חומר רקע

דו"ח מסכם לפעילות וועדת החלל יו"ר פרץ וזאן מנכ"ל משרד המדע הטכנולוגיה והחלל דצמבר2016 ד"ר דגנית פייקובסקי דוח מסכם לפעילות וועדת החלל- בלמ"ס דצמבר2016 2 תוכן עניינים דברי פתיחה מאת יו"ר הוועדה ................................ ................................ .............................. 3 תקציר מנהלים ................................ ................................ ................................ .................... 4 כללי ................................ ................................ ................................ ................................ ... 9 אודות הוועדה ומטרתה ................................ ................................ ................................ . 9 מבנה הדו"ח ................................ ................................ ................................ ................. 9 עבודת הוועדה ................................ ................................ ................................ ............ 10 חברי הוועדה ................................ ................................ ................................ .............. 11 פעילותן של וועדו ת קודמות בנושא ................................ ................................ ............... 12 פרק א - חלל בישראל ................................ ................................ ................................ ......... 14 הצורך בתכנית חלל ................................ ................................ ................................ ..... 16 חוסן לא ומי וצורכי הביטחון ................................ ................................ ......................... 16 צורך בשימור יכולות עצמאיות ,ידע ותשתיות בתעשייה ................................ .................. 17 צורך כלכלי חברתי ................................ ................................ ................................ ...... 17 חלל במדינת ישראל - תמונת מצב ותובנות עיקריות ................................ ....................... 19 פערים וחסמים ................................ ................................ ................................ ........... 23 מטרות ויעדים ................................ ................................ ................................ ............ 24 פרק ב - תקשורת לוויינים בישראל :ממשבר להזדמנות ................................ ........................... 26 תקשורת כתשתית קריטית למדינת ישראל ................................ ................................ ..... 26 תקשו רת באמצעות כבלים תת ימיים ולוויינים ................................ ............................... 27 האיומים על התקשורת במדינת ישראל ................................ ................................ .......... 28 נקודות שמיים וחשיבותן למדינת ישראל ................................ ................................ ....... 29 המענה לאיומים :כיצד להבטיח יתירות והתאוששות מהירה? ................................ ........... 30 חלופות אפשריות לשימוש בלווייני תקשורת בישראל אל מול הצרכים והאיומים ............... 32 עקרונות למימוש המתווה :לווייני תקשורת מסחריים מתוצרת ישראל ובהפעלת חברה ישראלית ................................ ................................ ................................ .................... 35 מפת דרכים וצעדים אופרטיביים לשיקום הפעילות בתחום לווייני התקשורת ..................... 35 פרק ג לצאת מהמשבר - הדרך לתכנית חלל יציבה ובת קיימא ................................ ................. 38 המלצות לגישור על הפער בין הצורך בתכנית חלל יציבה והמצב הקיים ............................. 38 צרכים תקציביים ................................ ................................ ................................ ......... 39 המלצות אופרטיביות ומנגנונים למימוש היעדים ................................ ............................. 41 נספחים וחומרי רקע ................................ ................................ ................................ ........... 44 דוח מסכם לפעילות וועדת החלל- בלמ"ס דצמבר2016 3 דברי פתיחה מאת יו"ר הוועדה ב ספטמבר2016 , לאחר האירוע החמור של אובדן לוויין עמוס-6 ומפגש שקיים עם אנשי המשרד ,וראשי תעשיות החלל בישראל, מינה שר המדע הטכנולוגיה והחלל ח"כ אופיר אקוניס את הוועדה בראשותי לצורך טיפול ב נושא .תכנית החלל של ישראל בדגש על לווייני התקשורת ד ו"ח ,זה, פרי עבודתה של הוועדה ,בשלושת החודשים האחרונים מסתמ ך על שורה של דיוניים ומפגשים שקיימה הוועדה עם נציגי התעשיות, האקדמיה, הממשלה ומומחים נוספים, כמו גם נציגי הציבור. מטרת הדו"ח לנתח ולהגיש לממשלת ישראל הצעה מעשית ל טיפול מידי לשיקום המצב הקשה אליו נקלעה פעילות החלל בישראל ולהתוות תכנית פעולה לחיזוק הפעילות ושימורה לצורך .מענה לצרכיה הלאומיים הכוללים של מדינת ישראל הוועדה פעלה לאור החזון לשמר את היתרונות היחסי ים של ישראל בתחום החלל ולחזק את יכולותי ה העצמאיות לטובת מימוש צרכיה הלאומיים הכוללים. י אנ מבקש להודות ל חברי ה וועדה ולמשקיפים על עבודתם החשובה ותרומתם לגיבוש דו"ח זה .והמלצותיו י אנ מבקש לציין לטובה את עבודת ה של ד"ר דגנית פייקובסקי בריכוז עבודת ה וועדה ובכתיבת דו"ח זה, ועבודתה של גב' מורן קוגן כמ .זכירת הוועדה חברי הוועדה ואני מעריכים את האמון שניתן בנו, וכן את ההזדמנות לנסות ולתרום לקידומה של תכנית החלל בישראל לטובת.מדינת ישראל ,בתודה ובכבוד רב פרץ וזאן מנכ"ל משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל דוח מסכם לפעילות וועדת החלל- בלמ"ס דצמבר2016 4 תקציר מנהלים 1. כללי במדינת ישראל נבנתה בעמל רב ולאור ,ך שנים, תשתית טכנולוגית עצמאית ומתקדמת בתחום החלל כולל כוח א דם איכותי ומיומן בתעשייה ובאקדמיה. ההישגים אליהם הגיעה מדינת ישראל, מתוך חזון וחתירה למצוינות, הציבו אותה בח זית הידע ב עולם ב תחום החלל ועל כך הוגדרה כמובילה עולמית . ,ברמה הלאומית להחלטה לפתח את תח ום החלל בישראל היתה תרומה בעלת משמעות להפיכת ישראל למדינה טכנולוגית ו מתקדמת מדעית וכלכלית והשפעתה ניכרת על התעסוקה ,במשק ה קידום ה טכנולוגי ופיתוח מוקדי ידע חיוניים. ההתפתחות המואצת בתחום החלל בעולם בשנים האחרונות אל מול ההאטה בפעילות בישראל והמשבר אליו נקלע ה תעשיית החלל מהטעמים ,המפורטים בדו"ח, הביאו לשחיקה במעמדה של מדינת ישראל בתחום החלל אל מול העולם ולנסיגה ביכולות אל מול החזון הטכנולוגי של המדינה. לכן, יש צורך בשילוב ואיחוד מאמץ על ידי כלל הגורמים ב מדינת ישראל לה משיך ולפתח את מוקדי הידע בתעשיית החלל ובאק דמיה, לעודד חדשנות ויזמות בתחום האזרחי- המסחרי שהם המפתח לשגש וג ורווחה . אנו סבורים כי השקעה בתחום החלל (אשר המינימום שלה מפורט במסמך זה), יכולה ליצור מסה קריטית שתהפוך את ישראל לשחקן משמעותי בתחום. שוק החלל העולמי, הכולל מוצרים ושירותים, מוערך ב יותר מ- 320 מיליארד דולר בשנה. גם אם חלקה של ישראל בשוק יהיה רק1% , מדובר בייצוא של2-3 .מיליארד דולר בשנה .בנוסף, יש מקום לחבר את פעילות החלל בישראל לתחומים אחרים בהם ישראל מוכרת כמובילה ,לדוגמה הממשק שבין עולם החלל לבין עולם הסייבר, ש.הופך לתחום פעילות חשוב לישרא ל ,תעשיית סייבר מתקדמת בעלת מוניטין עולמי ו תעשיי ת החלל ,בישראל תוכל להשתלב בתחום זה להתפתח ולהוביל. לכן יש לתת עדיפות לפיתוח מוצרים, יכולות ושירותים שיאפשרו לתעשייה .בישראל להתחרות בשוק העולמי ולבסס את עצמה 2. המשבר ומשמעותו בנובמבר2015, פסק הקשר עם לוויין התקשורת עמוס-5 .וכעבור זמן קצר הוכרז על אבדנו בספטמבר2016 , אבד לוויין התקשורת עמוס-6 מתוצרת התעשייה האווירית ערב שיגורו לחלל. בעוד חודשים ספורים, ברבע הראשון של שנת2017, צפוי לוויין התקשורת עמוס-2 , המשרת צרכנים ישראליים רבים, לסיים את תפקידו ולהתפנות מנ קודת השמיים בה הוא מצוי. למרות רצף ,האירועים אין לווייני תקשורת נוספים בפיתוח על ידי התעשייה האווירית ופעילות החלל בישראל :נמצאת במשבר חריף א. היציבות ה כלכלית של חברת'חלל תקשורת 'ויכולתה לממן בניית לוויינים חדשים ספגה מכה קשה .יתרה מכך ,בכדי לשקם את המצב ,ל מנוע פגיעה בלקוחותיה ולהגן על נקודות דוח מסכם לפעילות וועדת החלל- בלמ"ס דצמבר2016 5 השמיים אליהן היו מיועדים שני הלוויינים שאבדו, נדרשת' חברת חלל תקשורת' לחכור לווייני תקשורת קיימים ,פעולה הכרוכה בעלות לא מבוטלת . ב. עבור התעשייה האווירית ,הקבלן הראשי של תכנית החלל של ישראל , העובדה שאין לווייני תקשורת נוס פים בפיתוח ואין הזמנה ללווייני תקשורת נוספים מעמידה בסיכון את יכולתה להמשיך ולהחזיק בקו הפיתוח. המשמעות היא אבדן של יכולות , ידע ומומחיות שנצברו בעמל רב . ג. ברמה הלאומית , בתוך זמן קצר יעמדו לרשות מדינת ישראל רק שני לווייני תקשורת תוצרת ישראל עמוס-3 ועמוס-4 .מ שמעות הדבר היא יכולת חלקית בלבד לשימוש בלווייני תקשורת לטובת צרכיה הלאומיים של מדינת ישראל ואזרחיה .בשל יתירות נמוכה , במקרה חירום יש חשש לפגיעה קשה בכלכלה ו בשגרת החיים .בנוסף ,קיים סיכון ממשי ל אבדן נקודות השמיים של מדינת ישראל בהן ניתן למקם לווייני תקשורת במסלול גיאוסטציונארי . שילוב כל אלה מעמיד ב סכנה ממשית את קיומ ו של תחום לוויינ י ה תקשורת בישראל ומשפיע לרעה על מכלול הפעילות בתחום החלל בישראל, כולל תחום ה תצפית וה .חישה מרחוק 3. הצורך בתכנית חלל למדינת ישראל יש צורך מהותי ביכולת עצמאית להשגת מידע מהחלל ובהעבר ת מידע באמצעות החלל (תצפית ותקשורת). יכולות אלה נדרשות לקיום באופן שוטף ורציף. צורך זה רק הולך ומתעצם ככל שמשתנה הסביבה האסטרטגית והטכנולוגיה ממשיכה להתקדם ולשגשג. מאחר והסיבות לצורך במידע מהחלל באמצעות לווייני חישה מרחוק ברורות ומוסכמות נתמקד בהסבר הצורך .בתקשורת עצמאית באמצעות לוויינים :הצורך המבצעי בלווייני תקשורת למדינת ישראל נובע ממספר סוגיות א. הבטחת חופש ה פעולה במרחב באמצעות יצירת מידע והעברת מידע באופן בלתי תלוי למען מענה לשליטה במרחב . ב. שימור שלוש נקודות השמיים העומדות בשלב זה לרשות מדינת ישראל לצורך הבטחת היכולת למקם לווייני תקשורת ישראלים בחלל והבטחת השימוש בתחום התדרים לטובת כלל הצרכנים הלאומיים והפרטיים בישראל . ג. יתירות לתשתית התקשורת כתשתית קריטית לקיום קשר בין ישראל לעולם . בעולם החשוף יותר ויותר לאיומי סייבר ומתקפות על תשתיות קריטיות ,אסונות טבע , או אירועים מלחמתיים ,גיבוי לקשר עם העולם הוא קריטי לשם פיזור סיכון . מבחינה גיאופוליטית ישראל משולה לאי , שכן היא מוקפת מדינות אשר לא נמצאות עמה בהסכמים המאפשרים גיבויים תקשורתיים באמצעות כבלים תת קרקעיים . במצב זה גדלה ההסתמכות של ישראל על כבלים תת ימיים. מערך של לווייני תקשורת יחזק את היתירות והביטחון התקשורתי של מדינת ישראל בעת חירום ו יסייע ב צמצום זמן ההתאוששות והחזרה לכשירות ב מצבי חירום כמו אסון טבע ,טרור ,מלחמה ו/ או לחץ פוליטי משמעות י. דוח מסכם לפעילות וועדת החלל- בלמ"ס דצמבר2016 6 מכל הסיבות והצרכים הללו נדרשת למדינת ישראל תכנית חלל משותפת אזרחית ו לאומית , עצמאית ובת קיימא גם בתחום התקשורת. יתרה מכך, מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להישאר מאחור ולא להתקדם בזמן שהעולם צועד קדימה . 4. הפער בין הצרכים והיכולת לממשם ,אל מול מכלול הצרכים הלאומיים והיכולות הגבוהות שנצברו בתעשיית החלל בישראל ובאקדמיה סובלת תכנית החלל של ישראל, ו כל מב ל התחומים, ,אך בעיקר בתחום התקשורת מפער הולך וגדל בין החשיבות הלאומית ש ,בקיום עצמאי ומתקדם של התשתיות והיכולות הטכנולוגיות שפותחו כולל כוח האדם האיכותי והמיומן, ובין האפשרות להמשיך ולקיים אותן. זאת מאחר ואין תמיכה מתאימה מצד המדי נה לצורך המשך פיתוחה של היכולת ועמידתה של ישראל בחזית הידע בתחום .החלל נציגי התעשיות הגדולות והקטנות כמו גם נציגי האקדמיה שהופיעו בפני הוועדה מנו שורה של גורמים המקשים על ה יכולת הכוללת לקיים תעשייה בת קיימא ו להשתלב בשוק החלל העולמי: תקציב י מו"פ נמוכים מש ;מעותית ביחס לעולם המיקוד של ישראל בתחום החלל ש נותר בעיקרו בתחום הביטחוני וכמעט ואינו כולל פיתוח של יישומים ושירותים ;אזרחיים ומסחריים תשתיות מיושנות ;ותשתיות חסרות היעדר סביבה תומכת לחברות קטנות ש לא מאפשר לפתח ולקיים את האקו-סיסטם הנדרש בתחום החלל; חוסר ת קצוב למחקר בסיסי באקדמיה; מיעוט אנשי סגל בתחומי הנדסת חלל; מנגנוני מימון המתמקדים במו"פ בלבד וניתנים לפרקי זמן קצרים מדי; היעדר ק רנות הון סיכון ה מתמחות בחלל .; חסמים שונים מתחום הרגולציה בנוסף לכך, בתחום התקשורת, הקושי העיקרי מתבטא בכך שעלות לווייני התקש ורת מתוצרת .