הודעה לעיתונות
לימודי אנגלית בגיל הרך ובכיתות
הנמוכות של בית הספר היסודי
מוגש לוועדה לזכויות הילד
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
כתיבה: אתי וייסבלאי
:אישור
יובל וורגן, ראש צוות
כ"ה בטבת תשע"ז
3
2
בינואר2017
,הכנסת
מרכז המחקר והמידע
קריית בן-
,גוריון
ירושלים91950
:'טל
6 4 0 8 2 4 0 / 1
-
02
:פקס
6 4 9 6 1 0 3
-
02
www.knesset.gov.il/mmm
עמוד 2 מתוך
24
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
תמצית
השפה האנגלית
נחשבת לש
פה הזרה המרכזית ביותר בעולם וידע באנגלית הוא תנאי הכרחי לתיפקוד
בסיסי ב
מישורים רבים
, בישראל ומחוצה לה. באמצע ות השפה האנגלית מועבר כיום ידע
רב ו חשוב בעולם
והיא בעלת שימוש נרחב ביותר בחיים היום-
,יומיים, בתקשורת, בתרבות, בערוצים האלקטרוניים
בלימודים, באקדמיה במדע ובעסקים. בקיאות גבוהה באנגלית משמשת כתנאי קבלה וביצוע בלימודים
אקדמיים, בתעשייה וברוב מקומות העבודה בישראל ובמקומות אחרים בעולם. השפה האנג לית משמשת
ערוץ תקשורת בקרב קהילות רבות בעולם ששפתן הרשמית איננה אנגלית וכן בין הקהילות היהודיות. על
רקע מצב זה, אין להתפלא כי גורמים שונים ובהם הורים וקובעי מדיניות בתחום החינוך מעוניינים
שתלמידים ישלטו בשפה האנגלית ברמה גבוהה מתוך הכרה ששליטה בשפה האנגלית
יכולה לשמש צוהר
להזדמנויות רבות במהלך חייהם ומנגד, חוסר ידע בשפה מהווה מחסום לקבלה לעבודה, לכניסה למוסדות
להשכלה ולתיפקוד באמצעים האלקטרוניים ובעולם הגלובלי. הקדמת גיל תחילת לימוד אנגלית נחשב
לאחד האמצעים המקובלים להגדלת האפשרויות של תלמידים להיחשף לשפה ה אנגלית במסגרת מערכת
.החינוך1
לצד החשיבות המיוחסת ללימוד השפה האנגלית, נציין גם כי בלשנים וחוקרים ממליצים על לימוד שפות
זרות בגיל הילדות שכן לטענתם יש בכך תרומה להתפתחות הקוגניטיבית והמטא-
קוגניטיבית של ילדים
.ולחיזוק היכולות הלשוניות שלהם2
לבקשת
יושבת ראש הוועדה לזכויות הילד של הכנסת
, ח ה"כ,יפעת שאשא ביטון
ולקראת דיון הוועדה
בנושא הגיל ההתחלתי של לימודי האנגלית,
נדון במסמך זה בסוגיית לימוד השפה האנגלית בגיל הרך
ובכיתות הנמוכות של בית הספר היסודי– כיתות א' ו-
ב'. במסמך תוצג המחלוקת סביב הגיל ההתחלתי
של לימוד האנגלית, מדיניות משרד החינוך בנושא הגיל שבו יש להתחיל ללמד אנגלית ונתונים בדבר לימוד
י
אנגלית בכיתות הנמוכות של בית הספר היסודי
מתוך שאלון המיצ"ב לכיתות ה' בשנת הלימודים תשע"
ו
ו מתוך ממצאי סקר
שערכה חברת 'דיאלוג' בהזמנת
מרכז המחקר והמידע של הכנסת בין מנהלי בתי ספר
במ גזרים שונים.
בין הממצאים המרכזיים שעול
י:ם מן המסמך
סוגיית הוראת אנגלית כשפה זרה לילדים בגיל הרך ובכיתות הנמוכות של בית הספר היסודי שנויה
במחלוקת בין קובעי מדיניות בתחום החינוך וחוקרי בלשנות והוראת שפות
. מחקרי ם אמפיריים רבים
בתחום זה מעידים כי ללומדים בוגרים יתרון על לומדים צעירים בכל הנוגע לקצב לימוד השפה. עם
זאת, יש מחקרים המצביעים על התועלת בתחילת לימוד שפה זרה בגיל צעיר, הן מבחינת רמת
ההישגים הסופית בהיבטים מסויימים של רכישת השפה, דוגמת הגייה ומבטא והן מבחי נת פיתוח
.מודעות לשונית, קידום מוטיבציה ללמידה וחשיפה לשפות ולתרבויות זרות
מדיניות
משרד החינוך בכל הנוגע ללימודי אנגלית נקבעה בחוזר מנכ"ל משרד החינוך בנושא
מדיניות החינוך הלשוני בישראל משנת1996
. בהתאם למדיניות זאת השפה האנגלית היא אחד
ממקצועות הליבה המרכזיים במערכת החינוך. תוכנית הליבה לחינוך היסודי מקצה לשפה האנגלית
שלוש שעות שבועיות'החל מכיתה ד' ועד כיתה ו .
משרד החינוך ממליץ על הקצאת ארבע שעות
1 פרופ' אילה שוהמי ,, ד"ר עפרה ענבר, "הוראת אנגלית בכיתה א': מורות מחנכות לעומת מורות מקצועיות", דו"ח מחקר
אוניברסיטת תל אביב, דצמבר2005
.
2
:ריבי כרמל, "שיח הורים בהקשר של הוראת אנגלית בגיל הצעיר", בתוך
סוגיות בהוראת שפות בישראל , עורכות: סמדר
דוניצה-שמידט, עפרה ענבר-
,לוריא
,מכון מופת2014
.
עמוד 3 מתוך
24
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
שבועיות ללימודי אנגלית כשפה זרה בכיתות ד' עד ו' בכל אחד מן המגזרים– ממלכתי, ממלכתי-
דתי
.וערבי תוכנית הלימודים באנגלית כפי שפורסמה על ידי משרד החינוך בשנת2013
כוללת פרק על
לימודי אנגלית בש לב ה"קדם בסיסי" ולפיו על מורים לאנגלית להקדיש פרק זמן של מספר חודשים
.עד שנה לגיבוש מיומנויות האזנה ודיבור שיהוו בהמשך בסיס להצלחה בקריאה ובכתיבה
בימים אלה נ
עשית במשרד החינוך חשיבה מחודשת באשר לגיל החשיפה המתאים לשפה זרה . זאת
כחלק מן ההיערכות לשלב השני של
התוכנית הלאומית לקידום לימודי האנגלית שיתמקד בלימודי
.'האנגלית בחינוך היסודי. במסגרת זאת נשקלת תוספת שעות תקן ללימודי אנגלית בכיתה ג
נתונים שנאספו על ידי הרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה) במשרד החינוך מתוך מבחני
המיצ"ב וסקר שביצעה חברת 'דיאלוג' עבור
מר כז המחקר והמידע של הכנסת בקרב מנהלי בתי ספר
יסודיים מצביעים על
פערים ניכרים בין מגזרים שונים בכל הנוגע לגיל ההתחלתי ללימודי אנגלית
ומספר השעות המוקדשות ללימודי אנגלית בחינוך היסודי .
שכבת הגיל שבה מתחילים ללמוד אנגלית
o
שני מקורות הנתונים מצביעים על כך
שכ-
50%
מן התלמידים בחינוך היסודי מתחילים
.'ללמוד אנגלית בכיתות א' או ב
מנתוני ראמ"ה לשנת תשע"ו עולה כי23.5%
מן התלמידים
,'התחילו ללמוד אנגלית בכיתה א25.2%
,'בכיתה ב46.4%
בכיתה ג' ו-
4.9%
בכיתה ד'. על פי
'ממצאי סקר חברת 'דיאלוג26%
מבתי הספר היסודיים הרש מיים מתחילים ללמד אנגלית
,'בכיתה א24%
נוספים בכיתה ב' ו-
45%
.'נוספים בכיתה ג5%
בלבד מבתי הספר מתחילים
.'ללמד אנגלית בכיתה ד
o
תלמידים בחינוך העברי מתחילים ללמוד אנגלית מוקדם יותר מתלמידים בחינוך הערבי . על
פי נתוני ראמ"ה כ-
60%
מן התלמידים הדוברים עברית התחילו ללמוד אנגלית בכיתות א' ו-
ב' בהשוואה ל-
23%
מן התלמידים דוברי הערבית. על פי סקר חברת 'דיאלוג' בחינוך העברי
57%
מבתי הספר מתחילים ללמוד אנגלית בכיתות א' או ב' ואילו בחינוך הערבי69%
מבתי
הספר מלמדים אנגלית בכיתה ג' או מאוחר יותר. נתוני ראמ"ה מלמדים גם על פערים בתוך
החינוך הערבי–
תלמידים במגזר הבדואי מתחילים ללמוד אנגלית מאוחר יותר מתלמידים
.במגזר הדרוזי והערבי
o
בחינוך הממלכתי-
דתי
מתחילים ללמוד אנגלית בשלב מאוחר יותר ביחס לחינוך הממלכתי
העברי
. על פי נת
וני ראמ"ה למעלה מ-
60%
מן התלמידים בחינוך העברי הממלכתי מתחילים
ללמוד אנגלית בכיתות א' ו-ב לעומת כ-
52%
מן התלמידים בחינוך הממלכתי דתי. לפי ממצאי
סקר חברת 'דיאלוג' חינוך הממלכתי העברי59%
מבתי הספר מלמדים אנגלית בכיתות א' או
ב' לעומת53%
מבתי הספר בחינוך הממ
לכתי-
.דתי
o
בחינוך העברי תלמידים מרקע כלכלי-
חברתי
חלש מתחילים ללמוד אנגלית מוקדם יותר
מתלמידים מרקע כלכלי-
חברתי
חזק יותר -
על פי נתוני ראמ"ה39.7%
מן התלמידים מרקע
חברתי כלכלי נמוך התחילו ללמוד אנגלית בכיתה א' לעומת25.4%
מן התלמידים מרקע
חברתי כלכלי גבוה. שיעור גבוה יותר של בתי ספר שסווגו בחמישון הטיפוח הנמוך ביותר
מלמדים אנגלית בכיתה א' בהשוואה לבתי ספר בחמישון הטיפוח הגבוה ביותר. ממצאי סקר
ח ברת 'דיאלוג' עולה כי בחינוך העברי הממלכתי47%
מבתי הספר בחמישון הטיפוח הנמוך
ביותר מלמדים אנגלית בכיתה א' לעומת26%
.מבתי הספר בחמישון הטיפוח החזק ביותר
עמוד 4 מתוך
24
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
בחינוך הערבי לא עולה קשר בין המצב הכלכלי-
חברתי של תלמידי בית הספר לכיתה שבה
.התחילו ללמוד אנגלית
מספר
השעות השבועיות שמוקדשות ללימודי האנגלית עולה בהדרגה בין שכבות הגיל.
