חומר רקע

19.2.2017 נייר עמדה מטעם מרכז רקמן- תקנות הסיוע המשפטי התשס"ז- 2016 לקראת דיון בועדת חוקה ב20.2.2017 מרכז רקמן מברך את הכללת הליכים לפי החוק להסדרי התדיינויות לרשימת ההליכים בהם יינתן שירות לשכות הסיוע המשפטי. אנו מאמינות ש מוטב כי סכסוכים משפחתיים ייושבו .בהסכמה ובדרכי שלום מחוץ לכותלי בית המשפט מתן האפשרות לצדדים שידם אינה משגת להיות מיוצגים על ידי הסיוע המשפטי בהליכים אלטרנטיביים מקדמת את האפשרות לסיים את הסכסוך בהליך אלטרנטיבי באופן השומר על זכויות שני הצדדים,. כידוע הגינות ההליך ויושרתו של הליך ליישוב סכסו ך אלטרנטיבי מותנים בשיווין כוחות בין הצדדים ועל כן לא ניתן לקיים הליך כזה כאשר ידו של אחד הצדדים אינה משגת.לתשלום עבור עורך דין סעיף3 לתקנות מציג מודל תגמול חלופי ל מודל ה קיים, להליכי משפחה שהחלו בהגשת בקשה ליישוב סכסוך לפי החוק להסדרי התדיינויות . בהתאם למוצע, עבור ייעוץ משפטי וייצוג בהליכים בפני ערכאות שיפוטיות במהלך תקופת עיכ וב ההליכים לפי החוק להסדר התדיינויות תעריף שכר הטרחה יהיה2,500 ,₪ עבור עריכת הסכם בין הצדדים לפי החוק להסדר התדיינויות1,000 ₪ועבור ייצוג בפני ערכאות שיפוטית לאחר תום תקופת עיכוב ההליכים 2,500 .₪כמו כן ראש לשכת הסיוע המשפטי , יהיה רשאי להחליט על מקרים חריגים בהם שכר הטרחה עבור ייצוג בערכאות השיפוטיות יהיה בהתאם למודל הקודם (בו ניתן תגמול לכל פעולה בהליך המשפטי– לימוד התיק, הכנת תביעות, השתתפות בדיונים, כתיבת סיכומים 'וכו ) או להפחית את שכר הטרחה ל550 ₪בנסיבות שבהם מצא כי אי.ן הצדקה לתשלום המלא התייחסותנו למודל התגמול הח :לופי 1. המודל מתמרץ באופן משמעותי סיום התיק במהלך תקופת עיכוב ההליכים לפי החוק להסדר התדיינויות. הגם שמדובר בתמריץ למטרה ראויה המשתלב עם מטרת ,המחוקק בחלק לא מבוטל מהמקרים לא ניתן לסיים את הסכסוך בין בני הזוג בהליך מחוץ לכותלי בתי המשפט מסיבות שונות. כך לדוגמא לעיתים הצד השני אינו מעוניין כלל בהליך אלטרנטיבי, במקרים אחרים של פערי כוחות גדולים בו צד אחד, לרוב הגבר, רגיל לשלוט בצד השני או להפעיל את אימתו עליו על ידי אלימות מכל סוג נדרשת התערבות של ערכאה שיפוטית כדי להגיע לסיום הקשר באופן שאינו שולל את .זכויות האשה המגיעות לה בדין במקרים בהם מתנהל הליך משפטי, התגמול המשולם לעוה"ד עבור הייצוג הוא זעום וחסר פרופורציות למידת העבודה הנדרשת של עוה"ד ,. יש לזכור שהליכי משפחה דורשים הגשת מספר תביעות שונות: למזונות למשמורת לחלוקת רכוש ולגירושין. ברור שעבור שכ"ט של 2,500 ₪ בלבד קיים חשש כבד כי טיב הייצוג המשפטי שתקבל הפונה ללשכות הסיוע המשפטי (רוב הפניות הן )של נשים יהיה בלתי מספק , ב אופן אשר ייצור פערי כוחות משמעותיים בין מי שמיוצג על ידי עו "ד פרטי לבין זה המיוצג על ידי עוה"ד מטעם הסיוע המשפטי. 