חומר רקע

תקנות ההוצאה לפועל (אגרות שכר והוצאות) (תיקון), התשע"ו-2016 (1) הערת ניסוח: תקנה 4א1(ה) – מופיע הביטוי "לצד השלישי המוכר", ונוכח התיקונים המוצעים יש למחוק את המילה "המוכר". מקובל. (2) נתונים – מוצע לקבל מרשות האכיפה והגבייה את הנתונים הבאים: כמה צווי עיקול אצל צד ג' יש בכל שנה וכמה זה יחסוך באופן מצטבר לכלל החייבים? כמה בקשות מידע לפי סעיף 7ב יש בכל שנה? כמה בקשות מידע יש בממוצע לתיק? בכמה אחוז מהמקרים יש נכסים / מידע אצל הצד השלישי ובכמה אחוז מהמקרים אין? התשובות תינתנה לפי הנתונים הקיימים בדו"ח השנתי האחרון שפורסם בתחילת 2016. ביקשתי מגורמי המחשוב להוציא נתונים עדכניים. כמה צווי עיקול אצל צד ג' יש בכל שנה וכמה זה יחסוך באופן מצטבר לכלל החייבים? בשנת 2015 – 27,77,247 מתוכם בתשלום 4,526,528 בשנת 2014- 23,144,424 בשנת 2013- 35,631,395 בשנת 2012 – 28,103,617 *אציין כי בדו"ח השנתי, אין הבחנה בין עיקולי צד ג' ממוחשבים (שיש בהם עלות) לבין כאלה שאינם ממוחשבים (ושאינם כרוכים בעלות) לבין כאלה שהם ממוחשבים ושלא הוכרו (ועל כן אינם כרוכים בעלות). על פי נתונים שבדקתי בעבר לשנת 2013, אחוז העיקולים בתשלום היה 15% מכלל העיקולים משום שזוכים רבים נקטו בהליך העיקול הממוחשב החינמי. לדוג' ביחס לגורם מסוים שבשנת 2015 היה מולו ממשק, אך הוא לא היה צד שלישי מוכר, היו 561,223 עיקולים, ובשנת 2016 לאחר שהפך למוכר הצטמצמו כמות העיקולים ל 49,386 עיקולים כלומר ירידה ב 92% בכמות העיקולים שנשלחו לגורם זה. נציין כי ירידה של 90% בהיקף העיקולים היא ירידה שנדגמה בשנת 2000 כאשר החלנו לגבות סכומים בגין עיקולים והיא הירידה הקבועה, כאשר גוף שאיתו יש ממשק, הופך להיות גוף מוכר. ההשערה, היא, שגופים מוסדיים מעקלים לפי תבנית ידועה מראש, לדוג' תחילה אצל 5 בנקים גדולים. צפוי כי תבנית זו לא תשתנה, כך שהחיסכון הוא בגובה ההפרש בין הסכום הנוכחי (9 ₪) לבין הסכום שיאושר במכפלת הגורמים אצלם רגיל הזוכה להטיל עיקול. כמה בקשות מידע לפי סעיף 7ב יש בכל שנה? כמה בקשות מידע יש בממוצע לתיק? בשנת 2015 התקבלו 411,370 החלטות למסירת מידע ביחס ל 687,029 גופים. מצ"ב הדף הרלבנטי, מהדו"ח השנתי. צווי מידע (ללא כתובות וכניסות ויציאות) שנת 2015 572,729 צווים שנת 2016 589,891 צווים קשה להשיב על השאלה כמה בקשות למידע יש בממוצע לתיק. בכמה אחוז מהמקרים יש נכסים / מידע אצל הצד השלישי ובכמה אחוז מהמקרים אין? אין אפשרות לפלח ממערכת המחשוב. התשובות הן במלל, ולא תמיד המלל הוא כזה המעיד על נכס. בכל מקרה אפשר לסנן סטטוס "קיים מידע" מהצווים הללו. יחד עם זאת, אין זה אומר שבהכרח נמצאו נכסים. שנת 2015 255,847 שנת 2016 253,503 (3) תשלום דיפרנציאלי – בתקנות המסים (גביה) (תשלום לצד שלישי שהומצא לו צו עיקול בדרך אלקטרונית), התשע"ה-2015 (להלן – תקנות המסים גביה) שנדונו לפני מספר חודשים בוועדה, הוצע לקבוע תשלום דיפרנציאלי לצד שלישי בגין טיפול בצו עיקול שהומצא בדרך אלקטרונית, כך שבמקרים שבהם נמצאו נכסים ברי עיקול של החייב בידי הצד השלישי – הוא יקבל תשלום של 19 ₪, ובמקרים שבהם לא נמצאו נכסים ברי עיקול של החייב בידי הצד השלישי – הוא יקבל תשלום של 2 ₪. מדוע בהקשר שלנו ההצעה היא לתשלום אחיד ולא