חומר רקע

בס"ד ליווי ותמיכה קהילתית ליולדת "....כשבני נולד התאהבתי בכל ס"מ מגופו אהבה מטורפת . ממש ככה. לאט לאט, כששככו ההורמונים, בעלי חזר לעבודה עד שעות מאוחרות והעולם המשיך כאילו כלום לא קרה, נשארתי לבדי כלומר אני ותינוקי. זה היה כיף בד"כ , באמת שאני לא יכולה להתלונן, אבל הנשמה שלי רצתה עוד דברים. רצתה ולא הבינה מה קורה לי? לאן נעלמו החיים שהיו לי קודם? ככה נראית אימהות...?" (מדברי יולדת) הולדתו וכניסתו של תינוק למשפחה הינו אירוע משמח, אך יחד עם זאת הוא גם אירוע משברי וחכמינו כבר במקורות ציינו מצב זה כ"משכב לידה". בעבר היה קיים מערך השבטיות לעזר ותמיכה ביולדת אולם כיום בעידן המודרני נמצאה ה'בדידות' - כגורם סיכון מרכזי לדיכאון לאחר לידה. ולא פעם אנו נתקלים ביולדות החושבות שבעיה זו קיימת רק אצלן, מאחר ומראים לנו כמה נפלאה האמהות (בפרסומות וכד' )ובעיקר בחברה המסורתית שרוצה יילודה (חיילים) וישנן אמירות "אין כמו להרגיש אמא" שלא לדבר על התפרים, השינוי ועיוות הגוף לאחר הלידה, השדיים מלאות החלב, נשירת השיער בעיות שינים וכו' יחד עם מצבי הרוח. חברה הרוצה יילודה, אך איננה מעודדת יילודה מאחר ואיננה נותנת תמיכה וכלים ליולדת להתמודד עם המשבר ההתפתחותי. "נדרש כפר שלם כדי לגדל תינוק" – בעבר היה ליולדת את המערך השבטי שליווה ותמך בה. היו מושגים כגון: "משכב לידה"... ההבנה שה"אימהות" היא באחריות של כולנו. ה"אימהות" כעשייה איננה מובנת מאליה- ואיננה צריכה להיות עוד "שקופה". מחקר אמריקאי הוכיח, את מה שאנחנו הנשים הרגשנו אינטואיטיבית כבר מזמן: לחברות טובות יש ערך בריאותי. בילוי עם חברות יכול לשמש תרופה של ממש למצוקות הגופניות ונפשיות שנגרמות כתוצאה מלחצים בחיי היום יום. • אי לכך קמו שני ארגונים לליווי ותמיכה ביולדת עם האמונה שהיולדת מוכלת ואף מקבלת נרמול למצבה, כל המשפחה 'זוכה' : בן זוגה, ילדיה והתינוק הרך. מהצורך הגדול הזה נולדו תכניות לליווי ותמיכה קהילתית ביולדת : "אם לאם" ותכנית "אם לאם בקהילה" שמטרתן ללוות יולדות בביתן אחת לשבוע לשעתיים במשך שנה. ארגון אחד:"אם לאם" שהוקם בשנת 1999 ע"י דוקטור מרשה קייטס מהאוניברסיטה העברית בירושלים סיכום מתוך מאמרה של לפרופ' ג'ולי צוויקל, מאוניברסיטת בן גוריון-(מארגון "אם לאם") נושא: צורך דחוף בהקמת שירותים מתאימים לטפול נפשי בנשים לאחר לידה משנת 2015 • בישראל מופעלת תכנית התערבות על בסיס וולונטרי, ללא תמיכה ממשלתית המכונה "אם לאם". תכנית זו מבוססות על התערבות טיפולית של אנשי מקצוע ובקורי בית הניתנים על ידי אימהות מתנדבות בשנה ראשונה לאחר לידה. המימון לתכנית מגיע מתורמים בלבד ולפיכך פרישת התוכנית בארץ אינה אחידה. נתונים מתכנית המופעלת בבאר שבע וירושלים מצביעה על יעילות התכנית בשפור תסמיני דל"ל בקרב האימהות . מאז 2011, עובדות סוציאליות בתכנית "אם לאם" המתקיימת במרכז לחקר וקידום בריאות האישה באוניברסיטת בן גוריון בנגב, מבצעות את מבדק הסינון לדל"ל. נשים המצויות