חומר רקע
חוסר ביטחון תזונתי בקרב נשים הרות
הבעיה
ביטחון תזונתי הוגדר בפסגת המזון העולמית ברומא (World Food Summit) בשנת 1996, כ"מצב בו לכל האנשים יש כל הזמן נגישות סדירה, פיזית וכלכלית, לכמות מספקת של מזון בריא ומזין, אשר מתאים להעדפותיהם וצורכיהם התזונתיים ומאפשר קיום חיים פעילים ובריאים". חוסר ביטחון תזונתי בארצות מפותחות הוסיף מרכיב חברתי והוגדר כ"העדר נגישות סדירה למזון מזין בדרכים מקובלות ובכמות מספקת. דרכים מקובלות, פירושן רכישת המזון הנדרש, ולא, למשל, קבלת מזון מגופים פילנתרופיים או איסוף תרומות וקבצנות". הגדרות אלו, המקובלת בעולם המערבי, אומצו בישראל בשנת 2008 ע"י הועדה הבין-משרדית לבחינת אחריות המדינה לביטחון התזונתי של אזרחיה (ועדת הרצוג-איצקוביץ).
חוסר ביטחון תזונתי בקרב נשים הרות הינה בעיה חברתית ובריאותית בעלת מאפיינים ייחודיים וחמורים בהשוואה לחוסר ביטחון תזונתי באוכלוסייה הכללית. מצב זה מתקיים כאשר האישה אינה צורכת את המרכיבים התזונתיים הדרושים לה ולהתפתחותו התקינה של עוברה. כיום לא קיימים נתונים סטטיסטיים בנוגע להיקף הבעיה בקרב נשים הרות בישראל. בעת קביעת מדיניות ותכניות התערבות מתאימות, המטרה שצריכה לעמוד לנגד עינינו היא שלכל אישה הרה במדינת ישראל תהא נגישות לכלל המרכיבים התזונתיים אשר להם היא זקוקה על מנת להבטיח את הבריאות שלה ושל עוברה תוך שמירה על כבודה וערכיה.
חלופות
המדיניות כיום בישראל בנוגע להתמודדות עם הבעיה אינה מתייחסת לאוכלוסיית הנשים ההרות כקבוצה נפרדת ובעלת צרכים ייחודיים. לכן, בשלב ראשון, יש לערוך איסוף נתונים מדויק ככל הניתן על האוכלוסייה במסגרת הסקרים שמבצע המוסד לביטוח לאומי או באמצעות בדיקות במסגרת של מערכת הבריאות, כמו לדוגמא בדיקות דם. במקביל, יש לפעול להעלאת המודעות לנושא בקרב אנשי מקצוע, ויצירת שיח בין אנשי מקצוע מתחומים שונים הנוגעים לבעיה. בכדי להשיג יעדים אלה ללא פגיעה בערכים המצוינים לעיל, יש לשמוע את קולן של הנשים עצמן, זאת מתוך הבנה שנשים הן המומחיות למצבן ואצלן מצוי הידע גם באשר לפתרון הרצוי.
מישורי הפעולה אותם ראוי לבחון:
הקמה והטמעה של תוכנית WIC האמריקאית בישראל.
התאמת המיזם לביטחון תזונתי של הג'וינט למענה עבור נשים הרות הסובלות מהבעיה.
סבסוד תרופות ובדיקות עבור נשים בהיריון.
הקמה והטמעה של תכנית WIC בישראל:
משנת 1973 פועלת בארה"ב תכנית WIC (Women, Infants and Children) שהינה ייעודית לטיפול בנשים, תינוקות וילדים הנמצאים במצב של חוסר ביטחון תזונתי. במסגרת התוכנית נעשית חלוקת מזונות משלימים לנשים, תינוקות וילדים, וכן מתבצעות הפניות לשירותי בריאות, חינוך תזונתי וייעוץ במרפאות של WIC, הפנייה לשירותי רווחה והפנייה לשירותים חברתיים אחרים. נכון לשנת 2013, התוכנית העניקה שירות לכ- 8.6 מיליון משתתפים מתוכם 2 מיליון נשים (www.fns.usda.gov/wic).