בממוצע
מקדישים בתי הספר ללימוד אנגלית כ-
1.55
שעות שבועיות בכיתה א' (בבתי ספר שמלמדים
,)אנגלית1.7
,'שעות שבועיות בכיתה ב2.6
'שעות הוראה שבועיות בכיתה ג' ובכיתה ד– 4
שעות
.הוראה שבועיות ויותר בסה"כ זוכה תלמיד החינוך היסודי ל-
483
שעות הוראת אנגלית בממוצע
.במהלך שנות לימודיו בבית הספר היסודי גם בהקשר זה נתגלו פערים משמעותיים בין מגזרים
שונים -
בתי ספר המלמדים אנגלית בחינוך הערבי מקדישים לכך מספר גדול יותר של שעות
שבועיות מבתי ספר בחינוך העברי; בתי ספר בחינוך הממלכתי מקדישים מספר גדול יותר של
שעות הוראה שבו עיות ללימודי אנגלית בכיתות הנמוכות של בית הספר היסודי בהשוואה לבתי
ספר בחינוך הממלכתי-
דתי; בתי הספר בחמישוני הטיפוח הנמוכים שמלמדים אנגלית מקדישים
.יותר שעות הוראה ללימודי אנגלית מבתי ספר בחמישוני הטיפוח הגבוהים
1. המחלוקת סביב הגיל ההתחלתי ללימוד אנגלית
אחת השאלות שעולות בהקשר של קידום לימודי האנגלית במערכת החינוך היא באיזה גיל יש להתחיל
"בלימוד השפה האנגלית. בתוך כך עולה שאלת קיומו של "חלון ההזדמנויות" או "התקופה הקריטית
.בלימודי שפה שניה ושפה זרה, בדומה לרכישת שפת אם
המצדדים בלימוד מוקדם טוענים שלומדים צעי
רים הם בד
רך כלל יעילים ואפקטיביים יותר מ בוגרים
בלמידת שפה זרה ושהם ניחנו ביכולת חיקוי טובה התורמת להגייה משופרת של השפה הנרכשת וליצירת
שטף דיבור קולח יותר שיביאו בסופו של דבר את הלומדים להישגים גבוהים. העמדה הנגדית ט
ו ענת כי
דווקא לומדים בוגרים יותר הם תלמי דים יעילים יותר ומגלים רמה גבוהה של מוטיבציה וניסיון. על בסיס
ניסיונם ויכולתם הקוגניטיבית המפותחת לומדים בוגרים מסוגלים להדביק את הפער הנובע מהתחלה
מאוחרת יותר ולהגיע להישגים גבוהים בפרק זמן קצר יותר מתלמידים שהתחילו ללמוד שפה זרה בגיל
.צעיר3
תוצאות המחקר האמפירי שעוסק בגיל המיטבי שבו יש להתחיל ללמוד שפה
זרה
או שפה שנייה הן
מורכבות ואינן חד משמעיות. ככלל ניתן לומר שלמרות החשיבות של גיל תחילת לימוד השפה, חשיבותם
של גורמים אחרים, דוגמת סביבה תומכת, אפשרות להתאמן, המוטיבציה של הלומד ואיכות הלימוד
.הפורמלי, איננה פחותה ויש קושי להפריד בין גורם הגיל למשתנים אלה
המחקרים הבוחנים את השפעת הגיל על לימוד שפה זרה או שנייה נוהגים להבחין בין קצב לימוד השפה
לבין רמת ההישגים שהלומדים מגיעים אליה בסופו של דבר. בכל הנוגע
לקצב לימוד השפה , מחקרים
שונים שנערכו בעש ורים האחרונים וערכו השוואה בין לומדים צעירים ולומדים בוגרים יותר הביאו עדויות
ברורות לכך שללומדים בוגרים יתרונות על פני לומדים צעירים. לומדים בוגרים למדו מהר יותר מלומדים
צעירים והשיגו תוצאות טובות יותר במבחנים בתחומים שונים. עם זאת, חלק מן המחקרים הצביעו על
עדיפות ללומדים הצעירים בכל הנוגע להגיית השפה הנרכשת ולתקשורת פנים אל מול פנים. מחקרים
שעסקו
ברמת ההישגים הסופית
של הלומדים הצביעו על כך שמי שהתחיל ללמוד שפה שנייה בגיל צעיר
יותר הגיע להישגים טובים יותר מבחינת הגייה ומבטא. התוצאות המתייחסות לרמה הסופית של
3
:ריבי כרמל, "שיח הורים בהקשר של הוראת אנגלית בגיל הצעיר", בתוך
סוגיות בהוראת שפות בישראל , עורכות: סמדר
דוניצה-שמידט, עפרה ענבר-
,לוריא, מכון מופת2014
.
עמוד 5 מתוך
24
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
הלומדים בדקדוק אינן חד משמעיות: מחקרים אחדים הראו שללומדים צעירים יתרון מבחינה זאת
ואחרים לא הצביעו על יתרון כזה או אחר למי שהתחיל ללמוד מוקדם יותר. גם המחקרים שהראו יתרון
ללומדים צעירים לא הצביעו על קיומה של "תקופה קריטית" אלא על ירידה הדרגתית ביכולת ל רכוש שפה
שנייה לאורך החיים. הם הסבירו ממצאים אלה לא בהשפעה של הגיל לבדו אלא בזמינות ובנגישות של
הוראה איכותית של שפה שנייה ללומדים צעירים בהשוואה ללומדים מבוגרים. ההצלחה של לומדים
צעירים ביחס למי שהתחיל ללמוד בגיל מבוגר יותר תלויה בהתאמת ההוראה לגיל, באיכו ת המורים
ובהכשרתם ובהמשכיות של תוכנית הלימודים, במיוחד במעברים בין החינוך היסודי לחינוך העל-
.יסודי
,על בסיס מחקרים אלה
הגיעו חוקרים וקובעי מדיניות רבים למסקנה כי הוראת שפה זרה בגיל צעיר
מאוד במסגרות לימודים פורמליות אינה כדאית שכן היתרונות של ההתחלה המוקדמת נע למים עד למועד
שבו נלמדת השפה ברמה גבוהה יותר בחינוך העל-יסודי . מנגד, אם רמת ההישגים בשפה הזרה איננה
נחשבת למדד העיקרי להצלחה, חוקרים רבים טוענים כי לימוד שפה זרה בגיל צעיר מביא תועלת שכן הוא
מסייע לילדים ללמוד על תרבויות זרות, מפתח גישה חיובית כלפי לימוד ה שפה ומוטיבציה ללימוד ומקדם
.מודעות שפתית ולשונית4
2.
מדיניות משרד החינוך בכל הנוגע ללימודי אנגלית בגיל הרך ובכיתות הנמוכות של בית
הספר היסודי
מדיניות משרד החינוך בכל הנוגע ללימודי אנגלית נקבעה בחוזר מנכ"ל משרד החינוך בנושא מדיניות
החינוך הלשוני בישראל משנת1996
. אנגלית הוגדרה בחוזר כשפה זרה ראשונה אחרי השפות הרשמיות–
,עברית וערבית. על פי החוזר: "אנגלית היא השפה הבינלאומית העיקרית, שפת הכניסה לאוניברסיטאות
שפת השוק הבינלאומי, שפת התקשורת הבינלאומית באמצעות מחשבים. לכן המטרה היא להגיע לפחות
לרמה תקשורתית מינימל ית לכל האוכלוסייה." באשר לגיל תחילת לימוד השפה האנגלית נכתב כי: "אף
שאין עדויות ברורות לתועלת הרבה בלימוד אנגלית בגיל צעיר, אם בית הספר מעוניין בכך, ניתן להתחיל
".את ההוראה בכיתות ג', באישור המפמ"ר לאנגלית
:הקצאת שעות ההוראה ללימודי אנגלית לפי החוזר
2 שעות
,)שבועיות בכיתה ג' (באישור המפמ"ר3
,)שעות שבועיות בכיתה ד' (רשות4
שעות שבועיות בכיתה
.)ה' (חובה5
.בהתאם למדיניות זאת השפה האנגלית היא אחד ממקצועות הליבה המרכזיים במערכת החינוך תוכנית
'הליבה לחינוך היסודי מקצה לשפה האנגלית שלוש שעות שבועיות החל מכיתה ד.'ועד כיתה ו6
משרד
החינוך ממליץ על הקצאת ארבע שעות שבועיות ללימודי אנגלית כשפה זרה בכיתות ד' עד ו' בכל אחד מן
המגזרים– ממלכתי, ממלכתי-
.דתי וערבי7
בית ספר שמעוניין להגדיל את מספר השעות שמוקדשות ללימודי אנגלית, או להתחיל בלימודי האנגלית
לפני כיתה ד' יכול
לעשות זאת במסגרת ה"גמישות הפדגוגית" שמאפשרת לכל בית ספר לעשות שימוש
בשעות ההוראה שנותרו לו לאחר הקצאת השעות המיועדות על ידי משרד החינוך להוראת המקצועות
השונים (שפת אם, מתמטיקה, מדע וטכנולוגיה, חינוך גופני, שעת חינוך ועוד) בהתאם לצרכיו. מספר שעות
4 Annamaria Pinter, Children Learning Second Languages, Palgrave Macmillan Publishing, United Kingdom,
2011.
