החלטות ועדה

הכנסת יושבת ראש הוועדה המיוחדת לזכויות הילד סימוכין:4971816 ירושלים, ‏ו' בטבת התשע"ז ‏04 בינואר 2017 לכבוד לכבוד לכבוד לכבוד גב' איילת שקד מר גלעד ארדן מר חיים כץ השופט מיכאל שפיצר שרת המשפטים השר לבטחון הפנים שר העבודה, הרווחה מנהל בתי המשפט והשירותים החברתיים מכובדי, הוועדה המיוחדת לזכויות הילד בראשותי, קיימה ביום כ"ז בכסלו התשע"ז (27 בדצמבר 2016) דיון ראשון בנושא: שיקום אסירים קטינים. דיון זה נקבע בעקבות סיור שערכה הוועדה בכלא אופק ביום "א בתמוז התשע"ו (17 ביולי 2016), בו נוכחה הוועדה שלמרות פעולות הטיפול והשיקום אותם משקיע שירות בתי הסוהר באסירים הקטינים, אחוזי הרצידיביזם בקרבם גבוהים מאוד ועומדים על כ-75% !!! (לעומת אסירים בגירים, ששיעור הרצידיביזם בקרבם הוא כ-41%). בדיון בכנסת השתתפו נציגי: שירות בתי הסוהר, הרשות לשיקום האסיר, משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, משרד החינוך, משרד האוצר, משרד המשפטים, הסניגוריה הציבורית, לשכת עורכי הדין, מומחים ואנשי אקדמיה. בישיבה עלו הסוגיות הבאות: היעדר מסדי נתונים - הגופים העוסקים בשיקום: שירות בתי הסוהר, חסות הנוער במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים והרשות לשיקום האסיר – חסרי מסדי נתונים מהם ניתן ללמוד על האפקטיביות של תכניות השיקום. תקופות הפיקוח הקצרות – אסירים משוחררים: חוק שחרור על תנאי ממאסר, תשס"א – 2001 , אינו מבחין בין אסיר בגיר לאסיר קטין, כאשר בפועל יש הבדל בין האוכלוסיות, המתבטא, בין השאר, במשך תקופות המאסר המושתות על האסירים, כך שאסירים קטינים נשפטים לתקופות קצרות בהרבה מאסירים בגירים. כאשר אסיר משוחרר על תנאי בתום שני שלישים מתקופת מאסרו, הוא נדרש להיות בפיקוח במשך הזמן שנותר עד להשלמת מלוא התקופה, היינו – שליש מתקופת מאסרו. כשמדובר באסירים קטינים, זמן זה עומד בדרך כלל על חודשים מועטים, דבר המקשה על בניית תהליך שיקומי משמעותי. שוהים במעונות חסות הנוער: במקרים רבים קטינים מורשעים בפלילים ומופנים בצו בית משפט לטיפול במעונות של חסות הנוער ולא לבית כלא. החלטה שיפוטית כזו, משקפת את העדפת עקרון השיקום על פני עקרון הענישה, אולם פרקי הזמן הקצרים יחסית אותם קובעים בתי המשפט כעונש, מהווים סתירה לרצון לשקם את הקטין, מכיוון שאינם מאפשרים מתן תוכניות טיפול ושיקום משמעותיות. תוכניות שיקום וולנטריות - על פי חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א-1971, מערכת חסות הנוער מחוייבת להציע לקטין שהשלים את תקופת שהותו במעון תכנית פיקוח וליווי למשך שנה. ההצטרפות לתכנית הינה וולנטרית ותלויה בהסכמתו של הקטין. התמחות שופטים המכהנים בוועדות שחרורים מעונש בוועדות שחרורים מעונש וכן בעתירות כנגד החלטות של ועדת השחרורים בפני בית המשפט המחוזי, מכהנים שופטים שלא כיהנו כשופטים בבית משפט