling (3-4): 0.5%: pathological gambling (5+): 0.6%; combined rate: 1.6% (past year) DIGS Good Iceland (Olason et al, 2015) 76% (past year) Lottery Scratch tickets Card gambling PGSI: Problem gambling (8+): 0.8% (past year) PGSI Italy (Bastiani et al, 2011) 42% (past year) Not reported PGSI: Problem gambling (3+): 2.2% (past year) PGSI Good Italy (Barbaraneli, 2010) Not reported Lotteries 1.01% (according to 5+ on SOGS and 8+ on PGSI past year) SOGS and PGSI Good Lithuania 30% (lifetime) Sports betting Slot machines Not assessed [None used] Poor The Netherlands (de Bruin et al, 2006) 87% (lifetime) Lottery Scratchcards SOGS: Problem gambling (3-4): 1.5%; pathological gambling (5+): 1%; combined rate: 2.5% (lifetime) SOGS: Problem gambling (3-4): 0.6%; pathological gambling (5+): 0.3%; combined rate: 0.9% (past year) SOGS Good The Netherlands (Bieleman et al, 2011) Not reported [Not reported] SOGS: Problem gambling (3-4): 0.68%; pathological gambling (5+): 0.15%; combined rate: 0.8% (past year) SOGS Good Norway (Gotestam & Johanson, 2003) 68% (lifetime) Lotto Football betting Slot machines DSM-IV: Problem gambling (3-4): 0.45%; pathological gambling (5+): 0.15%; combined rate: 0.6% (no specific time frame is provided) DSM-IV Medium (Data collected in Trondheim) Northern Ireland 75.3% Lotteries Scratch cards PGSI: Problem gambling (8+): 2.2% (past year) PGSI Good Norway (Lund & Nordlund, 2003) 80.6% (past year) Lotteries Football pools NODS: Problem gambling (3–4): 0.4%; pathological gambling (5+): 0.3%; combined rate: 0.7% (past- year) Problem gambling (3–4): 0.8%; pathological (5+): 0.6%; combined rate: 1.4% (lifetime) SOGS: Problem gambling (3–4): 0.4%; pathological gambling (5+): 0.2%; combined rate: 0.6% (past- year) Problem gambling (3–4): 0.7%; pathological gambling (5+): 0.3%; combined rate: 1% (lifetime) NODS SOGS Medium Norway (Bakken et al, 2009) 68% (past year) Not reported NODS: Problem gambling (3–4): 0.4%; (5+): 0.3%; combined rate: 0.7% (past-year) Problem gambling (3–4): 1%; pathological gambling (5+): 0.7%; combined rate: 1.7% (lifetime) NODS Good Portugal (Lopes, 2009) Not reported Slot machines SOGS: Problem gambling (5+): 0.2% (past year) SOGS Good Slovenia (Makarovič, 2010) 35.5% (past year) Lotteries Scratch cards Sports betting SOGS: Problem gambling (3–4): 1.45%; pathological gambling (5+): 0.46%; combined rate: 1.9% (no specific time frame is provided) SOGS Good Spain [Not reported] Slot machines Lotteries NODS: Problem gambling (3–4): 0.25%; pathological gambling (5+): 0.31%; combined rate: 0.56% (past-year) Problem gambling (3– 4): 0.18%; pathological gambling (5+): 0.92%; combined rate: 1.1% (lifetime) NODS Medium (localised in Galicia region) Sweden 95% (lifetime) Lotteries SOGS: Problem gambling (3–4): SOGS-R Good 41 (Volberg et al, 2001) EGMs Horse racing 2.7%; pathological gambling (5+): 1.2%; combined rate: 3.9% (lifetime prevalence); Problem gambling (3–4): 1.4%; pathological gambling (5+): 0.6%; combined rate: 2.0% (past year) Sweden (Swedish Longitudinal Gambling Study (Swelogs) 2008/2009; Abbott et al, 2014) 