5
,משרד החינוך, התרבות והספורט, "מדיניות החינוך הלשוני בישראל", חוזר מיוחד, כ"ו בניסן התשנ"ו15
באפריל1996
.
.לדברי מפמ"ר אנגלית הנוכחית, ד"ר ציונה לוי, כיום לא נדרש אישור מסוג זה
6
,חוזר מנכ"ל משרד החינוך25
-
3.1
תכנית יסוד (ליבה) לחינוך היסודי במדינת ישראל.
7
,משרד החינוך, המינהל הפדגוגי מתנ"ה–
,מארזי תכנון, ניהול והיערכות לשנת הלימודים תשע"ז
מאי2016
.
עמוד 6 מתוך
24
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
ההוראה הפ נויות שעומד לרשות כל בית ספר תלוי במשתנים שונים. בנוסף לשעות התקן המוקצות לכל
כיתה (בין29
שעות הוראה שבועיות בכיתה א' ל-
32
שעות בכיתה ו') מקבל כל בית ספר תוספת שעות
מכמה סוגים: שעות תמרוץ וטיפוח הניתנות בהתאם לגודל הכיתה ולמדד הטיפוח של בית הספר, סל שעות
ייעודי עבור השתתפות בתכניות חינוכיות ייחודיות ולאוכלוסיות ייחודיות, תוספת שעות לשיפור הישגים
בשפת אם, תוספת שעות תפילה במגזר הממלכתי-דתי , תוספת שעות עבור יום חינוך
ארוך
.ועוד8
'למרות שמשרד החינוך איננו מקצה שעות הוראה ללימודי אנגלית לפני כיתה ד, מעיון בתוכני ות
הלימודים במקצוע עולה כי ני
תנת אפשרות ל
בתי-הספר להתחיל ללמד אנגלית קודם לכן . תוכנית
הלימודים החדשה באנגלית שפורסמה בנובמבר2013
מרחיבה על לימודי האנגלית בשלב הקדם-
בסיסי
(
Pre Foundation Level
). ההוראה ללומדים צעירים המצויים בשלב זה מתמקדת בעיקר בגיבוש
מיומנויות האזנה ודיבור שיהוו בהמ שך בסיס להצלחה בקריאה ובכתיבה. על פי תוכנית הלימודים שלב
.'זה אמור להסתיים עד לסוף כיתה ג' או במחצית הראשונה של כיתה ד9
קווים מנחים להוראת אנגלית
בשלב הקדם-
בסיסי שפורסמו על ידי המשרד בינואר2009
קוראים למורים לאנגלית להקדיש פרק זמן
להאזנה ולדיבור לפני תחיל ת לימוד הקריאה– במשך שנ
ה אחת קודם לכיתה ד' או בין שלושה ל ארבעה
.'חודשים לאלו המתחילים ללמוד אנגלית בכיתה ד10
בנוסף, רשימת ספרי הלימוד המאושרת באגף ספרי
הלימוד של משרד החינוך כוללת16
'ספרי לימוד אנגלית לכיתות א' עד ג–
בהם3
,'ספרי לימוד לכיתה א
3 לכיתה ב' ו-
13
.'ספרים לכיתה ג11
משרד החינוך מסר בתשובה לפנייתנו בעניין זה כי בימים אלה נעשית חשיבה מחודשת במשרד באשר
לגיל החשיפה המתאים לשפה זרה . חשיבה זאת מתבצעת כחלק מתוכנית לאומית לקידום לימודי
האנגלית שנבנית במשרד החינוך בי מים אלה ולה שלושה צירים מרכזיים: גיוס מורים לאנגלית במיוחד
באזורי פריפריה שבהם יש מחסור בכוח אדם איכותי להוראת המקצוע, שיפור בהישגי תלמידים ברמות
השונות, השבחת המורים לאנגלית בבתי הספר על ידי פיתוח מקצועי. בשלב הראשון של התוכנית היא
,מתמקדת בחטיבה העליונה בהמשך תעסוק בשיפור מיומנויות הדיבור בחטיבה היסודית בעזרת מרכזי
.שפה (אחה"צ) ותוספת שעות לימוד לדברי המפקחת המרכזת ללימודי אנגלית במזכירות הפדגוגית, ד"ר
,ציונה לוי
במסגרת השלב השני נשקלת תוספת שעות תקן ללימודי אנגלית בכיתה ג' מתוך תפיסה פדגוגית
הרואה את החש יבות בהגדלת אפשרויות החשיפה של התלמיד לשפה האנגלית. מתוך כך נבחנים כלים
שונים שמטרתם לפרוש את החשיפה של התלמיד לשפה האנגלית על פני ימי הלימודים
במהלך השבוע.
12
בכל הנוגע ללימודי אנגלית בחינוך הקדם-
יסודי, לדברי ד"ר לוי, בהסתמך על מחקרים בינלאומיים בתחום
זה הו.חלט שלא לעסוק בהוראת השפה האנגלית בגני ילדים13
מנהלת האגף לחינוך קדם-
יסודי במשרד
החינוך, גב' סימה חדד-
מה יפית סיפרה כי לפני,מספר שנים בתקופת מנכ"ל משרד החינוך שמעון שושני
בעקבות דרישת הורים לשלב לימודי אנגלית בגני הילדים, הקים משרד החינוך צוות חשיבה בנושא
זה
בהשתתפות גורמים מקצועיים מתוך משרד החינוך ואנשי אקדמיה. הצוות המליץ שלא להתחיל את
8
,משרד החינוך, המינהל הפדגוגי מתנ"ה–
,מארזי תכנון, ניהול והיערכות לשנת הלימודים תשע"ז
מאי2016
.
9 Ministry of Education, Pedagogical Secretariat, Language Dept., English Inspectorate, Revised English
Curriculum, November 2013
10 Ministry of Education, Pedagogical Secretariat, Language Dept., English Inspectorate, Guidelines for the
Teaching
of
English
at
the
Pre-Foundation
Level,
January
2009.
http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Mazkirut_Pedagogit/English/TeachersResourceMaterials/
Publications/prefoundation.htm
11
משר ,ד החינוך, המזכירות הפדגוגית, אגף ספרי לימוד
ספרי לימוד מאושרים לשנת הלימודים תשע"ז.
12
ד"ר ציונה לוי, מפמ"ר אנגלית, המזכירות הפד ,גוגית, משרד החינוך, מכתב4
בדצמבר2016
,, שיחת טלפון27
בדצמבר2016
.
13
,ד"ר ציונה לוי, מפמ"ר אנגלית, המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך, מכתב4
בדצמבר2016
.
עמוד 7 מתוך
24
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
לימודי האנגלית בחינוך הקדם-
.'יסודי וקרא לחשיפה לשפות שונות באמצעות השמעת שירים לילדים וכד
.למשרד לא ידוע כיום על גני ילדים המשלבים את השפה האנגלית בתוכנית העבודה בגן14
נ
ציין כי סביב אמצע העשור הראשון של שנות ה-
2000
יצא משרד החינוך בי
ו זמה שבמסגרתה לימדו
.מחנכות כיתות א' את תלמידיהן אנגלית
.מספר בתי הספר והכיתות שלקחו חלק בתוכנית זאת לא ברור
היוזמה לוו
ת
ה במחקר הערכה שנכתב על ידי פרופ' אילנה שוהמי וד"ר עפרה ענבר מאוניברסיט
ת תל-
אביב
ובו נבדקו הן הישגי התלמידים, והן עמדות תלמידים, מורים, מפקחים ומקבלי החלטות בנוגע לתוכנית
.תוך השוואה בין תלמידים שלמדו אנגלית ממורה מקצועית לתלמידים שלמדו אנגלית ממחנכת הכיתה
תוצאות המחקר הראו שאין הבדלים מהותיים בקרב תלמידים, מורים ומקבלי החלטו ת בהתייחס לשני
סוגי המורים. על סמך הממצאים כתבו עורכות המחקר כי הוראת אנגלית על ידי מורות מחנכות בכיתות
'א אפשרית מבחינת הנושאים שנבדקו, ואף יכולים להיות לכך יתרונות מסויימים הכוללים שילוב בין
השפה האנגלי
ת לתכנים האחרים הנלמדים בכיתה
.ומגע קרוב עם התלמידים
בהתאם לכך המליצו עורכות
המחקר לשנות את התפיסה הרווחת של הוראת השפה האנגלית בכיתה א', המנותקת מתכנים לימודיים
הנלמדים בגיל זה ולשלב את השפה עם התכנים הלימודיים המתאימים. הן הגדירו את הכישורים
הנדרשים ממורה לאנגלית בכיתה א': ידע בסיסי בשפה האנגלית, ידע בתכנ ים לימודיים, ידע לגבי הוראת
תלמידים צעירים, ידע על השפה האנגלית, ידע בשיטות הוראת השפה וידע בשילוב השפה האנגלית עם
תכנים לימודיים. מורים המשלבים את הכישורים הללו מתאימים לשמש מורים לאנגלית בכיתה א' בין
.אם אלו מורים מחנכים או מורים מקצועיים15
למרות מסקנות מ חקר זה לאחר מספר שנים הופסקה
.התכנית לדברי מפמ"ר אנגלית הנוכחית במשרד ה חינוך מנהלי בתי הספר נטו להעדיף שלא ללמד אנגלית
.על ידי מחנכות הכיתות16
3. הישגי תלמידים בחינוך היסודי באנגלית
הישגי תלמידים בחינוך היסודי באנגלית נמדדים לראשונה ברמה הארצית .'במבחני המיצ"ב בכיתות ה
תוצאות מבחני המיצ"ב
מצביעות
על עלייה הדרגתית לאורך השנים בהישגי תלמידי כיתות ה' בפרק
האנגלית במבחן וכן על צמצום מסויים בפערים בהישגים בין תלמידים מקבוצות אוכלוסייה שונות
ותלמידים שמגיעים מרקע חברתי-כלכלי שונה
. צמצום הפערים בולט במי
וחד
בשנה האחרונה, אם כי
.פערים אלו עדיין ניכרים17
14
סימה חדד-מה יפית, מנהלת האגף לחינוך קדם-
,יסודי, משרד החינוך, שיחת טלפון18
בדצמבר2016
.
