חומר רקע
לכבוד: 21/2/2017
הוועדה לצדק חלוקתי ולשוויון
יו"ר הוועדה, ח"כ מיקי זוהר
הכנסת
הנדון: חשיבות קביעת יעד לצמצום העוני - לציון יום המאבק בעוני
למדינת ישראל ניסיון מוצלח בשימוש ביעדי מדיניות כלכליים. כך, למשל, בשנות התשעים, קביעת יעד אינפלציה מחייב סייעה בתהליך מיגור האינפלציה שהגיעה לשיאים של עד 20% לשנה, ובייצוב המשק. יעד הפחתת הגירעון הממשלתי סייע לא מעט בשמירת המשמעת התקציבית. בכך הביא לצמצום החוב הציבורי במונחי תוצר, ותרם להבטחת יציבות כלכלית במשק הישראלי, גם כאשר המשק העולמי חווה זעזועים דרמטיים. קביעת משטר של יעדים עשויה לחזק את מחויבות הממשלה לפתרון בעיה זו, שהנה כיום לטעמנו הבעיה החברתית-כלכלית המרכזית. בזמן שנהוג לקבוע בתקציב המדינה יעדים לצמיחה, יעד גרעון ושאר נתונים כלכליים, אף אחד לא מדבר על הצבת יעד כמותי ומדיד להקטנת שיעור העוני. אף אחד לא מדבר על איך נוציא ממעגל העוני עוד ועוד אנשים.
סמנכ"ל המוסד לביטוח הלאומי ד"ר דני גוטליב קבע בפתח הדבר לדו"ח ממדי העוני לשנת 2011:
"השימוש ביעד עוני עשוי למנף את המדיניות ואת סיכויי ההצלחה בהשגתו, שכן כשהציבור מודע למאמצי מדיניות כאלה המידע משפיע גם עליו ועשוי להעצים את השתדלות הממשלה".
הפורום למאבק בעוני קורא לממשלת ישראל להציב יעד כמותי עם אופק ארוך-טווח למאבק בעוני, עם מסלול התכנסות לאורך זמן, כפי שמקובל בקביעת יעדי עוני בעולם. היעד המוצע הוא צמצום של תחולת העוני (אחוז הנפשות העניות מכלל הנפשות) ושל פער ההכנסות (המרחק הממוצע של הכנסות העניים מהכנסת קו העוני), על פי ההגדרה המקובלת של המוסד לביטוח לאומי, כל אחד ב-4 נקודות אחוז בתוך 10 שנים. חשוב שהשגת היעדים הללו תלווה בשיפור מצבם היחסי של העניים ביותר.
העוני של משפחה נמדד הן בהשוואה לרמת החיים הכללית בחברה (מדידה יחסית) והן לפי יכולתה לספק את הצרכים החיוניים (מדידה לפי צרכים). חישוב העוני לפי צרכים חיוניים לא נעשה בישראל באופן רשמי וחשוב לפתח מדד כזה, שיכלול התייחסות למוצרים ושירותים כגון מזון, ביגוד, דיור, בריאות וחינוך, כפי שנהוג במספר מדינות בעולם.
אופיו הרב-ממדי של העוני מחייב שגם הטיפול בו יהיה תוצאת פעולה משולבת של מספר מוסדות ומשרדי ממשלה: המוסד לביטוח , משרד האוצר, משרד החינוך, משרד הבריאות, משרד השיכון ועוד. חשוב לקבוע אחריות-על לביצוע ותאום בין זרועות הממשלה השונים באמצעות ועדת שרים או קבינט כלכלי-חברתי. גורם אחראי זה ילווה בצוות שיחקור באופן שוטף את השלכות אמצעי המדיניות על העוני והתעסוקה ויפרסם דו”ח שנתי במועד קבוע בחוק. צעדי המדיניות שהוצגו בתכנית זו מתייחסים לתחומים שונים, אשר נבחרו בהתאם לצרכים של קבוצות אוכלוסייה ספציפיות, שבהן שיעור העוני גבוה במיוחד ושיעור התעסוקה נמוך. לגבי חלק מהקבוצות נדרשת גם התאמת תכניות פרטניות להשתלבותן בתעסוקה תוך התחשבות בערכים התרבותיים המאפיינים אותן.
התווית צורת מדיניות כוללת- קביעת יעד לאומי ותוכנית לאומית לביצועו
קביעת יעד: צמצום מס' החיים בעוני ב- %1 מדי שנה במשך 4 שנות כהונת הממשלה או במשך x שנים.
קביעת תכנית: תכנית מחייבת מתוקצבת הכוללת יעדים ברורים ומבחנים מדידים ואבני דרך ידועות להשגתם. אם היעד אינו מושג בשנה מסוימת יוגדל התקציב לשנה שאחריה וזאת על מנת להבטיח השגת היעד בראייה דו-שנתית.
הקמת נציבות למעקב ותכלול התכנון, לווידוא ביצוע התוכניות, ופרסום ההתקדמות בציבור.
קביעת מנגנון לבקרה של יוזמות מנוגדות: לכל הצעת מדיניות/חקיקה יוצמד תסקיר על ההשפעות על ממדי העוני.
שיתוף בקבלת החלטות: קביעת מנגנון לשיתוף מהותי של אנשים החיים בעוני בקבלת ההחלטות בנוגע למאבק בעוני.
תכנית רציונלית צריכה לכלול, כאמור, בנוסף לצעדי מדיניות - הצבת יעד אופרטיבי שיאפשר לבחון את השגת המטרה. לקביעת היעד יש חשיבות גם ביצירת מחויבות ממשלתית למאבק מתמשך בעוני והיא תשפיע על סדרי העדיפויות בתקציב.
כל מה שנותר לעשות הוא להחליט ולהעמיד את היעדים החברתיים בראש סדר העדיפויות בתהליך קבלת ההחלטות במסגרת תקציב המדינה ולא בהצהרות ריקות מתוכן או תוקף מעשי.