תכנית זו נותנת מענה ממוקד לאוכלוסייה של נשים הרות הסובלת מחוסר ביטחון תזונתי. ההתייחסות מותאמת לצורכיהן הייחודיים, הן בכך שמספקת מזון הנדרש לאישה ההרה והן בכך שמנסה ליצור מענה רחב באמצעות ליווי, הדרכה וייעוץ, שיסייעו לנשים להיחלץ מהמצוקה. עצם קיום התכנית תורם להבנה שהבעיה הינה בעיה חברתית ולא אישית, זאת מכיוון שהמענה ניתן על ידי המדינה ומוכר כנמצא תחת אחריותה.
במסגרת התכנית, חופש הבחירה של הנשים הינו חלקי. ניתנת בחירה מסוימת לגבי סוג המזון הנרכש, אך אפשרויות הבחירה מוגבלות. מטרת התכנית, מעבר לעזרה הקונקרטית, מאפשרת שמירה על כבודן של הנשים בכך שמכירה בבעייתן כמשמעותית וראויה להתייחסות. עם זאת, הוכחת הנזקקות עלולה לפגוע בכבודן או לעורר אי נוחות. באופן עקרוני, כתכנית ממשלתית, על אנשי המקצוע לשמור על סודיות ובכך לשמור על פרטיות הנשים. אולם, השתייכות לתכנית עלולה לתייג אותן כאחרות או כנזקקות, ובכך לעורר רתיעה מהשתתפות.
התכנית מתקיימת בהצלחה מזה שנים רבות בארה"ב ועל כן ישנו בסיס להנחלת התכנית בארץ. כמו כן היא בעלת מבנה ברור ולכן ישנה סבירות נמוכה לאי וודאות באשר להצלחתה בקידום פתרון הבעיה.
התאמת המיזם לביטחון תזונתי עבור נשים הרות הסובלות מהבעיה:
חלופה זו תיתן מענה מותאם לנשים בהיריון הסובלות מחוסר ביטחון תזונתי כחלק מהמענה הקיים של המיזם. במסגרת זו נשים שיפנו לרווחה ויימצאו זכאיות יקבלו סלי מזון או כרטיס אלקטרוני לרכישת מזון המתאים לצרכיהן. המענה ממוקד ומותאם למי שזקוקה לעזרה תזונתית במהלך ההיריון ולכן שומר על כבודן ובריאותן של המשתתפות. במסגרת התכנית חופש הבחירה של הנשים חלקי, כלומר הן יכולות לבחור מזונות על פי העדפותיהן אך מתוך רשימה מוגבלת. בנוסף, תהליך הוכחת הנזקקות ועצם הפנייה לשירותי הרווחה עלולים להוות גורם המעורר אי נוחות ואף תחושה של פגיעה בכבודן. השתייכות לתכנית עלולה לתייגן כשונות, ובכך לעורר רתיעה מהשתתפות בתכנית. בנוסף, תכנית זו מוגבלת בהיקפה ולא מגיעה למרבית הנשים ההרות.
מאחר והמיזם הינו חלק מפתרון קיים, האפשרות לבצעו זמינה ופשוטה יותר. יחד עם זאת ישנם קשיים בירוקרטיים, יישומיים וערכיים הקיימים בתכנית הנוכחית העלולים להקשות גם על הצלחתה של התכנית המותאמת.
סבסוד תרופות ובדיקות עבור נשים בהיריון:
בדיקות רפואיות במהלך ההיריון וכן תרופות משלימות, כגון תוספי תזונה וויטמינים, הינם מרכיבים משמעותיים לבריאות האישה ההרה ועוברה, אך יקרים ולכן לא תמיד ברי השגה. מענה זה הוצע עבור נשים בהיריון הסובלות מחוסר בביטחון תזונתי, ע"פ קריטריונים שייקבעו מראש. סבסוד התרופות והבדיקות עבור אותן נשים יספק להן הקלה מבחינה כלכלית ויכולת לרכוש מזון מזין. המענה לא מאלץ את הנשים לרכוש מוצרים מסוימים אלא מאפשר להן חופש בחירה ועצמאות. עם זאת, על מנת לקבל את הסבסוד המגיע להן, עליהן להוכיח את זכאותן, דבר הכרוך בתהליך בירוקרטי שעלול להיתפס כפוגע בכבודן.
המענה לבעיה הינו עקיף במידה מסוימת כיוון שלא מספק מענה ישיר לבעיית חוסר ביטחון תזונתי. יחד עם זאת הוא מקל על הלחץ הכלכלי ממנו סובלות הנשים בזמן ההיריון. ייתכן כי עלות הסבסוד תהיה גבוהה ולכן הסבירות שהתוכנית תוכל להתבצע נמוכה יותר.