ישראל גבוהה אל מול רכש מחוץ לישראל הסיבות לכך הן נפח עבודה קטן עבור ,השוק המקומי קצב נמוך של ייצור לוויינים שאינו כלכלי והיעדר מימון באמצעות תכנית רב שנתית. כתוצאה מכך הכדאיות המסחרית בפיתוח יכולות עצמאיות מלאות לבניית לווייני תקשורת נמוכה ומתב צע רכש של מערכות מחוץ לישראל. בנוסף, בהינתן פרקי הזמן ה ממושכים בין פרויקט לפרויקט ובהיעדר .תכנון ארוך טווח, עלויות המו"פ מושתתות על כל פרויקט בנפרד יחד עם זאת, ניתוח סדר האירועים בפיתוח לווייני התקשורת בישראל מלמד, כי השקעות ממשלתיות תמיד ליוו את פיתוח לווייני התקשורת בישראל באמצעות פתרונות אד- הוק ומימון מצד משרדי הממשלה השונים לצורך השלמת עלויות. היעדר מתווה מוסדר לסיוע ממשלתי למו"פ בתחום לווייני התקשורת מייצר אי וודאות, חוסר יציבות וחוסר יעילות. תכנון קדימה של פעולות הפיתוח והמימון היה מאפשר לצמצם את אי הוודאות, לשמר את היציבות ולשפר את היעילות וכך .גם להוזיל את העלויות דוח מסכם לפעילות וועדת החלל- בלמ"ס דצמבר2016 7 5. מה נדרש? על מנת להתמודד עם המשבר בתחום החלל בישראל ולהבטיח את היכולת לממש את צרכי מדינת ,ישראל בתחום החלל בכלל, לרבות בתחומי החישה מרחוק ותקשורת הלוויינים נדרשת מדיניות לאומית ב רורה המגדירה את הפעילות בחלל כיעד בעדיפות לאומית . את הביטוי למדיניות יש לספק באמצעות תכנית חלל יציבה בעלת תעשיית חלל ואקדמיה עם יכולות עצמאיות. על התכנית להבטיח ש לרשות המדינה והמערכת המסחרית תעמוד האפשרות לטכנולוגיה ישראלית באמצעות בסיס תעשייתי רחב של חברו ת מגוונות בעלות פעילות אזרחית- תחרותית. במסגרת זו יש לספק .תמיכה ייעודית לתחום לווייני התקשורת ויש לראות בכך יעד לאומי מרכזי אנו סבורים ,וממליצים כי שימוש בלווייני תקשורת מסחריים מתוצרת ישראל והפעלתם באמצעות חברה ישראלית הוא המתווה המיטבי למימוש הצרכים הלא ומיים של מדינת ישראל בלווייני תקשורת אל מול העלות למדינה. מתווה זה יספק חופש פעולה, יתירות תקשורתית, ישמר את .נקודות השמיים ואת יכולותיה של ישראל בידע ובטכנולוגיה מאחר ועלות הלוויינים מתוצרת ישראל גבוהה יותר מעלותם בשוק העולמי, יש צורך לגבש מתווה שיאפשר לגשר על הפער ובהדרגה אף לצמצם אותו. בין היתר נדרש להבטיח קיום יציב לחברה ישראלית לצורך הפעלת הלוויינים, כמו גם פיתוח האפשרות לייצר בישראל מערך תעשייתי ללווייני תקשורת באופן מלא (מקצה לקצה) ללא רכש של מערכות ורכיבים חיוניים בחוץ, ולסייע במימון .הפער הנותר ,מבחינה כמותית מערך לווייני התקשורת הנדרש לצרכי מדינת ישראל הוא מערך של לפחות4 ,לווייני תקשורת פעילים בו זמנית:וזאת מהסיבות הבאות א. קיומם במקביל של ארבעה לווייני תקשורת יאפשר לספק יתירות ו גיבוי ל מקרה של פגיעה בתפקוד מערכות תקשורת תת-ימית ,לפחות באופן חלקי , כך שישמר רצף בהעברת תקשורת וקיומה של רשת האינטרנט לצרכים חיוניים. ב. הגנה על שלוש נקודות השמיים כולל תחום התדרים באמצעות לווי י ן אחד בכל נקודת שמיים. מעבר לכך ,לצורך הבטחת יתירות לטובת רצף תפקודי של הממשל , שימור פעילות מסחרית מול העולם ,והבטחת היכולת בהפצת ש ירותי טלוויזיה( DTH ) במקרה של כשל או פעילות עוינת , נדרש גיבוי ועיבוי באמצעות לוויין נוסף בנקודת השמיים4W , החיונית ביותר למדינת ישראל. ג. קיומם במקביל של ארבעה לווייני תקשורת בחלל , יאפשר את קיומה היציב של המערכת המייצרת ומפעילה את לווייני התקשורת לטובת הבטחת תפעול בקרה ושליטה בלווייני התקשורת באמצעות חברה ישראלית . ד. בהינתן שאורך החיים המקובל ללוויין תקשורת הוא15 שנים, המשמעות של4 לווייני .תקשורת הוא יצור שוטף של לוויין אחד כל ארבע שנים זהו צעד חיוני לשימור נפח עבודה .מינימלי ורציף של קו היצור בתעשייה המקומית דוח מסכם לפעילות וועדת החלל- בלמ"ס דצמבר2016 8 6. צרכים תקציביים א. בטווח המידי ,ל השלמת הפער בעלות חכירת לוויין קיים והבאתו לנקודת השמיים4W אל מול מימון הלקוחות , נדרש סיוע בהיקף של20 מיליון ₪ בשנה למשך פרק הזמן שיידרש לפיתוח לוויינים חלופיים ושיגורם .מדובר בצעד חיוני ל הבטחת הפעילות של'חברת חלל' ושיקום מצבת לווייני התקשורת שעמדו לרשותה ערב אבדן הלוויינים עמוס-5 ועמוס-6 . ב. בטווח הזמן הבינוני ,לצורך הבטחת רצף של פיתוח , שיגור ותפעול לווייני תקשורת מתוצרת ישראל נדרשת התנעה מידית של תכנית לאומית רב שנתית לפיתוח של ארבעה לווייני תקשורת מקצה לקצה בתעשייה בישראל. בהינתן כי משך החיים הממוצע של לוויין תקשורת עומד על15 שנים, הבטח ת מערך של3 + 1 לווייני תקשורת ב כל עת מצריכה פיתוח של לוויין תקשורת אחד לפחות כל ארבע שנים באופן רציף ומתוכנן . לשם כך נדרש סיוע במימון הפער שבין עלות פיתוח לוויין בישראל ובין רכש מתוצרת זרה ,ה עומד על כ- 60 מיליון ₪בשנה . בנוסף נדרשים כ- 10 מיליון ₪ בשנה לשיקום תשתית המו"פ והייצור בתעשייה. סה"כ70 מיליון .₪ במקביל נדרשים כלים להקלת עלויות גיוס ההון על מפעילת הלוויינים. ג. בהיבט הכולל , ובמקביל לפעולות אלה נדרשים צעדים לצורך ייצוב פעילות החלל הכוללת בי שראל והבטחת קיומה באמצעות בסיס תעשייתי ואקדמי איתן . הדרך לחלץ את פעילות החלל בישראל ,שכיום נשענת על מימון המגיע בעיקרו מ מערכת הביטחון , מהמשבר שאליו נקלעה , היא באמצעות השקעות אזרחיות ש תפקידן, באמצעות תכנית חלל אזרחית, יהיה טיפוח התשתיות הלאומיות תוך שימת דג ש על אפשרויות מינוף כלכלי . על כן יש להמשיך ולחזק את תכנית החלל האזרחית הפועלת באמצעות סוכנות החלל במשרד המדע , הטכנולוגיה והחלל ולממש המלצות קודמות להגדלת תקציב סוכנות החלל . אנו ממליצים לחזור ו להקצות לסוכנות החלל תקציב של110 מיליון₪ בשנה בבסיס התקציב, המש קף הסכם קודם עם משרד האוצר .במשך השנים נשחק הסכום לכ- 75 מיליון .₪ תקציב זה הוא המינימלי המאפשר את פיתוח האקו-סיסטם הנדרש לתמיכה בתעשיית חלל אזרחית יציבה . כמו כן יש לשאוף לכך שבאופן שוטף ותוך תכנון ארוך טווח ינוהל בסוכנות החלל גם פרויקט מוביל מרכזי כל4-5 נים ש , שמהותו משימה הנדסית ומדעית באמצעות פיתוח לוויין . לסיכום, לצורך מתן ביטוי אופרטיבי לתכנית המוצעת בדו"ח זה אנו ממליצים כי ,משרד המדע הטכנולוגיה והחלל בשיתוף המטה לביטחון לאומי י .גבשו הצעת מחליטים דוח מסכם לפעילות וועדת החלל- בלמ"ס דצמבר2016 9 כללי אודות הוועדה ומטרתה באחד בספטמבר 2016, אבד לוויין התקשורתAmos-6 של חברת "חלל תקשורת" מתוצרת התעשייה האווירית, בעת פיצוץ שארע במשגרFalcon-9 עליו הותקן לקראת שיגורו לחלל מפלורידה .שבארה"ב מספר חודשים קודם לכן בנובמבר2015 , פסק הקשר עם הלווייןAmos-5 . כתוצאה מרצף ,האירועים נוצר משבר חמור בתחום תקשו .רת הלוויינים בישראל לכן הקים שר המדע הטכנולוגיה והחלל ח"כ אופיר אקוניס, וועדה בין משרדית בראשות מנכ"ל משרד המדע הטכנולוגיה והחלל, מר ,פרץ וזאן במטרה לבחון את מצבה של ת כנית החלל, בד גש על תחום תקשורת הלוויינים, ולהמליץ .על דרכי פעולה לפתרון המשבר הוועדה ה תבקשה לדון ולהמליץ לשר ו לממשלה כיצד לגבש את מדיניות החלל הלאומית של מדינת ישראל לשנים הקרובות בכלל ובנושא תקשורת הלוויינים בפרט, לרבות אופן היישום וההיקף = .התקציבי הנדרש למימושה על פי המנדט שהוגדר על ידי השר, נדרשה הוועדה לדון ולגבש המלצותיה בנושאים הבאים: 1. הגדרת הצורך הלאומי בפעילות בחלל. 2. מיפוי הפערים הקיימים היום ביחס לצורך שהוגדר. 3. הצעה לגישור על הפערים תוך התייחסות לאתגרים הבאים : א. מנגנונים ממשלתיים לסייע למו"פ תעשייתי בתחום החלל. ב. שימור לוויינים ופעילות מו"פ הנתמכים במימון ממשלתי בידיים ישראליות. 4. בחינת ה צרכים התקציביים של הגורמים הפועלים בתחום ,המשמעויות התקציביות של הפתרונות המוצעים. לאור זאת, מטרתו של מסמך זה היא להמליץ לממשלת ישראל כיצד לעודד את קידומו של תחום החלל בארץ ,במיוחד בתחום תקשורת הלוויינים הנמצא במשבר חמור ולאפיין את ההתייחסות הממשלתית הרצוי ה תוך התייחסות למכלול השיקול ים הלאומיים . לצורך מתן ביטוי אופרטיבי לתכנית המוצעת בדו"ח זה אנו ממליצים כי משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל בשיתוף המטה לביטחון לאומי י .גבשו הצעת מחליטים מבנה הדו"ח הדו"ח מורכב משלושה חלקים. החלק הראשון כולל דיון בצורך בתכנית חלל לישראל בדגש על לווייני תקשורת, סקירה של המצב הקיים, הפערים, החסמים, והיעדים אליהם יש להגיע. המשבר בתחום תקשורת הלוויינים בישראל מטופל בהרחבה בחלקו השני של הדו"ח. חלק זה כולל התייחסות לתקשורת כאל תשתית קריטית, סקירת האיומים והמענה להם, ודיון במודלים הא ,פשריים לשימוש בלווייני תקשורת בישראל. החלק השלישי והאחרון מתמקד בהמלצות הוועדה .בצרכים התקציביים למימושן ובמנגנונים שיש לפתח לשם כך דוח מסכם לפעילות וועדת החלל- בלמ"ס דצמבר2016 10 עבודת הוועדה הוועדה קיימה12 מפגשים שעסקו בנושאים הבאים ואשר אליהם הוזמנו מומחים רלוונטיים1: • ישיבהI 22.9.2016 ישיבת פת יחה • ישיבהII 6.10.2016 תקשורת לוויינים o חלל תקשורת, תעשייה אווירת/מבת, גילת • ישיבהIII 13.10.2016 תעשיות גדולות o אלביט מערכות, תעשייה אווירית, רפאל • ישיבהIV 27.10.2016 תעשיות קטנות o ,ספייס פארמה, נובל סאט, אפקטיב ספייסISI, רמון צ'יפס • ישיבהV 3.11.2017 אקדמי ה o מ כון ויצמן, בן גוריון, העברית, תל אביב, טכניון • ישיבהVI 10.11.2016 ישיבה פתוחה לציבור o נציגים שונים • ישיבהVII 17.11.2016 דיון פנימי– סיכום ביניים o הצגת פרויקטSpaceIL • ישיבהVIII 24.11.2016 המשך דיון פנימי לגיבוש המלצות הוועדה • ישיבהIX 1.12.2016 צרכים ומי מון o .נציגי האוצר, המועצה הלאומית לכלכלה, והרשות לחדשנות • ישיבהX 11.12.2016 דיון פנימי • ישיבהXI 13.12.2016 דיון פנימי • ישיבהXII 15.12.2016 דיון מסכם להלן גם רשימת הדו"חות ששימשו את הוועדה ואשר מהווים תשתית להמלצות הוועדה2 : א. דו"ח צוות הנשיא, יוני2010, מ .את דגנית פייקובסקי ורם לוי ב. דו"ח המלצות וועדת החלל של המולמו"פ, מאי2015 .מאת דגנית פייקובסקי ואבי בלסברגר ג. דו"ח תת- .הועדה לאסטרטגיה בראשות גלעד פורטונה ד. פעילות מו"פ, תשתיות וכח אדם בתחום החלל האזרחי, בתעשיה, באקדמיה, ובמערכת החינוך בישראל, מאת דפנה גץ, צי פי בוכניק, בלה זלמנוביץ, נעה לביד ואלה ברזני, מוסד ,שמואל נאמן, הטכניון2014 . ה. ( שימוש דו תכליתיDual Use) בטכנולוגיות חלל ובלוויינים מאת אבי בלסברגר, מוסד ,שמואל נאמן הטכניון2015 . 1 .רשימת המומחים שהוזמנו להציג בפני הוועדה מופיעה בנספח לדו"ח זה 2 .מסמכים אלה מופיעים בנספח לדו"ח זה דוח מסכם לפעילות וועדת החלל- בלמ"ס דצמבר2016 11 חברי הוועדה3 פרץ וזאן מנכ"ל משרד המדע הטכנולוגיה והחלל יו"ר הוועדה שלמה פילבר מנכ"ל משרד התקשורת חבר הוועדה פרופ' אלוף (מיל.) יצחק בן ישראל יו"ר סוכנות החלל חבר הוועדה תא"ל (מיל.) אמנון הררי ראש ת כנית החלל במשרד הביטחון חבר הוועדה פרופ' תא"ל (מיל.) חיים אשד יו"ר וועדת החלל ה מועצה הלאומית למחקר ופיתוח חבר הוועדה אבי בלסבר גר מנהל סוכנות החלל חבר הוועדה צחי שנרך סגן ראש הרשות לחדשנות חבר הוועדה ינון בן צור ,ראש חטיבת מיזמים טכנולוגיים המטה לביטחון לאומי חבר הוועדה סא"ל טל ר אש ענף מפא"ת משקיף רן שטרית ,ראש מטה השר משרד התקשורת משקיף ד"ר דגנית פייקובסקי יועצת ל מועצה הלאומית למחקר ופיתוח ,וחוקרת בכירה, סדנת יובל נאמן למדע טכנולוגיה וביטחון, אוניברסיטת ת"א מרכזת הוועדה ומחברת הדו"ח עו"ד מורן קוגן מנהלת תחום פרוי קטים ורגולציה, משרד המדע הטכנולוגיה והחלל מזכירת הוועדה 3 הוועדה מבקשת להודות לד"ר שגיא דגן מהרשות לחדשנות על תובנותיו ותרומתו לגיבוש דו"ח .זה דוח מסכם לפעילות וועדת החלל- בלמ"ס דצמבר2016 12 פעילותן של וועדות קודמות בנושא בשנים האחרונות פעלו שתי וועדות שעסקו במיפוי ובניתוח פעילות החלל בישראל לצורך גיבוש מדיניות חלל לאומית . הראשונה, צוות הנשיא , בראשות יו"ר סוכנות החלל פרופ' יצחק בן ישראל ומנכ"ל משרד המדע מנחם גרינבלום, הוקמה על ידי הנשיא שמעון פרס בנובמבר2009 על רקע משבר חמ ור אליו נקלעה תעשיית החלל בישראל. מסקנותיה הוגשו ב יוני2010 . במענה לאתגרים שהתבררו, המליצו חברי צוות הנשיא כי "תכנית חלל לאומית מגובה בהתערבות ממשלתית משמעותית תאפשר לתעשייה לקחת את הסיכונים הדרושים כדי לייצר הזדמנויות חדשות ולהציע פתרונות יצירתיים וחדשנ ים. קרקע בטוחה לתעשיית החלל תאפשר לה לפנות "משאבים להשקעות משמעותיות במחקר ופיתוח ובכוח אדם מיומן לאורך זמן . הצוות המליץ לשמר את הנוכחות הישראלית בחלל ולשם כך לפתח את הטכנולוגיות, הידע, והתשתית המדעית (כולל ,קווי ייצור, מעבדות וכ"א מתאים) הנחוצים לחקר החלל בהם יש למדינת ישראל יתרון יחסי. בין היתר קבעו כי יש לגבש מדיניות לאומית להשקעה בתחום החלל, להעניק תקציב ייעודי לפעילות בחלל, לחזק את סוכנות החלל, ולעודד שיתופי פעולה בינלאומיים. כל אלה במטרה לחזק את המחקר והפיתוח בתעשייה ובמדע. לשם מימוש יעדים אלה קבע הצו ות כי התקציב הייעודי הנדרש לפעילות חלל אזרחית יהיה בסכום של300 מיליון ₪ בשנה, זאת בנוסף על התקציב הייעודי לפעילות חלל ב היבט הצבאי4 . מדובר באבן דרך בעלת משמעות מאחר ועד לשלב זה, המיקוד בפעילות החלל בישראל היה ביטחוני וכמעט ולא התקיימה פעילות לאומית למטרות אזרחיות. המלצות הצוות הוצגו בפני ראש הממשלה מר בנימין נתניהו והחל מסוף שנת2012 נכנסו לתכנית העבודה של סוכנות החלל במשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל. בעקבות זאת, הוגדל תקציב סוכנות החלל לכדי 180 מיליון ₪ ( לשנתיים, תקופה שהתרחבה לשלוש שנים2012-2014 .) בשנ ים2015 וב- 2016 עמד התקציב על72 מיליון ₪ בשנה. התקציב לשנת2017 הוא72 מיליון₪ והתקציב המיועד לשנת2018 הוא80 מיליון₪ . .