חומר רקע
1
בס"ד
כ"ג שבט תשע"ז
9120/29/
נייר עמד
ת לשכת הטוענים הרבניים בישראל
מעקב אחר יישום חוק הסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה
לקראת הדיון בנושא בוועדת חוקה022202022/
ובכן ,
תכליתו של
החוק להסדר התדיינות נועד בעיקרו להיטיב עם המתדיינים.
הרעיון לכשעצמו הוא טוב מאוד ,
אולם ראוי לבחון לעומק האם אכן כך הם פני
הדברים ,
היות וכפי שמסתמן למרבה הצער המספר הגבוה של מגישי תביעות לאחר
שעברו את הליך המהו"ת מעיד על הליך שלמצער ברובו נראה מיותר ומסורבל
ו
לפחות לרבים מאוד אם לא לרובם של המתדיינים ו2וא
המתדיינות לא הביא כל
תועלת מלבד סחבת ו'השחתת זמן לריק במקרה הטוב , '
מאידך'הרעת המצב ,
הברחות רכוש ועוד ...במקרים הפחות טובים' - כפי המסתמן מהראייה בשטח ,
נראה
שה
מקרים המתוארים
מאוד
רבים.
ע ם
זאת, היות והחוק
כבר
חוקק וכל עוד הוא קיים ,הרי ש
ה נושא כאן עתה לנסות
ליישם את החוק ואין כאן המקום
לדבר על ביטולו ,
אם כן שומה עלינו לבחון את
הלקויות המשמעותיות בחוק ,
כיצד להבטיח מינימום פגיעה במתדיינים וכן לנסות
להביא תועלת לפחות מסוימת של ההליך ולהצלחה רבה
כמה שיותר
ל אותם
המקרים שבהם בני הזוג באים בתום לב וכן רוצים להגיע להבנות.
–
[
אגב זוגות
שכאלו היו גם לפני שחוקק החוק המדובר ובעיקר טרם יושם החוק בתאריך2/./.21
(אמנם מעטים יחסית באחוזי המתגרשים אך לא מעטים במספרים )
זוגות הללו פנו
מרצונם ו2
או בהכוונת מייצגיהם הטוענים
הרבניים ו2או עורכי הדין ו2
או בהכוונת בית
הדין הרבני ו2או בהמלצת ביהמ"ש לע"
מ(בהליך של ישוב סכסוך )
ולחלקם הדבר
הועיל מאוד-
אך אל נשכח שזה היה בהסכמה ושאלו היו מיעוט יחסי מבין הזוגות
המסוכסכים שפנו להליכים].
הטוענים והטוענות הרבניים אינם מנותקים מהנעשה בביה
מ"
ש והינם מטבע הדברים
בקשר הדוק מאוד תדיר עם חבריהם המייצגים עימם בביד"
ר עורכי ועורכות הדין
המלומדים בנושא זה ובכלל ,עם זאת לשכת הטוענים הרבניים המאחדת
טוענות
וטוענים רבניים המייצגים בעיקר זוגות הבאים להתדיין בבתי הדין הרבניים בנושא
גירושין והכרוך ,מעמד אישי ,ירושות וצוואות וכל הקשור לדיונים בביה"ד הרבני ,
ולכן
תתמקד ותביא בפניי וועדה נכבדה זו את נייר עמדתה בנושא
ו הערותיה לנסות
להיטיב עם יישום החוק שיהיה יותר תועלתי
ויכל
ול מינימום של נזקים בכלל ,
אך
תשתדל לכלול בנייר עמדה זו את השגותיה ו2
או הערותיה בעיקר
עם
יותר התמקדות
בראיית נושא מורכב זה מכיוון בתי הדין הרבניים ,
אך לא רק(
ולכן לפחות חלק
מהצעות ו2או ההערות שיובאו בנייר עמדה זה כדאי ומומלץ לשקול גם עבור ביהמ"
ש
לענייני משפחה ,כי למצער בחלקם הא בהא תליא )וכדלהלן:
לשכת ה טוענים
ה
רבניים בישראל
5 8 0 4 1 3 0 4 5
(ע״ר)
www.toanim.co.il
רח '
רבי עקיבא23
ת.ד .