בקבוצות סיכון לדל"ל הן נשים חסרות תמיכה משפחתית (עולות, מתגוררות רחוק ממשפחתן, שאינן בקשר עם משפחתן), נערות במצוקה ונשים שבאות ממשפחה עם מחלות נפש, נשים אחרי לידה טראומטית, אימהות לפגים, לילדים עם עיכוב התפתחותי ו/או עם צרכים מיוחדים, נשים עם לקויות פיסיות ו/או נפשיות המוגדרות כמחלות כרוניות, נשים לאחר טיפולי פוריות ו/או ילדו בגיל מבוגר, ונשים עם הריון בסיכון גבוה (((Cwikel, Niego, 2012 . מתוך הנשים שפנו מרצונן לתכנית "אם לאם" (n=90 ( ל- 42% מהאימהות אותרו עם תסמיני דל"ל. במסגרת תכנית "אם לאם" 72% מהאימהות שאותרו קיבלו מתנדבת שהגיעה לבית הנשים פעם בשבוע, 35% מהאימהות באו אחת לשבוע לקבוצת אימהות שנערכה במרכז לחקר וקידום בריאות האישה באוניברסיטת בן גוריון בנגב, ו- 25% קיבלו טיפול פסיכותרפיוטי/פסיכיאטרי מחוץ למסגרת "אם לאם". מעקב לאורך שנה אחר אימהות אלה הראה כי ללא קשר לסוג הטפול שניתן כל האימהות שאותרו וטופלו היו ללא תסמיני דכאון ((Cwikel, Niego, 2012. תוצאות אלה הן מעודדות. יתרה מכך תוכניות ביקורי-בית במסגרת "אם לאם" למשל הנן דרך יעילה למתן טפול שאינו מתייג את הנשים הסובלות מדל"ל, ומתאים למקרי דיכאון קלים, וכטיפול תומך למקרי דיכאון קשים יותר התערבויות אחרות לטיפול בדל"ל כוללות כאמור טיפול תרופתי בנוגדי דיכאון וטיפול פסיכותרפי. במאמרי סקירה רחבי הקיף שפורסמו לאחרונה, ישנה התייחסות לידע החלקי הקיים בנושא, והנטייה להפסיק טיפול תרופתי או להימנע ממנו, תוך גרימת נזק לנשים. ההמלצה היא שהנחת הבסיס אינה להימנע בכל מקרה מטיפול תרופתי. (Howard et al, 2014, Howard et al 2014 ארגון נוסף -"אם לאם בקהילה" הוקם ע"י הגב' דפנה נוימן (מנחה קורס הכנה ללידה) הבינה מתוך עבודתה שהשיא של היולדת אינו הלידה, אלא מה קורה עם התינוק בבית שהיולדת נמצאת שעות רבות עם התינוק. יזמה ופתחה יחד עם "שדמות"- מנהיגות בקהילה, במכללת אורנים- תכנית להכשרת רכזות "אם לאם בקהילה" (קורס דו שנתי –שלמדתי בעצמי) שהחל את פעילותו בשנת 2005(לצערי שדמות סגרו מחלקה זו, ויש רכזות בשטח חלקן עובדות בתפקיד וחלקן פנויות) מתנדבות התכניות המדהימות שפועלות במסירות, אהדה קבלה והעצמה- מסייעות לכל אותן יולדות להתמודד עם משבר זה ולחוות אותו כמשבר התפתחותי. בדרך זו אנו מגיעים לחוסן קהילתי • שוויוניות: כל יולדת זוכה לקבלת ליווי ותמיכה באופן שוויוני • הדדיות: היכולת של אישה להיות בתקופת חיים אחת 'הנתמכת' ובתקופת חיים אחרת 'התומכת- מתנדבת ומסייעת' • הכרות אישית אינטימית מתמשכת: בין המתנדבת ליולדת ובין המתנדבות עצמן. • אחריות משותפת: של כלל השותפים בקהילה לחיזוק האמהות , התא המשפחתי והתפקוד ההורי. • המתנדבות חייבות להיות אמהות, הן מוכשרות בקורס בן 13 מפגשים 3 שעות כל מפגש על ידי אנשי מקצוע בתחומים שונים כגון: "הולדתה של אם" מקומו של האב לאחר הלידה, הזנה והנקה של האם ותינוק. התפתחות מוטורית של התינוק, מצביים רגשיים לאחר הלידה, מיומנויות הקשבה ותקשורת ועוד... מותר לציין שהמתנדבות עצמן עוברות תהליך של העצמה אישית ומעידות על עצמן שהן נשים, סבתות, חמות, אימהות שלמות יותר עם עצמן וביחסיהן עם הסביבה. • כל מתנדבת נפגשת עם היולדת המצוותת לה (לאחר שהרכזת ערכה ביקור בית אצל היולדת) אחת לשבוע במשך שעתיים בבית היולדת, ההתנדבות מתקיימת עד שהתינוק בן שנה.