מאחר והתקציב חלקי בלבד גם היישום חלקי ב שנת2012 הוקמה ועדת החלל במועצה הלאומית למחקר ופיתוח בראשות פרופ' חיים אשד, ב מטרה להמשיך את עבו .דת צוות הנשיא הוועדה נדרשה לדון ב מגוון נושאים החשובים להתפתחותה העתידית של פעילות המ חקר והפיתוח ב ישראל בתחום החלל האזרחי לטובת קידום האינטרסים המדעיים-הטכנולוגיים, החברתיים, הכלכליים והביטחוניים של מדינת ישראל. חברי ה וועדה ו המשקיפים ייצגו את כלל הגורמים ה עוסקים במו"פ ברמה הלאומית בממשלה, בתעשי י ה .ובאקדמיה ב מאי2015 , הגישה הוועדה את המלצותיה וקבעה כי על המדינה להשקיע ב "חיזוק המחקר המדעי ,והמחקר היישומי בתחום החלל; בנית תעשיה גלובלית מסחרית תחרותית בתחומי המערכות הרכיבים והשירותים בהיקף עסקי; חיזוק התעשיות הגדולות ויצירת בסיס תעשייתי רחב על ידי עידוד הקמתן של עשרות רבות של חברות הזנק ופרויקטים של יזמות אשר ייצרו תשתית לתעשייה 4 פייקובסקי דגנית ולוי רם, "החלל כפרויקט לאומי- תכנית חלל ישראלית ותעשיית חלל מקומית בת קיימא בתוך שנים ספורות", דו"ח מסכם לפעילות צוות הנשיא והמלצות לפעולה, משרד המדע והטכנולוגיה, יוני2010 . דוח מסכם לפעילות וועדת החלל- בלמ"ס דצמבר2016 13 מגוונת (מערך של חברות גדולות, בינוניות וקטנות); הפיכת התעשייה והאקדמיה בישראל למוקדי ;חדשנות מוכרים ומוערכים בתחום החלל בעולם ולשמר ו לפתח כוח אדם איכותי וטכנולוגי בטווח הרחוק באמצעות שילוב לימודי חלל במערכת החינוך החל מהגיל הרך כדי להגדיל ולהנגיש את "לימודי המדעים והטכנולוגיה לילדים ולנוער5. בתחום תקשורת לוויינים בפרט, ועל בסיס דו"ח שעסק בשימושים דו- תכליתיים בתחום החלל בישראל6 וקבע כי ,יש לראות ביכולת עצמאית בתחום תקשורת לוויינים נכס לאומי שיש לשמרו המליצה וועדת החלל במו עצה הלאומית למחקר ופיתוח על "הקצאת כספים 'קבועים' ללווייני "תקשורת כחלק משימור הנכס האסטרטגי של התקשורת7 . המלצותיה של הוועדה לא נידונו .בממשלה בספטמבר2016, לאור המשב ר המתמשך בתחום החלל בישראל ובעקבות אבדן לוויין עמוס-6 , הוקמה וועדה זו בראשות מנכ"ל משרד המדע, פרץ וזאן. הועדה התבקשה לבחון את משמעות האירועים למדינת ישראל ולהמליץ על דרכי פעולה . אנו מזהים כי האירועים האחרונים ובעיקר אבדן לווייני התקשורת עמוס-5 ועמוס-6 ברצף ,הביאו את פעילות החלל בישראל למשבר ממשי ובפרט את תחום לוויינ י התקשורת שלהערכתנו נמצא .בסכנה ממשית על פי מנדט הוועדה, בחנ ו מחדש את המלצותיהן של ועדת החלל במו עצה הלאומית למ חקר ופיתוח ו של צוות הנשיא ו אנו סבורים כי מאחר והמלצות שתי וועדות אלה מומשו באופן חל קי ביותר, לא רק שלא הושגו התוצאות המקוות, אלא שנגרם נזק נוסף .לתכנית החלל ולתעשיית החלל בישראל .תשתיות רבות התיישנו, והיקף כח האדם בתעשייה ובאקדמיה נפגע כאמור, האירועים האחרונים רק הוסיפו והחמירו את המצב. על כן אנו תומכים במסקנות הוועדות הקודמות באשר לחשיב ות קידום החלל האזרחי במדינת ישראל וקוראים לאימוץ מסקנותיהן . ,יתרה מכך לאור ה משבר החמור ב תחום לוויינ י ,התקשורת אנו ממליצים על אימוץ תכנית לטיפול ייעודי בתחום התקשורת כמפורט .בהמשך הדו"ח 5 פייקובסקי דגנית ובלסברגר אבי, "המלצות וועדת החלל– המוע צה הלאומית למחקר ופיתוח", משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל, מאי2015 ', עמ8 . 6 בלסברגר, אבי, "שימוש דו תכליתי בטכנולוגיית חלל ובלוויינים", מוסד שמואל נאמן: הטכניון, מאי2015 ', עמ11 . 7 פייקובסקי דגנית ובלסברגר אבי, "המלצות וועדת החלל– המועצה הלאומית למחקר ופ יתוח", משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל, מאי2015 ', עמ14 . דוח מסכם לפעילות וועדת החלל- בלמ"ס דצמבר2016 14 פרק א- חלל בישראל תכנית החלל של מדינת ישראל נועדה במקור לענות ע ל צרכים ביטחוניים מובהקים. המניע העיקרי להקמת ה תכנית על ידי ממשלת בגין בשנת1981 ,ה יה צרכי הביטחון של ישראל בתחום התצפית והחישה מרחוק וכחלק מכך הצורך בעצמאות טכנולוגית אל מול הסכמי השלום עם מצרים שכללו גם נסיגה מסיני חידדו את הצורך ביכולות עצמאיות לאיסוף מ ,ידע והתרעה מוקדמת. על בסיס זה התפתחה הסכמה רחבה באשר לצורך ב פיתוח עצמאי ושיגור של לוויינ י חישה מרחוק בישראל באמצעות ה תעשייה המקומית ,. לפיכך המיקוד של תכנית החלל של ישראל .היה בתחומים אלה ,כפועל יוצא התשתית התעשייתית שהוקמה בישראל בתחום החלל פותחה ומומנה ב רובה על ידי מערכת הביטחון. בתחום זה התפתחה בישראל יכולת עצמאית בפיתוח, תפעול ושיגור לוויינים לחלל. הודות לכך, ל ישראל יתרון איכותי ביכולת לבנות לוויינים קטנים קלי משקל בעלי יכולות .גבוהות במחירים נמוכים ובזמן קצר יחסית בהשוואה למדינות אחרות בעולם ישנן סיב ות רבות לכך שמדינות משקיעות בתחום החלל: צורכי הביטחון הלאומי ,קידום התעשייה והכלכלה ,קידום המדע ,והטכנולוגיה שיפור המעמד הגיאו-פוליטי של המדינה וסיבות נוספות הכוללות הרחבת הידע האנושי ,סיפוק הסקרנות האנושית וחיזוק הגאווה הלאומית .בכלל זה ,החלל הוא מכשיר חי וני להגנת החיים על כדור הארץ ומפתח להכרת היקום . לאור מגוון הסיבות להשקעה בתחום, מדינות רבות רואות בהשקעה לאומית מכוונת בתחום החלל קטר לקידום הכלכלה והחברה ועל כן התניעו תכניות לאומיות למחקר ופיתוח מדעי ותעשייתי בחלל בהשקעה ניכרת8 ,. ככלל השחקנים הממשלתיים מ מלאים תפקיד מרכזי בכלכלת החלל כמשקיעים, בעלים, מפעילים ולקוחות עיקריים. זאת בנוסף לקשר ההדוק ולממשק הרב שבין התשתיות והפיתוח הנדרשים עבור פרויקטים ויישומים אזרחיים ובין אלה הנדרשים לפרויקטים ויישומים צבאיים9. הפעילות בתחום זה בעולם מגוונת מאוד ונעה בין השק עה ביישומים ממוקדים מאוד לתועלת מדינות ואזרחיהן ובין השקעה בפרויקטים טכנולוגיים ומדעיים רחבים שתוצריהם לא נועדו ליישום ספציפי ומידי, כמו טיסות .מאוישות, מסעות לחקר החלל ועוד הקמת תכנית חלל עצמאית במדינה קטנה כישראל אינה דבר של מה בכך, היא ביטוי לחזון ורא יה קדימה שאפשרו להקים באקדמיה ובתעשייה תשתית מרשימה של מחקר מדעי ופיתוח טכנולוגי .בהתבסס על המשאב היחיד העומד לרשותה והוא איכות האדם והחתירה למצוינות להחלטה לפתח את תחום החלל בישראל היתה תרומה בעלת משמעות להפיכת ישראל למדינה מתקדמת מבחינה טכנולוגית, מדעית 'וכלכלית. בדו"ח מבקר המדינה מס52 א' משנת2001 בנושא פרויקט לווייני :"אופק", כתב המבקר כי התועלת למדינה מביצוע הפרויקט היא רבה "... מדובר בפרויקט בעל תרומה לאומית כוללת בהיבטים שונים, לרבות השפעה על התעסוקה במשק, קידום טכנולוגי של התעשיות ושמירה על מוקדי י"דע חיוניים10 . 8 ,בין המדינות שעשו זאת בשנים האחרונות ניתן למנות את בריטניה, רוסיה, הודו, יפן, דרום קוריאה, נורבגיה, בלגיה, הולנד איחוד האמירויות ועוד. בשנים האחרונות, החלו מדינות מזרח אירופה להצטרף לסוכנות החלל של א ירופה והגדילו את השקעתן .בתחום החלל באופן ניכר. היום פעילות בחלל למעלה משבעים מדינות שהן בעלות לוויין אחד לפחות בחלל 9 ( בלסברגר אבי, שימוש דו תכליתיDual Use) בטכנולוגיות חלל ובלוויינים, מוסד שמואל נאמן הטכניון2015 . 10 דו"ח מבקר המדינה לשנת2001. דו"ח ש נתי52 'א'. פרויקט אופק. עמ247 . דוח מסכם לפעילות וועדת החלל- בלמ"ס דצמבר2016 15 יתרון זה, שהושג כאמור בעמל רב, הולך ונשחק .בשל שני תהליכים, האחד פנימי והשני חיצוני .כאשר עשתה ישראל את צעדיה הראשונים בתחום החלל, היה זה תחום כמעט בלתי נגיש בעולם מעט מאוד מדינות היו פעילות בתחום וכמעט ולא התקיימה פעילות מסחרית. בשני העשור ים .האחרונים, וביתר שאת בעשור האחרון, חל שינוי מהותי במבנה הפעילות בתחום החלל בעולם שחקנים חדשים רבים נכנסו לתחום, בהם מדינות רבות (כולל בסביבה האסטרטגית של מדינת ישראל) וגם חברות מסחריות שאפשרו צמיחה של שוק חלל עולמי בהיקף פעילות בעל משמעות למטרות אזרחיות ומסחריות. בשנים האחרונות, היקף הכנסות שוק החלל העולמי מוערך ביותר מ- 300 .מיליארד דולר בשנה אל מול הצמיחה בעולם, בישראל נותר המצב בעינו ו בחלק מהתחומים .אף חלה האטה בפעילות הדבר נובע מהמשך המיקוד הבלעדי בפעילות למטרות ביטחונית בעיקר באמצעות חברות ביטחוניו ת ללא קיום של פעילות חלל אזרחית ומסחרית בעלת משמעות . יתרה מכך, אין בכוחה של הפעילות הביטחונית לספק את נפח העבודה הנדרש לקיומה השוטף והרציף של התעשייה המקומית ובכלל זה לטפח מו"פ ולחדש תשתיות. כדי לשמר את ההישגים שהושגו בעמל רב ובהשקעה רבה, יש צורך בשילוב וא יחוד מאמץ על ידי כלל הגורמים ב מדינת ישראל להמשיך ולפתח את מוקדי הידע בתעשייה ובאקדמיה, לעודד חדשנות ויזמות שהם המפתח לשגשוג ורווחה בעידן הגלובליזציה .והמידע דוח מסכם לפעילות וועדת החלל- בלמ"ס דצמבר2016 16 הצורך בתכנית חלל למדינת ישראל צורך חיוני בתכנית חלל. צורך זה רק הולך ומתעצם ככל שמשתנה הסביבה הא .סטרטגית והטכנולוגיה ממשיכה להתקדם ולשגשג הצורך ה חיוני הלאומי של מדינת ישראל בפעילות שוטפת, רציפה, בעלת משמעות ועצמאית בחלל מורכב משלושה רבדים: הרובד הראשון מתמקד בחוסן הלאומי ובצרכי הביטחון הלאומי ,. הרובד השני מתמקד בדרישות ברמת התעשייה קרי ב פיתוח ו שימור .יכולות, ידע, ותשתיות הרובד השלישי מתמקד בהיבטים הכלכליים .והחברתיים חוסן לאומי וצורכי הביטחון הלאומי יכולות עצמאיות בחישה מרחוק ובתקשורת מהחלל הן נכס חיוני - למדינת ישראל יש צורך מהותי ביכולת עצמאית להשגת מידע מהחלל ובהעברת מידע באמצעות החלל, יכולות אלה נדרשות לקיום באופן שוטף ורציף . מאחר והסיבות לצורך במידע מהחלל באמצעות לווייני חישה מרחוק ברורות .ומוסכמות נתמקד בהסבר הצורך בתקשורת עצמאית באמצעות לוויינים תקשורת עצמאית באמצעות לוויינים :היא מהותית לחוסן הלאומי של ישראל מהסיבות הבאות • ה רחבת העומק האסטרט גי ו הבטחת חופש ה פעולה במרחב באמצעות יצירת מידע והעברת מידע באופן בלתי תלוי למען מענה לשליטה במרחב - אי תלות ביצירת מידע ובהעברת מידע באופן שוטף ובטוח הוא מרכיב בעוצמתה של ה מדינה . מדינת ישראל סובלת מהיעדר עומק אסטרטגי .לוויינות תקשורת עצמאית ,גם אם מסחרית ,לצד לוויינות התצפית , היא מרכיב מהותי בהרחבת העומק האסטרטגי של מדינת ישראל בסביבתה האסטרטגית . הגדלת העומק האסטרטגי באמצעות לוויינים מספקת לישראל כלים בעלי משמעות המצמצמים את האפשרות להפתעה ומחזקים את השליטה במרחב באמצעות תקשורת יעילה ואיכותית. בעידן בו מידע הוא מרכיב כה חיוני בחופש הפעולה ובקבלת ההחלטות , עולה החשיבות להסתמכות עצמית ולאוטונומיה גם בערוצי התקשורת . יכולת בתחום התקשורת הלוויינית חשובה לחופש הפעולה של ישראל בזירה הבינלאומית ותורמת לעצמאותה. • שמירה והבטחה של נכסים לאומיים כמו נקודות השמיים של מדינ ת ישראל – כפי שיוסבר בהרחבה בהמשך, נקודות שמיים הן משאב אסטרטגי שבלעדיו לא ניתן להשתמש בלווייני תקשורת ועל כן נדרש לשמר אותו . • יתירות לתשתית התקשורת של מדינת ישראל - תקשורת היא תשתית קריטית. בעולם החשוף יותר ,ויותר לאיומי סייבר ומתקפות על תשתיות קריטיות אסונות טבע, או אירועים מלחמתיים, גיבוי לקשר עם העולם הוא קריטי לשם פיזור סיכון. מבחינה גיאופוליטית ישראל משולה לאי, שכן היא מוקפת מדינות אשר לא נמצאות עמה בהסכמים המאפשרים גיבויים תקשורתיים באמצעות כבלים תת קרקעיים. במצב זה גדלה ההסתמכות של ישראל על כבלים תת ימיים ו נדרשים לווייני תקשורת דוח מסכם לפעילות וועדת החלל- בלמ"ס דצמבר2016 17 שיפעלו במקביל לתשתית המתקיימת בכבלים תת-ימיים עבור משתמשים ממשלתיים ומסחריים11. מערך של לווייני תקשורת יחזק את היתירות והביטחון התקשורתי של מדינת ישראל בעת חירום ו יסייע ב צמצום זמן ההתאוששות והחזרה לכשירות ב מצבי חירום כמו אסון טבע ,טרור , מלחמה ו/ או לחץ פוליטי בעל משמעות12. ,שימור המוניטין והמעמד של ישראל כמדינה מובילה בתחום החלל וכתוצאה מזה מתקדמת מפותחת ומובילה טכנולוגית - קדמה טכנולוגית היא מרכיב בעל משמעות בחוסן הלאומי של ישראל. היא מהווה מכפיל כח אסטרטגי המאפשר לישראל עליונ ות טכנולוגית כמענה לנחיתות כמותית אותה היא חווה במגוון היבטים מול יריביה. עליונות טכנולוגית משמעותה הימצאות בחזית הטכנולוגית. תשתית טכנולוגית בחלל מספקת יכולות ממשיות לכלכלה ולחברה, וגם מהווה מדד מוכר ומוערך בעולם המודרני ליכולות לאומיות גבוהות, לעצמה לאומ ית ולפוטנציאל טכנולוגי וכלכלי. לפיכך, חשוב שמדינת ישראל תהיה חלק מההתקדמות הטכנולוגית המשמעותית בתחום חקר החלל ושימושיו. בהקשר זה אין להתעלם מן העובדה שמדינות איתן מצויה ישראל בעימות מפתחות תכניות חלל ומבקשות להשיג לעצמן יכולות עצמאיות כאלה ואחרות בתחום הח.