לנוער, ולכן חסרים התמחות מיוחדת בנושא . חשיבות מסגרות החינוך הן בכלא אופק והן במוסדות חסות הנוער קיימת מערכת חינוך. חסות הנוער - הוכח כי להשלמת 12 שנות לימוד ועמידה במבחני בגרות (אפילו חלקיים), תרומה משמעותית להצלחת הקטין בהשתלבותו בחברה לאחר שחרורו מהמעון של חסות הנוער. חסות הנוער מעמידה את נושא החינוך כאחד מהנושאים החשובים ומנהל מעון לא פוגע בלימודי קטין, גם לא ככלי ענישתי כלפיו. בכלא אופק - תקנות לפי חוק הנוער מתירות למפקד בית הסוהר או סגנו להחליט כי במקרים מסויימים, קטין לא ישולב בתכנית חינוכית, בתכנית פנאי או בעבודה. בכך יכול להיקטע הרצף החינוכי טיפולי של האסיר. להלן מסקנות הוועדה: 1. הוועדה מכירה באתגרים המורכבים מולם ניצבים גופי הטיפול והשיקום. 2. הוועדה גורסת ששיקום מוצלח הוא רווח לא רק לקטין שהצליח להשתקם, אלא לחברה כולה. 3. הוועדה סבורה שיש לשלב כוחות ולאגם משאבים, על מנת להוריד את אחוזי הרצידיביזם ולהחזיר את הקטינים למעגל החברתי כאזרחים נורמטיביים, באמצעות יצירת רצף טיפולי ושיקומי. 4. הוועדה תקדם תוכנית כוללת לשיקום בני נוער, בה ישתתפו כל הגורמים הרלוונטים. ולשם כך תמשיך לקיים דיונים בנושא. במסגרת התוכנית מבקשת הוועדה לדיון בהמלצות הבאות: לשירות בתי הסוהר ולרשות לשיקום האסיר א. הוועדה לגופים להתחיל בתוכניות שיקום לאסירים קטינים, מרגע הגיעם לכלא, ולא להמתין לשליש האחרון של תקופת מאסרם. למשרד המשפטים: ב. הוועדה קוראת לבחון שינוי בחוק שחרור על תנאי ממאסר, תשס"א– 2001 כך שלקטינים תקבע תקופת שחרור על תנאי ממאסר של חצי מתקופת המאסר, ולא שליש מהתקופה כפי שקובע החוק היום, מה שיאפשר תקופת פיקוח ושיקום ארוכה יותר. (בדומה להצעת החוק פ/698/20 של ח"כ דב חנין). ג. הוועדה קוראת לבחון שינוי בחוק כך שתוטל על אסירים קטינים חובת השתתפות בתכניות טיפול ושיקום. ד. הוועדה קוראת לבחון שינוי בחוק כך שתוטל על מסיימי שהות במעונות חסות הנוער חובה להשתתף בתכנית ליווי ופיקוח. ה. הוועדה קוראת לבחון שינוי בחקיקה כך שלא תתאפשר פגיעה בשירותי חינוך להם זכאים אסירים קטינים. לשירות בתי הסוהר, לחסות הנוער ולרשות לשיקום האסיר 5. הוועדה קוראת לגופי הטיפול והשיקום להקים מסדי נתונים על בסיסם יוכלו לקבוע מדיניות טיפול ושיקום מושכלת. למשרד המשפטים ולהנהלת בתי המשפט 6. הוועדה מבקשת שבוועדות שחרורים בהם נדונים עניינים של קטינים וכן בבתי משפט מחוזיים בהם נדונות עתירות של קטינים על החלטות ועדות שחרורים, ישבו שופטים בעלי התמחות בנוער. 7. הוועדה תתכנס לדון בנושא בעוד כחודשיים. 8. הוועדה תקיים דיון נפרד בנושא אסירים בטחוניים קטינים. בברכה, ח"כ יפעת שאשא-ביטון העתקים: חברי הוועדה ח"כ דב חנין נציב שירות בתי הסוהר, רב גונדר עפרה קלינגר מנהל הרשות לשיקום האסיר, מר ז'ק דדון מנהלת חסות הנוער במשרד הרווחה והשירותים החברתיים, גב' טלי יוגב