חומר רקע

6 נכתב ונערך על-ידי: עו"ד סאני כלב1 נבדק והוער על ידי: אורנה היילינגר, עו"ד מיטל גרייבר- ,שוורץ )עו"ד יורם הכהן מאיגוד האינטרנט הישראלי (ע"ר אושר לפרסום על ידי: )הועד המנהל של איגוד האינטרנט הישראלי (ע"ר אוקטובר2016 פרטיות ילדים בעידן האינטרנט מדיניות הסדרה מוצעת 1ת למיד מחקר לתואר שלישי במרכז צבי מי תר– הפקולטה למשפטים ע"ש ,בוכמן אוניברסיטת תל- אביב; מרצה מן החוץ, המרכז .האקדמי למשפט ולעסקים בר"ג - 2 - תוכן עניינים א .סקירת מנהלים ................................ ................................ ................................ .......... 4 ב .מבוא ורקע כללי ................................ ................................ ................................ ........ 8 ג .ילדים ישראליים ברשת – סקירת הזירה הווירטואלית ................................ ........................... 14 ד .פרטיות קטינים בדין הישראלי – סקירה משפטית ................................ ............................... 17 ד.1 הזכות לפרטיות במשפט הישראלי – כללי ................................ ................................ .... 17 ד.2 הזכות לפרטיות של קטינים במשפט הישראלי ................................ ............................... 21 ד.2.א חקיקה והוראות הדין ................................ ................................ ....................... 22 ד.2.ב פרטיות קטינים – התפיסה המשפטית הכללית בדין הישראלי ................................ ....... 26 ד.2.ג פרטיות ילדים והמסגרת המשפטית בדבר היחס בין הורים לילדים ................................ .. 27 ה .פרטיות קטינים בשיטות משפט שונות ................................ ................................ ............. 30 ה.1 ארצות הברית ................................ ................................ ................................ ...... 30 ה.2 האיחוד ה אירופי ................................ ................................ ................................ .. 34 ה.3 קנדה ................................ ................................ ................................ ............... 36 ה. 4 אנגליה ................................ ................................ ................................ ............. 40 ה.5 גרמניה ................................ ................................ ................................ ............. 42 ה. 6 אפריקה ................................ ................................ ................................ ............ 43 ה. 7 סיכום ................................ ................................ ................................ ............... 43 ו .אמצעים להגנה על קטינים ברשת ................................ ................................ ................... 45 ו.1 הסדרה ופיקוח עצמי ................................ ................................ .............................. 45 ו.2 אמ צעים טכנולוגיים................................ ................................ ............................... 46 ו.3 חינוך והסברה ................................ ................................ ................................ ...... 47 ו. 4 תיווך הורי – פיקוח ומעורבות הורים ברשת ................................ ................................ .. 47 ז .חשיבותה של פרטיות עבור ילדים ................................ ................................ .................. 51 ז.1 חשיבותה של פרטיות להתפתחות ילדים מנקודת מבט פסיכולוגית-התפתח ותית ....................... 51 ז.2 חשיבותה של פרטיות בעיני קטינים ................................ ................................ ........... 55 ח .דיון ................................ ................................ ................................ ...................... 59 ח.1 הצורך בהסדרה – הצדקות להסדרת נושא פרטיות קטינים בהוראות הדין............................... 59 ח.1.א השוואת המצב המשפטי בישראל למצב המשפטי הנוהג בשיטות משפט שונות................... 59 ח.1.ב הצורך להגן על ילדים וההכרה בהם כבעלי זכויות עצמאיות ................................ ......... 60 - 3 - ח.2 דילמות ואתגרים מרכזיים ................................ ................................ ....................... 64 ח.2.א הסכמה מדעת ................................ ................................ ............................... 64 ח.2.ב ויתור הורים על פרטיות ילדיהם ................................ ................................ .......... 65 ח.2.ג איזון ,וודאות משפטית ואי-הטלת נטל כבד מידי ................................ ..................... 65 ח.2.ד הרתעת יתר של קטינים והסדרה לא יעילה ................................ ............................. 66 ט .המלצות אופרטיביות ................................ ................................ ................................ . 67 ט.1 המלצות להסדרה בהוראות הדין ................................ ................................ ................ 67 ט.1.א סעיף הצהרתי ................................ ................................ ............................... 68 ט.1.בהחמרת הסנקציה המוטלת על פגיעה בפרטיות קטינים ................................ ................ 69 ט.1.ג חובות המוטלות על מבקש מידע על אודות קטינים ................................ .................... 69 ט.1.ד הגבלות בדבר איסוף ושימוש במידע על אודות קטינים ................................ .............. 72 ט.1.החזרה מהסכמה לשימוש במידע על אודות קטין ................................ ......................... 74 ט.1.ו עיצוב טכנולוגי –אבטחת מידע ופרטיות באמצעות תכנון ( privacy by design ) ................ 75 ט.1.ז סיכום ................................ ................................ ................................ ......... 76 ט.2 המלצות להורים –הסדרה "רכה" ................................ ................................ ............... 77 ט.2.א עיקרון אחריות הורים לשמירה והגנה על פרטיות ילדיהם ................................ ........... 77 ט.2.ב שיתוף ילדים ................................ ................................ ................................ 78 ט.2.ג תיוו ך הורי מומלץ ................................ ................................ ........................... 78 ט.2.ד אמצעים טכנולוגיים מועדפים ................................ ................................ ............ 79 ט.3 המלצות לשינוי מדיניות ................................ ................................ ......................... 80 ט.3.א אורייניות טכנולוגית –דיגיטלית כחלק מתוכנית הלימודים בבתי ספר ............................ 80 ט.3.ב הטמעת ההכרה בפרטיות ילדים בבתי ספר ................................ ............................. 81 ט.3.ג הכשרת הורים לאורייניות טכנולוגית – דיגיטלית ................................ ..................... 81 ט.3.ד מנגנון בית ספרי לקבלת סיוע במקרים של פגיעות ברשת ................................ ........... 82 ט.3.ה ועדה מייעצת לפרטיות קטינים אצל רשם מאגרי מידע ................................ ............... 83 ט.3.ו הקמת מערך מחקר בנושא התנהלות ילדים ברשת ................................ ..................... 83 י .סיכום ................................ ................................ ................................ .................... 84 נספח א' –טיוטת הצעת חוק לתיקון חוק הגנת הפרטיות ................................ ............................ 87 נספח ב' –נוסח חוק הגנת הפרטיות המשלב את הצעת החוק ................................ ....................... 91 ביבליוגרפיה ................................ ................................ ................................ ............. 106 - 4 - "A child born today will grow up with no conception of privacy at all. They’ll never know what it means to have a private moment to themselves, an unrecorded, unanalyzed thought. That’s a problem because privacy matters. Privacy is what allows us to determine who we are, and who we want to be" Edward Snowden 2013.1 .א סקירת מנהלים הר שת בכלל, והרשתות החברתיות בפרט, הינן חלק אינטגרלי ומרכזי בחייהם של ילדים ובני נוער. במקביל ליתרונות הרבים הנובעים כתוצאה משימוש של ילדים ובני- נוער ברשת, שימוש זה טומן בחובו גם אתגרים וקשיים מסוגים שונים. אתגר מרכזי נוגע לסוגיית השמירה על פרטיות ילדים ברשת ולהגנה על ילדים מפני .פגיעות העשויות להתרחש כתוצאה מחשיפת מידע הנוגע אליהם ברשת מחקרים מעידים כי ילדים ובני נוער מבקשים פרטיות, לרבות ברשת, וכי פרטיות הינה הכרחית לשם התפתחות הזהות והאישיות של ילדים ובעיקר בני-נוער. כל האמור מחייב הכרה בזכותם לפרטיות של יל דים – .הן מצד הורי הילדים והן מצד המדינה, שחובתה לאפשר לילדים להביא זכות זו לידי ביטוי מנגד, ילדים (בעיקר בגילאים צעירים) נחשבים ככלל ככאלו שאין בידם את היכולת הקוגניטיבית והנפשית לה בין את מורכבות והיקף השימוש במידע ברשת, ולה .תמודד עם הסכנות הקיימות ברשת במסגרת שימושם ברשתות חברתיות נוטים ילדים ובני- נוער לחשוף מידע אישי רב באופן אשר עלול לחשוף אותם לתופעות פסולות כגון פדופיליה, גנ י( בת זהות ובריונות רשתcyberbullying .) החקיקה והוראות הדין בישראל אינן כוללות התייחסות ייחודית לסוגית ההגנה על פרטיות במידע על א ודות קטינים ברשת. בניגוד למצב בישראל, סוגיה זו מוסדרת בצורות שונות במרבית שיטות המשפט הזרות, באופן .המעניק למידע הנוגע לקטינים הגנה משמעותיות יותר מזו הניתנת לבגירים במסגרת פעילותו של איגוד האינטרנט הישראלי (ע"ר) לקידום מדיניות ציבורית ראויה בסוגיות הקשורות ברשת, התגבשה התובנה כי נוכח היקף השימוש של ילדים ברשת, הסוגיה הקונקרטית של הפרטיות במידע על אודות ילדים ברשת מחייבת בחינה מעמיקה .לשם כך, נשכרו שירותיו של עו"ד סאני כלב, תלמיד לתואר 1Edward Snowden's Alternative Christmas Message 2013, available at: https://www.youtube.com/watch?v=QA5Odb0fg5I . - 5 - שלישי בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל- אביב, שזה תחום התמחותו. המסמך להלן נכתב על ידי עו"ד כלב, ואושר כ עמדת איגוד האינטרנט הישראלי .על ידי הדרג המקצועי באיגוד ועל ידי הוועד המנהל שלו עמדת איגוד האינטרנט הישראלי ה מוצגת במסמך זה, הינה כי קיים צורך להסדיר נושא ההגנה על פרטיות קטינים , הן במסגרת הוראות הדין ותיקון חוק הגנת הפרטיות והן במסגרת "רכה" של המלצות לציבור ההורים ושינוי מדיניות משרדי ממשלה. הסדרת הנושא חייבת להיות כזו אשר תבטא הכרה בזכותם לפרטיות של ,ילדים ובזכותם לשלוט במידע הנוגע אליהם תוך כינונן של רשתות הגנה המכירות בסיכונים הקיימים ברשת ובמגבלות הטבעיות של ילדים, באופן אשר יגן על ילדים מפני פגיעות קשות וב לתי הכרחיות בפרטיותם .ובחייהם להלן פירוט עיקרי המלצות איגוד האינטרנט לתיקון חוק הגנת הפרטיות : - תיקון חוק הגנת הפרטיות באופן שיוצהר בו כי קטינים זכאים לפרטיות ולהגנה על פרטיותם. - העלאת רף הענישה בחוק במקרים של פגיעה בפרטיות קטינים וכן קביעת רף גבוה יותר לפיצוי ללא הוכח ת נזק בגין פגיעה בפרטיות קטינים. החמרה זו נועדה להדגיש את החשיבות בהגנה על פרטיות קטינים ו כן להביא לצמצום פגיעות שאינן הכרחיות בפרטיותם של ילדים. - הט לת חובות נוספות על גורמים המבקשים לאסוף מידע על אודות קטינים על מנת להבטיח כי הסכמה לאיסוף המידע ניתנה כנדרש. :בין היתר מוצע  לחייב את מבקש המידע ישירות מקטינים לנסח את בקשת איסוף המידע באופן הולם לגיל ם של קטינים.  לחייב את מבקש המידע לפרסם אזהרה בדבר הפגיעה האפשרית בפרטיותו של קטין, תוך פירוט ההשלכות האפשריות של מתן ההסכמה לאיסוף המידע ופירוט בדבר הגורמים אליהם .המידע עשוי להיות מועבר  לחייב את מבקש המידע להפריד בין הליך בקשת הסכמה לאיסוף המידע לבין הליך בקשת .הסכמה להעברת המידע לצדדים שלישיים  לחייב את מבקש המידע להשקיע מאמצים סבירים על מנת להבטיח ולאמת כי ההסכמה לאיסוף ושימוש במידע על אודות קטין ניתנה על- .ידי הגורם המוסמך להעניק הסכמה זו - הטלה של מגבלות נוספות על תהליך איסוף ושימוש במידע על אודות קטינים , מעבר לקבוע ביחס לאיסוף ושימוש במידע על אודות בגירים . :בין היתר מוצע  לאסור איסוף מידע על אודות קטין מתחת לגיל13 אלא בהסכמה מדעת של הוריו, וכן כי איסוף מידע על אודות קטינים )(בכל גיל .יהיה רק לצרכים הכרחיים ומוגדרים - 6 -  לקבוע כי על גורמים המספקים שירות ברשת והאוספים במסגרתו מידע על אודות קטינים לשם מתן השירות יורשו לאסוף אך ורק את המידע המינימלי הנדרש לשם מתן השירות– כך שאיסוף מידע מעל לרמה זו יהיה אסור .  לאסור על מפעילי אתרים, אפליקציות ושירותים מקוונים אחרים המכוונים לקטינים עד גיל 13 למכור את פרטיהם האישיים של הקטינים לצדדים ,שלישיים וכן לעשות שימוש או לחשוף פרטים אישיים של הקטינים .על מנת לשווק להם פרסומות התואמות אליהם - קביעה כי לכל אדם, לרבות קטין, תהא הזכות לדרוש את ביטול ה ה סכמה שניתנה לשימוש במידע על אודותיו בעת היותו קטין וכי דרישה זו תחייב את הפסקת השימוש במידע, לרבות .העברתו לצדדים שלישיים, ומחיקתו ממאגר המידע - חיוב גורמים האוספים ועושים שימוש במידע על אודות קטינים לעשות שימוש במסגרות אבטחה אופטימליות ומתקדמות ככל הניתן ל שם הגנה על המידע, ולפעול על-פי עקרון ה תכנון ל( פרטיותPrivacy By Design ) לשם צמצום כמות והיקף המידע שנאסף מלכתחילה וכן למניעה, ככל הניתן, של יכולת לעשות שימוש פסול במידע. מעבר לתיקון הוראות חוק הגנת הפרטיות, עמדת איגוד האינטרנט הינה כי על המדינה לפעול מול צ יבור ההורים לשם חידוד הצורך להג ן ולשמור על פרטיות ילדיהם ברשת כמו גם בהכרה בצורך של קטינים בפרטיות ו ביתרונות הגלומים בשימוש חופשי ככל הניתן .של ילדים ובני נוער ברשת עמדת איגוד האינטרנט הישראלי הינה כי במסגרת השיח הציבורי בנושא יש צורך בפרסום מספר המלצות וו לונטריות, אשר יישומן ישלים את .מסגרת ההגנה על פרטיות ילדים :להלן פירוט עיקרי המלצות אלו - מוצע ,כי יובהר ויודגש שילדים מבקשים פרטיות וכי פרטיות מהווה ערך מרכזי בחיי ילדים .החשוב להתפתחותם לאור כך מוצע כי יומלץ הורים לפעול לשמיר ה על פרטיות ילדיהם .ולהגנה עליה - מוצע כי יומלץ להורים שלא להעניק הסכמתם לוויתור על פרטיות ילדיהם אלא במקרים בהם הסכמה זו נדרשת לטובת הקטין, וכאשר קיים צורך אמיתי ב .הענקתה - מוצע כי יומלץ להורים לשתף, ככל הניתן, את ילדיהם בכל הנוגע להחלטות העשויות לפגוע בפרטיותם. כמו כן מוצע כי יומלץ שהורים לילדים מעל גיל13 לא יקבלו החלטות העשויות .לפגוע בפרטיות ילדיהם ללא שמיעת עמדתם בנושא - 7 - - מוצע כי יומלץ להורים המבקשים להגן על פרטיות ילדיהם ברשת לגלות מעורבות בהתנהלות .ילדיהם ברשת תוך חינוך לגלישה בטוחה, בניית אמון ויצירת שיתוף בין הורים לילדיהם - מוצע כי יומלץ ל הורים המבקשים לעשות שימוש באמצעים טכנולוגיים להגנה על התנהלות ילדיהם ברשת לעשות שימוש בתוכנות סינון אך להימנע מ להשתמש בכלים טכנולוגיי ם של מעקב, פיקוח וניטור מידע על אודות ילדים. כלים אלו אינם נחשבים יעילים ושימוש בהם ,עשוי לפגוע שלא לצורך בילדיהם. לפיכך מומלץ כי השימוש בכלים מסוג זה ייעשה, אם בכלל .רק במצבי קיצון לבסוף, בנוסף להסדרה החוקית וההמלצות להורים, עמדת איגוד האינטרנט כי יש צור ך גם בקביעת מדיניות מסודרת בכל הנוגע להכשרת ילדים והורים בנושא שמירה על פרטיות ילדים ברשת. העמדה שבבסיס המלצות אלו הינה כי חינוך להגנה על פרטיות ברשת, הן של ילדים והן של הורים, הינו הכלי היעיל ביותר למניעה של .שימוש לא מושכל ברשת ולהגנה מפני פגיעות ברשת ל אור כך, עמדת איגוד האינטרנט הינה כי על הרשויות השונות (משרד החינוך, משרד המשפטים, רשויות מקומיות) לפעול להטמעת ערכים של שמירה על פרטיות ברשת וללימוד אוריינות טכנולוגית– ,דיגיטלית להורי ם ולילדיהם. יישום של ת כניות שכאלו יבטאו הכרה של הרשויות בחובתן לפעול בצ ורות שונות להגנה .על ילדים ולמניעת פגיעה בהם - 8 - ב . מבוא ורקע כללי ,ההתפתחות הטכנולוגית בתחום המחשב, המידע הדיגיטלי והרשתות החברתיות מחוללות מהפכה חברתית ( כלכלית ופוליטית. טכנולוגיות המידעInformation Technologies ) חודרות כמעט לכל תחום ומשפיעות בצורה משמעותית על המציאות וחיי היום- .יום2 מצב עניינים זה משפיע גם על חייהם של ילדים ובני- נוער ומציב אתג רים בכל הנוגע לכיבוד פרטיותם ולשמירה עליה– .בעיקר בכל הנוגע לפעילותם ברשת3 הרשת בכלל והרשתות החברתיות בפרט הפכו זה מכבר לחלק אינטגרלי ומרכזי בחייהם של ילדים ו בני .נוער4 .לתופעה זו יתרונות רבים ילדים ובני נוער עושים שימוש ברשת לצורכי לימוד. כמו כן, הרשת נחשבת כלי מרכזי המאפשר לילדים ולבני- .נוער להחליף רעיונות ולפתח את היצירתיות ויכולת הביטוי שלהם5 ,בנוסף הזירה הווירטואלית היא זירה מרכזית בחייהם של קטינים (במיוחד ב ני- נוער), שבה מתנהלים קשרים .חברתיים רבים ומרכזיים לחייהם6 במובן זה הרשת מהווה פלטפורמה המאפשרת לילדים ולבני נוער להביא לידי ביטוי את האופן שבו הם נתפסים על- .ידי עצמם, ובדרך כך, עשויה להוביל להעצמתם ולפיתוח זהותם7 עם זאת השימוש הרב של ילדים ובני- נוער ברשת טומן בחובו גם אתגרים וקשיים מסוגים שונים. אתגר מרכזי נוגע לסוגיית השמירה על פרטיות ילדים ברשת, ולהגנה על ילדים מפני פגיעות העשויות להתרחש כתוצאה .מחשיפת מידע הנוגע אליהם ברשת, ושימוש של גורמים שונים במידע זה8 2ניבה אלקין- "קורן ומיכאל בירנהק "הקדמה: משפט וטכנולוגיות מידע רשת משפטית11 (ניבה אלקין- קורן ומיכאל בירנהק ,עורכים2011 .) 3יובהר כי לרשת השפעה גם על פרטיותם של בגירים וכי קיימת חשיבות לבחינת ההשלכות של ההתפתחויות הטכנולוגיות על זכותם .לפרטיות של בגירים, והאופן בו ניתן להגן על זכות זו. עם זאת, נושא זה חורג ממסגרתו של מסמך זה 4משה משעלי, יריב פאר ואוהד פורן "מנגנוני שמירה טכנולוגיים המותאמים להגנה ברשתות החברתיות כרכיב משלים בתיו וך הורי "פרואקטיבי פסיכולוגיה עברית, http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3094. לפי סקר שנערך בקרב בני- נוער בשנת 2012 לבחינת אופן שימושם בפייסבוק נמצא כי94% מבני הנוער בישראל הינם בעלי פרופיל בפיי סבוק. ענת כהן ולאה עייני "דפוסי שימוש בפייסבוק בקרב בני- ,"נוער וזיקה להליכים חינוכיים ספר כנס צ'ייס למחקרי טכנולוגיות למידה2012 : האדם הלומד בעידן הטכנולוגי 8 (י' עשת- ,אלקלעי, א' כספי, ס' עדן, נ' גרי, י' יאיר, י' קלמן עורכים2012 .) en Helsper, Balancing Opportunities and Risks in Teenagers’ Use of the Internet: The Sonia Livingstone & Ell 5 Role of Online Skills and Internet Self-Efficacy, 12 NEW MEDIA & SOC. 309 (2010) . 6 'שם, בעמ77 - 100 :.ראו גםTeens (2014) danah boyd, It's Complicated: The Social Lives of Networked . 7 Stephenson, Heather A. - Mizuko Ito, Sonja Baumer, Matteo Bittanti, danah boyd, Rachel Cody, Becky Herr Horst, Particia G. Lange, Dilan Mahendran, Katynka Z. Martinez, C.J. Pascoe, Dan Perkel, Laura Robinson, Kids Living and Learning with – ing Out, Messing Around, and Geeking Out Chirsto Sims, & Lias Tripp, Hang New Media (2010) . 8 :להרחבה בדבר הסיכונים של שימוש קטינים ברשת ראוRecommendation of the - The Protection of Children Online policies to protect them (2012) OECD Council Report on risks faced by children online and :, נמצא ב https://www.oecd.org/sti/ieconomy/childrenonline_with_cover.pdf . - 9 - במסגרת שימושם ברשתות חברתיות נוטים ילדים ובני-נוער לחשוף מידע רב, לרבות תמונות אינטימיות , מידע על אודות יחסיהם בתוך המשפחה ועם סביבתם, ו נתונים הנחשב ים פרטי ים ,כדוגמת מספר תעודת זהות כתובות דוא"ל.ותאריך לידה9 מצב זה נכון ככל הנראה גם ביחס ל ילדים ובני- .נוער ישראלים10 הסיבות לכך ,עשויות לנבוע מכשל של קטינים בהבנת מדיניות שמירת הפרטיות באתרים השונים11 אי- הכרה בהשלכות .של חשיפת המידע וכן מתוך נטייתם הטבעית של קטינים לקחת סיכונים12 סיבה אחרת עשויה להיות טמונה 9 (6.2012), Available at: ting Past Parents The Digital Divide: How the Online Behavior of Teens is Get McAfee, study.pdf - divide - http://www.mcafee.com/us/resources/misc/digital ; Taking Risky Sonia Livingston, Opportunities in Youthful Content Creation: Teenagers' Use of Social Networking Sites for Intimacy, Privacy and Self-expression, 10 NEW MEDIA & SOC. 393, 404 (2008).יצוין כי חשיפת מידע שכזה עשויה שלא להיתפס על- ידי קטינים כחשיפה של מידע פרטי. כך, על- פי סקר שנערך באירופה בשנת2014, רק רבע מילד ים בגילאים11 עד16 ציינו כי הם נוהגים לשתף מידע פרטי ברשת. נתון זה עשוי להצביע על פער בין תפיסתם של קטינים לבגירים בכל הנוגע למשמעות חשיפת מידע כגון מספר תעודת זהות או כתובת מייל. בעוד שבגירים רואים בכך חשיפה של מידע פרטי, ייתכן וקטינים אינם תופסים חשיפה של מידע זה כשיתוף בעניין פרטי. הנחה זו מתחברת לטענה רחבה יותר בנוגע לפער בין קטינים ובגירים בכל הנוגע לתפיסת פרטיות– :פער אשר יוצג בהמשך המסמך. לעיון בתוצאות הסקר ראוSonia Livingstone, Giovanna Mascheroni, Kjartan Ólafsson&Leslie Haddo, Children's online risk and opportunities: Comparative findings from EU Kids (11.2014),available at: Online and Net Children Go Mobil http://eprints.lse.ac.uk/60513/1/__lse.ac.uk_storage_LIBRARY_Secondary_libfile_shared_repository_Conte Children%27s%20online%20risks_2014.pdf - nt_EU%20Kids%20Online_EU%20Kids%20Online 10ממחקר זה שנערך ב ישראל עלה כי ילדים ובני נוער מוכנים למסור מידע רב באינטרנט לרבות לגורמים זרים, תמורת הבטחה לזכות בפרס וכי ילדים בקבוצות הגיל הבוגרות יותר (תלמידי תיכון וחטיבת ביניים) היו מוכנים למסור מידע רב יותר מאשר ילדים בגילאים צעירים. ראו דפנה למיש, רבקה ריב"ק ורותם אלוני "ילדים ישראלים גולשים באינטרנט: מפאניקה מוסרית להורות "אחראית מגמות ( מו2-1 ) 137 ( , 2009 ).בסקר שנערך בשנת2011 על- ידי עיריית חולון ובתמיכת איגוד האינטרנט הישראלי בקרב ילדים ובני-נוער ישראליים נמצא כי פרסום תמונות אישיות היא נורמה מקובלת בקרב ילדים ומת בגרים, ורק22% ממשתתפי הסקר .סבורים שלא נכון לנהוג כך81% ,מהנבדקים ציינו כי הם מתכוונים לפרסם תמונות אישיות בשנה שלאחר עריכת הסקר. בנוסף הסקר מצא כי תלמידי החטיבה העליונה חושפים מידע אישי רב יותר באינטרנט מאשר ילדים בגילאים צעירים, וכי אחד מכל ארבעה שלח מ( ידע אישי למישהו שאיננו מכיר24% ( ) וכאחד מתוך שלושה33% ,) פרסם פרטים אישיים. לאור ממצאים אלו ואחרים ,במסגרת ניתוח ממצאי הסקר נכתב כי: ".. ילדים ומתבגרים אינם מבדילים בסיכון הפוטנציאלי בהתנהגויות של חשיפת מידע יצירת קשר עם זרים ובריונות מקוונת (למעט השתתפות בחרם) עבור ילדים ומתבגרים באופן כללי ועבורם באופן אישי ... לגבי פרסום תמונות אישיות ברשת הממצאים חד משמעים, הרשת נתפסת כמרחב לגיטימי להצגת תמונות אישיות בעיניהם של הילדים והמתבגרים ולתפיסתם גם בעיני חבריהם, הוריהם ומוריהם". ראו חגית ששון, רפי ארז וצביה אל גלי "תפיסות ועמדות כלפי ( "התנהגויות בסיכון ברשת האינטרנט בקרב ילדים ומתבגרים2012 :), נמצא בעמוד אינטרנט שכתובתו .isoc.org.il/sites/default/files/tpysvt_vmdvt_klpy_htnhgvyvt_sykvn_brsht_hytrnt_bqrb_yldym_ http://data vmtbgrym_1.pdf . חיזוק לדברים ניתן לראות בסקר שערכה חברת בזק בשנת2015 בנוגע לשימוש ברשת. בסקר זה נמצא כי ( בני נוער17-13 ) משתפים9.6 תמונות בשבוע– קרי תמונה ביום מב חינה סטטיסטית. ראו בזק, "החיים בעידן הדיגיטלי: דוח בזק למצב האינטרנט בישראל לשנת2015 :", נמצא בhttp://www.bezeq.co.il/media/PDF/internetreport_2015.pdf . חרף כל האמור יצוין כי לא נמצאו סקרים ומחקרים מקיפים עדכניים בדבר חשיפת ושיתוף מידע של ילדים ובני- נוער ישראליים ברשת, כך שייתכן כי תמונת המצב המתוארת לעיל אינה מדויקת ועדכנית ביחס לנעשה כיום בישראל. הערכה היא כי תמונת המצב לא השתנתה בצורה משמעותית, ואם כבר כי כתוצאה מעליית היקף השי מוש של ילדים ומתבגרים בטלפונים חכמים, כי ילדים עשויים לחשוף יותר מידע כיום מאשר בעבר. עדות לכך ניתן לראות בסקר שנערך בקרב ילדים באירופה, שם נמצא כי בין השנים2010 ל– 2014 חלה עלייה בכל הנוגע לשיתוף תמונות וסרטונים ברשת על- :ידי ילדים. ראוLivingstone, Mascheroni, Ólafsson&Haddo , Children's online risk and opportunities , לעיל ה"ש9 .. כאמור, עניין זה מחייב בדיקה עדכנית ומקיפה 11 How Different are Young Adults from Older Adults r King, Su Li, & Joseph Turow, Chris J. Hoofnagle, Jennife ? (2010), available at SSRN: When it comes to Information Privacy Attitudes and Policies .ssrn.com/sol3/papers.cfm?abstract_id=1589864 http://papers . 12 (Austin Sarat, ed. 2015) 20 - 16 ? RIVACY P ITHOUT W ORLD W A in Four Privacy Myths Neil M. Richards, . - 10 - בהיבטים התפתחותיים של מתבגרים ובכך שחשיפה עצמית הינה שלב התפתחותי.חשוב אצל מתבגרים13 תהא הסיבה אשר תהא, אין ספק כי כתוצאה מחשיפה שכזו ומשימושם ברשת עלולים ילדים ובני- נוער להיות ( חשופים לתופעות פסולות כגון פדופיליה, גנבת זהות ובריונות רשתcyberbullying .) 14 בנוסף, שימוש ברשת (האינטרנט והסלולר) כרוך בזרימת מידע אצל צדדים שלישיים, באופן המשאיר "עקבות דיגיטליים" והמאפשר "איכון גיאוגרפי." 15 ,תאגידים פרטיים פועלים רבות לאיסוף ועיבוד מידע זה באופן שהוגדר על- ( ידי רוג'ר קלארקClarke) כמציאות של מידע- ,מעקבce) (Dataveillan . 16 שימושם רחב ההיקף של ילדים ובני-נוער ברשת מביא לכך שמידע אישי הנוגע אליהם נאסף ברשת ומעובד על- ידי ( תאגידים מסחריים הפועלים לשיווק ממוקד של מוצרים לילדים ובני נוערDigital Marketing). גורמים אלו פועלים במסגרת אתרים המיועדים לילדים, אפליקציות ומשחקי רשת , ועקב כך אוגרים מידע אישי רב על .אודות ילדים לצרכים מסחריים ומתוך אינטרסים כלכליים17 איסוף זה נעשה, במקרים רבים, מבלי לאפשר לילדים ולבני- .הנוער לדעת כי הוא נעשה, ומבלי להעניק להם אפשרות אמיתית להתנגד לכך מידע על אודות ילדים מצוי ברחבי הרשת לא רק כתוצאה מפ עילותם שלהם ברשת אלא גם כתוצאה מפעילות .של הוריהם, המבקשים לגונן עליהם מפני הסכנות הקיימות ברשת ומחוצה לה הורים רבים, המבקשים לגונן על ילדיהם, נוטים לפקח על אופן השימוש שלהם ברשת באמצעות שיטות .שונות18הורים אלו משתמשים, בין היתר, באמצעים טכנולוגיים שונים ע ל- מנת לפקח ולעקוב אחר פעילות .ילדיהם ברשת19 ההתפתחות הטכנולוגית מאפשרת להורים להשתמש ברשת על מנת לפקח ולעקוב אחר 13 אלן סרוף, רוברט קופר וגאני דהארט התפתחות הילד– טבעה ומהלכה 653 ( 1998 .) 14על-פי ממצאי מחקר שערך המשרד לביטחו ן פנים בדצמבר2014 בנושא פשיעה ובריונות ברשת בקרב401 בני- נוער בגילאי- 12 18 ,נמצא כי12% .מבני נוער דיווחו שנפגעו מאיום או השפלה ברשת4.7% דיווחו שנפגעו מהטרדה מינית ברשת. גיא נגר "סקר בנושא פשיעה / בריונות ברשת", ינואר2015 , http://mops.gov.il/Documents/Publications/CrimePrevention/CyberBullying_Jan2015.pdf . בסקר שנערך בקרב בני- נוער באירופה בשנת2011 נמצא כי93% מבין ילדים בגילאים9 עד16 אשר משתמשים ברשת, הטרידו :אחרים ברשת או שימושו קורבנות להטרדה ברשת. ראוAnke Görzig, Who bullies and who is bullied online? A study (7.2011), available at: pean countries 16 year old internet users in 25 Euro - of 9 - http://www.lse.ac.uk/media@lse/research/EUKidsOnline/EU%20Kids%20II%20(2009 UKidsOnlineIIReports/BullyingShort.pdf 11)/E . 15 מיכאל בירנהק "שליטה והסכמה מדעת: "הבסיס העיוני של הזכות לפרטיות משפט וממשל יא9 , 19 ( 2007 .) 16 77 . OC S . NFO I , 10 The Digital Persona and its Application to Data Surveillance Roger Clarke, http://www.rogerclarke.com/DV/DigPersona.html#DV (1994) . 17 Paul M. Schwartz & Daniel J Solove, The PII Problem: Privacy and a New Concept of Personally Identifiable Information, 86 N.Y.U. L.Q. REV. 1814 (2011); Grace Chung & Sara M. Grimes, Data Mining the Kids: Surveillance and Market Research Strategies in Children's Online Games, 30 CAN. J. COMM.. 527 (2005) . 18 . LECTRON E ROADCAST B J. , 52 Parental Mediation of Children's Internet Use Sonia Livingston & Ellen J. Helsper MEDIA 581 (2008) . 19 ראו לדוגמה המלצות איגוד האינטרנט הישראלי להורים בנושא שימוש בטוח באינטרנט, שם הומלץ להורים להיכנס לוואטסאפ :של ילדיהם אחת לכמה ימים. איגוד האינטרנט הישראלי "טיפים לשמירה על הילדים במרחב הווירטואלי", נמצא ב tips - https://safe.org.il/parents_teachers_info/%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%9D/parent : וגם .Pew - 11 - ( ההתנהלות היומיומית של ילדיהם, גם כאשר הילדים אינם פעילים ברשתoff the grid ). כך, הורים משתמשים ברשת ובאמצעים טכנולוגיים שונים על- מנת לקבל מידע אודות מיקומם הגיאוגרפי של ילדיהם .בכל שעות היום20 הורים רבים תומכים בהתקנת מצלמות במוסדות החינוך של ילדיהם ומשתמשים באפליקציות המעדכנות אותם בזמן אמת, באמצעות שליחת עדכונים לטלפון הסלולרי שלהם, בנוגע .להתנהלות ילדם בבית הספר21 כמו כן, מספר הולך וגדל של הורים "מתקינים בביתם מערכות "חכמות המאפשרות להם לעקוב אחר המתרחש בביתם (ומכאן גם אחר התנהלות ילדיהם) באמצעות הטלפון הסלולרי .שלהם22 ( תופעה זו באה לידי ביטוי בדבריו של סקוט מק'ניליMcNealy ), מייסד חברת Sun Microsystems : "They're going to slap that baby's bottom, then slip an ID chip in their neck or between their shoulders so you can keep track of your kid. That's not Big Brother; that's dad".23 הרצון של הורים לפקח על התנהלות ילדיהם והשימוש ההולך וגובר שלהם בטכנולוגיות מעקב לשם כך, מביא למצב בו מידע רב על אודות קטי נים נאגר במאגרי מידע המנוהלים על- ידי גורמים שלישיים המעניקים את השירותים האמורים עבור ההורים. משמעות הדבר הינה שמידע רב על אודות ילדים ובני- נוער נמצא ברחבי הרשת ובמאגרי מידע אלקטרוניים שונים– אם כתוצאה משימושם של הילדים ובני הנוער ברשת ואם כתוצאה מפעילותם .של הורים המבקשים לפקח על פעילותם ילדיהם (ברשת ומחוצה לה), ולגונן עליהם לכך יש להוסיף גם הורים רבים החושפים מידע על אודות ילדיהם ברשת, שלא למטרת הגנה עליהם. כך לדוגמה, הורים המעלים תמונות של ילדיהם ומידע על אודותיהם לרשתות חברתיות, או כאלו המאפשרים , (2016), available at: Parents, Teens and Digital Monitoring Research Center Monitoring_FINAL.pdf - Digital - Teens - 07_Parents - 01 - http://www.pewinternet.org/files/2016/01/PI_2016 . 20 , 12 Youth Safety and the Pedagogy of Surveillance – them swear" "… When no one is hearing Nathan Fisk, SURVEILL SOC. 566 (2014); Gaia Bernstein & Zvi Triger, Over-Parenting, 44 U.C. DAVIS L. REV. 1221, 1236 (2010- 2011) . 21 " לאפליקציה אותך בשיעור? "הפרעת סקופ ירדן הארץ 18.03.16 1.2886907 - http://www.haaretz.co.il/news/education/.premium . להרחבה בעניין התפתחות השימוש במצלמות :מעקב בבתי ספר ראוLotem Perry-Hazan & Michael Birnhack, Privacy, CCTV, and School Surveillance in the , 50 Law 7 Soc. Rev. (forthcoming 2016), available at SSRN: Shadow of Imagined Law http://papers.ssrn.com/sol3/papers.cfm?abstract_id=2715558 . לדיון בעניין העברת בית הספר מידע אישי של תלמיד :להוריו ראוMelissa Prober, Please Don't Tell My Parents: The Validity of School Policies Mandating Parental Notification of a Student's Pregnancy, 71 BROOK. L. REV.557 (2005) . 22דוגמה לגישה זו ניתן לראות בדבריו של מייסד ומנכ"ל פייסבוק, מארק צוקרבר ג, אשר בפוסט שעסק בבינה מלאכותית, כתב כי :בכוונתו להתקין מערכת שכזו בחדרה של בתו" I'll teach it to let me know if anything is going on in Max's room that I need to check on when I'm not with her ." https://www.facebook.com/zuck/posts/10102577175875681 . 23 (25.2.2003), available at: ET ZDN , McNealy: Chipper about chips Stephen Shankland, chips/ - about - chipper - http://www.zdnet.com/article/mcnealy . - 12 - השתתפו ת ילדיהם בתוכניות מציאות חושפניות (כדוגמת "סופר נני", "מחוברים", "פושרז" ו"אימא .מחליפה"), שלאחר שידורן בטלוויזיה עולות לרשת24 גם רשויות המדינה וגופים ציבוריים עשויים לאסוף מידע על אודות ילדים ולעשות בו שימוש, (לרבות .)להעבירו לגורמים פרטיים ,לדוגמא במשרד ה,)חינוך פועלת הרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה25 אשר אוספת מידע על אודות כל תלמידי ישראל ועורכת, בין היתר, את מבדקי המיצ"ב . תופעת העברת מידע דיגיטלי הנוגע לתלמידים מבתי הספר לגופים שלישיים, ללא הסכמת התלמידים או הוריהם, הינה תופעה .נרחבת בארצות הברית26 דוגמ ה מקומית– בשנת2010 קנסה הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים את עיריית רמת- .גן על שהעבירה מידע על אודות תלמידי התיכונים הלומדים בעיר לקבוצת קידום במקרה זה עיריית רמת גן עשתה שימוש במידע אישי של תלמידים בניגוד למטרת מאגר המידע של העירייה בו כוללים פ רטיהם, ובניגוד למטרה שלשמה נמסר המידע. קבוצת קידום עשתה שימוש במידע ושלחה מכתב .פנייה לתלמידי תיכון בעיר רמת גן, בלי לציין מהיכן השיגה את המידע27 המציאות המתוארת לעיל משפיעה באופן ברור על הזכות לפרטיות של ילדים ובני- נוער, ועל יכולתם להביא זכות זו לידי מימוש . ילדים ובעיקר בני- נוער נחשבים ככאלו הזקוקים למרחב פרטי ואישי לשם התפתחות .הזהות והאישיות שלהם, ופרטיות נחשבת הכלי המרכזי שמאפשר להם להשיג מרחב זה28 מחקרים אמפיריים מעידים באופן מובהק כי קטינים, ובמיוחד בני-נוער, מבקשים פרטיות ואף פועלים בצורות שונות על מנת להגן עליה, גם אם היא שונה בתכניה מהפרטיות כפי שהיא נתפסת על ידי בגירים, וכפי שבגירים מבקשים .לעצמם29 24 " בילדים פוגעות נני" "סופר של מסוגה הראליטי תכניות "החשש: ליס יהונתן הארץ 30.06.2010 9637 http://www.haaretz.co.il/news/education/1.120 "; עידן יוסף "זה בסדר לחשוף את התחת בטלוויזיהnews1 10.12.2013 00.html - 341237 - D - http://www.news1.co.il/Archive/001 ; בנימין שמואלי "בין רייטינג לזכויות הילד, בין סופר נני, בית ספר למוסיק ה ומאסטר שף ילדים ל- Kid Nation "): אסדרת השתתפותם של ילדים בתוכניות מציאות (ראליטי דין ודברים ח491 ( 2015 .) www.education.gov.il/Rama 25 . 26 Lynn M. Daggett, Student Privacy and the Protection of Pupil Rights Act as Amended by No Child Left (2008) 51 Y ' OL P & L. . UV J J. AVIS D UC 12 , Behind ; Emily Gold Waldman, Show and Tell?: Students' Personal Lives, Schools, and Parents, 47 CONN. L. REV. 699 (2015) . 27 נמצא קידום", וקבוצת גן רמת עיריית על מינהלי קנס "הטלת המשפטים משרד :בhttp://www.justice.gov.il/Units/ilita/news/Pages/NewsKnasRamatGan.aspx . 28 ed., 2008); (David Buckingham 3 EDIA M IGITAL D DENTITY AND I , OUTH Y in , Introducing Identity David Buckingham, 455 . EV R L. . EB N 62 , Minors and Privacy: Are Legal and Psychological Concepts Compatible? Gary B. Melton J. , 19 Space, Body, and Mind: Parental Perceptions of Children’s Privacy Needs Karyn D. McKinney, (1983); FAM. ISSUES 75 (1998) . 29 ,בוידOMPLICATED C S ' TI ,לעיל ה"ש6 ; , Children's Privacy Online: Experimenting With Boundaries Sonia Livingston Within and Beyond the Family, in COMPUTERS, PHONES, AND THE INTERNET: DOMESTICATING INFORMATION TECHNOLOGY 132 (R. Kraut, M. Brynin, & Kiesler, Sara, eds. 2006) . - 13 - המציאות המתוארת פוגעת בפרטיות ילדים בשני מישורים שונים: האחד, פגיעה בפרטיות ילדים הנובעת מאיסוף המידע על אודותיהם ברשת, עיבודו והעברתו לגורמים שלישיים– תהליך שנעשה על- .ידי רשויות המדינה וגורמים מסחריים, לרוב ללא קבלת הסכמה מדעת מטעם הילדים30 ,השני פגיעה בפרטיות ילדים הנובעת מעצם המעקב והפיקוח של הוריהם אחר פעילותם, לרבות תחושת המעקב וההשפעה של תחושה זו על התנהלות הילדים בחיי היום- .יום31 ( חרף המורכבות האמורה ואולי בגללה) הוראות הדין במשפט הישראלי אינן מעניקות התייחסות מיוחדת .