לל צורך בשימור יכולות עצמאיות , ידע ותשתיות בתעשייה לצורך מימוש הצרכים שהוגדרו בסעיף הקודם נדרשות יכולות עצמאיות בישראל. לכן ישנו צורך .בשימור יכולות, ידע ותשתיות בתעשייה המקומית בישראל מעבר לכך, אנו סבורים כי ישנו ערך רב בשמירה וחיזוק של התעשייה הרלוונטית כחלק מהצורך הכולל של מדינת ישראל בתעשייה .מתקדמת בעידן בו הכלכלה מבוססת על מידע , מומחיות לאומית בטכנולוגיות חלל היא מנוף טכנולוגי וכלכלי לקיומה של חברה מודרנית ומפותחת המבוססת על ידע והיא בעלת הון אנושי מתקדם החיוני לקיומה .השקעה בפיתוח התשתיות הטכנולוגיו ת הקיימות בתחום החלל תאפשר להבטיח שבטווח הארוך ימשיכו להתקיים בישראל מוקדי ידע במדע ובטכנולוגיה , תימנע בריחת מוחות ,ויתחזק הפוטנציאל לחדשנות ולמצוינות בישראל . פעילות זו חיונית גם כמקור משיכה להתמקצעות צעירים בתחומי ה- STEM 13. צורך כלכלי חברתי בעשור האחרון צ מחה פ עילות החלל בעולם בהיקף ניכר והתפתחה תעשיית שירותים ענפה . בשנים האחרונות ,ולמרות המשבר הכלכלי העולמי , מפגין שוק החלל צמיחה יציבה של6% בשנה בממוצע . תעשיית החלל הלוויינית מורכבת מארבעה מקטעים עיקריים14 :ייצור ,שירותים ,שיגור , ציוד 11 עמדת משרד התקשורת כפי שמשתקף ממכתבו של מנכ"ל משרד התקשורת מר שלמה פילבר ,אל מנכ"ל משרד המדע הטכנולוגיה והחלל ויו"ר הוועדה, פרץ וזאן בנושא "היערכות להשלמת דו"ח ועדת החלל– התייחסות משרד התקשורת", מיום 14 בדצמבר 2016 . 12 ון עי בהחלטת ממשלה מס ' 2189 מיום 12.08.2007 לנושא שידורי טלוויזיה פתוחים- שיפור השירות לצרכן, והחלטת ממשלה 'מס4121 מיום09.08.2005 לנושא קליטה חופשית של ערוצי הטלוויזיה הבסיסיים מעלה כי ישנו צורך בהפצת שידורי טלוויזיה לציבור באופן חופשי, בפרישה ארצית, באמצעו ת מערך משדרים קרקעי, בטכנולוגיה דיגיטאלית המגובה במערך לווייני .דיגיטאלי 13 Science, Technology Engineering and Mathematics . 14 רבות ההגדרות למכלול המרכיבים של שוק החלל העולמי. בהגדרה מצמצמת נוהגים להתייחס אך ורק למגזר היצרני הכולל את יצרני הטכנולוגיה, החו מרה, התשתית וכו. אולם לפי תפיסה אחרת יש להתייחס לשוק החלל בהגדרה רחבה ולכלול במרכיביו מגוון גדול י ו תר של פעילויות ובכלל זה סך הגורמים העוסקים בפיתוח מוצרים ושירותים המבוססים על הטכנולוגיה שבחלל ועל דוח מסכם לפעילות וועדת החלל- בלמ"ס דצמבר2016 18 ותשתיות קרקעיות15 .עיקרה של הצמיחה הוא גידול בפעילות המסחרית בתחום המוצרים, השירותים והתשתית המסחרית ואלה מתפתחים בקצב מואץ . תחום התקשורת מהווה את עיקר נפח הפעילות בשוק החלל העולמי ה מוערך ביותר מ- 320 מיליארד דולר בשנה. תחום נוסף שהתפתח מאוד לאחרונה הוא חישה מרחוק מהחלל באמצעות ל .וויינים קטנים תחומים אלה הם התחומים בהם התפתחה המומחיות הטכנולוגית בישראל. לכן, שימור וחיזוק ה תשתית ה לאומית בתחום החלל בחישה מרחוק וב תקשורת לווייני ם , וחיבורם של תחומים נוספים בהם מוכרת מדינת ישראל כמובילה, אל תחום החלל תאפשר לדחוף את התעשייה בכללותה לת חום עתידי חשוב ביותר .לדוגמה ,הממשק שבין עולם החלל לבין עולם הסייבר הופך לתחום פעילות חשוב. סוגיה זו מזוהה בקהילת החלל בעולם כנקודה רגישה שעשויה להוביל לפגיעות בעלת משמעות . עיקר הקושי והרגישות בשלב זה הם בתחום אבטחת והבטחת התקשורת בין המקטע החללי למקטע הקר קעי . על פי הערכות ,דרישת השוק תהיה למוצרים ,שירותים ויכולות שיספקו מענה לקושי הנ"ל . לישראל תעשיית סייבר מתקדמת בעלת מוניטין עולמי בכלל ובפרט בתחום אבטחת המידע .על כן , סבורה הוועדה כי התעשייה בישראל תוכל להשתלב בתחום זה ,להתפתח ולהוביל .לכן יש לתת עדיפות לפ יתוח מוצרים , יכולות ושירותים שיאפשרו לתעשייה בישראל להתחרות בשוק העולמי ולבסס את עצמה . ,בהיבט הלאומי החברתי( הבטחת גישה לאמצעי תקשורת המונים בעיקר ו טלו יזיה) באמצעות יכולת הפצה בלוויין לאזרחי ישראל מספקת מענה לאזורי ספר בהם קיימת כדאיות נמוכה לפרישה קרקעי ת של תשתית רחבת סרט ומעודדת תחרות בשוק הטלוויזיה . מכל הסיבות והצרכים הללו נדרשת למדינת ישראל תכנית חלל ,עצמאית ובת קיימא. יתרה מכך מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להישאר מאחור ולא להתקדם בזמן שהעולם צועד קדימה . המידע הנוצר ומועבר בחלל. כך למשל קבעו חברי פורום החלל ב- OECD . לפי הגדרתם, יש לכלול בהגדרת כלכלת החלל מגוון רחב של פעילויות ושימוש במשאבים שיוצרים ומספקים ערך ותועלת לבני אדם במסגרת החקירה, ההבנה, הניהול והניצול של החלל. על כן בכדי לבחון ולהעריך את כלכלת החלל יש להתייחס לכל השחקנים הציבוריים והפרטיים העוסקים בפיתו ח, ייצור ואספקה של מוצרים ושירותים הקשורים לחלל. מחברי סקר שנעשה באוקספורד אנגליה אשר טוענים כי תעשיית החלל אינה ( מוגדרת היטב בסיווג הענפי הסטנדרטיSIC ), מציעים חלוקה אחרת של כלכלת החלל, חלוקה לשתי קבוצות עיקריות. בקבוצה הראשונה המכונהupstream נכללות ספקי ות הטכנולוגיה ובקבוצה השני י ה המכונה downstream נכללות החברות העושות :שימוש בטכנולוגיה. להרחבה בנושא ראה ,ד. גץ ואחרים פעילות מו"פ תשתיות וכוח אדם בתחום החלל האזרחי בתעשי י ה, באקדמיה ובמערכת החינוך בישראל ,. (הטכניון מו סד שמואל נאמן 2014 ), עמוד19-20 . OECD (2007). The Space Economy at a Glance. Paris: OECD Publications The Case for Space: The Impact of Space Derived Services and Data, Final Report – July 2009, Oxford Economics. נדלה בתאריך19/8/2014 http://www.parliamentaryspacecommittee.com/media/publications/The%20Case%20for%20Space.pdf 15 report - industry - satellite - the - of - http://www.sia.org/state / דוח מסכם לפעילות וועדת החלל- בלמ"ס דצמבר2016 19 חלל במדינת ישראל- תמונת מצב ותובנות עי קריות על בסיס הסכמה רחבה באשר לצורך הביטחוני בלוויינ י חישה מרחוק בישראל ופיתוח יכולות עצמאיות בתעשייה,, הוקמה תכנית החלל בישראל ש התמקדה בתחום התצפית והחישה מרחוק . התשתית התעשייתית הקיימת בישראל בתחום החלל פותחה ומ ומנה ברובה על ידי מערכת הביטחון , ש השקיעה בה קמת המתקנים כמו גם במחקר ופיתוח באקדמיה ובתעשייה. ,הודות לכך למדינת ישראל יכולות מתקדמות בחישה מרחוק באמצעות מטע"דים אלקטרו- ,אופטיים SAR .(מכ"ם), היפר ספקטרליים ומולטי ספקטרליים הלוויין הראשון "אופק-1 " שוגר מחופי ישראל בשנת1988 .הלוויין אופק-2 שוגר ב- 1990 . בשנת1995 שוגר הלוויין אופק-3 .שסיפק לראשונה הדמאות לוויין באיכות גבוהה מאז הנוכחות בחלל היא נכס .אסטרטגי לאומי של מדינת ישראל ב- 2002 שוגר הלוויין אופק-5, הלוויין אופק-7 שוגר ב- 2007 , לווין המכ"ם טקסאר שוגר ב- 2008, כעבור שנתיים ב- 2010 שוגר אופק-9. ב- 2014 , שוגר לוויין מכ"ם נוסף אופק- 10 , ובספטמבר2016 שוגר הלוויין אופק- 11 . בנוסף, במהלך תקופה זו פותחו בישראל גם שני לוויינים אלקטרו- אופטיים מסחריים עבור חברתISI ( ImageSat ,) EROS-A ששוגר בהצלחה בשנת2000 ו- EROS-B ששוגר בהצלחה בשנת2006 . בימים אלה מסתיימת בנ ייתו של לוויין ונוס בעל מטע"ד סופר ספקטרלי פרי שיתוף פעולה בין סוכנות החלל של ישראל וסוכנות החלל של צרפת. הלוויין מתוכנן לשיגור בשנת2017 . בימים אלה במסגרת פרויקט "שלום" בשיתוף עם סוכנות החלל של איטליה, מתבצעת עבודה לתכנון מטע"ד .היפרספקטרלי נתונים אלה מ למדים כי מאמצע שנות השמונים ועד היום (תקופה בת30 שנים) פותחו בישראל14 לווייני חישה מרחוק מסוגים שונים ומתקיים רצף של פיתוח לוויינים המספק לתעשייה בישראל .יציבות ונפח מינימלי של עבודה ב- 1989 , כשנה לאחר שיגורו של אופק-1, הוחלט בתעשייה האווירית להיכנס לשו ק החלל המסחרי .באמצעות פיתוח של יכולת בתחום תקשורת הלוויינים בתחום זה, לעומת תחום לווייני החישה מרחוק, לא הוגדר צורך ברור מצד מדינת ישראל ו ההחלטה של התעשייה האווירית להיכנס לתחום .לווייני התקשורת האזרחיים נבעה משיקולים כלכליים פ רויקט לוויין התקשורת "עמוס-1 " יצא לדרך בשנת1992 , למעט ערבות ביקושים לשלושה משיבים. במודל פעולה זה , נעשה מעט מאוד פיתוח בישראל והתעשייה האווירית שימשה כקבלן ראשי האחראי על האינטגרציה (שילוב) של מערכות הלוויין. עמוס-1 שוגר בשנת1996 . בשל העובדה שתחום לווייני התקשורת לא הוגדר תחת הצור ך של מדינת ישראל בלוויינים, לא הת אפשר לקיים תכנית רב שנתית ולכן גם לא התפתחו יכולות עצמאיות בכל שרשרת הערך כפי .שקרה בתחום לווייני החישה מרחוק ,לעומת זאת התקבע מודל של שימוש בלוויינים מסחריים דוח מסכם לפעילות וועדת החלל- בלמ"ס דצמבר2016 20 מתוצרת ישראלית חלקית בבעלות)מפעילת לוויינים ישראלית (חלל תקשורת ה רוכשת לווייני תקשורת מהתעשייה האווירית . בתנאי אי וודאות ותקציב חסר, בחרה התעשייה האווירית להתמקד בעיקר בשילוב המערכות והיא רוכשת מ .ערכות ורכיבים עיקריים מחוץ לישראל על פי מודל זה פותחו כל שאר לווייני התקשורת בישראל: לוויין עמוס-2 שוגר ב- 2003 , לוויין עמ וס-3 שוגר בשנת2008 , לווי י ן עמוס-4 שוגר ב- 2013 ולוויין עמוס-6 שעמד בפני שיגור ב- 2016 ואבד על כן .השיגור הלוויין עמוס-5 ששוגר בסוף שנת2011 , לא נבנה על ידי התעשייה האווירית, אלא על ידי NPO PM שברוסיה . אנו מבקשים להדגיש, כי ניתוח סדר האירועים בפיתוח לוויינ י התקשורת בישראל מלמד , כי השקעות ממשלתיות תמיד ליוו את פיתוח לווייני התקשורת בישראל באמצעות פתרונות אד- הוק ומימון מצד משרדי הממשלה השונים לצורך השלמת עלויות . במיוחד יש לשים לב לכך שמאחר ולא נמצא פתרון מימוני לפיתוח לוויין התקשורת עמוס-5 בישראל ,נבנה הלוויי ן מחוץ לישראל . אירועי עמוס-6 , החריפו עוד יותר את הבעיה לפיה לא ניתן לממש פיתוח מקומי של לווייני תקשורת בתקציבים הקיימים של משרדי הממשלה המעורבים. היעדר מתווה מוסדר לסיוע ממשלתי למו" פ בתחום לווייני התקשורת מייצר אי וודאות ,חוסר יציבות וחוסר יעילות .תכנון קד ימה של פעולות המימון היה מאפשר לצמצם את אי הוודאות, לשמר את היציבות ולשפר את היעילות וכך גם להוזיל .את העלויות מאפייני שוק לווייני התקשורת המקומי להבנתנו מאפייני הפעילות בישראל בתחום לווייני התקשורת המפורטים להלן אינם מאפשרים לתחום זה להתקיים ביציבות :וביעילות 1. נפח עבודה קטן וקצב נמוך של ייצור לוויינים – מאז הקמת תכנית החלל של ישראל פותחו ע"י התעשייה האווירית רק חמישה לווייני תקשורת16 .כל אחד מ ני יי לוו התקשורת הללו נבנה כפרויקט בפני עצמו, המתוכנן, מפותח ומומן.כמוצר ייחודי 2. כדאיות מסחרית נמוכה בפיתוח יכול ות עצמאיות לאורך כל שרשרת הערך – להבנתנו, בשל פרקי הזמן הממושכים בין הפרויקטים ,, היעדר תכנון ארוך טווח והבטחת מקורות מימון הגיעה התעשייה האווירית למסקנה כי קיימת כדאיות מסחרית נמוכה בפיתוח יכולות עצמאיות ושימור מוקדי הידע בכח אדם לכל אורך שרשרת הערך בתחום לוויינות התקשורת. על כן, משיקולים של כדאיות מסחרית בחרה ל התמקד במודל שילוב ה מערכות . 3. עלויות גבוהות ביחס למחירי השוק בעולם ופרקי זמן ממושכים לפיתוח בשל היעדר תכנית רב שנתית– מאחר ועד כה לא היתה בישראל תכנית רב שנתית לפיתוח לווייני תקשורת על ידי התעשייה המקו מית, וכתוצאה מנפח הפעילות המצומצם הנדרש על ידי הלקוחות המקומיים, הפעילות בישראל לא היתה רציפה. להבנתנו, כתוצאה מכך, משך הזמן לפיתוח .כל לוויין ושיגורו היה ארוך מהמקובל, וגם יקר יותר מאחר והמו"פ לכל לוויין נעשה בנפרד על כן, עלויות המו"פ גולמו מחדש במחיר כל .לוויין 16 עמוס-1, עמ וס-2, עמוס-3, עמוס-4, ו- עמוס-6. דוח מסכם לפעילות וועדת החלל- בלמ"ס דצמבר2016 21 במתכונת בה קצב הייצור נמוך מדי ואינו כלכלי, עיקר ההכנסות ממכירת לוו י ין מיועדות לרכש מערכות מחוץ לישראל, ועלויות המו"פ מושתות על כל פרויקט בנפרד, נפגע כושר התחרותיות של תעשיי.ת החלל ועלות לווייני התקשורת מתוצרת ישראל גבוהה אל מול רכש מחוץ לישראל המשבר הנוכחי בתחום תקשורת הלוויינים בישראל ומשמעותו  בנובמבר2015 , אבד הקשר עם הלוויין עמוס-5 .והוכרז על אבדנו  באחד בספטמבר2016 , אבד הלוויין עמוס-6 ,מתוצרת התעשייה האווירית כתוצאה מפיצוץ במשגר עליו היה מות ק ן על כן השיגור ב ארה"ב .  ב רבע הראשון של שנת2017 , צפוי לוויין התקשורת עמוס-2, המשרת ,צרכנים ישראליים לדוגמה ח ברתYES , .