חומר רקע
י' בשבט התשע"ז
6 בפברואר 2017
אל: חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
תקנות ההוצאה לפועל (אגרות שכר והוצאות) (תיקון), התשע"ו-2016
תשלום לצד שלישי בהליכי ההוצאה לפועל בגין עיקול או מסירת מידע
במסגרת הליכים שמתנהלים לפי חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן – החוק), נדרשים לעיתים צדדים שלישיים לבצע פעולות שונות לטובת קידום ההליך. המחוקק הכיר בכך שלצד השלישי עשויות להיות הוצאות בגין ביצוע הפעולות האמורות, והקשרים שונים קבע מנגנון שמאפשר לצדדים שלישיים לקבל תשלום בגין הפעולות שהם נדרשים לעשות: לגבי מידע שצד שלישי נדרש למסור על חייב לפי סעיף 7ב לחוק, ולגבי עיקול של נכסי חייב הנמצאים אצל צד שלישי לפי סעיף 49א לחוק.
בשני המקרים, הסמיך החוק את שר המשפטים לקבוע, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, את התנאים לזכאות לתשלום ואת גובה התשלום, וכן הסדרים לתשלום החוב ולדרכי גבייתו. בין היתר, השר רשאי לקבוע כי התנאים לזכאות לתשלום הם קבלת כמות מזערית של צווי עיקול בפרק זמן שקבע, והפעלת מערכת ממוחשבת לרבות לקבלת הצווים ולמשלוח התשובות.
זכאות לתשלום של צד שלישי – ההסדר הקיים
בתקנות ההוצאה לפועל (אגרות שכר והוצאות), התשכ"ח-1968 (להלן – התקנות) קבוע מנגנון המאפשר תשלום שכר לצד שלישי, בגין הטלת עיקולים ובגין קבלת מידע.
על פי הקבוע בתקנות, תשלום השכר יהיה למי שהוכר על ידי מנהל מערכת ההוצאה לפועל (להלן – המנהל) כ"צד שלישי מוכר". המנהל יאשר הכרה בגורם כ"צד שלישי מוכר" הזכאי לתשלום, רק אם ניתן להמציא לאותו גורם צווים ולקבל ממנו תשובות לצווים בצורה ממוחשבת, ולגבי צווי עיקול – נדרש, בנוסף, שבמהלך 12 החודשים שקדמו לבקשה של הצד השלישי להיות מוכר הומצאו לו לפחות 2,500 צווי עיקול. לאחר שאישר בקשה כאמור, יפרסם המנהל את שמו של הצד השלישי המוכר בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של מערכת ההוצאה לפועל.
באשר לשיעור התשלום לצד שלישי מוכר:
בגין הטלת עיקול אצל צד שלישי מוכר – ישולם לצד השלישי סכום של 9 ₪, בין אם נמצאו נכסים של החייב בידיו ובין אם לאו;
בגין קבלת מידע – ישולם לצד השלישי סכום של בין 2 ל-5 ₪, תלוי בזהותו של הצד השלישי המוכר וטיב המידע המבוקש.
זכאות לתשלום של צד שלישי – התיקונים המוצעים
התקנות המוצעות מבקשות לערוך שני תיקונים מרכזיים בהסדר הקיים:
(1) מנגנון ההכרה בצד שלישי – המנגנון המתואר לעיל, נקבע בתחילת שנות ה-2000 מתוך מטרה לתמרץ את הגופים להתממשק בממשק מחשובי למערכת ההוצאה לפועל כדי להקל על הצורך משלוח עיקולים בדואר וקבלת תשובות ידניות לצווי העיקול. המנגנון מחייב כי תוגש בקשה למנהל מערכת ההוצאה לפועל המוסמך לקבוע אם יש לקבל את הבקשה של הצד השלישי להיות מוגדר כצד שלישי מוכר, ואת החלטתו של מנהל מערכת ההוצאה לפועל יש לפרסם באתר האינטרנט וברשומות. בדברי ההסבר לתיקון המוצע נטען, כי בחלוף למעלה מעשור מקביעת המנגנון, נמצא שהמנגנון המחייב החלטת מנהל מערכת ההוצאה לפועל בבקשת הצד השלישי, ופרסום הודעת ההכרה ברשומות ובאתר האינטרנט, מסורבל מאוד.
כמו כן, לנוכח שינויים במבנה שוק ההון והתנודתיות הגבוהה מאוד בשוק ההון, המוכתבת על ידי אגף שוק ההון באוצר, נוצרים מצבים בהם הכרה בגוף מסוים כצד שלישי מוכר מחייבת הכרה מחדש, בחברה החדשה שנוצרה לאחר המיזוג. כמו כן, בגלל המבנה ההסטורי של שוק ההון, בו בעבר, קופת גמל, הייתה יכולה להיות חברה בע"מ (מה שהיום אינו אפשרי לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) התשס"ה- 2005) ומיזוגן של חברות מנהלות וקיומן של קופות גמל רבות (כ-900) ורצונם של כל הגופים להתממשק, נמצא כי נכון לשנות את המנגנון כך, שכל גורם שמבקש לעבוד מול מערכת ההוצאה לפועל בצורה ממוחשבת, בממשק, יהיה זכאי לתשלום, בלי צורך בתהליך הכרה על ידי מנהל מערכת הוצאה לפועל, כך שאותו צד שלישי יהיה זכאי לשכר, 30 יום לאחר מתן הודעה באתר הרשות.
