חומר רקע

16.1.2017 נייר עמדה לדיון בנושא מעקב אחרי יישום חוק הסדרי התדיינויות בסכסוכי משפחה– 17.1.2017 ביום17 ביולי2016 נכנס לתוקף חוק הסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת )שעה התש ע "ה2014. מ אז כניסת ו של החוק לתוקף אנו עדים לקשיים רבים ב ישומו . הקושי הבולט ביותר, המאפיל על יתר הקשיים, הוא אי עמידה במועד הקבוע בחוק לקיום פגיש ה ת מהו"ת הראשונה ( 45-60 יום )ממועד הגשת הבקשה ליישוב סכסוך . במחוז מרכז אנו עדים לפגישות שנקבעות אף 80 יום ויותר ממועד הגשת הבקשה .ליישוב הסכסוך ברי כי כאשר נקבעות פגישות מעבר למועדים הקצובים בחוק תכליתו של החוק לא מתקיימת. עורכי הדין המייצגים את מבקשי הבקשות מחויבים להגיש תביעות עוד בטרם קיומה של פגיש ת המהו"ת מתוקף חובה אתית של ייצוג מ( יטבי ש אחרת יאבדו את היתרון ש מעניק החוק למגיש הבקשה ליישוב סכסוך לקבוע באיז ו ערכאה יוגשו התביעות אזרחית או דתית- הקדמה של מרוץ ה סמכויות), כך ש הזדמנות ליישב את הסכסוך מח וץ לכותלי הערכאות המשפטיות אינה קיימת בפועל במקרים רבים. מצבם של מתדיינים ש אינם מיוצגים, כבר בשלב המקדמי של הגשת הבקשה ליישוב סכסוך, קשה עוד יותר, כיון ש על פי רוב הם אינם מצויים ברזי החוק והתקופות הקבועות בו. למעשה נמנעת מהם האפשרות להגיע לערכאות תקופה מאוד ממושכת בשעה ש לא מתנהל שום הליך גישורי שנועד לתת מענה למצוקות הקשות שמתעוררות בעת המשבר המשפחתי (בהקשר של מזונות, הסדרי ראיה ועוד). לאור העובדה שהפגישה הראשונה נקבעת למועד מרוחק, הגשת סעדים דחופים במסגרת הליך ליישוב סכסכוך הופכת לדרך המלך על מנת להגיע להסדרים זמניים למזונות ומשמורת, כל זאת כאשר כוונת המחוקק הייתה כי הצדדים יגיעו להסכמות ביחס להסדרים הזמניים במהלך פגישות המהו"ת. הדבר מוביל להקצנה בלשון הבקשות (הקצנה שאותה רצה למנוע )החוק לצורך הכרה בדחיפות ו כן להעמסת השופטים בבקשות ש הן אינן דחופות בהתאם לדרישות החוק , וכתוצאה מכך הן אינן מאפשרות לשופטים לתת מענה מהיר לבקשות בה ן הדחיפות אינה קשורה להימשכות הליכי יישוב הסכסוך. אנו סבורים שיש לטפל במצב זה באופן מיידי . המצב הקיים יוצר פגיעה קשה .במתדיינים ה פתרון האידיאלי היה הגדלת כוח האדם ביחידות הסיוע, אך פתרון זה דורש תקציב וזמן למציאת כ ו ח אדם ו הכשרתו, ולכן נצא מתוך הנחה שאין זו ,אפשרות מעשית לעת הזו. לפיכך הפתרון המהיר ביותר הוא הקטנת תח ולת החוק כך שהעומס על ה מערכת יקטן . ניתן ואפשר להקטין את תח ולת המקרים בהם חל החוק תוך שמירת תכליתו של החוק . כך לדוגמא ניתן להוציא מתח ולת החוק תביעות ובקשות בין בני זוג אשר כבר ניהלו תביעות אשר הסתיימ ו עד שנה מהמועד בו מי מהם מעוניין לפתוח תיק חדש או בני זוג שכרגע מצוי י ם בהליכים משפטים. מדובר בצדדים שעל פי רוב היו בהליכים משפטי םי תקופה ארוכה והסיכוי כי יגיעו להסכמות ביחס לסכסוך חדש או נוסף בהליכים.אלטרנטיבים הוא קטן מלכתחילה מקרים נוספי ם שאפשר להוציא מגדרי החוק הם תביעות על ביזיון בית ה מ שפט , ו תיקים שהיו בגישור והגישור לא צלח . המשותף לכל המקרים האלו הוא הסיכוי הקטן להפקת תועלת כל ש הי מ פגישת מהו"ת, כאשר ברקע הליך משפטי ק ודם או ניסיון קודם ליישוב סכסוך בדרך אלטרנטיבית, למול ההכבדה הרבה שמוסי ף הליך ליישוב סכסוך חסר סיכוי המלווה בתקופה של הקפאת הליכים.