לסיים את תפקידו ולהתפנות מנקודת השמיים בה הוא מצוי  אין לווייני תקשורת נוספים בפיתוח ואין צפי ל הזמנ ת לווייני תקשורת מתוצרת התעשייה האווירית. למיטב הבנתנו אירועים אלה הם בעלי השלכות בשלו ש רמות. הם משפיעים על מפעילת הלוויינים :'חברת חלל תקשורת', על התעשייה המקומית ועל מדינת ישראל כולה  חברת חלל תקשורת - אבדן הלוויינים עמוס-5 ועמוס-6, הביא לפגיעה קשה ביציבות הכלכלית של חברת 'חלל תקשורת' וביכולתה לממן בניית לוויינים חדשים . בנוסף, לוויין עמוס-2 צפוי לסיים את פעילותו ב רבע הראשון של שנת2017 . ללא חלופה תהיה פגיעה נוספת ב משתמשי חברת חלל בהם אזרחים רבים במדינת ישראל וקיימת סכנה ל אבדן של נקודת השמיים בה מצוי הלוויין ( 4W ). בכדי לשקם את המצב הקיים, למנוע פגיעה ( בלקוחותיה ולהגן על נקודות השמיים17E לא מאוישת כרגע), נדרשת חלל תקשורת לאייש באופן מידי את שתי נקודות השמים הללו באמצעות חכירה של לווייני תקשורת .קיימים. מדובר בעלות לא מבוטלת  תשתית התעשייה ה מקומית - העובדה שאין לווייני תקשורת נוספים בפיתוח ואין הזמנה ללווייני תקשורת נוספים מעמידה בסיכון את תע שיית לווייני התקשורת בישראל. במצב הקיים, לא תוכל התעשייה האווירית להמשיך ולהחזיק בקו הפיתוח ותאלץ להפנות את כח האדם המיומן לפרויקטים אחרים. המשמעות היא סגירת תחום לווייני התקשורת בישראל .ואבדן של יכולות, ידע ומומחיות שנצברו בעמל רב  ברמה הלאומית - בתוך זמ ן קצר יעמדו לרשות מדינת ישראל רק שני לווייני תקשורת מתוצרת ישראל עמוס-3 ועמוס-4 . משמעות הדבר היא יכולת חלקית בלבד לשימוש בלווייני .תקשורת לטובת צרכיה של מדינת ישראל ואזרחיה בשל יתירות נמוכה, במקרה חירום יש .חשש לפגיעה קשה בכלכלה, בשגרת החיים ובביטחון בנוסף , קיים סיכון ממשי ל אבדן נקודות השמיים של מדינת ישראל בהן ניתן למקם לווייני תקשורת במסלול גיאוסטציונארי . דוח מסכם לפעילות וועדת החלל- בלמ"ס דצמבר2016 22 אנו סבורים כי שילוב כל אלה מעמיד ב סכנה ממשית את קיומ ו של תחום לוויינ י ה תקשורת בישראל ומשפיע לרעה על מכלול הפעילות בתחום החלל בישראל , כולל תחום החישה מ רחוק . ברצוננו לציין, כי כחלק ממכלול הפעילות בתחום החלל האזרחי בעולם, החלו בשנים האחרונות לפעול בישראל מספר קבוצות באקדמיה ובחברות קטנות שמפתחות פלטפורמות לווייניות חדשות ( "ויישומים חדשים במטרה להשתלב ב"כלכלת החלל החדשNew Space ). לדוגמה מספר פרויקטים וחב :רות  חברתEffective Space Solutions - הוקמה במטרה לספק שירותי גרירה וטיפול ללווייני .תקשורת במסלול גיאוסטציונארי באמצעות מיקרו לוויין  חברתSky and Space Global – הוקמה במטרה להקים מערך לווייני תקשורת קטנים .במסלול קרוב לכדור הארץ  חברתSpace Pharma – פיתח .ה פלטפורמה לביצוע מחקרים בתחום המיקרו כבידה בחלל  חברתRamon Chips – .מפתחת מעבדים מתקדמים בתחום החלל  פרויקטSAMASON – הוקם על ידי חוקרים ממכון אשר בטכניון במטרה לפתח יכולות .טיסה במבנה על ידי מספר לוויינים קטנים  מיזםSpaceIL – מיזם להנחתת חללית על הירח כחלק מתחרותGoogleX prize . פעילות זו קיבלה רוח גבית מסוכנות החלל במשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל בעקבות תכנית החלל האזרחית שהותנעה בסוף שנת2012 . פעילות זו תורמת ליצירת אקוסיסטם כולל בתחום החלל ,בישראל שמשמעותו הרחבה וגיוון הפעילות, שיתופי פעולה בינלאומיים ,כניסה לתחומים חדשים חיזוק המחקר האקדמי, והגדלת ההשקעות והייצוא. יצירת האקוסיסטם בתחום החלל מסייע ומחזק .את הפעילות הקיימת בישראל והוא חיוני להמשך התפתחותה וקיומה ראוי לציין כי מאחר ומדובר בתחום חדש טרם התפתחו מנגנוני השקעה פרטיים מספקים כמו קרנות הון סיכ ון, ולכן נדרשת .תמיכה ממשלתית בשנים האחרונות והותנעו במדינות חלל מובילות תכניות ייעודיות לחיזוק מגמת החלל החדש בהן17. 17 .לדוגמה: תכניות החלל בארה"ב, בריטניה, לוקסמבורג, האיחוד האירופאי, ועוד דוח מסכם לפעילות וועדת החלל- בלמ"ס דצמבר2016 23 פערים וחסמים ,אל מול ההישגים וההתפתחות המתוארת סובלת תכנית החלל של ישראל, ו כל מב ל התחומים, מפער הולך וגדל בין החשיבות הלאומית בקיום עצמאי ומתקדם של התשתיות והיכולות הטכנולוגיות שפותחו, כולל כוח האדם האיכותי והמיומן, ובין האפשרות להמשיך ולקיים אותן. זאת מאחר ואין תמיכה מתאימה מצד המדינה לצורך המשך פיתוחה של היכולת ועמידתה של ישראל בחזית הידע .בתחום החלל נציגי תעשיות החלל הגדולות והקטנות, כ מו גם נציגי האקדמיה שהופיעו בפני הוועדה מתארים את הגורמים הבאים כבעלי השפעה שלילית על ה פעילות בישראל המקשים על ה יכולת לקיים תעשייה בת קיימא ו להשתלב בשוק החלל העולמי:  נפח עבודה נמוך בשוק המקומי- למרות הצרכים הרבים, השוק המקומי אינו מהווה מקור הכנסה מספק לת עשיית החלל הישראלית ועליה להישען על ייצוא במודל של20/80 ( בארה"ב פועלת התעשייה במודל של90/10 ובאירופה60/40 ). על מנת שתעשיית החלל בישראל תוסיף להתקיים ותשמור על יציבות היא נדרשת להיות מאוד פעילה בשוק העולמי. אך למעט מספר פרויקטי ם על בסיס G2G , יש מעט מאוד הזמנות מחוץ לישראל ואין די בתקציב המו"פ המקומי כדי להיערך ולפתח בישראל את הנדרש לצרכים העתידיים .של המדינה ודרישותיהם של לקוחות אחרים  התפתחות מואצת בפעילות החלל האזרחית והמסחרית בעולם ו כניסתם של שחקנים חדשים רבים- הגידול בפעילות בעולם אל מול חוסר הצמיחה בישראל מרחיב את הפער בין .ישראל לעולם • המיקוד של ישראל בתחום החלל נותר בעיקרו בתחום הביטחוני , בעוד שוק החלל העולמי התרחב לטכנולוגיות ויישומים אזרחיים ומסחריים אשר גם לקוחות ביטחוניים עושים בהם שימוש נרחב. בכדי לפעו ל בתחומים אלה יש צורך בהקמת תשתיות, השקעה במו"פ, וביצוע .התאמות מתחום הרגולציה • בישראל יש מעט פ עילות בתחום היישומים והשירותים המהווה למעלה משליש משוק .החלל העולמי • תשתיות מיושנות ותשתיות חסרות– רבות מ התשתיות הוקמו ב שנות השמונים ו כעת נדרש .לחדש אותן על מנת ל פתח מומחיות ויכולת עצמאית בתחומים נוספים כמו למשל בתחום .)לווייני התקשורת נדרש גם להקים תשתיות (פירוט בנושא זה בחלק ג של הדו"ח • היעדר יכולות עצמאיות ב כל שרשרת הערך של פיתוח לווייני התקשורת .פוגע בתחרותיות • היעדר סביבה תומכת לחברות קטנות לא מאפשר לפתח ולקי ים את האקוסיסטם הנדרש .בתחום החלל • .חוסר תקצוב למחקר בסיסי באקדמיה • .מיעוט אנשי סגל בתחומי הנדסת חלל דוח מסכם לפעילות וועדת החלל- בלמ"ס דצמבר2016 24 • מנגנוני המימון לתעשיות וחברות קטנות מתמקדים במו"פ בלבד וגם בהיבט זה הסיוע חלקי וחסר וניתן לפרק זמן קצרים של שנה עד שנתיים, בעוד שפרויקט בתחום החלל נדרש למ ימון מו"פ לפרק זמן של ארבע עד שש שנים. כמו כן חסרים מנגנונים למתן סיוע לחברות .קטנות בתחומים נוספים כמו ייצור ושיווק אנו מוצאים לנכון לציין כי בהיבט זה מדינת ישראל חריגה לרעה בהשקעות המדינה בחלל אזרחי18 . • לא קיימות בישראל קרנות הון סיכון ה מתמחות בחלל מאחר ומדובר בתחום חדש ביותר . ,יתרה מכך במסלול זה יש דרישה לה חזר השקעה בתוך זמן קצר , ואילו המו"פ בתחום החלל מ תבצע ב פרקי קצר ארוכים יותר . • רגולציה– טכנולוגיית חלל היא טכנולוגיה דו תכליתית המשרתת מטרות ביטחוניות ומטרות אזרחיות או מסחריות. לכן כמקובל בעולם היא נתו נה לפיקוח ייצוא. יש צורך .בהתאמות והקלות למגזר האזרחי/מסחרי בדומה לתהליכים שהתבצעו במדינות אחרות מטרות ויעדים אנו סבורים כי הדרך לחלץ את פעילות החלל בישראל, ש כ ,יום נשענת על מימון מערכת הביטחון מהמשבר שאליו נקלעה, היא באמצעות שילוב של השקעות אזרחיות שיח זקו את ההשקעות הביטחוניות. תפקידן של השקעות אלה באמצעות תכנית חלל אזרחית יהיה טיפוח התשתיות .הלאומיות תוך שימת דגש על אפשרויות מינוף כלכלי במסגרת זו יש לספק תמיכה ייעודית לתחום לווייני התקשורת ויש לראות בכך יעד לאומי .מרכזי מדוע יש צורך בתוכנית חלל אזרחי ?ת במקביל לתוכנית החלל הביטחונית מטבע הדברים, תכנית החלל הביטחונית מוגבלת בחשיפתה ובאפשרויותיה לשתף פעולה, בעיקר עם מדינות זרות. הסיבות לכך הן שמירת היתרון היחסי, מניעת זליגת טכנולוגיה ושמירה על עמימות בקשר ליכולות האיסוף והתקשורת מהחלל. מעבר לכך, התוצרי ם של תכנית החלל הב יטחונית קשים לשיווק בשוק העולמי וההשקעה במחקר בסיסי, חינוך ושיקולים לאומיים אחרים אינם ביעוד של התכנית הביטחונית, אך הם חיוניים למכלול הצרכים של מדינת ישראל ולחוסן הלאומי שלה. או במילים אחרות, מערכת הביטחון משקיעה רק מה ב שהכרחי לה ופעילות זו קטנה מדי. על כן ,תכנית חלל אזרחית חזקה שתהה משוחררת ממגבלות אלה היא חיונית . ייעודה יהיה בין היתר השקעה בתשתית המדעית והטכנולוגית בישראל. למען הבטחת היכולת לממש את צרכי מדינת ישראל בתחום החלל בכלל לרבות בתחומי החישה מרחוק ותקשורת הלוויינים אנו סבורים :כי יש להגדיר את היעדים הבאים 1. תכנית חלל יציבה בעלת תעשיית חלל עם יכולות עצמאיות בתחומים החיוניים לביטחון .הלאומי של מדינת ישראל: חישה מרחוק ותקשורת 18 במדינת ישראל ההשקעה לנפש עבור פעילות אזרחית בחלל עומדת על כ- 2 דולר לנפש לשנה. לשם ההשוואה במדינות הבאות ההשקעה לנפש לפעילות אזרחית בחלל עומדת על: קזחסטן כ- 6.5 דולר, הולנד ובריטניה כ- 8.5 דולר, דרום קוריאה כ- 9.5 ,דולר קנדה ואיטליה כ- 12 דולר, בלגיה ושוויץ כ- 18 דולר, גרמניה21 דולר, רוסיה34 דולר, צרפת44 דולר, ארה"ב63 .דולר דוח מסכם לפעילות וועדת החלל- בלמ"ס דצמבר2016 25 2. שימור היכולת הטכנולוגית הקיימת בישראל בתחום החלל בחזית הידע העולמי והבטחה כי לרשות המדינה והמערכת המסחרי ת תעמוד האפשרות לטכנולוגיה ישראלית באמצעות בסיס תעשייתי רחב של חברות מגוונות בעלות פעילות אזרחית- .תחרותית 3. שימור וחיזוק האקדמיה והתעשייה בישראל כמוקדי חדשנות מוכרים ומוערכים בתחום החלל בעולם לטובת המחקר הבסיסי והיישומי והבטחת עתודת כח האדם המקצועי בעתיד . התכנית תעודד פיתוח טכנולוגיות חלל :באמצעות  הקמת תשתית מדעית וטכנולוגית מגוונת ובסיס תעשייתי רחב בתחום .החלל  קידום יישומים תעשייתיים ומסחריים של טכנולוגיות חלל ועידוד יזמות ומרכזי מצוינות .)בתחום וקידום יכולות מימון פרטיות (אזרחיות ומסחריות  יצירת שת"פ ב ינלאומי (באמצעות הסכמים ואמנות )בתחום מחקר החלל וניצולו ופעילות .בארגונים בינלאומיים  עידוד חקר החלל והיקום (אסטרונומיה ,מדעי החלל ומדעי כדור הארץ.)  עידוד ופיתוח המודעות והחינוך לנושאי המדע והחלל . דוח מסכם לפעילות וועדת החלל- בלמ"ס דצמבר2016 26 פרק ב- תקשורת לוויינים בישראל: ממשבר להזדמנות תקשורת כת שתית קריטית למדינת ישראל תשתיות קריטיות הן תשתיות חיוניות לניהולה של מדינה ושרידותה ומאפשרות את קיומם התקין .והשוטף של החיים בה ההגדרה מה חיוני נובעת מהיעוד של התשתית. למשל, מקובל להגדיר כתשתית קריטית נכסים או מערכות החיוניים לקיומן של פעילויות חברתיות כמו ביטחון, כלכלה ובריאות. דרך אחרת לבחון מהן תשתיות קריטיות היא באמצעות בחינת ההשלכות האפשריות של הפגיעה בתשתית על החברה והמדינה. תחת תפיסה זו, ניתן להגדיר כמערכות קריטיות את אותן מערכות או נכסים (פיסיים או וירטואליים) שההשלכות של פגיעה בהם תהיינה בעלות משמע ות רבה לביטחון הלאומי, לכלכלה ולבריאות הציבור19 . עוצמת הפגיעה תלויה בקשרי הגומלין שבין התשתיות השונות אשר יכולים ליצור השפעות לא צפויות מעבר לפגיעה הספציפית ובתלות המידית הקיימת באותה תשתית20 . לדוגמה, ההגדרה בה משתמשת מחלקת ביטחון הפנים של ארה"ב21 : "The nation's critical infrastructure provides the essential services that underpin American society and serve as the backbone of our nation's economy, security and health. We know it as the power we use in our homes, the water we drink, the transportation that moves us, the stores we shop in, and the communication systems we rely on to stay in touch with friends and family. Critical infrastructure are the assets, systems, and networks, whether physical or virtual, so vital to the United States that their incapacitation or destruction would have a debilitating effect on security, national economic security, national public health or safety, or any combination thereof." אנו חיים בתקופה בה הש ימוש בתקשורת ובאינטרנט הוא חיוני לקיומה של מדינה מודרנית עצמאית ולחיבורה לע ולם. תשתית התקשורת והאינטרנט משמשת למגוון שימושיים חיוניים כמו עבודת הממשל בכל גווניו ורמותיו כולל קיום קשר ישיר בין הממשל ואזרחי המדינה , קיום קשרים בינלאומיים ברמה המדינית וברמה המסחרית . בנוסף, נתח הולך וגדל מהפעילות המשקית ו החיים המסחריים נתמך על ידי תשת .ית התקשורת ואף מתקיים באינטרנט בארה"ב הוגדרו16 מגזרים כתשתיות קריטיות ביניהם גם תחום התקשורת, הנתפס כחלק אינטגרלי מהכלכלה האמריקאית המאפשר קיומ ו של מסחר ופעילותם של ארגונים לביטחון הציבור 19 Clemente, D., Cyber Security and Global Interdependence: What is Critical? Chatham House, 2013; רבן, י. ודן, א. מיפוי תשתיות והתקנים המופעלים מרחוק: אבטחת התקנים ותשתיות המופעלים מרחוק, דו"ח מאת היחידה לחיזוי טכנולוגי באוניברסיטת תל אביב, יוני2014 ', עמ13 . הדו"ח נכתב המימון משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל עבור המועצה .