(אלא אם האם אינה רואה צורך בכך) המתנדבות עצמן זוכות אף הן להדרכה, ליווי ותמיכה של רכזת התכנית לכל אורך ההתנדבות במפגש מתנדבות אחת לשבועיים ואם יש צורך גם בליווי אישי. • יש לציין שגם במגזר הערבי השכילו להבין שהשבטיות חסרה וההוכחה לכך שבכפר קרע תכנית "אם לאם בקהילה" פועלת מזה מספר שנים בהצלחה רבה ע"י שותפתי לעבודה הגב' סאאדה מסרי • מרגישה שמחובתי לשתף, ולו במעט מאותם מקרים אישיים של יולדות אשר פגשנו... י' – (נ+1) נמצאת בשליש השלישי להריונה. בזמן ההריון התגלתה לי' מחלת סרטן השד , אי לכך י' מטופלת בהקרנות, עקב מצבה צוותה לי' מתנדבת ששרדה גם היא ממחלה כזו. והמתנדבת החלה ללוותה לפני הלידה בעזרה לי' עם בתה בת השלוש מידי פעם בישול... אמה של י' מתגוררת בצפון הארץ וחולה אף היא במחלה כרונית ואינה מסוגלת לתמוך בבתה י'. עקב סיום התכנית בעיר משפחתה של י' תצטרך להתמודד במורכבות המצב עם מחלתה ואחרי הלידה ללא תמיכת המתנדבת.. • ר' (ר)– הריונית יחידנית בחודש התשיעי עם תיאומים, אביה נכה , אמה עובדת ומטפלת באביה. לר' שובצה מתנדבת בחודש התשיעי להריונה של ר' בכדי שתוכל ללוותה בלידה ומיד אחרי הלידה... כעת ר' תיוותר לבדה להתמודד עם התיאומים. • כן פגשנו ביולדות נורמטיביות נשואות בלידה ראשונה ,שניה ואף בלידה תשיעית שהליווי והתמיכה בהן בתקופה משמעותית וחשובה אחרי הלידה הכילה והעצימה אותן. • פגשנו יולדות במצב של בלוז עד דיכאון על הרצף שהופנו לגורמים המטפלים. איננו יודעים מה נמנע... • פגשנו אימהות שחוו בעברן דיכאון אחרי לידה ודאגו למסגרת תמיכה עוד בטרם לידתן. כי השכילו להבין שאם תופעת הדיכאון תופיע שוב אזי בחברה תומכת עוצמת הדיכאון לא תגדל. • פגשנו אימהות שהמתנדבת הייתה האדם היחיד שנכנס אליהן במשך השבוע. • פגשנו אימהות ומשפחות לתאומים ואף שלישיות ששם הקושי גדול יותר אנו עדים לאחרונה לריבוי הפריות ומכאן ריבוי ילודים בלידה אחת. • פגשנו מקרים בהם המתנדבות התריעו על עיכוב התפתחותי אצל התינוק וכך טופל יחסית מוקדם (בטרם יגיע לגן) אפקטיבי יותר. • נשים רבות היום יולדות מאוחר יחסית מבשנים עברו , נשים עם קריירה במצב סוציו-אקונומי גבוה שציפו כ"כ ללידה להגשים את חלום האמהות, אך יחד עם זאת מתקשות לתפקד מאחר ומרגישות את חוסר השליטה כפי שהייתה להן במשרד או במקום עבודתן. • הפעילות מתקיימת בערים שהרשות רואה שיש חשיבות לעניין ומקצה משאבים לכך. • גם במקומות שהרשות מקצה משאבים רוב התכניות עומדות בסימן שאלה לגבי המשכן, ועובדה שבשנים האחרונות נסגרו תכנית בחדרה, נתניה, רעננה, עמק חפר ועוד... מסיבות תקציביות שכן אם נשקיע ולו