לסוגיית פרטיותם של קטינים בכלל, וברשת בפרט32 מטרתו של מסמך זה היא לבחון את הצורך הקיים בהסדרה של נושא פרטיות קטינים ברשת וכן להציג את .האפשרויות השונות להסדרה שכזו יצוין כבר עתה כי עיקר הד יון בסוגיה זו סב סביב המתח בין הרצון להכיר בזכותם לפרטיות של קטינים ,ולאפשר להם להביא זכות זו לידי ביטוי לבין הצורך והחובה להגן על קטינים , לרבות מפני עצמם . ההצעות השונות שיפורטו במסגרת מסמך זה מבוססות על ניסיון לאזן בין הצרכים האמורים ולענות על האתגרים השו.נים הקיימים בנושא זה בחלק ג ' למסמך זה תוצג סקירה של העולם הווירטואלי- .רשתי בו נמצאים ופועלים ילדים בחלקים ' ו ד- ה ' תוצג סקירה של המצב בדין הישראלי ובמשפט הבינלאומי בכל הנוגע לשמירה והגנה על פרטיות קטינים בכלל, וברשת בפרט. בחלק ו ' יוצגו בקצרה האמצעים בהם נ עשה שימוש להגנה על ילדים ברשת. חלק ז ' יעסוק בחשיבותה של פרטיות לקטינים ובצורך להגן עליה, וזאת מנקודת המבט של תיאוריות מתחום הפסיכולוגיה ההתפתחותית ותוך הצגת מחקרים אמפיריים שנערכו בתחום. בחלק ח ' יוצג דיון בנוגע לתופעת המעורבות של ילדים ברשתות חברתיות והדיל מות העולות בנוגע לסוגית הסדרת נושא פרטיות קטינים בהוראות הדין. בחלק ט ' יוצגו ההמלצות וההצעות להסדרת הנושא. חלק י .' יציג את סיכום המסמך בסיום .המסמך תוצג טיוטת הצעת חוק לתיקון חוק הגנת הפרטיות וכן רשימה ביבליוגרפית 30 להרחבה בעניין המשמעות של איסוף מידע אישי, עיבודו והעברתו לגורמים שלישיים ראו מיכאל בירנהק מרחב פרטי: הזכות לפרטיות בין משפט לטכנולוגיה169 ( 2010 .).דיון בעניין נושא "הסכמה מדעת" בכלל ושל קטינים בפרט ייערך בהמשך המסמך 31 מישל פוקו לפקח ולהעניש– הולדת בית הסוהר ,(דניאלה יואל מתרגמת2015). פוקו טוען, בניתוחו את הפן- אופטיקון, כי עצם תחושת המעקב גורמת לשינוי התנהגות. תחושת המעקב משנה א .ת התנהגותו של הפרט, ממשטרת את התנהלותו ומנרמלת אותה 32 .המסגרת המשפטית תוצג בהרחבה בהמשך המסמך - 14 - .ג ילדים ישראליים ברשת– סקירת הזירה הווירטואלית בטרם נעסוק בשאלת הפרטיות של ילדים (בכלל וברשת בפרט) ובהיבטים המשפטיים של סוגיה זו יש להכיר את "העולם" הרשתי-וירטואלי בו פועלי ם ילדים. סקירה זו חשובה כרקע ל.דיון שייערך בהמשך המסמך כאמור, הזירה הווירטואלית היא זירה מרכזית בחייהם של ילדים ובני- .נוער ,כך מתוך סקר שערך בשנת 2015 המרכז לאינטרנט בטוח של איגוד האינטרנט הישראלי בקרב500 בני נוער בגילאים17-12 , נמצא כי ( כרבע25% ) מהילדים הצהירו כי הם מבלים בין4 ל- 6 .שעות ביום ברשת32% מהילד ים הצהירו כי הם מבלים .ברשת בין שעתיים לארבע שעות ביום33 מתוך סקרים שונים ע ולה ש הפעולה העיקרית של בני- נוער היא שימוש ברשתות חברתיות מסוגים שונים . ,שימוש מרכזי נוסף הוא צפייה בסרטים ב סדרות טלוויזיה ו ב.קליפים מוסיקליים34 שימושים נוספים של ילדים ( ברשת הם משחקים .לרבות משחקי רשת), חיפוש מידע, קניות והשוואת מחירים וכן שימוש בדואר אלקטרוני בכל הנוגע לאתרי אינטרנט המועדפים על בני נוער– מתוך סקר מכון מדגם עולה כי האתר הפופולרי ביותר ( בקרב בני נוער הוא יוטיובYouTube .). אתרים פופולריים נוספים הם פייסבוק ומאקו אתרים נוספים הנחשבים פופולריים בעיני בני נוער לפי הסקר הם: אתר הצפייה הישירהSdarot.ner ; ynet ; וואלה; אתר הפורומים הצעיריםFXP ; אתר ערוץ7 (בקרב הציבור הדתי); אתר ראש1 י וו קיפד י.ה35 "בכל הנוגע לילדים בגילאים צעירים יותר, אתר אינטרנט פופולרי ביותר הוא "מיקמק . אתר זה הוא עולם וירטואלי המיועד ל ילדים ומאפשר להם לבנות עולם שלם סביב הדמות שהם בוחרים. במסגרת כתבה שפורסמה בנושא נטען כי באתר4.4 מיליון דמויות רשומות ובאתר נרשמות900,000 כניסות מדי חודש בממוצע (ביום נכנסים לאתר95,000 משתמשים), כאשר כל חודש מצטרפים לא תר40,000 משתמשים. זמן השהייה הממוצע באתר, בהתאם לכתבה, הוא90 .דקות למשתמש36 ילדים ובני נוער עושים שימוש רב גם בטלפונים חכמים ובאפליקציות המותקנות בהם. במסגרת מחקר של אתר "גלובס" משנת2015 עולה כי ל– 83% מהילדים בגילאים15-8 .מחזיקים ברשותם טלפון חכם72% 33 ( ,איגוד האינטרנט הישראלי, סקר המרכז לאינטרנט בטוח2015 :), נמצא בhttp://data.isoc.org.il/data/580 . 34 שם. ראו גם,"חננאל רוזנברג "מדיה, ילדים ובני נוער: נתוני צריכה, הרגלי שימוש ופרקטיקות חברתיות התקשורת בישראל– ומגמות שימושים יום, סדרי לב ואזי מן רפי (עורכים- ,און2015 : ב נמצא ). http://aunmedia.org/sites/default/files/research/mr2015/MediaReport2015%20Ch7.pdf . 35 'רוזנברג, שם, בעמ87 - 88 . 36 ?רוני שגב "מיקמק: למה הילדים שלנו התמכרו“מאקו ( 8.9.13 :), נמצא ב- family - http://www.mako.co.il/home 0e9fc713eed5041006.htm - kids/products/Article . - 15 - מהילדים בגיל8 העידו כי הם מחזיקים בטלפון חכם בעוד ש בקרב בני15 מדובר על כ- 97% מהילדים. כרבע .מהילדים משתמשים בטלפון הסלולרי למעלה מחמש שעות ביום37 בכל הנוגע לאפליקציות הפופולריות אצל ילדים ובני נוער–מתוך מחקר של חברת בזק משנת2015 העוסק במצב האינטרנט בישראל עולה כי51% מבני הנוער מבלים רבות באפליקציית אינסטגרם ( Instagram ) – ,אפליקציה חינמית לשיתוף תמונות וסרטוני וידאו קצרים. בנוסף, לפי סקר זה35% מבני הנוער עושים שימוש באפליקציית סנאפצ'ט( Snapchat ) – אפליקציה ח .ינמית לשליחת תמונות, קטעי וידאו, טקסטים וציורים הייחוד של אפליקציה זו הינה ששולח ההודעה יכול לקבוע לכמה זמן יוכל מקבל ההודעה לראותה, ולאחר זמן זה ההודעה תיעלם ממכשיר מקבל ההודעה. מתוך סקר זה עולה גם כי בני נוער עושים שימוש רב באפליקציית( וואטסאפWhatsApp ) המאפשרת העברת מידע, סרטונים ותמונות בין משתמשים. כך, לפי ,הסקר80% מבני הנוער בין הגילאים13 – 17 .עושים שימוש באפליקציה זו שימוש מועט יותר עושים בני הנוער( בטוויטר% 13 מבני נוער בגילאי17 - 13 .) 38 סקר של חברתteenk אשר ממצאיו פורסמו באתר "גלובס" מציגים תמונ ,ה דומה אם כי לא זהה. לפי סקר זה ( האפליקציות הפופולריות ביותר בקרב בני נוער הן: וואטסאפ% 95 ( ); אינסטגרם% 72.3 ( ); סנאפצ'ט% 55.5 ;) ( פייסבוק% 36.1 ( ); יוטיוב% 19.3 ( ); טוויטר% 0.8 .) 39 הדברים דומים גם שמדובר בילדים בגילאים צעירים יותר. כך, ב ,"מחקר של אתר "גלובס אשר ב חן התנהלות של ילדים בני8 עד15 ,נמצא כי האפליקציה הפופולרית ביותר בקרב ילדים אלו הינה וואטסאפ ( % 63 ,) וזאת .לצד משחקים שונים אפליקציות פופולריות נוספות הן( מוזיקה, צילום, סרטונים ופייסבוק% 41 לכל ( קטגוריה), אינסטגרם% 39 ( ), מראה או פנס% 36), ערוצי טלוו( יזיה% 28 ( ) ויישומי ספורט% 15 .) 40 ,כמובן שיש לזכור כי כל הנתונים המוצגים מתוך המחקרים נכונים למועד בו הם נערכו, וכי עולם הרשת בכלל ,והאפליקציות בפרט, הוא עולם דינמי ומשתנה. כך לדוגמה אפליקציית ( סיקרטSecret ) לשליחת הודעות אנונימיות, שהייתה פופולרית בקרב בני נוער בעולם, נסגרה באמצע שנת2015 . 41 ,דוגמה אחרת אפליקציית בליינדספוט( Blindspot ) – אפליקציה לשליחת הודעות בעילום שם– אשר הושקה בדצמבר2015 , וזכתה 37 "? סמארטפון מחזיקים בישראל הילדים גיל מאיזה "סקר: אהרוני אפרת מאקו ( 26.1.15 : ב נמצא ), 0d45bafbe552b41006.htm - kids/products/Article - family - http://www.mako.co.il/home . 38 לשנת בישראל האינטרנט למצב בזק דוח הדיגיטלי: בעידן "החיים בזק,2015 : ב נמצא ", http://www.bezeq.co.il/media/PDF/internetreport_2015.pdf . 39 " רועי גולדנברג16 מיליארד דולר ו- 100 ( מיליון משתמשים: מה הקסם של סנאפצ'ט?", גלובס19.8.15 ), נמצא :בhttp://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001062106 . 40אהרוני, לעיל ה"ש37 . 41 ( מערכת וואלה "אפליקציית סיקרט הודיעה על סגירה" וואלה30.4.15), נ :מצא בhttp://tech.walla.co.il/item/2850205 . - 16 - להצלחה, בין היתר, .בקרב בני נוער ישראליים42 דוגמה אחרת ועדכנית ביותר הינה אפליקציית המשחק ""פוקימון גו( Go Pokémon ) אשר הושקה במהלך שנת2016 ונחשבת (נכון למועד כתיבת דוח זה) למשחק .פופולרי ביותר בכלל, ובקרב בני נוער (בארץ ובעולם), בפרט43 עולם וירטואלי נוסף ב ו פועלים ילדים הוא עולם משחקי מחשב. לפי אורן, החשיפה של ילדים לעולם זה מתחילה בגיל צעיר (סביבות גיל4) ו עולה ככל ש מתבגרים. משחקי המחשב מחולקים ככלל לשניים: משחקים "סגורים" בהם השחקן משחק מול המחשב, ומשחקי רשת )(משחקים מקוונים בהם המשחק נערך מול ועם שחק נ ים אחרים. תחומי המשחק ים ,הם רבים ומגוונים: משחקי פעולה, משחקי מהירות וספורט, משחקי בנייה מציאות מדומה, מבוכים ו.דרקונים, משחקי מלחמה ועוד44 התמונה העולה מסקירה זו היא כי ילדים ובני נוער עושים שימוש יום- יומי, אינטנסיבי ומגוון ביישומים שונים, אשר כולם מבוססים על תשתית ה .רשת אחת ההשלכות של מציאות זו הינה שמידע אישי רב על אודות קטינים נאסף ברשת ומעובד על- ידי תאגידים מסחריים הפועלים לשיווק ממוקד של מוצרים לילדים ובני נוער. גורמים אלו ,פועלים במסגרת האתרים השונים המיועדים לילדים בפיתוח אפליקציות ומשחקי רשת (שהינם ברוב המקרים שימושים שאינם כרוכים בתשלום כספי ), ו במהלך פעילותם אוגרים מידע אישי רב על אודות ילדים לצרכים מסחר יים ומתוך אינטרסים.כלכליים על רקע זה, ועל בסיס ההבנה כי מידע רב על .אודות הקטינים נאסף במסגרת שימושם ברשת, נעבור לדון בסוגית פרטיות ילדים בדין הישראלי 42 יצוין כי בעקבות ההצלחה והביקורת הקשה שהוטחה באפליקציה החלו ניסיונות להסדיר בחקיקה את פעילותן של אפליקציות המאפשרות שליחת הודעות בעילום שם . ראו אמרי סדן "ביו"זמת שקד: משרד המשפטים נגד בליינדספוטnrg ( 15.2.16 ),נמצא :בhttp://www.nrg.co.il/online/1/ART2/754/927.html . 43 " בראש לו יש פוקימון רק היום, של "הנוער צוק נמרוד כלכליסט ( 12.7.16 : ב נמצא ) 3692965,00.html - http://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L . 44 ( " באינטרנט משחקים "ילדים אורן דרור ראו: להרחבה2010 : ב נמצא ), http://www.drororen.com/?item=84&section=40 "; שיזף רפאלי ולימור שגב "משחקים רציניים הד החינוך ( 2010 ,) :נמצא בhttps://www.itu.org.il/?CategoryID=1730&ArticleID=16901 . - 17 - .ד פרטיות קטינים בדין הישראלי– סקירה משפטית בחלקו הראשון של פרק זה תוצג סקירה משפטית בנוגע למעמדה ומהותה של הזכות לפרטיות במשפט הישראלי בכלל. החלק השני יתמקד במקומה של הזכות לפרטיות של קטינים במשפטי הישראלי. לאור רוחב היריעה ונושא מסמך זה, סקירה זו תתמקד בהוראות הדין המרכזיות וכן בסוגיות הפרטיות במידע( Data Protection ) . ד.1 הזכות לפרטיות במשפט הישראלי – כללי הזכות לפרטיות היא זכות חוקתית במשפט הישראלי. זכות זו מנויה במפורש בסעיף7 לחוק יסוד: כבוד האדם ."וחירותו, אשר קובע כי "כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו45 עם חקיקת חוק היסוד הוגדרה הזכות לפרטיות על- ."ידי בתי המשפט כ"זכות יסוד46 הסדר מפורט בדבר הזכות לפ רטיות, הכולל פירוט בדבר מה נחשב ,כפעולה המפרה זכות זו נקבע עוד בטרם חקיקת חוק היסוד בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א- 1981 :(להלן "חוק הגנת הפרטיות" או "החוק"). מכוחו של חוק הגנת הפרטיות הותקנו תקנות שונות המפרטות הסדרים הספציפיים להגנה על פרטיות במצבים שונים. 47 הז כות לפרטיות מוסדרת גם במסגרת הוראות דין שונות המתייחסות להגנה על פרטיותו של אדם במקרים ספציפיים. כך לדוגמה, חוק האזנת סתר, התשל"ט- 1979 , האוסר על האזנה ללא הסכמה לשיחה המתקיימת בין פרטים ועל שימוש במידע זה, אלא בהיתר. פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נו ,]סח חדש התשכ"ט- 1969 , וחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה– חיפוש בגוף החשוד), התשנ"ו– 1996 , קובעים ,הגבלות בכל הנוגע לחיפוש בכליו ובגופו של אדם, וזאת תוך הכרה בזכותו לפרטיות. חוק חופש המידע התשנ"ח- 1998 קובע כי רשות ציבורית לא תמסור מידע שגילויו מהווה פגי עה בפרטיות כמשמעותה בחוק הגנת הפרטיות, אלא אם הגילוי מותר על פי דין. חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד- 1984 מאפשר .לבתי המשפט לאסור פרסום בדבר מידע על הליכים משפטיים בנסיבות מסוימות הוראות הדין במשפט הישראלי מסדירות באופן ספציפי גם את זכותם לפרטיות של פ רטים בעלי מאפיינים מסוימים. כך לדוגמה, חוק זכויות החולה, התשנ"ו- 1996 הקובע כללים בדבר שמירת פרטיותם של חולים 45 .)"חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו (להלן: "חוק היסוד 46 ע"א1917/92 סקולר נ' ג'רבי(, פ"ד מז5 ) 764 , 775 ( 1993 ). בפסק דין זה בקשת ילדיה של מנוחה לעיין בפרטי חשבון הבנק של בן הזוג המנוח של אימם, נדחתה. נקבע כי הזכות לפרטיות אינה עוברת מן העולם יחד עם בעל הזכות, אל א ממשיכה להיות מוגנת .גם לאחר מותו 47דוגמת תקנות הגנת הפרטיות (העברת מידע אל מאגרי מידע שמחוץ לגבולות המדינה), התשס"א- 2001 , תקנות הגנת הפרטיות (קביעת מאגרי מידע הכוללים מידע שלא לגילוי), התשמ"ז- 1987 , תקנות הגנת הפרטיות (תנאי החזקת מידע ושמירתו וסדרי העברת מידע בין גופים ציבוריים), התשנ"ו- 1986 ותקנות הגנת הפרטיות (תנאים לעיון במידע וסדרי הדין בערעור על סירוב לבקשת עיון), התשמ"א- 1981 . - 18 - במסגרת קבלת טיפול רפואי וחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח- 1998 , הקובע בסעיף6 )(א (1 ,) כי מימוש זכויות ומתן שירותים לאדם עם מוגבלות ייעשו בין היתר, "תוך הקפדה על כבוד האדם, חירותו ."והגנה על פרטיותו חרף מרכזיותה של הזכות לפרטיות בחקיקה הישראלית, הוראות הדין אינן כוללת הרחבה בדבר מהותה של זכות זו. ההגדרה הבסיסית והראשונית לזכות לפרטיות נקבעה במאמר המכונן של וורן וברנדייס, והיא "הזכות להיעזב "במנוחה ( The right to be let alone ). 48 תפיסה זו של הזכות לפרטיות מצאה מקומה במספר " פסיקות של בית המשפט העליון, בהן נקבע שאדם הוא פרט אוטונומי, שפרטיותו מאפשרת לו "תחום מחייה .שבו הוא קובע את דרכי התנהלותו49 כך, בדבריו של נשיא בית המשפט העליון (בתוארו אז) א :הרן ברק "הזכות לפרטיות– כמו הזכות לכבוד האדם אליה היא קשורה בקשר הדוק– מבוססת על האוטונומיה של הפרט ... הכרה בפרטיות היא ההכרה באדם כפרט אוטונומי הזכאי לייחוד אל מול האחרים. ייחוד זה הוא המאפשר לאדם להתבצר באישיותו כבעלת משמעות הראויה לכיבוד... עניינה של זכות הפרטיות הוא... באינטרס האישי של האדם בפיתוח האוטונומיה שלו, במנוחת נפשו, בזכותו להיות עם עצמו ובזכותו לכבוד ולחירות" ... הפרטיות נועדה לאפשר לפרט "תחום מחייה" שבו הוא הקובע את דרכי התנהלותו, בלא מעורבותה של החברה. בתחום זה האדם הוא עם עצמו. זו "הזכ ות להעזב "לנפשו. 50 הזכות לפרטיות היא אפוא הזכות המרכזית המאפשרת לאדם לשלוט על האוטונומיה שלו, ולמנוע את הפגיעה ."בה. לא בכדי הגדיר השופט סולברג פרטיות כ"גרעין הקשה של האוטונומיה האנושית51 עם זאת וחרף מעמדה הרם, הזכות לפרטיות נחשבת לזכות עמומה ולפיכך היא זוכה להגדרות .ופרשנויות שונות52 כפי שצוין 48 . 193 (1890) EV R L. . ARV H , 4 , The Right to Privacy Samuel Warren & Louis Brandeis . 49 ראו למשל בג"ץ2481/93 דיין נ' מפקד מחוז ירושלים(, פ"ד מח2 ) 456 , 471 ( 1994 ) (להלן: "עניין"דיין ), (בג"ץ דחה עתירה כנגד החלטה שלא לאשר קיומה של אספת מחאה בקרבת ביתו של הרב עובדיה יוסף); ע"א1211/96 כהן נ' נשיונל קונסלטנטס , (פ"ד נב1 ) 481 ( 1998) (נקבע שחברה שעיסוקה בביצוע הערכות כלכליות של חברות מחו יבת עקרונית להעביר מידע בדבר שווי של חברה אשר נכנסה לפירוק נכסים ולהליך פירוק, לידי המפרק שמונה לה); בג"ץ8070/98 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' משרד הפנים(, פ"ד נח4 ) 842 ( 2004) (נאסר על המדינה לאפשר גישה ישירה למאגר המידע של מרשם האוכלוסין על- ידי חיבור מח.)שב משרד הפנים לגורמים שונים 50 בג"ץ6650/04 פלונית נ' בית הדין הרבני האזורי נתניה ,(פורסם בנבו2006 ) (להלן: "עניין פלונית ") (נפסק שתמונות אישה במצב אינטימי עם גבר, שצולמו על- .)ידי בעלה תוך פגיעה בפרטיותה, פסולות לשימוש כראיות בהליך הגירושין 51 ע"א8954/11 פל,וני נ' פלונית פסקה76 ,(פורסם בנבו22.05.14 .) 52 ,להרחבה ביחס לגישות התיאורטיות השונות בנוגע לזכות לפרטיות ראו בירנהק מרחב פרטי , לעיל ה"ש30 ', בעמ57 - 88 . - 19 - בפסיקה, אחת הסיבות לכך הינה שהזכות לפרטיות פועלת באופן שונה במעגלים חברתיים, תרבותיים .וכלכליים שונים, שעיצובם תלוי הקשר חברתי וטכנולוגי53 .ההסדר המרכזי בנוגע להגנה על פרטיות במשפט הישראלי קבוע בחוק הגנת הפרטיות חוק זה עוסק בהגנה מפני פגיעה פיזית בפרטיותו של אדם תוך קביעה כי פעולות מסוימות– כגון מעקב אחר אדם באופן העלול להטרידו וצילומו ברשות היחיד– הינן פעולות הפוגעות בפרטיות. החוק עוסק גם בהגנה מפני שימוש לרעה במידע על אודות אדם, תוך מתן אפשרות לעשות שימוש במיד ע לצרכים לגיטימיים. החוק קובע כי פגיעה בפרטיות עשויה להוות עבירה פלילית ועוולה אזרחית, תוך שהוא מציג רשימה של התנהגויות אשר יישום שלהן– ללא קבלת הסכמה– .יחשב כפוגע בפרטיותו של אדם54 עם זאת החוק מסדיר גם הגנות העשויות לעמוד לאדם שעשה שימוש במידע על אודות אד ם אחר באופן הפוגע בפרטיותו גם ללא קבלת הסכמה לכך – זאת, בין היתר, אם השימוש במידע נעשה לצרכים לגיטימיים ו/או על- .פי חובות וסמכויות הקבועות בדין55 חלק ב' לחוק עוסק באופן ספציפי במידע ממוחשב המעובד והנאגר במאגרי מידע. ההסדר הקבוע בחוק נועד לאזן בין הצורך להגן על הסיכונים והפגיעה העלולה להיגרם לפרטיות כתוצאה מעיבוד מידע ממוחשב, לבין .הצורך להשתמש במידע לצרכים לגיטימיים56 העיקרון הבסיסי הקבוע בחוק הגנת הפרטיות (ובדיני הפרטיות בכלל) הינו כי לכל אדם עומדת הזכות לוותר על זכותו לפרטיות. כלומר, ויתור על פרטיות מתוך הס.כמה שולל את עצם פגיעה בה57 הדין הישראלי אוסר על איסוף מידע הנוגע לאדם, פרסומו, עיבודו, אחסונו במאגר מידע או העברתו לגורמים שלישיים, אלא אם 53 עע"ם9341/05 התנועה לחופש המידע נ' רשות החברות הממשלתיות ,(פורסם בנבו19.05.2009 ) (נפסק כי יש למסור למערערת, התנועה לחופש המידע, פרטים של מועמדים שנפסלו מכהונת דירקטור בחברה ממש לתית לצד עילת הפסילה ויתר :;)הפרטים הרלוונטיים לעניין, חרף הפגיעה בזכותם לפרטיות של המועמדיםRivka Ribak, Privacy is a Basic American Value: Globalization and the Construction of Web Privacy in Israel,10COMM. REV. 1 (2007) . 54 סעיפים4 ו- 5 .לחוק הגנת הפרטיות 55 סעיף18 .לחוק 56 בית המשפט העליון התייחס להשלכות הקדמה הטכנולוגית על הזכות לפרטיות ועל הצורך לאזן בין החובה להגן על פרטיות מפני פגיעות העלולות להיגרם בעידן הדיגיטלי ליכולת להשתמש במידע לצרכים לגיטימיים. בעש"מ6843/01 בן דוד נ' נציב שירות המדינה(, פ"ד נו2 ) 918 , 923 ( 2002 ), שעסק בהחלת הדין המשמעתי על עובד מדינה, ציינה השופטת ביניש כי: "ההישגים הטכנולוגיים של העידן המודרני הביאו עמם כתוצאת לוואי אפשרויות נרחבות לפגיעה בפרטיות. מאגרי המידע המצויים בידי הרשויות, בכלל, ובידי מס הכנסה, בפרט, נותנים בידי עובדי הציב ור שיש להם גישה אליהם יכולת ועוצמה לאסוף מידע רב על כל אדם מהציבור בישראל בכל היבט מתחומי חייו. חזונו האפוקליפטי של ג'ורג' אורוול בדבר 'האח הגדול' עלול על נקלה להפוך למציאות חיים אם לא יושמו הגבולות לנגישות למאגרים ולשימוש בהם מעבר למטרה המוגבלת שלשמה ניתנ ה הסמכות למופקדים ."על מאגרי המידע 57 רות גביזון "איסור פרסום הפוגע בפרטיות– "הזכות לפרטיות וזכות הציבור לדעת זכויות אזרח בישראל– קובץ מאמרים לכבוד חיים ה' כהן 177 ,(רות גביזון עורכת1982 .) ראו גם אלי הלם דיני הגנת הפרטיות 41 ( 2003 ), שמסביר כי "הקביעה כי הס כמת האדם לוויתור על פרטיותו שוללת את אפשרות הפגיעה בה, מהווה הצהרה כי מדובר בזכות דיספוזיטיבית הניתנת לוויתור ולמחילה . . . ההסכמה עצמה היא חלק אינהרנטי של הזכות, באופן שאם ניתנה– לא קמה זכות תביעה". לפי בירנהק, כשאדם אינו מסכים שיצלמו אותו ברשות היחיד, ש יפרסמו צילום משפיל שלו שצולם ברשות הרבים או שיעשו שימוש במידע על- ,אודותיו ופעולות אלו נעשות, ניטלת מהאדם היכולת לשלוט במידע הנוגע לו, ופרטיותו נפגעת. ראו בירנהק "שליטה והסכמה", לעיל ה"ש 15 ', בעמ49 . - 20 - ניתנה לכך הסכמתו של האדם, וגם אז השימוש במידע יכול להיעשות אך ורק בהתאם למטרה המוצהרת שלאורה התקבלה ההסכמה (עקרון צמיד.)ות המטרה58 עיקרון זה מוסדר בסעיף3 לחוק, אשר קובע כי הסכמה לפעולה הפוגעת בפרטיות יכולה להינתן במפורש או ( "מכללא, ושעליה להיות "הסכמה מדעתInformed Consent ). 59 דוקטרינת ההסכמה מדעת נובעת מההכרה ,בזכותו של אדם לקבל החלטות הנוגעות לגופו, מעשיו וחייו, מתוך ידע והינה מעוגנת בהכרה באוטונומיה .הבסיסית של אדם על גופו60 במובן זה, הסכמה מדעת משמעותה כי הסכמה לפגיעה בפרטיותו של אדם .צריכה להינתן רק לאחר שהאדם יודע ומבין את משמעות הפעולה המתבקשת, הפגיעה הצפויה והשלכותיה61 סעיף11 לחוק קובע הסדר מיוחד בנוגע להליך קבלת הסכ מה כאשר מדובר על איסוף מידע למאגר מידע. על פי סעיף זה, על מבקש המידע לגלות לאדם שאת המידע על אודותיו )(או על אודות אדם אחר ,הוא מבקש האם חלה עליו חובה חוקית למסור את המידע או שמסירת המידע תלויה ברצונו ובהסכמתו; המטרה אשר לשמה מבוקש המידע; ו למי יימסר המידע. .על אף מרכזיותו של עקרון ההסכמה בדיני הפרטיות במשפט הישראלי, יש בו מספר כשלים מרכזיים62 כשל אחד נובע מכך שעיקרון זה מבוסס על ההנחה שאנשים פועלים בצורה רציונאלית– הנחה שאינה מבוססת כלל וכלל. כשל אחר נובע מהקושי של פרטים להבין לעומק את משמעותה של ההסכמה הני תנת על- ידם ואת .השלכותיה. כשל זה בא לידי ביטוי במיוחד בסביבה הדיגיטלית63 לאור הקושי הכרוך בהבנת מדיניות .הפרטיות באתרים השונים, מרבית האנשים "מסכימים" ללא הבנה או התעמקות בקבוע בהם64 פתרונות שונים שהוצעו בעניין, כגון לקצר את מסמכי המדיניות ולפשט אותם, נמצאו.כלא יעילים במיוחד65 כשל מרכזי נוסף בהליכי מתן הסכמה לוויתור על פרטיות מתקיים כאשר יש חוסר שוויון מובנה בין הצד המבקש ההסכמה לבין האדם שמתבקש לתת אותה. מטבע הדברים, במצבים בהם יש פערי כוחות ברורים בין 58 סעיף2 ( 9 .) לחוק הגנת הפרטיות 59 'הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס9), התשס"ז- 2007 ה"ח230 (התקבל בכנסת ביום19.6.2007 .) 60בהקשר של טיפול רפואי, ראו למשל פנינה ליפשיץ- אבירם הסכמה מודעת של קטין לטיפול רפואי27 - 31 ( 2006 ); נילי קרקו אייל דוקטרינת ההסכמה מדעת בחוק זכויות החולה, תשנ"ו1996 ( 2008 .) 61 בירנהק מרחב פרטי , לעיל ה"ש30 ', בעמ00 1. 62 ,להרחבה בנושא הכשלים בעיקרון ההסכמה בדיני הפרטיות ראו סאני כלב חזרה מהסכמה לוויתור על פרטיות– המקרה של הורים וילדים , (עבודה השקולה לעבודת גמר לתואר "מוסמך במשפטים", אוניברסיטת ת"א– ,הפקולטה למשפטים2015 .) 63 בירנהק מרחב פרטי , לעיל ה"ש30 ', בעמ105 - 106 . 64 . 1880, 1885 EV R L. . ARV H , 126 Management and the Consent Dilemma - Privacy Self Daniel J. Solove, (2013) ; Joseph Turow, Lauren Feldman, and Kimberly Meltzer, Open to Exploitation: American Shoppers Online (2005), available and Offline gi/viewcontent.cgi?article=1035&context=asc_paper http://repository.upenn.edu/c at: . 65 . 1027, 1033(2012) EV R L. AME D OTRE N 87 Against Notice Skepticism in Privacy (and Elsewhere), .M. Ryan Calo, . - 21 - הצדדים, כמו המצב הנפוץ במערכת יחסים בין עובד למעביד ובין הורים לילדים, קשה לראות בהסכמה ."הניתנת לבקשת הצד החזק, כהסכמה הניתנת מתוך רצון חופשי ואמיתי של הצד ש"מסכים66 ,לאור הכשלים שצוינו, יש הטוענים שמנגנון ההסכמה אינו כלי מספק לשמירה והגנה על פרטיותו של אדם ושיש למצוא כלים נוספים לשם כך, כדוגמת קביעת חובה לעיצו ב לפרטיות של מערכת המידע שאוספת מידע מוגן פרטיות( Privacy by Design .) 67 אפשרות נוספת היא לא להסתפק בקבלת הסכמה לשימוש במידע אלא לבחון במקביל גם את חוקיות ה איסוף וה שימוש וזאת על יסוד עקרונות חוקתיים של סבירות ומידתיות, ותוך בחינת קריטריונים שונים כגון: הזיקה בין איסוף המידע למטרה שלשמה הוא נאסף; האם השגת המטרה מחייבת שימוש בסוג והיקף המידע שנאסף או שניתן להסתפק במידע פחות לצורך כך; היחס בין הפגיעה .בפרטיות של הפרט הנובעת מאיסוף המידע אל מול הלגיטימיות והכרחיות שבאיסוף זה68 תפיסה זו מבטאת כניסה של עקרו נות חוקתיי ם ומינהליים כדוגמת המידתיות והסבירות לתחומי המשפט הפרטי, וזאת מתוך הכרה בחשיבותה של הזכות לפרטיות ובקושי של מנגנון "ההסכמה מדעת" להעניק לפרט את האפשרות .האמיתית לשלוט על מידע הנוגע אליו, ומכאן על פרטיותו69 עד כאן הוצגה המסגרת הכללית בדבר הזכות לפרטיות במשפט הישראלי והעקרונות המרכזיים העומדים .בבסיסה. החלק הבא יתמקד בזכותם לפרטיות של קטינים במשפט הישראלי ד. 2 הזכות לפרטיות של קטינים במשפט הישראלי .בחלק זה יוצגו הוראות הדין העוסקות בזכות לפרטיות של קטינים, תוך התמקדות בסוגית פרטיות במידע כמו כן תוצג התייחסות למ סגרת המשפטית המסדירה את מערכת היחסים בין הורים לילדים, שלה השלכות .על זכותם לפרטיות של קטינים, ועל אופן מימושה 66הסכמה, על פי מהותה, חייבת להינתן מתוך בחירה ורצון חופשי ולא מתוך לחץ פסול או שימוש בכוח. ריפ שטיין, בפרשנותו את ( תורתו של קאנט, טען שהסכמה מהווה ביטוי לזכאותוentitlement ( ) של אדם להיות האדון של עצמו"his or her own master" .) .ARTHUR RIPSTEIN, FORCE AND FREEDOM: KANT'S LEGAL AND POLITICAL PHILOSOPHY, 108 (2009) 67 1373, 1435 (2000) . EV R L. . TAN S 2 , 5 , Examined Lives Julie E. Cohen . 68 ( הרשות למשפט ולטכנולוגיה במשרד המשפטים, טיוטת כללי אתיקה והתנהגות לבעלי מאגרים האוספים מידע על קטינים2011 :,) http://www.justice.gov.il/Units/ilita/Pirsumim/docsforcomments/Documents/minorsdataposition.pdf . 69 .דוגמה ליישום תפיסה זו ניתן לראות בהחלטת בית הדין הארצי לעבודה בפרשת אוניברסיטת ת"א נגד ההסתדרות הכללית החדשה בפסיקה זו קבע בית הדין כי הנהלת האוניברסיטה רשאית לחייב עובדים הניגשים למכרזים פנימיים לעמוד במבחני התאמה. עם זאת, בית הדין קבע, על יסוד הוראות חוק היסוד כבוד האדם וחירותו וחוק הגנת הפרטיות, כי על הנהלת האוניברסיטה לנקוט בכל הצעדים הסבירים על מנת לשמור על פרטיות הנבחנים, כך שהחדירה לפרטיות העובד תה א סבירה, לא תהא מעל למידה )הדרושה ושתוצאות המבחנים ישמשו אך ורק את המטרה של גיוס וקידום עובדים. ראו דב"א (ארצי4-70/97 אוניברסיטת ת"א נ' ההסתדרות הכללית החדשה, האגף לאיגוד מקצועי ,(פורסם בנבו17.6.98 .) - 22 - ד.2.א חקיקה והוראות הדין על- ,פי כללי המשפט הישראלי קטין הוא .אדם שטרם מלאו לו שמונה עשרה שנה70 הזכות לפרטיות של ,קטינים במשפט הישראלי אינה מוסדרת תחת חוק ייעודי אחד, אלא נובעת מארבעה מקורות שונים: האחד כללי המשפט הבין- ;לאומי; השני, הוראות הדין החוקתיות החלות על הציבור, ובכלל זה גם על קטינים השלישי, החקיקה "הרגילה" העוסקת בזכות לפרטיות ואשר אינה מוגב ;לת בגיל, ומכאן חלה גם על קטינים .הרביעי, הוראות דין והסדרים ספציפיים הנוגעים לזכות לפרטיות של קטינים בתחומי חיים שונים במישור הבין- לאומי, סעיף16 לאמנת האו"ם בדבר זכויות הילד, עליה חתומה ישראל, קובע מפורשות כי ילד לא יהא נתון להתערבות שרירותית או בלתי חו קית בפרטיותו, משפחתו, ביתו, או תכתובתו, ואף לא לפגיעות שלא כחוק בכבודו ובשמו הטוב. סעיף זה קובע גם כי ילדים זכאים להגנת החקיקה במדינות .החתומות על האמנה, כנגד התערבויות או פגיעות שכאלו. אמנה זו מהווה מקור פרשני במשפט הישראלי הזכות החוקתית לפרטיות עומדת ליל .דים במשפט הישראלי מכוח הוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו סעיף7 לחוק היסוד קובע בצורה מפורשת כי "כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו." סעיף זה, בדומה לכלל .הוראותיו של חוק היסוד, חל גם על קטינים, וזאת מהטעם שלזכויות המנויות בו אין מגבלת גיל71 הזכות לפרטיות עו:מדת לקטינים במשפט הישראלי גם מכוח חקיקה "רגילה" וכללית ,כך ,חוק הגנת הפרטיות לא כולל התייחסות מיוחדת לקטינים. עם זאת חוק זה חל על קטינים מהטעם שגם בו, בדומה לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, לא נקבעה כל מגבלת גיל. לפיכך, הכלל הבסיסי הקבוע בחוק זה, לפיו לא יפג ע אדם בפרטיות של זולתו אלא בקבלת הסכמתו לכך, חל לכאורה גם על קטינים . סעיף19 לחוק זכויות החולה, הקובע את חובת שמירת סודיות רפואית כלפי כל מטופל, חל גם הוא על קטינים שכן .סעיף זה אינו כולל כל סייג המתייחס לגיל המטופל72 על אותו העיקרון, הוראות סעיף3 ()(א5א) לח וק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח- 1998 – האוסר על פרסום ללא הסכמה של תצלום, סרט או הקלטה המתמקד במיניותו של אדם והעלול להשפילו או לבזותו– .חל גם על קטינים 70 'ס3 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב- 1962 (להלן: "חוק הכשרות המשפטית"), קובע שאדם שלא מלאו לו18 שנה הוא קטין. 'ס1 לאמנת האו"ם בדבר זכויות הילד קובע שילד פירושו יצור אנוש מתחת לגיל18 , אלא אם נקבע גיל בגרות קודם לכן, על- פי הדין החל על הילד. ראו אמנה בדבר זכויות הילד, כ"א31 , 221 (נפתחה לחתימה ב- 1989 ) (אושררה ונכנסה לתוקף ב- 1991 .)") (להלן: "אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד18 הוא הגיל המקובל להגדרת בגרותו המשפטית של אדם ברוב המדינות המערביות. רבקה בר- "יוסף "ילדות בסביבה החברתית המשתנה של סוף האלף השני מגמות מ3 , 368 ( 2000 .) 71עמדה זו הובעה בכתביו של פרופ "' ברק. ראו למשל אהרן ברק "זכויות אדם מוגנות והמשפט הפרטי ספר קלינגהופר על המשפט הציבורי 163 , 166-165 ,(יצחק זמיר עורך1993 ); אהרן ברק פרשנות במשפט– פרשנות חוקתית כרך שלישי435 ( 1994 .) 72 'ס20(א) לחוק זכויות החולה קובע סייגים שונים לחובת שמירת הסודיות, מת וכם מתאפשרת העברת מידע בנוגע לקטין, להוריו .או לגורמים אחרים המטפלים בו - 23 - במישור הפרטני, החקיקה הישראלית כוללת מספר הוראות דין ספציפיות העוסקות בהגנה על מידע הנוגע :לילדים סעיף14 לחוק זכויות התלמיד, התשס"א- 2000 קובע חובת סודיות לפיה כל אדם שהגיע אליו מידע על תלמיד עקב מילוי תפקיד שהוטל עליו לפי חוק זה, חייב לשמור המידע בסוד ולא לגלותו, אלא לצורך ביצוע .תפקידו73 סעיף24 לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך- 1960 אוסר על פרסום פרטים מזה ים של קטין בנסיבות מסוימות, כגון במקרים בהם הקטין ניסה להתאבד או הובא בפני בית המשפט. האיסור חל גם על פרסום דבר ,המקשר קטין לבדיקה או טיפול פסיכיאטרי, וכן על פרסום תמונות ערום של קטין שמלאו לו חמש שנים ושיש בפרסום בכדי לזהותו. האיסורים הקבועים בסעיף זה הם מוחלטים, ואין הסכמה של קטין או של האחראי .עליו, יכולה להתיר פרסומים אלו סעיפים21 ו- 34 לחוק אימוץ ילדים, התשמ"א- 1981 קובעים את ה כללים בנוגע לאיסור גילוי מידע על אימוץ .ילדים, לרבות זהותו של הילד המאומץ סעיף214 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 קובע עונש של שלוש שנות מאסר על פרסום תועבה. על פרסום תועבה ובו דמותו של קטין נקבע עונש של חמש שנות מאסר. כמו כן נאסר שימוש בגופו של קטין לעשיית פרסום תועבה ואיסור החזקת פרסום תועבה ובו דמותו של קטין. סעיף205 א לחוק העונשין אוסר על פרסום .ומסירת מידע בדבר זנות של קטין החוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב- 2001 , אשר נועד בין היתר להגן על פרטים מפני פגיעה בפרטיותם .ובשלוות חייהם, חל באופן מפורש גם על קטינים74 סעיף68(ד) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד- 1984 , מאפשר לבית המשפט לדון בעניין מסוים בדלתיים סגורות, אם ראה בכך צורך לשם ה גנה על עניינו של קטין. סעיף70 (ג) לחוק בתי המשפט אוסר על .פרסום עניינו של קטין, אלא באישור בית המשפט75 חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א- 1971 .קובע כי דיון בעניין ילדים יהיה בדלתיים סגורות 73 )ת"א (שלום ת"א07 - 62077 אילן ישעיהו נ' אביטל עמר ,(פורסם בנבו13.09.10 ). נקבע שמורה שפרסמה מכתב בו כללה את דעתה (השלילית) בנוגע לתלמידה מסוימת, הפרה את חובת החיסיון שהוטלה עליה מכו 'ח ס14 .לחוק זכויות התלמיד 74 סעיף3 .לחוק 75 'בפסיקת בית המשפט נקבע שס68(ד) ו- 70 (ג) לחוק בתי המשפט, והפגיעה בעקרון פומביות הדיון נובעים מרצון המחוקק להעניק הגנה מיוחדת לפרטיותם של קטינים. ע"א (מחוזי- )ת"א2319/08 פלוני ואח' נ' פלונית , 22 ,(פורסם בנבו01.06.2011 .) - 24 - החוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), התשט"ו- 1955 קובע כללים בדבר הגנה על מידע על אודות ילדים .הנחשף במסגרת חקירת ילדים ,בנוסף לכל האמור, החקיקה הישראלית כוללת הוראות דין אשר מגנות באופן עקיף על פרטיות ילדים. כך החוק לגילוי נגיפי איידס, התשנ"ו- 1996 , מאפשר לקטינים בנסיבות מסוימות לערוך בדיקה לגילוי נגיף ,האיידס מבלי לקבל את אישור הוריהם לכך. סעיף316 לחוק העונשין מאפשר לקטינה בכל גיל להחליט לבדה .על ביצוע הפלה76 המשותף להוראות אלו הינה שהן מעניקות אוטונומיה לקטינים לקבל החלטות הנוגעות אליהם, מבלי שמידע בעניין זה יועבר לגורמים אחרים, לרבות להוריהם. סעיף2ג לחוק הב חירות (דרכי תעמולה), התשי"ט- 1959 , האוסר שימוש בילדים מתחת לגיל15 בתעמולת בחירות אף אם הוריהם מסכימים .לכך, מגן גם הוא, באופן עקיף, על פרטיות ילדים עד כאן פירוט החקיקה הרלוונטית. בנוסף, הסדרים שונים העוסקים בפרטיות מידע על אודות קטינים קבועים גם בהנחיות מ .ינהליות שונות דוגמה מרכזית הינה הנחיות משרד החינוך בנוגע להגנה על מידע על אודות תלמידים ברשת: כך, חוזר מנכ"ל /משרד החינוך תשס"ג7 ( )(א02.03.2003 ), מסדיר את הכללים החלים בנוגע לפרסום מידע על אודות .תלמידים באתרי האינטרנט של בתי הספר77 /חוזר מנכ"ל תשע"ב4 ()(א01.11.2012 ) עוסק בנוהלי התקשורת הראויים בקרב מורים, תלמידים והורים במרחבי הרשת בדגש על תקשורת באתרים בית- ספריים, ברשתות חינוכיות וברשתות חברתיות. 78 /חוזר מנכ"ל תשע"ה9 ( )(ב03.05.2015 ) מסדיר את הכללים החלים בנוגע למידע הנאסף על אודות תלמידים בבתי ספר במסגרת ס.קרים ופעילות מחקרית79 חוזר מנכ"ל תש"ע3 )/(א ( 01.11.09 ) מסדיר את הכללים החלים בנוגע לשמירת מידע על אודות תלמידים במסגרת מאגרי מידע בבתי .ספר, ואבטחתו של מידע זה80 /חוזר מנכ"ל תשע"ה9 ()(א03.05.15 ) קובע כללים בנוגע להפעלתן של מצלמות אבטחה בבתי ספר ולטיפול של בתי.ספר במידע הנאגר במסגרת פעילות המצלמות81 76 'ס316 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 . 77 http://cms.education.gov.il/educationcms/applications/mankal/arc/sc7ak3_6_3.htm . 78 - 2012 - 4/HoraotKeva/K - http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Applications/Mankal/EtsMedorim/9/9 10.htm - 4 - 9 - 1 - 4 . 79 - 2015 - 9/HoraotKeva/K - http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Applications/Mankal/EtsMedorim/3/3 4.htm - 9 - 3 - 2 - 9 . 80 - 2010 - 6/HoraotKeva/K - http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Applications/Mankal/EtsMedorim/3/3 8.htm - 6 - 3 - 3a . 81 - 2015 - 7/HoraotKeva/K - http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Applications/Mankal/EtsMedorim/3/3 85.htm - 7 - 3 - 1 - 9 . - 25 - .הסדרה נוספת קיימת בכל הנוגע להשתתפות קטינים בתוכניות טלוויזיה ובפרסומות82 במקביל להסדרים אלו נוצרו גם הסדרים כללים בנוגע להגנה על פרטיות החלים על כלל הציבור ואשר מתייחסים באופן אגבי גם לקטינים. לדוגמה, הסדר אופן השימ.וש במצלמות מעקב במרחב הציבורי83 .ההסדרים האמורים מושתתים בעיקרם על הוראותיו של חוק הגנת הפרטיות והעקרונות העומדים בבסיסו בהתאם לכך, נקודת מוצא של הסדרים אלו הינה ככלל הגנה ושמירה על מידע הנוגע לילדים, תוך הסדרת האפשרות לחשוף מידע זה לגורמים מוסמכים– אם כת וצאה מקבלת הסכמה לכך, ואם כתוצאה מצורך לגיטימי .לחשוף את המידע לסיכום עד כאן– חרף כך שהוראות הדין מתייחסות להיבטים שונים ורבים של פרטיות ילדים, בכל הנוגע לסוגית פרטיות במידע על אודות ילדים, בכלל וברשת בפרט– החוק הישראלי נעדר הסדר כולל .וייחודי בעניין זה החקיקה הישראלית מתייחסת למקרים הניתנים להגדרה כ"מקרי קצה" (כמו לדוגמה איסור פרסום שמו של קטין החשוד בפלילים או איסור הפצת תמונות עירום של ילדים מעל גיל5 ), אך שותקת ביחס לשימוש "רגיל" ויומיומי במידע על אודות ילדים. משמעות הדבר הינה שסוגית פרטיות במידע על א ודות ילדים, לרבות פרטיות ילדים ברשת, מושתת למעשה על הוראותיו הכלליות של חוק הגנת הפרטיות, התקנות שהותקנו מכוחו והעקרונות העומדים בבסיסו. הסדרים ספציפיים העוסקים בפרטיות מידע על אודות ילדים ברשת (כדוגמת חוזרי מנכ"ל של משרד החינוך) מבוססים אפוא בעיקר על מסגר.ת משפטית זו לסיום חלק זה יצוין כי בעבר נעשו ניסיונות שונים להסדיר משפטית את נושא ההגנה על פרטיות ילדים )(באופן מלא או חלקי ., שהסתיימו ללא הצלחה כך, בשנת1994 ', במסגרת תיקון מס2 לחוק הגנת הפרטיות, הוצ ע על ידי משרד המשפטים בהצעת החוק הממשלתית לקבוע כי במא גר מידע המשמש לשירותי דיוור ישיר לא ייכלל מידע על ילדים מתחת לגיל12 . 