הלאומית למחקר ופיתוח 20 טבנסקי, ל. "הגנה על תשתיות קריטיות מפני איום קיברנטי", צבא ואסטרטגיה, כרך3 , גליון2 , נובמבר2011 . 21 infrustructure - critical - http://www.dhs.gov/what דוח מסכם לפעילות וועדת החלל- בלמ"ס דצמבר2016 27 והממשלה. על כן במסמך המדיניות של הממשל האמריקאיPresidential Policy Directive 21 הוגדרה תשתית התקשורת כקריטית מאחר ובאמצעותה ועל בסיסה מתאפשר לקיים מגוון של ,תשתיות קריטיות אחרות: סקטור האנרגיהIT ,, שירותים פיננסיים, שירותי חירום וביטחון תחבורה. תקשורת זו מורכבת ממספר מקטעים השלובים זה בזה לצורך אספקת תקשורת רציפה ושוט פת: תשתית קרקעית, לוויינית, ואל חוטית22 . אנו סבורים כי גם בישראל יש לראות בתשתית התקשורת והאינטרנט תשתית קריטית בדומה לחשמל, מים ואנר יה ג אשר פגיעה בה תסב נזק בעל משמעות . ,על כן כמתחייב מהגדרתה של תשתית התקשורת והאינטרנט כתשתית קריטית, יש לפתח יתירות כדי להבטיח את השרידות, כושר ההתאוששות, והחזרה לכשירות של תשתית זו .בזמן סביר תקשורת באמצעות כבלים תת ימיים ולוויינים עיקר תעבורת התקשורת והאינטרנט)ברמה הבינלאומית (ממדינה למדינה מתבצע באמצעות כבלים .תת ימיים שבהם ניתן להעביר במהירות רבה כמות גדולה של מידע העברת נתונים ותקשורת באמצעות לוויינים מתבצעת בשני אפיקים. האחד באמצעות לווייני תקשורת במסלול גיאוסטציונארי והשני באמצעות מערכים מרובי לוויינים במסלולLEO , המסלול הקרוב לכדור הארץ. בשלב זה, עיקר השימוש בתקשורת לוויינים מתבצע באמצעות לוויינים גיאוסטציונארים , אך ניכרת מגמה של פיתוח ושימוש גובר במערכים של לווייני תקשורת במסלול .הקרוב לכדור הארץ המסלול הגיאוסטציונארי מצוי במרחק של כ- 36,000 ק"מ מכדור הארץ ומעל לקו המשווה. במסלול זה, הלוויין נע תוך סנכרון עם תנועת כדור הארץ ועל כן הוא מצוי באופן קבוע מעל אותו א זור גיאוגרפי. תקשורת באמצעות הלוויין יכולה להתקיים בכל השטח הגיאוגרפי המצוי תחת אלומת הלוויין. לצורך קיום תקשורת עם אזורים נוספים נדרש סנכרון עם לווייני תקש ורת הנמצאים מעל אזורים אלה . לצורך כיסוי גיאוגרפי מלא של כדור הארץ, נדרשים בין3-4 לווייני תקשורת. חש וב לציין כי אין בכך די כדי לאפשר רוחב פס להעברת כמות גדולה של נתונים ועל כן יש צורך במספר .רב של לוויינים ,בשלב זה קיבולת העברת נתונים באמצעות לוויינים היא נמוכה יותר וכך גם קצב .העברת הנתונים ,על כן תקשורת לוויינים מהווה חלופה חלקית לתקשורת באמצעות כבלים תת .ימיים ,יחד עם זאת על פי הערכות, בשל הצפי לגידול מאסיבי בשימוש באינטרנט בכלל, שימוש בו בתנועה , למשל במטוסים, והצורך בחיבורם של מוצריIoT , הביקוש לתקשורת באמצעות לוויינים ( במסלול גיאוסטציונארי או באמצעות רשתות לוויינים במסלול הקרוב לכדור הארץLEO) יג דל בשנים הבאות . 22 sector# - http://www.dhs.gov/communications דוח מסכם לפעילות וועדת החלל- בלמ"ס דצמבר2016 28 התקשורת בישראל מבוססת בעיקרה על תשתית קרקעית וסלולרית. בנוסף נעשה שימוש ב לוויינים .מסחריים מסדרת עמוס הלוויינים ה פעילים כעת בחלל הם : עמוס-2 (שיסיים את פעילותו ב ראשית 2017 ), עמוס-3, ועמוס-4 ( . בישראל למעלה ממאתיים ישובים390,000 בתי אב) שאי נם מחוברים לתשתיתHOT. כ- 2400 .בתי אב אינם מחוברים גם לבזק שירותי הטלוויזיה ניתנים ל אלה באמצעות .+לווייני תקשורת בלבד או עידן ל צורך קיום התקשורת והפעילות באינטרנט ממדינ ת ישראל ואליה , נעשה שימוש בכבלים תת .ימיים בשנת2001 הונח כבל תת ימי של חברת מד נאוטיל וס וה נפח ה מרבי שלו להעברת תקשורת עומד על 5.5 טרה בייט . בשנת2012, ה ו נחו שני כבלים תת ימיים נוספים. האחד של בזק בינלאומי ב נפח מרבי7.2 טרה בייט . השני, של חברת ט מרס טלקום וה נפח ה מרבי שלו עומד על42 טרה בייט . האיומים על התקשורת במדינת ישראל אנו סבורים כי מני עת שימוש או שיבוש במערכת התקשורת ו/או הגישה של מדינת ישראל לרשת האינטרנט העולמית בעת שגרה ו/או בעת חירום תסב נזק ממשי לחוסן הלאומי ולכלכלה בישראל ותפגע בפעילות מוסדות המדינה, המגזר העסקי ות סב .נזק ישיר לאזרחי ישראל אנו מזהים מספר תרחישים אפשריים לפגיעה:שכזו תרחישי פגיעה ב תשתית ה כבלים ה תת ימיים המחברים את ישראל למערכת התקשורת הבינלאומית: א. ,פגיעה מכוונת שנועדה לשבש או למנוע את העברת הנתונים מישראל ואליה למטרות טרור מלחמה או לחץ פוליטי, באמצעות23 : ,חסימה פגיעה פיסית , פעילות התקפית בסייבר (בפרט במקטעים שאינם ,)מוחזקים בידינו ו/או האטה מכוונת של קצב העברת הנתונים . ב. נזק כתוצאה מכשל או אסון טבע ש י שבש או ימנע את יכולת העברת הנתונים מישראל .ואליה תרחישי פגיעה ב תשתית לוויינ י ה תקשורת: א. שיבוש תקשורת הלוויינים באמצעות פעולה מכוונת כנגד אחד ממקטעי המערכת (מקטע חללי, מקטע .)קרקעי, או המקטע המקשר ב. שיבוש תקשורת הלוויינים בעקבות תקלה או אירוע לא מכוון בסביבת החלל או בכדור .הארץ ג. בעת הזו, למדינת ישראל יש חזקה על3 נקודות שמיים. נקודות אלה והספקטרום (תחום )התדרים ,שהן מעניקות חיוניים למימוש צרכי מדינת ישראל בתקשורת לוויינים רציפה שוטפת ובת קיימא. היעדר רצף לוויינים בחלל מסכן את החזקה על נקודות השמיים .והספקטרום ד. מניעת האפשרות להשתמש בלוויינים מסחריים זרים - הסתמכות בלעדית על לוויינ י תקשורת מסחרי ים מתוצרת זרה ובבעלות זרה מייצרת תלות ורגישות ללחץ חיצוני 23 .חשוב לזכור כי השליטה בכבל תת ימי מתבצעת רק בצד אחד דוח מסכם לפעילות וועדת החלל- בלמ"ס דצמבר2016 29 כתוצאה מ מלחמה או כל אירוע אחר . המשמעות היא פגיעה בעצמאות ובחופש הפעולה של מדינת ישראל ובשירות הניתן לאזרחיה (למשל מניעת שירותי טלוויזיה מלקוחותYES .) נקודות שמיים וחשיבותן למדינת ישראל ר וב לווייני התקשורת נמצאים במסלול הגיאוסטציונרי, המאפשר סינכרון של תנועת הלוויינים עם תנועת כדור הא רץ כך שהלוויינים למעשה קבועים בנקודת שמיים מעל שטח מסוים (בגובה של כ- 36,000 ק"מ). האפשרות למקם לוויינים במסלול זה ולעשות שימוש בספקטרום היא מוגבלת ולכן מיקום הלוויינים בו מעוגן ברגולציה עולמית ונתון לפיקוח ארגון ה- ITU .הפועל במסגרת האו"ם על פי אמנת החלל ( החיצון1967 ) אין להחיל ריבונות בחלל. יחד עם זאת ו לאור זכותן של כל המדינות באשר הן לעשות שימוש בחלל בכלל ובמסלול הגיאוסטציונרי בפרט, הוחלט ב- ITU (בכינוסים שנערכו בשנים1985 , 1988 ( ) להגדיר לכל מדינה נקודת שמייםSlot ) וספקטרום לתקשורת מעל הטריטוריה שלה. באו פן זה מובטחת לכל מדינה גישה שווה, גם אם חלקית, לרצועה זו וניתנת לה האפשרות להשתמש בספטקרום כמשאב לאומי . חשוב להדגיש כי הזכות לנקודות שמיים לא מהווה ריבונות על נקודות השמיים. הקצאת נקודות השמיים למדינות" מתבצעת על בסיסFirst come first served ."על פי עקר ,ון זה מדינה שאינה מציבה לוויין בנקודת שמיים השייכת לה, בפרק זמן של שלוש שנים, מאבדת את החזקה על נקודה .זו במצב זה, רשאי ארגון ה- ITU להעביר נקודות שמיים וספקטרום שאינם בשימוש לרשותה של מדינה אחרת. משמעות איבוד הזכות היא אב ןד הנקודה הגיאוגרפית וגם ןד אב האפש רות להשתמש בתחום התדרים הנלווה לה24 . אי מימוש נקודות שמיים מהווה איום מוחשי לאיבוד נכסים .משמעותיים ואיבוד האפשרות לעשות שימוש בספקטרום הצד החיובי של הסדר זה הוא, כי בנוסף לנקודה ה אחת לה זכאית כל מדינה .ניתן להחזיק ביותר מנקודה אחת יש לציין כי כעקרון, אפשר למקם יותר מלוויין אחד בכל נקודת שמיים, אך המשמעות היא שהלווייני ם באותה נקודה חולקים את התחום התדרים .והדבר מהווה מגבלה בהשקעה של עמל רב ולאורך מספר לא מבוטל של שנים, השיגה מדינת ישראל חזקה על2 נקודות שמיים ( 4W, 65E ). בנוסף מתקיימת חכירה ארוכת טווח של נק דה17E . נקודות אלה ו תחום התדרים שהן מעניקות חיוניים למימוש צרכי מדינת ישראל בתקשורת לוויינים רציפה, שוטפת ובת .קיימא שלוש נקודות שמיים מאפשרות לישראל את הכיסוי התקשורתי הדרוש לה מבחינה גיאוגרפית, אפשרות לשימוש,בתחום תדרים רחב יותר ומענה תקשורתי מבוזר כולל גיבוי במקרה .של חסימת לוויינים בנקודת שמיים מסוימת אנו סבורים כי נקודות השמיים הן נכס אסטרטגי לאומי בעל חשיבות עליונה לקיומה של לוויינות תקשורת למדינת ישראל, מאחר וללא נקודות שמיים לא תהיה לישראל האפשרות למקם לווייני .תקשורת ולעשות שימוש בספקטרום לצרכיה היעדר רצף של לווייני תקשורת ישראלים בחלל 24 פירוט נוסף בתקנות ה- ITU ובעיקר סע יף11 .לתקנות אלה, כפי שמופיע באתר האינטרנט של הארגון דוח מסכם לפעילות וועדת החלל- בלמ"ס דצמבר2016 30 .מהווה איום על נכסים אלה לאור זאת, אבדן הלוויינים עמוס-5 ועמוס-6 מהווה סכנה ממשית ,בטווח המידי לאבדן נכסים אסטרטגיים למדינת ישראל. יתרה מכך אם לווייני התקשורת הקיימים כעת במסלול יסיימו את חייהם ללא שיגור של לווי ני י ם חדשים במקומם, תאבד מדינת ישראל את החזקה העומדת לרשותה על נקודות שמיים.אלה ועל הספקטרום הנלווה להן ?המענה לאיומים: כיצד להבטיח יתירות והתאוששות מהירה במענה לאיומים המתוארים יש צורך להבטיח י .תירות וגם יכולת מהירה להתאוששות להלן מפורט .המתווה למטרה זו המ קרה של פגיעה ב תשתית לווייני התקשורת: לצורך הפעילות הקיימת בישראל וההגנה על שלוש נקודות השמיים ו תחום התדרים , נדרשים למדינת ישראל שלושה לווייני תקשורת הפועלים בו זמנית ., אחד בכל נקודת שמיים לצורך הבטחת יתירות, גיבוי ועיבוי נדרש מערך של3+1 . לפיכך, בכל אחת מנ קודות השמיים יש להבטיח לוויין אחד לפחות. ( לצורך עיבוי וגבוי היכולת לטובת1 ( ,) רצף תפקודי של הממשל2 ) שימור פעילות ( ,מסחרית מול העולם3 ( ) הבטחת היכולת בהפצת שירותי טלוויזיהDTH) לחברתYES (אשר צלחות הלוויין המותקנות אצל לקוחותיה מכוונות אל נקודה זו) ב מקרה ש ,ל כשל או פעילות עוינת נדרש לוויין נוסף בנקודת השמיים4W , .החיונית ביותר למדינת ישראל המקרה של תלות בלוויינ י תקשורת מסחרי ים ים זר : תכנית לאומית רב שנתית שתבטיח רצף של פיתוח, שיגור ותפעול לווייני תקשורת מתוצרת ישראל ובבעלות ישראלית ת ימנע מצב של תלות בג רמ ו ים זרים ותבטיח עצמאות וחופש פעולה למדינת .ישראל קיומם במקביל של ארבעה לווייני תקשורת בחלל, יאפשר את קיומה היציב של 'חברת חלל .תקשורת' לטובת הבטחת תפעול בקרה ושליטה בלווייני התקשורת באמצעות חברה ישראלית ה מקרה של פגיעה פיסית בתשתית הכבלים התת ימיים והצורך להבטיח זמן התאוששות קצר וחזרה מהירה לכשירות: לעניין זה אנו מוצאים לנכון להתייחס לעמדת מנכ"ל משרד התקשורת שקבע כי: "מובן מאליו כי גיבוי לקשר עם העולם הוא קריטי לשם פיזור סיכון וכי הסתמכות על קשר עם העולם באמצעות כבלים תת ימיים בלבד אינה מספיקה במצבה הביטחו ני של ישראל ובהינתן הגידול במתקפות על "תשתיות תקשורת על רקע ביטחוני25. ב מקרה של פגיעה בכבלים תת ימיים ,יהיה צורך לספק גיבוי למערכות שנפגעו, לפחות באופן חלקי .כך שישמר רצף בהעברת תקשורת וקיומה של רשת האינטרנט לצרכים חיוניים 25 מבלי .לקחת בחשבון לקוחות עסקיים שכן בשעת השיא הם לא משפיעים משמעותית על הצריכה ברשת נתונים מתוך מכתבו של מנכ"ל משרד התקשורת מר שלמה פילבר אל מנכ"ל משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל ויו"ר הוועדה, פרץ וזאן ב נושא "היערכות להשלמת דו"ח ועדת החלל– התייחסות משרד התקשורת", מיום14 בדצמבר 2016 . דוח מסכם לפעילות וועדת החלל- בלמ"ס דצמבר2016 31 ע ל פי נתוני משרד התקשורת נפח השי מוש הממוצע בכבלים התת ימיים בשעת השיא מוערך ב- 580 ג'יגה הרץ26 .מאחר ומבנה הכבלים ואופן חיבורם מספק להם שרידות ברמה גבוהה, ההנחה היא, כי פגיעה בהם לא תמנע לחלוטין את התקשורת מי שראל ואליה. לכן, ניתן להניח כי ל צורך גיבוי ,במקרה של פגיעה בתשתית הימית אפשר יהיה .להסתפק גם בקיבולת נמוכה יותר שימוש בלווייני תקשורת מסחריים הפעילים בתחום התדריםKa (הנ מצא בשימוש בלווייני תקשורת) בשלוש נקודות השמיים יכול ל ספק עד336 ג'יגה הרץ. במידה ותכן הלוויינים יאפשר שימוש גם בתחומי תדרים נוספים ניתן יהיה לספק קיבולת נוספת. למשל, שי מוש בתחום התדריםQ 'בשלוש נק שמיים יאפשר עוד384 .ג'יגה הרץ על מנת להבטיח מערך של3+1 לווייני תקשורת ב כל עת ובהינתן כי משך החיים הממוצע של לוויין תקשורת עומד על15 שנים, יש צורך בהחלפת לוויין ותיק בלוויין חדש אחת ל- 4 .שנים 26 עמדת משרד התקשורת כפי שמשתקף ממכתבו של מנכ"ל משרד התקשורת מר שלמה פילבר ,אל מנכ"ל משרד המדע הטכנולוגיה והחלל ויו"ר הוועדה, פרץ וזאן בנושא "היערכות להשלמת דו"ח ועדת החלל– התייחסות משרד התקשורת", מיום 14 בדצמבר 2016 . דוח מסכם לפעילות וועדת החלל- בלמ"ס דצמבר2016 32 חלופות אפשרי ות לשימוש בלוויינ י תקשורת בישראל אל מול הצרכים והאיומים אנו מזהים כי קיימות ארבע חלופות עיקרי ות :למימוש הצורך של מדינת ישראל בתקשורת לוויינים א. לווייני תקשורת לאומיים מתוצרת ישראל, בבעלות ובהפעלת .המדינה ב. לווייני תקשורת מסחריים מתוצרת ישראל וב הפעלת חברה ישראלי ת . ג. לווייני תק שורת מסחריים מתוצרת זרה וב הפעלת חברה ישראלי ת . ד. לווייני ת קשורת מסחריים מתוצרת זרה ובהפעלת חברה זרה . השוואה בין ארבע ה חלופות .