15
פרופ' איל
נ ,ה שוהמי, ד"ר עפרה ענבר, "הוראת אנגלית בכיתה א': מורות מחנכות לעומת מורות מקצועיות", דו"ח מחקר
אוניברסיטת תל אביב, דצמבר2005
.
16
,ד"ר ציונה לוי, מפמ"ר אנגלית, המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך, מכתב4
בדצמבר2016
.
17
ראמ"ה-
,הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך ,משרד החינוך מיצ"ב תשע"ו– מבחני הישגים , חשוון תשע"ז, נובמבר
2016
.
עמוד 8 מתוך
24
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
תרשים1
:הישגי תלמידי כיתות ה' באנגלית לפי מגזר ופיקוח, מבחני המיצ"ב תשס"ז-
תשע"ו
תרשים2
:הישגי תלמידי כיתות ה' באנגלית לפי רקע חברתי-כלכלי, מבחני המיצ"ב תשס"ז-תשע"ו
4. נתונים על לימודי אנגלית בכיתות הנמוכ
ות של בית הספר היסודי
על פי מדיניות משרד החינוך שנסקרה בפרק הקודם, למרות שאין הקצאת שעות במסגרת שעות הליבה
ללימודי אנגלית לפני כיתה ד', בפועל
ניתנת אפשרות לבתי הספר להתחיל
את לימודי האנגלית לפחות שנה
אחת קודם למועד זה. לצורך התחלת לימוד האנגלית בכיתות הנמו
כות של בית הספר היסודי,
בתי הספר
מנצלים את הגמישות הפדגוגית שניתנת על ידי משרד החינוך בנוגע לשעות ההוראה הנותרות לאחר
שהוקצו לכל כיתה מספר שעות ההוראה שהוא מחוייב ללמד במקצועות השונים. מספר השעות שיכול בית
תשס"ז
תשס"ח
תשס"ט
תש"ע
תשע"א
תשע"ב
תשע"ג
תשע"ה
תשע"ו
כלל התלמידים491
500
507
508
525
535
534
524
542
דוברי ערבית471
478
483
481
511
514
518
508
538
ממלכתי דוברי עברית510
519
529
529
543
555
550
539
549
ממלכתי דתי462
480
483
490
499
513
517
505
529
450
470
490
510
530
550
570
464
466
471
472
500
503
504
495
525
493
498
506
504
524
531
535
522
539
512
531
539
543
549
563
558
546
559
תשס"ז
תשס"ח
תשס"ט
תש"ע
תשע"א
תשע"ב
תשע"ג
תשע"ה
תשע"ו
נמוך
בינוני
גבוה
עמוד 9 מתוך
24
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
הספר לנצל במסגרת הגמישות הפדגוגית תלוי במספר שעות
הה ,וראה המוקצות לו על פי מאפייניו כאשר
מעבר לשעות ההוראה המוקצות לבית הספר על ידי משרד החינוך הוא עשוי לקבל גם שעות הוראה
ממקורות נוספים–
.בעיקר הרשות המקומית18
אפשרויות השימוש בשעות ההוראה במסגרת הגמישות
הפדגוגית הן: לימוד מקצוע נוסף בהתאם למאפייני בית הספר וייחודיותו, הרחבה או עיבוי של תחום דעת
או העברה מתחום דעת אחד למשנהו. ההחלטה על אופן הקצאת השעות נעשית על פי סדר העדיפויות של
בית הספר ועל בסיס שיקול דעת מקצ.ועי של מנהל בית הספר והצוות המקצועי19
,בנוסף
עשויים בתי
הספר להשתמש בשעות התל"
ן(תכנית לימודים נוספת) הממומנות ב אמצעות תשלומי הורים לצורך מתן
שיעורי העשרה באנגלית בכיתות הנמוכות של בית הספר היסודי20
.
כ חלק מהערכת התוכנית לקידום לימודי אנגלית שוקל המשרד לאסוף מבתי הספר מידע ונתונים על
הוראת אנגלית בכיתות היסודי של בית הספר היסודי וכן לבצע מחקר בשיתוף מפמ"
ר אנגלית והרשות
הארצית למדידה והערכה(ראמ"ה)
במשרד החינוך שיעמוד על הקשר בין הגיל ההתחלתי ללימוד אנגלית
להישגי תלמידים תוך התייחסות למשתנים שונים:
.השכלה והכשרת מורים, שעות לימוד, תכנים ועוד
תוצאות המחקר צפו
יות להתפרסם במסגרת הערכת התכנית
.לקידום לימודי אנגלית21
אף כי הפיקוח על הוראת האנגלית במזכירות הפדגוגית לא אוסף נתונים כיום על בתי ספר שמלמדים
אנגלית בכיתות הנמוכות של בית הספר,
יש עדויות על מגמות ויוזמות הולכות ומתרחבות להקדים את
לימודי האנגלית לגיל זה. על פי עדויות אלה בהיעדר
מדיניות מוגדרת וברורה,
ההחלטות בנושא התחלת
לימודי האנגלית מתקבלות על פי שיקול הדעת של מנהלי בתי הספר. המנהלים מביאים בחשבון בסדר
,העדיפויות שלהם מרכיבים שונים ובהם כוחות השוק, משאבים כלכליים ואחרים העומדים לרשותם
לחצי ההורים, זמינות המורים והתפיסות האישיות
שלהם בעניין זה. מחקר שבחן שיח הורים בנושא
הקדמת לימודי האנגלית מכיתה א' הצביע על האופן שבו שלושת התמות המרכזיות בשיח ההורים: שיח
ההורות הטובה, השיח הצרכני והשיח המייצג שאיפות בין-
לאומיות משפיעות על תהליכי קבלת ההחלטות
,במערכת החינוך. לדברי החוקרת: "ההורים
,המושפעים מהלכי רוח בחברה ומתהליכי הגלובליזציה
מונעים על ידי אידאולוגיה, אלמנטים של צרכנות ושאיפה להורות טובה. הם משתמשים באופן סלקטיבי
דווקא בשיח מסויים זה ובכך הופכים לסוכנים עיקריים של מגמות חברתיות במובן הרחב יותר". מצב זה
טומן בחובו גם סכנות פוטנציא ליות ובהן תפיסת המורים את שיח ההורים כיום כביקורת נגדם הפוגמת
.בעבודתם כאנשי מקצוע22
לצורך הדיון בוועדה לזכויות הילד של הכנסת, מרכז המחקר והמידע של הכנסת ביקש לבחון את היקף
התופעה של בתי הספר המלמדים אנגלית בכיתות הנמוכות של בית הספר היסודי, תוך עמידה על פע רים
בין מגזרים שונים ועל פי המצב הכלכלי-
.חברתי של תלמידי בתי הספר
במטרה להציג
נתונים אלה פנינו
לאיסוף מידע משני מקורות: מבחני המיצ"ב שנערכים על ידי הרשות הארצית למדידה והערכה במשרד
החינוך בכיתה ה' שבמסגרתם נשאלים תלמידים מתי החלו ללמוד אנגלית וסקר מיוחד
ש ביצעה חברת
18
,נחום בלס, נעם זוסמן ושי צור מעורבותן של הרשויות המקומיות במימון שעות העבודה של כוחות ההוראה בחינוך היסודי
והשפעתה על ההעדפה המתקנת בחינוך הממלכתי-עברי , סדרת מאמרים לדיון, בנק ישראל, חטיבת המחקר, מרץ2016
.
19
,משרד החינוך, המינהל הפדגוגי מתנ"ה–
,מארזי תכנון, ניהול והיערכות לשנת הלימודים תשע"ז
מאי2016
.
20
משרד ,החינוך
תשלומי הורים לשנת הלימודים תשע"
,ז
/חוזר מנכ''ל תשעז1
,, כ"ח באב התשע"ו01
בספטמבר2016
.
נציין
כי במיפוי שערך משרד החינוך בנושא כוחות ה
וראה בהעסקה בלתי ישירה במערכת החינוך בשנת הלימודים תשע"
ו נמצא
כי העשרה באנגלית היה בין התחומים
המרכזיים שבו הועסקו מורים בשע.ות שאינן מתוקצבות על ידי משרד החינוך
21
ד"ר ציונה לוי, מפמ"ר אנגלית, המזכירות הפד ,גוגית, משרד החינוך, מכתב4
בדצמבר2016
,
22
:ריבי כרמל, "שיח הורים בהקשר של הוראת אנגלית בגיל הצעיר", בתוך
סוגיות בהוראת שפות בישראל , עורכות: סמדר
דוניצה-שמידט, עפרה ענבר-לוריא, מכון מ ,ופת2014
.
עמוד
10
מתוך
24
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
'דיאלוג' בהזמנת מרכז המחקר והמידע של הכנסת בין מנהלי בתי הספר בדבר ל ימודי אנגלית בכיתות
הנמוכות של בית הספר היסודי.
ממצאים שנאספו משני המקורות מעידים
על
פערים משמעותיים בין תלמידים ממגזרים שונים ומרקע
חברתי-
כלכלי
שונה בכל הנוגע לגיל תחילת לימודי האנגלית בבית הספר היסודי ,. עם זאת
בכל המגזרים
שיעור קטן מאוד מן התלמידים מתחיל ללמוד אנגלית בכיתה שבה ומא
רים
להתחיל וללמוד אנגלית על
פי הוראות משרד החינוך בנושא זה ומוקצות לראשונה שעות תקן ללימודי אנגלית–
'כיתה ד.
