חומר רקע
דוח שנתי50 ב368
ו
אל אף
הכי
ן תכנית ארגונית כוללת המבוססת על ניתוח הצרכים והגדרת תפקידים
. ת
י ד פקי
השליחים בתחום ההסברה
,
התרבות והאקדמיה לא הוגדרו בצורה ברורה
רב הד ו ,
פגע
בתיאום בין השליחים בנציגויות בארה
"ב.
ה
חטי
ב
ה הקונסולרית
בי חט ה
ה הקונס
ולרית במשרד החוץ
)
להלן - החטיבה
(
מנחה את נ
ציגו
יות ישראל בחו
"
ל בעניינים
ו ונס ק
לריים
,
משמשת למשרדי הממשלה זרוע לביצוע פעולות בחו
"
ל באמצעות הנציגויות
ו ,
מטפ
ת ל
בבעיות של אזרחים ישראלים השוהים בחו
. ל"
החטיבה מקיימת קשרים עם הנציגויות
ה
ת זרו
בארץ
בכל הנוגע לאינטרסים
של אזרחי מדינותיהן השוהים בארץ ולעניינים
קונס
ולריים
ה וד ע .
יא עוסקת
בהנפקת דרכונים רשמיים
:
דרכונים דיפלומטיים ודרכוני שירות
ב .
שנת 1998
מכ סת ה
ה ההוצאה של
החטיבה בכ-
506,800
, ח"ש
רובה לרכישת ציוד לנציגויות
.
באותה שנה היו
ל
ישר
ו ל י א
תר מ-
100
ג נצי
ויות בחו
"
ל שהיה א
פשר לקבל בהן שירותים קונסולריים
.
ההכנסה
ש תן ממ
ירותים קונסולריים
בהן הסתכמה בכ-
18,385,000
ש"ח.
דש חו ב
ים אוקטובר-
נובמבר1999
עשה
משרד מבקר המדינה ביקורת בחטיבה
.
נבדקו נושאי כוח
א
דם
ו
הדרכה
,
דרכונים רשמיים ופעולות משפטיות ונוטריו
. יות נ
כ
דם א וח
1
.החט
יבה כפופ
ה לאגף משפט שבהנהלת משרד החוץ
)
להלן - המשר
וב ( ד
עניינים מסוימים
ל
"כ סמנ
ל למינהל
.
בחטיבה ארבע מחלקות
,
והועסקו בה במועד הביקורת 20
ים ד עוב
:
מנהל
ה
; הב חטי
שמונה עובדים במחלקה המרחבית
;
שישה במחלקת דרכונים ואשרות רשמיות
)
להלן - מ
חלק
ת
ד
רכונים
; (
שלושה במחלקת הדרכה ומ
חשוב
;
ושניים במחלקה לישראלים בחו
המ הוק ש , ל"
בתח
ילת
1999
בעק
ב
ות ריבוי הישראלים שהזדקקו לעזרת הנציגויות
.
גי נצ ה
ויות נותנות מג
וו
ן רחב של שירותים קונסולריים לציבור
:
טיפול בדרכונים ובאשרות
ים ת ימו א ,
נוטריוניים
,
אישור תצהירים
,
פעולות שונות הנוגעות לשירות הביטחון
,
טיפול
ב
ר אסי
ים ועצירים
ישראלים ועוד
.
בשני
ם הא
חרונות גדל מאוד היקף הפעילות הקונסולרית
ב
חלק
מהנציגויות
:
גי נצ ה
ויות במדינות
חב
ר העמים ומזרח אירופה מתמודדות
,
מאז חידוש היחסים עם מדינות אלה
ם ע ,
פנ
יות רבות של תושביהן
;
בארצות אסיה
גדל מספר הישראלים הפונים לקונס
וליות לקבלת
; ים ת ירו ש
בכמה ממדינות אסיה
אי ,
רופה
ואפריקה גדל מספר הבקשות לאשרות עבודה וביקור
ב
ארץ
.
יל תח ב
ת 1994
ה מינ
מנכ
"
ל המ
שר
ד ועדה לבדיקת נושא קידום השירות הקונסולרי במשרד
)
להלן -
דה ע הוו
(.
הוועדה הגישה את המלצותיה באמצע אותה
שנה
,
ואלה העיקריות בהן
:
לשלוח
ג נצי ל
ויות
מסוימות שליח מנוסה בעבודה הקונסו
לרית
;
לחזק את הכרתם של הנציגים
ס קונ ה
ולריים בחו
ל "
בחשיבות ההקפדה על ביצוע החוקים
,
התקנות וההוראות הנוגעים למתן
ה
ו שיר
תים הנוטריוניים
ורישום הפעולות הקונסולריות
;
להעלות את רמתם המקצועית
ד עוב ה ל ש
ים בשירות הקונסולרי
ולע
דכן אותם באמצעות קורסים
;
לקיים סיורים של ע
ובדי
החטיבה
משרד החוץ
369
גי נצ ב
ויות לצורך פיקוח
)
להלן - ביקורי מטה
(
והדרכה
.
כן ניתנו המלצות
שו
נות בעניין מחשוב
ו
אמצ
ע
ים טכניים
.