מוצגת בטבלה שבתחתית הפרק ה חלופה הב לווייני התקשורת יהיו מתוצרת ישראל ובבעלות המדינה מספק ת את המענה המיטבי לצרכי הביטחון של מד ינת ישראל ו .להגנה על התשתית הקריטית של מדינת ישראל חלופה וז מספק ת חופש פעולה מלא ללא תלות בגורמים אחרים. ה יא מאפשר ת להבטיח יתירות לתשתית התקשורת בכבלים תת ימיים כמו גם גישה למערכת התקשורת והאינטרנט לישובים רבים בעת שגרה ובעת חירום, לפתח בישראל יכולות טכנול וגיות מתקדמות, לקדם ולשמר הון אנושי ועוד. יחד עם זאת, לוויין תקשורת הוא מוצר יקר. שעלותו מסתכמת במאות מיליוני דולרים. מאחר ול צרכי הממשלה נדרש יותר מאשר לוויין אחד, אך נפח הפעילות הנדרש בכל לוויין הוא נמוך, הכדאיות הכלכלית של חלופה וז .היא נמוכה תמונת הרא י של חלופה זו בה יש שימוש ב לווייני תקשורת לאומיים, יה א החלופה בה נשכרים שירותים מל ווייני תקשורת מסחריים באמצעות חברה זרה המפעילה לוויינים ש לא יוצרו ב .ישראל לאור העובדה, שעלות לווייני תקשורת מתוצרת ישראל גבוהה יותר מעלות לווייני תקשורת שלא מתוצרת ישראל (ב סכ ום ממוצע של60 )מיליון דולר , חלופה זו היא ככל הנראה הזולה ביותר, אך יא ה הניא עונה על צרכיה המרובים של מדינת ישראל. ב מקרה זה חלק מתשתית התקשורת של מדינת ישראל, שיש לראות בה תשתית קריטית, יהיה בידיים זרו .ת הסתמכות בלעדית על לוויינ י תקשורת מסחרי ים באמצעות מפע יל זר שאינו ישראלי לא תאפשר לישראל חופש פעולה, לא תאפשר לישראל להסתמך על לוויינים לטובת יתירות בתחום התקשורת, ותייצר תלות ורגישות ללח צים חיצוני ים .החשש במקרה זה הוא, .כי בעת חירום תימנע מישראל הגישה ללווייני תקשורת המשמעות היא פגיעה בעצמאות של מדינת ישראל כמו גם בשירות הניתן לגופים מסחריים ו לאזרחי ם (למשל מניעת שירותי טלוויזיה מלקוחותYES .) בין שני הקצוות הללו נמצאות תש י חלופות נוספ ות המבוסס ות על שימוש ב לוויינים מסחריים. בכדי למנוע תלות בגורמים זרים, יש חשיבות ל הפעלה באמצעות חברה ישראלי ת . על כן, שתי החלופו ת הבאות נבדלות זו מזו בסוגיית יצור הלוויינים. במ קרה ( אחד הלוויינים הם מתוצרת ישראל בייצור מלא או חלקי כפי ש מתקיים היום) ובמ קרה .השני הלוויינים אינם מתוצרת ישראל דוח מסכם לפעילות וועדת החלל- בלמ"ס דצמבר2016 33 כאן המקום לציין, כי עיקר שוק תקשורת הלווייני ם בעולם הוא שוק מסחרי ולא ממשלתי .ממשלות מעדיפ ות לעשות שימוש בחברות מסחריות על פני פיתוח מערכות בתקצוב ובבעלות ציבורית , ולמעשה פועלות במתכונת של שימוש דו תכליתי( dual-use ) בלוויינים לצרכים מסחריים ולצרכים ממשלתיים(אזרחיים או צבאיים .)יחד עם זאת ו כחלק ממגמה זו, מדינות רבות תופסות את שירותי תקשורת הלוו ייני ם שלהן כנכס אסטרטגי ומייחסות חשיבות רבה ל תפעול הלוויינים באמצעות מפעילים מקומיים ,גם אם בפועל נרכש הלוויין מיצרנים חיצוניים27. כ אמור , עלות הלוויינים במ קרה בו לווייני התקשורת הם בבעלות ישראלית ומתוצרת ישראל גבוהה אל מול ה מקרה בו הבעלות והתפעול םה בידי ח ברה ישראלית, אך הלוויינים עצמם אינם מתוצ רת מדינת ישראל (מקרה עמוס-5). ה סתמכות על חברה ישראלית להפעלת הלוויינים מאפשרת לצמצם את האיום המתקיים במצב של תלות מלאה בגורמים זרים, אך אין בכך די כדי ל ספק מענה בטוח . במקרה של לוויין מתוצרת זרה יש חשש כי תותקנה בו מע רכות שייעודן פגיעה בישראל (למשל .)דלתות אחוריות במובן הכלכלי הצר, יתכן והעלות הישירה של לווייני תקשורת שאינם מתוצרת ישראל נמוכה יותר מזו של לווייני תקשורת מתוצרת ישראל . בהיבט זה שתי החלופות שמציגות אפשרות זו הן כדאיות יותר. אך אנו מבקשים להזהיר ולהדגיש כי העדפת חלופות אלה ,לא תספק מענה לדרישת הלאומיות תפרק את ישראל מנכסיה בידע ובטכנולוגיה , נכסים ש הושגו בעמל רב, ותפגע באקוסיסטם הכולל של פעילות החלל בישראל. יתרה מכך, אנו סבורים כי להפסקת הפעילות בתחום לווייני התקשורת בישראל תהיינה השלכות בעלות משמעות רחבה הר בה יותר ויגרם נזק לתחומי הפעילות האחרים של ישראל בחלל: נפח העבודה הכולל ירד, מצבת כח האדם המקצועי תיפגע, והבסיס התעשייתי .והאקדמי יתערער סיכום עד כה, בעוד העלות של בחירת כל אחת מה חלופות ג' או ד' למדינה היא נמוכה באופן יחסי , אין הן מספקות מענה למכלול הצרכי ם הלאומיים. חלופה א' מספקת מענה טוב מאוד לצרכים של ,מדינת ישראל, אך עלותה למדינה מאוד גבוהה. לכן אנו סבורים כי החלופה המספקת את הפתרון המיטבי למדינת ישראל היא חלופה ב' בה י עשה שימוש בלוויינים מסחריים מתוצרת ישראל ב אמצעות חברה ישראלית . מאחר ועלות הלוויינים על פי מודל זה גבוהה יותר מעלותם בשוק העולמי, י ש צורך לגבש מ תווה שיאפשר לגשר על הפער ובהדרגה לצמצם אותו . לשם כך יש צורך להבטיח קיום יציב לחברה בבעלות ישראלית לצורך הפעלת הלוויינים ו פיתוח האפשרות לייצר בישראל מערך תעשייתי ל לווייני תקשורת באופן מלא (מקצה לקצה ) ללא רכש של מערכות ורכיבים .חיוניים בחוץ, ולסייע במימון הפער הנותר 27 בלסברגר אבי, "שימוש דו תכליתי בטכנולוגיית חלל ובלוויינים", מוסד שמואל נאמן: הטכניון, מאי2015 ', עמ10 . דוח מסכם לפעילות וועדת החלל- בלמ"ס דצמבר2016 34 לוויינים לאומיים מתוצרת ישראל ובבעלותה לוויינים מסחריים מתוצרת ישראל ו הפעלתם ע"י חברה ישראלי ת לוויינים מסחריים לא מתוצרת ישראל והפעלתם ע"י חברה ישראלי ת לוויינים מסחריים מתוצרת ז רה ו הפעלתם ע"י חברה זרה חופש פעולה והיעדר תלות הבטחת נקודות השמיים של ישראל ומימ ש יתירות לתשתית התקשורת מוניטין כמדינה מובילה טכנולוגית ,פיתוח הון אנושי שימור ידע ותמיכה באקוסיסטם של החלל בישראל מנוף טכנולוגי כלכלי מקו ר משיכה ללימוד מקצועות STEM הבטחת פעילות בתחום טכנולוגי כלכלי צומח .הבטחת גישה לא תקשורת המונים לכל אזרחי ישראל בעת שגרה עלות למדינה ביחס למענה לצרכים גבוהה מאוד ומענה מלא עלות בינונית ומענה טוב+ עלות נמוכה ומענה נמוך מאוד עלות נמוכה ללא מענה כלל ירוק = מענה מלא צהוב= מענה טוב כתום= מענה נמוך אדום= ללא מענה דוח מסכם לפעילות וועדת החלל- בלמ"ס דצמבר2016 35 עקרונות ל מימוש :המתווה לווייני תקשורת מסחריים מתוצרת ישראל ובהפעלת חברה ישראלית אנו סבורים כי על הממשלה לאמץ את העקרונות הבאים על מנת להתמודד עם המשבר בתחום לווייני התקשורת בישראל ו:למקסם את הפעילות בישראל 1. אימוץ המתווה לשימוש בלוויינים מסחריים מתוצרת ישראל וב הפעלה, בקרה ושליטה של חברה.ישראלית, בעלות הדומה למחירי השוק העולמי מתווה זה מחייב השקעה בפיתוח .ושימור היכולות בתעשייה וגם סיוע לאיתנות הכלכלית של מפעילת הלוויינים 2. איוש רציף ש ל נקודות השמיים בלוויינים מתוצרת ישראל לצורך הגנה על נקודות השמיים .והספקטרום העומדים לרשות מדינת ישראל 3. הבטחת רצף בפיתוח לווייני תקשורת בישראל באמצעות תכנית רב שנתית המבוססת על פיתוח של לפחות לוויין תקשורת אחד כל4 .שנים 4. השקעה ייעודית במו"פ לצורך הבטחת ה יכולת לפתח בישראל את כל מרכיבי לוויין תקשורת ובהם לדוגמה.המרכב, המטע"ד, והמעבדים 5. התאמת החקיקה והרגולציה ל הבטחת תפעול, בקרה ושליטה ב לוויינים מתוצרת ישראל באמצעות .חברה ישראלית 6. פיתוח מנגנונים פיננסיים לסיוע במימון בניית לווייני תקשורת מסחריי ם. לדוגמה: הש תת עלויות הזמינות בחירום על המדינה והצרכנים הרלוונטיים; קידום שת"פ בינלאומי והשקעה .פרטית למימון רכש לווייני תקשורת ביעילות ובתחרותיות 7. הבטחת היכולת לפנות את קיבולת הלוויינים ולעשות בה שימוש עבור גופים ממשלתיים ופרטיים ב .מדינת ישראל בעת חירום אנו גם מוצא ים לנכון להמליץ בפני משרד התקשורת לג בש מתווה להבטחת היכולת לניוד וניתוב .תקשורת חיונית מהתשתית הקרקעית לתשתית החללית בעת הצורך ככלל, אנו מזהים כי ברמה :הממשלתית בעלי העניין העיקריים הם משרד ראש הממשלה ,משרד הביטחון ,משרד המדע והטכנולוגיה, ו משרד התקשורת . כמ ,ו כן לצורך תיקון המצב נדרשת מעורבותם של משרד האוצר .משרד הכלכלה, משרד החינוך ומשרד המשפטים מפת דרכים ו צעדים אופרטיביים לשיקום הפעילות בתחום לווייני התקשורת על מנת לשקם את תחום לווייני התקשורת בישראל ולפתור את המשבר אליו נקלעה יש לנקוט במספר צעדים אופרטי .ביים בטווח המידי יש לפעול לשחזור המצב שקדם לאבדן עמוס-5 ועמוס-6 :באמצעות א. חכירה של לוויי נים מסחר םיי קיי מים והבאת ם לנקוד ו ת השמים4W ו- 17E עד שתושלם בניית ם של לוויי ני תקשורת חלופי ים לעמוס-5 ועמוס-6. ב. מתן רשת ביטחון להתנעה מידית של פיתוח לוויין תקשורת חדש על ידי התעשייה האווירית והקמת ה תשתיות ה נדרשות לפיתוח בישראל של כל מרכיבי הלוויין . דוח מסכם לפעילות וועדת החלל- בלמ"ס דצמבר2016 36 ג. מתן רשת ביטחון לחלל תקשורת (מפעילת הלוויינים) לטובת הורדת עלויות גיוס ההון לפיתוח הלוויינים. במצב הקיים היום, הריבית הגבוהה שמשלמת חברת חלל מגולמת בעלות מוצריה ודבר פוגע ביכ ולת התחרות שלה בשוק. יש לציין כי חברות תקשורת הפעילות בעולם נהנות ממנגנוני סיוע דוגמת בנק יצוא- יבוא, המאפשרים .להם להוזיל את עלויות הלוויינים בהקשר זה אנו מוצאים לנכון להדגיש כי אמנם מדובר בחברה ציבורית, אך מאחר ו למדינת ישראל יש אינטרס לאומי בלווייני תקשור ת בהפעלה, בקרב ושליטה ישראלים, יש צורך להבטיח את האיתנות הכלכלית של חברת חלל תקשורת28 . לצורך מימוש המטרות והיעדים בטווח הזמן הבינוני , יש צורך בהתנעת תכנית רב שנתית לבנייה של ארבעה לווייני תקשורת, אחד כל ארבע שנים. ביצוע ה פעולות הבאות כחלק מהתוכנית י א פשר לייצב את המערכת, לצמצם את אי הוודאות ולהבטיח שלרשות המערכת המסחרית תעמוד האפשרות לעשות שימוש במוצרים מתוצרת ישראל בעלות דומה לעלויות השוק. מימוש פעולות אלה לאורך זמן יאפשר בטווח הזמן הארוך :את ביסוס התעשייה והפיכתה לתעשייה בת קיימא א. חידוש והקמה של תשתי ות .)(פירוט בסעיף הבא ב. השקעה במו"פ. ג. השלמת פער התחרותיות ל רכש לווייני תקשורת מתוצרת ישראל. ד. התאמת הרגולציה. ה. מאמץ ליצירת שת"פ ארוך טווח עם מדינות נוספות ליצירת תשתית תקשורת .לעתות חירום דוגמה לתוכנית רב שנתית לפיתוח לווייני תקשורת מתוצרת ישראל והגנה על נקודו:ת השמיים 28 במקרים אחרים בהם פעילותן של חברות ציבוריות חשובה לאינטרסים ולצרכים הלאומיים של מדינת ישראל מתקיים סיו ע של המדינה להוצאותיהן של החברות. לדוגמה, סבסוד הוצאות הביטחון המיוחדות של אל על. המדינה גם מספקת הגנה למתקני .חברות הגז במים הכלכליים דוח מסכם לפעילות וועדת החלל- בלמ"ס דצמבר2016 37 דוח מסכם לפעילות וועדת החלל- בלמ"ס דצמבר2016 38 פרק ג לצאת מהמשבר- הדרך לתכנית חלל יציבה ובת קיימא המלצות לגישור על הפער בין הצורך בתכנית חלל יציבה והמצב הקיים ,כפי שעולה מכל האמור פעילות החלל במדינת ישראל סובלת מחוסר יציבות , מבעיות תקציב ומחסמים המקשים על מימוש הפעילות .על כן סבורה הו ועדה כי מדיניות לאומית ברורה בתחום החלל המגדירה את הפעילות בחלל כיעד בעדיפות לאומית היא פעולה הכרחית הנדרשת להפגנת מחויבות המדינה והתווית הכיוון לכל הגורמים המעורבים בפעילות בחלל בחברה הישראלית. :את הביטוי למחויבות זו יש לספק באמצעות • תמיכה ממשלתית במו"פ לצ ורך פיתוח יכולות עצמאיות ופתרונות טכנולוגיים ייחודיים שיאפשרו לתעשייה הישראלית לבסס מובילות טכנולוגית, להוזיל את עלויות הלוויינים ולבנות באופן עצמאי את מכלול הלוויינים הדרושים למדינת ישראל בתחומי החישה מרחוק והתקשורת. לדוגמה פיתוח היכולת לתכנון, פיתוח, ביצ וע בדיקות ושילובים של .מטע"ד תקשורת • .השקעה בחידוש תשתיות והקמה של תשתיות :לדוגמה o תאי ואקום לבדיקת לוויין ויחידות חלליות o חדרים נקיים לצורך יכולת שילו ב ובניה של לוויינים בסביבה נקיה o הקמת תשתית לבדיקת מרעד ללווייני תקשורת(לא קיים היום בישראל ומחייב הוצאת הלוויין לבדיקות בחו" ל– תהליך המייקר ומאריך את משך הפיתוח) o הקמת תשתית לבדיקה אקוסטית ללווייני תקשורת( לא קיים היום בישראל ומחייב הוצאת הלוויין לבדיקות בחו" ל– תהליך המייקר ומאריך את משך הפיתוח) o תשתית לבדיקות קרינה . • עידוד פעילות החלל בתחומי הליבה של העשיי ה בישראל ליצירת מאסה קריטית ותעשייה מגוונת ויציבה . • .עידוד וחיזוק שיתוף הפעולה בין האקדמיה לתעשייה לקידום חדשנות ויזמות • .העצמה של הנדסת החלל באקדמיה לצורך הגדלת העתודה של כוח האדם בעתיד • עידוד התעשיות לפעול להרחבת ולהעמקת פעילותן בתחום היישומים המבוססים על תקשורת לוויינים וחישה מרחוק, באמצעות השקעה במו"פ, העדפת יישומים שיתבססו על יכולות קיימות בתעשיית החלל בארץ לטובת הגדלת נפח הפעילות היצרנית בישראל, קידום ( השקעה פרטית בחברות חלל אזרחיNew Space ) לצורך הרחבת המגוון התעשייתי, חיזוק התחרות ופיתוח שווקים חדשים . • .חיזוק המחקר הבסיסי באקדמיה • .השקעה בחינוך דוח מסכם לפעילות וועדת החלל- בלמ"ס דצמבר2016 39 צרכים תקציביים לאחר שבחנו את מכלול הצרכים, הפערים והשיקולים שהובאו בפנינו, אנו סבורים כי הצרכים התקציביים המפורטים להלן נדרשים בכדי לממש את תכנית החלל כ" נכס לאומי ויעד בעדיפות לאומית," לחלץ את התכנית מהמשב ר אל.