חומר רקע
לכבוד 20.2.17
הועדה לזכויות הילד – הכנסת
הנדון: נייר עמדה לקראת הדיון – נידוי בני נוער להט"בים מהבית ומהקהילה
רקע על בית דרור
בית דרור מופעל על ידי עמותת "אותות" אשר מפעילה 34 מסגרות ומענים לבני נוער וצעירים בסיכון ברחבי הארץ. העמותה מפעילה גם את דירת המעבר לצעירות טרנסג'נדריות חסרות עורף משפחתי ומקימה בימים אלו את ההוסטל לצעירים להט"בים ללא עורף משפחתי.
בית דרור הינו חלק מרצף המענים של משרד הרווחה – רשות חסות הנוער. הוא משמש כמרכז חירום וכבית למחוסרי קורת גג להט"בים והינו היחיד מסוגו בארץ. אליו מגיעים בני נוער בגילאי 13-18 להט"בים אשר בשל נטייתם המינית או זהותם המגדרית:
• עזבו, ברחו או גורשו מביתם או מהמסגרת בה שהו
• נזקקים להוצאה מיידית מחסות ההורים על רקע של אלימות פיזית ו/או נפשית, המתייחסת לנטייתם המינית ו/או זהותם המגדרית.
• נמצאים על סף בריחה מהבית
• נוצר משבר משפחתי הדורש מרווח נשימה ומרחק מיידי
• אינם יכולים לעבור תהליך מגדרי בביתם או באיזור מגוריהם
בית דרור מספק מענה פיזי מיידי לבני הנוער המגיעים אליו, תוך מזעור נזקים, סיכונים וסכנות בהם בני הנוער נמצאים, מענה לימודי וחברתי, טיפול רגשי לבני הנוער ואף גישור עם משפחותיהם במטרה להחזירם הביתה. בנוסף, מספק מסגרת לטווח ארוך עבור נוער טרנסג'נדר אשר מסגרות רבות עדיין סגורות בפניו בשל אי ההתאמה בין המגדר הרשום בת.ז. לבין המגדר המזוהה על ידם. כמו כן, בית דרור מספק מידע והכוונה לכל המבקשים בכל הקשור לטיפול מוסדי בנוער להט"ב וכן איתור, זיהוי וטיפול בנוער להט"ב ובמשפחותיהם תוך תקווה לשינוי עמדות ויצירת שינוי חברתי.
מידי שנה מגיעים לשהייה בבית דרור כ75 בני נוער בממוצע. כ 40% מהם – נוער טרנסג'נדר. להערכתנו, זו טיפה בים: אלו בני הנוער שידעו למי לפנות והעזו לצאת מהארון. אנו מניחים שישנם עוד רבים אשר לא העזו לצאת מהארון מפחד ממשי להינטש על ידי בני משפחותיהם ולמעשה הם כ"בני ערובה" בביתם. ישנם בני נוער אשר לא התוודעו לשירות שלנו בשל חוסר נגישות לשירותים סוציאליים והם משוטטים ברחובות, חלם מגיעים לקורות גג אחרות ומסתייעים דרכן. רבים מקבלים סיוע בקהילה ואינם מיודעים כי קיים שירות ייעודי עבורם.
מתוך בני הנוער המגיעים לבית דרור, כשליש חוזרים לביתם. שליש עוברים למסגרות המשך של משרד החינוך או הרווחה או לצבא\שירות לאומי, שאר בני הנוער מוצאים את עצמם יוצאים לעצמאות בטרם עת וחלקם ממשיכים להסתייע בנו גם בהמשך דרכם – בקבלת מזון, ציוד, מיצוי זכויות, סיוע רגשי ועוד.
משיחות עם הורים לבני הנוער המגיעים לבית דרור, התמונה היא עגומה ומראה לנו שהסטיגמות והעמדות עדיין חשוכות, בעיקר במגזר הדתי, החרדי והערבי. בחלק מהמשפחות ניתן לשמוע משפטים קשים כגון: "אני מעדיף שהבן שלי יתאבד
מאשר שיהיה הומו", "לסבית זה איכס, אל תחזרי יותר הביתה". בקרב רוב המשפחות לנוער טרנסג'נדר, ההורים או אחד מההורים מסרבים או מתקשים מאוד לפנות לצאציהם בלשון פנייה על פי בחירת הנער\ה וממשיכים בלשון פנייה מהמגדר השני, למרות בקשת הנער\ה והבהרתו\ה כי הדבר פוגע בה\ו מאוד. אנו בבית דרור מנסים בכל דרך להתחבר אל ההורים, להכיל את כאבם ומצוקתם ולסייע בתהליך של שינוי. קשה לעשות דבר שכזה כאשר מכל כיוון כמעט, יש הזנת שנאה והסתה פרועה.להזכירנו, לא צריך להביט רחוק אל אורלנדו או תורכיה. גם כאן בישראל התרחשו פשעי שנאה כנגד אוכלוסיות להט"ביות.
לטעמנו, יש צורך בשינוי דרמטי במערכות רבות, בחינוך והכשרה של אנשי מקצוע – אנשי חינוך, טיפול, רפואה, ביטחון. ישנם גם מובילי דעת קהל ונבחרי ציבור שמחזיקים בדעות קשות הנובעות מחוסר היכרות עם אוכלוסיית הלהט"ב, יש צורך בעבודה עמוקה ואמיצה מול אנשי דת ובמערכות החינוך הדתי השונות. בתוך מסגרות משרד הרווחה והחינוך- יש צורך בהכשרת אנשי הצוות לקבלת נוער להט"ב בדגש על טרנסג'נדרים ובהבנת הצרכים שלהם לצד זכויותיהם, כך גם בבתי הספר – חוק זכויות התלמיד אינו מוכל בהכרח. טוב היה לו היו מכניסים לתכניות הלימוד של אנשי המקצוע – קורסים ספציפיים המלמדים מגדר ונטייה מינית תוך התייחסות לגיל ההתבגרות הקשה מעצם היותו גיל ההתבגרות עוד בטרם הוכנסו "רעשים" כגון נטייה מינית או מגדר.
בשנה האחרונה נכנסה תכנית פיילוט לבית דרור בכל הקשור לעבודת חיבור המשפחות ובני הנוער מחדש. באמצעות כספי תרומות, גייסנו עובדת סוציאלית נוספת לעבודת התערבות משפחתית נטו. השינוי החיובי ניכר מאוד. נציין כי התקן של משרד הרווחה הוא לעובדת סוציאלית אחת במרכז חירום עם 14 מיטות. במצב שכזה, יש קושי רב להצליח להגיע לעומק טיפולי עם משפחות בני הנוער. אנו תקווה כי המדינה תאמץ את התכנית ובעתיד אף תתקצב אותה.
בברכה,
יעל דורון, M.S.W.
מנהלת בית דרור