במעט ביולדת ובתינוק התמורה תהיה רבה, ויחסכו (לפחות חלק מהכספים) לטיפולים מאוחרים יותר ואף קשים יותר. • נחיה בקהילה חזקה יותר מחוסנת יותר. • סיכום מחקר הערכת תכנית "אם לאם בקהילה" - משנת 2014 בפרק זה נסכם את המסקנות העיקריות בנוגע לתרומת התכנים "אם לאם בקהילה" ליולדות שהשתתפו בה. תמיכה ביולדות. אחת המטרות המוצהרות של תכנית "אם לאם בקהילה" היא יצירת מערך תמיכה באימהות בשנה ראשונה לאחר לידה. בספרות מקצועית קיימות עדויות רבות המצביעות על קשר בין תמיכה סביבתית באם לבין מצבה הנפשית וטיב ההתקשרות בינה לבין תינוקה. כלומר אימהות הנהנות מתמיכה חברתית רבה יותר פחות נוטות לפתח סימני דיכאון ומתח (Cutrona & Troutman, 1986) וילדיהן מפתחים התקשרות בטוחה בסבירות גבוהה יותר ((Frye and Jacobson, 1991; Atkinson et al, 2000. על פי ממצאי המחקר, התכנית אכן מספקת ליולדות תמיכה נפשית ומעשית. כמעט כל היולדות עני כי בעקבות השתתפות בתכנית מעגל התמיכה שלהן התרחב ויש יותר אנשים אליהם הן יכולות לפנות בשעת הצורך (92%). המתנדבות המגיעות לבית היולדת על בסיס שבועי מהוות מקור תמיכה משמעותי מאוד ליולדות הטריות. המשיבות העריכו את תמיכת המתנדבת, הנפשית והמעשית כאחד, כרבה יותר מתמיכת המשפחה הקרובה ומתמיכת החברים וחברות. היולדות שלא מקבלות תמיכה מסביבתן הקרובה עלולות לסבול מבדידות, ממצב רוח ירוד ואף לפתח סימנים של דיכאון. לאור זה, חשוב במיוחד לציין את הממצא המצביע על קשר השלילי מובהק בין תמיכת המשפחה ביולדות לבין תמיכת המתנדבת: ככל שיולדות שקיבלו פחות תמיכה נפשית ומעשית ממשפחה הקרובה, כך הן העריכו יותר את תמיכת המתנדבת. כלומר, לתמיכה מרבית של מתנדבת זכו היולדות שהיו זקוקות לה ביותר - אלו שמסיבה זו או אחרת אינן מקבלות מספיק תמיכה נפשית ומעשית ממשפחותיהן. מקור נוסף לתמיכה מעשית, ובמיוחד נפשית, ראו היולדות באימהות האחרות שהכירו במפגשים קבוצתיים (71% ו-80% בהתאמה). חלק ניכר מהמשיבות שהשתתפו בתכנית בעבר (45%) ענו כי קשר עם האימהות שהכירו בתכנית נמשך עד היום. תכנית "אם לאם בקהילה" לא רק מרחיבה את מעגל התמיכה ביולדת על ידי כך שמצרפת אליו גורמים חדשים דהינו מתנדבות ואימהות אחרות המשתתפות בתכנית, אלא גם מחזקת את גורמי התמיכה הקיימים - בן הזוג ומשפחה הקרובה. רוב המשיבות דיווחו כי בעקבות להשתתפות בתכנית יש יותר שיתוף פעולה בינן לבין בן זוגן (86%), בני הזוג משתתפים יותר בגידול ילדים (67%) ויחסיי עם שאר בני המשפחה (הורים, אחים וכו') השתפרו (83%). השפעת התכנית על חיי היולדת. המשיבות דיווחו על השפעה נכרת של התכנית על חייהן בתחומים שונים. מעל ל - 90% מהיולדות העריכו כי בעקבות השתתפות בתכנית כישוריהן האימהיים ותקשורת עם התינוק/ת השתפרו. השתתפות בתכנית גרמה למשיבות להרגיש יותר מחוברות לקהילה (93%), לרצות לתרום ולהיות פעילה בקהילה בתור מתנדבת בתכנית "אם לאם בקהילה" (76%) או/ו בתחום אחר. יש לציין במיוחד את השפעת התכנית על מצבן הרגשי של