32
בני ברק טל :
03-6786006
פקס:
6786007
-
,03
דוא"ל:
[email protected]
2
1
. הגשת תביעות במקרה שפגישת המהות הר אשונה תקבע כחריגה מסמכות לאחר
54
יום(מכל סיבה שהיא:)
לאחרונה בתי המשפט קבעו כי ניתן להגיש תביעות במקרים שפגישת המהות
הראשונה נקבעה לאחר54
יום בניגוד לסעיף לחוק3
(ה.)
הצעת לשכת הטו"ר בנושא:
לאור האמור ,
במקרה שהפגישה נקבעה לאחר54
יום ,יהיה רשאי הצד
שהגיש
את הבקשה לפי החוק להגיש את תביעותיו לערכאה המוסמכת .
הדבר יחסוך
מהדיינים ו2או מהשופטים זמן מיותר לדון בבקשות לקיצור הליכים .למען הסר ספק ,
קביעת המועד לאחר54
יום על ידי המזכירות תהיה הקביעה אם פגישת המהות
תהיה במסגרת הזמן שהוקצב בחוק או שניתן להגי ש תביעות כי יחידת הסיוע אינה
עומדת בתנאים שהחוק מקציב..
2
.
במקרה שהייתה פגישת מהות תוך54
ונכשל הגישור ,
הגשת התביעות תקבע עם הגשת
טופס3
על ידי אחד הצדדים לבית הדין/
בית המשפט ויחידת הסיוע ולצד השני .
עורכי דין וטוענים רבנים מתלבטים עד היום על המועד הנכו ן שיש להגיש תביעות כי
הדבר אינו מוגדר בחוק ובתקנות באופן ברור .
הצעת לשכת הטו"ר בנושא זה:
אשר על כן ,
במקרה שצד אחד הודיע לפי טופס3
,
ליחידת הסיוע כי אינו מעוניין
בהליך ישוב סכסוך הוא יהא רשאי במידה והגיש ראשון את הבקשה ,
להגיש את
התביעות ממועד המסירה של ט ופס3
בדבר הודעה על סיום הליך הגישור .
הדבר ימנע אי וודאות לגבי מניין הימים .
ידוע כי עומדים לצד שהגיש24
ימים להגיש
את התביעות לערכאה המוסמכת .
ועד היום לא ברור אם יש לפנות לאחר הגשת
טופס3
לבית הדין הרבני או לבית המשפט(לפי העניין )שיקצר הליכים .
ולא ברור
ממתי סופרים24
ימים-
מהחלטת יחידת הסיוע או ממתן החלטת בית הדין או בית
המשפט.
הדבר יחסוך את זמנו של בית הדין ובית המשפט שממילא יקבע בהחלטה על קיצור
הליכים במקרה שהוגש טופס3
שמי מהצדדים לא מעוניין בהמשך ההליך ,
ולכן עצם
הגשת טופס3
לבית הדין2בית משפט ליחיד ת הסיוע וכן לצד השני ,
יאפשר את
הגשת התביעות תוך24
ימים לערכאה המוסכמת שיבחר הצד שהגיש את הבקשה.
3
. לאפשר קיצור הליכים לא לפי רשימה סגורה אלא לפי שיקול דעת רחב של בית הדין:
מקרים רבים בהם אין כל תכלית להליך המהו"
ת אך לא נקבע כל קריטריון בחוק
המאפשר את קיצ
ור ההל
י כים שכן מדובר ברשימה סגורה וכך הצדדים נדרשים
להמתין זמן ארוך עד להליך המהו"ת ,
ורק כישגיעו יוכלו להסביר כי מדובר בהליך
שאינו תכליתי.