84 82ראו תקנות עבודת נו ער (העבדת ילד בהופעה או בפרסומת), התשנ"ט- 1999 ; אמנת הרשות השנייה בנושא השתתפות ילדים בתוכניות טלוויזיהhttp://www.rashut2.org.il/daily.asp?catId=125&pgId=83283 ; תקנון האתיקה המקצועית של ( העיתונות1996); כללי הבזק (שידורי בעל הזיכיון), התשמ"ח- 1987 ; כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (אתיקה בפרסומות בטלוויזיה), התשנ"ד- 1994; כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (אתיקה בפרסומות ברדיו), התשנ"ט- 1999 ; כללי רשות השידור– ""תדריך נקדי– 1998 ; כנסת- מרכז המחקר והמידע "השתתפות ילדים בתוכניות מציאות ופרסומות " ( 2013 ). בשנת 2012 נערכה חקירה של הרשות למשפט וטכנולוגיה במשרד המשפטים בנוגע לאיסוף מידע פסול של חברת "קשת" על קטינים המבקשים להירשם לתוכניות מציאות. נקבע שאיסוף מידע נרחב אודות הקטינים, מעבר לפרט י קשר וכדומה, ייעשה רק לאחר קבלת אישור הורים. ראוhttp://index.justice.gov.il/Pubilcations/Articles/Pages/HaskamaHorit.aspx . 83 'הנחית רשם מאגרי מידע מס4/2012 "שימוש ב( "מצלמות אבטחה ומעקב ובמאגרי התמונות הנקלטות בהן21.10.2012 :) נמצא ב ham/Hanchayot/42013.pdf index.justice.gov.il/Units/ilita/subjects/HaganatHapratiyut/MeidaMeras . 84 'הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס2) (מאגרי מידע), התשנ"ד- 1993 ה"ח הממשלה2234 . - 26 - הצעה זו לא התקבלה. במסגרת דיוני הוועדה נטען בעניין זה, בין היתר, כי ילדים מוגנים על- ידי הוריהם וכי בשל כך, אין צורך בהסדר נוסף85 . בשנת2010 ( פרסמה רמו"ט ה רשות למשפט וטכנולוגיה במשרד המשפטים , המפעילה את סמכויות רשם מאגרי מידע שהוא גוף האסדרה על פי חוק הגנת הפרטיות ) טיוטת כללי אתיקה והתנהגות לבעלי מאגרים האוספים מידע על קטינים. מטרתם של כללים אלו הייתה לקבוע התייחסות נפרדת ומיוחדת למצבים בהם מידע על אודות קטינים נאסף (לרבות במסגרת פעילו תם ברשת), ולהעניק תחת כך הגנה משמעותית יותר .למידע שכזה. כללים אלו לא אומצו על ידי משרד המשפטים ולא נכנסו לתוקף בשנת2012 הגישו חברי הכנסת זאב ביילסקי ויריב לוין הצעת חוק פרטית שנועדה לעגן את זכותם לפרטיות של קטינים תחת חוק הגנת הפרטיות. הצעה זו– הצעת חו ק הגנת הפרטיות (תיקון– ,)פרטיותם של קטינים התשע"ב- 2012 /(פ18/4439 ) – .ביקשה, בין היתר, להטיל אחריות מוגברת על פגיעה בפרטיותו של קטין כמו כן, ההצעה ביקשה להסדיר את אופן קבלת הסכמה לאיסוף מידע על קטין מתחת לגיל13 וכן לקבוע כי לא יינתנו שירותי דיוור ישיר לי.לד, אלא לאחר קבלת הסכמת הורהו או אפוטרופסו. הצעה זו לא התקבלה ד.2 .ב פרטיות קטינים– התפיסה המשפטית הכללית בדין הישראלי למרות שהוראות הדין אינן מתייחסות מפורשות לזכותם לפרטיות של קטינים ולמעמדה, נראה כי התפיסה המשפטית הכללית מכירה בצורך להעניק לילדים, ולמי דע על אודותיהם, התייחסות והגנה משמעותית יותר .מזו הניתנת לבגירים דוגמה לתפיסה זו ניתן לראות בפסיקת בית משפט השלום בעניין ריבה. בפסק דין זה דן בית המשפט בתביעה לפיצוי בגין צילום ילדו של ידוען. בית המשפט קבע כי ככלל, קטין ראוי להגנה מיוחדת וגבוהה מזו של מי .שאיננו קטין, וזאת לרבות בכל הנוגע לשמירה על פרטיותו86 תפיסה זו מצאה מקומה גם בהסדרים ספציפיים. כך לדוגמה, בהנחיות רמו"ט בנוגע להצבת מצלמות מעקב ,במרחב הציבורי נקבע כי כאשר מבקשים להתקין מצלמות באזורים המיועדים לכינוס של קטינים "ישלנקוטבזהירותיתרהבקבלתההחלט העלהצבתהמצלמותוהקפדהעלמיקומןועלהשימושבמידעהנאסףבאמצע ."ותן87 85 'פרוטוקול ישיבה מס459 של הכנסת ה- 13 , 25 ( 14.2.1996 .) 86 )ת"א (שלום ת"א59627/06 ריבה נ' בוצ'צ'ו ,(פורסם בנבו19.11.2008). חרף האמירה העקרונית, בית המשפ ט קבע כי בנסיבות .המקרה, צילום הקטין נעשה ברשות הרבים ומבלי להטרידו, ומתוך כך דחה את התביעה 87 הרשות למשפט ולטכנולוגיה, טיוטת כללי אתיקה, לעיל ה"ש68 . - 27 - ד.2.ג פרטיות ילדים והמסגרת המשפטית בדבר היחס בין הורים לילדים לא ניתן להבין את סוגית פרטיותם של ילדים ללא הבנת המסגרת המשפטית בין קטינים להוריהם ומידת השפעתה על הסוגיה. קטינים עד גיל18 מצויים ככלל תחת אחריות הוריהם, הנחשבים האפוטרופוסים .הטבעיים של ילדיהם88 מתוך כך, הורים מוסמכים לקבל החלטות בנוגע לילדיהם, לרבות כאלו העלולות .להשפיע על זכויותיהם וחובותיהם, ועל אופן מימוש זכויות אלו סמכות זו קבועה בסעיף15 לחוק הכשרות המשפטית, התשכ"ב- 1962 (להלן: "חו ,)"ק הכשרות המשפטית .שקובע שעל הורים מוטלת החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין89 מתוך כך, ועל- פי סעיפים5 ו– 6 לחוק הכשרות המשפטית, פעולה משפטית של קטין, שנעשתה ללא הסכמת נציגו, ניתנת לביטול, אלא אם מדובר בפעולה.שדרכם של קטינים בגילו לעשות כמוה90 ,לאור האמור בניגוד לעיקרון הקבוע בחוק הגנת הפרטיות לפיו ככלל יש לקבל את הסכמתו של אדם לפעולה הפוגעת בפרטיותו, בכל הנוגע לפעולות העלולות לפגוע בפרטיותו של קטין– במרבית המקרים ההסכמה .אינה נדרשת מהקטין אלא מהוריו במובן זה, להורים עומדת הסמכות על-פי דין להתיר שימוש במיד ע על .אודות ילדם, לקבוע כללים ביחס לשימוש זה ולהגבילו, או לסרב לו כליל הרציונל לכך הוא כמובן הרצון להגן על קטין ולמנוע ממנו לפעול באופן העשוי לפגוע בו. תפיסה זו מתיישבת על- פניו עם הוראות סעיף3 לאמנה בדבר זכויות הילד, לפיו בכל החלטה הנוגעת לילד טובת הילד ת הא שיקול "ראשון המעלה". תפיסה זו מתיישבת גם עם עקרון הכשרים המתפתחים (סעיף5 לאמנה בדבר זכויות 88 'ס14 לחוק הכשרות המשפטית. לעניין זכותם של הורים לגדל את ילדיהם ראו דברי השופט חשין בע"א3798/94 'פלוני נ פלונית(, פ"ד נ3 ) 133 , 154 ( 1996 ): "זכותם זו של אב ואם הייתה ונתקיימה לפני היות חוק וחוקה. משפט הטבע הוא, המשפט שבלבבנו פנימה"; בדנ"א7015/94 היועמ"ש נ' פלונית(, פ"ד נ1 ) 48 , 103 ( 1995 ) קבע השופט חשין כי: "משפט המדינה לא יצר את זכויות ההורים כלפי ילדיהם וכלפי העולם כולו, משפט המדינה בא אל המוכן, אומר הוא להגן על אינסטינקט מולד שבנו והופך הוא 'אינטרס' של ההורים לזכות על פי דין". על חשיבות התא המשפחתי ראו ע"א488/77 ,פלוני נ' היועמ"ש (פ"ד לב3 ) 421 , 434 ( 1978 ), שם ציין השופט אלון שהתא המשפחתי הוא "התא החברתי היסודי והקדום ביותר בתולדות האדם, שהיה הווה ויהיה היסוד המשמש והמבטיח את קיומה של החברה האנושית". במקרים שהוריו של קטין מזניחים אותו, או שאין להם היכול ת לגדלו, המדינה ממנה לקטין אפוטרופוס מטעמה. במסגרת מסמך זה לא אדון במקרים אלו. עם זאת, מהותית, סוגיית זכותו של קטין לחזור מהסכמה לוויתור על פרטיותו שנתנו הוריו, היא זהה גם כאשר מדובר בהסכמה שניתנה על- ידי אפוטרופוס שמונה על- .פי דין 89 'ס15 לחוק הכשרות המשפטית מפרט באילו עניינים על הורים לדאוג לילדיהם. עם זאת, בית המשפט קבע שהרשימה אינה רשימה ממצה. ראו ע"א2266/93 פלוני, קטין נ' פלוני(, פ"ד מט1 ) 221 , 241 ( 1995 ) (להלן: "עניין פלוני "). לדיון בעניין זכויותיהם וחובותיהם של הורים כלפי ילדיהם "ראו יחיאל קפלן "זכות הילד לתבוע את הוריו בגין התעללות נפשית :מגמות בקרימינולוגיה תאוריה, מדיניות ויישום, לכבוד ד"ר מנחם הורוויץ בהגיעולגבורות463 ,(מאיר חובב, לסלי סבה ומנחם אמיר עורכים2003 .) 90 'ס5 לחוק הכשרות המשפטית. על פי סעיף זה, ביטול פעולה משפטית של קטין יכול להיעשות על- ,ידי נציגו, ואם אין לו נציג על- ידי היועץ המשפטי לממשלה, תוך חודש ימים מיום שנודע להם על הפעולה. אם לא נודע לנציג או ליועץ המשפטי לממשלה .על הפעולה, הביטול יכול להיעשות על ידי הקטין, תוך חודש ימים לאחר שהפך לבגיר - 28 - ,)הילד שלפיו יש להתחשב באופן מתאים בצרכיו של כל ילד, וכי זכויותיהם של ילדים יעמדו להם בהתאם לגילם, מידת בגרותם, מצבם הנפשי והקוגניטיבי וכשריהם המתפתחים. 91 ,עם זאת המצב המשפטי האמור מביא לכך שבמקרים רבים הסכמה לוויתור על פרטיותו של קטין עלולה להינתן על- ידי הורים גם כאשר הדבר מנוגד באופן מוחלט לרצון ילדם הקטין, ולתפיסתו את טובתו. במצבים בהם מדובר על קטינים בגילאים בוגרים, וב החלטות אשר אינן "הרות גורל" העלולות להביא ל פגיעה משמעותית בהם– הרי שעל- .פניו מדובר במצב שאינו תקין חרף כך, דיני הפרטיות הישראלי י ם אינם כוללים התייחסות מפורשת לאפשרות זו, ואינם מפרטים את הקריטריונים והמבחנים לאורם סוגיה זו צריכה להיבחן .בכל מקרה ומקרה בעניין זה יצוין גם ש הדין הישראלי כמעט שאינו מגב יל הורים בבואם לתת הסכמתם לפעולות הכרוכות בפגיעה בזכויות ילדיהם, לרבות זכותם לפרטיות. סעיף17 לחוק הכשרות קובע, באופן כללי ביותר, ש הורי קטין חייבים לנהוג לטובתו "כדרך שהורים מסורים היו נוהגים בנסיבות העניין". סעיף22 קובע שהורים לא יישאו באחריות לנזק שגרמו לקטין או לרכושו תוך מילוי תפקידם כאפוטרופסיים, אלא אם פעלו שלא בתום .לב או שלא התכוונו לפעול לטובת הקטין מכאן עולה שהדין הישראלי בכלל וחוק הכשרות בפרט מעניקים להורים אוטונומיה רחבה מאד בכל הנוגע .לחינוך ילדיהם92 בכל הנוגע לפרטיות ילדים– משמעות הדבר היא ש הורים מוסמכים להסכים כמעט לכל פעולה העשויה לפגוע בפרטיותם ילדיהם, והתערבות המדינה תיעשה רק בנסיבות קיצוניות, בהן הורים מתנהגים שלא כפי ש"הורים מסורים" היו מתנהגים באותן נסיבות ו/או כאשר מדובר בהורה אשר התכוון לפגוע בילדו. בשל כך, המדינה, ככלל, אינה מגבילה הורים המסכימים להפצת תמונות ילדיהם ברשתות ,החברתיות להשתתפות ילדיהם בפרסומות/תוכניות מציאות, העוקבים אחר פעילות ילדיהם ברשת או המעבירים מידע אודותיהם לגורמים שלישיים, וזאת חרף הפגיעה הקשה בפרטיות הילדים העלולה להיגרם .כתוצאה מפעולות אלו לסיכום, הזכות לפרט יות של קטינים מוסדרת בהוראות דין רבות. חרף כך, סוג ית פרטיות מידע על אודות קטינים מושת ת ת על הוראותיו הכלליות של חוק הגנת הפרטיות והעקרונות הנובעים מהן. מצב זה, בשילוב 91להרחבה בעניין העקרו "נות באמנה ראו תמר מורג "עשרים שנה אחרי: תפיסת זכויות הילד על פי האמנה בדבר זכויות הילד זכויות הילד והמשפט הישראלי 15 ,(תמר מורג עורכת2010 .) 92בלהה כהנא חובות של הורים בנזיקין כלפי ילדיהם וסוגיות בנזיקין בהקשר לקטינים וצדדים שלישיים 31 ( 2008 ). כהנא טוענת ב עניין זה כי "באופן מעשי, התא המשפחתי מתנהל באורח אינטימי ומטבע הדברים, באופן רגיל, החלטות של הורים ."בהקשר לילדים אינן חשופות לעין הציבור, וממילא לא נתונות לבקרה - 29 - הוראות חוק הכשרות המשפטית, המסדירות את מערכת היחסים הכללית בין הורים לילדים, יוצרים מסגרת .משפטית חסרה דיני הפרטיות בישראל אינם מתייחסים למערכת היחסים הייחודית בין הורים לילדיהם, לפערי הכוחות ביניהם ולהשפעה של פערים אלו על סוגיות ההסכמה לוויתור על פרטיות קטינים. דינים אלו אינם קובעים באופן ברור מתי הסכמה לוויתור על פרטיותו של קטין אמורה להינתן על- ידי הוריו, מתי הסכמה שכזו צריכה להיות תואמת לרצון הקטין, והם אינם כוללים מנגנונים המאפשרים לקטינים לחזור מ ה סכמה שכזו, שניתנה בשלב מוקדם יותר על- .ידי הוריהם .הפרק הבא יעסוק במעמדה של הזכות לפרטיות של קטינים בשיטות משפט שונות - 30 - ה . פרטיות קטינים בשיטות משפט שונות ,בפרק זה תוצגנה הוראות הדין העוסקות בסוגית פרטיות קטינים בשיטות משפט שונות. מפאת רוחב היריעה פרק זה י ת .מקד בנושא פרטיות במידע על אודות קטינים .ה1 ארצות הברית החוקה הפדרלית האמריקאית אינה כוללת הוראה כללית בדבר זכות עקרונית.לפרטיות הזכות החוקתי ת ( לפרטיות במשפט האמריקני נגזרת ממושג החירותiberty L .) 93 גישה זו התפתחה בפסיקתו של בית המשפט ,העליון האמריקני, בעיקר במסגרת ההגנה על המרחב הפיזי שבו לאדם יש ציפייה לפרטיות94 ועל חירותו של .אדם לקבל החלטות הנוגעות לחייו95 הפסיקה האמריקנית הכירה בפרטיות גם כעוולה אזרחית– .נזיקית גישה זו מבוססת בעיקר על מחקר שערך בשנת1960 ( ויליאם פרוסרProsser ). פרוסר טען שפרטיות לא מתייחסת רק לאינטרס אחד, אלא לארבעה אינטרסים שונים, אותם הוא סיווג תחת ארבע קטגוריות "נזיקיות" שונות בהן זיהה א :ת הזכות לפרטיות ( פרטיות במרחב הפרטיIntrusion into Seclusion ); שימוש בשמו או בדמותו של אדם למטרת רווח Appropriation of Likeness) ); פרסום וחשיפת מידע פרטי(Disclosure of Private Facts) ;הצגת אדם ( באור כוזבFalse Light .) 96 על ה ה יבט הנזיקי של הזכות לפרטיות נמת( חו ביקורות שונות. כך, ניל ריצ'ארדסRichards ) טוען שהקטגוריה הנזיקית של פרסום וחשיפה של מידע פרטי, כפי שהוגדרה על- ידי פרוסר, עלולה לפגוע יתר על המידה בחופש הביטוי, ומכאן גם באינטרס הציבורי, מהטעם שבחלק מהמקרים חשיפת מידע אישי של אדם 93 :להבדלים בין המשפט האירופי לאמריקני ראוrn to Institutions U.S. Privacy Collision: A Tu – The EU Paul M. Schwartz, and Procedures, 126 HARV. L. REV.1966 (2013) :.וגםJames Q. Whitman, The Two Western Cultures of Privacy: Dignity Versus Liberty, 113 YALE L.J. 1151 (2004) . 94 Katz v. United States, 389 U.S. 347 (1967) . ההיבט המרכזי של הזכות לפרטיות במובן זה הינו הגנה על הפרט מפני חיפוש לא סביר בגופו ובכליו. היבט זה נכלל בצורה מפורשת בתיקון הרביעי לחוקה האמריקנית. המבחן העיקרי ב- Katz הגביל את :פעולת הממשל בעניין זה בכל מקום שבו יש לפרט "ציפייה סבירה" לפרטיות. לעניין זה ראו גםKen Gormley, One Hundred Years of Privacy, WIS. L. REV. 1335(1992) . 95 דוגמה להכרה בזכות לפרטיות בהקשר של בחירה ניתן לראות בהחלטת בית המשפט העליון של ארצות הברית, שקבע כי חוק של מדינת טקסס שאסר על קיומן של הפלות מלאכותיות למעט בנסיבות מצומצמות בטל, וזאת בשל הפגיעה בזכות של אישה לקבל החלטו:ת על גופה, הנובעת מזכותה לפרטיות. ראוRoe v. Wade, 410 U.S. 113 (1973) :. וגםPaul v. Davis, 424 U.S. 693 (1973) , שם קבע בית המשפט העליון האמריקני שהזכות החוקתית לפרטיות משתרעת על מקרים שבהם המדינה מתערבת באופן לא סביר בהחלטות אישיות של אדם, לרבות בעניינים .כגון נישואין, ילודה, שימוש באמצעי מניעה, גידול ילדים וחינוכם 96 388, 422 (1960) . EV R L. . AL C , 48 Privacy (a Legal Analysis) William L. Prosser, . - 31 - עשויה לפעול לטובת כלל ה.ציבור97 ביקורת נוקבת יותר הושמעה על- ,ידי השופט האמריקני ריצ'ארד פוזנר .שטען שהזכות לפרטיות מפריעה לזרימה תקינה של מידע, ומכאן פוגעת בעקרונות השוק החופשי98 :החקיקה הפדרלית בארצות הברית מתייחסת לפרטיות מידע הנוגע לקטינים בשלושה חוקים נפרדים (COPPA) Privacy Protection Act Children's Online 99 – חוק מרכזי משנת1998 (שנכנס לתוקף בשנת2000 ) אשר נועד לסייע בהגנה על פרטיות ילדים ברשת. החוק קובע שאתרי אינטרנט בארצות הברית ( ושירותי רשת נוספיםonline services ), המבקשים לאסוף מידע אישי מקטינים מתחת לגיל13 , חייבים לקבל את הסכמת הורי הקטין או האפוטרופוס שלו, לשם קבלת פרטי הזיהוי האישיים של הקטין. מידע אישי על- פיCOPPA כולל שמו של הילד, כתובתו, מספר הטלפון שלו, כתובת דואר אלקטרוני, תמונות, קטעי וידאו, הקלטות שמע של הילד וכן אמצעים שבעזרתם ניתן לעקוב אחר פעילות הילד, כגון כתו בת ה– IP .שלו בתקנות החוק נקבע מנגנון מדורג לפיו, ככל שהמידע המבוקש (או השימוש בו) רגיש יותר, כך אופן קבלת .ההסכמה קפדני יותר החוק מפרט מה מפעילי אתרים חייבים לכלול במסגרת מסמכי מדיניות הפרטיות שלהם, וכן אוסר על מפעילי אתרים, אפליקציות ושירותים מקוונים אחרים לשווק מוצרים לילדים מתחת לגיל13 . 100 בכל הנוגע לאתרים שאינם פונים לקטינים, החוק אוסר על מפעילי האתרים לאסוף מידע אם קיימת ידיעה ממשית על כך שמדובר .בקטין. החוק אוסר גם על איסוף מידע שאינו נדרש באופן סביר למטרת השירות על חוק זה נמתחו ביקורות שונות. בי,ן היתר נטען כי החוק פוגע בחופש הביטוי של ילדים101 שילדים יכולים לעקוף את הוראותיו ללא קושי מיוחד וכי הוראותיו אינ ן ניתנות לאכיפה. חרף טענות בדבר העדר יכולת אכיפה של החוק, דו"ח ה- FTC משנת2014 מציין שמשנת2000 אכף ה- FTC את הוראותCOPPA בלמעלה מעשרים מקרים, ו."שהוא גבה קנסות מחברות שונות בגובה של "מיליוני דולרים102 97 357 (2011) L. . ECH T IGH H & . ELECOMM T J. 9 The Limits of Tort Privacy, Neil M. Richards, . לביקורת על תפיסת הפרטיות ( רק ביחס ולאור הנזקHarm ( ) הנגרם בשל הפרתהViolation :) ראו M. Ryan Calo, The Boundaries of Privacy Harm, 86 IND. L. REV. 1131 (2011) . 98 . 393 (1978) EV R L. A G , 12 The Right of Privacy Richard A. Posner, . 99 6506 (1998) - , 15 U.S.C. §§ 6501 COPPA) ( Children's Online Privacy Protection Act . 100 ה ומדיניות החוק כללי בדבר להרחבה- FTC : ראו בעניין- advice/business - https://www.ftc.gov/tips questions#Verifiable%20Parental - asked - frequently - coppa - center/guidance/complying . 101לדיון בעניין ראוonline - rights - amendment - first - on - answers - cdt - https://cdt.org/blog/ask / . 102 (2014), available Privacy and Data Security Update 2014, Federal Trade Commission, - update - security - data - http://www.ftc.gov/system/files/documents/reports/privacy at: 2014/privacydatasecurityupdate_2014.pdf . - 32 - Family Educational Rights and Privacy Act (FERPA) 103 – חוק המתיר להורים ולתלמידים הלומדים בב תי ספר הממומנים על- ידי הממשל הפדרלי, ורק להם, גישה למידע "לימודי" הנוגע לתלמידים (כגון ציונים או חוות דעת על הת .נהגות), ואוסר על העברת המידע לגורמים אחרים ללא קבלת הסכמה בכתב של ההורים כאשר מדובר על תלמיד שעבר את גיל18 , הזכות "עוברת" לידי התלמיד, ועל בית ספר החובה לקבל את הסכמתו להעברת המידע. חרף האמור, החוק מתיר לבתי הספר להעביר "מידע חינוכי" על אודות תלמיד לגורמ ים מסוימים, כגון רשויות אכיפת חוק וגורמי פיקוח ובקרה. בנוסף, כאשר תלמיד עובר מבית ספר אחד למשנהו, החוק מתיר לבית הספר השולח להעביר המידע לבית הספר הקולט, אף ללא הסכמת התלמיד או ( הוריו. במקביל, החוק מתיר גם את העברתו של מידע שאינו "חינוכי" אודות תלמידDirectory Information) כגון שמו, כתובתו ותאריך לידתו, ללא קבלת הסכמת ההורים או התלמידים. החוק מח י יב ליידע את ההורים או את התלמיד (כשמדובר על תלמיד שעבר את גיל18 ) על כוונתו להעביר המידע, ולאפשר .להם זמן סביר להתנגד לכך endment (PPRA) The Federal Protection of Pupil Rights Am 104 – חוק זה משנת1974 , שתוקן בשנת2002 , קובע שתלמיד לא יחויב להשתתף בסקר, ניתוח או הערכה המסגירים מידע הנוגע אליו או ,למשפחתו בעניינים של השתייכות פוליטית, בעיות פסיכולוגיות, התנהגות והעדפה מינית, אמונה דתית ונושאים אישיים אחרים, בטרם קבלת הסכ מת הורים לכך. החוק מגביל את יכולתו של בית ספר לאסוף מידע .על תלמיד, כמו גם לפרסם המידע ולהעבירו הלאה105 חרף האמור, העברת מידע דיגיטלי הנוגע לתלמידים מבתי הספר לגופים שלישיים, ללא הסכמת התלמידים .או הוריהם, הינה עדיין תופעה נרחבת בארצות הברית106 תופעה זו הביאה את נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, להכריז בראשית2015 על ניסוחו וקידומו של ה- Student Digital Privacy Act . חוק זה, המבוסס ( על חקיקה של מדינת קליפורניהThe Student Online Personal Information Protection Act ) , אמור לאסור על חברות וגופים הפועלים בבתי ספר לעשות שימוש במידע הדיגיטלי הנאסף במסגרת פעילותם שלא .לצרכים חינוכיים שלשמם הוא נאסף מלכתחילה, לרבות מכירתו של המידע לגופים מסחריים107 103 , 20 U.S.C. §1232g (1974) (FERPA) Rights and Privacy Act Educational Family . 104 tection of Pupil Rights Amendment (PPRA), 20 U.S.C § 1232h(b) (2012) The Federal Pro . 105 Lynn M. Daggett , Student Privacy ,לעיל ה"ש26 ,.חרף הוראות הדין, בתי ספר בארצות הברית אוספים מידע על תלמידים אם באופן אקטיבי באמצעות שאלונים וסקרים, ואם באופן פסיבי, כתוצאה מההתנהלות היומיומית בבתי הספר. בחלק מהמקרים בתי הספר מעבירים מידע :זה ללא הסכמת ההורים. לסקירת מקרים שהגיעו לפתחם שלבתי המשפט בארצות הברית ראוEmily Gold Waldman, , Show and Tell? , לעיל ה"ש26 . 106 שבוצע בדיקה ממצאי ראו ידי על הEPIC ( Electronic Privacy Information Center : ב נמצא ), https://epic.org/foia/ed/ferpa/default.html . 107 Slate (12.01.15), available at: Obama Proposes New Protection for Student Data, Ariel Bogle, http://www.slate.com/blogs/future_tense/2015/01/12/obama_announces_student_digital_privacy_act_at_ - 33 - לאור כך, במהלך שנת2015 הוגשה לקונגרס האמריקני הצעת חוק בשםThe Student Digital Privacy and Parental Act . 108 הצעה ז ו מציעה לאסור על מפעילי אתרים, אפליקציות ושירותים מקוונים אחרים )הניתנים לתלמידים (מגילאי גן והלאה למכור פרטים אישיים של תלמידים ביודעין לצדדים ,שלישיים לעשות שימוש או לחשוף פרטים אישיים של התלמידים על מנת לשווק להם פרסומות התואמות אליהם, וליצור פרופילים אישיים של ,תלמידים אלא לתכלית חינוכית הקשורה לבתי הספר. ההצעה מחייבת את המפעילים לחשוף באתרים שלהם ובפני בתי-הספר, את סוגי המידע שנאסף על- .ידם, ואת השימושים שנעשים בו ההצעה מסמיכה הורים לאשר העברת המידע על אודות ילדיהם לגורמים שונים (לרבות גורמים לא- )חינוכיים וכן מתירה להם לדרוש מחיקתו של מידע על אודות ילדיהם, אשר אין עוד הצדקה לשמירתו על-ידי בית- .הספר109 מעבר לחקיקה העוס קת בפרטיות מידע על אודות קטינים השיח המשפט י האמריקני מתייחס גם לנושא הגבלת .התכנים המוצגים לקטינים ברשת בשנות התשעים נעשה ניסיון על- ידי המחוקק האמריקני להגביל הצגה של תכנים ברשת לשם הגנה על קטינים, וביתר פירוט למנוע מהם להיח ,שף לפורנוגרפיה במסגרת הרשת. כך חוק ה– CDA ( Communication Decency Act ) משנת1996 אשר קבע איסור על שידור חומרים פורנוגרפיים לקטינים, וה- COPA ( Child Online Protection Act )משנת1998, אשר ק בע איסור פלילי על הצגה ברשת .של חומרים העשויים להיחשב כמזיקים לקטינים כנגד החוקים הוגשו עתירות לבית המשפט העליון האמריקני. בית המשפט ביטל את החוקים, בין היתר, בטענה כי הם פוגעים באופן קשה בחופש הביטוי ומכאן .סותרים את הקבוע בתיקון הראשון לחוקה110עם זאת, בשנת 2000 התקבל ה- (Children Internet CIPA Protection Act),אשר מתנה העברת תקציב פדרלי לבתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים וכן לספריות ציבוריות בארצות הברית, בחיובם של מוסדות אלו להשתמש במסנני אינטרנט ואמצעים אחרים על מנת להגן .על ילדים מפני תכנים מזיקים ברשת111 חוק נו סף, ה– NCIPA ( Neighborhood Internet Protection chtml ft :. וגם(12.01.15), available , Fact Sheet: Safeguarding American Consumers & Families The White House - american - safeguarding - sheet - office/2015/01/12/fact - press - /the http://www.whitehouse.gov at: families - consumers . 108 http://polis.house.gov/uploadedfiles/messer_polis_student_data_privacy_final.pdf . 109 .למיטב ידיעתו של הכותב, עד למועד כתיבת שורות אלו ההצעה עדיין לא התקבלה כחוק 110 " הלבן והנסיך שלך "הילדה קרניאל יובל פנים– וחינוך חברה תרבות 30 ( 2004 : ב )נמצא https://www.itu.org.il/?CategoryID=579&ArticleID=2052 . 111 iageneral/cipa2003/CIPAreport08142003.pdf https://www.ntia.doc.gov/legacy/ntiahome/nt . - 34 - Act ), אשר חוקק באותה תקופה קובע הנחיות לקביעת מדיניות בטיחות ברשת של ספריות, וזאת כאמור לשם .הגנה על קטינים112 אמנם, החוקים שצוינו לעיל אינם עוסקים ישירות בפרטיות מידע על אודות ילדים. עם זאת, הצעות בדבר הגבלת יכ ולת הגלישה של ילדים ברשת ו/או הגבלת התכנים אליהם הם עשויים להיחשף מוצעות לא פעם כמענה לאתגרים הקיימים במסגרת שימושם של ילדים ברשת . בנוסף, הגבלות שכאלו עשויות להשפיע , באו פן עקיף, גם על פרטיותם של ילדים. כך לדוגמה– איסור חשיפת תכנים לקטינים באתר מסוים עלול לגרור למצב ,בו מפעילי האתר ינטרו מידע על אודות גולש על מנת לבחון אם מדובר בקטין באופן שעשוי להביא לפגיעה בפרטיותו ולחשיפת מידע רגיש על אודות קטין . לאור האמור .הוחלט כי יש מקום להזכיר הנושא, ולו בקצרה ה. 2 האיחוד האירופי הזכות לפרטיות במשפט האירופי קבועה בסעיף8 (1 ) לאמנה האירופית לזכויות אדם, הקובע :כי "Everyone has the right to respect for his private and family life, his home and his "correspondence . 113 ( גישה זו רואה בפרטיות זכות הנגזרת מכבוד האדםgnity human di ), אשר מגנה על .האוטונומיה של האדם מפני התערבות פסולה של החברה ורשויות המדינה114 תפיסת המשפט האירופי בעניין פרטיות במידע הייתה מוסדרת במשך שנים בהוראות ה דירקטיבה האירופית בדבר הגנת המידע משנת1995 .)"(להלן: "הדירקטיבה115 סעיף2 ( a) לדירקטיבה מגדיר מידע אישי ככל מידע המזהה אדם או שאפשר לזהותו לפיו. כלומר, כל מידע שבאמצעותו ניתן לזהות אדם, יהיה טריוויאלי ויומיומי ככל שיהיה, ייחשב למידע אישי של אדם. סעיף7 לדירקטיבה קובע כללים מחמירים בנוגע לאפשרות עיבודו של מידע פרטי הנוגע לאדם, לרבות קביעת הדרישה לקבלת הסכמתו של האדם לעיבוד המידע והעברתו לגורמים שלישיים, ודרישה שהשימוש במידע ייעשה רק בהתאם למטרה המוצהרת שלשמה הוא נאסף. כללים 112 http://www.ala.org/offices/oif/ifissues/ncipa 113 ; European Convention for the Protection of Human Rights and Fundamental Freedoms, Nov. 4, 1950, ETS 5 213 UNTS 221 . 114 . EV R L. U. Y. N. , 39 , Privacy as an Aspect of Human Dignity: An Answer to Dean Prosser Edward J. Bloustein 962, 963 (1964) :. כך, גם לדברי אמרסון, שטען כי פרטיותIs based upon [a] premise of individualism that the society exists to promote the worth and the dignity of the individual :". ראוTHOMAS I. EMERSON, THE SYSTEM OF FREEDOM OF EXPRESSION, 545 (1970) . 115 :ראוCouncil Directive 95/46/EC, on the Protection of Individuals with Regard to the Processing of Personal Data and on the Free Movement of Such Data (24.10.95) . - 35 - אלו מוגדרים כ- Fair Information Practice Principles ( FIPPs .) 116 כללים אלו אמורים למנוע שימוש לא מוסכם במידע הנוגע לאדם. הדירקטיבה לא התייחסה מפורשות לקטיני .ם אך כלליה נחשבו כחלים גם עליהם בשנת2009 פרסמה הועדה הקבועה של נציבי הגנת המידע שהוקמה לפי סעיף29 לדירקטיבה נייר עמדה ( כלליarty P orking W rotection P ata 29 D rticle A ) .בנושא פרטיות מידע על אודות ילדים117 נייר העמדה החיל באופן מפורש את כללי הדירקטיבה על קט ינים וקבע כי גם הזכות לפרטיות עומדת גם לילדים. נייר העמדה קבע, באופן כללי, כי הכללים והעקרונות בדבר שמירת מידע הקבועים בדירקטיבה חייבים להיות .מיושמים כלפי ילדים, וזאת תוך התחשבות במעמדם הייחודי ותוך הכרה בצורך להעניק הגנה יתרה לפרטיותם עם זאת, נייר העמדה מציין שעל אף החובה לשמור על מידע הנוגע לילד, יתכנו מצבים בהם החובה לפעול ( לטובת האינטרס הטוב ביותר של הילדbest interest of the child .) תחייב פגיעה בפרטיותו בסוף שנת2015 פורסמה רפורמת מדיניות ההגנה על מידע באיחוד האירופי- General Data Protection ion Regulat (להלן: "הרפורמה" וכן"GDPR" ,) 118 האמורה להחליף את הדירקטיבה כמסמך המרכזי הנוגע .לפרטיות מידע באיחוד האירופי הרפורמה שומרת ומחזקת את העיקרון המרכזי ה קבוע בדירקטיבה בכל הנוגע לזכותו של אדם לשלוט במידע הנוגע לו. עם זאת, בניגוד למצב הקודם, הרפורמה יוצרת "שו ק דיגיטלי אחד", באופן שמחייב את החלת "הכללים על כלל מדינות האיחוד. הרפורמה גם מסדירה לראשונה את "הזכות להישכח– קרי את זכותו של הפרט לדרוש מחיקה של מידע הנוגע אליו כאשר אין סיבה לגיטימית לניהול ושמירה שלו. הרפורמה מקלה גם על נגישות של הפרט למידע הנוגע אליו , וכן מחייבת חברות ומתכנני שירותים מבוססי תוכנה ומידע לשלב .שיקולים של הנדסת פרטיות לתוך התכנון והפיתוח של המערכת :הרפורמה מציגה מספר כללים העוסקים באופן ספציפי בפרטית מידע על אודות קטינים ושמירתה, כדוגמת - הרפורמה קובעת כי ככלל, ילדים זכאים להגנה ספציפית וי יחודית וזאת מפני שהם פחות מודעים לסיכונים ולהשלכות של השימוש שנעשה במידע הנוגע אליהם, וזאת במיוחד כשמדובר במידע אישי .על אודות ילדים שנאסף לצורכי פרסום או במסגרת שירותים הפונים לילדים 116 :לדיון נרחב ראו, (2014), available at Fair Information Practices: A Basic History Robert Gellman, http://papers.ssrn.com/sol3/papers.cfm?abstract_id=2415020 SSRN: . 117 Opinion 2/2009 On the Protection of Children's Personal – Article 29 Working Party European Commission (2009), available at: Data (General Guidelines and the Special Case of Schools) http://ec.europa.eu/justice/policies/privacy/docs/wpdocs/2009/wp160_en.pdf . 118 .Regulations (EU) 2016/679 of the European Parliament and of the Council (27.4.16) - 36 - - הרפורמה קובעת, בדומה לעיקרון הקבוע ב- COPPAהאמריקני, כי איסוף מידע על ק טינים טעון הסכמה של הוריהם. כברירת מחדל, הרפורמה קובעת כי כלל זה יחול על קטינים עד גיל16 , אם כי כל אחת ממדינות האיחוד יהיו רשאיות להוריד את גיל הסף בחקיקה פנימית, בתנאי שלא יפחת מגיל 13. על נותני השירותים ואוגרי המידע להשקיע מאמצים סבירים על מנת לאמת שההס כמה ניתנה על- .ידי גורם מוסמך, וזאת בתלות בטכנולוגיה העומדת לרשותם - הרפורמה קובעת כי ההסברים בדבר השימוש שייעשה במידע על אודות ילדים יהיו בשפה פשוטה .וברורה, כך שילדים יוכלו להבינם - הרפורמה קובעת כי לילדים אשר נתנו הסכמתם לשימוש במידע על אודותיהם– בנסיבות בהן הם לא יכלו לדעת את ההשלכות של הסכמה זו– תעמוד הזכות לדרוש את ביטול ההסכמה ואת מחיקת .המידע מהרשת. זכות זו תעמוד גם לקטינים שבגרו לסיום חלק זה יצוין כי על ההחלטה להגביל את זכותם של קטינים מתחת לגיל16 להסכים לשימוש במידע על אודותיהם במסגרת פעילותם ברשת נמתחה ביקורת חריפה. על- פי ביקורת זו, החלטה זו "מחזירה את השעון" לתקופה בה החלטות על ובנוגע לילדים התקבלו על- ידי מבוגרים ללא מתן משקל ראוי לקולם של ,הילדים, ולרצונם. נטען כי תפיסה זו מנציחה את הדימוי של הילד הפגיע, אשר לא ניתן לסמוך על רצונותיו בחירותיו וה עדפותיו, וכי קיימים פתרונות המאזנים בצורה טובה יותר בין הזכות להשתתפות של ילדים לבין .ההגנה עליהם, וזאת תוך התחשבות בצרכים המתפתחים של הילד ובנסיבות המשתנות119 .ה3 קנדה הזכות לפרטיות לא קבועה באופן מפורש בצ'רטר הקנדי לזכויות האדם. עם זאת, היבט מסוים הנוגע לפרטיותו של אדם–זכותו של אדם להיות מוגן מפני חיפוש ותפישה בלתי חוקיים– קבוע בסעיף8 לצ'רטר. החקיקה בדין הקנדי, הן הפדרלית והן המדינתית, מתייחסת באופן ספציפי ומפורש לזכות לפרטיות, ובפרט :לפרטיות במידע, כמפורט להן ברמה הפדרלית, נושא פרטיות המיד:ע במשפט הקנדי מוסדר תחת שני חוקים מרכזיים120 119 , available at: No More Social Networking for Young Teens? tone Sonia Livings . teens/ - young - r fo - networking - social - more - http://blogs.lse.ac.uk/mediapolicyproject/2015/12/18/no ; , available EU General Protection Regulation Article 8: Has Anyone Consulted the Kids? Joseph Savirimuthu - article - regulation - protection - data - general - http://blogs.lse.ac.uk/mediapolicyproject/2016/03/01/eu at: kids - the - consulted - anyone - has - 8 / . 120 available at: Privacy Legislation in Canada, Office of the privacy commissioner of Canada, fi/02_05_d_15_e.asp - https://www.priv.gc.ca/resource/fs . - 37 - The Privacy Act – 121 חוק זה מסדיר את אופן הטיפול של רשויות הממשל הפדרלי במידע אישי של פרטים הנמצא בחזקתן. חוק זה קובע את הכללים על- פיהם מוסמכות רשויות הממשל הפדרלי לאסוף ולחשוף מידע על אודות פרטים, וכן את סוגיות הנג ישות של הפרטים למידע הנוגע אליהם אשר מוחזקת אצל רשויות .המינהל החוק קובע, בין היתר, שהרשויות לא יעשו שימוש במידע אישי אלא על פי חוק, לשם ביצוע פעולותיהן, ורק למטרות שלשמן הוא נאסף. החוק מחייב את הרשויות להודיע לאדם שמידע אודותיו נאסף על ידן, הן על עצם איס .וף המידע, והן על מטרתו. החוק מסדיר את המצבים בהם רשות יכולה להעביר מידע לרשות אחרת The Personal Information Protection and Electronic Documents Act (PIPEDA) – 122 חוק זה קובע את הכללים בכל הנוגע לאופן בו ארגונים במגזר הפרטי רשאים לאסוף, להשתמש או למסור מידע אישי במסגרת הפעילות המסחרית- כלכלית שלהם ברחבי קנדה. ביוני2015 תוקן ה- PIPEDA בצורה רחבה במסגרת חקיקתו שלThe Digital Privacy Act . 123 על פי המנגנון הקבוע ב– PIPEDA , הפרה של הוראותיו אינה מקימה זכות תביעה אוטומטית. תלונות על הפרת החוק מוגשות למשרד נציב הפרטיו ת הקנדי ( Office of the Privacy Commissioner of Canada - OPC ,). רק לאחר קבלת המלצות הנציב, ועל בסיסן .ניתן לפנות לערכאות משפטיות ה– PIPEDA קובע בין היתר מנגנון של קבלת "הסכמה מדעת", לאיסוף, שימוש והעברת מידע אישי הנוגע לפרט מסוים. החוק דורש מארגונים הפועלי ם תחתיו להגביל את איסוף המידע האישי לצרכים הכרחיים ומוגדרים. כמו כן, החוק מחייב כי השימוש במידע (במיוחד מידע רגיש כגון מידע רפואי או כלכלי) ייעשה בצורה סבירה בהתאם לנסיבות ורק לשם השגת המטרה שלשמה הוא נאסף. החוק קובע גם כי על- ,פי בקשה יש ליידע פרטים בדבר השימוש שנעשה במידע הנוגע אליהם, וכי יש להעניק להם גישה למידע זה, ואף .לאפשר להם לבקש לתקנו124 ברמה המדינתית, שלוש פרובינציות הסדירו את נושא פרטיות המידע בחקיקה פנימית, באופן דומה להסדרים הקבועים ב- PIPEDA : - בריטיש קולומביהPersonal Information Protection Act (BCPIPA) - ; 121 21.pdf - ice.gc.ca/PDF/P lois.just - http://laws 21, available at: - The Privacy Act, R.S.C., 1985, c. p . 122 - http://laws The Personal Information Protection and Electronic Documents Act S.C. 2000, c.5, available at: 8.6.pdf - lois.justice.gc.ca/PDF/P . 123 Summary of key changes to the – The Digital Privacy Act Office of the privacy commissioner of Canada, - v.gc.ca/resource/fs https://www.pri , available at: Personal Information and Electronic Documents Act fi/02_05_d_63_s4_e.pdf . 124 0556# - 502 - http://uk.practicallaw.com/6 . - 38 - - אלברטה- Personal Information Protection Act (ABPIPA) ; - קוויבק- An Act Respecting the Protection of Personal Information in the Private Sector (QBPIPA) . יצוין כי פרובינציות אחרות חוקקו חוקים הנוגעים להיבטים נקודתיים הקשורים להגנה על מידע, כ דוגמת .חוקים המגנים על מידע רפואי. לאור רוחב היריעה, במסגרת מסמך זה לא אתייחס לחוקים אלו The Privacy Act וה- PIPEDA אינם מתייחסים באופן ספציפי ו/או ייחודי לפרטיות מידע על אודות קטינים ואינם מסדירים מנגנון שונה בכל הנוגע לאיסוף ושימוש במידע שכזה. מתוך הדברי ם ניתן להעריך כי חוקים ,אלו חלים, בשינויים המחויבים גם על מידע הנוגע לקטינים. חרף ה אמור, הדבר אינו מצוין מפורשות ונראה כי מידע על אודות קטינים אינו זוכה להגנה נוספת במסגרת דינים אלו. יש לציין גם כי ה– PIPEDA אינו קובע איסור מפורש בדבר קבלת הסכמה של קטין לאי סו ף או שימוש במידע על אודותיו, אך אפשרות זו לא מוצעת באופן מפורש. מעבר לכך, ה– PIPEDA מכיר במקרים בהם לא ניתן לקבל הסכמה, בין היתר כאשר .מדובר בקטינים. במקרים כאלו קובע החוק שההסכמה יכולה להינתן על ידי נציג מוסמך חרף כך שדיני הפרטיות הפדרליים בקנדה לא מתיי חסים באופן שונה לפרטיות קטינים– מתוך המלצות משרד נציב הפרטיות הקנדי (המשמש כאמור כגורם החוקר תלונות בדבר הפרת הוראות ה- PIPEDA ) לגורמים המספקים שירותים לקטינים והאסופים מידע על אודותיהם, נראה כי בפועל קיים ניסיון להעניק למידע הנוגע לקטינים, יחס שונה והגנה :יתרה. להלן פירוט ההמלצות העיקריות בעניין זה125 - לאור הנחיית החוק להגביל את איסוף המידע לצרכים הכרחיים צוין שעל נותני שירותים לנוער לצפות לכך שיהיה עליהם לנמק את הצורך של איסוף מידע אישי על אודות בני- .נוער - לאור כך שקבלת הסכמה מילדים (ובעיקר כאלו בגילאים צעי רים) הינה בעייתית מומלץ להימנע מאיסוף מידע אישי על אודות קטינים. במידה ואיסוף המידע מחויב לשם מתן השירות, צוין שעל :נותני השירות1 ;. לקבוע את הרמה המינימלית של המידע המתחייבת להשגת המטרה2 . לבחון מהי רמת הפירוט הנמוכה ביותר של המידע העשויה לספק לצורך מתן ה ;שירות3 . לבחון מהי הדרך .הנכונה והמתאימה לקבלת הסכמה לאיסוף המידע - מומלץ להיזהר מאיסוף מידע אישי שלא הכוונה, במיוחד לאור נטיית קטינים ברשתות החברתיות .לשתף ולעשות שימוש במידע אישי הנוגע אליהם - ( על בעל השירות לאפשר מחיקה אמיתיתtrue deletion) של חשבונות משתמ .ש 125 Ten tips for services aimed at children – Collecting from kids? Office of the privacy commissioner of Canada, fi/02_05_d_62_tips_e.pdf - https://www.priv.gc.ca/resource/fs (12.2015), available at: d youth an . - 39 - - על נותני שירותים לנסח מסמך מדיניות פרטיות ספציפי לכל שירות בנפרד (בניגוד להצגת מסמך מדיניות פרטיות כללי לכלל השירותים הניתנים), וזאת במיוחד כאשר השירות מכוון לקהל רגיש "( מבחינת פרטיותprivacy-sensitive audience") כדוגמת בני- .נוער - היכולת של קטינים להע ניק הסכמה אמיתית לאיסוף ושימוש במידע האישי הנוגע אליהם תלוי במידה רבה בגילם ובהתפתחות הקוגניטיבית והרגשית שלהם. מכאן, על נותני השירותים לבחון מי הוא קהל היעד שלהם ולהסביר את אופן פעילותם (והסיכונים העלולים להיגרם במסגרת פעילות זו), בשפה ובאופן אשר יהיה ברור ומובן לסוג קהל זה. בכל הנוגע לילדים צעירים– הדבר עשוי להיות קשה ועל נותן השירות לנקוט בשפה ובדרך שהם יכולים להבין וכן לדרוש מעורבות של הורה/אפוטרופוס .