חומר רקע

אדוני יושב הראש, חברי הועדה המכובדים. שלום. מתן הזדמנויות תעסוקה לצעירים הינו נושא חיוני על מנת לייצר סביבה כלכלית איתנה, פריחת הכלכלה תלויה בקרב הצעירים שלנו, ולשם כך, אנו מחויבים לספק להם הזדמנות תעסוקה שווה מדרום המדינה עד צפונה. בחרתי דווקא להתמקד בהזדמנויות התעסוקה למגזר הערבי בעיר עכו, לאחר שיחות ובירורים עם בכירים בעיריית עכו הובהר לי כי המכשול הראשי העומד בפני צעירי עכו הערבים להשתלב בשוק העבודה, הינו השפה. חרף היותה חלק מתכנית הלימודים בעכו כבר מכיתה ג', חוסר השליטה בשפה העברית עומדת בראש המכשולים המקשים על המגזר הערבי להשתלב בשיווק, התקשורת, האקדמיה וכו'. ולדעתי, על מנת לחזק את השליטה בשפה השפה, התלמידים זקוקים להשתמש בה באופן יום-יומי, אך זו אינה המציאות בעכו. רמת ההיכרויות והאנטראקציה בין המגזר הערבי והיהודי בעיר עכו הולכת ומצתמצמת לאורך השנים, וזה פוגע ממש ביכולת המגזר הערבי בעכו לשפר את שפתו העברית ולחתור את דרכו בשוק העבודה הישראלי. ניתן להצביע בבירור כי קושי שפתי זה אף העמיק בשנים האחרונות בגלל הקיטוב הפוליטי-חברתי בין יהודים לערבים בעיר, שעיקרו חוסר אינטראקציה בין שתי האוכלוסיות כתוצאה מהמתיחות ההולכת וגוברת ביניהן. בנוסף לכך, רובם הגורף של ספרי הלימוד בבתי הספר הערבים בעכו מלומדים בשפה הערבית, מלבד העברית כמובן. ולכן, אני ראוה חשיבות גדולה בללמד עוד מקצועות שונים בשפה העברית ולא בערבית. כגון, אזרחות, ספרות והיסטוריה. עצם היכולת ללמוד מקצועות הללו בשפה העברית מספקת לתלמידים הערבים הזדמנות מבריקה לחדד ולחיות את השפה העברית, כך שיוכלי להשתמש בה לא רק בשיעורי העברית אלא גם בחלק משאר השיעורים. יתרה מכן רבותי, בעיריית עכו סבורים כי הדרך האידיאלית לזכור את השפה העברית ולחזק, היא פשוט להשתמש בה. ולכן, אנו חושבים שכדאי מאוד לערוך מפגשים שבועיים בין התלמידים הערבים ולתלמידים היהודים על מנת לאפשר לשני הצדדים לא רק להשתמש בשפתו, אלא גם ליצור אווירה מעורבות חברתית, הדבר המוביל שיתוף פעולה הדדי.