חומר רקע
מספר פנימי: 575371
הכנסת העשרים
יוזמים: חברי הכנסת נורית קורן
אלי כהן
מירב בן ארי
שרן השכל
יעקב מרגי
מיכל בירן
קסניה סבטלובה
איילת נחמיאס ורבין
יואל חסון
יוסי יונה
תמר זנדברג
מיכל רוזין
אברהם נגוסה
אמיר אוחנה
חמד עמאר
אוסאמה סעדי
יואב קיש
ענת ברקו
דוד ביטן
אורלי לוי אבקסיס
רועי פולקמן
יפעת שאשא ביטון
רוברט אילטוב
______________________________________________
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – השוואת דמי פגיעה לעובד עצמאי), התשע"ו–2016
דברי הסבר
בישראל ישנם מעל ל-450 אלף עסקים זעירים או עצמאיים. למרות שהם חשופים לסיכונים רבים, לפי החוק הישראלי, הם אינם זכאים להגנות סוציאליות להן זוכים השכירים, כגון דמי אבטלה, דמי מחלה, דמי לידה, וכדומה. יתרה מכך, חוקים מסוימים מפלים לרעה את מצב העצמאים, כך בין היתר, הזכאות לדמי פגיעה מהביטוח הלאומי אשר קובע כי מחישוב הגמול לו זכאי עצמאי תקוזז השתתפות עצמית השווה ל 12 ימים.
דמי פגיעה הם תשלום שהמוסד לביטוח לאומי משלם למבוטח שנפגע בעבודה כפיצוי על אובדן שכר או הכנסה (מתאונת עבודה או ממחלת מקצוע), ובתנאי שאינו מסוגל לעבוד לא בעבודתו ולא בעבודה מתאימה אחרת כתוצאה מהפגיעה (הכול על פי אישור רפואי).
על פי סעיף 92 גם מבוטח עצמאי שנפגע בעבודה זכאי לקבל תגמול מהמוסד לביטוח לאומי בגין התקופה שאינו יכול לעבוד. אולם ,על פי סעיף 94 ב (2) בחוק הביטוח הלאומי, מחישוב התגמול שהוא זכאי עובד עצמאי לקבל, מנוכים 12 יום השתתפות עצמית של המבוטח, זאת להבדיל מהקבוע אצל מבוטחים שכירים, אשר להם אין השתתפות אישית ומי שמשתתף הינו המעביד.
יודגש כי כיום רוב העצמאים אינם אוכלוסייה בעלת כושר השתכרות גבוה, חלקם אפילו לא מרוויחים שכר מינימום, זאת ועוד כאשר אדם בוחר להיות עצמאי, הסיכון והסיכוי נמצא על כתפו, אין לו רשת ביטחון כמו דמי אבטלה או ימי מחלה או פציעה, המקרה היחידי בו מקבל תגמול הינו המקרה של דמי הפגיעה, אולם כאמור גם במקרה הנ"ל, גם כאשר המחלה או הפציעה הם בעקבות העבודה, מקזזים לו 12 ימים שעבורם הוא אינו זכאי להחזר, זאת למרות כי הוא משלם דמי ביטוח בדומה לשכיר ואף גבוה מהשכיר.
זאת ועוד, לעתים מצבו הכלכלי העצמאי קשה יותר ממצב השכיר בנסיבות דומות של חובר יכולת לעבוד עקב פגיעה בעבודה, שכן כאשר העצמאי אינו יכול לעבוד, עדיין יש לו הוצאות בגין התחייבויות לעובדים, ספקים, שכירת מקום אחסון, החזקת מלאי וכדומה. כך נוצר מצב מעוות בו העצמאי משלם ביטוח לאומי בדומה לשכיר, ההוצאות שלו לעתים גבוהות יותר משל שכיר, ובמצב של פגיעה בעבודה, התגמול שהינו מקבל קטן מזה של השכיר.
אי לכך, מטרת הצעת חוק לתקן את העיוות המפורט לעיל, ומציעה למחוק את סעיף 9 2 (ב) בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה 1995, סעיף הקובע כי היה הנפגע עובד עצמאי, לא ישולמו לו דמי פגיעה בעד תקופת הזכאות הראשונה. תקופת הזכאות הראשונה נקבעה בסעיף 94 לחוק, שנים עשרה הימים הראשונים שבעדם זכאי הנפגע לדמי פגיעה.
תיקון סעיף 94 (ב) 2 1. בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 94 ימחק ס"ק (ב) (2).
תחילה ותחולה 2. תחילתו של חוק זה, שלושה חודשים מיום פרסומו של חוק זה (להלן – יום התחילה).