72% (past year) Lotteries Horse racing betting Sports betting PGSI: Problem gambling (8+): 0.3% (past-year) SOGS: Problem gambling (3–4): 2.5%; pathological gambling (5+): 2%; combined rate: 4.5% (lifetime) Problem gambling (3–4): 1.3%; pathological gambling (5+): 0.9%; combined rate: 2.2% (past-year) PGSI SOGS Good Switzerland (Bondolfi et al, 2000) [Not reported] Lotteries SOGS: Problem gambling (3–4): 2.2%; pathological gambling (5+): 0.8%; combined rate: 3% (past year) SOGS Good Switzerland (Zangerl, 2007) 74.4% (lifetime) Lotto Scratch tickets Casinos SOGS: Problem gambling (3–4): 1.8%; pathological gambling (5+): 1.6%; combined rate: 3.4% (past- year) SOGS Medium (French and German areas)) Switzerland (Bondolfi et al, 2008) Not reported Not reported SOGS: Problem gambling (3–4): 2.2%; pathological gambling (5+): 1.1%; combined rate: 3.3% (lifetime) Problem gambling (3–4): 0.8%; pathological gambling (5+): 0.5%; combined rate: 1.3% (past year) SOGS Good Switzerland (Brodbeck et al, 2009) 35% (past month) Lotteries TV/SMS games NODS: Problem gambling (3–4): 0.5%; pathological gambling (+5): 0.3%; combined rate: 0.8% (lifetime) Problem gambling (3–4): 0.1%; pathological gambling (+5): 0.02%; combined rate: 0.12% (past year) NODS Medium (German and Italian areas) Key: CPGI = Canadian Problem Gambling Index; DSM-IV = Diagnostic and Statistical Manual, Fourth Edition; DSM-IV-J = DSM-IV Junior Version; DSM-IV-MR-J; DSM-IV Junior Multiple Response Version; NODS = National Opinion Research Center DSM Screen For Problem Gambling; SOGS = South Oaks Gambling Screen; SOGS-R = Revised South Oaks Gambling Screen, Lie/Bet: Lie/Bet questionnaire originally suggested by Johnson et al. (1997) and composed by two questions: ‘Have you ever lied to people important to you about how much you gambled?’ and Have you ever felt the need to bet more and more money?’ Appendix 3: Brief Biography of the Report Author Professor Mark Griffiths, BSc, PhD, CPsychol, PGDipHE, FBPsS, FRSA Dr. Mark Griffiths is a Chartered Psychologist and Professor of Gambling Studies at the Nottingham Trent University, and Director of the International Gaming Research Unit. He is internationally known for his work into gambling and gaming addictions and has won many awards including the American 1994 John Rosecrance Research Prize for “outstanding scholarly contributions to the field of gambling research”, the 1998 European CELEJ Prize for best paper on gambling, the 2003 Canadian International Excellence Award for “outstanding contributions to the prevention of problem gambling and the practice of responsible gambling” and a North American 2006 Lifetime Achievement Award For Contributions To The Field Of Youth Gambling “in recognition of his dedication, leadership, and 42 pioneering contributions to the field of youth gambling”. In 2013, he received the Lifetime Research Award from the US National Council on Problem Gambling. He has published over 620 refereed research papers, five books, over 140 book chapters, and over 1,000 other articles. He has served on numerous national and