חומר רקע

נייר עמדה בנושא: נידוי בני נוער טרנסג'נדרים מהבית ומהקהילה מוגש מטעם ארגון "מעברים – שינוי בר קיימא לקהילה הטרנסית" רקע: כ-0.58% מהאוכלוסייה הם אנשים טרנסג'נדרים - כ-47,000 איש בישראל. מחקרים מראים כי כ-57% מהאנשים הטרנסג'נדרים חווים נידוי מהמשפחה. זאת ועוד, כ-41% מהאנשים הטרנסג'נדרים ניסו להתאבד לפחות פעם אחת, ומחקרים מראים כי שיעור ניסיונות ההתאבדות משתנה מהותית כתלות ביחס המשפחה. מענים: עבור נוער שחווה נידוי מהמשפחה, קיימים מענים של שירותי הרווחה לשילוב מחדש בתא המשפחתי. עם זאת, לעיתים קרובות שירותי הרווחה אינם נגישים לנוער טרנסג'נדרי. חוסר ידע: רבות מלשכות הרווחה ידע בטיפול באוכלוסייה הטרנסג'נדרית. מרחק גיאוגרפי: לעיתים קרובות נוער טרנסג'נדרי מתגורר שלא בקרבת בית הוריו, וישנו קושי בהגעה לעיר המגורים הרשומה לשם קבלת שירותי הרווחה מאחר שלעיתים קרובות הסביבה בעיר זו עשויה להתנכל לנער/ה. בנוסף, קיים מחסור בפתרונות מונעים למצב של נידוי, וכך ההתערבות עשויה להגיע מאוחר מכדי לעזור. המלצות: כדי להנגיש את שירותי הרווחה לנוער טרנסג'נדרי, אנו ממליצים לאפשר לנוער טרנסג'נדרי לקבל שירות ברשימה של לשכות רווחה ללא תלות באיזור המגורים. תקדים דומה נקבע במוסד לביטוח לאומי. כך, ניתן יהיה להכשיר את הלשכות שברשימה לטיפול באוכלוסייה הטרנסג'נדרית. אנו בארגון "מעברים" נשמח לסייע בתהליך ההכשרה. כדי ליצור פתרונות מונעים, אנו ממליצים לערב את שירותי הרווחה כבר במידה שעולה חשש לנידוי עתידי. על פי חוק, לעובד סוציאלי הסמכות לקיים פגישה עם האחראים של קטין ששלומו הגופני או הנפשי עלול להפגע, ומן הסתם המקרה של נוער טרנסג'נדרי שמשפחתו אינה מקבלת אותו נכלל תחת זאת. יש לדאוג ששירותי הרווחה ידעו להפנות מקרה כזה ללשכות הרווחה שברשימה שהוצעה לעיל. כמו כן, יש ליידע צוותי חינוך בדבר האפשרות להפנות לשירותי הרווחה במקרה כזה.