4.1
. נתוני מבחני המיצ"ב תשע"ו23
מבחני המיצ"ב נערכים בכיתות ב', ה' ו-ח' בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים .המבחנים נ ערכים
בכל שנה בכשליש מבתי הספר בישראל כך ש כל בית ספר נבחן במבחני המיצ"ב החיצוניים אחת לשלוש
'שנים. מכיתה ה והלאה
נבחנים התלמידים גם ב תחום הדעת .אנגלית מלבד השאלות הבודקות את הידע
באנגלית הוצגו לתלמידים בתחילת המבחן מספר שאלות רקע ביניהן שאלה אודות דרגת הכי תה בה החלו
:התלמידים את לימודי האנגלית שלהם. נוסח השאלה כפי שהופיע בשאלון המבחן"
באיזו כיתה התחלת
?ללמוד אנגלית בבתי הספר ."
על פי נתוני הרשות למדידה והערכה במשרד החינוך בשנת הלימודים תשע"ו
השתתפו במבחנים27,887
תלמידים כיתות ה', בהם19,849
תלמידים דוברי עב
רית ו-
7,938
תלמידים
דוברי ערבית. שיעור ההשבה על שאלה זאת עמד על%
99
מן התלמידים דוברי העברית ו-
%
94
מן
.התלמידים דוברי הערבית24
מתשובות התלמידים על שאלה זאת אנו רואים כי
בשנת הלימודים תשע "ו23.5%
מן התלמידים
שהשתתפו במבחן ציינו כי התחילו ללמוד אנגלית בכיתה א ,'
25.2%
בכיתה ב ,'
46.4%
בכיתה ג 'ו-
4.9%
בכיתה ד' .
הרשות להערכה ומדידה במשרד החינוך ביצעה לבקשתנו ניתוח של תשובות התלמידים לשאלה זאת בשנת
.הלימודים תשע"ו, על פי מגזר, פיקוח ומצב כלכלי חברתי של התלמידים נתוני ראמ"ה מלמדים על פערים
.משמעותיים בין התלמידים על פי חתכים אלו
23
ד"ר חגית גליקמן, מנכ"לית הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, משרד החינוך, תחילת לימודי האנגלית כשפה זרה לפי
,דרגת כיתה, מכתב11
בינואר2017
.
24
נציין כי במבחנ י ההישגים במיצ"ב משתתפים
תלמידים
דוברי עברית וערבית בחינוך הרשמי והמוכר שאינו רשמי וכן חלק
מבתי הספר החרדיים במעמד מוכר שאינו רשמי. נתוני התלמידים בחינוך החרדי אינם מתפרסמים במסגרת דוחות המיצ"ב
שכן על פי מחברי הדוח מדובר במדגם חלקי ולא מייצג של אוכלוסייה זו. לה ,רחבה ראו מיצ"ב תשע"ו 'חלק א–
מבחני
הישגים , הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, משרד החינוך, חשוון תשע"ז, נובמבר2016
.
עמוד
11
מתוך
24
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
תרשים3
:
שכבת הגיל שבה מתחילים ללמוד אנגלית, לפי מגזר
מן הנתונים בתרשים שלמעלה אנו רואים כי
בעוד כ-
60%
מן התלמידים הדוברים עברית התחילו ללמוד
אנגלית בכיתות א 'ו-
'ב ,פחות מ-
25%
מן התלמידים דוברי ה
ערבית התחילו ללמוד אנגלית בכיתות אלה .
,כלומר
כמעט80%
מן התלמידים הדוברים ערבית
.התחילו ללמוד אנגלית בכיתה ג' או מאוחר יותר
תרשים4
:שכבת הגיל שבה מתחילים ללמוד אנגלית, לפי סוג פיקוח
)(דוברי עברית
למעלה מ-
60%
מן התלמידים בחינוך העברי הממלכתי מתחילים ללמוד אנגלית בכיתות א' ו-ב לעומת כ-
52%
.מן התלמידים בחינוך הממלכתי דתי
כיתה א
29%
כיתה ב
30%
כיתה ג
35%
כיתה ד
6%
דוברי עברית
כיתה א
10%
כיתה ב
13%
כיתה ג
74%
כיתה ד
3%
דוברי ערבית
כיתה א
30%
כיתה ב
31%
כיתה ג
34%
כיתה ד
5%
ממלכתי
כיתה א
26%
כיתה ב
26%
כיתה ג
41%
כיתה ד
7%
ממלכתי-דתי
עמוד
12
מתוך
24
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
תרשים5
:שכבת הגיל שבה מתחילים ללמוד אנגלית, לפי רקע חברתי-כלכלי אישי ומגזר
בקרב תלמידים דוברי עברית יותר תלמידים מרקע חברתי-
'כלכלי נמוך מתחילים ללמוד אנגלית בכיתה א
בהשוואה לתלמידים מרקע חזק יותר. עם זאת, רק3.7%
מן התלמידים הדוברים עברית
מרקע חברתי-
כלכלי גבוה מתחילים ללמוד אנגלית בכיתה
ד', בהשוואה ל-
8.9%
מן התלמידים מרקע חברתי-
כלכלי
נמוך. לעומת זאת, בקרב תלמידים דוברי ערבית, תלמידים מרקע כלכלי נמוך מתחילים ללמוד אנגלית
.מאוחר יותר מתלמידים מרקע חברתי כלכלי גבוה
בקרב דוברי ערבית נמצאו פערים גם בין תלמידים ממגזרים שונים בתוך החינוך הערבי . השיעור הנמוך
ביותר של תלמידים שהתחילו ללמ
וד אנגלית בכיתות א' ו-
.ב' נמצא במגזר הבדואי
תרשים6
:
)שכבת הגיל שבה מתחילים ללמוד אנגלית, לפי מגזר (דוברי ערבית
25.4%
29.9%
39.7%
34.1%
27.1%
23.2%
36.9%
35.8%
28.2%
3.7%
7.2%
8.9%
גבוה
בינוני
נמוך
דוברי עברית
כיתה א
כיתה ב
כיתה ג
כיתה ד
15.2%
15.4%
6.3%
8.0%
15.7%
11.2%
75.6%
66.1%
78.8%
1.2%
2.8%
3.7%
גבוה
בינוני
נמוך
דוברי ערבית
כיתה א
כיתה ב
כיתה ג
כיתה ד
13.0%
4.3%
2.4%
12.9%
11.6%
12.4%
71.7%
76.5%
81.3%
2.4%
7.6%
3.9%
ערבי
דרוזי
בדואי
כיתה א
כיתה ב
כיתה ג
כיתה ד
עמוד
13
מתוך
24
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
4.2
.
סקר חברת 'דיאלוג' עבור
מרכז המחקר והמידע של הכנסת , דצמבר2016
לבקשת הוועדה לזכויות הילד של הכנסת מרכז המחקר והמידע של הכנסת ערך סקר מיוחד בקרב מנהלי
.)בתי ספר יסודיים רשמיים במגזר העברי והערבי (ללא חינוך חרדי
בסקר הוצגו למנהלי בתי ספר שאלות
בנוגע לכיתה שבה מתחילים ללמוד אנגלית בבית הספר ומספר ש עות ההוראה השבועיות בכל כיתה. מנהלי
בתי ספר שהחלו ללמד אנ גלית בכיתה ג' או ד' נשאלו בדבר הסיבות שבגינן הם
לא מתחילים ל
ל מד אנגלית
.קודם לכן
הסקר בוצע במחצית הראשונה של חודש דצמבר2016
."על ידי סוקרי חברת "דיאלוג בסה"כ השתתפו
בסקר451
בתי ספר יסודיים רשמיים–
בהם337
בתי ספר בחינוך העברי ו-
114
.בתי ספר בחינוך הערבי
מבין בתי הספר בחינוך העברי השתתפו227
בתי ספר ממלכתיים ו-
110
.בתי ספר בחינוך הממלכתי דתי
בתי הספר סווגו לאחד מתוך חמישה חמישוני טיפוח: חלש, בינוני-חלש, בינוני, בינוני-
חזק וחזק באמצעות
אתר שקיפות תקציבית של משרד החינוך ובו נתונים על בתי הספר משנת הלימודים .תשע"ה
תוצאות הסקר מלמדות כי ככלל26%
מבתי הספר היסודיים הרשמיים מתחילים ללמד אנגלית בכיתה
,'א24%
נוספים בכיתה ב' ו-
45%
.'נוספים בכיתה ג5%
בלבד מבתי הספר מתחילים ללמד אנגלית
בכיתה שבה יש להתחיל ללמד אנגלית לפי מדיניות משרד החינוך בנושא זה–
.'כיתה ד מספר השעות
השבועיות שמוקדשות ללימודי האנגלית עולה בהדרגה בין שכבות הגיל. כשני שלישים מבתי הספר
המלמדים אנגלית בכיתות א' מקדישים לכך שעה שבועית אחת וכ-
30%
שתי שעות שבועיות. בכיתה ב' כ-
40%
מבתי הספר המלמדים אנגלית מקדישים לכך שעה שבועיות אחת וכ-
60%
שתי שעות .שבועיות
בממוצע מקדישים בתי הספר ללימוד אנגלית כ-
1.55
שעות שבועיות 'בכיתה א (בבתי ספר שמלמדים
,)אנגלית1.7
שעות שבועיות ,'בכיתה ב2.6
שעות הוראה שבועיות 'בכיתה ג' ובכיתה ד– 4
שעות הוראה
שבועיות ויותר. בסה"כ זוכה תלמיד החינוך היסודי ל-
483
שעות הוראת אנגלי ת בממוצע במהלך שנות
לימודיו בבית הס.פר היסודי
תוצאות הסקר מצביעות על פערים ניכרים בין מגזרים וקבוצות אוכלוסייה שונות בכל הנוגע לגיל תחילת
.לימודי האנגלית ומספר שעות הלימוד באנגלית. להלן נסקור פערים אלה
פערים בין החינוך העברי לחינוך הערבי
ב-
57%
מבתי הספר בחינוך העברי מתחילים ללמוד אנגלית בכיתות א' או ב' לעומת31%
מבתי הספר
.בחינוך הערבי
עמוד
14
מתוך
24
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
תרשים7
:
שכבת הגיל שבה מתחילים ללמוד אנגלית, לפי מגזר
בבחינת מספר שעות האנגלית השבועיות שנלמדות
באותם בתי ספר המלמדים אנגלית , אנו רואים כי בתי
ספר המ למדים אנגלית בחינוך הערבי מקדישים לכך מספר גדול יותר של שעות שבועיות מבתי ספר בחינוך