2. המודל מאפשר רק במקרים חריגים למנהל לשכת הסיוע לסטות ממנו (להגדיל את שכר הטרחה בגין מורכבות התיק במקרים חריגים , או להפחית במקרים חריגים ) . יש ע לש ר כי קביעת כלל זה מבוססת על ההנחה כי רוב הסכסוכים לא יגיעו להתדיינות בערכאה שיפוטית או לחילופין על ההנחה שרוב התיקים אינם מורכבים . כרגע למיטב י יד עתנו לא פורסמו נתונים המראים כי ימ רב הסכסוכים לא מגיעים לערכאות שיפוטיות כתוצאה מכניסת החוק לתוקף (חוק הסדרי התדיינויות נכנס לתוקף ביולי 2016 .) לעניין מורכבות התיק לא ברורה ההגדרה. כאמור בחלק ניכר מתיקי המשפחה י ש להגיש4 תביעות. לא מדובר במקרים חריגים ומורכבים בהכרח. כך גם לעניין ההפחתה. האם המקרה בו הצד השני לא הגיע לאף פגישה ביחידות הסיוע הוא מקרה חריג ? האם ? במקרים כאלה יש הצדקה לקבל את מחצית משכר הטרחה בתיק 3. מרכז רקמן מפעיל קו טלפוני לייעוץ משפטי לנשים בדיני משפחה , הנותן ייעוץ משפטי לכ- 500 פונות בשנה , כאשר פונות רבות מיוצגות על ידי הסיוע המשפטי. כבר היום בטרם שונה המודל מתקבלות לקו אין ספור פניות על תלונות לגבי טיב ה י יצוג של עורכי דין מטעם לשכות הסיוע המשפטי . התלונות אינן נוגעות רק ל פ ן המקצועי אלא תלונות המעידות על יחס בעייתי, לעיתים עד כדי זלזול, הכולל ,אי הגעה לדיונים איחורים לדיונים, עורכי דין שמגיעים כאשר אינם מוכנים לדיון וללא הכנה של .הלקוחה לדיון, חוסר עדכון של הלקוחה על הקורה בתיק תלונות מסוג זה ייחודיות ל.פונות המיוצגות על ידי הסיוע המשפטי ימ רב הפונות אלינו חוששות להתלונן באופן רשמי בלשכות הסיוע המשפטי על עורכי הדין המייצגים אותם בהיותן תלויות בהם וכן מהחשש שתלונה רק תחמיר את מצבן. קיים חשש ממשי כי אימוץ המודל הח לופי רק יגביר תופעות אילו אצל עורכי הדין המייצגים מטעם הסיוע המשפטי, לאור התגמול הנמוך ל.ניהול התיק המשפטי כ מו כן המודל המוצע מגביר את החשש שעוה"ד יזניחו את הטיפול בתיק , שכן אין להם כל תמריץ לפעול עבור הלקוחה או לחילופין ילחצו על הלקוחה לה גיע להסכם שאינו מטיב עמה כדי לסיים את התיק . המלצתנו היא להגדיל את התקציב לייצוג משפטי . מעבר לכך אנו מציעים לשקול מודל תגמול דינמי שייתן שיקול דעת, לא רק במקרים חריגים, לחלק את התקציב של הסיוע המשפטי בתיק (בין הליכים לפי החוק להסדרי התדיינויות להליכי ייצוג במקרה של הגעת התיק להתדיינות משפטית )בהתאם להתפתחות התיק . מרכז לקידום מעמד האשה ע"ש רות ועמנואל רקמן, הפועל במסגרת הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן, נוסד בשנת2001 . מטרת המרכז להביא לביעור האפליה נגד נשים ולחזק את מעמדן בחברה הישראלית, באמצעות תרגום ידע ומחקר אקדמי לפעילות מעשית ויישומית. המרכז פועל לאור חזונו של הרב עמנואל רקמן לקידום זכ ויות הנשים בישראל ולהטבת מעמד האשה בדיני .המשפחה ובהלכה היהודית