היולדות. לעתים קרובות בחודשים הראשונים לאחר לידה מהווים תקופה מורכבת ועמוסה רגשית מאופיינת בתחושות של בהלה, לחץ, בלבול ודכדוך. חשוב מאוד שתחושות אלו יקבלו מענה אולם, בין היתר, כי רווחתה הנפשית של האם מהווה אחד הגורמים הבולטים המשפיעים על טיב הקשר הנוצר בינה לבין תינוקה (Campbell et al, 2004) ועל התפתחות הילד (Luoma et al, 2001; Cogill et al, 1986; Greig & Hove, 2001). משיבות רבות הדגישו את תרומת התכנית לשיפור מצבן הנפשי "התכנית החזירה לי את השפיות" – דברי אחת המשיבות. רוב המשיבות ציינו כי הכרה בכך שגם אימהות אחרות חוות קשים ומשברים כמוהן, חיזקה אותן (86%) וכי הודות לתכנית הן מרגישות יותר לגיטימציה להביע גם את החוויות והרגשות הפחות נעימים הקשורים באימהות (96%). שביעות רצון גבוהה של היולדות באה לידי ביטוי בכך שמידע על התכנית עוברת מפה לאוזן: מעל מחצית היולדות, מאלו שפנו לתכנית מיוזמתן, הגיעו בעקבות להמלצה של חברה או קרובת משפחה שהשתתפו בתכנית בעבר. כמו כן, כמעט כל המשיבות ענו כי יהיו מעוניינות להיות חלק מהתכנית פעם נוספת (93%) וכי הן הולכות להמליץ עליה לחברות ולקרובות המשפחה (98%). המלצות בהנחה שאמהות שזכו למענה ולתמיכה בתקופה ראשונה לאחר לידה יזדקקו פחות לשירותי הרווחה ולשירותים בריאותיים ופסיכולוגיים, ולאור ממצאי המחקר הנוכחי המצביעים על שביעות רצון גבוהה של היולדות מהתמיכה שתכנית סיפקה להן ניתן להמליץ: א. להרחיב את פעילות התכנית לקהילות וליישובים נוספים. ב. ביישובים בהם התכנית כבר פועלת להגביר את ההשקעה בפרסום ובאיתור האימהות העשויות להרוויח ממנה במיוחד, כגון אימהות חד-הוריות ונשים אחרות שמסיבה כל שהיא לא מקבלות תמיכה חברתית מספקת מהסביבה הקרובה. ***השנה איחדנו כוחות שתי התכניות ואנו רכזות תכנית "אם לאם בקהילה" יזמנו כנס לכל מתנדבות הארגונים בארץ כ600 מתנדבות יום עיון בנושא שהתקיים ב8.11.16 בהרצליה מתרומות של גופים ואנשים פרטיים. בנוסף ב15.1.17 התקיים מפגש רכזות בירושלים של כל הארגונים ביוזמת תכנית "אם לאם" העלנו את הקשיים בשמירה על התכנית ותפעולה. ניכר שנחוצה תכנית לאומית למען היולדות, ילדיהם ובני משפחותיהם ונראה שקיימות תכניות בשטח, על הממשלה רק לחזק אותן ולתת אפשרות לכל יולדת את הזכות לליווי ותמיכה בעבור תקופה משמעותית זו בחייה. הצעתי היא כפי שיש חוק סיעוד לקשיש דרך ביטוח לאומי שיהיה חוק סיעוד ליולדת –שתהיה לכל יולדת הזכות לבחור בליווי ותמיכה כפי שהוצגה בתכנית "אם לאם בקהילה" ובמקרים יותר קשים תהיה אפשרות של תמיכה יותר מפעם בשבוע. ***שהפעילות תינתן או דרך הביטוח הלאומי או דרך הרשויות המקומיות. אך חייבים לתקצב תכניות אלו. ***האם לא לכל תינוק מגיע הזכות לקבל אם רגועה מוכלת שתוכל להכיל אותו? ***האם זה לא תפקידה של כלל החברה לראות את האמהות ? רות כהן-אדיב- רכזת תכנית ברעננה ונתניה בעבר לפרטים נוספים: בפייסבוק - ליווי ותמיכה קהילתית ליולדת. [email protected] טל: 052-3356024