הצעת לשכת הטו"ר בנושא:
להוסיף סעיף בתקנות שיכלול קיצור ההליכים לא רק בהתאם לקריטריונים שפורטו ,
אלא כל אדם יהיה רשא י לפרט את הנסיבות לפיהם מבקש קיצור הליכים וההכרעה
תהיה נתונה"לשיקול דעת רחב "של שופט ביהמ"ש או דיין ביד"
ר(לפי העניין )
ללא
כל קריטריון מחייב.
3
5
. לחייב הוספת כותרת על איזה נושא מבוקש ישוב הסכסוך:
הצד הנתבע ליישוב סכסוך אינו יודע כלל על באיזה נושאים תובע המב קש והדבר
מנוגד לשקיפות הקיימת בדיני משפחה והזכות שלו להתייעץ לפני הפגישה ביחידת
הסיוע .האם המבקש מעוניין בגירושין או שלום בית.
הצעת לשכת הטו"ר בנושא:
להוסיף בטופס הבקשה ליישוב סכסוך שורה ובה ייכתב נושא הבקשה בלבד !
(כמובן מבלי פירוט עובדות שלא לפגו
ע בתכלית החוק )גירושין 2שלום בית2
מזונות
2משמורת2רכוש וכיוצ"ב.
4
.
להחריג מהחוק תיקים חדשים כאשר תיקים אחרים של אותם צדדים כבר נדונו
בבית המשפט או בית הדין בעבר:
עמדת לשכת הטו"
ר כי החוק לא יחול היכן שהתקיימו דיונים כבר וכל שרוצה צד
אחד לפתוח הליך נוסף .אין זה
הגיוני שצדדים שניהלו הליכים משפטים ארוכים
יצטרכו לפנות דרך יחידת סיוע להליכי ביצוע או אכיפה ,
הדבר ייתר מהצדדים את
ההליך לפי החוק החדש 2
קיצור הליכים וזאת רק כדי להגיש את התביעות החדשות
בתיקים שנוהלו בערכאות המשפטיות .
1
. בית הדין או בית המשפט בבואם לפסוק בבק שות לסעדים זמניים/
דחופים יתנו
החלטתם לגבי קיום הליך המהו"ת או המשכו בהתאם לכל תיק ונסיבותיו:
במקרים שסעדים זמניים ו2או דחופים מוגשים במסגרת החוק ,ובית הדין הרבני2
בית
המשפט נדרש להכריע בהם ,כגון בתביעת מזונות אישה ו2או במדור ספציפי ועוד ,
הלוא ע"פ הדין הד תי לפיו הוא דן הוא חייב להידרש לחלק גדול ממכלול התביעות
שבין הצדדים ולו בכדי לפסוק באופן צודק בבקשה לסעד הזמני ,
למשל האם בכלל
אישה זו זכאית למזונות אישה ושמא להפך זכאית היא לסכום גדול יותר מהרגיל
שאצלה זה הרגיל ופחות מכך היא לא תוכל להסתדר מ
י נימאלית(עול ה עימו ואינה
יורדת עמו )
האם שאלה זו תלויה גם האם שלום הבית שלה כנה(
מה שהרבה
פעמים הוא מנוצל רק לתביעות ממוניות )
האם הגבר זכאי לסעד זמני כזה או אחר
למשל מדור ספציפי האם תביעת שלום בית שלו כנה ?
האם בני הזוג חייבים
להתגרש הלכתית באופן שמונע ממי מהם גם את דר
ישותיה לסעדים דחופים???
כך שבמציאות כשבית הדין הרבני מנהל דיון בסעד זמני לעתים רבות אף בטרם
התקיימה פגישת מהו"ת ראשונה ,
נדרש בית הדין הרבני להורות לצדדים לפרוש את
מכלול טענותיהם ותביעותיהם ואף להיכנס לעמקם של דברים.
בעניין האמור ומבלי להידרש לכך שלכאורה מד ובר בהיפך תכליתו של החוק הדורש
מהצדדים במפגיע שלא להעלות כל טענות מהותיות נרחבות עד אשר יגיעו ליחידת
הסיוע ,
אולם הניסיון שהצטבר מראה שבפועל הדבר מביא לתחילתו של הליך
שיפוטי רגיל לכל דבר עוד בטרם התקיימה פגישת המהו"ת הראשונה.