international committees (e.g. BPS Council, BPS Social Psychology Section, Society for the Study of Gambling, Gamblers Anonymous General Services Board, National Council on Gambling etc.) and is a former National Chair of Gamcare. He also does a lot of freelance journalism and has appeared on over 3000 radio and television programs since 1988. He has been the keynote speaker at national gambling conferences in the UK, USA, Canada, Australia, Germany, Spain, Sweden, Norway, Denmark, Ireland, Finland, Poland, Italy, Holland and Belgium. He has also given keynote addresses to the US National Academy of Sciences (Washington DC), and the US National Center for Addiction (New York). He has also acted as a consultant for many Government bodies including the Gambling Board for Great Britain, Gambling Commission, UK Home Office, Department of Culture, Media and Sport, Department of Health, Victorian Casino and Gaming Authority (Australia) and various international Governments (including the US, Australia, Sweden, Norway and Finland). In 2004 he was awarded the Joseph Lister Prize for Social Sciences by the British Association for the Advancement of Science for being one of the UK’s “outstanding scientific communicators”. Other recent awards include the 2006 Excellence in the Teaching of Psychology Award by the British Psychological Society and the British Psychological Society Fellowship Award for “exceptional contributions to psychology”. הימורים על מרוצי סוסים בישראל מצגת עבור הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק התכנון והבניה( תיקון- פיצול דירות )ובסעיפים מהצעת חוק ההסדרים ינואר2017 רקע עלGBI • GBI חברה אנגלית מובילה בבעלות מסלולי המרוצים הבריטיים •בעלת זכויות ההפצה בינלאומיות בלעדיות להימורי סוסים מסוג Pari-Mutuel •המורשית מטעם ה- UK Tote וה- Irish Tote המנהלים הימורי סוסים מסוג Pari-mutuel באנגליה ובאירלנד להעניק גישה למאגרי ההימורים הרשמיים ולאפשר לבעלי רישיונות משנה מטעם GBI להפעיל תכנית הימורים על מרוצי סוסים אלה מחוץ לבריטניה ואירלנד •מדינות בהן GBI משמשת כמפעיל זר ומפעילה ברישיון באחריות תכניות להימורים על מרוצי סוסים: אוסטרליה אזרבייג'ן ברזיל קנדה צ'ילה קפריסין דנמרק פינלנד צרפת יוון הולנד הונג-קונג הונגריה איטליה קניה לוקסמבורג מלטה ניו-זילנד סינגפור דרום אפריקה שבדיה שוויץ טורקיה ארה"ב  זימבבואה רקע עלGBI - המשך •בנוסף GBI מפעילה תכניות בסיכוי זכייה קבועים ( FIXED ODDS ) או שילוב ( TOTE & FIXED ODDS ) בעוד שורה של מדינות: מדינות ה- FIXED ODDS •ארמניה •אוסטריה •מדינות קאריביות •מדינות המפרץ •קזחסטן •לבנון •רוסיה •סרביה •סרי לנקה מדינות השילוב- TOTE & FIXED ODDS •בלגיה •גרמניה •קניה •פולין •ספרד נתונים ביחס לפעילות רייסר בישראל • מחזור המכירות של רייסר לשנת2016 עמד על כ- 505 מיליוני ₪ ומתחילת החוזה על למעלה מ- 1.1 מיליארד₪ • עד לשנת2016 נפרסו כ- 500 תחנות עד תום החוזה צפויות להתפרס עוד500 תחנות • במסגרת חוזה ארוך הטווח המטרה היא להגיע לפריסה של1500 תחנות • היקף ההשקעה הראשונית שלGBI בישראל בהקמת הפעילות עומד על כ- 21 מיליון ₪ הסיכוי לפיתוח של הימורים בעייתיים בשוק של הימורי הסוסים הוא נמוך יחסית(נתונים מבלגיה ,גרמניה , הולנד וספרד בשנים 2013-2014 ) סוג ההימור סך המהמרים בטיפול אחוז מכלל המהמרים בטיפול מכונות מזל 2897 83% משחקי