העברי. זאת הן בכיתות הנמוכות של בית הספר היסודי והן בכיתות הגבוהות של בית הספר, החל מכיתה
ד', שבהן מחוייב בית הספר ללמד אנגלית במשך ארבע שעות הוראה שבועיות. בעוד בחינוך הע ברי רוב
מוחלט של בתי הספר מקדיש שעה אחת או שתי שעות שבועיות לאנגלית בכיתות א' ו-
ב', בחינוך הערבי
שיעור שאינו מבוטל מבתי הספר שמלמדים אנגלית בכיתות א' וב' מקדיש
י .ם לכך למעלה משעתיים
בכיתות הגבוהות של בית הספר היסודי, קרוב למחצית מבתי הספר בחינוך הערבי מקדיש ים ללימודי
.האנגלית יותר מחמש שעות שבועיות
כיתה א
33%
כיתה ב
29%
כיתה ג
33%
כיתה ד
5%
חינוך עברי
כיתה א
14%
כיתה ב
17%
כיתה ג
65%
כיתה ד
4%
חינוך ערבי
עמוד
15
מתוך
24
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
ת רשים8
:מספר שעות הוראה שבועיות המוקדשות ללימודי אנגלית בכיתות א' ו-
'ב
בבתי ספר
המלמדים אנגלית לפי כיתה ומגזר
תמונה דומה עולה בבחינת מספר שעות הלימוד הממוצע שזוכים להם תלמידים בבתי ספר יסודיים
.במגזרים השונים בשכבות הגיל הצעירות תלמידים בחינוך הערבי לומדים בממוצע פחות שעות אנגלית
מתלמידים בחינוך העברי אך החל מכיתה ג' תלמידים בחינוך הערבי מקבלים יותר שעות הוראה באנ .גלית
תרשים9
:מספר שעות הוראת אנגלית שבועיות בממוצע, לפי מגזר
עם זאת, אם בודקים רק את בתי הספר שבהם מלמדים אנגלית אנו רואים כי גם בכיתות הנמוכות של בתי
הספר היסודיים מספר שעות ההוראה השבועיות שנלמדות בבתי הספר בחינוך הערבי גבוה ממספר שעות
67.3%
40.0%
29.7%
57.4%
3.0%
2.6%
כ יתה א
כ יתה ב
חינוך עברי
שלוש שעות שבועיות ויותר
שעתיים שבועיות
שעה שבועית
38%
20.0%
25%
57.1%
38%
22.9%
כ יתה א
כ יתה ב
חינוך ערבי
שעה שבועית
שעתיים שבועיות
שלוש שעות שבועיות ויותר
0.42
0.93
2.25
3.90
4.12
4.03
0.37
0.72
2.99
4.29
4.53
4.49
כיתה א'כיתה ב
כיתה ג
כיתה ד
כיתה ה
כיתה ו
חינוך עברי
חינוך ערבי
עמוד
16
מתוך
24
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
ההוראה השבועי ות בבתי ספר בחינוך העברי. בית ספר ערבי שמלמד אנגלית בכיתה א' מקדיש למקצוע זה
למעלה מ-
2.5
שעות הוראה שבועיות בכיתה א', לעומת פחות מ-
1.5
שעות הוראה שבועיות המוקדשות
.להוראת אנגלית בבית ספר שמלמד אנגלית בכיתה א' בחינוך העברי
תרשים10
:
מספר שעות הוראת אנגלית)שבועיות בממוצע, לפי מגזר (בבתי ספר המלמדים אנגלית
בסך הכל תלמידים בחינוך הערבי זוכים בממוצע לכ-
10%
יותר שעות הוראת אנגלית מתלמידים בחינוך
העברי במהלך החינוך היסודי כולו–
470
שעות הוראה בחינוך העברי לעומת522
שעות הוראה בחינוך
.הערבי
בבחינת
הסיבות שבגינן לא נלמד
ת אנגלית כשפה זרה בבתי ספר בכיתות א' ו-
'ב
עולה כי בחינוך העברי
ציינו מנהלים בין הסיבות לכך שהם לא מלמדים אנגלית בכיתות הנמוכות את העדר הקצאת שעות
( מתאימה ממשרד החינוך57%
( מהמשיבים), העדר הנחייה מקצועית של משרד החינוך ללמד בגיל זה36%
מהמשיבי ,)ם
מתן עדיפות
( ללמוד ולשלוט קודם בשפת האם19%
,)מהמשיבים
מחסור במורים מתאימים
( או בתוכנית לימודים מתאימה15%
( ) והיעדר תרומה לימודית ללימודי אנגלית בגיל מוקדם יותר12%
מן
המשיבים). בחינוך הערבי ציינו44%
'מן המשיבים כי הסיבה לכך שאינם מלמדים אנגלית בכיתה א ו-
'ב
,היא העדר הנחיה מקצועית של משרד החינוך לעשות זאת34%
ציינו כי אין לכך הקצאת שעות מתאימה
,ממשרד החינוך20%
,דיווחו על קושי בלימוד מספר שפות במקביל14%
העדיפו להגיע לשליטה בשפת
האם קודם לתחילת לימודי הערבית ו-
11%
ציינו כי הם לא מלמדים אנגלית בכיתות הנמ וכות כדי למנוע
.בלבול ועומס על התלמידים25
25
בשאלה זאת ניתן לכל אחד מן המשיבים לבחור יותר.מתשובה אחת
1.38
1.60
2.40
3.90
4.10
4.10
2.63
2.30
3.10
4.30
4.50
4.50
כיתה א'כיתה ב
כיתה ג
כיתה ד
כיתה ה
כיתה ו
חינוך עברי
חינוך ערבי
עמוד
17
מתוך
24
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
פערים בין החינוך הממלכתי העברי לחינוך הממלכתי-דתי
בחינוך הממלכתי-
דתי מתחילים ללמוד אנגלית בשלב מאוחר יותר ביחס לחינוך הממלכתי העברי. בחינוך
הממלכתי העברי59%
מבתי הספר מלמדים אנגלית בכיתות א' או ב' לעומת53%
מבתי הספר בחינוך
הממלכתי-
.דתי
תרשים11
:שכבת הגיל שבה מתחילים ללמד לראשונה ללמוד אנגלית, לפי פיקוח תשע"ז
כן עולה מן הנתונים כי שיעור גבוה יותר של בתי ספר בחינוך הממלכתי מקדישים מספר גדול של שעות
הוראה שבועיות ללימודי אנגלית,
.אם כי מצב זה מתאזן בכיתות הגבוהות יותר של בית הספר היסודי
תרשים12
:
מספר שעות הוראה שבועיות המוקדשות ללימודי אנגלית
בכיתות א' ו-
ב בבתי ספר
המלמדים אנגלית לפי כיתה ופיקוח
)(חינוך עברי בלבד
כיתה א
33%
כיתה ב
26%
כיתה ג
37%
כיתה ד
4%
ממלכתי עברי
כיתה א
25%
כיתה ב
28%
כיתה ג
41%
כיתה ד
6%
ממלכתי דתי
61.6%
35.1%
34.2%
62.6%
4.1%
2.3%
כ יתה א
כ יתה ב
ממלכתי
שלוש שעות שבועיות ויותר
שעתיים שבועיות
שעה שבועית
82%
50.8%
18%
45.8%
0%
3.4%
כ יתה א
כ יתה ב
ממלכתי-דתי
שעה שבועית
שעתיים שבועיות
שלוש שעות שבועיות ויותר
עמוד
18
מתוך
24
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
,ככלל מספר שעות ההוראה השבועיות הממוצע המוקדשות להוראת
אנגלית בחינוך הממלכתי-
דתי נמוך
ממספרן בחינוך העברי הממלכתי
. בכיתות א' בתי ספר בחינוך הממלכתי-דתי מלמדים בממוצע כ-
35%
פחות שעות הוראה באנגלית מבתי ספר בחינוך העברי הממלכתי ופער זה הולך ומצטמצם עד היעלמו
.בכיתה ד', כפי שעולה מן התרשים הבא
תרשים13
:מספר שעות הוראת אנגלית שבועיות בממוצע, לפי פיקוח
)(חינוך עברי בלבד
פער מסויים
בין בתי ספר בחינוך הממלכתי לבתי ספר בחינוך הממלכתי-
דתי נשמר גם כאשר אנו מתבוננים
.רק בבתי ספר המלמדים אנגלית בכיתות הנמוכות של בית הספר היסודי
תרשים14
:
מספר שעות הוראת אנגלית שבועיות)בממוצע, לפי פיקוח (בבתי ספר המלמדים אנגלית
0.47
0.98
2.32
3.93
4.11
4.05
0.30
0.83
2.12
3.84
4.15
4.00
כיתה א'כיתה ב
כיתה ג
כיתה ד
כיתה ה
כיתה ו
חינוך עברי ממלכתי
חינוך ממלכתי דתי
1.45
1.70
2.30
3.90
4.10
4.00
1.18
1.50
2.10
3.80
4.10
4.00
כיתה א'כיתה ב
כיתה ג
כיתה ד
כיתה ה
כיתה ו
חינוך עברי ממלכתי
חינוך ממלכתי דתי
עמוד
19
מתוך
24
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
פערים אלו מובילים לכך שמספר שעות ההוראה הכולל באנגלית של תלמידים בחינוך הממלכתי דתי
(
457
שעות) נמוך בכ-
5%
ממספר שעות ההוראה הכולל הממוצע של תלמידים בחינוך העברי הממלכתי
(
476
.)שעות
בבחינת הסיבות שבגינן לא נלמד
ת השפה ה
אנגלית בבתי ספר בכיתות א' ו-
ב' עולה כי בחינוך
ה עברי
:ממלכתי הסיבות המובילות שמסרו מנהלים לתחילת לימודי האנגלית בבית הספר בכיתות ג' ומעלה הן
( העדר הקצאת שעות ממשרד החינוך62%
מן המשיבים), העדר הנחיה מקצועית של משרד החינוך ללמד
אנגלית בכיתות א' ו-
( 'ב32%
( מן המשיבים), מחסור במורים או בתוכנית לימודים מתאימה18%
מן
( המשיבים), עדיף לשלוט קודם בשפת האם18%
מן המשיבים) והיעדר תרומה לימודית ללימודי אנגלית
( בגיל מוקדם יותר10%
.)מן המשיבים
בחינוך הממלכתי-דתי
מסרו מנהלים סיבות דומות: העדר הקצאת
שעות ממשרד החינ( וך47%
מן המשיבים), אין הנחייה מקצועית של משרד החינוך ללמד אנגלית בכיתות
א' ו-