בהליך מתן ההסכמה - על נותן השירות לבחון דרכים על מנת להבטיח כי במצב בו נדרשת מעורבות של הורה/אפוטרופוס .בהליך מתן ההסכמה, כי אכן מעורבות שכזו נעשתה - ( על נותן השירות לוודא כי הגדרות המוצאdefault conditions ) של השירות המסופק על ידו .תואמות לגיל של המשתמשים אליהם מכוון השירות - על נותני השירות לבחון באופן רציף ומתמשך את יעילות המנגנונים שנקבעו על- ידם להגנה על פרטיות מידע אישי ורגיש, ואם הם אכן מכובדים על- ידי המשתמשים. כך לדוגמה, מערכת הדורשת כי ילדים ובני- נוער לא ישתמשו בשמם הפרטי במסגרת פעילות ברשת חברתית מסוימת, צריכה .לבחון את יעילותו של כלל זה, ולהבטיח את יישומו - ,על ארגונים להעדיף, ככל האפשר שימוש באמצעים טכניים על מנת למנוע שימוש לא מורשה במידע על אודות קטינים ולא להסתמך על כך שגורמים שלישיים העובדים מולם יפעלו בהתאם להתחייבויותיהם. כך לדוגמה, על אתר המעניק שירות המכוון לקטינים להעדיף שלא להשתמש כלל ( "ב"עוגיותcookies) וזאת על מנת למנוע מצב ב ו גורמים שלישיים יעשו שימוש במידע הנאסף .במסגרת זו למטרה פסולה ו/או לא מורשית עד כאן החקיקה הפדרלית בקנדה. לסיום חלק זה יצוין כי גם החקיקה המדינתית בקנדה כוללת שני חוקים .הרלוונטיים באופן מיוחד לסוגית פרטיות מידע על אודות קטינים כך, חוק הגנת הפרטיות של( פרובינציית אלברטהABPIPA ) קובע כי לכל אדם עומדת הזכות ליישם את הזכויות הקבועות במסגרת חוק זה. סעיף61 (1 () b ) לחוק קובע מפורשות כי כלל זה חל גם ביחס לילדים מתחת לגיל18 :, וזאת בתנאי שהם מבינים את מהותה של הזכות ואת ההשלכות של מעשיהם"if the individual is under 18 years of age and understands the nature of the right or power and the - 40 - consequences of exercising the right or power, by the individual; ". סעיף61 (1 () c ) מבהיר כי במצב בו לי לד אין את היכולת האמורות, הרי ש.זכות זו עומדת לאפוטרופוס שלו126 חקיקה מדינתית א חרת, אשר לא עוסקת בזכות לפרטיות של קטינים באופן מפורש אך הינה רלוונטית לעניין הינהConsumer Protection Act The של פרובינציית .קוויבק חוק זה, העוסק ככלל בכללים הנוגעים להגנת הצרכן, אוסר (בסעיפים248-249 ) על שידור פרסומות מסחריות המכוונות לילדים מתחת לגיל13 , .וזאת לרבות במסגרת פעילות ברשת האינטרנט או ברשת הסלולר127 חוק זה רלוונטי לסוגית פרטיות מידע על אודות קטינים שכן איסור על פרסום המכוון לילדים מתחת לגיל13 משמעותו, הלכה למעשה, פגיעה .באינטרס של חברות מסחריות לאסוף מידע על אודות ילדים בגילאים אלו .ה4 אנגל יה במשך שנים הזכות לפרטיות לא זכתה להכרה רשמית במשפט האנגלי. "כניסתה" דה- פקטו של הזכות לפרטיות למשפט האנגלי נעשתה בשנת1998 , עם חקיקתו של ה– Human Rights Act , 128 שקלט אל המשפט האנגלי את עקרונות האמנה האירופית לזכויות אדם משנת1950. כפי שטענה גדרון, שילובה של האמנה בהוראות הדין האנגלי אפשרה לכל נתין בריטי להגיש תביעה ישירה על פגיעה בפרטיותו על בסיס הפרת החוק, וחייב את בתי המשפט באנגליה לבחון את התאמת ה- common law לדרישותיה של האמנה האירופית .בכל מקרה בו יש לזכויות המוגנות בה השלכה על המקרה הנדון129 החוק המרכזי ה מסדיר את נושא השימוש במידע אישי במשפט האנגלי וההגנה עליו הינו ה- Data (DPA) Protection Act משנת1998 . 130 :כפי שנכתב בסעיף המטרה של החוק"An Act to make new provision for the regulation of the processing of information relating to individuals, including the obtaining, holding, use or disclosure of such information. ". באופן כללי, הוראות ה- DPA תואמות להוראות ולעקרונות ה דירקטיבה האירופית בדבר הגנת המידע משנת1995 , אשר הוזכרה .קודם לכן במסמך זה, חרף כך שהחוק אינו מזכיר את הזכות לפרטיות ולו פעם אחת 126 :לעיון בנוסח החוק ראוhttp://www.qp.alberta.ca/documents/Acts/P06P5.pdf . 127 , (2012) Advertising Directed to Children under 13 Years of Age Office De La Protection Du Consommateur, - https://www.opc.gouv.qc.ca/fileadmin/media/documents/consommateur/sujet/publicite available at: illegale/EN_Guide_publicite_moins_de_13_ans_vf.pdf - pratique . 128 (1)a Human Rights Act, 1998, Article 7 . 129 להרחבה בנוגע למעמד הזכות לפרטיות במשפט האנגלי ראו: תמר גדרון "פרסום מידע פרטי: בחינה יישומית של הזכות לפרטיות ,"במבט השוואתי עלי משפט ח133 , 146 .)(תש"ע 130 Data Protection Act, 1998 (Eng.) : ראו החוק בנוסח לעיון . http://www.legislation.gov.uk/ukpga/1998/29/pdfs/ukpga_19980029_en.pdf . - 41 - ה- DPA אינו כולל מנגנון ייחודי ונפרד להגנה על מידע על אודות קטינים. עם זאת, בדומה למצב בק נ ,דה ( נציבות המידע הבריטיICO - Information Commissioner's office ), פרסמו הנחיות והמלצות למפעלי אתרים ונותני שירותים ברשת, המתייחסות באופן ספציפי גם לסוגית ההגנה על מידע הנו גע לקטינים. כך לדוגמה, בשנת2011 פורסמו ה- Personal information online code of practice שכללו מספר הנחיות הנוגעות לאיסוף מידע על אודות קטינים. להלן יפורטו ההנחיות המרכזיות של ה- ICO משנת2011 הנוגעות :להגנה על פרטיות מידע על אודות ילדים ברשת - באופן כללי, ה- ICO מציין שככל שאתר ממוקד לקבוצה "רגישה" (כדוגמת ילדים), על מפעיל האתר .לנקוט באמצעי זהירות על מנת להבטיח כי הטיפול במידע האישי ייעשה בצורה הוגנת - בכל הנוגע לקבלת הסכמה, ה- ICO ( מציין כי הערכת הבנת מהותה של ההסכמהAssessing understanding ), בהתאם לגיל הילד ויכולותיו, היא המפתח להבטחה כי איסוף מידע אישי על .אודות ילד והשימוש בו, ייעשה בצורה הוגנת - ככלל, ה- ICO ממליץ על קבלת הסכמה הורית בטרם איסוף מידע על אודות ילדים מתחת לגיל12 . על אוסף המידע להעריך את הסיכונים העלולים להיגרם כתוצאה מאיסוף ושימוש במידע. ככל שמדובר בסיכון גדול יותר, כך מומלץ לקבל הסכמה הורית גם בנוגע לילדים מעל גיל12 . - ה- ICO ממליץ לנותני השירותים להקפיד על כך שהם אוספים מידע בדרך שהקהל המיועד שלהם (לדוגמה– ילדים בחטיבות ביניים) סביר כי יבין, ושהמדובר על מידע שהורי הילדים סביר כי לא יתנגדו לא יסופו. כלל האצבע המוצע הוא שככל שמדובר באיסוף ובשימוש מורכב במידע, כך סביר כי רק לילדים בגילאים מבוגרים (בני- .נוער) עשויה להיות ההבנה המספקת - ה- ICO מגדיר רשימה של מצבים בהם על מספקי שירותים ברשת לקבל הסכמה הורית לאיסוף :ושימוש במידע הנוגע לילדים o העברה של;שם הקטין וכתובתו לגורם שלישי o ;שימוש במידע על אודות הקטין למטרות שיווקיות o ;העלאת תמונה של קטין באתר החשוף לעיני כל o ;הפיכת מידע הנוגע לקטין זמין לכל o שימוש בקטין לשם קבלת מידע על גורמים שלישיים, כדוגמת בני- .משפחתו חרף ההמלצות האמורות, ממחקר שנערך בשנת2015 עולה כי אתרים רבים הפועלים תחת הדין האנגלי לא פועלים בהתאם להוראות החוק והנחיות ה- ICO . כך, נמצא כי אתרים רבים אוספים שמות וכתובת דוא"ל של ילדים, ומעבירים אותם לגורמים שלישיים ואתרים אחרים. פחות משליש מהאתרים שנבדקו נמצאו כבעלי - 42 - "שליטה אפקטיבית" במידע על או דות ילדים המוחזק על- ידם, ופחות מרבע מהאתרים ביקש הסכמה הורית .לאיסוף המידע. בנוסף, רק מיעוט מתוך האתרים מאפשר למשפחות למחוק מידע אשר נאסף לגביהם131 .ה5 גרמניה החוקה הגרמנית כוללת התייחסות לזכותו של אדם לפרטיות. סעיף10 לחוקה עוסק בפרטיותם של התכתבויות ושיחות טלפון של אדם. סעיף13 קובע הסדר מפורט ביותר לגבי כוחם של השלטונות לבצע חיפושים והאזנות .בבתים פרטיים132 הזכות לפרטיות ולהגנה על מידע משתמעת גם מסעיף1 לחוקה העוסק בזכותו של אדם ( לכבוד. בעניין זה יש לציין כי גרמניה חתומה גם על האמנה האירופית לזכויות אדםECHR ) אשר קובעת בסעיף8 .את זכותו של אדם לפרטיות הזכות לפרטיות של קטינים אינה מצוינת מפורשות בחוקה. עם זאת, בתי המשפט הכירו בזכות זו וקבעו כי .פרטיות של ילדים צריכה לקבל הגנה חוקתית מיוחדת, ושהפרה של זכות זו מהווה עילה לתביעת פיצויים133 סוגיות ההגנה על פרטיות מיד ע מוסדרת במשפט הגרמני במספר הוראות דין. ההסדר המרכזי קבוע תחת ה- Federal Data Protection Act . 134חוק נוסף הוא חוק הגנת נתוניםThe German Telemedia Act (TMA) , המסדיר את פעילות שירותי המידע והתקשורת האלחוטיים. בנוסף, קיימים חוקים פנימיים של המדינות השונות בגר.מניה החקיקה הגרמנית בנושא פרטיות במידע אינה עוסקת באופן ספציפי בקטינים. עם זאת, מתוך החלטות של בתי משפט מדינתיים עולה כי מפעילי שירותים ואתרים אינם יכולים להסתמך על הסכמה של ילדים, כמות שהיא. בהליכים אלו נקבע, בין היתר, שהסכמה של ילד מתחת לגיל14 עשויה לה יחשב לא מספקת וכן שאין להניח שכלל הילדים מעל גיל15 .הם בעלי היכולת להבין את ההשלכות של השימוש במידע135 החלטות אלו מטילות בפועל אחריות יתר על מפעלי שירותים ברשת לוודא כי ההסכמה הניתנת לאיסוף ושימוש במידע על אודות קטין, יכולה להיחשב מספקת לאיסוף מידע על אודות .קטין, בכל מקרה ומקרה 131 at: , available Questions raised over children's websites and apps Information Commissioner's Office, - over - raised - blogs/2015/09/questions - and - events/news - and - ico/news - the - https://ico.org.uk/about apps/ - and - es websit - s - children . 132 - im - https://www.gesetze Basic Law for the Federal Republic of Germany, available at: internet.de/englisch_gg/englisch_gg.html#p0015 . 133פרשת Hannover Von :, ראו- Roger Brownsword & Morag Goodwin Law and the Technologies of the Twenty First Century, 175 (2012) . 134 :לעיון בנוסח החוק ראוinternet.de/englisch_bdsg/federal_data_protection_act.pdf - m i - http://www.gesetze . 135 :להרחבה ולמראי המקום של ההליכים האמורים ראוno legal – European data protection law and minors Carlo Pittz, - no - minors - and - law - protection - data - http://germanitlaw.com/european (2014), available at: certainty certainty - legal / . - 43 - עוד יש לזכור כי בשל היותה של גרמניה חברה באיחוד האירופי, הרי שהנחיות ה– GDPR , המתייחסות מפורשות לפרטיות מידע על אודות קטינים, אמורות להשפיע על אופן יישום הוראות הדין ה גרמני בכל הנוגע .להגנה על מידע אישי הנוגע לקטינים .ה6 אפריקה בניג וד למדינות אירופה וצפון אמריקה, שככלל בחרו שלא להתייחס ספציפית לקטינים במסגרת חקיקה :העוסקת בפרטיות מידע, הרי שבאפריקה ניתן למצוא מספר מדינות שעשו כן ,כך לדוגמה בגאנה , ה– Data Protection Act משנת2012 מגדיר מידע על אודות ילדים הנמצאים תחת "( אחריות הוריהם כמידע מיוחדspecial personal data "), וככזה הוא מטיל מגבלות מחמירות יותר בכל הנוגע לעיבודו על- ידי גורמים שונים, והעברתו לגורמים שלישיים. סעיף37 לחוק אוסר על עיבוד מידע שכזה אלא בתנאים מסוימים., בין היתר, לאחר קבלת הסכמה או כאשר העיבוד הוא הכרחי ונדרש136 הוראות דומות קבועות גם ב- Data Protection Act משנת2013 של מדינת לסוטו ( LESOTHO .) 137 דברים דומים קבועים גם בהוראות הדין של דרום אפריקה . The Protection of Personal Information Act ( PPI Act ) משנת2013 קובע, תחת פרקC - העוסק בעיבוד מידע על אודות ילדים- ,כי עיבוד שכזה אסור ( אלא בתנאים מסוימים, לרבות קבלת הסכמה מוקדמת מאת אדם מוסמךa competent person ) או כאשר .המידע מעובד לצרכים לגיטימיים138 .ה7 סיכום מבדיקה מקיפה (שרק חלקה מוצג במסמך זה) עולה כי במרבית מדינות העולם קיימת חקיקה מדינתית ( המסדירה את נושא שמירת והגנת המידע האישי על אודות פרטים, לרבות ברשתData Protection Laws .) 139 במרבית המדינות (ובדומה למצב בישראל), חקיקה זו אינה מתייחסת באופן נפרד וספציפי למידע על אודות קטינים. משמעות הדבר הינה, על- פניו, כי הכללים ביחס לשמירת מידע על אודות אדם, חלות גם .על קטינים, אך גם שילדים אינם זכאים להגנה משמעותית יותר תחת מסגרת זו 136 :לעיון בנוסח החוק https://www.dataprotection.org.gh/sites/default/files/Data%20Protection%20Act%20,%202012%20(Act%208 43).pdf . 137 :לעיון בנוסח החוק http://www.lesotholii.org/files/Data%20Protection%20Bill_Transposition%20of%20Model%20Law%20Lesotho% 20020413%202.pdf . 138לעיון בנוס:ח החוקhttp://www.saflii.org/za/legis/consol_act/popia2013380 / . 139 :להרחבה ועיון בחקיקה העוסקת בהגנת מידע בכלל מדינות העולם ראוDLA, DATA PROTECTION LAWS OF THE WORLD, section - map - https://www.dlapiperdataprotection.com/#handbook/world available at: . - 44 - עם זאת, בכל הנוגע למדינות החברות באיחוד האירופי– כללי ה- GPDR , המתייחסים באופן ספציפי לנושא פרטיות מידע על אודות קטינים, חלים במדינות אלו ומש לימים את הוראות הדין באופן המעניק יחס ייחודי .למידע על אודות קטינים, והגנה משמעותית יותר ,במדינות מסוימות (כדוגמת קנדה, אנגליה ואוסטרליה), החוק לא מתייחס מפורשות לקטינים. עם זאת במדינות אלו ישנן הנחיות/המלצות מטעמם של גורמי פיקוח והאכיפה (כדוגמת נציבי פרטי ות- PCO ,) .שמטרתן קביעת כללים מחמירים יותר בכל הנוגע לאיסוף ושימוש במידע על אודות קטינים בארצות הברית המצב שונה. החקיקה הפדרלית בארצות הברית אינה כוללת הסדרה ספציפית של נושא פרטיות במידע של פרטים. עם זאת, בכל הנוגע לקטינים, מסגרת החקיקה הפדרלית מכירה בצו רך להעניק למידע על אודות קטינים הגנה אחרת ומשמעותית מזו העומדת לבגירים. היא עושה כן תחת מספר חוקים .המעניקים הגנה לפרטיות קטינים, במצבים שונים בחלק הבא יוצגו האמצעים השונים העומדים לרשות הורים וגורמים אחרים, להגנה על פרטיות במידע על אודות ילדים ברשת. - 45 - ו . אמצעים להגנה על קטינים ברשת עד כ ה הוצגו המסגרות החוקיות השונות המסדירות, בין היתר, את נושא פרטיות קטינים ברשת. בפרק זה יוצגו האמצעים הנוספים בהם נעשה שימוש על מנת להגן על קטינים ברשת ועל מידע הנוגע אליהם , ודוגמאות .לאמצעים אלו .ו1 הסדרה ופיקוח עצמי הסדר ה עצמיתRegulation) - (Self משמעותה קביעת נורמות התנהגות שלא באופן מחייב על- ידי המדינה אלא על- ידי גורמים פרטיים, ובאופן וולונטרי. בשל היותו וולונטרי, הליך ההסדרה העצמי מבטא גיבוש של .הסכמה רחבה ככל הניתן בין גורמים שונים, תוך מתן ביטוי לאינטרסים השונים של כל גורם וגורם בשל היותה די נמית וגמישה, ובשל הקשיים הקיימים בהחלת ואכיפת הוראות דין של משפט מקומי על ה ,רשת .הסדרה העצמית נתפסת כאמצעי יעיל להסדרת פעילות הרשת140 דוגמה לשימוש בהסדרה עצמית להגנה ספציפית על פרטיות מידע של ילדים ניתן לראות ב- Student Data Privacy Pledge.במסגרת הסדרה זו ח תמו מספר רב של חברות פרטיות, ביניהן מיקרוסופט, אפל וגוגל, על התחייבות וולונטרית להגנה על פרטיות מידע של.תלמידים החברות התחייבו שלא לסחור במידע על תלמידים, לעשות שימוש במידע זה רק לשימושים החינוכיים המאושרים, וכן לפעול בשקיפות בכל הנוגע .לאיסוף ולשימוש בו141 דוגמה רלוונטית אחרת היא ה– CEO coalition . קואליציה זו, שקמה בשנת2011 , מבטאת שותפות וולונטרית בין חברות טכנולוגיה ומדיה, (ביניהן אפל, גוגל, מיקרוסופט, סמסונג ונינטנדו), אשר נועדה לתת מענה לאתגרים המתעוררים כתוצאה משימוש של צעירים אירופאיים ברשת. הארגונים ה חברים בקואליציה .מתחייבים לנקוט בפעולות חיוביות על מנת להפוך את הרשת למקום בטוח יותר עבור ילדים142 דוגמה פרטנית לדברים ניתן לראות בדיווח שהגישה חברת אפל לקואליציה בו עדכנה החברה כי במסגרת מערכת ההפעלה 140 ( ,"להרחבה על הסדרה עצמית ברשת ראו: אתי וייסבלאי "הגנה על קטינים מפני תכנים מזיקים באינטרנט3.10.06), נ מצא :בhttps://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m01581.pdf נמצא עצמית", "אסדרה בירנהק, מיכאל ; :בregulation - internet/self - of - il/freedom http://www.isoc.org. . 141 :לעיון בנוסח ההתחייבות ראוpledge - https://studentprivacypledge.org/privacy / :. לכתבה בנושא זה ראוHayley The Washington Post (20.01.15), available t Privacy Pledge Google, Khan Academy join in Studen Tsukayama, - in - join - academy - khan - gle switch/wp/2015/01/20/goo - http://www.washingtonpost.com/blogs/the at: pledge/ - privacy - student . 142 available at: regulation for a Better Internet for Kids, - Self European Commission, kids - internet - better - regulation - market/en/self - single - https://ec.europa.eu/digital . - 46 - iOS 7 , יחול איסור על אפליקציות המכוונות לילדים מתחת לגיל13 לעשות שימוש בפרסומות מבוססות מידע ( התנהגותיadvertising behavioral .), וכן כי אפליקציות כאלו יהיו מחויבות באישור הורים143 .ו2 אמצעים טכנולוגיים אמצעים טכנולוגיה מהווים כלי מרכזי בו ניתן לעשות שימוש לשם הגנה על ילדים ברשת ועל מידע הנוגע אליהם . הדוגמה המרכזית ל אמצעים כאלה תוכנות סינון (Internet Filtering) ו תוכנת בקרת הורים ( Parental Control ). תוכנות הסינון מסייעות בהשגחה הורית באמצעות סינון וחסימה של תכנים ואתרים בלתי הולמים (כגון אתרי פורנו או חסימת פרסומות) ו תוכנות בקרת ההורים מאפשרות פיקוח ע ל פעולות לא .הולמות המתרחשות בחשבון המשתמש של הילד השימוש בתוכנות סינון לשמירה על פרטיות ילדים הינו וולונטרי .ובאחריות ההורים תוכנות הסינון ובקרת ההורים מסופק ות בתשלום על-ידי חברות שונות וכן ב חובה ב חינם על- ידי ספקיות .הגישה לרשת144 ,בנוסף קיימות ברשת גם תוכנות חינמיות המוצעות על ידי גופים שונים . סינון וחסימה של אתרים ופרסומות מביא באופן ישיר להגנה על מידע הנוגע לקטינים ברשת. כך, חסימה של קטינים מלהיכנס לאתרים מסוימים וכן צמצום החשיפה של ילדים לפרסומות– מביאים בפועל לכך שגורמים האוספים מידע על ילדים במסג רת אותם אתרים ופרסומות– .לא יוכלו לעשות כן עם זאת, שימוש בתוכנות של בקרת הורים ל שם הגנה על ילדים ברשת עשוי להשפיע באופן ישיר על פרטיות .ילדים הדבר נכון בעיקר ביחס לתוכנות ה מציע ות להורים , מעבר לסינון תכנים ואתרים, גם קבלת דוחות בדבר נתוני הגלישה של ילדיהם ברשת )(לרבות זהות האתרים אליהם נכנסו ילדיהם וכן מעקב אחר התנהלות ילדיהם ברשתות החבר.תיות שימוש בכלים מסוג זה של פיקוח ומעקב על התנהלות ילדים ברשת, בניגוד לכלי הסינון עצמו, מביא למצב בו הורים נחשפים למידע אישי הנוגע לילדיהם (לעיתים ללא קבלת הסכמה לכך), באופ ן ש משמעותו פגיעה בפרטיות הילדים . דוגמה אחרת לשימוש בטכנולוגיה לשמירה על פרטיות ילדים ברשת ניתן לראות בעמדה שהביע לאחרונה ( ג'יי פאריגJay Parikh ), סגן נשיא.פייסבוק בתגובה לטענה כי הורים המעלים תמונות לרשת פוגעים 143 , (2014), available Better Internet for Kids: CEO Coalition 1 year on European Commission, market/node/61973 - single - //ec.europa.eu/digital https: at: . 144 ספקיות גישה לאינטרנט מחויבות להציע למנויים שלהם שירות לסינון אתרים ותכנים פוגעניים ברשת מכוח הוראות חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב- 1982 . - 47 - בפרטיות ילדיהם ועלולים לסכנם, ציין פאריג כי פייסבוק שוקלת הטמעה של מערכת אשר תתריע בפני הורים .כאשר מסתמן כי הם מעלים תמונות של ילדיהם לרשת ללא חיזוק הגדרות הפרטיות שלהם145 .ו3 חינוך והסברה .כלי מרכזי נוסף העשוי לסייע בשמירה על פרטיות ילדים ברשת הוא חינוך והסברה לאור מעורבותם הרבה של ילדים ברשת והסכנות העלולות להיגרם להם בשל כך, נערכים בישראל מספר .תהליכי חינוך והסברה בנושא גלישה בטוחה ושימוש בטוח של ילדים ברשת במסגרת הליכים אלו עורכים גופים שונים (מדינתיים , מגזר שלישי ואף יזמים פרטיים ,) סדנאות, פעילויות קמפיינים יזומים וימים מיוחדים בהם מסבירים להורים ולילדים על הסכנות הקיימות ברשת וכיצד להתמודד עם סכנות אלו. תחת כך קיימת התייחסות גם לבעייתיות של חשיפת פרטים אישיים ברשת ולהיבטים נוספים .הקשורים לפרטיות ילדים ברשת בתהליכים אלו משתתפים גורמים מדינתיים כדוגמת משרד ה ,חינוך, המשרד לביטחון פנים ומשטרת ישראל וכן גורמים חוץ-ממשלתיים כדוגמת עמותת אשנ"ב ו כמובן איגוד האינטרנט הישראלי , בפרט בפעילותו של המרכז לאינטרנט בטוח והדרכות שנעשות במסגרתו. 146 ,למרות האמור לעיל יובהר כי לא קיימת בישראל תוכנית חינוך והסברה ייעודית המוקדשת ל נושאי פרטיות ככלל, ופרטיות ילדים בפרט. בדרך כלל, סוגיית הפרטיות מוסברת אגב סכנות אחרות העולות משימוש ברשת .על ידי קטינים, אך אינה מוסברת ומנותחת כשלעצמה במקרים רבים, מקושר הנושא לסכנות לבטחונו האישי של הקטין כתוצאה ממסירת פרטים ברשת, ולא לסכנות הנובעות משי מוש לא ראוי במידע ועצם הישארותו .של המידע ברשת לנצח .ו4 תיווך הורי– פיקוח ומעורבות הורים ברשת ( תיווך הוריParental Mediation ) על פעילות ילדים ברשת הינו שם כולל למגוון אסטרטגיות הפעולה הננקטות על- ידי הורים לשם פיקוח על התנהלות ילדם ברשת ומעורבות בהתנהלות.זו 145 , The Telegraph (1.3.16), hildren's photos online French parents 'could be jailed' for posting c David Chazan, - parents - s/europe/france/12179584/French http://www.telegraph.co.uk/news/worldnew available at: online.html - photos - childrens - posting - for - jailed - be - could . 146 ,"להרחבה על פעילות גופים שונים בנושא חינוך והסברה ראו אתי וייסבלאי "הגנה על קטינים מפני תכנים מזיקים באינטרנט 'עמ12 - 14 ( , 3.10.06 :), נמצא בhttps://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m01581.pdf . - 48 - מרכזיים סוגים לשלושה ההוריות הפעולה אסטרטגיות את לחלק מקובל: מגביל תיווך (Restrictive Mediation) שהינו שם כולל לאסטרטגיות פעולה שבבסיסן הגבלת הגלישה והתכנים אליהם נחשפים ילדים וזאת על ידי קביעת חוקים או הצבת מגבלות לפעולות לא רצויות ברשת, כגון הגבלת זמן .ומועדי גלישה ברשת והגבלת גלישה באתרים מסוימים147תיווך אקטיביActive Mediation) ) המתייחס לאסטרטגיות פעולה שבהן המוטיב המרכזי הוא חינוך הילדים על טבעה ועל סכנותיה של הרשת. תחת סגנון זה ניתן למנות פעולות כגון שיח עם הילד על מקרים ותגובות לאחר חשיפה לתוכן מטרי ד, הצעת דרכי התנהגות נאותות בגלישה בטוחה וכדומה. דרך שלישית (המוגדרת כCo-using- ) מתייחסת לאסטרטגיות פעולה שהן פועל יוצא של חינוך לגלישה בטוחה, אך נובעות ומתאפשרות מתוך מעורבות הורית מלאה ויום- יומית. בין אסטרטגיות אלו ניתן למנות: פעילויות גלישה משותפות, עיד וד הילד ללמוד מיומנויות חדשות .ברשת, הימצאות ההורה בקרבת מקום בזמן שימוש הילד ברשת, קיום שיח על אופן הגלישה וכדומה148 על- פי חלוקה אחרת המתייחסת ישירות לתיווך הורי ביחס לפעילות ילדים ברשת, יש לראות בכלל אסטרטגיות הפעולה שהוצגו עד כה כקבוצה אחת אותה ניתן להגדי ר כ- Active co-use . לקבוצה זו יש להוסיף שלוש ,קבוצות: האחתInteraction restrictions – הכוללת איסורים והגבלות על פעילויות הנערכות בין צדדים ( ברשת באופן ישירpeer-to-peer ) כדוגמת שליחת דואר אלקטרוני, צ'אטים, שליחת הודעות ומשחקי ,רשת. השנייה Technical restrictions – אסטרטגיית פעולה במסגרתה משתמשים הורים בכלים טכניים על מנת להגביל את יכולת הגלישה של ילדיהם ולסנן טכנולוגי ת ,את התכנים הנחשפים אליהם. השלישית Monitoring – .מעקב הורים אחר פעילות הילדים ברשת, באופן גלוי או סמוי149 מסקר שנערך על-ידי המרכז לאינטרנט בטוח ש ל איגוד האינטרנט הישראלי בשנת2015 עולה כי הורים לבני נוער ישראלים נוקטים בחלק מהגישות שצוינו לעיל. כך, על- ,פי סקר זה21% מההורים מפעילים תוכנות ;סינון על מחשבי הילדים18% ;אוסרים עליהם לגלוש באתרים מסוימים31% קובעים הגבלת שימוש בזמנים מסוימים (כגון זמן א ;)רוחת ערב29% ;קובעים הגבלת שעות19% מתנים פעילות מחשב בביצוע פעילויות ,אחרות (ספורט, שיעורים, חוגים). מנגד13% מההורים ציינו כי ילדים קובעים את הגבולות בעוד32% נמצאו .כלא מגבלים כלל את ילדיהם בעניין זה150 147 Jung Lee Parental Restrictive Mediation of Children’s Internet Use: Effective for what and for - Sook whom?,15 NEW MEDIA & SOC. 466 (2012) . 148 ingstone & Helsper Liv , לעיל ה"ש18 ', בעמ589 . 149 :שם. ראו גםDeveloping scales to measure parental mediation of young children's Peter Nikken & Jeroen Jansz internet use, 39 LEARN. MEDIA. TECHNOL. 250 (2014) . 150 סקר המרכז לאינטרנט בטוח, לעיל ה"ש33 . - 49 - ככלל, קיימת מחלוקת ביחס לשאלה מהו סגנון התיווך שהש ימוש בו יביא להגנה מיטבית על ילדים, תוך פגיעה מועטה ככל האפשר ביתרונות הקיימים בשימושם.ברשת151 משעלי, פאר ופורן טוענים ש הורים ,המשתמשים במנגנוני הגנה טכנולוגיים כגון תוכנות ניטור, סינון וחסימה של תכנים ואתרים בלתי הולמים מגדילים את הסיכוי שילדם יגלוש ברשת.בצורה בטוחה וייחשף פחות לתכנים פוגעניים152 ,חוקרים אחרים ,כדוגמת מש וששון טוענים שהגורם המרכזי והמשפיע ביותר על רמת הסכנה אליה נחשפים ילדים ברשת היא .רמת הלכידות החברתית במשפחה כך , ככל שרמת הלכידות גבוהה יותר כך רמת הסכנה במסגרת שימוש .הילדים ברשת, פוחתת153 ב דומה, דורג'ר ולוינגסטון טוענות שתיווך במסגרתו הורים משוחחים עם ילדיהם על ההשלכות של שימוש ברשת, נשארים בקרבת מקום שעה שהם גולשים ומעודדים אותם לשתף אותם בחוויות שלהם– .הוא שמביא לתוצאות היעילות ביותר154 במחקרן של לוינגסטון והלספר נמצא שהגבלת האינטראקציה היש ירה של ילדים עם גורמים ברשת עשויה להיות יעילה בכל הנוגע להפחתת סיכונים ואולם שמכיוון שאינטראקציה זו חשובה לקטינים– .הרי שיעילות זו באה על חשבון היתרונות הגלומים ברשת155 בהתייחס לסוגית פרטיות ילדים, נראה כי מרבית ה מחקרים מעידים כי דווקא מעקב של הורים אחר ילד יהם ( monitoring) ושימוש באמצעים טכנולוגיים על מנת לפקח על פעילותם ברשת אינ ם מביא ים לצמצום :חשיפתם לסכנות שברשת, ואף עשוי להביא להגדלת חשיפה זו. כך, מש וששון טוענים כי "The most interesting finding is that social and technical supervision by parents actually increase risky online activities. This finding provides support for the recent argument of family scholars that disaggregated the effect of parental monitoring from information solicitation from children. Consistent with their approach, excessive monitoring and control during adolescence might not protect children from participation in deviant behavior. Rather, here as elsewhere we found that disclosures made by children, a characteristic of families in which there is a high 151 Helsper & Livingstone , לעיל ה"ש18 . 152 משעלי, פאר ופורן, מנגנוני שמירה טכנולוגיים כרכיב משלים בתיווך הורי פרואקטיבי, לעיל ה"ש4 . 153 Hagit Sasson& Gustavo Mesch Parental Mediation, Peer Norms and Risky Online Behavior among Adolescents, 33 COMP. HUM. BEHAV. 32 (2014) . 154 EU KIDS ONLINE, support children’s internet safety? How can parents Andrea Dürager & Sonia Livingstone available at: s/ParentalMediation.pdf http://www.lse.ac.uk/media@lse/research/EUKidsOnline/EU%20Kids%20III/Report . 155 Livingstone & Helsper , לעיל ה"ש18 ', בעמ596 - 597 . - 50 - level of social cohesion, reduced the involvement of adolescents in risky online behaviors". 156 Duerager ו- Livingstone :טענו כי "Parental monitoring is linked to more online risks among 9-14 year olds (for 15-16 year olds the finding is similar but not statistically significant). Technical mediation shows no effect on reducing risks online (at any age). Unexpectedly, "Parents’ active mediation of safety and monitoring is linked to more not less risk157". עד כאן סקירה ביחס לאמצעים והשיטות בהם נעשה שימוש בפועל לשם הפחתת הסיכון לקטינים ברשת ולהגנה על מידע הנוגע אליהם .. בפרק הבא אדון במהותה וחשיבותה של פרטיות עבור קטינים 156 Hagit Sasson& Gustavo Mesch , לעיל ה"ש153 ', בעמ37 . 157 Andrea Dürager & Sonia Livingstone, לעיל ה"ש154 ', בעמ 3. - 51 - ז . חשיבותה של פרטיות עבור ילדים פרק זה יעסוק בחשיבותה של פרטיות לילדים ובני- נוער. פרק זה יחולק לשניים. בחלק הראשון ייטען, על בסיס תיאוריות מתחום הפסיכולוגיה ההתפתחותית , כי פרטיות היא חשובה, ואף קריטית, להתפתחותם התקינה של ילדים ובני נוער. בחלק השני תוצג העמדה, המבוססת על מחקרים אמפיריים, כי קטינים מעריכים את פרטיותם ואף מבקשים להגן ולשמור עליה. חלק זה מבקש להפריך את הטענה הנפוצה שלקטינים לא .אכפת למעשה מפרטיותם ז.1 חשיב ותה של פרטיות להתפתחות ילדים מנקודת מבט פסיכולוגית-התפתחותית .תקופת הילדות נחשבת לתקופה משמעותית וחשובה ביותר מבחינת התפתחותו של אדם158 דונלד וודס ויניקוט ( Winnicott ) , מגדולי הפסיכואנליטיקאים, טען כי "בנסותנו להבין את הדרך שבה מכונן אדם את יחסיו עם בני-אדם א ,חרים, וכיצד הוא בונה את אישיותו ואת חייו, לא נוכל להתעלם ממה שהתרחש בשנים, בחודשים ."ואפילו בשבועות ובימים הראשונים של חייו159 אחד התהליכים המרכזיים המתרחשים ב ת קופת הילדות הינו תהליך חיפוש הזהות של הילד. הפסיכולוג ( ההתפתחותי ז'אן פיאז'הPiaget ), אחד החוקרים המרכזיים בתחום התפתחות הילד, טען כי במהלך גיל .ההתבגרות מתעצבת ומתהווה אישיותו של האדם160 ( אריק אריקסוןErikson ), מפתח תאוריית השלבים הפסיכו- חברתית, טען כי בגיל ההתבגרות מתגבשת זהותו של המתבגר, לרבות זהותו המינית, וכי כישלון .הליך זה עשוי להיות הרסני לעתידו161 ( דיויד בקינגהאםBuckingham ) טען, בהתבסס על דבריו של אריקסון, כי תקופת גיל ההתבגרות נתפסת על-ידי בני- נוער כמעין "פסק זמן", במסגרתו הם מתנסים במספר .זהויות פוטנציאליות, וזאת כחלק מתהליך גיבוש זהותם162 Eccles :סיכמה את הדברים באופן הבא "The years between 6 and 14—middle childhood and early adolescence— are a time of important developmental advances that establish children’s sense of identity. During these years, children make strides toward adulthood by becoming 158 מדינת ישראל– משרד המשפטים הוועדה לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד והמשפט ויישומם בחקיקה חלק כללי171 , (הלית אורן-רשף ותמר פלד- ,אמיר עורכות2003 .) 159 דונלד ו' ויניקוט הילד, משפחתו וסביבתו82 ,(מתרגמת יהודית כפרי2004 .) 160 ז'אן פיאז'ה שש מסות על ההתפתחות הנפ שית84 ,(מתרגם אליהו פורת1992 .) 161 אריק ה. אריקסון ילדות וחברה– פסיכולוגיה של האדם בתמורות הזמן ,(מתרגם אורי רפ1998 ). ראו גם: חנוך פלום "סגנונות ,"תצורת הזהות בהתבגרות מתבגרים בישראל: היבטים אישיים, משפחתיים וחברתיים , 123 ,(חנוך פלום עורך1995 .) 162 uckingham David B , לעיל ה"ש28 ', בעמ3 . - 52 - competent, independent, self-aware, and involved in the world beyond their families".163 לשם התפתחות הזהות והאישיות זקוקים ילדים, ובעיקר בני- .נוער, למרחב פרטי ואישי164 ויניקוט טען בעניין [ זה כי "ישנן דרכים רבות לתאר את הבן והבת בשלב ההתבגרות הגופניתpuberty ], ואחת הדרכים קשורה במתבגר כישות מבודדת. שימור הב."... ידוד האישי הוא חלק מחיפוש אחר זהות165 ,לפי סרוף, קופר ודהארט .הצורך במרחב אישי נובע מכך שתקופת ההתבגרות מתבטאת בהתהוות חדשה של מושג העצמי של הילד לאור כך שתפיסת העצמי של הילד עלולה להיות מעורערת בקלות, הרי ש"בני עשרה חשים שעליהם להיזהר שלא להסגיר יותר."מידי שמא תעלם התחושה החדשה של העצמי המתהווה166 הבידוד האישי עליו מדבר ויניקוט והצורך של קטינים להסתיר את העצמי המתהווה שלהם לא יכולים להיות ,מושגים מבלי שלקטינים יהיה מרחב פרטי בו הם יוכלו, בין היתר, לערוך חיפוש אחר זהותם. זהות מינית לדוגמה, לא יכולה להתפת ח בסביבה בה אין לבני נוער מרחב בו הם יכולים לתהות בדבר זהותם זו, ולחקור אותה. דברים אלו עולים גם מתוך התיאוריה ההתפתחותית של אריקסון אשר טען כי יצירת זהות אופטימלית .נובעת מתוך הזדמנויות להתנסות בתפקידים חדשים, גם בדמיון וגם במציאות167 בידוד אין משמע ו להיות ,)לבד דווקא, אלא, להיות מסוגל להיות נפרד מקבוצה מסוימת (כגון המשפחה :ולקיים אינטראקציות עם קבוצות אחרות. כך טען בקינגהאם, כי "Adolescence is thus also a period in which young people negotiate their separation from their family, and develop independent social competence (for 163 , 9(2) (1999), available HILDREN C UTURE OF F HE T , The development of children ages 6 to 14 Jacquelynne S. Eccles, . https://www.princeton.edu/futureofchildren/publications/docs/09_02_02.pdf at: 164 )להרחבה בעניין הזכות המשפטית לזהות העומדת לקטינים ראו ע"מ (מחוזי ת"א1327/06 פלונית נ' אלמוני 24 ,(פורסם בנבו 20.12.2007), שם קבעה השופטת רוטלוי כי "הזכ ות לזהות הינה חלק ממכלול זכויות, צרכים ואינטרסים המרכיבים את טובת הקטין ... הזכות לשמר את זהותו של אדם הינה זכות חשובה לכל אדם באשר הוא אדם ומהווה חלק מכבודו. הזכות לזהות של קטינים מקבלת משנה חשיבות מאחר שהזהות הינה חלק מהתפתחותו של אדם ועל כן פגיעה בזהותו , בטרם התבגרותו, עלולה להוות מכשול באופן התפתחותו" (פסק הדין דן בשאלת זכותה של קטינה לקבל מידע בנוגע לזהות אביה הביולוגי). ראו גם רות 'זפרן "בירור אבהות על פי חוק מידע גנטי (תיקון מס3), התשס"ח- 2008 - "בא לתקן יצא מקלקל חוקים ג191 , 202 ( 2011 .) להרחבה בנושא "הזכות לזהות ראו אלעד אורג "זכות לזהות מידע עיוני משפט לג423 ( 2010 ). לעיון בקשר בין פרטיות לזהות :באופן כללי ראו.371 L.J . ALL H ETON S , 33 Privacy as A Legal Principle of Identity Maintenance Jonathan Kahn, (2003) . 165 דונלד ו' ויניקוט עצמי אמיתי, עצמי כוזב246 - 247 ,(עורך עמנואל ברמן2009). על- פי ויניקוט, פיתוח היכולת של ילד להיות 'לבד היא קריטית לפיתוח יכולתו להיות בקשר, ולנהל יחסי אובייקט תקינים עם עצמו ועם אחרים. ראו עמ177-167 . 166 אלן סרוף, רוברט קופר וגאני דהארט התפתחות הילד– טבעה ומהלכה 644 ( 1998 .) 167 ,שם 'בעמ649 . - 53 - example, through participation in 'cliques' and larger 'crowds' of peers, who exert different types of influence)".168 ( דנה בוידboyd), לדוגמה, רואה באינטראקציות שמקיימים בני- נוער ברשתות החברתיות, כביטוי מובהק .של צורך זה169 פרטיות היא, במובנים רבים, הכלי המרכזי המאפשר לקטינים, ובעיקר לבני- ,נוער, ליצור לעצמם מרחב אישי להתבודד ולהציב גבולות בפני החברה בהתאם לרצונם. גארי מלטון(Melton) טוען כי כאשר ילדים מגיעים ( לגיל ההתבגרות, פרטיות מאפשרת להם עצמאות ובידול עצמיation differenti - self .) 170 באופן דומה טוענת קארין מקיני(McKinney) .כי פרטיות לילדים חשובה לפיתוח הבנת הגבולות שלהם ביחס לאחרים171 פרטיות גם מאפשרת לילדים ובעיקר לבני- נוער לתקשר עם חבריהם בצורה אינטימית ולשתף מידע על אודות .עצמם. חשיפה עצמית הינה שלב התפתחותי חשוב אצל מתבגרים בגיל ההתבגרות מתחילים בני- נוער לשתף .זה את זה בהתנסויותיהם הפנימיות ובתולדות חייהם, וכתוצאה מכך לפתח מערכות יחסים אינטימיות172 ,כך כפי שטענו Meschו- Beker : "During adolescence, social involvement increases, accompanied by a tendency to disclose personal information. Research shows that during adolescence, young people develop the ability to maintain truly intimate relationships, based on openness, honesty, and self-disclosure. Research suggests that during adolescence, the trend toward greater disclosure to friends than to parents begins: in early adolescence with girls and in middle adolescence with boys. This rise in self-disclosure to peers, but not to parents, plays an important role in development, giving young people the social resources that help them deal with issues of concern to them at any point in their lives".173 168 David Buckingham , לעיל ה"ש28 ', בעמ3. 169 ocial Life, danah boyd, Why Youth (Heart) Social Network Sites: The Role of Networked Publics in Teenage S in YOUTH, IDENTITY AND DIGITAL MEDIA 120 (David Buckingham ed., 2008). 170 Gary B. Melton , Minors and Privacy , לעיל ה"ש28 . 171 , Space, Body, and Mind ,Karyn D. McKinney לעיל ה"ש8 2. 172ס רוף, קופר ודהארט התפתחות הילד– ,טבעה ומהלכה לעיל ה"ש166 ', בעמ653 . 173 Personal Information Gustavo S. Mesch & Guy Beker Are Norms of Disclosure of Online and Offline (2010) 576 570, . ES R . OMMUN C . UM H 36 Associated with the Disclosure of Personal Information Online?, . - 54 - )ברור אפוא לחלוטין כי פרטיות משרתת צורך התפתחותי של מתבגרים. ללא מרחב פרטי (פיזי או וירטואלי בו ירגישו בני-נוער כי הם יכולים להיחשף ללא עיניהם הבוחנת של הוריהם, יתקשו מתבגרים ל פתח קשרים אי.נטימיים עם חבריהם174 ( הסבר אחר לצורך של קטינים בפרטיות נובע מתוך התיאוריה של דייוויד אלקינדElkind ) בדבר אגוצנטריות של מתבגרים. לפי תיאוריה זו, מתבגרים חשים, שלא בצדק, כי הם מהווים מוקד לתשומת לב שלילית של "אחרים המוגדרים כ"קהל מדומהimaginary audience)). ס רוף, קופר ודהארט טוענים כי דפוס חשיבה זה .