חומר רקע
ג' בשבט התשע"ז
29 בינואר 2017
לכבוד חברי ועדת החוקה חוק ומשפט
מאת הייעוץ המשפטי לוועדה
מסמך רקע לקראת ישיבת הוועדה ביום 30.1.17 בהצעת הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 16) (החלטה לעניין מעצר של מפר צו הגנה), התשע"ז-2016
הצעת החוק של חה"כ זהבה גלאון ואח' (פ 2870/20)
החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א–1991 (להלן – החוק), מסמיך את בית המשפט לתת צו הגנה המרחיק אדם מבן משפחתו (באחת הדרכים שיפורטו להלן), אם ראה כי נתקיים אחד מהתנאים המנויים בסעיף 3 לחוק, כדלקמן:
צו הגנה כאמור, יכול לכלול איסור להיכנס לדירה בה מתגורר בן המשפחה, להימצא במרחק מסוים מאותה דירה, איסור להטריד את בן המשפחה ועוד, כפי שקובע סעיף 2 לחוק:
עוד קובע החוק בסעיף 5 כי תקפו של צו הגנה לא יעלה ככלל על שלושה חדשים, ואולם בית המשפט רשאי להאריך את תקפו של הצו מפעם לפעם, ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על ששה חדשים. מנימוקים מיוחדים שירשמו, רשאי בית המשפט להאריך את תוקפו של הצו לתקופה כוללת שלא תעלה על שנה אחת וכן, מנימוקים מיוחדים כאמור, רשאי בית המשפט להאריך את תוקפו של צו הגנה לתקופה כוללת שלא תעלה על שנה אחת נוספת.
הצעת החוק
הצעת החוק בנוסחה בקריאה הטרומית ביקשה לקבוע כי עבירה של הפרת הוראה חוקית בשל הפרת צו הגנה, הכולל איסור כניסה לדירה, תקים חזקת מסוכנות לעניין מעצר עד תום ההליכים בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו–1996 (להלן – חוק המעצרים). משמעותה של חזקה זו היא העברת הנטל על הנאשם להוכיח שאינו מסוכן, אחרת ייעצר עם תום ההליכים.
לפי דברי ההסבר להצעה, ההסדר המוצע נועד לחזק את מערך ההגנה על נשים וילדים מפני קרוב משפחה אלים, ולהחמיר את היחס כלפי מפרי צו הגנה. זאת, במטרה למנוע מבעוד מועד מקרי אלימות, מתוך הבנה שעצם הפרת צו שיפוטי עשויה להעיד כשלעצמה על הסלמה במסוכנות.
נוכח קיומה של חזקת מסוכנות בשל ביצוע עבירת אלימות בבן משפחה בחוק המעצרים, והאפשרות לעצור עד תום ההליכים אם הוכחה מסוכנות בנסיבות המקרה, גם כאשר לא קמה חזקה כאמור, ומאידך, הקשיים שמעוררת קביעת חזקת מסוכנות נוספת, החליטה ועדת החוקה בהכנה לקראת הקריאה הראשונה, בהתאם להסכמה בין הממשלה והמציעה, להציע מתווה שעניינו תיקון לסעיף 7 לחוק למניעת אלימות במשפחה העוסק בהפרת צו ההגנה. סעיף 7(ב) קובע כי במקרה בו הוגשה תלונה במשטרה על הפרת צו, הכולל איסור להיכנס לדירה בה מתגורר בן המשפחה, רשאי שוטר לעצור את המפר. הוצע לקבוע כי במקרה בו הוגשה תלונה בגין הפרת צו כאמור, ההחלטה האם לעצור את המפר תתקבל על ידי הקצין הממונה על החקירות בתחנת המשטרה, וכי במקרה בו הוחלט שלא לעצור את המפר, תהיה עליו חובה לנמק את החלטתו, כדלקמן:
סוגיות לדיון
מוצע לקבל נתונים בדבר הפרה של צווי הגנה, בקשות למעצרים המוגשות על ידי המשטרה בגין הפרת צווי הגנה גם כשלא בוצעה עבירת אלימות, הקריטריונים של המשטרה בדבר מעצר אדם בגין הפרת צו הגנה, התייחסות רשויות אכיפת החוק ובתי המשפט למקרים של הפרה חוזרת של צו הגנה.