יו נקלעה ולהבטיח את יציבותה לצורך שיקום תחום תקשורת ה לוויינים והבטחת יכולות עצמאיות בכל שרשרת הערך יש צורך ,בסדרת פעולות חלק ן נדרשות ב טווח המידי וחלקן נדרשות ל .טווח הארוך בטווח המידי, לצורך מניעת פגיעה באזרחי ישראל, הגנה על נקודות השמים ו,הבטחת תפעול בקרה ושליטה על לווייני התקשורת באמצעות חברה ישראלית, נדרש סיוע לחברת חלל תקשורת לצורך שיקום מצבת לווייני התקשורת. מאחר ופרק הזמן שיידרש לפיתוח לוויינים חלופיים ושיגורם הוא כ- 3-4 שנים, יש למצוא פתרון זמני באמצעות חכירת לוויי ן תקשורת קיים והבאת ו לנקוד ת השמ יים 4W (נציין כי גם לנק' השמיים17E )נדרשת חלל תקשורת לתת מענה אמצעות חכירת לוויין . חברת חלל תקשורת פועלת בנושא, אך לאור המכה הקשה שספגה והעלויות הגבוהות הכרוכות בחכירת ( הלוויינים22 מיליון דולר בשנה), נדרש סיוע במימון פעול ה זו בהיקף של כ-5 מיליון דולר לשנ ה ( 20 מיליון)₪ למשך פרק הזמן שיידרש להצבת לוויין ישראלי בנקודה . נציין כי לקוחות החברה שייהנו מלוויי ן זה , התחייבו לשלם עבור השימוש בלוויי ן ( 17 )מיליון דולר בשנה בסך הכל, כך ש הסיוע נדרש .להשלמת הפער שנותר ,באשר לטווח הארוך ,להערכתנו ה פער בין רכש לוויין מ תוצרת זרה ו רכש לוויין מ תוצרת ישראל עומד על כ- 60M$ .הפער נובע בעיקר מ עלות יקרה של רכש תתי מכלולים ומערכות מחוץ לישראל ומו"פ ייעודי. מו"פ ייעודי נדרש לכל לוויין בנפרד כתוצאה מפרקי הזמן הממושכים בין פרויקט לפרויקט והיעדר תכנית רב שנתית המאפשרת לתכנן קדימה. בכ די להבטיח לווייני תקשורת מתוצרת התעשייה האווירית יש לגשר על פער זה. תכנית רב שנתית לפיתוח לוויין תקשורת אחד ל פחות כל ארבע שנים, במודל שהתקיים עד כה של יצור חלקי בישראל , מצריכה גישור על הפער בסכום של60 מיליון ₪ .בשנה הוזלה של עלויות הלוויינים מתוצרת ישר אל לצורך גישור על הפער תתאפשר באמצעות פיתוח ,טכנולוגיה מקומית ומנגנונים פיננסיים להקלת עלויות גיוס ההון לבניית הלוויינים. לפיכך אנו ממליצים לפתח בישראל את היכולת הנדרשת לייצור של כל מרכיבי הלוויין (כחול לבן מקצה אל קצה). לשם קפיצת המדרגה הטכנולוגית הזו נדר שת השקעה בפיתוח יכולות, מחקר ופיתוח והקמת תשתיות. במתווה של תכנית רב שנתית לפ יתוח לוויין.תקשורת כל ארבע שנים א נו מעריכים כי מדובר בהשקעה של70 מיליון ₪בשנה (על פי שער של4 ₪ )לדולר . השקעה זו תיועד למימון הקמת תשתיות ( 10 מיליון)₪, מו"פ גנרי ופיתוח מקטע ח ללי ייעודי לכל לוויין ( 60 מיליון)₪ .אנו ממליצים להשקיע את מלוא הסכום. ככל שלא יושקעו הכספים הנדרשים לפיתוח היכולות העצמאיות בישראל, הערכתנו היא שהפער יוסיף להתרחב ובסופו של דבר לא ניתן יהיה לפתח לווייני תקשורת בישראל. במקביל נדרשים כלים להקלת עלויות גיוס .ההון על מפעילת הלוויינים דוח מסכם לפעילות וועדת החלל- בלמ"ס דצמבר2016 40 במקביל לפעולות אלה נדרשים צעדים לצורך ייצוב פעילות החלל הכוללת בישראל והבטחת קיומה באמצעות בסיס תעשייתי ואקדמי איתן . על כן יש להמשיך ולחזק את תכנית החלל האזרחית הפועלת באמצעות סוכנות הח לל במשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל ולממש המלצו ת קודמות להגדלת תקציב סוכנות החלל . אנו ממליצים לה קצות לסוכנות החלל תקציב של 110 מיליון₪ ,בשנה, בבסיס התקציב המשקף הסכם קודם עם משרד האוצר. במשך השנים נשחק הסכום לכ- 75 מיליון .₪תקציב זה הוא המינימלי המאפשר את פיתוח האקו- סיסטם הנדרש לתמיכה בתעשיית חלל אזרח ית יציבה באמצעות פרויקטים טכנולוגיים ומחקרים במתכונת של תיש וף פעולה בינלאומי עם סוכנויות חלל אחרות ,תמיכה ב מו"פ ב תעשי ות , מ חקר בסיסי וחיזוק האקדמיה , ותמיכה בפעולות.חברה וקהילה כמו כן יש לשאוף לכך שבאופן שוטף ותוך תכנון ארוך טווח ינוהל בסוכנות החלל גם פרוי קט מוביל מרכזי כל4-5 שנים, שמהותו משימה הנדסית ומדעית באמצעות פיתוח לוויין. אנו מעריכים כי לשם כך יידרש תקציב בהיקף של כ- 80 'מ ₪ .בשנה לסיכום, לצורך מתן ביטוי אופרטיבי לתכנית המוצעת בדו"ח זה אנו ממליצים כי ,משרד המדע הטכנולוגיה והחלל בשיתוף המטה לביטחו ן לאומי י .גבשו הצעת מחליטים דוח מסכם לפעילות וועדת החלל- בלמ"ס דצמבר2016 41 המלצות אופרטיביות ומנגנונים למימוש היעדים :אנו ממליצים על הפעולות הבאות לצורך מימוש היעדים  הגדרת הנוכחות של ישראל בחלל כנס חיוני למדינת ישראל ועל כן תכנית חלל אזרחית היא יעד בעדיפות לאומית .  התנעת תכנית כוללת ורב שנתית שמט רתה לייצב את סקטור החלל בישראל ו לייצר בסיס רחב ומגוון ב תעשייה( . במסגרת זו תצא לדרך תכנית רב שנתית2017-2029 ) לשיקום וחיזוק תחום לווייני התקשורת ב אמצעות בניה של4 )לווייני תקשורת (אחד כל ארבע שנים .  הגדרת תקציב רב שנתי לסוכנות החלל בהתאם למתווה המוצ ע , שיהא ב בסיס התקציב , ו יספק את ה יציבות הדרושה לפיתוח .בסיס תעשייתי איתן ורחב כולל יישומים ושירותים  העדפת משימות מדעיות ו/או הנדסיות ב שת"פ בין לאומי על בסיסG 2 G , ו/אוB 2 B .  יצירת שיתופי פעולה בינלאומיים עם מדינות נוספות המבקשות פתרון ליציבות תקשורתית .בעתות חירום היבטים מנהלתיים, רגולציה ומימון  חיזוק מעמד סוכנות החלל, התאמת כוח האדם שלה למשימות הניצבות בפניה והגדרת .מנגנונים יעילים לשימוש בתקציב  פיתוח מסלול ייעודי לחברות חלל ברשות לחדשנות- לתעשיית החלל מאפיינים ייחודיים אשר דורשים התייחסות שונה בחוק המו"פ. לרוב מדובר בפרויקטים ברמת סיכון גבוהה שמשך הזמן לביצועם ממושך מאוד. בנוסף, אופי המערכות הוא כזה שקיים דמיון רב בין המערכות החלליות הביטחוניות ובין המערכות האזרחיות\ מסחריות ועל כן מרביתן מתאימות לשימוש דו תכליתי. היבט נוסף נוגע לכך שפרויקטי החלל הגדולים מתקיימים במקרים רבים בהובלת התעשיות הגדולות. על כן לצורך קידום תחום החלל אנו ממליצים :לאפשר בחוק המו"פ את הנושאים הבאים o .הענקת מימון באחוזים גבוהים יותר o .תקצוב פרויקטים רב שנתיים o .תקצוב פרויקטים גם בתעשיות הגדולות o .גמישות בשימוש בתקציבים לשימוש דו תכליתי o גמישות בה.גדלת תמלוגים על בסיס מימון גבוה יותר o יצירת מנגנוני ייצוא המתאימים לחלל ולנושאי שימוש דו-תכליתי , ו/או פישוט .המנגנון להענקת רישיונות ייצוא וזירוז התהליך לשם כך ממליצה הוועדה על .הקמת קבוצת עבודה ייעודית לנושא  הבטחת תפעול, בקרה ושליטה של חברה ישראלית על לו וייני התקשורת באמצעות רגולציה ומנגנון רישוי מכירה ו/או באמצעות .הבטחת מניית זהב של המדינה  פיתוח מנגנונים פיננסיים לסיוע ל חברה מפעילת הלוויינים לצורך צמצום העלויות הכרוכות בגיוס ההון )(לדוגמה ערבויות מדינה . דוח מסכם לפעילות וועדת החלל- בלמ"ס דצמבר2016 42  הכללת הבטחת יתירות באמצעות לווייני תקשורת בדרישו ת הרישיון מחברות התקשורת .בישראל  .העדפת רכש של מוצרים ושירותים מתוצרת ישראל בפרויקטים לאומיים  ערבויות מדינה לעידוד השקעות.פרטיות סיוע ו עידוד לפיתוח מוצרים ויישומים חדשים  פיתוח מוקדי ידע וחדשנות באמצעות השקעה במו"פ לטובת קפיצות מדרגה טכנולוגיות בעיקר לצ ורך הרחבת חלקן של תעשיות החלל בישראל בשרש ר ת הערך של פיתוח לווייני .תקשורת. לדוגמה בתחומים כמו פיתוח מטע"ד דיגטלי והנעה חשמלית  הענקת תמריצים ל תעשיות לפעול להרחבת ולהעמקת פעילותן בתחום השירותים .המבוססים על תקשורת לוויינים וחישה מרחוק  הקמת מסלול, תכנית או חממה לעידוד חברות קטנות בתחום החלל וחשיפתן לשת"פ עם .תעשיות גדולות ובינוניות  תכניות ייעודיות לקידום פעילות באוניברסיטאות ובחברות חדשות תעשייתיות לטובת .מימוש היעדים  מו"פ דו- תכליתי- תיאום פעולות המו"פ בממשק שבין האזרחי/מסחרי והביטחוני - מדינות רבות פעילות בחלל גם למטרות אזרחיות/מסחריות וגם למטרות ביטחוניות וישראל אינה שונה. יתרה מכך, כיום אין כמעט הבחנה טכנולוגית בין שימושים אזרחיים/מסחריים ובין שימושים ביטחוניים. על כן, חלק גדול מפעילות החלל בעולם הוא דו- ,תכליתי. מסיבה זו ובכדי למקסם את המשאבים ולהביא למי מוש היכולות באופן המיטבי, נדרש תיאום בין הגופים הפועלים בתחומי החלל השונים. תיאום אפקטיבי יאפשר השגת היעדים של תכנית :זו ביעילות גבוהה. לשם כך, ממליצה הוועדה לנקוט בפעולות הבאות o תיאום תכניות פיתוח עתידיות כך שהיכולות והתוצרים יענו וישלימו לצרכי כל .הצדדים o הקמת מנגנונים למינוף ושימוש בטכנולוגיות שפותחו במסגרת ביטחונית .לשימושים מסחריים/אזרחיים ולהפך o .מאמץ משותף להשגת יתירות/עמידות בעתות חירום  הענקת תמריצים לתעשיות גדולות לשת"פ ורכש מחברות קטנות, לצורך עידוד שימוש במוצרים כחול לבן והרחבת מגוון המוצרים מתוצר .ת ישראל תשתיות  .חידוש תשתיות והקמת תשתיות  שימוש בתשתיות לאומיות- בחינת הקמת מעבדה ומרכז לאומי לנושאי חלל על בסיס .תל"מ דוח מסכם לפעילות וועדת החלל- בלמ"ס דצמבר2016 43 פעולות בהן יש לנקוט לצורך חיזוק הקהילה המדעית בישראל והממשק בינה ובין התעשייה  השקעה במחקר בסיסי בתחום החלל והקמת מרכזי חדשנות ו .מוקדי ידע  עידוד פרויקטים של לווייני מחקר היוצרים סינרגיה בין התעשייה לאקדמיה- ויהוו מנוף .לקידום הנדסת החלל פרויקטים מסוג זה מהווים מוקד משיכה ועניין לאנשי תעשייה , לחוקרים ולצעירים המעוניינים להתמקצע בתחומי המדע והטכנולוגיה .  הקמת מרכזי מחקר רב תחומיים באוניברסיטאות בשיתוף עם התעשיות ובמימון משותף של הממשלה והתעשיה .  הקמת קרן לעידוד חוקרים להתמקצעות בתחום החלל. הקרן תתמוך בסטודנטים לתארים ,מתקדמים, חוקרים צעירים וקבוצות מחקר באמצעות מענקי לימודים, מענקי מחקר מענקים לצורך השתלמות במרכזים מובילים בחו"ל והק.מת מעבדות מתקדמות בישראל  השקעה בחינוך טכנולוגי - חינוך טכנולוגי חיוני לשימור יתרונה היחסי הכולל של מדינת ישראל אל מול מדינות בסביבתה ובעולם לאורך זמן. העיסוק בחלל מוכר בעולם כגורם בעל משמעות רבה ביצירת השראה ועידוד לימוד מקצועות המדע והטכנולוגיה בקרב צעיר ים . על כן סבורה הוועדה כי באמצעות השקעה בתחום החלל בחינוך ו פעילות בקהילה אפשר יהיה ליצור בסיס ידע מדעי רחב באוכלוס י יה ולהביא בכך לעליה במספר הבוגרים בעלי השכלה תיכונית במגמות הריאליות .לשם כך יש לעודד , לקדם ולתקצב את פעולות מתחום החינוך הפורמאלי והבלתי פור .מאלי דוח מסכם לפעילות וועדת החלל- בלמ"ס דצמבר2016 44 נספחים 1. מכתב שר המדע הטכנולוגיה והחלל להקמת הוועדה ו.מנדט הוועדה 2. .רשימת דיוני הוועדה, נושאיהם, והמציגים בפני הוועדה חומרי רקע 3. מכתב מנכ"ל משרד התקשורת למנכ"ל משרד המדע, דצמבר2016 4. מכתב ההסכמות בין האוצר וסוכנות החלל דצמבר2011 5. דו"ח צוות הנשיא, י וני2010, מאת דגנית פייקובסקי ור .ם לוי 6. דו"ח המלצות וועדת החלל של המולמו"פ, מאי2015 .מאת דגנית פייקובסקי ואבי בלסברגר 7. דו"ח תת- הועדה לאסטרטגיה, וועדת החלל של המולמו"פ, מאי2015 בראשות גלעד .פורטונה 8. ( שימוש דו תכליתיDual Use) בטכנולוגיות חלל ובלוויינים מאת אבי בלסברגר, מוסד ,שמואל נאמן הטכניון2015 . 9. פעילות מו"פ, תשתיות וכח אדם בתחום החלל האזרחי, בתעשיה, באקדמיה, ובמערכת החינוך בישראל, מאת דפנה גץ, ציפי בוכניק, בלה זלמנוביץ, נעה לביד ואלה ברזני, מוסד ,שמואל נאמן, הטכניון2014 . דוח מסכם לפעילות וועדת החלל- בלמ"ס דצמבר2016 45 נספח1 דוח מסכם לפעילות וועדת החלל- בלמ"ס דצמבר2016 46 נספח2 רשימ ת דיוני הוועדה ,נושאיהם והמציגים בפני הוועדה ישיבה1- ישיבת פתיחה ישיבה2- תקשורת לווינים o חלל תקשורת . o תעשיה אווירת :עופר דורון ,מנהל מפעל חלל בתעשייה אווירית o חברת גילת רשתות לווין בע"מ : מר משה(ציקו )תמיר ,סמנכ" ל יוזמות אסטרטגיות ישיבה3- תעשיות גדולות o אלביט מערכות:  דני סלסקי ,סמנכ"ל בכיר ,מנהל חטיבת מערכות אווריות  אריה לייזר ,ראש צוות הנדבה אלאופ o תעשייה אווירית:  בועז לוי ,סמכ"ל מנהל חטיבת מערכות טילים וחלל  ענבל קרייס ,  שמואל אקלר o רפאל:  אלי מזור ,ר 'מנהלת מוצרי מנור  שמשון אדלר ,ראש קו חלל  צבי צוקרמן מנה ל שיווק חלל ישיבה4- תעשיות קטנות o ספייס פארמה o נובל סאט o אפקטיב ספייס :מנכ" ל אריה הלזבנד o אימאג סט :מנכ"ל נעם סגל o רמון ציפ ,מנכ"ל פרופ 'נעם סגל ישיבה5- האקדמיה והמחקר בתחום החלל o פרופ 'דן בלומברג , אוניברסיטת בן גוריון o פרופ 'פיני גורפיל , הטכניון o פרופ 'אל י וקסמן , מכון ויצמן למדע o פרופ 'שי צוקר , אוניברסיטת תל אביב o פרופי ראם סרי , אוניברסיטת ירושלים ישיבה6- פתוחה לציבור o דני שטייר , יזם o טל ענבר , מכון פישר o יגאל בוזגל , סגן ראש עריית קריית שמונה o צבי קפלן , מנהל סוכנות החלל לשעבר o מידד פריינטה , יזם בתחום החלל ישיבה7- דיון פנימי- סיכום בניים o הצגת פרוייקטspaceil :ערן פריבמן ,מנכ" לspaceil ישיבה8- המשך דיון פנימי לגיבוש המלצות הוועדה ישיבה9- צרכים ומימון 1. שלמה פשקוש ,אגף תקציבים ,משרד האוצר דוח מסכם לפעילות וועדת החלל- בלמ"ס דצמבר2016 47 2. עופר דרור , כלכלן בכיר ,מועצה הלאומית לכלכלה 3. שגיא דגן ,הרשות לחדשנ ות ישיבה10 - דיון פנימי ישיבה11 - דיון פנימי ישיבה12 - דיון מסכם