( 'ב43%
( מן המשיבים), עדיף להשיג שליטה קודם כל בשפת האם20%
מן המשיבים), היעדר תרומה
( ללימוד אנגלית בגיל מוקדם יותר16%
מן המשיבים) ומחסור במורים או בתוכנית לימודים מתאימה
(
10%
.)מן המשיבים
פערים לפי רקע חברתי-כלכלי
משרד החינוך קובע לכל בית ספר מדד טיפוח המשקף את מצב
ו החברתי-
.כלכלי של תלמידיו26
בחינת
שיעור בתי הספר המתחילים ללמד אנגלית בכיתות הנמוכות של בית הספר היסודי לפי חמישון
טיפוח
ממוצע של בית הספר ומגזר מלמדת על פערים ניכרים גם בהקשר זה. בעוד בבתי ספר בחינוך העברי שיעור
בתי הספר המתחילים ללמד אנגלית בכיתות א' בקרב בתי ספר שמדד הטיפוח שלהם נמוך גבוה במידה
ניכרת משיעורם בקרב בתי ספר שמדד הטיפוח שלהם גבוה. בחינוך הערבי, שבו חלק
ניכר מבתי הספר
.סווגו בחמישון הנמוך ביותר, אין התאמה מסוג זה27
26
מאז
( שנת הלימודים תשס"ח2007/8
") מחושב לכל תלמיד מדד טיפוח המכונה "מדד שטראוס , ובו מובאים בחשבון מדדים
סוציו-דמוגרפיים שונים (השכלת המשפחה, יישוב המגורים, הכנסה לנפש ועוד ). לכל בית ספר נקבע מדד טיפוח שהוא ממוצע
מדדי הטיפוח של התלמידים הלומדים
,בו. כלל בתי הספר שלהם חושב מדד טיפוח מחולקים לחמישה חמישוני טיפוח (חלש
בינוני-חלש, בינוני, בינוני-
.חזק, חזק) שווים
27
בחינוך הערבי ובחינוך הממלכתי-
.דתי אוחדו חלק מחמישוני הטיפוח בשל מיעוט בתי ספר בחמישונים אלה במדגם
עמוד
20
מתוך
24
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
תרשים15
:שכבת הגיל שבה מתחילים ללמד לראשונה ללמוד אנגלית, לפי חמישון טיפוח
של בית
הספר
, מגזר ופיקוח
47%
42%
43%
27%
26%
16%
15%
17%
29%
33%
26%
42%
31%
36%
40%
11%
0%
9%
7%
1%
חלש
חלש-בינוני
בינוני
בינוני-חזק
חזק
חינוך עברי ממלכתי
כיתה א'כיתה ב
כיתה ג
כיתה ד
53%
21%
11%
14%
13%
42%
29%
33%
23%
33%
54%
48%
10%
4%
6%
5%
חלש+חלש-בינוני
בינוני
בינוני-חזק
חזק
חינוך ממלכתי-דתי
כיתה א'כיתה ב
כיתה ג
כיתה ד
14%
14%
21%
9%
57%
77%
7%
0%
חלש
חלש בינוני ומעלה
חינוך ערבי
כיתה א'כיתה ב
כיתה ג
כיתה ד
עמוד
21
מתוך
24
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
בחינת מספר שעות ההוראה השבועיות המוקדשות ללימודי אנגלית בחמישוני ה
טיפוח
השונים מלמדת כי
בתי הספר בחמישוני ה
טיפוח
הנמוכים מקדישים יותר שעות הוראה ללימודי אנגלית בכל אחת משכבות
הגיל. בסיכום מספר השעות המוקדשות ללימוד אנגלית בממוצע בבתי ספר בעלי רקע חברתי-
כלכלי שונה
עולה כי
בית ספר במדד הטיפוח הנמוך ביותר מקדיש ללימודי אנגלית בס
ה"כ כ-
10%
יותר שעות הוראה
מבית ספר במדד הטיפוח הגבוה ביותר .
לוח1
:
מספר שעות הוראת אנגלית שבועיות בממוצע וסה"כ שעות הוראת אנגלית בחינוך היסודי, לפי
חמישון טיפוח
חלש חלש-בינוני בינוני בינוני-חזק חזק
'כיתה א
0.57
0.50
0.35
0.31
0.31
'כיתה ב
0.97
0.77
0.83
0.88
0.89
'כיתה ג
2.78
2.51
2.24
2.33
2.32
כיתה ד
4.17
4.08
3.99
3.98
3.83
כיתה ה
4.36
4.37
4.24
4.12
4.08
כיתה ו
4.35
4.29
4.07
3.98
4.06
סה"כ שעות לימוד בחינוך היסודי
516
495
471
468
465
ההשפעה של חמישון
הטיפוח על מספר שעות ההוראה השבועיות מתחזקת עוד יותר כאשר בוחנים רק את
.בתי הספר שבהם לומדים אנגלית בכיתות הנמוכות של בית הספר היסודי
לוח2
:
מספר שעות הוראת אנגלית שבועיות בממוצע, לפי חמישון טיפוח (בבתי ספר המלמדים
)אנגלית
חלש חלש-בינוני בינוני בינוני-חזק חזק
'כיתה א
2.29
1.46
1.19
1.47
1.30
'כיתה ב
2.21
1.64
1.54
1.78
1.60
'כיתה ג
3.00
2.61
2.37
2.49
2.36
כיתה ד
4.21
4.08
3.99
3.98
3.87
כיתה ה
4.36
4.37
4.30
4.12
4.12
כיתה ו
4.35
4.29
4.13
4.07
4.14
בבחינת
הסיבות שבגינן לא מלמדים אנגלית בכיתות הנמוכות של בית הספר היסודי
בבתי ספר בעלי רקע
חברתי-כלכלי שונה עולה
כי ככלל בבתי ספר שבהם תלמידים מרקע חברתי כלכלי חלש יותר מציינים פחות
את העדר הקצאת שעות מתאימה ממשרד החינוך בין הסיבות לכך שאינם מלמדים אנגלית בכיתות א' ו-
ב'. בתי ספר אלה מציינים יות ר את הקושי בלימוד מספר שפות במקביל והרצון למנוע בלבול ועומס על
התלמידים. כן עולה כי10%
ממנהלי בתי הספר החזקים יותר ציינו כי לימדו בעבר אנגלית בכיתות
הנמוכות ולא היו לכך תוצאות. פירוט הנתונים בטבלה הבאה28
:
28
בשאלה זאת ניתן לכל אחד מן המשיבים לב.חור יותר מתשובה אחת
עמוד
22
מתוך
24
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
לוח3
:הגורמים לכך שלא מלמדים אנגלית בכיתות הנמוכות
על פי מנהלי בתי ספר יסודיים, לפי
חמשון טיפוח של בתי הספר
חלש
חלש-
בינוני
בינוני
בינוני-
חזק
חזק
אין לכך הקצאת שעות מתאימה ממשרד החינוך
30%
50%
52%
61%
55%
אין הנחייה מקצועית של משרד החינוך ללמד
מוקדם יותר
39%
48%
39%
39%
31%
עדיף לשלוט קודם בשפת האם
19%
12%
21%
17%
16%
קושי בלימוד מספר שפות במקביל
20%
14%
6%
11%
8%
מחסור במורים מתאימים ו|או בתוכנית לימודים
מתאימה
15%
7%
12%
17%
10%
היעדר תרומה לימודית ללימודי אנגלית בגיל
מוקדם יותר
9%
19%
3%
4%
14%
שלא יהיה בלבול |עומס על התלמידים
15%
2%
6%
7%
2%
למדו בעבר ולא הייתה תועלת
--
2%
--
2%
10%
4.3
. דיון בממצאי המחקרים
ממצאי
שני הסקרים שהוצגו בפרק זה
מעידים על פערים ניכרים בין המגזרים השונים בכל הנוגע לגיל
.תחילת לימודי האנגלית
פערים אלו בולטים במיוחד בהשוואה בין החינוך העברי לחינוך הערבי . על פי
נתוני ראמ"ה
כ-
60%
מן התלמידים הדוברים עברית התחילו ללמוד אנגלית בכיתות א' ו-ב' בעוד קרוב ל-
80%
מן התלמידים הדוברים ערבית התחילו ללמוד אנגלית בכיתה ג' או מאוחר יותר. על פי סקר חברת
''דיאלוג
בחינוך העברי57%
'מבתי הספר מתחילים ללמוד אנגלית בכיתות א
או ב' ו אילו בחינוך הערבי
69%
.מבתי הספר מלמדים אנגלית בכיתה ג' או מאוחר יותר נתוני ראמ"ה מלמדים גם על פערים ניכרים
בתוך החינוך הערבי–
תלמידים במגזר הבדואי מתחילים ללמוד אנגלית מאוחר יותר מתלמידים במגזר
.הדרוזי והערבי
תמונה זאת עולה בקנה אחד עם הקשיים היי
חודיים שמערכת החינוך הערבית מתמודדת עמם בכל הנוגע
להוראת האנגלית
ובהם: קושי של התלמידים דוברי הערבית ברכישת שליטה מלאה בערבית כשפת אם
שמשפיע באופן ישיר על יכולתם לרכוש שפה נוספת, חוסר בחומרי לימוד המותאמים באופן ספציפי לד
ו ברי
ערבית ובמיוחד היעדר התייחסות בחומרי הלימוד להיותה של האנגלית שפה שלישית עבור דוברי ערבית
.ומפגש מצומצם עם השפה האנגלית מחוץ למסגרת בית הספר והשיעור29
הסיבות שציינו מנהלי בתי ספר
ערבים לכך שאינם מלמדים אנגלית בכיתות הנמוכות של בית הספר היסודי,
ובהן קושי בלימוד מספר
שפות במקביל ומניעת בל
בול ועומס בקרב תלמידים,
.מצביעות אף הן על קשיים אלו יחד עם זאת אנו
רואים כי אותם בתי הספר בחינוך הערבי שבוחרים ללמד אנגלית בכיתות הנמוכות של בית הספר היסודי
מקדישים לכך
שעות הוראה רבות יותר
מבתי הספר בחינוך העברי ובסך הכל תלמיד בחינוך הערבי זוכה
ליותר שעות
.הוראת אנגלית לאורך לימודיו בבית הספר היסודי מתלמיד בחינוך העברי
ממצא זה, ה תואם
את התפיסה הפדגוגית של משרד החינוך בעניין זה ולפיה הקדמת גיל החשיפה ללימודי אנגלית היא
29
,להרחבה ראו: מרכז המחקר והמידע של הכנסת
לימודי השפה האנגלית במערכת החינוך ,, כתיבה: אתי וייסבלאי13
בנובמבר2014
.
