חומר רקע
פברואר 2017
נייר עמדה בנושא- בחינת מדיניות הרחקת פעוטות ממעונות יום בשל חובות הורים מאוכלוסיות מוחלשות
מוגש לח"כ מכלוף מיקי זוהר- יו"ר הועדה לצדק חלוקתי ושוויון חברתי
מטעם: תכנית "עבודה פרטנית לשינוי חברתי", אוניברסיטת בן גוריון בנגב.
מירי היא אם חד הורית לילדה בת שנתיים. היא רשמה את ביתה למעון יום כדי שתוכל לצאת לעבוד ופנתה למשרד הכלכלה לצורך קבלת סיוע. רק לאחר ארבעה חודשים נקבעה למירי דרגת סיוע ובינתיים הצטבר לה חוב. בגלל שהתקשתה לסגור את החוב שנוצר ובכל פעם החזירה סכומים נמוכים, החלו איומים בהוצאת הילדה מהמעון. האיומים הפכו לממשיים וילדתה הוצאה פעמיים מהמעון למשך מספר ימים, בהם הפסידה מירי את שכר העבודה השעתי שלה. מנהלת המעון אמרה למירי שעליה לגייס סכום כסף משמעותי כדי שהילדה תוכל לחזור. מירי גייסה מעט כסף מקרובים והסתייעה גם במחלקה לשירותים חברתיים והילדה חזרה למעון, אך עדיין נותר מעט חוב. עבר עוד חודש ובבוקר אחד, כשמירי הגיעה למעון עם ילדתה, יצאה אליהן אחת המטפלות בפתח המעון ואמרה לה שהיא מצטערת, אך אינה יכולה להכניס את הילדה למעון עד שמירי לא תסדיר את כל החוב. מירי חזרה לביתה עם ילדתה מושפלת וכאובה. בפעם הזו היא גם פוטרה מעבודתה. בווריאציה אחרת של אותה בעיה נתקלה לודמילה. בקשתה לרשום את ילדה למעון נדחתה מכיוון ששנתיים קודם לכן, היא צברה חוב על תשלום עבור בנה הבכור באותו המעון. לודמילה לא הייתה מסוגלת לשלם את החוב הישן, ולכן דחה המעון את בקשתה לרישום הילד הצעיר, זאת על אף שקיבל דרגה על רקע זכאות מתוקף חוק פעוטות בסיכון.
סיפורן של מירי ולודמילה משותף למשפחות רבות אחרות בישראל. משפחות אשר חיות במצוקה כלכלית ובשל מצוקתן מורחקים ילדיהם הפעוטות ממעונות יום לאחר שצברו המשפחות חוב למעון.
אנו מבקשים להכיל על מעונות היום כללים דומים לאלה שנקבעו בגין ניתוק אספקת מים (התשע"ה- 2015) שנועדו להבטיח את צמצום הפגיעה בצרכן ולראות בהרחקת פעוט ממעון כפגיעה בכבודו ובזכותו לחינוך.
תיאור הבעיה:
מחקרים רבים שנערכו בעשורים האחרונים מעידים על חשיבותו של החינוך בגיל הרך ועל תרומותו לרווחת הילד ולהישגים הלימודיים שלו כבסיס לחינוך לאורך החיים, לשוויון וצמצום פערים, להגדלת המוביליות החברתית ואף לכלכלה ולחברה (וייסבלאי 2015).
בחינה של מדיניות המסגרות לגילאי לידה עד שלוש בישראל, מצביעה על שילוב בין מדיניות שנותנת העדפה בנגישות ובמימון לילדים ממשפחות ממיצב סוציו אקונומי ביינוני וגבוה ומשאירה מעט מקום לילדים בסיכון או לילדים ממיצב סוציו אקונומי נמוך (מושל, 2015).