עשוי לסייע בהסבר רצונם של מתבגרים בפרטיות175 כלומר, לפי תיאוריה זו, מתבגרים ובני- נוער המאמינים כי הם נתפסים באופן שלילי על- ידי גורמים שסביבם, מבקשים פרטיות על מנת לברוח מקהלם המדומה ולמצוא מקום בו הם לא יהיו תחת עינו "הבוחנת של קהל זה. ייתכן כי הרשת, המאפשרת לילדים "לברוח ביתר קלות מהעולם הגשמי ולאמץ להם זהות וירטואלית השונה לעיתים מזו המציאותית, מבטאת מימוש מובהק של צורך זה לחשיבותה של פרטיות עבור קטינים היבט נוסף וזאת בכל הנוגע לאמון. אמון נחשב כרכיב מהותי לטיפוח של.יטה עצמית והתפתחות בריאה אצל ילדים176 ,מעקב ופיקוח הדוקים מידי, של הורים או של רשויות המדינה עלולים לפגוע בהתפתחותם התקינה של קטינים. לדוגמה, מחקר על השפעתן של מצלמות מעקב על ילדים גילה שלמצלמות השפעה שלילית על יכולתם של ילדים ללמוד כיצד לעמוד באמון שניתן ב הם, כיצד לתת .אמון באחרים, וכיצד לפתח תחושה של אחריות על מעשיהם177 לסיכום חלק זה, אין ספק שקטינים, ובעיקר בני- נוער, זקוקים למרחב הפרטי ולגבולות– ,המעשיים הרגשיים והווירטואליים– החוצצים בינם לבין החברה הסובבת אותם, לרבות הוריהם ומוריהם. ילדים (ובעיקר בני-נוע ר) זקוקים למרחב שכזה גם על מנת ליצור קשר אינטימי עם חבריהם. מרחב וגבולות שכאלו אינם 174 חשוב להבהיר כי ההכרה בצורך של בני נוער בחשיפה אין משמעה כי יש להכיר או לתת לגיטימציה לתופעות של חשיפה עצמית קיצונית ומסוכנת כדוגמת שלי חת תמונות אינטימיות ברשת או חשיפה של פרטים אישיים לזרים. להרחבה בנושא חשיפה עצמית של ילדים ברשת ראו אינה בלאו "ממצאי סקר השימוש ביישומי האינטרנט, התנהגות ולמידה ברשת בקרב ילדים ובני נוער: "כן ( " כפייתי לשימוש "לא" בטוחה, לגלישה2011 : ב נמצא ), http://www.openu.ac.il/research_center/chais2011/download/blau_maaravi.pdf . 175 סרוף, קופר ודהארט התפתחות הילד– ,טבעה ומהלכה לעיל ה"ש166 ', בעמ620 . 176 Report prepared by the Research Group of the Office of the Privacy - Surveillance Technologies and Children - https://www.priv.gc.ca/information/research Commissioner of Canada (2012), available at: recherche/2012/opc_201210_e.pdf . 177 ience of Trust and Tonya Ronny, Trusting Children: How do Surveillance Technologies Alter a Childs' Exper Responsibility? 7 SURVEILL. SOC. 344, 354 (2010) ; Benjamin Shmueli & Ayelet Blecher-Prigat, Privacy for Children, 42 COLUM. HUMAN RIGHTS L. REV. 759, 788-789 (2011) ; בחוות דעת של הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע של משרד המשפטים בנושא הצבת מצל מות מעקב במרחב הציבורי נכתב כי: "הצבה של מצלמות אבטחה במקומות בהם מצויים קטינים עלול גם להשפיע בצורה משמעותית על תחושת החופש והאוטונומיה שלהם, החיונית לצורך התפתחותם". הנחית רשם מאגרי מידע בנושא שימוש במצלמות אבטחה, לעיל ה"ש83 . - 55 - ניתנים ליצירה ללא הכרה בפרטיותם של קטינים, ומתן אפשרות אמיתית לממשה. בחלק הבא יצוין כי גם .קטינים מכירים בערך הרב של פרטיותם ז. 2 חשיבותה של פרטיות בעיני קטינים טענה נפוצה היא שלאור כך שקטינים רבים נוהגים לחשוף ברשתות החברתיות מידע אישי הנוגע אליהם, כגון .תמונות אישיות ופרטים אינטימיים, כי לקטינים לא אכפת למעשה מפרטיות178 אולם, טענות אלה נבדקו .אמפירית ונמצא שהן שגויות ( כך למשל, דנה בוידboyd), שחקרה עמדותיהם של בני נוער אמרי קנים בנושא פרטיות ברשת, מצאה שהפרטיות עדיין מהווה ערך מרכזי בחייהם, והם מחפשים כל הזמן דרכים חדשות להשיג פרטיות ברשתות .החברתיות179 Livingstone מצאה במחקריה שקטינים בהחלט מבקשים פרטיות, ושהם יעשו שימוש במרחב הפרטי שלהם ברשת על מנת להתנסות בזהויות אחרות, לפנות לייעוץ בעניינים אינטימיים, ובעיקר לתקשר .עם אנשים שונים ללא הפרעה ופיקוח180 סקר שנערך בקרב1,428 בני-נוער משש מדינות שונות (כולל ישראל) מצא שבני- נוער מעריכים את פרטיותם ( ושהם לא יהססו להתנגד ולפעול באופן אקטיבי כנגד תאגידיםonline corporation) המבקשים להעבי ר .מידע הנוגע אליהם לגורמים שלישיים181 מחקר אחר שמעיד על רצונם של קטינים לשמור על פרטיותם נערך בקרב בני- נוער חולים (גילאי18-12 "). מחקר זה מצא כי למרות שבני הנוער הנחקרים משתמשים ב"פייסבוק באופן תדיר, רובם המכריע לא חשפו את מצבם הבריאותי במסגרת זו, וכי לבני ה נוער הנחקרים היה חשוב .לשלוט על האופן שבו הם מציגים את עצמם ברשת החברתית182 .אישוש לצורך של ילדים בפרטיות ברשת עולה גם מתוך מחקר שבחן את היחס של הורים וילדים לטכנולוגיה ( במחקר זה נמצא כי ילדים רבים הביעו תסכול רב מכך שהוריהם חושפים יתר על המידהovershare ) מי דע 178 :דברים ברוח זו נאמרו על ידי מנכ"ל חברת דיסניDisney CEO bullish on direct Web marketing to Gina Keating, - disney - media - http://www.reuters.com/article/2009/07/23/us (23.07.2009) EUTERS R , consumers idUSTRE56M0ZY20090723?pageNumber=1&virtualBrandChannel=0 . לעניין זה ראו גם שמואלי, לעיל ה"ש24 . 179 ,בוידOMPLICATED C S ' TI ,לעיל ה"ש6 . 180 Livingston , לעיל ה"ש29 ', בעמ132 . 181 145 . OC S . ECHNOL T . CI S B. , 34 Privacy Perception of Adolescents in a Digital World Tal Soffer & Anat Cohen (2015) . 182 Khaled El Emam, "Not all my friends need to know": A Qualitative Study of Teenage Maja van der Velden & Patients, Privacy, and Social Media, 20 J. AM. MED. INFORM. ASSOC. 16 (2013) . - 56 - .על אודותיהם ברשת, וזאת מבלי לקבל את הסכמתם המפורשת לכך183 מחקרים אחרים מראים שהצורך של קטינים בפרטיות, קיים לא רק ברשת: "… offline privacy is important to young people, who consistently express concerns about parents and teachers viewing personal information and refer disparagingly to adults “snooping”.184 הנקודה המרכזית העולה ממחקריה של בויד (ושל אחרים), היא שקטינים תופסים פרטיות באופן שונה מבגירים185 . Livingstone טוענת באופן דומה שבניגוד לבגירים, קטינים רואים בפרטיות אמצעי להשגת מטרות אחרות, ולא מטרה העומדת .בפני עצמה186 לאור השוני הזה ואי ההבנה הנגרמת כתוצאה מכך, בגירים .חושבים בטעות שקטינים אינם מעריכים פרטיות, בעוד שלמעשה קטינים מעריכים אותה מאד187 .לדוגמה, בגירים חוששים מהעברת מידע אישי הנוגע אליהם לאנשים זרים, גופים מסחריים או ממשלתיים מנגד, קטינים מבקשים.לשמור על פרטיותם דווקא אל מול הוריהם ומוריהם188 כך, במילותיה של בארנס ( Barnes :) "Social networking tools, have almost become indispensable for teenagers, who often think theirs lives are private as long as their parents are not reading their journals".189 183 Children's Not at the Dinner Table: Parent's and Alexis Hiniker, Sarita Y. Schoenbeck, Julie A. Kientz - Proceedings of the 19th ACM Conference on Computer CSCW '16 , Perspectives on Family Technology Rules 1389 (2016) - , 1376 Supported Cooperative Work & Social Computing http://media.wix.com/ugd/a0f093_3ca344c37a2a4271a32a8670eeec5abf.pdf . 184 Berkman Center , Youth, Privacy and Reputation, Diaz, John G. Palfrey - Alice E. Marwick, Diego Murgia Research Publication No. 2010-5, Harvard Public Law Working Paper No. 10-20, 11 (2010) . 185 ,בוידOMPLICATED C S ' TI ,לעיל ה"ש6 . 186 Livingston , לעיל ה"ש29 . 187 ed Publics: Teen's Attitudes, Practices and Strategies Social privacy in Network danah boyd & Alice Marwick, http://papers.ssrn.com/sol3/papers.cfm?abstract_id=1925128 (2011), available at SSRN: ; Richards , לעיל ה"ש 12 ', בעמ20-16 ; Solove , לעיל ה"ש64 ', בעמ1886 . 188 דוגמה לכך ניתן לראות במקרה בו נער התאבד לאחר ששוטרים איימו עליו כי יגלו להוריו כי הוא הומוסקסואל. בית המשפט הפדרלי לערעורים בארצות הברית קבע כי התנהלות השוטרים פגעה בזכותו החוקת.ית של הנער לפרטיותSterling v. Borough of Minersville, 232 F.3d 190, 192 (3d Cir. 2000) :. להרחבה בעניין זהBrad S. Weinstein, A Right with No Remedy: Forced Disclosure of Sexual Orientation and Public Outing under 42 U.S.C. 1983, 90 CORNELL L. REV. 811 (2005) . 189 , (2006) ONDAY M IRST F , A Privacy Paradox: Social Networking in the United States Susan B. Barnes, http://firstmonday.org/article/view/1394/1312#author . - 57 - באופן דומה, כאשר בגירים חושבים על מרחב פרטי הם חושבים על ביתם. קטינים רבים לעומת זאת לא .תופסים את ביתם כמקום בו נשמרת פרטיותם190 פער זה בין בגירים לקטינים בנוגע לתפיסת הפרטיות ותפקידה, מהווה חלק מהסיבה שקטינים נתפסים על-ידי מבוגרים ככאלו שלא מעריכים את פרטי .ותם ,ניתן למצוא הסברים שונים לפער הקיים בין קטינים לבגירים בכל הנוגע לתפיסת פרטיות. אבידן למפרט ו עמית טוענים שקטינים רואים את המציאות אחרת מבגירים, ושגם הפרשנות שלהם את המציאות שונה מהפרשנות הניתנת על-ידי בגירים. הם טוענים שבשל הבדלים פיזיים, וכן בשל פער ים בידע שפתי ובניסיון .חיים, קטינים נוטים להרגיש ולחשוב באופן שונה ממבוגרים191 הפער בין נקודת המבט של קטינים לעומת בגירים, לרבות ביחס לסוגיות של פרטיות והתנהלות במרחב הסייבר, הביא להגדרתם של קטינים כ"ילידים "דיגיטליים(Digital Natives), לעומת בגירים, לרבות ה."וריהם, שמוגדרים כ"מהגרים דיגיטליים192 המשמעות היא שהפער בין קטינים לבגירים נובע לא רק מהפרשי גילאים אלא מהעובדה שההתפתחות .הטכנולוגית שינתה את מציאות החיים, באופן המבדיל בין מי שנולד לתוכה, לבין מי שנאלץ "להגר" אליה חיזוק נוסף לטענה שקטינים כן מעריכים את פרטיותם הוא שקטינים, ובעיקר בני נוער, מתנהגים ככלל בצורה ( מסוכנת יותרrisky ) בהשוואה לבגירים. אופן התנהגות זה בא לידי ביטוי גם בכל הנוגע לשמירה של קטינים ,על פרטיותם. משמעות הדבר שגם אם ניתן לטעון כי קטינים "מקלים ראש" בכל הנוגע לשמירה על פרטיותם הרי שתופע ה זו נובעת מנטייתם הכללית של קטינים לקחת סיכונים, ולא מתוך אי- הערכה ספציפית .לפרטיותם193 מעבר לכך, ממצאי מחקרים שנעשו בנוגע להתנהגות בני נוער ברשת, מעידים כי קטינים פועלים בצורות שונות על מנת לשמור על פרטיותם ברשת, כגון שינוי אפשרויות הפרטיות באתרים או מסירת מידע אישי שגוי. ממצאי מחקרים אלו אף מעידים כי בני נוער נוטים לפעול כאמור באופן משמעותי יותר .מאשר בגירים194 190 boyd & Marwick, לעיל ה "ש187 ', בעמ3 :. לעניין זה ראו גםLivingston , לעיל ה"ש29 . 191 גדי אבידן, חן למפרט, גיש עמית ה קול השותק– מבט אחר על ילדים בבית- הספר16 - 17 ( 2005 .) (2008) ATIVES N IGITAL D ENERATION OF G IRST F NDERSTANDING THE U : IGITAL D ORN B , ASSER G RS U & ALFREY P OHN J 192. בוניאל- ניסים ודולב-כהן טוענות בעניין זה כי "הצעירים של ימינו נולדו אל תוך מציאות של סביבה חברתית מ ,קוונת ואינטראקטיבית ולכן השימושים השונים במחשב ובאינטרנט אינם זרים להם, כמו גם עצם האינטראקציה הבין- אישית הנורמטיבית בתיווך אמצעים טכנולוגיים". לטענתן, זו הסיבה המרכזית לכך שאוכלוסיית המתבגרים צורכת את שירותי הרשת בשכיחות גבוהה יותר בהשוואה לאוכלוסיות אחר ות. מירן בוניאל-ניסים ומיכל דולב- ( כהן "פנים אל פניםface-to-face ( ') עם 'ילדי הפייסבוקFacebook :) "כיצד ילדים תופסים את השימוש ברשת החברתית פייסבוק מפגש לעבודה חינוכית-סוציאלית כא79 , 80 ( 2013 .) 193 Richards , לעיל ה"ש12 ', בעמ18 . 194 How Different are Young Adults from Older Adults Chris J. Hoofnagle, Jennifer King, Su Li, & Joseph Turow, ? (2010), available at SSRN: When it comes to Information Privacy Attitudes and Policies http://papers.ssrn.com/sol3/papers.cfm?abstract_id=1589864 ; A Global Cyber Security Capacity Centre (2014) cial Sites New Privacy Paradox: Young People and Privacy on So ; Kaveri http://www.oxfordmartin.ox.ac.uk/downloads/A%20New%20Privacy%20Paradox%20April%202014.pdf Subrahmanyam &Patricia Greenfield, Online Communication and Adolescent Relationships, 18 FUTURE OF - 58 - משמעות הדברים שצוינו לעיל היא, כי חרף טענות שנשמעות בעניין, לקטינים דווקא אכפת מפרטיותם, וכי .אופן התנהלותם, במיוחד ברשת אך לא רק, לא סותר הנחה זו CHILDREN 119, 124-123 (2008) . Subrahmanyamו- Greenfield מצאו, לדוגמה, כי למתבגרים רבים קיימים מספר חשבונות Myspace '. חלקם נגישים להוריהם, וחלקם לא. שם, בעמ124 . - 59 - ח . דיון בחלק זה נקיים דיון בנוגע להצדקות הקיימות להסדרת נושא פרטיות מידע על אודות ילדים בהוראות הדין וכן ביחס לדילמות המרכזיות העולות בנוגע לתופעת המעורבות של ילדים ברשתות חברתיות, והסדרתו של .הנושא .ח1 הצורך בהסדרה– הצדקות ל הסדרת נושא פרטיות קטינים בהוראות הדין סוגיה ראשונה שיש להידרש אליה היא שאלת הצורך בהסדרת נושא פרטיות מידע על אודות קטינים בהוראות .הדין להלן נציין שלושה טעמים מרכזיים המצדיקים את הסדרתו של הנושא: השוואה למצב המשפטי הנוהג בשיטות משפט אחרות; הצורך להגן על ילדים; ההכרה בילדים כבעלי ז .כויות עצמאיות להלן נדון בטעם הראשון, כאשר הדיון בשני הטעמים הנוספים ייערך ב המשך ב .מאוחד .ח1.א השווא ת המצב המשפטי בישראל ל מצב המשפטי הנוהג ב שיטות משפט שונות כפי שצוין קודם לכן, דיני הפרטיות במשפט הישראלי אינם מבחינים ככלל בין בגירים לקטינים. חרף כך שהחקיקה בדין הישראלי הכללי כוללת התייחסות להיבטים שונים של פרטיות ילדים, בכל הנוגע לסוגית פרטיות במידע על אודות ילדים, בכלל וברשת בפרט– .החוק הישראלי נעדר הסדר כולל וייחודי בעניין זה בהשוואת המצב המשפטי החל בישראל ל מצב החל במדינ ות אחרות עולה בבירור כי ההסדרה במשפט הישראלי בכל הנוגע להגנה על מידע הנוגע לילדים ., לוקה בחסר מתוך הסקירה שהוצגה קודם לכן עולה בבירור כי במרבית מדינות העולם חלים הסדרים המתייחסים באופן פרטני וישיר להגנה על מידע על אודות ילדים , אם תחת חקיקה ראשית- פרטנית ואם תחת הסדרים בינלאומיים מחייבים. כך, בדין האמריקני קיימת חקיקה פדרלית משמעותית המסדירה היבטים שונים של נושא זה, כאשר המרכזית בהן היא ה– COPPA . במדינות האיחוד האירופי, שבהן החקיקה המדינתית בנושא פרטיות המידע אינה מבחינה ככלל ,בין בגירים לקטינים חלים הסדרים ( בינלאומיים שוניםARTICLE 29 , GDPR ) .הקובעים כללים בנוגע לפרטיות קטינים והגנה על מידע הנוגע אליהם ככלל, כללים אלו , אשר אינם ,מחייבים בישראל מסדירים גישה מחמירה יותר בכל הנוגע לשימוש במידע על אודות קטינים. נוסיף גם כי בחלק ממדינות אפריקה גישה מחמירה זו מ צאה מקומה בחקיקה הראשית העוסקת ב.פרטיות מידע לכל זאת יש להוסיף כי במדינות שונות (כגון אנגליה , אוסטרליה )וקנדה קיימות הנחיות/המלצות מטעמם של גורמי פיקוח והאכיפה ה ממשלתיים בנושא פרטיות (נציבי פרטיות– Privacy Commissioners ,) - 60 - שמטרתן קביעת כללים מחמירים יות ר בכל הנוגע לאיסוף ושימוש במידע על אודות קטינים. כפי שצוין קודם לכן, ניסיונה של רמו"ט לקבוע ולהחיל.כללים שכאלו במסגרת הדין הישראלי, לא צלח לאור כל האמור עולה בבירור כי המצב המשפטי בדין הישראלי בכל הנוגע לפרטיות קטינים ואופן השימוש במידע על אודותיהם, אינו תואם למצב המשפטי החל במרבית מדינות .העולם במובן ,זה ההגנה המשפטית על פרטיות ילדים ועל מידע הנוגע אליהם בדין הישראלי לוקה בחסר בהשוואה לנעשה בשיטות משפט אחרות . משמעות הדבר הינה, בסופו של יום, שההגנה המשפטית הניתנת ל מידע על אודות ילדים בישראל (ולפרטיותם בכלל) פחותה מזו הניתנת לילדים במדינות אחרות .מצב זה אינו תקין ונראה שעל המחוקק הישראלי לפעול להשוואת המצב המשפטי בישראל לזה החל במרבית מדינות .העולם יצוין כי הדין הישראלי מכיר באפשרות להעניק יחס משפטי שונה לקטינים. כך לדוגמה, חוק זכויות התלמיד המסדיר מערך של זכויות העומדות רק לילדים במערכת החינוך. דוגמה אחרת– סוגיית העמדתם לדין פלילי של קטינים, שבמסגרתה חלים על ילדים כללים שונים מאשר על בגירים. לאור כך נראה כי אין בעיה משפטית .עקרונית עם הסדרה שכזו גם ביחס לפרטיות קטינים עוד יצוין כי הסדרת הנושא במסגרת ה של נחיות פנימיות של גופים מסוימים (כגון משרד החינוך או הרשות .השנייה לטלוויזיה ורדיו) אינה יכולה להיחשב הסדרה מספקת הסדרה שכזו, בהיעדרה של מסגרת משפטית מרכזית ועקרונית של נושא זה (אם בחקיקה ואם בהנחיות משרד המשפטים), הינה למעשה הסדרה ספורדית ובלתי אחידה, שאינ ה מבטיחה בהכרח עריכתו של איזון ראוי בין זכותם לפרטיות של קטינים לבין ערכים ואינטרסים .אחרים .ח1 .ב הצורך להגן על ילדים וההכרה בהם כבעלי זכויות עצמאיות מעבר לממד ההשוואתי עולה השאלה העקרונית האם יש צורך להסדיר את נושא ההגנה על מידע על אודות ילדים במסגרת משפטית ייחודית ו להעניק הגנה משמעותית יותר לפרטיות ילדים ול אופן ה שימוש במידע על .אודותיהם במילים אחרות, מהם הרציונאלים לאורם יש להכיר בצורך להסדיר באופן ייחודי ונפרד את נו שא ?ההגנה על מידע על אודות ילדים כפי שיפורט להלן, הצורך העקרוני להסדרת הנושא עומד על ש ני אדנים מרכזיים– הצורך להגן על ילדים .והצורך להכיר בילדים כבעלי זכויות עצמאיות נסביר:הדברים - 61 - הסדרת הנושא וקביעת כללים ייחודיים הנוגעים להגנה על מידע הנוגע לילדים נובעות בראש ובראשונה מהצורך להגן על יהם. מהפכת המידע ושימושם הרב של ילדים ברשת יוצרים מציאות ייחודית שבה ילדים .נמצאים בחזית הטכנולוגית ומידע על אודותיהם נחשב לבעל ערך רב כפי שצוין קודם לכן, חברות מסחריות רבות פועלות לשם איסוף, עיבוד וניתוח מידע על אודות ילדים. לאור שימושם הרב של ילדים ברשת וכן השפעתם של ילדים על הרגלי הצריכה של הוריהם, אתרים רבים ואפליקציות שונות פועלות באופן מכוון לילדים, וז ,את, בין היתר על מנת לאסוף מידע אישי על אודותיהם .ולנתחו מחקר ים מעידים כי ,ילדים, בעיקר בגילאים צעירים נעדרים כלל את היכולת הקוגניטיבית להבין באופן מלא את ההשלכות של שימושם ברשת. עוד ידוע כי חברות מסחריות פועלות, לא פעם, באופן שאינו שקוף דיו בכל הנוגע למטרת איסוף המידע ושימושו. לכל זאת יש להוסיף גם כי הורים– עליהם מוטלת האחריות להגן על ילדיהם– לא תמיד מודעים לאופן שבו חברות אלו פועלות, ו במרבית המקרים אין בידיהם את הידע הטכנולוגי הנדרש על מנת לפעול למניעת איסוף וניתוח ה.מידע על אודות ילדיהם ב מציאות ייחודית ומורכבת שכזו, אי-מתן התייחסות מיוחדת של המדינה לסוגית ההגנה על מידע הנוגע .לילדים עלולה לפגוע קשות בזכויותיהם יש לזכור כי ילדים נחשבים מבחינה היסטורית כ"קבוצת מיעוט ."מוחלשת195 בדין הישראלי מצב זה בא לידי ביטוי, בין היתר, בכך שקבוצת הילדים היא קבוצה הנעדרת ( ""קולvoice) פוליטי. לפיכך, י.לדים נחשבים לכאלו הזקוקים להגנת יתר על זכויותיהם נקודה זו חשובה במיוחד לאור כך שגם הורים פועלים לא פעם באופן העשוי להיחשב ככזה הפוגע בפרטיות ,ילדיהם והמאפשר לגורמים שלישיים לאסוף מידע על אודות ילדיהם. כך הורים אשר מעלים תמונות של ילדיהם לרשתות חברתיות או כאלו המשתמשים בטכנולוגיות מעקב אחרי ילדיהם– באופן אשר חושף מידע .הנוגע לילדיהם לגורמים שלישיים בנסיבות ייחודיות אלו, ולאור הצורך להגן על ילדים, נראה ש על המדינה לקבוע כללים ייחודיים ומחמירים הנוגעים להגנה ע ל מידע הנוגע לילדים, לרבות ברשת, וכי אין להסתפק בעניין זה בהוראות הדין החלות .באופן כללי על כלל הציבור הרציונל המרכזי השני .נובע דווקא מההכרה בילדים כבעלי זכויות עצמאיות מעמדם המשפטי של קטינים הת פתח רבות בעשרות השנים האחרונות– מתפיסה פטרנליסטית הרואה בקבוצת הילדים כקבוצה חלשה 195אלמוג ובנדור טענו בעניין זה כי: "שֹיח זכויות הילדים– 'הגם שמקובל להציגו כ'חידוש גדול– מבקש להשתלב בהכרה הגוברת בזכויות של קבוצות חלשות שונות, וביניהם נשים, מיעוטים לאומיים ואנשים עם מוגבלויות". שלומית אלמוג ואריאל בנדור "טובת "ילדים, זכויות אדם ספר זמיר: על המשפט, ממשל וחברה 93 (י ,ואב דותן ואריאל בנדור עורכים2005 .) - 62 - הזקוקה להגנה, לכזו הרואה בי.לדים כבעלי זכויות עצמאיות196 התפיסה המשפטית המקובלת כיום גורסת כי רק הכרה בזכויות עצמאיות של ילדים תביא לשינוי חיובי .במעמדם ,כך כפי שצוין בדוח הוועדה לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד והמשפט ויישומם בחקיקה שבראשות )"השופטת סביונה רוטלוי (להלן: "ועדת רוטלוי: "בעולם שבו ילדים חלשים, תלותיים, פגיעים מאד ,וחשופים חסרי יכולת להיאבק בכוחות עצמם על זכויותיהם ,וצרכיהם בעולם כזה אי הענקת זכויות לילדים פירושה הנצחת מעמדם החלש ."ונחות197 .הכרה בזכויות עצמאיות העומדות לילדים מבטאת גם הכרה בכבודם לאור דברים אלו עולה בבירור הצורך להכיר בזכותם לפרטיות של קטינים– .באופן אשר מכיר גם בזכותם לשלוט על מידע הנוגע אליהם הצורך בהכרה בילדים כבעלי זכויות עצמאיות מתיישבת באופן ברור גם עם העמדה )(המבוססת אמפירית שהוצגה קודם לכן בדבר חשיבותה של פרטיות עבור ילדי .ם, ורצונם של ילדים בפרטיות, לרבות ברשת ואולם, המציאות הקיימת– במסגרתה חברות מסחריות אוספות ועושות שימוש במידע על קטינים מבלי ליידע אותם בדבר ההשלכות של איסוף ושימוש אלו, והורים נותנים הסכמתם לוויתור על פרטיות ילדים גם בנסיבות שאין הכרח לכך ומבלי לקבל את הסכמת הילדים לוויתור זה– מעידה כי הלכה למעשה אין הכרה מספקת .בזכותם העצמאית של קטינים לפרטיות לאור האמור, קיים צורך להסדיר את נושא ההגנה על פרטיות מידע הנוגע לילדים וזאת מתוך נקודת מוצא של הכרה בזכות לפרטיות של ילדים, ובזכותם להחליט כיצד ובאיזה אופן להב.יא זכות זו לידי מימוש 196 יחיאל ש' קפלן "זכויות הילד בפסיקה בישראל– "ראשית המעבר מפטרנליזם לאוטונומיה המשפט ז303 ( 2002 .) Stuart N. Hart, From Property to Person Status: Historical Perspective on Children's Rights, 46 AM. PSY. 53 (1991). השינו י במעמדם המשפטי של קטינים בא במקביל לשינוי החברתי בתפיסת הילדות. בעבר התפיסה המקובלת הייתה לראות בילדות כתקופה תמימה ושל "חסר". תפיסה זו השתנתה, והעמדה הרווחת כיום הינה שתקופת הילדות היא תקופה אותנטית– שלב התפתחות טבעי העומד בפני עצמו המחייב מתן התייחסות לילד בהתאם לצרכיו ותוך הכרה ברצונותיו, וכן שלילדים יש תרבות ?ועולם משלהם, הראויים לכבוד, הגנה ושימור. ראו דן גבתון "לאיזה תלמיד החוק דואג– חוק זכויות התלמיד: תרומתו ותפקידו "בראי הפסיקה משפט ועסקים יד767 , 770 ( 2012 :); ראו גםMary John, Achieving Respect for Children's Views in Education, in CHILDREN’S RIGHTS IN EDUCATION 134 (Stuart N. Hart, Cynthia Price Cohen, Martha Farrell Erickson & Malfrid Flekkoy eds., 2001) . 197 מדינת ישראל– משרד המשפטים הוועדה לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד– חלק כללי, לעיל ה"ש158 ', בעמ24 . - 63 - חשוב להבהיר כי הכרה בילדים כבעלי זכויות עצמאיות אין משמעותה כי "יש להזניח ילדים ."לזכויותיהם198 על המחוקק )(או מחוקק המשנה למצוא את האיזון בין הצורך להגן על ילדים (לעיתים אף ב.אופן פטרנליסטי) לבין ההכרה בזכויותיהם העצמאיות של ילדים איזון שכזה נמצא בבסיס אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד, המהווה כיום המסמך המקיף והמתקדם ביותר בכל .הנוגע לזכויות ילדים האמנה מכירה בילדות כתקופה נפרדת המצריכה התייחסות מיוחדת, ובילדים, כיצורים אוטונומיים בעלי זכויות עצמאיות משלהם. האמנה מבקשת לבטא את האיזון הנד רש בין הכרה בילדים כבני ,אדם הזכאים לזכויות עצמאיות, לבין ההכרה בצורך להגן עליהם, ועושה זאת תוך הדגשת עקרון טובת הילד על ההכרה בשונות הקיימת בין ילד לילד, וכן על זכותם של ילדים להשתתף בקבלת החלטות הנוגעות .אליהם199 שאלת היחס בין הצורך להגן על טובת הילד לבין ההכרה בזכויות הילד היא שאלה מורכבת. עקרון טובת הילד נחשב עיקרון הגנתי, מכיוון שהוא מדגיש את ההיבטים ההגנתיים של ההוויה האנושית של הילד, יותר מאשר .את ההיבטים העצמאיים שלו200 מנגד, עקרון זכויות הילד נחשב עקרון ליברלי, הנותן קדימות לאוטונומיה של הילד, ומדגיש א.ת ההיבטים העצמאיים שלו, יותר מאשר את ההיבטים ההגנתיים שלו201 .במסמך זה קצרה היריעה בכדי לפרט על התיאוריות השונות המבקשות לאזן בין שני העקרונות האמורים ככלל ניתן לומר כי מרבית התיאוריות, וכן פסיקת בתי המשפט, מחזיקות בעמדה שיש לאפשר לילדים לממש ( את זכויותיהם בתלות בגיל הילד ויכולותיו), וזאת עד לשלב שבו מימוש זכויות אלו עלול להביא לפגיעה .)קשה בטובתו של הילד (כגון פגיעה בבריאות הילד, חייו או באפשרותו להתפתח כאדם חופשי ואוטונומי202 ,לפיכך ההכרה בילדים כבעלי זכויות עצמאיות ויישום העקרונות שבבסיס אמנת זכויות הילדים מחייבים קביעת הסדרים ייחודיים אשר יבטאו הכרה בזכותם לפרטיות של ילדים ובזכותם לשלוט במידע הנוגע אליהם . עם זאת, הסדרים אלו חייבים לכלול גם רשתות הגנה המכירות בסיכונים הקיימים ברשת ובמגבלות הטבעיות של ילדים , באופן אשר יגן על ילדים מפני פגיעות קשות ובלתי הכרחי ות בפרטיותם ובחייהם . 198 Bruce C. Hafen, Children’s Liberation and the New Egalitarianism: Some Reservations about Abandoning Youth to Their "Rights", 3 BYU. L. REV. 605 (1976) . 199 Rachel Hodgkin & Peter Newell, Implementation Handbook for the Convention on the Rights of the Child (2002) . 200רוברט ליכט- פטרן "קבלת החלטה בעניינה של ילדה– "לקראת השלמה בין טובת הילדה לבין זכויות הילדה זכויות הילד והמשפט הישראלי429 ,(תמר מורג עורכת2010 ').כהנא טענה בעניין זה כי "בין העיקרון של 'זכויות הילד' לעקרון 'טובת הילד ,קיים קונפליקט מובנה". כהנא חובות של הורים בנזיקין , לעיל ה"ש92 ', בעמ46 . 201ליכט- פטרן, לעיל ה"ש200 ', בעמ432 . 202 להרחבה בעניין התיאוריות האמורות ראו סאני כלב, חזרה מהסכמה, לעיל ה"ש62 ', בעמ54 - 57 . - 64 - .ח2 דילמות ו אתגרים מרכזיים עד כאן נטען מדוע קיים צורך בהסדרתו של נושא פרטיות במידע על אודות קטינים, וכן שורטטו קווי המתאר ה מושגיים .לאורם יש לנסח הסדרים אלו כעת יצוינו הדילמות המרכזיות העולות בנוגע לתופעת המעורבות .של ילדים ברשתות חברתיות, והאתגרים הקיימים בהסדרתו של הנושא .ח2 .א הסכמה מדעת כפי שצוין קודם לכן, עקרון ההסכמה מהווה עקרון מרכזי בדיני פרטיות. ככלל, הסכמתו של אדם לשימוש .במידע על אודותיו מתירה שימוש זה ,עם זאת בהליך ההסכמה קיימים כשלים רבים– כדוגמת העדר יכולתם של פרטים להבין את השלכות העומק של השימוש במידע והנחה מוטעית שאנשים פועלים בצורה רציונאלית– שלאורם יש הטוענים כי עיקרון ההסכמה מדעת אינו מהווה עיקרון מספק להגנה על מידע אודות אדם . הדברים נכונים במ יוחד בכל הנוגע .לילדים ,כפי שצוין קודם לכן, ילדים, בעיקר כאלו בגילאים צעירים נחשבים ככאלו הנעדרים את היכולת הקוגניטיבית .להבין באופן מלא את ההשלכות של שימושם ברשת בנוסף, ילדים נמצאים במצב של חוסר שוויון מובנה בינם לבין הוריהם. בין קטין להוריו יש פערי כוחות .אדירים הנובעים מעצם מבנה מערכת היחסים ביניהם203 פערי כוחות אלו עשויים להביא לכך שקטין יסכים לבקשת הוריו לוותר על פרטיותו (אם במסגרת מערכת .היחסים ביניהם ואם מול גורמים שלישיים), גם בנסיבות בהן הוא לא באמת היה מוכן לכך ,חרף האמור הסכמה מהווה מסגרת משפטית המ אפשרת לאדם לבטא ולהביא לידי מימוש את יכולתו לקבל .החלטות הנוגעות לאופן ניהול חייו הסכמה מהווה רכיב מכונן וקריטי בתפיסת הפרטיות, שמעצים את .האינדיבידואל ומאשש את כבודו כאדם204 דברים אלו רלוונטיים במיוחד למתבגרים אשר שימושם ברשת– וחיפושם אחר פרטיות בשימוש זה– .מהווה חלק מתהליך התעצבות האישיות והזהות שלהם לפיכך, על כל הסדר שיעוגן בעניין זה להכיר במתח בין הבעייתיות שבשימוש במידע לאור הסכמת קטין (ואף )הסכמת הוריו לבין הצורך לאפשר לקטינים– במצבים מסוימים– .להסכים לשימוש במידע הנוגע אליהם 203 Cultural Research on Parenting and - Mustafa Achoui & Marwan Dwairy, Parental Control: A Second Cross Psychological Adjustment of Children, 19 J. CHILD. FAM. STUD. 16 (2010) . 204 . 975 EV R L. . A L the Role of Consent, 66 Steven L. Willborn, Consenting Employees: Workplace Privacy and (2006) . - 65 - .ח2 .ב ויתור הורים על פרטיות ילדיהם .אתגר נוסף בהסדרת הנושא טמון במערכת היחסים הייחודית בין הורים לילדיהם כאמור, מתוקף מעמדם המשפטי, הורים מוסמכים להסכים לוויתור על פרטיות ילדיהם. על- פי סעיף17 לחוק הכשרות המשפטית על הורים לפעול לטובתו של קטין. סעיף22 לחוק הכשרות קובע כי הורים לא יישאו .באחריות לנזק שגרמו לקטין, אלא אם פעלו שלא בתום לב או שלא התכוונו לפעול לטובתו מצב משפטי זה מסמיך להורים לה תיר לגורמים שונים (לרבות גורמים מסחריים) לעשות שימוש ב מידע על אודות ילדיהם, וזאת כמעט ללא הגבלה וגם שאין מדובר בהסכמה הניתנת לשם הגנה על אינטרס לגיטימי .של קטין. דוגמה מרכזית בעניין זה הינה הורים המעלים תמונות של ילדיהם לרשתות חברתיות דוגמה נוספת (אם כי שונה במקצת) הם הורים המסכימים להשתתפות משפחתם (לרבות ילד )יהם הקטינים בתוכניות מציאות ."חושפניות כגון "סופר נני" או "אמא מחליפה הגבלת סמכותם של הורים לעשות שימוש במידע על אודות ילדיהם עשוי ה להיתקל בהתנגדות ציבורית. כמו ,כן הגבלה שכזו מעוררת את השאלה מהם אותם מצבים לגיטימיים שבהם הורים מוסמכים להתיר שימוש .במידע על אודות ילדיהם חרף קשיים ואתגרים אלו נראה כי על ההסדר המוצע להתייחס לסוגיה האמורה באופן אשר יצמצם את השימוש הלא-לגיטימי של הורים במידע על אודות ילדיהם, ותוך הבהרה כי להורים עומדת הסמכות לעשות שימוש .במידע אודות ילדיהם רק כאשר שימוש זה מתחייב מתוך הגנה או קידום אינטרסים לגיטימיים של קטין .ח2 .ג איזון, וודאות משפטית ואי-הטלת נטל כבד מידי אתגר מרכזי נוסף בהסדרת הנושא הוא יצירת איזון וודאות משפטית בכל הנוגע לפעילותם של גורמים מסחריים וה חובות המוטלות עליהם .בעניין זה כל הסדר בעניין הגנה על פרטיות מידע על אודות ילדים יכלול, מטבע הדברים, הגבלות שיחולו על גורמים .מסחריים בכל הנוגע לשימוש, איסוף, ניתוח והעברת המידע מגבלות שכאלו עשויות להשתנות ביחס לגיל )בעל המידע (בגירים, ילדים בגיל צעיר או מתבגרים .וכן ביחס לסוג המידע ורגישותו משמעות הדבר הינה שהסדר כזה עשוי להביא לכך שגורמים מסחריים יאלצו לנתח את זהות בעל המידע וכן את סוג המידע , וזאת על מנת לעמוד בהוראות ההסדר שנוגע מלכתחילה למנוע ביצועו של ניתוח שכזה (ככל )שמדובר במידע על אודות ילדים . מצב כזה עשוי להביא לפגיעה קשה מידי בפרטיות מידע של פרטים רבים. - 66 - כמו כן, הסדר שכזה (אשר עשוי להוביל לרגולציה מסורבלת) עלול להטי ,ל נטל כבד מידי על הגורמים השונים .באופן אשר עשוי לפגוע ביכולתם לפעול ביעילות ובחדשנות לפיכך על ההסדר המוצע ליצור מנגנון שיאפשר איזון בין החובה המוטלת על גורמים האוספים מידע על אודות ילדים לוודא כי המידע נאסף על- ידם בהתאם להוראות הדין, לבין הכלים והיכולות העומדים לגורמים .אלו. כמו כן, על ההסדר לכלול מנגנון שיאפשר יצירתם של סטנדרטים ברורים ככל הניתן .ח2 .ד הרתעת יתר של קטינים והסדרה לא יעילה כפי שצוין במסמך קודם לכן , לשימוש של קטינים ברשת יתרונות רבים . בנוסף, כפי שעולה ממחקרים ,)אמפיריים שונים (אשר חלקם הוצג במסגרת מחקר זה בני- נוער,העושים שימוש ברשת מבקשים פרטיות במיוחד מול הוריהם ומוריהם, ו פועלים בצורות שונות על מנת להשיג פרטיות ,זו ולשמור עליה. ככלל, בני- .נוער ומתבגרים מבקשים לשלוט במידע הנוגע אליהם ולהחליט מי יהיה חשוף למידע, ובאיזו מידה לפיכך, אתגר נוסף העומד בפני הסדרת הנושא הינה כיצד ניתן להגביר את ההגנה על מידע הנוגע לילדים (ובמיוחד מתבגרים)מבלי להביא לפגיעה קשה בפרטיותם ול היווצרותה של מציאות בה כל פעילות שלהם .ברשת תהא תחת מעקב וניטור מציאות שכזו עלולה להביא להרתעת יתר של ילדים משימוש ברשת– ובכך לפגוע ביכולתם להפיק תועלת מהיתרונות– החברתיים, ההתפתחותיים והלימודיים– הגלומים בשימוש שכזה . בנוסף יש לזכור כי הסדר מחמיר מידי ע לול בסופו של דבר להיות גם .לא יעיל, ובכך להחמיץ את מטרתו ,כך לחלק ניכר מבני- הנוער היכולת הטכנית להתמודד עם אמצעים טכנולוגיים המבקשים לפקח או להגביל .את התנהלותם ברשת בנוסף, סביר כי בני- נוער אשר ירגישו כי בביתם אין באפשרותם לעשות שימוש ברשת בחופשיות, ימצאו .אפיקים ומקומות אחרים לעשות כן כפי שצוין קודם לכן, תיווך הורי המבוסס פיקוח ומעקב אחר ילדים נמצא אמפירית כתיווך שאינו משיג לרוב .את מטרתו ,לעומת זאת דווקא תיווך הורי שבמרכזו בניית אמון בין הורים לילדים ויצירת שיתוף, הוא שמבטיח הגנה מיטבית על בני- .נוער לאור כל האמור עולה שכל הסדרה של הנושא חייבת להיות מאוזנת ולהעניק לילדים ולבני- נוער מרחב פרטי בו הם יוכלו לעשות שימוש ברשת, ללא מעורבות, מעקב או ניטור פוגעניים ובלתי מוצדקים מצד הוריהם .ו/או גורמים אחרים - 67 - ט .המלצות אופרטיביות ב פרק זה יוצגו הצעות אופרטיביות להסדרת הנושא. בחלק ראשון יוצגו כללים המוצעים כבסיס להסדרת נושא פרטיות במידע על אודות ילדים בהוראות הדין. בחלק השני יפו רטו המלצות להסדרה "רכה" של הנושא– ובעיקר המלצות להורים . ,בחלק השלישי, הצעות לשינוי מדיניות ב עיקר בנושא חינוך הורים וילדים לאוריינות טכנולוגית– .דיגיטלית ככלל, ההסדרים המוצעים מבוססים על איזון בין הצורך להכיר בזכות לפרטיות של ילדים וביתרונות של .שימושם ברשת, לבין החובה להגן עליהם מפני פגיעות העלולות להיגרם כתוצאה משימוש זה בכל הנוגע להמלצות להסדרת הנושא– עמדת איגוד האינטרנ ט הישראלי הינה שראוי כי הכללים המוצעים יוסדרו במסגרת תיקון לחוק הגנת הפרטיות או תקנות שיותקנו מכוחו. ניתן גם להסדיר חלק מהסעיפים המוצעים (בעיקר המרכזיים וההצהרתיים) במסגרת תיקון לחוק הגנת הפרטיות ואחרים במסגרת חקיקת משנה. עמדת איגוד האינטרנט הישראלי הינה ש העדיפות להסדרת הנושא במסגרת חקיקה ראשית ו/או משנית נובעת בעיקרה מחוזקה הנורמטיבי של חקיקה וההשלכות הציבוריות החיוביות העשויות לצמוח .מהסדרה של נושא זה בחקיקה .להלן יפורט ההמלצות להסדרה בהוראות הדין .ט1 המלצות להסדרה בהוראות הדין בחלק זה יפורטו הכללים המוצעים כחלק מהסדרה ייחודית של נושא פרטיות מידע על אודות ילדים בהוראות הדין. ההצעות המפורטות בחלק זה ,מבוססות, בין היתר על הסדרים הקבועים בחקיקה זרה, על טיוטת כללי האתיקה של הרשות למשפט וטכנולוגיה וכן על עקרונות ש.בבסיס אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד הכללים ו ההצעות המפורטים לעיל מושתתים על שני רעיונות מרכזיים: האחד, כי ההגנה שיש להעניק לפרטיות ילדים צריכה להיות משמעותית יותר מזו המוענקת לבגירים. השני, רעיון (הניתן לראותו כמבוסס ,)על עקרון הזהירות המונעת205 שלפיו, במצב של חוסר וודאות ומחלוקת ביחס להשלכות השימוש ב מידע על אודות ילדים– על הגורמים האוספים את המידע והעושים בו שימוש וכן על הורי הילדים, לנקוט במשנה זהירות בכל הנוגע לשימוש במידע . :הכללים המוצעים מפורטים כדלקמן 205 להרחבה בנושא עקרון הזהירות המונעת ראו לדוגמה: בג"ץ466/07 ח"כ זהבה גלאון יו"ר מר"צ-יחד נ' היועמ"ש (פורסם ,בנבו11.1.12). השופט מלצר ציין בעניין זה כי: "עקרון הזהירות המונעת נועד להתמודד עם הקושי שבפער בין הי דע הקיים בזמן ."נתון, לבין הנזק הפוטנציאלי האדיר והלא ודאי שעלול להיגרם מפעילות כלשהי, אם לא ינקטו לגביה אמצעי זהירות ראויים - 68 - .ט1 .א סעיף הצהרתי מוצע לקבוע סעיף הצהרתי לפיו הזכות לפרטיות הינה זכות העומדת גם לקטינים, וכי פרטיותם של .קטינים זכאית להתייחסות ייחודית ולהגנה משמעותית יותר מזו הניתנת לבגירים מידע על אודות ילדים נחשב לבעל ערך רב. עם זאת, ככלל, ילדים אינם מודעים לסיכונים ולהשלכות של השימוש שנעשה במידע הנוגע אליהם, וזאת במיוחד כשמדובר במידע אישי שנאסף לצורכי פרסום או .במסגרת שירותים הפונים לילדים גם הורים– האמונים על שמירה על זכויות ילדיהם– אינם מגני ם על .פרטיות ילדיהם בצורה מספקת לפיכך מוצע להצהיר כי ההגנה הניתנת לפרטיותם של ילדים צריכה להיות משמעותית יותר מזו הניתנת לבגירים– באופן שיחייב קביעת כללים ספציפיים ו ייחודיים הנוגעים להגנה על פרטיות ילדים והטלת אחריות יתר על גורמים האוספים והעושים שימוש במידע על אודות ילדים . הצהרה דומה קיימת ב– GPDR . על- פניו, סעיף הצהרתי שכזה ראוי כי ימצא מקומו במסגרת סעיף7 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. עם ,זאת ו בעיקר לאור הקשיים העל ולים להיגרם בניסיון לתקן את חוק היסוד בעניין זה, מוצע כי סעיף זה ייכלל תחת חוק הגנת הפרטיות. לאור ההיבט ההצהרתי מוצע כי סעיף שכזה ייכלל תחת החלק הכללי של חוק הגנת .הפרטיות (חלק א') ולא תחת חלק ב' העוסק במאגרי מידע לפיכך מוצע הוספת הסעיף :הבא הוספת סעיף 1א אחרי סעיף1 :לחוק העיקרי, יבוא 1 א""פרטיות קטינים (1) .כל קטין זכאי לפרטיות ולהגנה על פרטיותו ( 2 ) אין פוגעים בפרטיותו של קטין אלא בהתאם להוראות הדין. פגיעה בפרטיותו של קטין על ידי הורהו או אפוטרופסו מותרת רק אם הדבר נעשה לטובתו של הקטין ולשם הגנה על אינטרס כשר ש.לו בנוסף, יש להוסיף להגדרות בסעיף3 :לחוק את ההגדרה הבאה ""קטין– .אדם שטרם מלאו לו שמונה עשרה - 69 - .ט1.ב החמרת הסנקציה המוטלת על פגיעה בפרטיות קטינים על מנת לתת תוקף להגנת היתר שיש להעניק לפרטיות של קטינים ביחס לבגירים מוצע להבחין בין סנקציה העשויה להיות מוטלת בגין פגיעה בפרטיות בגיר לבין סנקציה העשויה להיות מוטלת בגין .