יתרה מכך במקרים מסוימים
בית הדין נדרש לשלוח את הצדדים למומחים
(כרופאים פסיכולוגים פסיכיאטרים ועוד )ו2
או ליועצים מומחים על מנת שיוכל לבחון
את הטענות ולהכריע בשאלת הסעד הזמני כך שיתכן שהצדדים יופנו ע"
י בית הדין
למומחה מסוים שיתחיל בהליך ייעוץ2גישור2
טיפול משלו וכן יידרש להביא את
אב
חנתו בדו"ח לביה"ד עוד לפני או במ
ק ביל להליך שביחידת הסיוע דבר שאגב
מעקר את החוק ואנו יודעים על מקרים שכאלה במפורש.
4
הצעת לשכת הטו"ר בנושא:
הלשכה מציעה לחוקק כי לאחר שבית הדין הרבני דן בבקשה לסעד זמני או דחוף
שהחוק היום כבר מורה לו להידרש לכך ,
אך אם עוד לא
התקיימה פגישת מהו"ת ,
יכריע בית הדין האם יש צורך עדיין בהליך המהו"
ת ויהיה בסמכותו להודיע על תום
הקפאת ההליכים עם סיום הדיון בסעד הזמני או הדחוף או הסעד לשמירת זכויות
וכדו'.
7
. מנועי חיתון ו/או פסולי חיתון כהן וגרושה וכיוצ"ב:
במקרה של מנועי חיתון ו2
או פסולי חיתון כהן וגרושה או כל מקרה של בעיה במעמד
אישי וכדו 'יש להורות לי"
ס לשלוח לבית הדין בכל מקרה לבירור הנושא טרם חיוב
הצדדים להתייצב לפגישת המהו"ת ורק לאחר מכן לקרוא לצדדים לפגישת המהו"
ת
היות ויש לכך השלכות רבות גם ממונית ועוד וא"א להציע לצדדים הצעה נכונה מבל י
שיתברר קודם עובדת זכ
א
ותם על פי מעמדם האישי ..כמובן יש
לתת לבית הדין
הרבני שק"ד רחב במקרים הללו האם להורות להמשיך בהליך בי"ס אם לאו.
8
. החרגה מהחוק במקרה של אלימות במשפחה :
במקרה של
אלימות במשפחה הן כנגד בן הזוג והן כנגד הילדים עדיין הזוג הנפגע
יהיה פטו
ר מישיבת מהו"ת שהרי זה מצב אבסורדי לחייבו2
ה לשבת עם בן הזוג
הפוגע
גם באם יש
אלימות קשה כנגד בנה"ז ו
צווי הגנה נגד הפוגע.
אמנם תק
נה
21
לחוק מאשרת במקרים החמורים שבן הזוג
נ מצאת במקלט לנשים
מוכות(או גברים מוכים- אם יש מקלט שכזה )
להגיש תביעות באופן מיידי ללא
ה
פנייה ליחידת הסיוע
מקרים בהם הוגש כתב אישום כנגד בן הזוג בשל האלימות
ו2
או כאשר בן הזוג נמצא במקלט לנשים מוכות–
אך לדעת לשכת הטו"
ר חובה
להרחיב זאת גם
אל לו
שלא מוגש
י
ם בעניינים כתב
י
אישום ואינן נמצאות במקלט
לנשים מוכות,
אך כן הוצאו להגנתם
צווי הגנה ,ול
כל הפחות לתת שק"
ד רחב
במקרה זה לבית הדין הרבני או לביהמ"ש לפטרם שהרי לא ייתכן "לחייב אותם"
לשבת ביחידת הסיוע בזמן שיש צווי הגנה בשל אלימות קשה ו2או כדו'.