עמוד
23
מתוך
24
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
אפקטיבית רק אם יוק
ד
שו לכך מספר שעות גדול , ראוי לבחינה מעמיקה נוספת שתעמוד על אופן השימוש
בשעות אלה ועל תרומת
ן
.להישגי התלמידים
על פי ממצאי שני הסקרים
פערים נתגלו גם בין החינוך העברי הממלכתי לחינוך הממלכתי-
.דתי
פחות בתי
ספר בחינוך הממלכתי-
דתי בוחרים
ללמד אנגלית בכיתות הנמוכות של בית הספר היסודי
(ומכאן
ש
תלמידים בחינוך הממלכתי-דתי מתחילים ללמוד אנגלית מאוחר יות ר מתלמידים בחינוך העברי
)הממלכתי ומספר השעות המוקדשות ללימודי אנגלית בחינוך הממלכתי דתי נמוך ביחס לחינוך העברי
הממלכתי בכל שכבות הגיל
. זאת הן בכל .ל בתי הספר והן בבחינת בתי ספר המלמדים אנגלית בלבד
כן עולה'מנתוני סקר חברת 'דיאלוג כי בחינוך הממלכתי דתי בתי ספר שתלמידיהם מרקע חברתי-
כלכלי
חלש נוטים להתחיל את החשיפה לאנגלית בגיל מוקדם יותר ומספר השעות שהם מקדישים ללימודי
אנגלית גבוה מבתי ספר שתלמידיהם
מרקע חברתי-
כלכלי חזק יותר ברוב שכבות הגיל. בסך הכל תלמיד
בחינוך הממלכתי-
דתי מקבל פחות שעות הוראת אנגלית לאורך שנות החינוך היסודי מתלמיד בחינוך
העברי הממלכתי . מספר שעות ההוראה הכולל שמקבל תלמיד בבית ספר ממלכתי-
דתי בחמישון הטיפוח
הגבוה ביותר–
444, נמוך ב-
5%
ממספר שעות ההוראה שמקבל תלמיד בבית ספר ממ"ד בחמישון הטיפוח
הנמוך ביותר וב-
8%
.ממספר שעות ההוראה שמקבל תלמיד ממוצע בחינוך היסודי הרשמי
ממצא נוסף שמצאנו בנתונים על בתי הספר בחינוך הממלכתי-דתי ה
ו א בתי ספר שלא מלמדים אנגלית
כלל בכיתות ד', ה' ו-ו' שבהן הם מח וייבים, כאמור, ללמד אנגלית על פי הוראות משרד החינוך. מן הנתונים
עולה כי בין2%
ל-
3%
מבתי הספר הממלכתיים דתיים לא מלמדים אנגלית באחת משכבות הגיל–
'ד', ה
.'או ו רבים מבין
בתי ספר
שלא מלמדים אנגלית סווגו בחמישון העליון של מדד הטיפוח. עם זאת, בשל
המדגם המצומצ( ם110
בתי ספר בסה"כ בחינוך הממלכתי-
דתי, בהם שניים עד שלושה שלא מלמדים
.אנגלית באחת או יותר משכבות הגיל המדוברות) יש להתייחס לממצאים אלו בזהירות30
הממצאים הנוגעים לחינוך הממלכתי-
דתי משקפים את חולשת
בתי הספר בפיקוח זה ב כל הנוגע
ללימודי אנגלית שנדונה.בהקשרים שונים מבקר המדינה שעסק בלימודי האנגלית בחינוך הממלכתי-
דתי בשנת2008
ו-
2012
עמד על הפערים בהישגים בלימודי אנגלית בין החינוך הממלכתי לחינוך הממלכתי
דתי. הוא ייחס פערים אלו למתן עדיפות ללימודי קודש ולהכשרה לא מספקת של המורים לאנגלית בחינוך
הממלכתי דת.י וביקר את היעדר הפעילות של מינהל החינוך הדתי בנושא זה31
במחקר מקיף בנושא לימודי
האנגלית בחברה הדתית לאומית שפורסם לאחרונה נטען כי פערים אלה נובעים מהיותה של החברה
הדתית, באופן כללי, חברה סגורה יותר כלפי התרבות החיצונית, ולפיכך גם חשופה פחות לשפה האנגלית
ב אופן טבעי ובמקרים מסויימים אף מנסה לחסום את עצמה מהשפה האנגלית המהווה, לתפיסת חלקים
בציבור זה, סמל התרבות המערבית. על פי כותבי המחקר, הלך רוח זה ניכר במיוחד בבתי הספר הנפרדים
)(לבנים ולבנות
שהם,, לטענת כותבי המחקר בתי הספר החזקים ביותר בחינוך הממלכתי-
,דתי הן מבחינה
דתית-אמונית והן מבחינת הרקע החברתי-
.כלכלי של התלמידים32
הפערים שנמצאו בסקר'חברת 'דיאלוג
בין בתי ספר בחמישוני
טיפו
ח שונים בתוך החינוך הממלכתי-
דתי עשויים להיות מוסברים באמצעות טיעון
זה.
30
נציין כי גם מבקר המדינה הצביע בדוח על לימודי האנגלי ת בחינוך הדתי שפורסם בשנת2012
על כך שיש בתי ספר ממלכתיים-
דתיים שאינם מלמדים אנגלית בניגוד להוראות משרד החינוך בנושא זה. מבקר המדינה, דוח ביקורת שנתי62
,
1
במאי
2012
', עמ734-732
.
31
פרק סוגיות במינהל החינוך הדתי, מבקר המדינה, דוח ביקורת שנתי62
,
1
במאי2012
.
32
,אריאל פינקלשטיין
לימודי האנגלית בחברה הדתית-לאומית , נאמני תורה ועבודה, שבט התשע"ו, ינואר2016
.
עמוד
24
מתוך
24
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
הפערים שנמצאו בסקר בין בתי ספר בעלי רקע חברתי-כלכלי שונה של ה.תלמידים מורכבים יותר .
בחינוך הממלכתי העברי שיעור בתי הספר המלמדים אנגלית בכיתות א' ו-
ב' בחמישוני הטיפוח הנמוכים
גבוה משיעורם מבין בתי
ה ספר המסווגים בחמישוני הטיפוח הגבוהים. מספר שעות הלימוד השבועיות
שמוקדשות בממוצע ללימודי אנגלית בבתי ספר בחמישוני הטיפוח
הנמוכים ג בוה ממספר שעות הלימוד
המוקדשות ללימודי אנגלית בבתי ספר המסווגים בחמישוני הטיפוח הגבוהים. גם באשר למספר שעות
הלימוד הכולל שמקבלים תלמידים בחינוך היסודי בחינוך הממלכתי העברי קיים פער מזערי לטובת בתי
.ספר בחמישוני הטיפוח הנמוכים יותר
ממצאים דומים עול ים גם מנתוני ראמ"ה ולפיהם שיעור גבוה יותר
של תלמידים מרקע חברתי-
.'כלכלי נמוך בחינוך העברי מתחילים ללמוד אנגלית בכיתה א בחינוך הערבי
.לא נמצאה הטיה מסוג זה
הסבר אפשרי לממצאים אלה הוא בכך שבבתי ספר יסודיים רשמיים בחינוך העברי הקצאת שעות ההוראה
מטעם משרד הח ינוך לבתי ספר בחמישוני טיפוח נמוכים גדולה יותר מהקצאת השעות לבתי ספר בחמישוני
טיפוח גבוהים. זאת בשל הקצאת שעות תוספתיות שונות לתלמידים בבתי הספר החלשים. על פי נתוני
משרד החינוך בשנת2015
ממוצע שעות ההוראה שקיבל תלמיד בחמישון הטיפוח החלש ביותר בחינוך
היסודי העברי גבוה בכ-
33%
ממ.מוצע שעות ההוראה לתלמיד בחמישון הטיפוח החזק ביותר
בחינוך
הערבי אין פערים משמעותיים בין שעות ההוראה לתלמיד בחמישוני הטיפוח השונים וככלל ממוצע שעות
.ההוראה לתלמיד בו נמוך מממוצע שעות ההוראה לתלמיד בחינוך העברי בכל חמישוני הטיפוח
33
הקצא ת
יותר שעות הוראה ממשרד החינוך מאפשרת לבית הספר להגדיל את מספר השעות שאות
ן
הוא יכול לנצל
במסגרת הגמישות הפדגוגית הניתנת לו על ידי משרד החינוך ולשלב במערכת הלימודים לכיתות א' ו-
'ב
.את לימודי האנגלית אם הוא מעוניין בכך
ואכן בתי ספר בחמישוני הטיפוח הגבוהים יו תר מציינים יותר
את היעדר
הקצאת
.השעות כגורם לכך שאינם מלמדים אנגלית בכיתות הנמוכות של בית הספר היסודי
33
נתוני מערכת
שקיפות בחינוך., מינהל כלכלה ותקציבים, משרד החינוך