בישראל, הורים יכולים לקבל השתתפות בתשלום למעון יום מוכר (כדוגמת ויצ'ו, נעמ"ת, אמונה) כאשר דרגת הסיוע נקבעת בכפוף להכנסה ממוצעת לנפש ובתלוי למספר שעות עבודתה של האם. במסגרת חוק פעוטות בסיכון (הזכות למעון יום) התש"ס-2000, משפחות שמטופלות במחלקות לשירותים החברתיים יכולות לקבל סיוע גבוה יותר, אך זאת רק במידה והפעוט מוכר כפעוט בסיכון ובתנאי שאם המשפחה אינה עובדת מעל לעשרים שעות שבועיות.
במציאות הכלכלית-חברתית בישראל של 2017, משפחות רבות שסובלות ממצוקה כלכלית הן בשל שכר עבודה נמוך והן בשל קצבאות נמוכות, מתקשות לעמוד בתשלום החודשי למעון וצוברות חובות למעון. אלה יכולים להיות חובות "עבר" שנותרו מילד בוגר של המשפחה או חובות "הווה" מאי עמידה בסכום החודשי למעון.
לדוגמא, אם חד הורית לשני ילדים בגילאי 0-3 שמתקיימת מקצבת הבטחת הכנסה בגובה של כ- 3,000 שח, קיבלה דרגה 1 דרך חוק פעוטות בסיכון. השתתפותה בתשלום למעונות עומדת על 420 ש"ח לחודש עבור הפעוט ו- 550 ₪ לחודש עבור התינוק. בנוסף על הילד הפעוט התבקשה לשלם תשלום חובה נוסף ("תשלומי חוגים") שעומד על כ- 130 ₪ לחודש. כלומר, סך הוצאותיה על המעונות עומדים על 1100 ₪ לחודש, כשליש מהכנסת המשפחה.
מעונות היום מטפלים בבעלי החוב באמצעות איום בהרחקת הילד מהמעון וכאשר זה לא מועיל, הם מרחיקים את הילד מהמעון. הדבר מתרחש גם כאשר הפעוט נכנס למעון מתוקף חוק פעוטות בסיכון (הזכות למעון יום) התש"ס- 2000 וכן יכול להתרחש כאשר מדובר באי קבלתו למעון של ילד "חדש" במקרה שלהוריו יש חוב על אח/אחות גדולים.
ברור לכל כי זכותם של מעונות היום לדרוש את התשלום עבור הטיפול בפעוטות, אך יש צורך לקבוע דרכים לעשות זאת מבלי לפגוע בזכותם של פעוטות לחינוך.
הצעות לפתרון:
אנו מבקשים להכיל על מעונות היום כללים דומים לאלה שנקבעו בגין ניתוק אספקת מים (התשע"ה- 2015) שנועדו להבטיח את צמצום הפגיעה בצרכן ולראות בהרחקת פעוט ממעון כפגיעה בכבודו ובזכותו לחינוך.
אנו מציעים לקדם פעילות פרלמנטרית שתאסור את פרקטיקת הרחקת ילד מהמעון בשל פגיעתה בזכויות הילד להמשיך ולקבל חינוך כשהוא כבר בתוך המעון. כמו-כן, אנו מציעים לאסור אי קבלת ילד "חדש" למעון בשל חובות קודמים של הוריו על אח/אחות גדולים שכן פעמים רבות מצבם הכלכלי של ההורים השתפר ואין טעם להעניש את הפעוט הצעיר על כך.
יש להביא לפתרון במיסוד נהלים ומסגרת של כללים שיאזנו בין זכויות הילד ושמירה על כבודו לבין האינטרס הלגיטימי של מעונות היום בגביית החובות.
מקורות
וייסבלאי, א. (2015). מדיניות ציבורית בתחום החינוך בגיל הרך- סקירה משווה. הכנסת, מרכז מידע ומחקר. אוחזר מ- https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m03580.pdf.
מושל, ס. (2015). חינוך לגיל הרך כמנוף לצמצום אי שוויון: מחקר, מדיניות ופרקטיקה. סקירה מוזמנת כחומר רקע לעבודת הצוות אי שוויון וחינוך: קשרים בין גידול באי שוויון חברתי-כלכלי לבין שוויון בהזדמנויות ובהישגים בחינוך, היזמה למחקר יישומי בחינוך.