פגיעה בפרטיות קטין, כך שזו האחרונה תהא מחמירה יותר העיקרון הנמצא בבסיס ההסדרה המוצעת הינו שיש להעניק לפרטיות ילדים הגנה משמעותית יותר מזו המוענקת לבגירים. החמרת הסנקציה המוטלת על אדם הפוגע בפרט יות קטין (ב השוואה לפגיעה בפרטיותו ,של בגיר), הן בהליך הפלילי והן בהליך האזרחי.מהווה ביטוי נוסף של עיקרון זה לפיכך מוצעים התיקונים הבא ים: תיקון סעיף5 סעיף5 " לחוק העיקרי, אחרי5 :שנים" יבוא הפוגע במזיד בפרטיותו של קטין בדרכים כאמור, דינו מאסר7 .שנים תיקון סעיף29א :באמצע סעיף (א), לאחר ";", יבוא הייתה הפגיעה בפרטיות ו של ,קטין רשאי בית המשפט לחייב הפוגע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על כפל הסכום האמור., בלא הוכחת נזק ,)בסעיף (ב( הוספת סעיף3 :), בו יבוא ב( משפט כאמור בפסקה1 ) בו נקבעה פגיעה בפרטיותו של קטין, רשאי בית המשפט לחייב הפוגע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על כפל הסכום ( האמור בסעיף1), בלא הוכחת נזק ,. הוכח כי הפגיעה הייתה בכוונה לפגוע רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על כפל הסכום.האמור בסעיף זה, בלא הוכחת נזק .ט1.ג חובות המוטלות על מבקש מידע על אודות קטינים להלן יפורטו הצעות בנוגע לחובות שיש להטיל על גורמים המבקשים לאסוף מידע על אודות קטינים ולעשות :בו שימוש, לרבות לעבד אותו ולהעבירו לגורמים שלישיים מוצע לקבוע כי גורמים האוספים מידע על אודות ילדים ברשת יחויבו בניסו ח מסמכי מדיניות פרטיות וכי מסמכים אלו– לרבות נוסח בקשת ההסכמה לאיסוף ושימוש במידע על אודות ילדים– ינוסחו בשפה - 70 - בהירה ו פשוטה וככל שהמידע נאסף מילדים- מתאימה לילדים בהתאם לגילם, לרבות שימוש בציורים .ושפה גרפית מסמכי מדיניות מנוסחים לא פעם בצורה המקשה על הפר ט להבין את ההשלכות של הסכמתו לשימוש במידע הנוגע אליו. הדבר נכון שבעתיים שמדובר בילדים. לפיכך על נותני השירותים לבחון מי הוא קהל היעד שלהם ולהסביר את אופן פעילותם (והסיכונים העלולים להיגרם במסגרת פעילות זו), בשפה ובאופן אשר יהיה ברור ומובן לסוג קהל זה. כלל שכזה מופיע ברפורמת ה- GDPR . עוד מוצע כי במסגרת הליך קבלת ההסכמה יחויבו גורמים האוספים מידע על אודות ילדים ברשת לפרסם אזהרה בדבר ההשלכות של מתן ההסכמה . בדומה לחובה המשפטית המוטלת על היצרנים והיבואנים של מוצרי הטבק בישראל להטביע אזהרות בריאות על גבי אריזות,מוצריהם המשווקים בארץ206 מוצע לחייב גורמים האוספים מידע על אודות ילדים ברשת .לפרסם אזהרה קצרה ונקודתית בדבר השימוש הצפוי במידע הנאסף על ידם אזהרה זו, שתפורסם במהלך הליך קבלת ההסכמה, תהיה מנוסחת בקצרה ותכלול הבהרה כי מתן ההסכמה .עלול לפגוע בפרטיותו של קטין מוצע לקבוע כי על אוסף המידע להפריד בין קבלת הסכמה לעצם איסוף המידע על אודות ילדים (בכל גיל) לקבלת הסכמה להעברת המידע לגורמים שלישיים , תוך שבמסגרת הליך קבלת ההסכמה להעברת .המידע על אוסף המידע להבהיר לאילו גורמים המידע עשוי להיות מועבר, ולאילו מטרות כלל זה י חייב גורם המבקש לאסוף מידע על אודות ילדים ולהעבירו לגורמים שלישיים לקבל למעשה שתי הסכמות נפרדות. הפרדה שכזו תאפשר להורים וילדים שליטה טובה יותר בהליך מתן ההסכמה– באופן .שיאפשר להם להבין טוב יותר את משמעות הסכמתם מוצע לקבוע כי על גורם האוסף מידע על אודות י לדים להשקיע מאמצים סבירים ולפעול במגוון הדרכים העומדות לרשותו על מנת להבטיח ולאמת כי ההסכמה לאיסוף ושימוש במידע על אודות קטין ניתנה על- ידי הגורם המוסמך להעניק הסכמה זו. השימוש במידע הנאסף והמעובד לצורכי אימות יהא אך רק לצורך זה, וחל איסור חמור לעשות שימוש .במידע זה לצרכים אחרים, לרבות צרכים מסחריים 206 'סע7 ו- 9 לחוק הגבלת הפרסומות והשיווק של מוצרי טבק, התשמ"ג- 1983 . - 71 - מטרתו של סעיף זה להטיל על הגורמים האוספים מידע על אודות ילדים את האחריות והחובה לפעול על מנת לברר האם ההסכמה לשימוש במידע ניתנה על- ידי הגורם המתאים. כך, הן שמדובר במצב בו נדרשת מעורבות של הורה/אפוטרופוס בהליך מת .ן ההסכמה, והן שמדובר בירור גילו של הילד מעניק ההסכמה אין מדובר באחריות מוחלטת אלא בדרישה שהגורמים הרלוונטיים יפעלו תוך שימוש במאמץ סביר, ובתלות בכלים הטכנולוגיים העומדים לרשותם. כללים דומים לכלל זה קיימים במסגרת ה– GPDR .והדין הקנדי מובהר כי כל מידע, ובו ודאי מידע אישי, הנאסף והמועבד לצורך יישום כלל זה, יהיה אך ורק לצרכי אימות .ולא לצרכים אחרים :לפיכך מוצע התיקון הבא הוספת סעיף11א אחרי סעיף11 :לחוק העיקרי, יבוא א. "חובות מבקש מידע על אודות "קטין (1) מבקש מידע על אודות קטינים יפרסם מסמכי הצהרה על מדיניות הגנת הפרטיות הננקטת על ידו. ( 2 ) נוסח ההודעה כאמור בסעיף11 תנוסח באופן ברור, תמציתי והולם . היתה בקשת המידע מופנית לקטינים, תהא צורתה מותאמת .לגילם, כולל ציורים ושפה גרפית ( 3 ) נוסח הודעה על פי סעיף11 כאמור ת כלול בנוסף אזהרה מודגשת על כי מתן ההסכמה עשוי להביא לפגיע ה בפרטיותו של קטין, הסבר בהיר ותמציתי בדבר ההשלכות .האפשריות של מתן ההסכמה ( 4 ) יידוע ו קבלת הסכמה להעברת מידע על אודות קטין לגורמים שלישיים יהיו נפרד ים מ היידוע ו ההסכמה לאיסוף המידע. ב תהליך היידוע יפורטו הגורמים אליהם עשוי המידע להיות מועבר והמטרות שלשמן הוא יוע.בר ( 5 ) על מבקש מידע על אודות קטינים להשקיע מאמצים סבירים ולפעול במגוון דרכים העומדות לרשותו על מנת לוודא כי ההסכמה לאיסוף ושימוש במידע על אודות קטין ניתנה על- ידי הגורם המוסמך להעניק הסכמה זו. השימוש במידע הנאסף והמעובד לצורכי תהליכי וידוא אלה יהא אך רק לצורך זה, ו ,אסור למבקש מידע, או מי מטעמו לעשות שימוש במידע זה לצרכים אחרים, לרבות ל .צרכים מסחריים - 72 - .ט1.ד הגבלות ב דבר איסוף ושימוש במידע על אודות קטינים :להלן יפורטו הצעות בנוגע להגבלות שיש להטיל בכל הנוגע לאיסוף ושימוש במידע על אודות קטינים מוצע לקבוע איסור איסוף מידע על אודות ילדים מתחת לגיל13 ללא הסכמה הורית. כמו כן מוצע ( לקבוע איסור איסוף מידע רגיש על פי רשימה שתיקבע ) על אודות ילדים מתחת לגיל18 ללא קבלת הסכמה הורית והסכמת הילד. בכל הנוגע ל איסוף מידע שאינו נחשב רגיש על אודות ילדים מעל גיל 13 – במקרה זה איסוף המידע דרוש הסכמה מדעת של הילד ואין צורך לקבל את הסכמת הוריו לכך. 207 כחריג לכלל המנוסח לעיל מוצע להבהיר כי לרשויות המדינה )(ובפרט לרשויות החינוך והרווחה תעמוד הסמכות לאסוף ולעשות שימוש במידע על אודות קטין גם ללא קבלת הסכמ תו או הסכמת הוריו, ,אך זאת רק במקרים חריגים שבהם הימנעות מאיסוף או השימוש במידע תהיה עשויה, בסבירות גבוהה .לפגוע בצורה קשה בקטין או בילדים אחרים על הרשויות ליידע את הקטין ו הוריו על החלטתן לאסוף או לעשות שימוש במידע הנוגע אליו ולאפשר ל הם .לערר על החלטה זו הסדר ז ה דומה במהותו להסדר הקבוע ב- COPPA האמריקני וכן ברפורמת ה- GDPR האירופאית , וכן מבטא את האיזון בין הצורך להגן על ילדים לבין ההכרה ביכולתם של ילדים מעל גיל13 לקבל החלטות עבור עצמם – בעיקר כאלו שהשלכותיהן לא עשויות לפגוע בהם בצורה קשה . יצוין כי על פי ה– GDPR הסכמה הורית לאיסוף מידע על אודות קטין צריכה להינתן על- ידי הורים לילדים עד גיל16 , אך כי למדינות החברות באיחוד עומדת הזכות לקבוע כי את רף הגיל לגיל13 . עמדת איגוד האינטרנט הינה כי קביעת חובת קבלת הסכמה הורית לאיסוף מידע על אודות ילדים עד גיל16 מהווה פגיעה מוגזמת ושאינ ה הכרחית בזכותם של ילדים מעל גיל13 לקבל החלטות הנוגעות אליהם. הסייג הנוגע למידע .רגיש נועד למצבי הקיצון, בהם בשם טובת הילד, יש מקום לסייג את זכותו לפעול אך ורק על פי רצונו ,מוצע לקבוע כי איסוף מידע על אודות ילדים (בכל גיל) יהיה רק לצרכים הכרחיים ומוגדרים וכי .השימוש במידע יהיה אך ורק למטרה שלשמה הוא נמסר עוד מוצע לקבוע שגורמים )(מסחריים וציבוריים המספקים שירות והאוספים במסגרתו מידע על ילדים יחויבו– ביחס לכל מידע הנחשב על ידם כמחויב לשם מתן שירות– לאסוף רק את המידע המינימאלי הנדרש למתן השירות, ולהימנע מאי .סוף מידע שאינו נדרש לשם כך 207 ( ג'נג יאןYan) טוען כי ההבנה של קטינים את הרשת ואת השלכות השימו ש בה משתנה ביחס לגילם. לטענתו, לילדים מגיל11 ( "ומעלה יש "ידע מתוחכםsophisticated knowledge .) בדבר ההיבטים הטכניים והחברתיים של הרשתZheng Yan, Age Differences in Children’s Understanding of the Complexity of the Internet, 26 J. APPL. DEV. PSY. 385 (2005) . - 73 - בעניין זה מוצע גם )לקבוע שעל גורמים האוספים מידע על אודות ילדים (בכל גיל להחזיק תיעוד מפורט של תהליכי קבלת ההסכמה לאיסוף המידע, מטרות השימוש בו, ושל השימוש שנעשה בפועל .במידע כללים אלו מהווים הרחבה של המנגנון הקיים כיום בחוק הגנת הפרטיות לפיו השימוש במידע חייב להיות אך ורק למטרה שלשמה הוא נאסף. כללים אלו יחייבו גורמים האוספים מידע על אודות ילדים לבחון את סוגי המידע הנאספים על- .ידם ולבדוק האם קיימת הצדקה אמיתית לאיסוף כל מידע ומידע יצוין כי מנגנון דומה .קיים בדין הקנדי מוצע לאסור על מפעילי אתרים, אפליקציות ושירותים מקוונים אחרים המכוונים לילדים עד גיל13 למכור את פרטי םה האישיים של הילדים ביודעין לצדדים ,שלישיים וכן לעשות שימוש או לחשוף פרטים אישיים של הילדים על מנת ל שווק להם פרסומות התואמ.ות אליהם מטרתו של כלל זה הינה להביא לצמצום הפרסום הממוקד לילדים בגילאים צעירים. כלל זה עשוי לצמצם את האינטרס הכלכלי של חברות מסחריות לאסוף מידע על אודות ילדים מתחת לגיל13 ולעשות שימוש במידע .זה לצרכים כלכליים. כלל דומה קבוע במדינת קוויבק יובהר כי האיסור המוצע הינו איסור מ וחלט ואין בקבלת הסכמה מטעם הורי הילד בכדי להתיר את השימוש .האמור במידע על אודותיו לפיכך מוצע ת הוספתו של הסעיף הבא כסעיף11א: 11 .א "הגבלות בדבר איסוף ושימוש במידע "על אודות קטין (1) אין לאסוף מידע על אודות קטין מתחת לגיל13 למא גר מידע אלא בהסכמת הור יו או אפוטרופוס חוקי שנקבע לו או על בסיס סמכות שנקבעה לאוסף מידע על קטינים במפורש בחוק. ( 2 ) אין לאסוף מידע רגיש על אודות קטין מתחת לגיל18 למאגר מידע , אלא בהסכמת הורי ו או אפוטרופוס חוקי שנקבע לו או על בסיס סמכות שנקבעה לאסוף מידע מסוג זה על קטינים במפורש בחוק. ( 3 ) אין לאסוף מידע על אודות קטי ן מעל גיל13 למאגר המידע אלא בהסכמ ת .הקטין - 74 - ( 4 ) גורם שקיבל הסכמה כדין לאיסוף מידע על אודות קטין למאגר מידע ,למטרה מסוימת ,או שהוסמך על פי חוק לעשות כן יאסוף וישמור רק את המידע המינימלי ה נדרש לצורך השגת אותה.מטרה ( 5 ) מי שאוסף מידע על אודות קטין למאגר מידע יחזיק תיעוד מפורט ומדויק של תהליכי קבלת ההסכמה לאיסוף המידע ומטרות השימוש בו, ושל השימוש בפועל.במידע על ידו ( 6 ) מידע שנאסף על אודות קטין מתחת לגיל13 ומידע רגיש שנאס ף על אודות קטין מתחת לגיל18 ,למאגר מידע לא ישמש ו לפעילות דיוור ישיר או מתן שירותי דיוור ישיר , לרבות לא להצגת פרסומות המיועדות לו או לשכמותו. .ט1.ה חזרה מהסכמה לשימוש במידע על אודות קטין מוצע כי לילדים (ולילדים שבגרו) תהא הזכות לדרוש את ביטול ה הסכמה שניתנה לשימוש במידע על אודותיהם)בעת היותם קטינים, וזאת ללא תלות בזהות נותן ההסכמה (ההורה או הילד עצמו או בסוג המידע. כפי שצוין, בהליך מתן הסכמה לשימוש במידע על אודות קטין קיימים כשלים אינהרנטיים הנובעים מקושי לה בין את השלכות השימוש במידע, ו .מיחסי הכוחות הלא שוויוניים בין הורים לילדיהם לאור כך, לאור ההכרה בזכותו של אדם לשלוט במידע הנוגע אליו ובהתבסס על פסיקת בית הדין האירופי לצדק בדבר זכותו של אדם לדרוש מחיקת פרטי מידע מהרשת (הזכות להישכח– the right to be forgotten ), 208 –מן הראוי כי לילדים (ולילדים שבגרו) תעמוד הזכות לדרוש את הפסקת השימוש במ ידע הנוגע אליהם ואת ביטולה של הסכמה שניתנה בעניין זה על ידם או על-ידי הוריהם , שעה שהיו קטינים . יובהר כי במצב בו קיימת הצדקה עניינית להמשך השימוש במידע– תעמוד לגורם המשתמש במידע הזכות .לדחות הבקשה. דחיית הבקשה חייבת להיות מנומקת כלל דומה מופיע ברפורמת ה- GDPR . :לפיכך מוצע התיקון הבא הוספת סעיף13ב אחרי סעיף13 :א לחוק העיקרי, יבוא ""חזרה מהסכמה לשימוש במידע על אודות קטין 208 131/12 Google Spain and Google v. Agencia Española de Protección de Datos (AEPD) [2014] - Case C .יצוין כי פסיקה זו אינה מחייבת על- .פי הדין הישראלי - 75 - (1) לכל אדם, לרבות קטין, תהא הזכות לדרוש את ביטול הסכמה שניתנה לשימוש במידע על אודותיו בעת היותו קטין, וזאת ללא תלות בזהות .נותן ההסכמה (ההורה או הקטין) או בסוג המידע ( 2 ) קבלת דרישתו של אדם לחזור מהסכמה שניתנה בעניינו בעת היותו קטין משמעותה הפסקת השימוש במידע, לרבות הפסקת העברתו .לצדדים שלישיים, ומחיקתו ממאגר המידע ( 3 ) סרב מי שקיבל את ההסכמה לשימוש במידע לבקשת החזרה מההסכמה של אדם, תהא לאותו אדם זכות לערער על סירוב זה בפני בית המשפט .המוסמך .ט1.ו עיצוב טכנולוגי–אבטחת מידע ופרטיות באמצעות תכנון ( privacy by design ) מוצע כי גורמים האוספים ו ה עושים שימוש במידע על אודות קטינים יחויבו לעשות מאמץ ניכר על מנת לעשות שימוש במסגרות אבטחה אופטימלי ו ת ומתקדמ ו ת ככל הניתן לשם הגנה על המידע מפני דליפה או גנבה . כאמור, העיקרון הנמצא בבסיס ההסדרה המוצעת הינו שיש להעניק לפרטיות ילדים הגנה משמעותית יותר מזו המוענקת ,לבגירים. הכלל האמור, המחייב גורמים העושים שימוש במידע על אודות ילדים לעשות שימוש .ככל הניתן, במערכות אבטחה מתקדמות על מנת להגן על מידע זה, מבטא יישום של עיקרון זה יובהר בעניין זה כי הוראות הדין המחייבות בעניין אבטחת מידע (ובפרט תקנות הגנת הפרטיות (תנאי החזקת מידע ושמירתו וסדרי העברת מידע בין גופים ציבוריים), התשמ"ו- 1986 ), ישמשו מסגרת מינימלית והתחלתית בלבד, וכי על הגורמים הרלוונטיים לעשות שימוש, ככל הניתן, במערכות אבטחת מידע מקיפות .יותר מוצע כי גורמים ה פועלים לאיסוף ושימוש במידע על אודות קטינים יחויבו לפעול על- פי רעיון הפרטיות באמצעות תכנון( PBD ) לשם צמצום כמות והיקף המידע שנאסף מלכתחילה וכן למניעה, ככל הניתן, ש.ל יכולת לעשות שימוש פסול במידע בעניין זה מוצע כי הגורמים האמורים יחויבו בעריכתו של "תסקיר השפעה על פרטיות" לשם זיהוי .והקטנת הסיכון לפרטיות ילדים209 209 :להרחבה בנושא תסקיר השפעה על פרטיות ראו AA%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A8%20%D7%94% http://index.justice.gov.il/units/ilita/news/documents/%D7% - 76 - פרטיות באמצעות תכנון )(או הנדסת פרטיות משמעותה הטמעת שיקולי פרטיות ואבטחת מידע בתוך מערכות .ממוחשבות, בכל שלבי העיצוב, התכנון והשימוש של מערכות אלו ,כאמור רעיון הפרטיות באמצעות תכנון ,התפתח, בין היתר לאור ההכרה בכשלים הקיימים בהליך מתן ההסכמה לוויתור על פרטיות, ובכך שעיקרון .ההסכמה מדעת אינו נותן מענה מספק מבחינה זו לאור האמור, ולאור הכשלים הקיימים בהליכי קבלת הסכמה מקטינים ו/או מ הוריהם, הרי שמנגנון ה פרטיות באמצע ות תכנון עשוי להוות כלי רלוונטי ומרכזי .להגנה על מידע על אודות ילדים :לפיכך מוצע התיקון הבא תיקון סעיף17 סעיף17 (בנוסחו היום) יהפוך לסעיף17 :(א), ואחריו יבוא 17 (ב) מי שמבקש ל אסוף ו להשתמש ב מידע על אודות קטינים במאגר מידע מחויב לערוך תסקיר השפעה על ה פרטיות , לממש עקרונות של תכנון לפרטיות בטרם הפעלת מאגר המידע ולאורך פעולתו של מאגר המידע וליישם אמצעי אבטחת מידע הולמים . שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות הליכי קיום תסקיר השפעה על הפרטיות , עקרונות תכנון לפרטיות והוראות אבטחת מידע למאגרי מידע על אודות קטינים. .ט1 .ז סיכום עד כאן הוצגו הכללים המרכזיים המוצ עים כבסיס להסדרה של נושא פרטיות במידע על אודות ילדים בהוראות הדין ולתיקון חוק הגנת הפרטיות . כללים אלו מושתתים למעשה על שני רעיונות מרכזיים: האחד, כי ההגנה שיש להעניק לפרטיות ילדים צריכה להיות משמעותית יותר מזו המוענקת לבגירים . השני, ש במצב של חוסר וודאות בד בר ההשלכות ש ,ל שימוש במידע על אודות קטינים על הגורמים האוספים המידע והעושים בו שימוש, ,וכן על הורי הילדים .לנקוט במשנה זהירות נוסח מסכם של הצעת החוק מצורפת כנספח בסוף .המסמך בחלק הבא יוצגו המלצות אשר לאור אופיין אינן מתאימות להיכלל תחת הסדרה חוקית ומחייבת אלא כבסיס למסגרת וולונטרית והצהרתית . D7%A9%D7%A4%D7%A2%D7%94%20%D7%A2%D7%9C%20%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%95%D7%AA.p df . - 77 - .ט2 המלצות להורים– "הסדרה "רכה במקביל להסדרה החוקית שעקרונותיה הוצגו לעיל, עמדת איגוד האינטרנט הישראלי הינה כי במסגרת השיח הציבורי בנושא יש צורך בפרסום מספר המלצות וולונטריות, אשר יישומן ישלים את מסגרת ההגנה על פרטי ות .ילדים המלצות אלו הינן בעיקרן המלצות להורים , אשר לאור אופיין אין זה ראוי כי הן יכללו תחת הסדרה חוקית ומחייבת . יצוין כי במסגרת מחקר זה עלה כי קיימים מסמכים רבים המאגדים המלצות להורים בכל הנוגע להגנה על פרטיות ילדיהם וגלישה בטוחה . חלק ממס מ כים אלו מקורם ברשויות המדינה. לפיכך, להלן יצוינו מספר המלצות שעמדת איגוד האינטרנט הישראלי כי יוספו ויודגשו במסגרת מסמכים שכ .אלו ביתר פירוט, עמדת איגוד האינטרנט הינה כי ראוי שמשרד המשפטים יעדכן את המלצותיו להורים בעניין הגנה על פרטיות ילדיהם, בהתאם להמלצות.המפורטות לעיל .ט2 .א עיקרון אחריות הורים לשמירה והגנה על פרטיות ילדיהם מומלץ כי יובהר ד ויו גש להורים שילדים מבקשים פרטיות וכי פרטיות מהווה ערך מרכ ,זי בחיי ילדים החשוב להתפתחותם . לפיכך ראוי שיודגש .כי באחריות הורים לשמור על פרטיות ילדיהם באופן נקודתי ראוי כי יומלץ להורים להימנע ככל הניתן מלהעניק הסכמתם לוויתור על פרטיות ,ילדיהם אלא כאשר הדבר נדרש לטובת ילדיהם, ובמקרים המצדיקים זאת. כידוע, הורים רבים מאפשרים לגורמים שונים לאסוף ולעשות שימוש במידע הנוגע לילדיהם, גם כאשר הדבר אינו נעשה לטובת אינטרסים של ילדיהם ושאין כל הצדקה עניינית לעשות כן. הדוגמה המרכזית בעניין זה .הינה הורים המעלים תמונות של ילדיהם ברשתות חברתיות סעיף22 לחוק הכשרו ת המשפטית מסמיך הורים לקבל החלטות בנוגע לילדיהם. הסעיף גם מעניק להורים חסינות מפני תביעות בגין נזקים שנגרמו לקטין כתוצאה מפעילותם, וזאת בתנאי שהם פעלו בתום לב והתכוונו .לטובתו לאור האמור ראוי שיובהר להורים כי באחריותם להגן על מידע על אודות ילדיהם, לרבות ב רשת . חשוב שיובהר להורים כי הסכמתם לוויתור על פרטיות קטין צריכה להינתן רק כאשר הדבר נדרש לטוב ת הקטין ו רק במקרים בהם קיים צורך אמיתי ל מתן הסכמה זו– קרי, כאשר אי-מתן ההסכמ ,ה עלול, בהסתברות גבוהה לפגוע בקטין ובאינטרסים שלו. - 78 - המלצה זו מתחברת להצעה לתיקון סעיף2 לחוק הגנת הפרטיות, אשר הוצגה קודם לכן . לאור כך שכלל זה ,)הינו הצהרתי בעיקרו (ולאור חשיבותו ראוי כי הוא ימצא מקומו גם במסמכי ההמלצות השונים ולא רק .בהסדרה החוקית .ט2 .ב שיתוף ילדים מוצע כי יומלץ להורים לשתף, ככל הניתן, את ילדיהם בכל הנוגע להחלטות העשויות לפגוע .בפרטיותם כמו כן מוצע כי יומלץ ש הורים לילדים מעל גיל13 לא יקבלו החלטות העשויות לפגוע .בפרטיות ילדיהם ללא שמיעת עמדתם בנושא אחד העקרונות המרכזיים באמנת בדבר זכויות הילד הוא שיתוף ילדים בהל יך קבלת החלטות העשויות להשפיע עליהם. שיתוף ילדים מבטא הכרה בזכויות העצמאיות של ילדים, בכבודם ובכך שאין זה ראוי כי .זכויותיו של ילד יפגעו, מבלי שתהיה לו האפשרות להביע דעתו ביחס לכך לאור האמור מומלץ כי הורים, בטרם יקבלו החלטה העשויה לפגוע בפרטיות ילדיהם (כגו ן מתן הסכמה לבית .ספר להעביר מידע אודות ילדיהם לגורם חינוכי אחר), ישתפו את ילדיהם בהליך קבלת ההחלטה כך, גם לעניין החלטה כגון הפעלת תוכנה לסינון אתרים בעייתיים ברשת , כגון אתרי פורנו.או הימורים שיתוף ילדים אינו מוגבל בגיל וניתן להתחשב גם בדעתם של ילדים בגיל אים צעירים , וזאת בתלות .ביכולותיהם הנפשיות והקוגניטיביות ככל שמדובר בילדים בגירים (מעל גיל13 ) – הרי שלאור גילם קיימת .חובה לשמוע את דעתם בטרם יתקבלו החלטות העשויות לפגוע בזכויותיהם יובהר כי שיתוף ילדים אין משמע ו חובה לקבל את דעתם, אלא רק החובה לשמוע אותה ולתת לה משקל ראוי .במסגרת כלל השיקולים .ט2 .ג תיווך הורי מומלץ מוצע כי יומלץ להורים המבקשים להגן על פרטיות ילדיהם ברשת לנקוט בשיטת התיווך המעריך– קרי לגלות מעורבות בהתנהלות ילדיהם ברשת תוך חינוך לגלישה בטוחה, בניית אמון ויצירת שיתוף בין .הורים לילדיהם כמו כן מומלץ שיובהר להורים כי שימוש בפרקטיקות ובכלים של מעקב , פיקוח טכנולוגי וניטור מידע על אודות ילדים אינו נחשב כתיווך יעיל יותר וכי הוא עשוי לפגוע י תר על המידה בפרטיות ילדיהם , בין היתר לאור חשיפת המידע על אודות ילדים בפני גורמים מסחריים. לפיכך מומלץ כי השימוש בתיווך מסוג זה ייעשה, אם בכלל, רק במצבי קיצון בהם יש חשש כי אי התערבות שכזו תפגע .בילד - 79 - כאמור, מחקרים אמפיריים מעידים כי התיווך ההורי היעיל ביותר להגנה על פעילות ילדים ברשת הוא התיווך המעריך. מחקרים אלו מעידים גם כי מעקב של הורים אחר פעילות ילדיהם ברשת אינו נחשב יעיל ועשוי .לפגוע בפרטיות ילדיהם לאור האמור, מומלץ להביא מידע זה לידיעת הורים תוך הדגשת חשיבות החינוך לגלישה בטוחה ומעורבות .ההורים בהתנהלות ילדיהם ברשת .ט2 .ד אמצעים טכנולוגיים מועדפים מוצע כי יומלץ להורים המבקשים לעשות שימוש באמצעים טכנולוגי ים לשם הגנה על ילד יה ,ם ברשת "כי יעשו שימוש בטכנולוגיות "רכות כגון תוכנות סינון המסננות תכנים ואתרים( אך שאינן מפרטות בפני הורים מידע בדבר הש ימוש של ילדיהם ברשת), וכן טכנולוגיות המאפשרות לילדים גלישה אנונימית וחופשית ברשת והמתריעות רק ב אירוע ים חריגים וב מצבים המוגדרים ככאלו המחייבים ,התערבות הורית (כגון ניטור מידע המעיד על חרם חברתי, אונס או פגיעה מינית, פגישה עם זרים )'מחשבות אובדניות וכו. למיטב ידיעת איגוד האינטרנט קיימים בשוק מספר רב של טכנולוגיות ניטור ומעקב ברשת העומדות לשימוש .של הורים לאור חשיבותה של פרטיות לילדים ולאור היתרונות העולים משימוש של ילדים ברשת, מוצע כי יומלץ להורים לעשות שימוש בטכנולוגיות המאזנות בין שמירה על פרטיות ילדים לבין הגנה עליהם . לדעת איגוד האינטרנט, איזון ראוי הוא כזה המאפשר גלישה חופשית ברשת (תוך סינון אתרים ותכנ)ים פסולים והתרעה רק במצבים הנתפסים ככאלו המחייבים התערבות הו רית .ולא המבוססים על חשיפה רציפה של המידע210 יובהר כי גם תוכנות סינון מבצעות מעקב וניטור אחרי הרגלי השימוש של הילדים ועל מומלץ להורים לבחון את הגדרות מדיניות הפרטיות של טכנולוגיות המעקב השונות ולפעול באופן אקטיבי על מנת להביא לצ ,מצום חשיפת המידע על אודות ילדים .לגורמים שלישיים 210 כך לדוגמה, חברת בזק בינלאומי מציעה שירות לסינון אתרים ומעקב אחר פעילות ילדים ברשת. במסגרת השירותים המוצעים מציעה החברה שליחת דוח המפרט על פעילות הילדים ברשת וכן אפליקציית ניהול המאפשרת להורה לצפות בפעילויות ילדיו :ברשת, בכל זמן, בכל מקום ומכל מכשיר. ראוsurfing/ikeeper - https://www.bezeqint.net/safe . מנגד, תוכנית סייפבוק ש ל חברתTOM מאפשרת גלישה חופשית של ילדים ברשת ומתריעה רק במצבים חריגים בהם מתעורר חשש להתנהלות פסולה ,ברשת. להרחבה בעניין תוכנה זו ראו: משעלי, פאר ופורן, מנגנוני שמירה טכנולוגיים כרכיב משלים בתיווך הורי פרואקטיבי לעיל ה"ש4 . - 80 - שימוש בטכנולוגיות למעקב אחר התנהלות ילדים ברשת מביא לכך שמידע רגיש על אודות ילדים נאסף .ומועבד על ידי גורמים מסחריים לפיכך ראוי כי הורים יבחנו את מסמכי המדיניות של הטכנו לוגיות השונות ויפעלו על מנת לשנות את ההגדרות – .באופן שיביא לחשיפה מינימלית ככל הניתן של מידע זה בפני גורמים שלישיים עד כאן פורטו המלצות להורים. בחלק הבא יפורטו הצעות לשינוי מדיניות בנושא. .ט3 המלצות לשינוי מדיניות בנוסף להסדרה החוקית שהוצגה קודם לכן וההמ לצות להורים, עמדת איגוד האינטרנט כי יש מקום גם לקביעת מדיניות מסודרת בכל הנוגע להכשרת ילדים והורים בנושא שמירה על פרטיות ילדים ברשת. העמדה שבבסיס המלצות אלו הינה כי חינוך להגנה על פרטיות ברשת, הן של ילדים והן של הורים, הינו הכלי היעיל ביותר למניעה של שימוש .לא מושכל ברשת ולהגנה מפני פגיעות ברשת לאור כך, עמדת איגוד האינטרנט הינה כי על הרשויות השונות (משרד החינוך, משרד המשפטים, רשויות מקומיות) לפעול להטמעת ערכים של שמירה על פרטיות ברשת וללימוד אוריינות טכנולוגית– ,דיגיטלית .להורים ולילדיהם יישום של תוכניות שכאלו יבטאו הכרה של הרשויות בחובתן לפעול בצורות שונות להגנה .על ילדים ולמניעת פגיעה בהם .ט3 .א אורייניות טכנולוגית– דיגיטלית כחלק מתוכנית הלימודים בבתי ספר מוצע להכליל את נושא ההגנה על פרטיות ברשת והאוריינות הטכנולוגית– דיגיטלית כחלק מתו כנית הלימודים המחייבת בבתי ספר, כך שתוכנית זו תוחל כבר בגילאים צעירים ותכלול לימוד תכנים שונים .הנוגעים להגנה על מידע ושימוש נבון ובטוח ברשת למערכת החינוך תפקיד מרכזי בחינוך ילדים לאוריינות טכנולוגית– דיגיטלית , ובכלל זה לרכישת כלים .לשמירה על פרטיות ושימוש בטוח ברשת למיטב ידיעת איגוד האינטרנט תוכניות בדבר אוריינות טכנולוגית מופעלות במערכת החינוך כבר בבתי הספר .היסודיים211 עם זאת, לא ברור כמה דגש מושם בתוכניות אלו על נושא פרטיות ברשת, הגנה על מידע אישי .וגלישה בטוחה עוד ,לא ברור עד כמה עוסקים בתי הספר, באופן רציף ומעמיק בהשלכות של שימוש לא מושכל ו .פוגעני ברשת, ומהותה של הזכות לפרטיות http://sites.education.gov.il/cloud/home/tikshuv/Pages/oryanut_macshev.aspx 211 . - 81 - לפיכך מוצע כי תכנים אלו ילמדו במערכת הח ינוך, כחלק מתוכנית הלימודים הרציפה והמחייבת (ובמסגרת )"תכניות ל"כישורי חיים., כבר בבתי הספר היסודיים כמובן שנדרש שינוי בהכשרת המורים, כך שנושא .פרטיות התלמידים ילמד על ידי המורים לעומקו, וינתנו להם כלים עדכניים להעברת הנושא .ט3 .ב הטמעת ההכרה בפרטיות ילדים בבתי ספר מוצע כי משרד החינוך יפעל להטמעת ההכרה בזכות לפרטיות של תלמידים ו יעדכן את האופן בו מוגנת ומיושמת הזכות לפרטיות של תלמידים בבתי הספר בכלל, .וברשת בפרט בתי ספר בישראל פועלים לעיתים תוך פגיעה לא הכרחית בפרטיותם של תלמידים , לרבות ברשת ,. כך לדוגמה בתי ספר ה מפעילים מצלמות מעקב ללא הצדקה לכך; בתי הספר המעלים מידע אישי אודות תלמידים לרשת; ובתי ספר המשתמשים באפליקציות במסגרתן נשלח להורים, על גבי רשת הסל ולר, מידע אישי על אודות תלמידים, וזאת, לעיתים, מבלי להסביר להורים ולתלמידים על ההשלכות הכרוכות בשימוש באפ ליקציות .שכאלו, ומבלי לאפשר להם לסרב להן חלק מפרקטיקות אלו מוסדרות באמצעות חוזרי המנכ"ל שונים, אם כי לא ברור עד כמה הוראות חוזרים אלו .נאכפות בפועל212 לגבי פרקטיקות אחרות (כדוגמת השימוש באפליקציות )לעדכון מצבו של תלמיד– הן מיושמות ללא הנחיות מפורטות של המשר.ד עמדת איגוד האינטרנט הינה כי הטמעת חשיבותה של פרטיות בקרב ילדים לא יכולה להיעשות רק באמצעות ספרי הלימוד אלא גם באמצעות המציאות היום-יומית בבתי הספר . לפיכך על משרד החינוך לעדכן ולרענן את הנחיותיו בנושא פרטיות תלמידים ולהביא לכך שבתי ספר המפוקחים על ידו יפ עלו בעניין כך שהפגיעה בפרטיות תלמידים תעשה בהתאם להוראות הדין ו.רק במצבי קיצון המחייבים זאת .ט3 .ג הכשרת הורים לאורייניות טכנולוגית– דיגיטלית מוצע כי הרשויו ת המקומיות/משרד החינוך יפעילו ת כניות מסובסדות להכשרת הורים בנושאים של אוריינות טכנולוגית– דיגיטלית . 212כך לד וגמה, במשך שנים נמנע משרד החינוך מהסדרה בחוזר מנכ"ל של נושא פעילות מצלמות מעקב בבתי ספר. נושא זה הוסדר לבסוף במהלך שנת2015 . ואולם, במסגרת בקשת חופש מידע שהוגשה בעניין בשנת2016 נמצא כי המשרד לא אכף את הנחיותיו בעניין זה. להרחבה ראו: ירדן סקופ "למרות ההנחי "ות שהוציא, משרד החינוך אינו מפקח על המצלמות בבתי ספר הארץ ( 1.8.16 ,) :נמצא ב1.3024717 - http://www.haaretz.co.il/news/education/.premium . - 82 - אין ספק כי מעורבות של הורים וחיזוק יכולתם לשלוט ברזי ה טכנולוגיה עשויים לשפר את ההגנה על פרטיות ( ילדים ברשת, וזאת במיוחד כאשר מדובר בילדים צעירים העושים שימוש ברשת ,במסגרת אפליקציות משחקי רשת.)או אתרים המיועדים להם לאור כך שמרבית ההורים נחשבים כ חסר י ידע טכנולוגי מספק מוצע כי הרשויות יפעילו תוכניות העשרה .להכשרת הורים בכל הנוגע להיבטים של שמירה על פרטיות ילדים ברשת והתמודדות עם מצבי סיכון .ט3 .ד מנגנון בית ספרי לקבלת סיוע במקרים של פגיעות ברשת מוצע כי בתי ספר יפעילו מערך של סיוע ייחודי לתלמידים במקרים של פגיעות ברשת– אשר יופעל .בשיתוף מועצת התלמידים הפועלת בבית הספר, ותוך מעורבות של תלמידים )מחקרים מעידים כי ילדים אינם ששים לשתף את הוריהם (או גורמים אחרים הנתפסים בעיניהם כבעלי סמכות במקרים של פג .יעה ברשת, וכי הם יעדיפו במקום זאת לשתף דווקא את חבריהם ( 'כך, רוברט סלאונג(Slonje ( ופיטר סמיתSmith)מצאו שמרבית הקטינים שהיו קורבנות של בריונות ברשת נטו שלא לשתף את הוריהם בעניין וכי.רובם העדיפו לספר לחבריהם או שלא לספר בכלל213 במחקר אחר שבוצע בעניין נמצא כי% 74 מהילדים שנחקרו הצהירו כי היו מספרים לחבריהם על פגיעה שחוו ברשת. 214 במחקרם של משעלי, פאר ופורן נטען כי רק30% מהצעירים שנחקרו במחקר מסוים הצהירו כי ישתפו מבוגר במקרה של פגיעה וכי% 65 .הצהירו שיעדיפו לספר לחבר ולא למורה, הורה או בעל סמכות אחר215 לאור האמור מוצע כי בתי ספר יפע י לו מערך סיוע, במסגרתו יוכלו תלמידים שחוו פגיעה ברשת ואשר חוששים מלפנות להוריהם או למורים בבית הספר, לפנות לתלמידים אחרים (רצוי תלמידים בגילאים בוגרים הפעילים במועצת התלמידים ) אשר יוכשרו לשם כך, והם יסייעו לתלמידים הנפגעים לפנות לג ורמים המקצועיים בבית הספר או ברשויות השונות . מהלך שכזה עשוי להקל על ילדים לחשוף פגיעות שחוו במהלך שימושם ברשת וכן יבטא הכרה ביכולתם של ילדים לפעול ולסייע האחד לשני– .באופן אשר יביא להעצמתם 213 . 147 SYCHOL P J. . CAND S 49 Cyberbullying: Another Main Type of Bullying? , Robert Slonje & Peter K. Smith (2008) . 214 Wanda Cassidy, Margaret Jackson & Karen N. Brown, Sticks and Stones Can Break My Bones, But How Can Pixels Hurt Me? - Students’ Experiences with Cyber-Bullying, 30 SCH. PSYCHOL. INT. 383 (2009) . 215 משעלי, פאר ופורן, מנגנוני שמירה טכנולוגיים כרכיב משלים בתיווך הורי פרואקטיבי, לעיל ה"ש4 . - 83 - .ט3 .ה ועד ה מייעצת לפרטיות קטינים אצל רשם מאגרי מידע מוצע להקים ועד ה מייעצת ברשות למשפט וטכנולוגיה ,, המפעילה את סמכויות רשם מאגרי מידע ו אשר תהווה גורם אלי ו יוכלו לפנות, באופן וולונטרי, גורמים פרטיים/מסחריים האוספים מידע על אודות ילדים ועושים בו שימוש, וזאת במטרה לבחון את תקינות השימוש שלהם במידע, אופן השגתו וההגנה הניתנת על- .ידם למידע זה ההסדרה המוצעת מגבירה את מידת הזהירות בה על הגורמים השונים (לרבות הפרטי ים והמסחריים) לנקוט .שעה שהם מבקשים לאסוף מידע על אודות ילדים, ולעשות בו שימוש מאחר ו הטלת ה אחריות בחוק נעשית ללא קביעת סטנדרטים וקריטריונים חד- משמעיים וקונקרטיים בכל הנוגע לאופן השימוש במידע על אודות הקטינים , השגתו ומידת ההגנה עליו יש חשיבות לתפקודה של ועד ה מייעצת שכזו . לפיכך, במקביל להגברת האחריות, מוצע כי יוקם גוף אשר יוכל לשמש גוף מייעץ לגורמים המסחריים .המבקשים "ליישר קו" ולפעול בצורה ראויה בכל הנוגע לשימוש במידע על אודות ילדים המלצות הועדה המיעצת יפורסמו ברבים. באופן זה ישמשו המלצות הוועדה ככלי ליציר ת סטנדרטיזציה .בתחום ולהפצתה בקרב הגורמים הרלוונטיים .ט3 .ו הקמת מערך מחקר בנושא התנהלות ילדים ברשת מוצע ,כי רשויות המדינה, או גורמים מטעמן יפעלו להקמת מערך מחקר בנושא התנהלות ילדים ברשת לשם.הבנת המציאות הווירטואלית בה פועלים ילדים מתוך המחקר עולה כי נושא התנהלותם של ילדים ברשת בכלל, וסוגיית פרטיות ילדים ברשת בפרט, נבחנת באופן רציף ומקצועי ,במרבית מדינות העולם ובמיוחד ב מדינות אירופה (בעיקר במסגרת סדרת מחקרייEU Kids Online .) 216 דבר זה לא נעשה בישראל– דבר המביא לפער במידע הקיים ביחס להר גלי גלישה של ילדים .ישראלים, בהשוואה לילדים במדינות זרות ,לאור חשיבותם של מחקרים אלו (ובעיקר מחקרים אמפיריים) להבנת המציאות בה פועלים ילדים עמדת ,האיגוד הינה כי על רשויות המדינה, או גורמים מקצועיים מטעמן לפעול לבחינה מקיפה ורציפה של הרגלי הגלישה של ילדים בישראל, .והתנהלותם ברשת 216 http://www.lse.ac.uk/media@lse/research/EUKidsOnline/Home.aspx . - 84 - י . סיכום סוגיית פרטיותם של קטינים ברשת הינה סוגיה מרכזית וחשובה. הצורך לאפשר לקטינים להשתמש ברשת באופן חופשי ככל הניתן ולכבד את פרטיותם בעודם עושים כן, במקביל לרצון לגונן עליהם מפני הסכנות הקיימות ברשת, מציב אתגר לא פשוט בפני הורים .ובפני רשויות המדינה מטרתו של מסמך זה הייתה לבחון את המצב הנהוג כיום מבחינה משפטית בנוגע להגנה על פרטיותם של קטינים ברשת , את הצורך בהסדרת ,הסוגיה וכן את האפשרויות השונות להסדרה שכזו. נקודת המוצא של מחקר זה , ש התבססה על כתיבה מחקרית רבה ,הייתה כי ילדים ובני ,נוער מבקשים פרטיות, לרבות ברשת .וכי פרטיות הינה הכרחית לשם התפתחות הזהות והאישיות של קטינים במסגרת המחקר הוצגו נושאים שונים אשר שימשו כר ק .ע לדיון ,כך הוצגה סקירה כללית בדבר מעמדה של הזכות לפרטיות במשפט הישראלי וכן סקירה מקיפה של המצב במשפטי בכל הנוגע ,לפרטיות ילדים ברשת בארץ ובעולם .הוצגה סקירה בדבר אופן השימוש של קטינים ברשת והזירות הרשתיות- וירטואליות בהן הם פועלים כיום . הוצגו תיאוריות מתחום הפסיכולוגיה ההתפתחותית מתוכן עולה כי פרטיות היא חשובה וקריטית להתפתחותם התקינה של ילדים ובני נוער, וכן מחקרים א מפרים המעידים כי קטינים מעריכים רבות את פרטיותם ואף מבקשים להגן ולשמור עליה. בנוסף , פורטו הכלים השונים בהם נעשה שי מוש על מנת להגן על קטינים ברשת .וכן מחקרים בנוגע לסוג התיווך ההורי היעיל ביותר בעניין זה המסקנה העיקרית העולה מהמחקר הינה כי חרף חשיבותה של פרטיות עבור ילדים ,בכלל וברשת בפרט וחרף הצורך לספק ,הגנה ראויה למידע על אודותיהם ברשת החקיקה והוראות הדין בישראל אינן כוללות התייחסות ייחודית ומספקת לסוגיה זו . עוד נמצא כי בניגוד למצב בישראל, סוגיה זו מוסדרת בצורות שונות במרבית שיטות המשפט ה זרות, באופן המעניק למידע הנוגע לקטינים ברשת הגנה .משמעותיות יותר מזו הניתנת לבגירים ,לאור האמור עמדת איגוד האינטרנט הישראלי, אשר הוצגה ופורטה במסמך זה, הינה כי קיים צורך להסדיר את נושא הפרטיות של ילדים ברשת בשלושה מישורים: האחד, מישור הוראות הדין ו זאת במס גרת תיקון חוק ה ,גנת הפרטיות; שני במסגרת "רכה" של המלצות לציבור ההורים ; שלישי, במסגרת .שינוי מדיניות משרדי ממשלה בנושא עמדתו העקרונית של האיגוד הינה כי הסדרת הנושא חייבת לבטא הכרה בזכותם לפרטיות של ילדים ובזכותם לשלוט במידע הנוגע אליהם, תוך כינונן של רשתות הגנה המכירות בסיכונים הקיימים ברשת ובמגבלות הטבעיות של ילדים, באופן אשר יגן על ילדים מפני פגיעות קשות וב.לתי הכרחיות בפרטיותם ובחייהם - 85 - להלן פירוט :הצעות האיגוד לתיקון חוק הגנת הפרטיות - הוספת הצהרה בחוק בדבר זכאותם של קטינים לפרטיות ואיסור הפגיעה בה ; - החמרת הסנקציה העשויה להיות מוטלת על גורם הפוגע בפרטיות קטין– הן בהליך הפלילי והן בהליך ;האזרחי - ;הטלת חובות נוספות וייחודיות במסגרת הליך בקשת מידע על אודות קטינים - ;הטלת מגבלות ייחודיות על גורמים האוספים והעושים במידע על אודות קטינים - הסדרת הליך של חזרה מהסכמה ל פיו לכל אדם, לרבות קטין, תהא הזכות לדרוש את ביטול ההסכמה ;שניתנה לשימוש במידע על אודותיו בעת היותו קטין - חיוב גורמים האוספים ועושים שימוש במידע על אודות קטינים לעשות שימוש במסגרות אבטחה אופטימליות ומתקדמות לשם הגנה על המידע; - חיוב גורמים האוספים ועושים שימוש במידע על אודות קטינים לפעול על- פי עקרון הפרטיות ( באמצעות תכנוןPBD ) לצמצום כמות והיקף המידע שנאסף מלכתחילה ולמניעה של שימוש פסול .במידע ,בנוסף .לאור ההכרה במגבלות הכלי המשפטי, הוצגה במסגרת מסמך זה מערכת של המלצות להורים עמדת איגוד האינטרנט הינה כי על המדי נה לפעול במסגרת של הסדרה "רכה" מול ציבור ההורים , וזאת לאור נטייתם של הורים לחשוף מידע על אודות ילדיהם ברשת– לעיתים, מבלי שהדבר נעשה לטובת ילדיהם ותוך .פגיעה בפרטיותם עמדת איגוד האינטרנט הישראלי הינה כי במסגרת השיח הציבורי בנושא יש צורך בפרסום מספר המלצות וולונטריות, אשר יישומן ישלים את מסגרת ההגנה החוקית.על פרטיות ילדים להלן פירוט עיקרי המלצות להורים: - להימנע מלהעניק הסכמתם לוויתור על פרטיות ילדיהם ברשת , אלא במקרים בהם הסכמה זו נדרשת .לטובת הקטין, וכאשר קיים צורך אמיתי בהענקתה - לשתף, ככל הניתן, את ילדיהם בכל הנוגע להחלטות העשויות לפגוע בפרטיותם, וכן שהורים לילדים מעל גיל13 .לא יקבלו החלטות העשויות לפגוע בפרטיות ילדיהם ללא שמיעת עמדתם בנושא - לגלות מעורבות בהתנהלות ילדיהם ברשת תוך חינוך לגלישה בטוחה, בניית אמון ויצירת שיתוף בינם .לילדיהם - לא לעשות שימוש בכלי ם טכנולוגיים של מעקב, פיקוח וניטור מידע על אודות התנהלות ילדיהם , .לרבות ברשת, אלא במצבי קיצון המחייבים זאת - 86 - מעבר לתיקון חוק הגנת הפרטיות וקיומו של שיח ציבורי מול הורים, עמדת איגוד האינטרנט כי יש צורך גם בקביעת מדיניות מסודרת בכל הנוגע להכשרת ילדים והורים ב .נושא שמירה על פרטיות ילדים ברשת נקודת המוצא העומדת בבסיס עמדה זו ,הינה כי חינוך להגנה על פרטיות ברשת, הן של ילדים והן של הורים .