דיפרנציאלי? לפי התחשיבים שנמסרו לוועדה בדיון בעניין תקנות המסים גביה תשלום דיפרנציאלי גם מדויק יותר מבחינת העלויות של הצדדים השלישיים, וגם יפחית באופן משמעותי יותר את העלויות לחייבים (זאת, נוכח העובדה שבכ-87% מצווי העיקול לא נמצאים בידי הצד השלישי נכסים ברי עיקול)? האם התחשיבים באשר להוצאה לפועל הם שונים? האם יש שיקולים אחרים? מאגר הנתונים שהיווה בסיס לחישובים הוא אחיד. ביחס לגופי המדינה, ניתן לווסת את התשלום לפי תוצאה ובסוף התהליך, כלומר התשלום על ידי גופי המדינה, או גופים שפועלים לפי פקודת המסים גביה מתבצע בדיעבד, ועל כן אפשר להפיק דו"ח חודשי, בסופו של כל חודש, לכמת את כמות העיקולים שהתשובה לגביהם שלילית/חיובית ולחשב את הסכום לתשלום. בהוצאה לפועל, התשלום נגבה מהזוכה מראש. מאחר ומדובר בזוכים שונים לרבות זוכים פרטיים או חברות שלא ניתן לדעת מהי איתנותן הפיננסית, התשלום צריך להיגזר מראש. לא ניתן בהוצאה לפועל לצפות כי הזוכה ישלם בדיעבד ואת התשלום לצדדי ג' צריך להעביר בכל מקרה וקיים סיכון כי אם התשלום לא יתקבל מראש, לא ניתן יהיה לגבותו בסופו של דבר מהזוכה. הסכום של 6 ₪ הוא שקלול למעשה של העלויות שמשקף למספר אחד (אחרי עיגול כלפי מעלה למספר שלם) את העלות הממשית של העיקולים. (יובהר ע"פ התחשיב שערכה חברת תבור התחשיב הוא 5.2 אלא שיכולות להיות בתחשיב סטיות של 10% ) (4) תחשיבי עלויות לגבי מידע – האם נערכו תחשיבים חדשים של עלויות גם לגבי תחום בקשות המידע? האם סכומים של 4 ₪ או 5 ₪ לבקשת מידע אכן משקפים את העלויות, שעה שלפי המוצע סכום של 6 ₪ משקף את העלויות של טיפול בצווי עיקול (שסביר להניח שההשקעה הנדרשת לגביהן היא גדולה יותר)? לא נעשה בשלב זה, תחשיב מחודש ביחס לעלויות המידע, משום שהתחשיבים לגבי המידע נעשו בשנת 2009 בעוד התחשיבים הקודמים ביחס לעיקול הם מסוף שנות ה- 90 ועל כן ראינו צורך בעריכתם מחדש. גם היקף השימוש במידעים נמוך מהיקף השימוש בצווי העיקול. (5) אופן שליחת צווי עיקול ובקשות מידע – איך הדברים עובדים בפועל? לגבי צווי עיקול – האם בכל תיק מערכת ההוצאה לפועל שולחת באופן אוטומטי צווי עיקול לכל הגופים הפיננסיים המוסדיים? לגבי בקשות מידע – כמה אחוזים מבקשות המידע הן של הזוכים וכמה ביוזמת הרשמים? האם שולחים בקשות מידע באופן אוטומטי למכלול הגופים המופיעים בתוספת, או שכל פעם מנסים לשלוח לגורם נוסף ואם המידע אינו מספק שולחים לגופים נוספים? מרבית התיקים בהוצאה לפועל מנוהלים באמצעות עורכי דין מטעם הזוכים. אין שיטה אחידה אצל הזוכים הללו להטלת עיקולים. מרבית הזוכים המוסדיים (בנקים חברות תקשורת) פתחו שיטה, הדומה גם לנהוג במוסדות המדינה, לפיה מוטלים תחילה עיקולים אצל 5 בנקים גדולים, ככל שידוע מי המעסיק מוטל עיקול גם אצל המעסיק (על פי רוב, לא מדובר בעיקול שיש לצידו תשלום). גם בקשות המידע, הן בקשות שיוזמים הזוכים. כמעט ולא מתבקשים צווי מידע על ידי הרשמים, למעט בתיקים המועמדים למסלול הפטר, אז נותנים רשמי ההוצאה לפועל צווים לקבלת מידע, על מנת לבחון האם התיק מתאים להכנס למסלול הפטר. כשמדובר בתיקים מועמדים למסלול הפטר, ישנם רשימה מומלצת של גופים אליהם כדאי לפנות בבקשה לקבלת מידע, אם כי כל רשם לפי שיקול דעתו יכול לפנות לגופים נוספים.