9
. שק"
ד(שיקול דעת)
לבית הדין בעניין
סרבנות גט וניסיונות ל"סחטנות"
:
עמדת לשכת הטוענים הרבניים כי יש לתת
כוח לדיינים
שק"
ד(שקול דעת )
לדאוג
שלא ייוצר מצב
כי בחסות החוק תופעות של סרבנות גט וניסיונות ל"סחטנות "
במאבקים בין צדדים רק תחריף ותעצים לכך יש לתת סמכות"במקרים שכאלו "
לבית הדין הרבני(לדיין ו2
או לשופט–לפי העניין )
לפטור מהתייצבות לפגישות מהות
וכו 'ולהת חיל מיד בהליך המשפטי האמור למנוע למצער ככל הניתן את הניסיון
הפסול האמור של מי מהצדדים להשתמש בחוק לישוב סכסוך לצרכיו השליליים
כנגד בן זוגו .
22
. עמדת לשכת הטו"
ר לגבי נושא"השמטת "הטו"
ר מרשימת המגשרים
שבחוק:
א.
ככל וישנם מקרים שכן מתאימים לגישור
אך למרבה הפלא ,מ שום מה
השמיטו את הטוענות והטוענים הרבניים המגשרים מרשימת
המגשרים המוזכרים בחוק
הסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה...
5
ב.
ובכן גם אם יצליחו בעזרת השם לתקן את כל הרעות החולות שבפרטי
החוק
וב
מידה ו
יצליח העניין ,
הרי שבכל מקרה ידוע כי יישומו של החוק
בפועל דורש משאבי אנוש רבים ,
משום כך ברור כי מערכת יחידות
הסיוע שע"
י בתי המשפט ובתי הדין נדרשים כל העת להרחיב את
רשימת המגשרים ,
כך שאכן המערכת תוכל לעמוד בעומס הרב שיוצר
החוק .
ג.
משכך החוק החדש נדרש בצדק לאפשר מינוי של מגשרים שאינם
מגשרים בהכשרתם לדוגמה עורכי דין או בעלי תוא
ר אקדמאי וכד'.
ד.
דא עקא וכעולה מעיון בתקנות החוק להסדר הדיינות במשפחה נמצא כי
למרבה האירוניה שלא כעו"ד ,טוען רבני ו2או טוענת רבנית גם אם ה
י נם
בעלי ניסיון רב לא יוכלו משום מה להיכלל ברשימת המגשרים וזאת
חרף ניסיונם הרב והתועלת הרבה
בגישור ע"
י בעל ניסיון כטוען רבני
המכיר היטב את ההל
כים י.
ה.
כך בסעיף1ב לתקנות נקבע כי "המליצה יחידת הסיוע על הליך גישור ,
תביא יחידת הסיוע בפני הצדדים את רשימת המגשרים לפי תקנות בתי
המשפט לעניין מגשרים לפי סעיפים/7ד ו-
227
לחוק בתי המשפט
(
להלן-תקנות רשימת המגשרים )
ותמליץ להם על סוגי מגשרים מתוך
הרשימה ,המתאימים למאפייניהם".
ו.
ברשימות אלו לא נכללים טוענים רבניים כלל ומשכך לא יהיה ניתן
להפנות כלל למגשר שהינו טוען רבני בהכשרתו ומקצועו.
ז.
יתרה מכך באתר הרשמי של
משרד הרווחה והשירותים החברתיים
פורסם קול קורא הקורא לבעלי מקצוע להצטרף לרשימת המגשרים ,
עיון בקריטריונים להגשת מועמדות נותן כי המועמד להיות מגשר צריך
להיות אחד
מאלו :
2
) בעל תואר אקדמי ממוסד אקדמי ישראלי מוכר ,
או ממוסד
אקדמי זר שהוכר על ידי הגוף להכרת תא רים זרים במשרד
החינוך והינו מוסמך של אחד מן התחומים הבאים :
פסיכולוגיה
, סוציאלית
עבודה
, כללית
פסיכיאטריה ,
פסיכיאטריה של ילדים ומתבגרים ,בייעוץ חינוכי.
0
)
עיסוק בחמש השנים האחרונות לפחות בתחום הלימודים
או
חברות בלשכת עורכי הדין ועיסוק בחמש השנים
האחרונות לפחות בענייני משפחה.