הינו הכלי היעיל ביותר למניעה של שימוש לא מושכל ברשת ולהגנה מפני פגיעות ברשת ,לאור כך מציע איגוד האינטרנט כי על הרשויות השונות )(משרד החינוך, משרד המשפטים, רשויות מקומיות לפעול להטמעת ערכים של שמירה על פרטיות ברשת וללימוד אוריינות טכנולוגית– דיגיטלית, להורים ולילדיהם. יישום של תכניות שכאלו יבטאו הכרה של הרשויות בחובתן לפעול בצורות שונות להגנה על ילדים .ולמניעת פגיעה בהם האיגוד מ ציע גם כי רשויות המדינה, או גורמים מטעמן, יפעלו להקמת מערך מחקר .בנושא התנהלות ילדים ברשת לשם הבנת המציאות הווירטואלית בה פועלים ילדים לסיכום, סוגית פרטיותם של ילדים ברשת הינה סוגיה מורכבת וחשובה. על רשויות המדינה וקובעי המדיניות לפעול להסדרת הנושא באופן ש יביא לשיפור ההגנה על מידע על אודות ילדים ברשת ולהכרה משמעותיות .ואמיתית בזכותם לפרטיות של קטינים, ויפה שעה אחת קודם - 87 - נספח 'א– טיוטת הצעת חוק לתיקון חוק הגנת הפרטיות הכנסת התשע עשרה :יוזמים חברי הכנסת ........... ............ ____________________________ .../....../פ הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון– פרטיותם של קטינים), התשע"ו– 2016 הוספת סעיף2ב אחרי סעיף2 :א לחוק העיקרי, יבוא ""פרטיות קטינים 2 ( .ב1 ) כ.ל קטין זכאי לפרטיות ולהגנה על פרטיותו ( 2 ) אין פוגעים בפרטיותו של קטין אלא .בהתאם להוראות הדין פגיעה בפרטיותו של קטין על ידי הורהו או אפוטרופסו מותרת רק אם הדבר נעשה לטובתו של הקטין ולשם הגנה על אינטרס .כשר שלו. תיקון סעיף3 " אחרי המילה צילום:" יבוא ""קטין– .אדם שטרם מלאו לו שמונה עשרה תיקון סעיף5 סעיף5 " לחוק העיקרי, אחרי5 :שנים" יבוא הפוגע במזיד בפרטיותו של קטין בדרכים כאמור, דינו מאסר7 .שנים הוספת סעיף11א אחרי סעיף11 :לחוק העיקרי, יבוא "חובות מבקש מידע על אודות "קטין 11 ( א1 ) מבקש מידע על אודות קטינים יפרסם מסמכי הצהרה על מדיניות הגנת ה.פרטיות הננקטת על ידו ( 2 ) נוסח ההודעה כאמור בסעיף11 תנוסח באופן ברור, תמציתי והולם. היתה בקשת המידע מופנית לקטינים, תהא צורתה .מותאמת לגילם, כולל ציורים ושפה גרפית ( 3 ) נוסח הודעה על פי סעיף11 כאמור תכלול בנוסף אזהרה מודגשת על כי מתן ההסכמה עשוי להביא לפגיעה בפרט ,יותו של קטין - 88 - הסבר בהיר ותמציתי בדבר ההשלכות האפשריות של מתן .ההסכמה ( 4 ) יידוע וקבלת הסכמה להעברת מידע על אודות קטין לגורמים .שלישיים יהיו נפרדים מהיידוע וההסכמה לאיסוף המידע בתהליך היידוע יפורטו הגורמים אליהם עשוי המידע להיות .מועבר והמטרות שלשמן הוא יועבר ( 5 ) על מבקש מידע על אודות קטינים להשקיע מאמצים סבירים ולפעול במגוון דרכים העומדות לרשותו על מנת לוודא כי ההסכמה לאיסוף ושימוש במידע על אודות קטין ניתנה על- ידי הגורם המוסמך להעניק הסכמה זו. השימוש במידע הנאסף והמעובד לצורכי תהליכי וידוא אלה יהא אך רק לצורך זה, וא סור למבקש מידע, או מי מטעמו, לעשות שימוש במידע זה לצרכים .אחרים, לרבות לצרכים מסחריים הוספת סעיף11ב אחרי סעיף11א :לחוק העיקרי, יבוא בדבר "הגבלות איסוף ושימוש במידע "על אודות קטין 11 ב(1) אין לאסוף מידע על אודות קטין מתחת לגיל13 למאגר מידע אלא בהסכמת הוריו או אפוטרופוס חוקי שנקבע לו או על בסיס סמכות .שנקבעה לאוסף מידע על קטינים במפורש בחוק ( 2 ) אין לאסוף מידע רגיש על אודות קטין מתחת לגיל18 למאגר מידע, אלא בהסכמת הוריו או אפוטרופוס חוקי שנקבע לו או על בסיס סמכות שנקבעה לאסוף מידע מסוג זה על קטינים במפורש .בחוק ( 3 ) אין לאסוף מידע על אודות קטין מעל גיל13 למאגר המידע אלא .בהסכמת הקטין ( 4 ) גורם שקיבל הסכמה כדין לאיסוף מידע על אודות קטין למאגר מידע למטרה מסוימת, או שהוסמך על פי חוק לעשות כן, יאסוף - 89 - וישמור רק את המידע המינימלי הנדרש לצורך השגת אותה .מטרה ( 5 ) מי שאוסף מידע על אודות קטין למאגר מידע יחזיק תיעוד מפורט ומדויק של תהליכי קבלת ההסכמה לאיסוף המידע ומטרות .השימוש בו, ושל השימוש בפועל במידע על ידו ( 6 ) מידע שנאסף על אודות קטין מתחת לגיל13 ומידע רגיש שנאסף על אודות קטין מתחת לגיל18 למאגר מידע, לא ישמשו לפעילות דיוור ישיר או מתן שירותי דיוור ישיר, לרבות לא להצגת .פרסומות המיועדות לו או לשכמותו הוספת סעיף13ב אחרי סעיף13 :א לחוק העיקרי, יבוא "חזרה מהסכמה לשימוש "במידע על אודות קטין 13 ( ב1 ) לכל אדם, לרבות קטין, תהא הזכות לדרוש את ביטול הסכמה שניתנה לשימוש במידע על אודותיו בעת היותו קטין, וזאת ללא .תלות בזהות נותן ההסכמה או בסוג המידע ( 2 ) קבלת דרישתו של אדם לחזור מהסכמה שניתנה בעניינו בעת היותו קטין משמעותה הפסקת השימוש במידע, לרבות הפסקת .העברתו לצדדים שלישיים, ומחיקתו ממאגר המידע ( 3 ) סרב מי שקיבל את ההסכמה לשימוש במידע לבקשת החז רה מההסכמה של אדם, תהא לאותו אדם זכות לערער על סירוב זה .בפני בית המשפט המוסמך תיקון סעיף17 סעיף17 (בנוסחו היום) יהפוך לסעיף17 :(א), ואחריו יבוא 17 )(ב מי שמבקש לאסוף ולהשתמש במידע על אודות קטינים במאגר מידע מחויב לערוך תסקיר השפעה על הפרטיות, לממש עקר ונות של תכנון לפרטיות בטרם הפעלת מאגר המידע ולאורך פעולתו של מאגר המידע וליישם אמצעי אבטחת מידע הולמים. שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות הליכי קיום תסקיר השפעה על - 90 - הפרטיות, עקרונות תכנון לפרטיות והוראות אבטחת מידע .למאגרי מידע על אודות קטינים תיקון סעיף29א בא:מצע סעיף (א), לאחר ";", יבוא ,הייתה הפגיעה בפרטיותו של קטין רשאי בית המשפט לחייב הפוגע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על כפל הסכום האמור, בלא הוכחת נזק. ( בסעיף (ב), הוספת סעיף3 :), בו יבוא ( במשפט כאמור בפסקה1 ) בו נקבעה פגיעה בפרטיותו של קטין, רשאי בית המשפט לחייב הפוגע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על כפל הסכום ( האמור בסעיף1 ,), בלא הוכחת נזק. הוכח כי הפגיעה הייתה בכוונה לפגוע רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על כפל .הסכום האמור בסעיף זה, בלא הוכחת נזק מבוסס על נוסח של נבו הוצאה לאור בע"מnevo.co.il המאגר המשפטי הישראלי - 91 - נספ'ח ב–נוסח חוק הגנת הפרטיות המשלב את הצעת החוק חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א- 1981 * )(שינויים באדום פרק א': פגיעה בפרטיות 1. .לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו 2. :פגיעה בפרטיות היא אחת מאלה (1) ;בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת ( 2 ) ;האזנה האסורה על פי חוק ( 3 ) ;צילום אדם כשהוא ברשות היחיד ( 4 ) ;פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו ( 4 )א פרסום תצלומו של נפגע ברבים שצולם בזמן הפגיעה או סמוך לא חריה באופן שניתן לזהותו ובנסיבות שבהן עלול הפרסום להביאו במבוכה, למעט פרסום תצלום בלא השהיות בין רגע "הצילום לרגע השידור בפועל שאינו חורג מהסביר באותן נסיבות; לעניין זה, "נפגע– מי שסבל ;מפגיעה גופנית או נפשית עקב אירוע פתאומי ושפגיעתו ניכרת לעין ( 5 ) העתקת תוכן של מכתב או כתב אחר שלא נועד לפרסום, או שימוש בתכנו, בלי רשות מאת הנמען או הכותב, והכל אם אין הכתב בעל ערך היסטורי ולא עברו חמש עשרה שנים ממועד "כתיבתו; לענין זה, "כתב– ,לרבות מסר אלקטרוני כהגדרתו בחוק חתימה אלקטרונית התשס"א- 2001 ; ( 6 ) ,שימוש בשם אדם ;בכינויו, בתמונתו או בקולו, לשם ריווח ( 7 ) ;הפרה של חובת סודיות שנקבעה בדין לגבי עניניו הפרטיים של אדם ( 8 ) ;הפרה של חובת סודיות לגבי עניניו הפרטיים של אדם, שנקבעה בהסכם מפורש או משתמע ( 9 ) שימוש בידיעה על עניניו הפרטיים של אדם או מסירתה לאחר, שלא למטרה שלשמ ה ;נמסרה ( 10 ) ( פרסומו או מסירתו של דבר שהושג בדרך פגיעה בפרטיות לפי פסקאות1 ) עד ( 7 ( ) או9 ;) ( 11 ) פרסומו של ענין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, לרבות עברו המיני, או למצב .בריאותו, או להתנהגותו ברשות היחיד 2 .א )(א לעניין חוק זה רואים כפגיעה בפרטיות גם פרסום ברבים של תצלום גופת אדם גלויה באופן שניתן :לזהותה, אלא אם כן התקיים אחד מאלה (1) ;אותו אדם הסכים בחייו לפגיעה כאמור ( 2 ) חלפו15 ;שנים ממועד פטירתו של אותו אדם ( 3 ) התקבלה הסכמה לפגיעה כאמור מאת הראשון מבין המפורט( ים בפסקאות משנה (א) עד2 ,) שעודו בחיים, ובלבד שהנפטר לא התנגד בחייו לפגיעה כאמור וילדו או הורהו לא הודיע למפרסם איסור הפגיעה בפרטיות פגיעה בפרטיות מהי פרסום תצלום של נפטר מבוסס על נוסח של נבו הוצאה לאור בע"מnevo.co.il המאגר המשפטי הישראלי - 92 - :או לאחר מטעמו כי הוא מתנגד לפרסום )(א ;בן זוגו )(ב ;כל ילדיו )(ג ;הוריו )(ד ;כל אחיו ( 4 ) ( לא היו לנפטר קרובי משפחה המנויים בפסקה3) ובית המשפט .אישר את הפרסום )(ב .בן זוגו של נפטר, ילדו, הורהו או אחיו רשיאם להגיש תובענה אזרחית בשל פרסום לפי סעיף זה 2 .ב )(א .כל קטין זכאי לפרטיות ולהגנה על פרטיותו )(ב אין פוגעים בפרטיותו של קטין אלא בהתאם להוראות הדין. פגיעה בפרטיותו של קטין על ידי הורהו או אפוטרופסו מותרת רק אם הדבר נעשה לטובתו של הקטין ולשם הגנה על אינטרס כשר .שלו 3. לענין חוק זה– "אדם", לענין סעיפים2 , 7 , 13 , 14 , 17 ,ב17 ,ג17 ,ו17 ,ז23 ,א23ב ו- 25 - ;למעט תאגיד ""הסכמה– הסכמה מדעת, במפורש או מכללא; ""מחזיק, לענין מאגר מידע- ;מי שמצוי ברשותו מאגר מידע דרך קבע והוא רשאי לעשות בו שימוש ""פרסום- כמשמעותו בסעיף2 לחוק אי סור לשון הרע, תשכ"ה- 1965 ; ""צילום- ;לרבות הסרטה ""קטין– .אדם שטרם מלאו לו שמונה עשרה "שימוש- .לרבות גילוי, העברה ומסירה 4 . פגיעה בפרטיות היא עוולה אזרחית, והוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש], יחולו עליה בכפוף להוראות .חוק זה 5. הפוגע במזיד בפרטיות זולתו, באחת הדרכים האמורות בסעיף2 (1 ( ,) 3 ( ) עד7) ו- ( 9 ) עד ( 11 ), דינו- מאסר5 .שנים הפוגע במזיד בפרטיותו של קטין בדרכים כאמור, דינו מאסר7 .שנים 6 . .לא תהיה זכות לתביעה אזרחית או פלילית לפי חוק זה בשל פגיעה שאין בה ממש פרק ב': הגנה על הפרטיות במאגרי מידע 7. 'בפרק זה ובפרק ד– ""אבטחת מידע- הגנה על שלמות המידע, או הגנה על המידע מפני חשיפה, שימוש או העתקה, והכל ;ללא רשות כדין הגדרת מונחים פגיעה בפרטיות– עוולה אזרחית פגיעה בפרטיות– עבירה מעשה של מה בכך הגדרות פרטיות קטינים מבוסס על נוסח של נבו הוצאה לאור בע"מnevo.co.il המאגר המשפטי הישראלי - 93 - ""מאגר מידע- אוסף נתוני מידע, המוחזק באמצעי מגנטי או אופטי והמיועד לעיבוד ממוחשב, למעט – (1) אוסף לשימוש אישי שאינו למטרות עסק; או ( 2 ) ,אוסף הכולל רק שם, מען ודרכי התקשרות שכשלעצמו אינו יוצר איפיון שיש בו פגיעה בפרטיות לגבי בני האדם ששמותיהם כלולים בו, ובלבד שלבעל האוסף או לתאגיד בשליטתו אין ;אוסף נוסף ""מידע- ,נתונים על אישיותו של אדם, מעמדו האישי ,צנעת אישותו, מצב בריאותו, מצבו הכלכלי ;הכשרתו המקצועית, דעותיו ואמונתו ""מידע רגיש– (1) ;נתונים על אישיותו של אדם, צנעת אישותו, מצב בריאותו, מצבו הכלכלי, דעותיו ואמונתו ( 2 ) מידע ששר המשפטים קבע בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, שהוא מידע ;רגיש ""מנהל מאגר- מנהל פעיל של גוף שבבעלותו או בהחזקתו מאגר מידע או מי שמנהל כאמור הסמיכו ;לענין זה ""רשם- מי שמתקיימים בו תנאי הכשירות למינוי שופט של בית משפט השלום, והממשלה מינתה אותו, בהודעה ברשומות, לנהל את פנקס מאגרי מידע (להלן- הפנקס) כאמור בסעיף12 ; ""שלמות מידע- זהות הנתונים במאגר מידע למקור שממנו נשאבו, בלא ששונו, נמסרו או הושמדו .ללא רשות כדין סימן א': מאגרי מידע 8 . )(א :לא ינהל אדם ולא יחזיק מאגר מידע החייב ברישום לפי סעיף זה, אלא אם כן התקיים אחד מאלה (1) ;המאגר נרשם בפנקס ( 2 ) הוגשה בקשה לרישום המאגר והתקיימו הוראות סעיף10(ב1 ;) ( 3 ) המאגר חייב ברישום לפי סעיף קטן (ה) והוראת הרשם כללה הרשאה לניהול והחזקה של .המאגר עד רישומו )(ב לא ישתמש אדם במידע שבמאגר מידע החייב ברישום לפי סעיף זה, אלא למטרה שלשמה הוקם .המאגר )(ג :בעל מאגר מידע חייב ברישום בפנקס ועל בעל המאגר לרשמו אם נתקיים בו אחד מאלה (1) מספר האנשים שמידע עליהם נמצא במאגר עולה על10,000 ; ( 2 ) ;יש במאגר מידע רגיש ( 3 ) ;המאגר כולל מידע על אנשים והמידע לא נמסר על ידיהם, מטעמם או בהסכמתם למאגר זה ( 4 ) המאג ר הוא של גוף ציבורי כהגדרתו בסעיף23 ; ( 5 ) המאגר משמש לשירותי דיוור ישיר כאמור בסעיף17 .ג רישום מאגר מידע והשימוש בו מבוסס על נוסח של נבו הוצאה לאור בע"מnevo.co.il המאגר המשפטי הישראלי - 94 - )(ד הוראת סעיף קטן (ג) לא תחול על מאגר שאין בו אלא מידע שפורסם לרבים על פי סמכות כדין או שהועמד לעיון הרבים על- .פי סמכות כדין )(ה ,הרשם רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו להורות על קיום חובת רישום לגבי מאגר הפטור מחובת רישום לפי סעיפים קטנים (ג) ו- (ד); הוראה כאמור תומצא לבעל המאגר ובה יפרט הרשם הוראות לענין ניהול .ואחזקת המאגר עד לרישומו 9 . )(א .בקשה לרישום מאגר מידע תוגש לרשם )(ב בקשה לרישום מאגר מידע תפרט את– (1) ;זהות בעל מאגר המידע, המחזיק במאגר ומנהל המאגר, ומעניהם בישראל ( 2 ) ;מטרות הקמת מאגר המידע והמטרות שלהן נועד המידע ( 3 ) ;סוגי המידע שייכללו במאגר ( 4 ) ;פרטים בדבר העברת מידע מחוץ לגבולות המדינה ( 5 ) פרטים בדבר קבלת מידע, דרך קבע, מגוף ציבורי כהגד רתו בסעיף23 , שם הגוף הציבורי .מוסר המידע ומהות המידע הנמסר, למעט פרטים הנמסרים בהסכמת מי שהמידע על אודותיו )(ג .שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות פרטים נוספים שיפורטו בבקשה לרישום )(ד הבעל או המחזיק של מאגר מידע יודיע לרשם על כל שינוי בפרט מהפרטים המפורטים ב סעיף .קטן (ב) או לפי סעיף קטן (ג) ועל הפסקת פעולתו של מאגר המידע 10 . )(א הוגשה בקשה לרישום מאגר מידע– (1) ירשום אותו הרשם בפנקס, תוך90 ימים מיום שהוגשה לו הבקשה, זולת אם היה לו יסוד סביר להניח כי המאגר משמש או עלול לשמש לפעולות בלתי חוקיות או כמסווה להן, או שהמידע ;הכלול בו נתקבל, נצבר או נאסף בניגוד לחוק זה או בניגוד להוראות כל דין ( 2 ) הרשם רשאי לרשום מטרה שונה מזו שפורטה בבקשה, לרשום מספר מטרות למאגר, או להורות על הגשת מספר בקשות תחת הבקשה שהוגשה, והכל אם נוכח לדעת כי הדבר הולם את פעילות המאגר הלכה ;למעשה ( 3 ) ( הרשם לא יסרב לרשום את מאגר המידע לפי פסקה1 ( ) ולא יפעיל סמכויותיו לפי פסקה2 ,) .אלא לאחר שנתן למבקש הזדמנות לטעון את טענותיו )(ב .)(בוטל (ב1) לא רשם הרשם את מאגר המידע תוך90 ימים מיום שהוגשה לו הבקשה, ולא הודיע למבקש על סירובו לרשום או על ה שהיית הרישום מטעמים מיוחדים שיפרט בהודעתו– רשאי יהיה המבקש לנהל או .להחזיק את המאגר אף שאינו רשום (ב2 ) הודיע הרשם למבקש על סירובו לרשום את מאגר המידע, או על השהיית הרישום כאמור בסעיף קטן (ב1 .) לא יהיה המבקש רשאי לנהל או להחזיק את המאגר, זולת אם בית המשפט קבע אחרת (ב3 ) הרשם ימחק רישומו של מאגר מידע מהפנקס, אם הודיע לו בעל המאגר שהמידע שבאותו מאגר בוער, ואי מת הודעה זו בתצהיר; הוחזק מאגר מידע שלא בידי בעל מאגר המידע, תאומת ההודעה גם בתצהיר .של המחזיק )(ג .הרשם יפקח על מילוי הוראות חוק זה והתקנות לפיו )(ד שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יקים בצו, יחידת פיקוח שתפקח בק שה לרישום סמ כויות הרשם מבוסס על נוסח של נבו הוצאה לאור בע"מnevo.co.il המאגר המשפטי הישראלי - 95 - על מאגרי המידע, רישומם ואב.טחת המידע בהם; גודלה של היחידה יותאם לצורכי הפיקוח )(ה ;הרשם יעמוד בראש יחידת הפיקוח, והוא ימנה את המפקחים לצורך ביצוע הפיקוח לפי חוק זה לא יתמנה למפקח אלא מי שקיבל הכשרה מקצועית מתאימה בתחום מיחשוב ואבטחת מידע והפעלת סמכויות לפי חוק זה, ומשטרת ישראל לא.הביעה התנגדות למינויו מטעמים של שמירה על בטחון הציבור (ה1) לצורך ביצוע תפקידיו רשאי מפקח– (1) ;לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו ידיעות ומסמכים המתייחסים למאגר מידע ( 2 ) להיכנס למקום שיש לו יסוד סביר להניח כי מופעל בו מאגר מידע, לערוך בו חיפוש ולתפוס חפץ , אם שוכנע כי הדבר דרוש לשם הבטחת ביצוע חוק זה וכדי למנוע עבירה על הוראותיו; על ,]חפץ שנתפס לפי סעיף זה יחולו הוראות פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש תשכ"ט- 1969 ; סדרי כניסה למיתקן צבאי או למיתקן של רשות בטחון כמשמעותה בסעיף19 )(ג ייקבעו על ידי שר המשפטים בהתייעצות עם השר הממונה על רשות הבטחון, לפי הענין; בפסקה "זו, "חפץ- לרבות חומר מחשב, ופלט כהגדרתם בחוק המחשבים, תשנ"ה- 1995 ; ( 3 ) ( על אף הוראות פסקה2 ), לא ייכנס למקום כאמור המשמש למגורים בלבד, אלא לפי צו .מאת שופט של בית משפט שלום )(ו הפר מחז יק או בעל של מאגר מידע הוראות של חוק זה או התקנות לפיו, או לא מילא אחרי דרישה שהפנה אליו הרשם, רשאי הרשם להתלות את תוקפו של הרישום לתקופה שיקבע או לבטל את רישומו של .מאגר המידע בפנקס, ובלבד שקודם להתליה או לביטול ניתנה לבעל המאגר הזדמנות להשמיע את טענותיו )(ז .דין הרשם ודין מי שפועל מטעמו כדין עובד המדינה 10 .א לא יאוחר מ- 1 באפריל בכל שנה תגיש המועצה להגנת הפרטיות לועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת דין וחשבון שיכין הרשם על פעולות האכיפה והפיקוח בשנה שקדמה להגשת הדו"ח, בצירוף הערותיה של .המועצה 11 . פניה לאדם לקבלת מידע לשם החזקתו או שימוש בו במאגר מידע תלווה בהודעה שיצויינו בה– (1) אם חלה על אותו אדם חובה חוקית למסור את המידע, או שמסירת המידע תלויה ברצונו ;ובהסכמתו ( 2 ) ;המטרה אשר לשמה מבוקש המידע ( 3 ) .למי יימסר המידע ומטרות המסירה 11 .א (1 ) .מבקש מידע על אודות קטינים יפרסם מסמכי הצהרה על מדיניות הגנת הפרטיות הננקטת על ידו ( 2 ) נוסח ההודעה כאמור בסעיף11 תנוסח באופן ברור, תמציתי והולם. היתה בקשת המידע מופנית .לקטינים, תהא צורתה מותאמת לגילם, כולל ציורים ושפה גרפית ( 3 ) נוסח הודעה על פי סעיף11 כאמור תכלול בנוסף אזהרה מודגשת על כי מתן ההסכמה עשוי להביא לפגיעה בפרטיותו של קטין, הסבר בהיר ותמציתי בדבר ההשלכות האפשרי.ות של מתן ההסכמה ( 4 ) יידוע וקבלת הסכמה להעברת מידע על אודות קטין לגורמים שלישיים יהיו נפרדים מהיידוע וההסכמה לאיסוף המידע. בתהליך היידוע יפורטו הגורמים אליהם עשוי המידע להיות מועבר .והמטרות שלשמן הוא יועבר ( 5 ) על מבקש מידע על אודות קטינים להשקיע מאמצים סבירים ולפעול במגוון דרכים העומדות לרשותו על מנת לוודא כי ההסכמה לאיסוף ושימוש במידע על אודות קטין ניתנה על- ידי הגורם דו "ח הגנה על הפרטיות ב חו ת מבקש מידע חובות מבקש מידע על אודות קטין מבוסס על נוסח של נבו הוצאה לאור בע"מnevo.co.il המאגר המשפטי הישראלי - 96 - המוסמך להעניק הסכמה זו. השימוש במידע הנאסף והמעובד לצורכי תהליכי וידוא אלה יהא אך ,רק לצורך זה ,ואסור למבקש מידע, או מי מטעמו, לעשות שימוש במידע זה לצרכים אחרים .לרבות לצרכים מסחריים 11 .ב (1 ) אין לאסוף מידע על אודות קטין מתחת לגיל13 למאגר מידע אלא בהסכמת הוריו או אפוטרופוס חוקי שנקבע לו או על בסיס סמכ.ות שנקבעה לאוסף מידע על קטינים במפורש בחוק ( 2 ) ( 2 ) אין לאסוף מידע רגיש על אודות קטין מתחת לגיל18 למאגר מידע, אלא בהסכמת הוריו או אפוטרופוס חוקי שנקבע לו או על בסיס סמכות שנקבעה לאסוף מידע מסוג זה על קטינים .במפורש בחוק ( 3 ) אין לאסוף מידע על אודות קטין מ על גיל13 .למאגר המידע אלא בהסכמת הקטין ( 4 ) גורם שקיבל הסכמה כדין לאיסוף מידע על אודות קטין למאגר מידע למטרה מסוימת, או שהוסמך .על פי חוק לעשות כן, יאסוף וישמור רק את המידע המינימלי הנדרש לצורך השגת אותה מטרה ( 5 ) מי שאוסף מידע על אודות קטין למאגר מידע יחזי ק תיעוד מפורט ומדויק של תהליכי קבלת .ההסכמה לאיסוף המידע ומטרות השימוש בו, ושל השימוש בפועל במידע על ידו ( 6 ) מידע שנאסף על אודות קטין מתחת לגיל13 ומידע רגיש שנאסף על אודות קטין מתחת לגיל18 למאגר מידע, לא ישמשו לפעילות דיוור ישיר או מתן שירותי דיוור ישיר , לרבות לא להצגת .פרסומות המיועדות לו או לשכמותו 12 . )(א .הרשם ינהל פנקס מאגרי מידע אשר יהיה פתוח לעיונו של הציבור )(ב הפנקס יכיל את הפרטים לרישום מאגר המידע כאמור בסעיף9 . )(ג על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו- ,(ב), במאגר של רשות בטחון הפרטים המפורטים בסעיף 9 ()(ב3 ( ,) 4) ו- ( 5 .) לא יהיו פתוחים לעיונו של הציבור 13 . )(א כל אדם זכאי לעיין בעצמו, או על ידי בא- כוחו שהרשהו בכתב או על ידי אפוטרופסו, במידע .שעליו המוחזק במאגר מידע )(ב בעל מאגר מידע יאפשר עיון במידע, לפי בקשת אדם כאמור בסעיף קטן (א) (להלן- ,)המבקש .בשפה העברית, הערבית או האנגלית )(ג בעל המאגר רשאי שלא למסור למבקש מידע המתייחס למצבו הרפואי או הנפשי אם לדעתו עלול המידע לגרום נזק חמור לבריאותו הגופנית או הנפשית של המבקש או לסכן את חייו; במקרה זה ימסור בעל .המאגר את המידע לרופא או לפסיכולוג מטעמו של המבקש (ג1) אין בהוראות סעיף זה כדי לחי יב למסור מידע בניגוד לחסיון שנקבע לפי כל דין, אלא אם כן .המבקש הוא מי שהחסיון נועד לטובתו "בסעיף קטן זה, "דין- .לרבות הלכה פסוקה )(ד .האופן, התנאים והתשלום למימושה של זכות העיון במידע ייקבעו בתקנות )(ה הוראות סעיף זה וסעיף13 א לא יחולו– (1) על מאגר מידע של רשות בטחון כמשמעותה בסעיף19 ;)(ג (1 )א ;על מאגר מידע של שירות בתי הסוהר ( 2 ) על מאגר מידע של רשות מס כמשמעותה בחוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות מס), תשכ"ז– 1967 ; פנקס מאגרי מידע זכ ות עיון במידע הגבלות בדבר איסוף ושימוש במידע על אודות קטין מבוסס על נוסח של נבו הוצאה לאור בע"מnevo.co.il המאגר המשפטי הישראלי - 97 - ( 3 ) כשבטחון המדינה, יחסי חוץ שלה או הוראות חיקוק מחייבים שלא לגלות לאדם מידע ;שעליו ( 4 ) ,על מאגר מידע של גופים אשר שר המשפטים בהתייעצות עם שר הבטחון או עם שר החוץ לפי הענין, ובאישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, קבע כי הוא כולל מידע שבטחון המדינה או יחסי החוץ שלה מחייבים שלא לגלותו (להלן- מידע סודי), ובלבד שאדם המבקש לעיין במי;דע שעליו המוחזק באותו מאגר יהיה זכאי לעיין במידע שאינו מידע סודי ( 5 ) ,על מאגר מידע אודות חקירות ואכיפת החוק של רשות המוסמכת לחקור על פי דין בעבירה ;אשר שר המשפטים קבע אותה בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ( 6 ) על מאגר מידע שהוקם לפי סעיף28 לחוק א יסור הלבנת הון, תש"ס- 2000 . 13 .א בלי לגרוע מהוראות סעיף13 – (1) בעל מאגר מידע, המחזיק אותו אצל אחר (בסעיף זה- ,המחזיק), יפנה את המבקש אל המחזיק ;תוך ציון מענו, ויורה למחזיק, בכתב, לאפשר למבקש את העיון ( 2 ) ,פנה המבקש תחילה למחזיק יודיע לו המחזיק אם הוא מחזיק מידע עליו, וכן את שם בעל מאגר .המידע ואת מענו 13 .ב (1 ) לכל אדם, לרבות קטין, תהא הזכות לדרוש את ביטול הסכמה שניתנה לשימוש במידע על אודותיו בעת היותו קטין, וזאת ללא תלות בזהות נותן ההסכמה .או בסוג המידע ( 2 ) קבלת דרישתו של אדם לחזור מהסכמה שניתנה בעניינו בעת היותו קטין משמעותה הפסקת .השימוש במידע, לרבות הפסקת העברתו לצדדים שלישיים, ומחיקתו ממאגר המידע ( 3 ) סרב מי שקיבל את ההסכמה לשימוש במידע לבקשת החזרה מההסכמה של אדם, תהא לאותו אדם זכות לע .רער על סירוב זה בפני בית המשפט המוסמך 14 . )(א אדם שעיין במידע שעליו ומצא כי אינו נכון, שלם, ברור או מעודכן, רשאי לפנות לבעל מאגר המידע, ואם הוא תושב חוץ– .למחזיק מאגר המידע, בבקשה לתקן את המידע או למוחקו )(ב הסכים בעל מאגר המידע לבקשה כאמור בסעיף קטן (א), יבצע את השינויים הנדרשים במידע .שברשותו ויודיע עליהם לכל מי שקיבל ממנו את המידע בתקופה שנקבעה בתקנות )(ג סירב בעל מאגר המידע למלא בקשה כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך למבקש, באופן ובדרך .שנקבעו בתקנות )(ד מחזיק חייב לתקן מידע, אם בעל מאגר המידע הסכים לתיקון המ בוקש או שבית משפט ציווה על .התיקון 15 . על סירובו של בעל מאגר מידע לאפשר עיון כאמור בסעיף13 או בסעיף13 א ועל הודעת סירוב כאמור בסעיף14 .(ג), רשאי מבקש המידע להגיש תובענה לבית המשפט באופן ובדרך שנקבעו בתקנות 16 . לא יגלה אדם מידע שהגיע אליו בתוקף תפקידו כעובד, כמנהל או כמחזיק של מאגר מידע, אלא לצורך ביצוע עבודתו או לביצוע חוק זה או על פי צו בית משפט בקשר להליך משפטי; אם הוגשה הבקשה לפני תחילת ההליך תידון הבקשה בבית משפט השלום. המפר הוראות סעיף זה, דינו- מאסר5 .שנים עי ון במי ד ע שא ינו בהחזקת ב ע ל המאגר תי קון מידע תובענה לבית ה משפט סו דיות חזרה מהסכמה לשימוש במידע על אודות קטין מבוסס על נוסח של נבו הוצאה לאור בע"מnevo.co.il המאגר המשפטי הישראלי - 98 - 17 . )(א בעל מאגר מידע, מחזיק במאגר מידע או מנהל מאגר מידע, כל אחד מהם אחראי לאבטחת המידע .שבמאגר המידע )(ב מי שמבקש לאסוף ולהשתמש במידע על אודות קטינים במאגר מידע מחויב לערוך תסקיר השפעה על הפרטיות, לממש עקרונות של תכנון לפרטיות בטרם הפעלת מאגר המידע ולאורך פעולתו של מאגר המידע וליישם אמצעי אבטחת מידע הולמים. שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות הליכי קיום תסקיר השפעה על הפרטיות, עקרונות תכנון לפרטיות והוראות אבטחת מידע למאגרי מידע .על אודות קטינים 17 .א )(א מחזיק במאגרי מידע של בעלים שונים יבטיח כי אפשרות הגישה לכל מאגר תהיה נתונה רק למי .שהורשו לכך במפורש בהסכם בכתב בינו לבין בעליו של אותו מאגר )(ב מחזיק שברשותו חמישה מאגרי מידע לפחות, החייבים ברישום לפי סעיף8 , ימסור לרשם, מדי שנה, רשימה של מאגרי המידע שברשותו, בציון שמות בעלי המאגרים, תצהיר על כך שלגבי כל אחד מן המאגרים נקבעו הזכאים בגישה למאגר בהסכם בינו לבין הבעלים, ושמו של הממונה על האבטחה כאמור בסעיף17 .ב 17 .ב )(א הגופים המפורטים להלן חייבים במינוי אדם בעל הכשרה מתאימה שיהיה ממונה על אבטחת מידע (להלן- :)הממונה (1) מחזיק בחמישה מאגרי מידע החייבים ברישום לפי סעיף8 ; ( 2 ) גוף ציבורי כהגדרתו בסעיף23 ; ( 3 ) .בנק, חברת ביטוח, חברה העוסקת בדירוג או בהערכה של אשראי )(ב בלי לגרוע מהוראות סעיף17 , הממונה יהיה אחראי לאבטחת המידע במאגרים המוחזקים ברשות .)הגופים כאמור בסעיף קטן (א )(ג לא ימ.ונה כממונה מי שהורשע בעבירה שיש עמה קלון או בעבירה על הוראות חוק זה ס ימן ב': דיוור ישיר 17 .ג בסימן זה– ""דיוור ישיר- פניה אישית לאדם, בהתבסס על השתייכותו לקבוצת אוכלוסין, שנקבעה על פי איפיון ;אחד או יותר של בני אדם ששמותיהם כלולים במאגר מידע ""פניה- ;לרבות בכתב, בדפוס, בטלפון, בפקסימליה, בדרך ממוחשבת או באמצעי אחר ""שירותי דיוור ישיר- מתן שירותי דיוור ישיר לאחרים בדרך של העברת רשימות, מדבקות או נתונים .בכל אמצעי שהוא 17 .ד לא ינהל אדם ולא יחזיק מאגר מידע המשמש לשירותי דיוור ישיר, אלא אם כן הוא רשום בפנקס ואחת .ממטרותיו הרשומות היא שירותי דיוור 17 .ה לא ינהל אדם ולא יחזיק מאגר מידע המשמש לשירותי דיוור ישיר, אלא אם כן יש בידו רישום המציין את המקור שממנו קיבל כל אוסף נתונים המשמש לצורך מאגר המידע ומועד קבלתו, וכן למי מסר כל אוסף .נתונים כאמור הג דרות דיוור ישיר צי ון מקור המידע אח ריות ל א בטחת מידע מח זיק במאגרים ש ל בע לי ם שונים ממונה על אבטחה מבוסס על נוסח של נבו הוצאה לאור בע"מnevo.co.il המאגר המשפטי הישראלי - 99 - 17 .ו )(א כל פניה בדיוור ישיר תכיל באופן ברור ובולט– (1) ציון כי הפניה היא בדיוור ישיר, בצירוף ציון מספר הרישום של המאגר המשמש לשירותי ;דיוור ישיר בפנקס מאגרי מידע ( 2 ) הודעה על זכותו של מקבל הפניה להימחק מן המאגר כאמור בסעיף קטן (ב), בצירוף המען ;שאליו יש לפנות לצורך כך ( 3 ) זהותו ומענו של בעל מאגר המידע שבו מצוי המידע שעל פיו בוצעה הפניה, והמקורות .שמהם קיבל בעל המאגר מידע זה )(ב כל אדם זכאי לדרוש, בכתב, מבעל מאגר מידע המשמש לדיוור ישיר, שמידע המתייחס אליו .יימחק ממאגר המידע )(ג כל אדם זכאי לדרוש, בכתב, מבעל מאגר המידע המשמש לשירותי דיוור ישיר או מבעל מאגר המידע שבו מצוי המידע שעל- פיו בוצעה הפניה, כי מידע המתייחס אליו לא יימסר לאדם, לסוג בני אדם או .לאנשים מסויימים, והכל לפרק זמן מוגבל או קבוע )(ד הודיע אדם לבעל מאגר המידע ע ל דרישתו כאמור בסעיפים קטנים (ב) או (ג), יפעל בעל המאגר .בהתאם לדרישה ויודיע לאדם, בכתב, כי פעל על פיה )(ה לא הודיע בעל מאגר המידע כאמור בסעיף קטן (ד) תוך30 ימים מיום קבלת הדרישה, רשאי האדם שהמידע מתייחס אליו לפנות לבית משפט השלום בדרך שנקבעה בתקנות, כדי שיורה לבעל מאגר .המידע לפעול כאמור )(ו הזכויות לפי סעיף זה של נפטר שרשום במאגר מידע נתונות גם לבן זוגו, לילדו, להורהו או .לאחיו 17 .ז הוראות סימן זה יחולו על ידיעות הנוגעות לענייניו הפרטיים של אדם, אף שאינם בגדר מידע, כשם .שהן חלות על מידע 17 .ח סימן זה לא יחול על גוף ציבורי כמשמעותו בסעיף23 (1 .) במילוי תפקידיו על פי דין 17 .ט הוראות סימן זה באות להוסיף על הוראות.כל דין פרק ג': הגנות 18 . :במשפט פלילי או אזרחי בשל פגיעה בפרטיות תהא זו הגנה טובה אם נתקיימה אחת מאלה (1) הפגיעה נעשתה בדרך של פרסום שהוא מוגן לפי סעיף13 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה- 1965 ; ( 2 ) :הנתבע או הנאשם עשה את הפגיעה בתום לב באחת הנסיבות האלה )(א הוא לא ידע ולא;היה עליו לדעת על אפשרות הפגיעה בפרטיות )(ב הפגיעה נעשתה בנסיבות שבהן היתה מוטלת על הפוגע חובה חוקית, מוסרית, חברתית ;או מקצועית לעשותה )(ג ;הפגיעה נעשתה לשם הגנה על ענין אישי כשר של הפוגע מח יקת מידע מ מ אגר המשמש לדיוור ישיר לה ו תח על ידיעות אי תחולה על גוף ציבורי שמירת דינים הג נות מה הן מבוסס על נוסח של נבו הוצאה לאור בע"מnevo.co.il המאגר המשפטי הישראלי - 100 - )(ד הפגיעה נעשתה תוך ביצוע עיסוקו של הפוגע כדין ובמהלך עבודתו הרגיל , ובלבד שלא ;נעשתה דרך פרסום ברבים )(ה הפגיעה היתה בדרך של צילום, או בדרך של פרסום תצלום, שנעשה ברשות הרבים ;ודמות הנפגע מופיעה בו באקראי )(ו ( הפגיעה נעשתה בדרך של פרסום שהוא מוגן לפי פסקאות4 ( ) עד11 ) לסעיף15 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה- 1965 ; ( 3 ) בפגיעה היה ענין ציבורי המצדיק אותה בנסיבות הענין, ובלבד שאם היתה הפגיעה בדרך של פרסום- .הפרסום לא היה כוזב 19 . )(א .לא ישא אדם באחריות לפי חוק זה על מעשה שהוסמך לעשותו על פי דין )(ב רשות בטחון, או מי שנמנה עם עובדיה או פועל מטעמה, לא ישאו באחריות לפי חוק זה על פגיעה .שנעשתה באופן סביר במסגרת תפקידם ולשם מילויו )(ג "רשות בטחון", לענין סעיף זה- :כל אחד מאלה (1) ;משטרת ישראל ( 2 ) אגף המודיעין במטה הכללי והמשטרה הצבאית של צבא- ;הגנה לישראל ( 3 ) ;שירות בטחון כללי ( 4 ) ;המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים ( 5 ) הרש.ות להגנה על עדים 20 . )(א הוכיח הנאשם או הנתבע שעשה את הפגיעה בפרטיות באחת הנסיבות האמורות בסעיף18 ( 2 ) .ושהפגיעה לא חרגה מתחום הסביר באותן נסיבות, חזקה עליו שעשה את הפגיעה בתום לב )(ב חזקה על הנאשם או הנתבע שעשה את הפגיעה בפרטיות שלא בתום לב אם הוא פגע ביודעין נ משהיתה גדולה במידה בסעיף הגנה להם שניתנה הענינים לצורך סביר באופן חוצה 18 ( 2 .) )(ג חזקה על נאשם או נתבע הטוען להגנה על פי סעיף18 ( 2 )(ב) או (ד) שעשה את הפגיעה בפרטיות שלא בתום לב, אם ביצע את הפגיעה תוך כדי הפרת הכללים או העקרונות של אתיקה מקצועית החלים עליו מכוח דין או המקוב לים על אנשי המקצוע שהוא נמנה עמהם; ואולם חזקה כאמור לא תחול אם הפגיעה נעשתה .בנסיבות שבהן הנאשם או הנתבע פעל בהתאם לחובה חוקית המוטלת עליו 21 . הביא הנאשם או הנתבע ראיה או העיד בעצמו כדי להוכיח אחת ההגנות הניתנות בחוק זה, רשאי התובע להביא ראיות סותרות; אין בהוראה זו כדי לגרוע מסמכות בית המשפט לפי כל דין להתיר הבאת ראיות .בידי בעלי הדין 22 . בבואו לגזור את הדין או לפסוק פיצויים רשאי בית המשפט להתחשב, לטובת הנאשם או הנתבע, גם :באלה (1) הפגיעה בפרטיות לא היתה אלא חזרה על מה שכבר נאמר, והוא נקב את המקור שעליו ;הסתמך ( 2 ) ;הוא לא התכוון לפגוע ( 3 ) אם היתה הפגיעה בדרך של פרסום- הוא התנצל על הפרסום ונקט צע דים להפסקת מכירתו או הפצתו של עותק הפרסום המכיל את הפגיעה, ובלבד שההתנצלות פורסמה במקום, במידה ר נט ל ההוכחה הפ רכה של טע נות הגנה הק לות מבוסס על נוסח של נבו הוצאה לאור בע"מnevo.co.il המאגר המשפטי הישראלי - 101 - .ובדרך שבהם פורסמה הפגיעה ולא היתה מסוייגת פרק ד': מסירת מידע או ידיעות מאת גופים ציבוריים 23 . בפרק זה– ""גוף ציבורי– (1) משרדי הממשלה ומוסדות מדינה אחרים, רשות מקומית וגוף אחר הממלא תפקידים ;ציבוריים על פי דין ( 2 ) גוף ששר המשפטים קבע בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, ובלבד שבצו ייקבעו ;סוגי המידע והידיעות שהגוף יהיה רשאי למסור ולקבל ( 3 ) ;)(נמחקה ""מאגר מידע", "מידע", "הרשם", ו"שימוש- .)(נמחקו 23 .א הוראות פרק זה יחולו על ידיעות על עניניו הפרטיים של אדם, אף שאינן בגדר מידע, כשם שהן חלות .על מידע 23 .ב )(א מסירת מידע מאת גוף ציבורי אסורה, זולת אם המידע פורסם לרבים על פי סמכות כדין, או הועמד .לעיון הרבים על פי סמכות כדין, או שהאדם אשר המידע מתייחס אליו נתן הסכמתו למסירה )(ב אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע מרשות בטחון כמשמעותה בסעיף19 לקבל או למסור מידע לשם מילוי תפקידה, ובלבד שהמסירה.או הקבלה לא נאסרה בחיקוק 23 .ג מסירת המידע מותרת, על אף האמור בסעיף23 ב, אם לא נאסרה בחיקוק או בעקרונות של אתיקה מקצועית– (1) :בין גופים ציבוריים, אם נתקיים אחד מאלה )(א מסירת המידע היא במסגרת הסמכויות או התפקידים של מוסר המידע והיא דרושה למטרת ביצוע חיקוק או למטרה במסגרת הסמכויות או התפקידים של מוסר המידע או ;מקבלו )(ב ;מסירת המידע היא לגוף ציבורי הרשאי לדרוש אותו מידע על פי דין מכל מקור אחר ( 2 ) ,מגוף ציבורי למשרד ממשלתי או למוסד מדינה אחר, או בין משרדים או מוסדות כאמור אם מסירת המידע דרושה למטרת ביצוע כל חיקוק או ל מטרה במסגרת הסמכויות או התפקידים ;של מוסר המידע או מקבלו .אולם לא יימסר מידע כאמור שניתן בתנאי שלא יימסר לאחר 23 .ד )(א גוף ציבורי המוסר דרך קבע מידע בהתאם לסעיף23 ג יפרט עובדה זו על כל דרישת מידע בהתאם .לחוק )(ב גוף ציבורי המוסר מידע בהתאם לסעיף23 ג.יקיים רישום של המידע שנמסר )(ג גוף ציבורי המקבל דרך קבע מידע בהתאם לסעיף23 ג, והמידע נאגר במאגר מידע, יודיע על כך הג דרות תח ולה על די יעות אי סור על מס ירת מידע סי יג לאיסור חו בותיו של גו ף ציבורי מבוסס על נוסח של נבו הוצאה לאור בע"מnevo.co.il המאגר המשפטי הישראלי - 102 - לרשם ועובדה זו תיכלל בפרטי רשימת מאגרי המידע לפי סעיף12 . )(ד גוף ציבורי שקיבל מידע בהתאם לסעיף23ג לא יעשה בו שימוש אלא במסגרת הסמכויות או .התפקידים שלו )(ה לענין חובת השמירה על סודיות לפי כל דין, מידע שנמסר לגוף ציבורי מכוח חוק זה, כמוהו כמידע שאותו גוף השיג מכל מקור אחר, ובנוסף יחולו על הגוף המקבל גם כל ההוראות החלות על הגוף .המוסר 23 .ה )(א מקום שמידע שמותר למסרו לפי סעיפים23 ב או23ג מצוי על גבי אותו קובץ עם מידע אחר (להלן - .מידע עודף), רשאי הגוף המוסר את המידע למסור לגוף המקבל את המידע המבוקש עם המידע העודף )(ב מסירת מידע עודף לפי סעיף קטן (א) מותנית בקביעת נוהלים שיבטיחו מניעת שימוש כלשהו במידע עודף שנתקבל; נוהלים כאמור ייקבעו בתקנות וכל עוד לא נקבעו ב תקנות, יקבע הגוף המבקש נוהלים .כאמור בכתב, וימציא לגוף המוסר עותק מהם, לפי דרישתו 23 .ו מסירת מידע המותרת לפי חוק זה לא תהווה פגיעה בפרטיות ולא יחולו עליה הוראות סעיפים2 ו- 8 . 23 .ז שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי להתקין תקנות בדבר סדרי מסירת .מידע מאת גופים ציבוריים 23 .ח .)(בוטל פרק ה': שונות 24 . .חוק זה חל על המדינה 25 . )(א אדם שנפגע בפרטיותו ותוך ששה חדשים לאחר הפגיעה מת בלי שהגיש תובענה או קובלנה בשל אותה פגיעה, רשאים בן-זוגו, ילדו או הורהו, ואם לא השאיר בן- זוג, ילדים או הורים– ,אחיו או אחותו .להגיש, תוך ששה חדשים לאחר מותו, תובענה או קובלנה בשל אותה פגיעה )(ב אדם שהגיש תובענה או קובלנה בשל פגיעה בפרטיות ומת לפני סיום ההליך, רשאים בן- ,זוגו ילדו או הורהו, ואם לא השאיר בן- זוג, ילדים או הורים- אחיו או אחותו, להודיע לבית המשפט, תוך ששה חדשים לאחר מותו, על רצונם להמשיך בתובענה או בקובלנה, ומשהודיע כאמור יבואו הם במקום התובע או .הקובל 26 . תק.ופת ההתיישנות של תביעה אזרחית לפי חוק זה היא שנתיים 27 . על הליכים משפטיים בשל פגיעה בפרטיות יחולו הוראות סעיפים21 , 23 ו- 24 ,לחוק איסור לשון הרע תשכ"ה- 1965 ., בשינויים המחוייבים לפי הענין 28 . במשפט פלילי או אזרחי בשל פגיעה בפרטיות אין להביא ראיה או לחקור עד בדבר שמו הרע של .