מוצע לברר האם רשויות אכיפת החוק נתקלות בקשיים בהוכחת מסוכנות לעניין הפרת צווי הגנה בבתי המשפט. כמו כן, מוצע לבדוק כיצד מעריכים במשטרה ובבתי המשפט את מסוכנותו של האדם ומתי נעשה שימוש בתסקירים של שירות המבחן לשם כך.
מוצע לדון בצורך בהקמת ממשק בין בית המשפט למשטרה כך שבפני המשטרה יהיו צווי ההגנה שהוצאו להגנה על בני משפחה ומידע על אכיפתם, או לחילופין באפשרות לקבוע כי במקרים בהם בית המשפט בעת הוצאת צו ההגנה מתרשם כי יש מסוכנות הצו יועבר גם למשטרה.
סעיף 7 לחוק קובע סמכות לעצור אדם אם הוצא כנגדו צו הגנה הכולל איסור כניסה לדירה בה מתגורר בן משפחתו. מוצע לדון בהצדקה לייחד הוראה זו ואת ההסדר המוצע למקרים של הפרת צווי הגנה הכוללים הרחקה מדירת בן המשפחה בלבד.
סעיף 3א לחוק מסמיך את בית המשפט להוציא צו הגנה מפני קטין בתנאים המפורטים בסעיף. יצוין כי אין בסעיף 7 בדבר סמכות המעצר כדי לגרוע מהוראות סעיף 10א לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971, הקובע כי מעצר של קטין יהיה מוצא אחרון. מוצע לבדוק האם יש צורך לקבוע הוראה מפורשת בעניין זה.
"3. בקשה למתן צו הגנה והתנאים לנתינתו
לבקשת בן משפחה, היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, תובע משטרתי או עובד סוציאלי שהתמנה על פי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960 או על פי חוק ההגנה על חוסים, התשכ"ו-1966, רשאי בית המשפט לתת צו הגנה מפני אדם אם ראה כי נתקיים אחד מאלה:
(1) בסמוך לפני הגשת הבקשה נהג באלימות בבן משפחתו, ביצע בו עבירת מין או כלא אותו שלא כדין;
(2) התנהגותו נותנת בסיס סביר להניח כי הוא מהווה סכנה גופנית ממשית לבן משפחתו או שהוא עלול לבצע בו עבירת מין;
(3) התעלל בבן משפחתו התעללות נפשית מתמשכת, או התנהג באופן שאינו מאפשר לבן משפחתו ניהול סביר ותקין של חייו;"
2. צו הגנה
"(א) בית המשפט רשאי לתת צו האוסר על אדם לעשות את אלה כולם או מקצתם או לקבוע להם תנאים (להלן - צו הגנה):
(1) להיכנס לדירה בה מתגורר בן משפחתו או להימצא בתחום מרחק מסויים מאותה דירה, והוא אף אם יש לו זכות כלשהי בה;
(2) להטריד את בן משפחתו בכל דרך ובכל מקום;
(3) לפעול בכל דרך המונעת או המקשה על שימוש בנכס המשמש כדין את בן משפחתו, והוא אף אם יש לו זכות כלשהי בנכס;
(4) נמחקה.
(ב) צו הגנה יכול שיכיל גם דרישה לערובה הן לקיומו והן להתנהגות טובה, או כל הוראה אחרת הדרושה, לדעת בית המשפט, להבטחת שלומו ובטחונו של בן משפחה, ויכול שיכיל גם הוראות בדבר הסידורים הנדרשים כתוצאה ממתן הצו.
(ג) תנאי הערובה כאמור בסעיף קטן (ב), לרבות חילוטה, יפורטו בצו ההגנה.
(ג1) בית המשפט רשאי בנימוקים מיוחדים שיפורטו בהחלטתו, להאריך את תקופת תוקפה של ערובה להתנהגות טובה לתקופה שלא תעלה על שנה מיום שיפוג תוקפו של צו ההגנה. ......................"
"7. הפרת צו
(ב) הוגשה תלונה במשטרה על הפרת צו הגנה הכולל איסור לפי סעיף 2(א)(1), רשאי שוטר לעצור את המפר.