3
)
הכשרה בקורס עיוני ומעשי בגישור בהיקף12
שעות לפחות.
5
) הכשרה בקורס עיוני ומעשי
בגישור בענייני משפחה בהיקף
52
שעות לפחות.
4
)
ניהול של עשרים הליכי גישור לפחות בחמש השנים
האחרונות ,מהם עשרה הליכי גישור לפחות בענייני משפחה.
ח.
קרי ;
טוען רבני שהינו גם מגשר שניסיונו רב וכן התמקצעותו בנושא של
חלק זה בטיפול במשפחה ובדיני משפחה יותר מעו"ס ולא פחות מעו"
ד
לע"מ לא יוכל להגיש מועמדות כרעהו העו"ד לשמש כמגשר ע"
פ החוק
החדש?
! דבר שאינו מתקבל על הדעת
!!!
6
ט.
כך אף בטופס אותו נדרש למלאות כל מגיש מועמדות לא נכללת
הכשרה זו
של טוען רבני כמתאים להגיש מועמדות להיכלל כמגשר
ברשימת המגשרים.
י.
אמנם בהקשר זה יאוזכר כי כבר בסעיף
3
ה לתקנות בתי המשפט
(רשימת מגשרים)
,התשע"ד-
0225
(
סעיף שכאמור לא נכלל משום מה
בתקנות החוק החדש )
נכתב כי כשיר להיכלל ברשימת המגשרים
(
ובכפוף לאישור השר בהתייעצ
ות עם הועדה המייעצת )
גם מגשר שלא
עמד בתנאי הכשירות שבפסקה(א()
2
)ו-(ב()
2
)
ברשימת המגשרים
בענייני משפחה, אם הוא הוסמך לשמש טוען רבני או שרעי,
ועסק
בחמש השנים האחרונות לפחות בענייני משפחה.
יא.
ראוי לשים לב כי אין כל היגיון לאשר את מינויו של טו"
ר אך ורק
בהתייעצות עם השר דבר שאינו ישים כלל !ואין בו כל הצדקה ,
המבוקש
כעת הינו לפעול לאשר את מינוי של טוען רבני כמגשר בתנאים
מק
בילים לכל בעלי ההכשרות המ
ק
בילות הנכללים ברשימה.
יב.
לשכת הטענים הרבניים סברה כי השמטה זו של מקצוע הטוען הרבני
בנושא כה נדרש וחשוב זה לא נעשתה בכוונה תחילה ,
אלא כטעות
גרידא ,
ומשכך שיערה כי תיקון טעות זו יכול שיעשה ללא כל התנגדות
אך למרות פניות חוזרות ונשנות לגורמים בי"
ס ובמשרד המשפטים לא
נעשה דבר בנושא .
יג.
ככלל יצוין כי כבר בסעיף2
לתקנות הוגדרו כבאי כוח טוען רבני ועו"
ד
במידה שווה ,
מכל מקום סעיף זה אינו משליך כלל על רשימת
המגשרים שבאופן מתמיה מקצוע הטוען הרבני שאמור היה להיות
כאחד ההכשרות הראשונות במעלה בכדי להיכלל כמגשרים ברשימת
המגשרים בסכסוכי משפחה נדחקו לגמרי מהרשימה.
יד.
ובכן לסיכום נושא זה ;
עמדת לשכת הטוענים הרבניים הינה'
חד
משמעית 'כי יש לכלול גם את ה טוענות והטוענים הרבניים המגשרים
בעלי הניסיון של לפחות חמש שנים ברשימת המגשרים וכן להכליל את
הטו"
ר גם בכלל הללו שמצוין לעייל שלפי החוק החדש מתאפשר להם
מינוי של מגשרים שאינם מגשרים בהכשרתם לדוגמה עורכי דין או בעלי
תואר אקדמאי ויכללו בהם גם את הטו"ר בעלי הניס
יון כאמור.
בשם לשכת
הטוענים הרבניים