הנפגע או בדבר אפיו, עברו, מעשיו או דעותיו 29 . )(א בנוסף לכל עונש וסעד אחר רשאי בית המשפט, במשפט פלילי או אזרחי בשל הפרה של הוראה מהוראות חוק זה, לצו:ות כמפורט להלן, לפי הענין (1) על איסור הפצה של עתקי החומר הפוגע או על החרמתו; צו החרמה לפי פסקה זו כוחו יפה מי דע עודף מס ירה מותרת אינה פגיעה בפרטיות תק נות לענין מסירת מי דע די ן המדינה ת מו הנפגע הת יישנ ות הח לת הוראות חמ וק איסור לש ון הרע רא ,יות על שם רע אופי או עבר של אדם צו וים נוספים מבוסס על נוסח של נבו הוצאה לאור בע"מnevo.co.il המאגר המשפטי הישראלי - 103 - כלפי כל אדם שברשותו נמצא חומר כזה לשם מכירה, הפצה או החסנה, גם אם אותו אדם לא היה ;צד למשפט; ציווה בית המשפט על החרמה, יורה מה ייעשה בעתקים שהוחרמו ( 2 ) ,על פרסום פסק הדין, כולו או מקצתו; הפרסום ייעשה על חשבון הנאשם או הנתבע, במקום ;במידה ובדרך שקבע בית המשפט ( 3 ) ;על מסירת החומר הפוגע לנפגע ( 4 ) על השמדת מידע שנתקבל שלא כדין, או לאסור על שימוש במידע כאמור או במידע עודף כהגדרתו בסעיף23ה, או להורות לגבי .המידע כל הוראה אחרת )(ב אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע החזקת עותק של פרסום בספריות ציבוריות, בארכיונים וכיוצא ()באלה, זולת אם הטיל בית המשפט, בצו החרמה על פי סעיף קטן (א1 ), הגבלה גם על החזקה כזאת, ואין .בהן כדי למנוע החזקת עותק של פרסום בידי הפרט 29 .א )(א הורשע אדם בעבירה לפי סעיף5 , רשאי בית המשפט לחייבו לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על 50,000 ;שקלים חדשים, בלא הוכחת נזק הייתה הפגיעה בפרטיותו של קטין, רשאי בית המשפט לחייב הפוגע .לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על כפל הסכום האמור, בלא הוכחת נזק חיוב בפיצוי לפי סעיף קטן זה הוא .כפסק דין של אותו בית משפט שניתן בתובענה אזרחית של הזכאי נגד החייב בו )(ב (1) במשפט בשל עוולה אזרחית לפי סעיף4, רשאי בית המשפ ט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על50,000 .שקלים חדשים, בלא הוכחת נזק ( 2 ) ( במשפט כאמור בפסקה1 ) שבו הוכח כי הפגיעה בפרטיות נעשתה בכוונה לפגוע, רשאי ,בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על כפל הסכום כאמור באותה פסקה .בלא הוכחת נזק ( 3 ( ) במשפט כאמור בפסקה1 ) בו נקבעה פגיעה בפרטיותו של קטין, רשאי בית המשפט לחייב ( הפוגע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על כפל הסכום האמור בסעיף1 ), בלא הוכחת נזק. הוכח כי הפגיעה הייתה בכוונה לפגוע, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על כפל ה .סכום האמור בסעיף זה, בלא הוכחת נזק )(ג .לא יקבל אדם פיצוי בלא הוכחת נזק לפי סעיף זה, בשל אותה פגיעה בפרטיות, יותר מפעם אחת )(ד הסכומים האמורים בסעיף זה יעודכנו ב- 16 בכל חודש, בהתאם לשיעור השינוי במדד החדש לעומת המדד הבסיסי; לענין זה– ""מדד– מדד המח;ירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ""המדד החדש– ;מדד החודש שקדם לחודש העדכון ""המדד הבסיסי– מדד חודש מאי2007 . 30 . )(א פורסמה פגיעה בפרטיות בעתון כמשמעותו בפקודת העתונות (להלן- עתון), ישאו באחריות פלילית ואזרחית בשל הפגיעה האדם שהביא את הדבר לעתון וגרם בכך לפרסומו, עורך העתון ומי שהחליט .בפועל על פרסום אותה פגיעה בעתון, ובאחריות אזרחית ישא גם המוציא לאור של העתון )(ב בא ישום פלילי לפי סעיף זה תהא זאת הגנה טובה לעורך העתון שנקט אמצעים סבירים כדי למנוע .פרסום אותה פגיעה ושלא ידע על פרסומה )(ג "בסעיף זה, "עורך עתון- .לרבות עורך בפועל 31 . פורסמה פגיעה בפרטיות בדפוס, למעט בעתון בעל תדירות הופעה של א רבעים ימים או פחות המוצא לאור על פי רשיון תקף, ישאו באחריות פלילית ואזרחית בשל הפגיעה גם מחזיק בית הדפוס כמשמעותו אח ריות בשל פר סום בעתון אח ריות של יס פ מד ומפיץ פיצוי בלא הוכחת נזק מבוסס על נוסח של נבו הוצאה לאור בע"מnevo.co.il המאגר המשפטי הישראלי - 104 - בפקודת העתונות שבו הודפס הפרסום, ומי שמוכר את הפרסום או מפיץ אותו בדרך אחרת, ובלבד שלא ישאו באחריות אלא אם ידעו או חייבים היו לדעת שהפרסום מכי .ל פגיעה בפרטיות 31 .א )(א העושה אחד מאלה, דינו- :מאסר שנה (1) מנהל, מחזיק או משתמש במאגר מידע בניגוד להוראות סעיף8 ; ( 2 ) מוסר פרטים לא נכונים בבקשה לרישום מאגר מידע כנדרש בסעיף9 ; ( 3 ) אינו מוסר פרטים או מוסר פרטים לא נכונים בהודעה המלווה בקשה לקבלת מידע לפי סעיף 11 ; ( 4 ) אינו מקיים את הוראות סעיפים13 ו- 13 ,א לענין זכות העיון במידע המוחזק במאגר מידע או אינו מתקן מידע על פי הוראות סעיף14 ; ( 5 ) מאפשר גישה למאגר מידע בניגוד להוראות סעיף17 א(א) או אינו מוסר לרשם מסמכים או תצהיר בהתאם להוראות סעיף17 ;)א(ב ( 6 ) אינו ממנה ממונה על אבטחת מידע בהתאם להוראות סעיף17 ;ב ( 7 ) מנהל או מחזיק מאגר המשמש לשירותי דיוור ישיר, בניגוד להוראות סעיפים17 ד עד17 ;ו ( 8 ) מוסר מידע בניגוד לסעיפים23 ב עד23 .ה )(ב .עבירה לפי סעיף זה אינה טעונה הוכחת מחשבה פלילית או רשלנות 31 .ב מעשה או מחדל בניגוד להוראות פרקים ב' או ד' או בניגוד לתקנות שהותקנו לפי חוק זה יהווה עוולה .]לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש 32 . חומר שהושג תוך פגיעה בפרטיות יהיה פסול לשמש ראיה בבית משפט, ללא הסכמת הנפגע, זולת אם בית המשפט התיר מטעמים שיירשמו להשתמש בחומר, או אם היו לפוגע, שהיה צד להליך, הגנה או פטור .לפי חוק זה 33 . בפקודת הנזיקין [נוסח חדש], סעיף34 א- .בטל 34 . בתוספת לחוק סדר הדין הפלילי, תשכ"ה- 1965 ( , אחרי פסקה12 :) יבוא (" 13) עבירות על חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א- 1981 ." 35 . .הוראות חוק זה לא יגרעו מהוראות כל דין אחר 36 . שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, בכל ענין הנוגע לביצועו, ובין השאר– (1) ;תנאי החזקת מידע ושמירתו במאגרי מידע ( 2 ) ;תנאים להעברה של מידע אל מאגרי מידע שמחוץ לגבולות המדינה או מהם ( 3 ) כללי התנהגות ואתיקה לבעלים, למחזיקים או;למנהלים של מאגרי מידע ולעובדיהם ( 4 ) .הוראות לענין ביעור מידע עם הפסקת פעולתו של מאגר מידע 36א. )(א שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע– (1) ;אגרות בעבור רישום מאגר מידע ועיון בו לפי חוק זה ( 2 ) אגרה, לתקופה שיקבע, בעבור מאגר מידע הרשום בפנקס (להלן– אגרה תקופתית), למעט מאגר מידע שבבעלות המדינה, ורשאי הוא לקבוע שיעורים שונים של אגרות תקופתיות לפי סוגים עו נשין בעבירות ש ל אחריות קפידה עו ולה בנזיקין חו מר פסול לר איה תי ן קו פקודת הנ זיקין תי קון חוק סדר הד ין הפלילי שמ ירת דינים בי צוע ותקנות אג רות מבוסס על נוסח של נבו הוצאה לאור בע"מnevo.co.il המאגר המשפטי הישראלי - 105 - של מאגרים, וכן את מועדי התשלום של האגרה התקופתית, ותוספת אגרה לאגרה תקופתית שלא שולמה במועדה. )(ב .כספי אגרות שנגבו לפי סעיף זה ייועדו לרשם וליחידת הפיקוח לצורך פעולתם לפי חוק זה )(ג לא שולמה האגרה התקופתית או תוספת האגרה לאגרה התקופתית, לפי הענין, בתוך שישה .חודשים מהמועד שנקבע בתקנות לתשלום תוספת האגרה, יותלה רישומו של המאגר בפנקס עד לתשלום 37 . .תחילתו של פרק ב' ששה חדשים מיום פרסומו של חוק זה תח ילה - 106 - ביבליוגרפיה מאמרים בעברית "אלעד אורג "זכות לזהות מידע עיוני משפט לג423 ( 2010 .) "שלומית אלמוג ואריאל בנדור "טובת ילדים, זכויות אדם ספר זמיר: על המשפט, ממשל וחברה 93 (יואב ,דותן ואריאל בנדור עורכים2005 .) ניבה אלקין- "קורן ומיכאל בירנהק "הקדמה: משפט וטכנולוגיות מידע רשת משפטית : משפט וטכנולוגיית מידע 11 (ניבה אלקין- ,קורן ומיכאל בירנהק עורכים2011 .) מירן בוניאל-ניסים ומיכל דולב- ( כהן "פנים אל פניםface-to-face) עם 'י( 'לדי הפייסבוקFacebook :) "כיצד ילדים תופסים את השימוש ברשת החברתית פייסבוק מפגש לעבודה חינוכית-סוציאלית כא79 ( 2013 .) מיכאל בירנהק "שליטה והסכמה מדעת : הבסיס העיוני "של הזכות לפרטיות משפט וממשל יא9 ( 2007 .) רבקה בר- "יוסף "ילדות בסביבה החברתית המשתנה של סוף האלף השני מגמות מ3 368 ( 2000 .) "אהרן ברק "זכויות אדם מוגנות והמשפט הפרטי ספר קלינגהופר על המשפט הציבורי 163 , (יצחק זמיר ,עורך1993 .) רות גביזון "איסור פרסום הפוגע בפרטיות– "הזכות לפרטיות וזכות הציבור לדעת זכויות אזרח בישראל – קובץ מאמרים לכבוד חיים ה' כהן 177 ,(רות גביזון עורכת1982 .) ?דן גבתון "לאיזה תלמיד החוק דואג– "חוק זכויות התלמיד: תרומתו ותפקידו בראי הפסיקה משפט ועסקים יד767 ( 2012 .) תמר גדרון "פרסום מידע פרטי: בחינה יישומית של הזכות לפרטיות במבט,"השוואתי עלי משפט ח133 , 146 .)(תש"ע 'רות זפרן "בירור אבהות על פי חוק מידע גנטי (תיקון מס3), התשס"ח- 2008 - "בא לתקן יצא מקלקל חוקים ג191 ( 2011 .) ענת כהן ולאה עייני "דפוסי שימוש בפ יי סבוק בקרב בני- ,"נוער וזיקה להליכים חינוכיים ספר כנס צ'ייס למחקרי טכנולוגיו ת למידה2012: האדם הלומד בעידן הטכנולוגי 8 (י' עשת- 'אלקלעי, א' כספי, ס ,עדן, נ' גרי, י' יאיר, י' קלמן עורכים2012 .) רוברט ליכט- פטרן "קבלת החלטה בעניינה של ילדה– לקראת השלמה בין טובת הילדה לבין זכויות "הילדה זכויות הילד והמשפט הישראלי429 ,(תמר מורג עורכת2010 .) דפנה למיש, רבקה ריב"ק ורותם אלוני "ילדים ישראלים גולשים באינטרנט: מפאניקה מוסרית להורות "אחראית מגמות ( מו2-1 ) 137 ( 2009 .) "תמר מורג "עשרים שנה אחרי: תפיסת זכויות הילד על פי האמנה בדבר זכויות הילד זכויות הילד והמשפט הישראלי 15 ,(תמר מורג עורכת2010 .) - 107 - משה משעלי, יריב פאר ואוהד פורן "מנגנוני שמירה טכנולוגיים המותאמים להגנה ברשתות החברתיות "כרכיב משלים בתיווך הורי פרואקטיבי פסיכולוגיה עברית, s.asp?id=3094 http://www.hebpsy.net/article . ,"חנוך פלום "סגנונות תצורת הזהות בהתבגרות מתבגרים בישראל: היבטים אישיים, משפחתיים וחברתיים , 123 ,(חנוך פלום עורך1995 .) יחיאל ש' קפלן "זכויות הילד בפסיקה בישראל– "ראשית המעבר מפטרנליזם לאוטונומיה המשפט ז303 ( 2002 .) יחיאל קפלן "זכות הילד לת "בוע את הוריו בגין התעללות נפשית ,מגמות בקרימינולוגיה: תאוריה מדיניות ויישום, לכבוד ד"ר מנחם הורוויץ בהגיעו לגבורות 463 (מאיר חובב, לסלי סבה ומנחם אמיר ,עורכים2003 .) "יובל קרניאל "הילדה שלך והנסיך הלבן פנים– תרבות חברה וחינוך 30 ( 2004 :) נמצא ב https://www.itu.org.il/?CategoryID=579&ArticleID=2052 . בנימין שמואלי "בין רייטינג לזכויות הילד, בין סופר נני, בית ספר למוסיקה ומאסטר שף ילדים ל- Kid Nation "): אסדרת השתתפותם של ילדים בתוכניות מציאות (ראליטי דין ודברים ח491 ( 2015 .) ספרים בעברית גדי אבידן, חן למפרט, גיש עמית הקול השותק– מבט אחר על ילדים בבית-הספר ( 2005 .) אריק ה. אריקסון ילדות וחברה– פסיכולוגיה של האדם בתמורות הזמן ,(מתרגם אורי רפ1998 .) מיכאל בירנהק מרחב פרטי: הזכות לפרטיות בין משפט לטכנולוגיה ( 2010 .) אהרן ברק פרשנות במשפט-פרשנות חוקתית ( 1994 .) אלי הלם דיני הגנת הפרטיות ( 2003 .) דונלד ו' ויניקוט הילד, משפחתו וסביבתו ,(מתרגמת יהודית כפרי2004 .) דונלד ו' ויניקוט עצמי אמיתי, עצמי כוזב ,(עורך עמנואל ברמן2009 .) בלהה כהנא חובות של הורים בנזיקין כלפי ילדיהם וסוגיות בנזיקין בהקשר לקטינים וצדדים שלישיים ( 2008 .) פנינה ליפשיץ- אבירם הסכמה מודעת של קטין לטיפול רפואי( 2006 .) אלן סרוף, רוברט קופר וגאני דהארט התפתחות הילד– טבעה ומהלכה (הדר יעקובס ון ונילי לנדסברגר ,מתרגמים1998 .) מישל פוקו לפקח ולהעניש– הולדת בית הסוהר ,(דניאלה יואל מתרגמת2015 .) ז'אן פיאז'ה שש מסות על ההתפתחות הנפשית ,(מתרגם אליהו פורת1992 .) נילי קרקו אייל דוקטרינת ההסכמה מדעת בחוק זכויות החולה, תשנ"ו1996 ( 2008 .) מאמרים באנגלית Mustafa Achoui & Marwan Dwairy, Parental Control: A Second Cross-Cultural Research on Parenting and Psychological Adjustment of Children, 19 J. CHILD. FAM. STUD. 16 (2010). - 108 - Susan B. Barnes, A Privacy Paradox: Social Networking in the United States, FIRST MONDAY (2006), http://firstmonday.org/article/view/1394/1312#author. Gaia Bernstein & Zvi Triger, Over-Parenting, 44 U.C. DAVIS L. REV. 1221 (2011). Edward J. Bloustein, Privacy as an Aspect of Human Dignity: An Answer to Dean Prosser, 39 N. Y. U. L. REV. 962 (1964). danah boyd & Alice Marwick, Social Privacy in Networked Publics: Teen's Attitudes, Practices and Strategies (2011), available at SSRN: http://papers.ssrn.com/sol3/papers.cfm?abstract_id=1925128. danah boyd, Why Youth (Heart) Social Network Sites: The Role of Networked Publics in Teenage Social Life, in YOUTH, IDENTITY AND DIGITAL MEDIA 120 (David Buckingham ed., 2008). David Buckingham, Introducing Identity, inYOUTH, IDENTITY AND DIGITAL MEDIA 3 (David Buckingham ed., 2008). M. Ryan Calo, Against Notice Skepticism in Privacy (and Elsewhere), 87 NOTRE DAME L. REV. 1027, 1033(2012). M. Ryan Calo, The Boundaries of Privacy Harm, 86 IND. L. REV. 1131 (2011). Wanda Cassidy, Margaret Jackson & Karen N. Brown, Sticks and Stones Can Break My Bones, But How Can Pixels Hurt Me? - Students’ Experiences with Cyber-Bullying, 30 SCH. PSYCHOL. INT. 383 (2009). Julie E. Cohen, Examined Lives, 52 STAN. L. REV. 1373, 1435 (2000). Student Privacy and the Protection of Pupil Rights Act as Amended by Lynn M. Daggett, . (2008) 51 Y ' OL P & L. . UV J J. AVIS D UC 12 , No Child Left Behind , HILDREN C UTURE OF F HE T , development of children ages 6 to 14 The Jacquelynne S. Eccles, 9(2) (1999), available at: . https://www.princeton.edu/futureofchildren/publications/docs/09_02_02.pdf Nathan Fisk, "… When no one is hearing them swear" – Youth Safety and the Pedagogy of Surveillance, 12 SURVEILL. SOC. 566 (2014). Robert Gellman, Fair Information Practices: A Basic History, (2014), available at SSRN:http://papers.ssrn.com/sol3/papers.cfm?abstract_id=2415020 Bruce C. Hafen, Children’s Liberation and the New Egalitarianism: Some Reservations about Abandoning Youth to Their "Rights", 3 BYU. L. REV. 605 (1976). Stuart N. Hart, From Property to Person Status: Historical Perspective on Children's Rights, 46 AM. PSY. 53 (1991). Alexis Hiniker, Sarita Y. Schoenbeck, Julie A. Kientz Not at the Dinner Table: Parent's and Children's Perspectives on Family Technology Rules (2016), available at: http://media.wix.com/ugd/a0f093_3ca344c37a2a4271a32a8670eeec5abf.pdf. - 109 - Chris J. Hoofnagle, Jennifer King, Su Li, & Joseph Turow, How Different are Young Adults from Older Adults When it comes to Information Privacy Attitudes and Policies? (2010), available at SSRN: http://papers.ssrn.com/sol3/papers.cfm?abstract_id=1589864. Sook-Jung Lee Parental Restrictive Mediation of Children’s Internet Use: Effective for What and for Whom?,15 NEW MEDIA & SOC. 466 (2012) Mary John, Achieving Respect for Children's Views in Education, in CHILDREN’S RIGHTS IN EDUCATION 134 (Stuart N. Hart, Cynthia Price Cohen, Martha Farrell Erickson & Malfrid Flekkoy eds., 2001). Jonathan Kahn, Privacy as A Legal Principle of Identity Maintenance, 33 SETON HALL. L.J.371 (2003). Sonia Livingston, Taking Risky Opportunities in Youthful Content Creation: Teenagers' Use of Social Networking Sites for Intimacy, Privacy and Self-expression, 10 NEW MEDIA & SOC. 393, 404 (2008). Sonia Livingstone & Ellen Helsper, Balancing Opportunities and Risks in Teenagers’ Use of the Internet: The Role of Online Skills and Internet Self-Efficacy, 12 NEW MEDIA & SOC. 309 (2010). Sonia Livingston, Children's Privacy Online: Experimenting With Boundaries Within and Beyond the Family, in COMPUTERS, PHONES, AND THE INTERNET: DOMESTICATING INFORMATION TECHNOLOGY 132 (R. Kraut, M. Brynin, & Kiesler, Sara, eds. 2006). Sonia Livingstone & Ellen J. Helsper Parental Mediation of Children’s Internet Use, 52 J. BROADCAST ELECTRON MEDIA581 (2008). Alice E. Marwick, Diego Murgia-Diaz, John G. Palfrey, Youth, Privacy and Reputation, Berkman Center Research Publication No. 2010-5, Harvard Public Law Working Paper No. 10 (2010). Karyn D. McKinney, Space, Body, and Mind: Parental Perceptions of Children’s Privacy Needs, 19 J. FAM. ISSUES 75 (1998). Gary B. Melton, Minors and Privacy: Are Legal and Psychological Concepts Compatible?,62 NEB. L. REV. 455 (1983). Gustavo S. Mesch & Guy Beker Are Norms of Disclosure of Online and Offline Personal Information Associated with the Disclosure of Personal Information Online?,36 HUM. COMMUN. RES. 570, 576 (2010). Peter Nikken & Jeroen Jansz Developing Scales to Measure Parental Mediation of Young Children's Internet use, 39 LEARN. MEDIA. TECHNOL. 250 (2014) . Lotem Perry-Hazan & Michael Birnhack, Privacy, CCTV, and School Surveillance in the Shadow of Imagined Law, 50 LAW & SOC. REV. 415 (2016). - 110 - Melissa Prober, Please Don't Tell My Parents: The Validity of School Policies Mandating Parental Notification of a Student's Pregnancy, 71 BROOK. L. REV.557 (2005). William L. Prosser, Privacy (a Legal Analysis), 48 CAL. L. REV. 388 (1960). Rivka Ribak, Privacy is a Basic American Value: Globalization and the Construction of Web Privacy in Israel,10COMM. REV. 1 (2007). Tonya Ronny, Trusting Children: How do Surveillance Technologies Alter a Childs' Experience of Trust and Responsibility? 7 SURVEILL. SOC. 344, 354 (2010). Neil M. Richards, Four Privacy Myths in A WORLD WITHOUT PRIVACY? (Austin Sarat, ed. 2015). Hagit Sasson & Gustavo Mesch Parental Mediation, Peer Norms and Risky Online Behavior among Adolescents, 33 COMP. HUM. BEHAV. 32 (2014). Paul M. Schwartz, The EU–U.S. Privacy Collision: A Turn to Institutions and Procedures, 126 HARV. L. REV. 1966 (2013). Paul M. Schwartz & Daniel J Solove, The PII Problem: Privacy and a New Concept of Personally Identifiable Information, 86 N.Y.U. L.Q. REV. 1814 (2011). Benjamin Shmueli & Ayelet Blecher-Prigat, Privacy for Children, 42 COLUM. HUMAN RIGHTS L. REV. 759 (2011). Robert Slonje & Peter K. Smith, Cyberbullying: Another Main Type of Bullying? 49 SCAND. J. PSYCHOL. 147 (2008). Tal Soffer & Anat Cohen Privacy Perception of Adolescents in a Digital World, 34 B. SCI. TECHNOL. SOC. 145 (2015). Daniel J. Solove, Privacy Self-Management and the Consent Dilemma, 126 HARV. L. REV. 1880 (2013). Kaveri Subrahmanyam & Patricia Greenfield, Online Communication and Adolescent Relationships, 18 FUTUREOF CHILDREN 119, 124-123 (2008). Joseph Turow, Lauren Feldman, and Kimberly Meltzer, Open to Exploitation: American Shoppers Online and Offline (2005), available at: http://repository.upenn.edu/cgi/viewcontent.cgi?article=1035&context=asc_paper. Maja van der Velden & Khaled El Emam, "Not all my friends need to know": A Qualitative Study of Teenage Patients, Privacy, and Social Media, 20 J. AM. MED. INFORM. ASSOC. 16 (2013) . Emily Gold Waldman, Show and Tell?: Students' Personal Lives, Schools, and Parents, 47 CONN. L. REV. 699 (2015). Samuel Warren & Louis Brandeis, The Right to Privacy, 4 HARV. L. REV. 193 (1890). - 111 - Brad S. Weinstein, A Right with No Remedy: Forced Disclosure of Sexual Orientation and Public Outing under 42 U.S.C. 1983, 90 CORNELL L. REV. 811 (2005). James Q. Whitman, The Two Western Cultures of Privacy: Dignity Versus Liberty, 113 YALE L.J. 1151 (2004). Steven L. Willborn, Consenting Employees: Workplace Privacy and the Role of Consent, 66 LA. L. REV. 975 (2006). Zheng Yan, Age Differences in Children’s Understanding of the Complexity of the Internet, 26 J. APPL. DEV. PSY. 385 (2005). ספרים באנגלית DANAH BOYD, IT'S COMPLICATED: THE SOCIAL LIVES OF NETWORKED TEENS (2014). ROGER BROWNSWORD & MORAG GOODWIN LAW AND THE TECHNOLOGIES OF THE TWENTY-FIRST CENTURY, 175 (2012). THOMAS I. EMERSON, THE SYSTEM OF FREEDOM OF EXPRESSION, 545 (1970). RACHEL HODGKIN & PETER NEWELL, IMPLEMENTATION HANDBOOK FOR THE CONVENTION ON THE RIGHTS OF THE CHILD (2002). MIZUKO ITO, SONJA BAUMER, MATTEO BITTANTI, DANAH BOYD, RACHEL CODY, BECKY HERR- STEPHENSON, HEATHER A. HORST, PARTICIA G. LANGE, DILAN MAHENDRAN, KATYNKA Z. MARTINEZ, C.J. PASCOE, DAN PERKEL, LAURA ROBINSON, CHIRSTO SIMS, & LIAS TRIPP, HANGING OUT, MESSING AROUND, AND GEEKING OUT – KIDS LIVING AND LEARNING WITH NEW MEDIA (2010). JOHN PALFREY & URS GASSER, BORN DIGITAL: UNDERSTANDING THE FIRST GENERATION OF DIGITAL NATIVES (2008). ARTHUR RIPSTEIN, FORCE AND FREEDOM: KANT'S LEGAL AND POLITICAL PHILOSOPHY (2009). דין ישראלי 'הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס9), התשס"ז- 2007 ה"ח230 (התקבל בכנסת ביום19.6.2007 .) חוק אימוץ ילדים, התשמ"א- 1981 . חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד- 1984 . חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך- 1960 חוק האזנת סתר, התשל"ט- 1979 . חוק הגבלת הפרסומות והשיווק של מוצרי טבק, התשמ"ג- 1983 . חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א– 1981 . חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב- 1962 . חוק העונשין, התשל"ז- 1977 . חוק זכויות התלמיד, התשס"א- 2000 . - 112 - חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ס"ח התשנ"ב150 . חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת י לדים), התשט"ו- 1955 . חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה– נתוני תקשורת), התשס"ח- 2007 . תקנות עבודת נוער (העבדת ילד בהופעה או בפרסומת), התשנ"ט- 1999 . כללים, תקנונים, הנחיות ואמנות פנימיות בדין הישראלי אמנת הרשות השנייה בנושא השתתפות ילדים בתוכניות טלוויזיה http://www.rashut2.org.il/daily.asp?catId=125&pgId=83283 . 'הנחית רשם מאגרי מידע מס4/2012 ""שימוש במצלמות אבטחה ומעקב ובמאגרי התמונות הנקלטות בהן ( 21.10.2012 :) נמצא ב index.justice.gov.il/Units/ilita/subjects/HaganatHapratiyut/MeidaMerasham/Hanchayot /42013.pdf . כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (אתיקה בפרסומות בטלוויזיה), התשנ"ד- 1994 . כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (אתיקה בפרסומות ברדיו), התשנ"ט- 1999 . כללי רשות השידור– ""תדריך נקדי– 1998 . ( תקנון האתיקה המקצועית של העיתונות1996); כללי הבזק (שידורי בעל הזיכיון), התשמ"ח- 1987 . חקיקה זרה Basic Law for the Federal Republic of Germany, available at: https://www.gesetze-im- internet.de/englisch_gg/englisch_gg.html#p0015. Children's Online Privacy Protection Act, 15 U.S.C. §§ 6501-6506 (1998). Data Protection Act, 1998 (Eng.). Family Educational Rights and Privacy Act, 20 U.S.C. §1232g (1974). Family Law Reform Act, 1969, § 8(1) (Eng.). Human Rights Act, 1998, Article 7 (1)a. The Federal Protection of Pupil Rights Amendment, 20 U.S.C § 1232h(b) (2012). The Personal Information Protection and Electronic Documents Act S.C. 2000, c.5, available at: http://laws-lois.justice.gc.ca/PDF/P-8.6.pdf. The Privacy Act, R.S.C., 1985, c. p-21, available at: http://laws-lois.justice.gc.ca/PDF/P- 21.pdf. אמנות בין-לאומיות אמנה בדבר זכויות הילד, כ"א31 , 221 (נפתחה לחתימה ב- 1989) (אושררה ונכנסה לתוקף ב- 1991 .) Council Directive 95/46/EC, on the Protection of Individuals with Regard to the Processing of Personal Data and on the Free Movement of Such Data (24.10.95). - 113 - European Convention for the Protection of Human Rights and Fundamental Freedoms, Nov. 4, 1950, ETS 5; 213 UNTS 221. European Commission Article 29 Working Party – Opinion 2/2009 On the Protection of Children's Personal Data (General Guidelines and the Special Case of Schools) (2009), available at: http://ec.europa.eu/justice/policies/privacy/docs/wpdocs/2009/wp160_en.pdf. Regulations (EU) 2016/679 of the European Parliament and of the Council (27.4.16) פסיקה ישראלית )דב"א (ארצי4-70/97 אוניברסיטת ת"א נ' ההסתדרות הכללית החדשה, האגף לאיגוד מקצועי (פורסם ,בנבו17.6.98 .) )ת"א (שלום ת"א62077-07 אילן ישעיהו נ' אביטל עמר ,(פורסם בנבו13.09.10 .) בעש"מ6843/01 בן דוד נ' נציב שירות המדינה(, פ"ד נו2 ) 918 ( 2002 .) בג"ץ2481/93 דיין נ' מפקד מחוז ירושלים(, פ"ד מח2 ) 456 ( 1994 .) דנ"א7015/94 היועמ"ש נ' פלונית(, פ"ד נ1 ) 48 , 103 ( 1995 .) בג"ץ466/07 ח"כ זהבה גלאון יו"ר מר"צ-יחד נ' היועמ"ש ,(פורסם בנבו11.1.12 .) ע"א1211/96 כהן נ' נשיונל קונסלטנטס(, פ"ד נב1 ) 481 ( 1998 .) ע"א3798/94 פלוני נ' פלונית(, פ"ד נ3 ) 133 ( 1996 .) ע"א2266/93 פלוני, קטין נ' פלוני(, פ"ד מט1 ) 221 ( 1995 .) ע"א488/77 ,פלוני נ' היועמ"ש (פ"ד לב3 ) 421 , 434 ( 1978 .) ע"א (מחוזי- )ת"א2319/08 פלוני ואח' נ' פלונית , 22 ,(פורסם בנבו01.06.2011 .) בג"ץ6650/04 פלונית נ' בית הדין הרבני האזורי נתניה ,(פורסם בנבו14.05.2006 .) )ע"מ (מחוזי ת"א1327/06 פלונית נ' אלמוני 24 ,(פורסם בנבו20.12.2007 .) )ת"א (שלום ת"א59627/06 ריבה נ' בוצ'צ'ו ,(פורסם בנבו19.11.2008 .) פסיקה זרה Case C-131/12 Google Spain and Google v. Agencia Española de Protección de Datos (AEPD) [2014] Katz v. United States, 389 U.S. 347 (1967). Roe v. Wade, 410 U.S. 113 (1973). Sterling v. Borough of Minersville, 232 F.3d 190, 192 (3d Cir. 2000) עבודות לתארים מתקדמים ,סאני כלב חזרה מהסכמה לוויתור על פרטיות– המקרה של הורים וילדים , (עבודת גמר השקולה לעבודת גמר לתואר "מוסמך במשפטים", אוניברסיטת ת"א– ,הפקולטה למשפטים2015 .) - 114 - כתבות וחומרים מהרשת "?אפרת אהרוני "סקר: מאיזה גיל הילדים בישראל מחזיקים סמארטפון מאקו ( 26.1.15 :), נמצא ב 0d45bafbe552b41006.htm - kids/products/Article - family - http://www.mako.co.il/home . ( "דרור אורן "ילדים משחקים באינטרנט2010 :), נמצא ב http://www.drororen.com/?item=84&section=40 . :מיכאל בירנהק, "אסדרה עצמית", נמצא ב- internet/self - of - http://www.isoc.org.il/freedom ulation reg . " רועי גולדנברג16 מיליארד דולר ו- 100 ( מיליון משתמשים: מה הקסם של סנאפצ'ט?", גלובס19.8.15 ,) :נמצא בhttp://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001062106 . משרד המשפטים "הטל ת קנס מינהלי על עיריית רמת גן וקבוצת קידום", נמצא :בhttp://www.justice.gov.il/Units/ilita/news/Pages/NewsKnasRamatGan.aspx . אמרי סדן "ביוזמת שקד: משרד המשפטים נגד בליינד"ספוטnrg ( 15.2.16 ),נמצא :בhttp://www.nrg.co.il/online/1/ART2/754/927.html . "ירדן סקופ "הפרעת בשיעור? אותך לאפליקציה הארץ 18.03.16 1.2886907 - http://www.haaretz.co.il/news/education/.premium . "ירדן סקופ "למרות ההנחיות שהוציא, משרד החינוך אינו מפקח על המצלמות בבתי ספר הארץ ( 1.8.16 ,) :נמצא ב1.3024717 - http://www.haaretz.co.il/news/education/.premium . "נמרוד צוק "הנוער של היום, רק פוקימון יש לו בראש כלכליסט ( 12.7.16 :) נמצא ב 3692965,00.html - http://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L . "יהונתן ליס "החשש: תכניות הראליטי מסוגה של "סופר נני" פוגעות בילדים הארץ 30.06.2010 o.il/news/education/1.1209637 http://www.haaretz.c . "שיזף רפאלי ולימור שגב "משחקים רציניים הד החינוך ( 2010 :), נמצא ב https://www.itu.org.il/?CategoryID=1730&ArticleID=16901 . רוני שגב "מיקמק: למה הילדים שלנו ?התמכרו“מאקו ( 8.9.13 :), נמצא ב 0e9fc713eed5041006.htm - kids/products/Article - family - http://www.mako.co.il/home . ---------- Ariel Bogle, Obama Proposes New Protection for Student Data, Slate (12.01.15), available at: http://www.slate.com/blogs/future_tense/2015/01/12/obama_announces_student_digital _privacy_act_at_ftchtml. David Chazan, French parents 'could be jailed' for posting children's photos online, The Telegraph (1.3.16), available at: http://www.telegraph.co.uk/news/worldnews/europe/france/12179584/French- parents-could-be-jailed-for-posting-childrens-photos-online.html. - 115 - European Commission, Self-regulation for a Better Internet for Kids, available at: https://ec.europa.eu/digital-single-market/en/self-regulation-better-internet-kids. European Commission, Better Internet for Kids: CEO Coalition 1 year on, (2014), available at: https://ec.europa.eu/digital-single-market/node/61973. DLA, DATA PROTECTION LAWS OF THE WORLD, available at: https://www.dlapiperdataprotection.com/#handbook/world-map-section. Gina Keating, Disney CEO bullish on direct Web marketing to consumers, REUTERS (23.07.2009), available at: http://goo.gl/ofWcjy. Carlo Pittz, European data protection law and minors – no legal certainty (2014), available at: http://germanitlaw.com/european-data-protection-law-and-minors-no-legal- certainty ./. Stephen Shankland, McNealy: Chipper about chips, ZDNET (25.2.2003), available at: http://www.zdnet.com/article/mcnealy-chipper-about-chips/ . Hayley Tsukayama, Google, Khan Academy join in Student Privacy Pledge The Washington Post (20.01.15), available at: http://www.washingtonpost.com/blogs/the- switch/wp/2015/01/20/google-khan-academy-join-in-student-privacy-pledge/ . סקרים, חוברות, דוחות וניירות עמדה איגוד האינטרנט הישראלי "טיפים לשמירה על הילדים במרחב הווירטואלי :", נמצא ב - https://safe.org.il/parents_teachers_info/%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%9D/parent tips . ( ,איגוד האינטרנט הישראלי, סקר המרכז לאינטרנט בטוח2015 ), נמצא :בhttp://data.isoc.org.il/data/580 . אינה בלאו "ממצאי סקר הש ימוש ביישומי האינטרנט, התנהגות ולמידה ברשת בקרב ילדים ובני נוער: "כן ( "לגלישה בטוחה, "לא" לשימוש כפייתי2011 :), נמצא ב 11/download/blau_maaravi.pdf http://www.openu.ac.il/research_center/chais20 . בזק, "החיים בעידן הדיגיטלי: דוח בזק למצב האינטרנט בישראל לשנת2015 :", נמצא ב http://www.bezeq.co.il/media/PDF/internetreport_2015.pdf גיא נגר "סקר בנושא פשיעה/בריונות ברשת", ינואר2015 , http://mops.gov.il/Documents/Publications/CrimePrevention/CyberBullying_Jan2015.pdf . הרשות למשפט ולטכנולוגיה במשרד המשפטים, טיוטת כללי אתיקה והתנהגות לבעלי מאגרים האוספים ( מידע על קטינים2011 :,) ita/Pirsumim/docsforcomments/Documents/minorsdat http://www.justice.gov.il/Units/il aposition.pdf . ( ,"אתי וייסבלאי "הגנה על קטינים מפני תכנים מזיקים באינטרנט3.10.06 :), נמצא ב f https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m01581.pd . כנסת ישראל, מרכז המחקר והמידע "השתתפות ילדים בתוכניות מציאות ופרסומות " ( 2013 .) - 116 - ( מערכת וואלה "אפליקציית סיקרט הודיעה על סגירה" וואלה30.4.15 :), נמצא ב http://tech.walla.co.il/item/2850205 . משרד המשפטים, הוועדה לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד והמשפט ויישומם בחקיקה חלק כללי (הלית אורן-רשף ותמר פלד- ,אמיר עורכות2003 .) חננאל רוזנברג "מדיה, ילדים ובני נוער: נתוני צריכה, הרגלי שימוש ופרקטיקות,"חברתיות התקשורת בישראל– סדרי יום, שימושים ומגמות (עורכים ר פי מן ואזי לב- ,און2015 :). נמצא ב http://aunmedia.org/sites/default/files/research/mr2015/MediaReport2015%20Ch7.pdf . חגית ששון, רפי ארז וצביה אלגלי "תפיסות ועמדות כלפי התנהגויות בסיכון ברשת האינטרנט בקרב ילדים ( "ומתבגרים2012 ), נמצא :בtpysvt_vmdvt_klpy_htnhgvyvt_sykvn_brsht_ http://data.isoc.org.il/sites/default/files/ hytrnt_bqrb_yldym_vmtbgrym_1.pdf ------------ Andrea Dürager & Sonia Livingstone How can parents support children’s internet safety? EU KIDS ONLINE, available at: http://www.lse.ac.uk/media@lse/research/EUKidsOnline/EU%20Kids%20III/Reports/Pare ntalMediation.pdf. Federal Trade Commission, Privacy and Data Security Update 2014, (2014), available at:http://www.ftc.gov/system/files/documents/reports/privacy-data-security-update- 2014/privacydatasecurityupdate_2014.pdf. Information Commissioner's Office, Questions raised over children's websites and apps, available at: https://ico.org.uk/about-the-ico/news-and-events/news-and- blogs/2015/09/questions-raised-over-children-s-websites-and-apps/. Global Cyber Security Capacity Centre A New Privacy Paradox: Young People and Privacy on Social Sites (2014), available at: http://www.oxfordmartin.ox.ac.uk/downloads/A%20New%20Privacy%20Paradox%20April%2 02014.pdf Anke Görzig, Who bullies and who is bullied online? A study of 9-16 year old internet users in 25 European countries (7.2011), available at: http://www.lse.ac.uk/media@lse/research/EUKidsOnline/EU%20Kids%20II%20(2009- 11)/EUKidsOnlineIIReports/BullyingShort.pdf. Sonia Livingstone No More Social Networking for Young Teens?, available at: http://blogs.lse.ac.uk/mediapolicyproject/2015/12/18/no-more-social-networking-for- young-teens/. Sonia Livingstone, Giovanna Mascheroni, Kjartan Ólafsson & Leslie Haddo, Children's online risk and opportunities: Comparative findings from EU Kids Online and Net Children Go Mobil (11.2014), available at: - 117 - http://eprints.lse.ac.uk/60513/1/__lse.ac.uk_storage_LIBRARY_Secondary_libfile_shared_ repository_Content_EU%20Kids%20Online_EU%20Kids%20Online- Children%27s%20online%20risks_2014.pdf McAfee, The Digital Divide: How the Online Behavior of Teens is Getting Past Parents (6.2012), Available at: http://www.mcafee.com/us/resources/misc/digital-divide- study.pdf. Office De La Protection Du Consommateur, Advertising Directed to Children under 13 Years of Age, (2012) available at: https://www.opc.gouv.qc.ca/fileadmin/media/documents/consommateur/sujet/publicite -pratique-illegale/EN_Guide_publicite_moins_de_13_ans_vf.pdf. Office of the privacy commissioner of Canada, Privacy Legislation in Canada, available at: https://www.priv.gc.ca/resource/fs-fi/02_05_d_15_e.asp. Office of the privacy commissioner of Canada, The Digital Privacy Act – Summary of key changes to the Personal Information and Electronic Documents Act, available at: https://www.priv.gc.ca/resource/fs-fi/02_05_d_63_s4_e.pdf . Office of the privacy commissioner of Canada, Collecting from kids? – Ten tips for services aimed at children and youth (12.2015), available at: https://www.priv.gc.ca/resource/fs-fi/02_05_d_62_tips_e.pdf. Pew Research Center Parents, Teens and Digital Monitoring, (2016), available at: http://www.pewinternet.org/files/2016/01/PI_2016-01-07_Parents-Teens-Digital- Monitoring_FINAL.pdf. Joseph Savirimuthu EU General Protection Regulation Article 8: Has Anyone Consulted the Kids?, available at: http://blogs.lse.ac.uk/mediapolicyproject/2016/03/01/eu-general- data-protection-regulation-article-8-has-anyone-consulted-the-kids/. Surveillance Technologies and Children - Report prepared by the Research Group of the Office of the Privacy Commissioner of Canada (2012), available at: https://www.priv.gc.ca/information/research-recherche/2012/opc_201210_e.pdf. The Protection of Children Online - Recommendation of the OECD Council Report on risks faced by children online and policies to protect them (2012) ,available at : https://www.oecd.org/sti/ieconomy/childrenonline_with_cover.pdf. The White House, Fact Sheet: Safeguarding American Consumers & Families (12.01.15), available at: http://www.whitehouse.gov/the-press-office/2015/01/12/fact-sheet- safeguarding-american-consumers-families.