קזינו 223 6.4% הגרלות מיידיות 58 1.7% בינגו 259 7.4% הימורים על מרוצי סוסים 47 1.3% •פרופסור אדי שניצר וד"ר אביחי שניר חוות דעת לוועדת הרפורמות של הכנסת בנושא הימורים על מרוצי סוסים •מהנתונים שאסף פרופ' Mark Griffiths ממחקרים ברחבי העולם לא נמצאה מדינה בה הימורים על מרוצי סוסים מייצגים הימור בעייתי האופן בה יושמו המבחנים לזיהוי הימורים בעייתיים על הימורים על מרוצי הסוסים הוא שגוי •הנתונים העולמיים מראים באופן ברור כי ההימורים על מרוצי סוסים התגלו כבעייתיים פחות מתכניות הימורים אחרות, ומשתווים באחוזים של מהמרים בעייתיים למשחקי לוטו וחיש-גד •קיימים גורמים ממתנים שונים ומשמעותיים האינהרנטיים להימורים על מרוצי סוסים: הפרסים בתכנית זו בדרך כלל קטנים אין טעם בדרך כלל להמר בסכום גדול, משום שבשיטת המאגר ( Pari-mutuel ) הפרס אינו נגזר מיחסי זכיה שנקבעים מראש על ידי מארגן ההימור ההימור דורש צבירה של מיומנות – יש צורך בזמן ומאמץ ללמוד על הסיכויים של הסוסים, ולכן המהמרים נוטים שלא להמר באופן ספונטני ובלתי מחושב. כך, לא נוצר רצף של הימורים. זאת, בניגוד למשחקי הפיס השונים המיומנות המיוחדת הנדרשת בכדי להמר על מרוצי סוסים, שאינם מוכרים לציבור הישראלי, גוזרת כי פחות מהמרים יבחרו להמר עליהם. זאת, בהשוואה להימורי ספורט על משחקי כדורגל בישראל התייחסות לטענות משרד האוצר לעניין המאפיינים של ההימורים על מרוצי סוסים בישראל •ההימור לרוב מושלם כ- 10-15 דקות לפני תחילת המרוץ הרלוונטי – בהתאם לא ניתן לקבוע כי תוצאות המרוץ המוקדם ידועות במועד ביצוע ההימור •אין עדויות לשהייה ממושכת של מהמרים בנקודות המכירה. ניתן לבצע את ההימור באינטרנט וכן לצפות במרוץ באמצעות האינטרנט •קיימות 9 אפשרויות הימור בהימורים על מרוצי סוסים בישראל, כאשר 90% מהמכירות מגיעות מ- 4 אפשרויות הימור. לשם השוואה בווינר קיימות בממוצע 6.9 אפשרויות הימור על אירוע ספורט מסוים, כאשר ישנם אירועים עם 10-14 אפשרויות הימור •אף במסגרת אירועי ה ספורט המוצעים בווינר נכללים אירועים נטולי כל זיקה לישראל – לדוגמה – ליגת הכדורסל השלישית באיטליה או הליגה המזרח אירופית, משחקי הגביע בכדורגל ביוון או במקסיקו •אתר האינטרנט של מרוצי הסוסים זהה במאפייניו מבחינה חזותית וחווייתית לאתר הימורי הספורט, כך שלא ניתן לטעון לקיומם של מאפיינים מיוחדים המושכים את המהמרים להמר על מרוצי סוסים השפעות צמצום שוק ההימורים החוקיים •יש תחליפיות בין הימורים חוקיים לבלתי חוקיים. מרגע שנוצר שוק לתחום, כפי שקיים בישראל, ביטול ההימורים החוקיים יוביל את המהמרים להימורים בלתי חוקיים. •קיימות ראיות ממחקרים עולמיים המצביעות בבירור על שוק הימורים לא חוקיים משמעותי כאשר שוק ההימורים החוקיים מצטמצם •קיימות ראיות כי הנוטים להימורים בעייתיים מהמרים במספר מוצרים במקביל. בהתאם – ביטול הימורים הסוסים יביא רק להסטת הבעיה ולא לפתרונה •קיומם של הימורים בלתי חוקיים ברשת האינטרנט מחייב לתת מענה למהמרים בדמות תכנית הימורים חוקית, מפוקחת ומוסדרת. תכנית שכזו תנטר ותמנע השפעות שליליות והימורים כפייתיים, וכן תבטיח כי הכנסות מההימורים ישמשו למטרות ראויות בישראל נתוני רייסר מצביעים כי בישראל המצב דומה לעולם •אין עדויות להיותה של תכנית רייסר מועדת להימורים בעייתיים •הגידול במכירות של רייסר נבע מהגדלת הפריסה של התחנות ולא מהעמקת הצריכה אצל מהמר בודד •לא חל שינוי בגודל הימור – טופס ממוצע עומד על 40 ₪ •שיעור ההחזר למהמר עולה בהתמדה הואיל ומדובר בהימור מבוסס ידע •מרבית ההכנסות מרייסר הן מישובים המשויכים לאשכולות 5 ומעלה •אין עליה בסך ההימורים סביב ימי חלוקת קצבאות ביטוח לאומי