(2) שינוי בשיעור גובה התשלום לצד שלישי – כאמור לעיל, בגין הטלת עיקולים משולם סכום של 9 ₪, ובגין קבלת מידע משולם סכום של בין 2 ל-5 ₪. בדברי ההסבר לתיקון המוצע נטען, כי הסכום של 9 ₪ נקבע בתחילת שנות ה-2000, ושיקלל לתוכו באותן שנים עלויות מחשוב שונות שאינן רלבנטיות היום ושמביאות לכך, שמוטל על החייב, נטל כבד של הוצאות בגין הליכי עיקול (מכפלה של 9 ₪ כפול כלל הגורמים הזכאים לשכר, אצלם מבקש הזוכה להטיל עיקול). ניתוח כלכלי שנערך עבור רשות האכיפה והגבייה על ידי חברת תבור כלכלה ופיננסיים בע"מ, העלה כי הסכום הנגבה כיום גבוה מהעלות הממשית של צדדי ג' אצלם מוטל העיקול. לכן, מוצע להעמיד את סכום התשלום בגין עיקול אצל צד שלישי מוכר, על סך של 6 ₪, כך שהסכום יתאים לעלות הממשית.
נקודות לדיון
(1) הערת ניסוח: תקנה 4א1(ה) – מופיע הביטוי "לצד השלישי המוכר", ונוכח התיקונים המוצעים יש למחוק את המילה "המוכר".
(2) נתונים – מוצע לקבל מרשות האכיפה והגבייה את הנתונים הבאים:
כמה צווי עיקול אצל צד ג' יש בכל שנה וכמה זה יחסוך באופן מצטבר לכלל החייבים?
כמה בקשות מידע לפי סעיף 7ב יש בכל שנה? כמה בקשות מידע יש בממוצע לתיק?
בכמה אחוז מהמקרים יש נכסים / מידע אצל הצד השלישי ובכמה אחוז מהמקרים אין?
(3) תשלום דיפרנציאלי – בתקנות המסים (גביה) (תשלום לצד שלישי שהומצא לו צו עיקול בדרך אלקטרונית), התשע"ה-2015 (להלן – תקנות המסים גביה) שנדונו לפני מספר חודשים בוועדה, הוצע לקבוע תשלום דיפרנציאלי לצד שלישי בגין טיפול בצו עיקול שהומצא בדרך אלקטרונית, כך שבמקרים שבהם נמצאו נכסים ברי עיקול של החייב בידי הצד השלישי – הוא יקבל תשלום של 19 ₪, ובמקרים שבהם לא נמצאו נכסים ברי עיקול של החייב בידי הצד השלישי – הוא יקבל תשלום של 2 ₪. מדוע בהקשר שלנו ההצעה היא לתשלום אחיד ולא דיפרנציאלי? לפי התחשיבים שנמסרו לוועדה בדיון בעניין תקנות המסים גביה תשלום דיפרנציאלי גם מדויק יותר מבחינת העלויות של הצדדים השלישיים, וגם יפחית באופן משמעותי יותר את העלויות לחייבים (זאת, נוכח העובדה שבכ-87% מצווי העיקול לא נמצאים בידי הצד השלישי נכסים ברי עיקול)? האם התחשיבים באשר להוצאה לפועל הם שונים? האם יש שיקולים אחרים?
(4) תחשיבי עלויות לגבי מידע – האם נערכו תחשיבים חדשים של עלויות גם לגבי תחום בקשות המידע? האם סכומים של 4 ₪ או 5 ₪ לבקשת מידע אכן משקפים את העלויות, שעה שלפי המוצע סכום של 6 ₪ משקף את העלויות של טיפול בצווי עיקול (שסביר להניח שההשקעה הנדרשת לגביהן היא גדולה יותר)?
(5) אופן שליחת צווי עיקול ובקשות מידע – איך הדברים עובדים בפועל? לגבי צווי עיקול – האם בכל תיק מערכת ההוצאה לפועל שולחת באופן אוטומטי צווי עיקול לכל הגופים הפיננסיים המוסדיים? לגבי בקשות מידע – כמה אחוזים מבקשות המידע הן של הזוכים וכמה ביוזמת הרשמים? האם שולחים בקשות מידע באופן אוטומטי למכלול הגופים המופיעים בתוספת, או שכל פעם מנסים לשלוח לגורם נוסף ואם המידע אינו מספק שולחים לגופים נוספים?