דו גי ה
ל בהיקף הפעולות הקונסולריות ברוב הנציגויות לא לווה בגידול מת
א
ים בכוח האדם
ה
מקצ
. עי ו
רק בעשר
נציגויות נמצאים שליחים
)13
במס
( רפ
שתפקידם
הייע
ודי הוא הטיפול
ס קונ ה
ולרי
)
להלן -
שליחים ייעודיים
(.
במרבית הנציגויות הטיפול בנ
וש
אים הקונסולריים נעשה
ידי ב
השליח המדיני השני
או בידי קצין המינהלה או אף בידי קצין הביטחון
;
כל זאת נוס
ף
על
ת
ד פקי
יהם העיקריים
.
עוד
מוע
סקים בנציגויות בעניינים הקונסולריים עובדים
מקו
מיים
י ,
שרא
ל
ים וזרים
,
הכפופים לשליח
.
הב מ
די
קה עלה
,
כי המינויים לתפקידים הקונסו
לר
יים בארץ ובחו
"
ל אינם נעשים בהתייעצות עם
ה
. הב חטי
עוד עלה
,
כי לא כל השליחים הייעודיים הוכשרו לעסוק בתחום הקונסולרי
.
רק אחד
מ-
13
יל הש
חים הייעודיים עבד בעבר בחטיבה ויש לו ניסיו
ן בת
חום
.
יתר השליחים מונו
ל
תפק
י
דם בלא
שהיה להם ניסיון מקצועי בתחום הקונסולרי
;
שיש
ה
מהם שירתו בעבר כקציני
ל ינה מ
ה בנציגויות
שבהן היה התפקיד משולב בתפקיד הקונסולרי
,
אך לשישה שליחים שמכהנ
ב ם י
, ז פרי
מוסקבה
,
ניו
יורק
,
רבת
עמון
,
ניו דלהי וקייב לא היה ניסיון בתחום
רגיש
זה
.
הביקורת
ה
עלת
ה
כי אף שלמכרז
הפנימי לתפקיד השליח הקונסולרי בפריז
)
שהתפנה ב
דצ
מבר 1999
(הש יג נ
בין היתר עובדת בכירה
וותיקה בחטיבה
,
מונה לתפקיד עובד שאין לו ניסיון או ידע
ב
ם תחו
הקו
נ
סולרי
.
2
.חט ה
יבה מקיימת פעם
בשנה קורס הדרכה של שבועיים
,
המיועד לשליחי
ם יי
עודיים
ו
לשל
י
חים
היוצאים לתפקיד משולב של קצין מינהלה וקונסול לעניינים קונסולריים
.
לשליחים
ו מונ ש
לתפקידים
אלה לאחר קיום הקורס
,
ולנשות שליחים שיועסקו בנציגויות בתפקידים
ו ונס ק
לריים כעובדות
מקומיות ישראליות
,
מתקיים
קורס מרוכז של שלושה-ארבעה ימים
.
דול ג לק ח
מהע
בודה הקונסולרית בנציגויות נעשה בידי עובדים מקומיים
,
ישראלים וזרים
ובד ע .
י
ם אלו
א
ינם משתתפים בקורסים
,
והממונה על הטיפול הקונסולרי בנציגות אמור להדריך
ותם א
.
בקונסוליה
בניו יורק עמד ל
ה
תקיים ב-
1999
ס קור
להדרכת עובדי
ם מקומיים חדשים
ב
ר מדו
הקונסולרי
,
אולם הוא
בוטל
.
מדוחות על ביקורים של עובדי החטיבה בנציגויות
)
ראו
ל
הלן
(
עולה כי בחלק מהן ממו
ני
ם על
המדור הקונסולרי עובדים מקומיים שניתנו להם רק ימי
ה
ה דרכ
אחדים
;
לחלקם לא היה ידע מספק
בנוגע לעניי
נ
ים הקונסולריים ולשימוש במערכת
ס קונ ה
ולרית הממוחשבת
.
מנהל מחלקת תביעות
שבא
גף מ
שפט במשרד טען בתשובתו כי
"
סגל
מ
שרד
החוץ המטפל במטלות הקונסולריות בחו
"
ל הינו
סר ח
רקע משפטי וזיכויו במגוון סמכויות
וטר נ
י
וניות אינו פותר את בעיית היסוד שהיא הכשרה
מאולתרת בתחום יחודי
זה
".
ב
יקו
ר
י מטה
ב
חמש
השנים ה
אחרונות הותקנו במרבית הנציגויות ברחבי העול
ם מע
רכות קונסולריות
בות ש מוח מ
.
לצורך כך נשלחו עובדות מחלקת ההדרכה והמחשוב של החטיב
ה
לנציגויות
. ות מ סוי מ
במסגרת זו הן
קיימו גם ביקורי מטה
)
על פי המלצת הוועדה מ-
1994
( ,בדק
ו
את
ה
ל פעו
ות הקונסולריות והדריכו את
העובדים
.
תי רב מ
ביקורי המטה התקיימו בנציגויות קטנות
,
שבהן
הותקנה המערכת בשנים 1999
-
1998
.א ל
הת
קיימו ביקורי מטה בנציגויות הגדולות כמו הקונסוליה בניו יורק
,
והשגרירויות בבון
ב ,
, ז פרי
ברומא
,
ובטוקיו
,
ובנציגויות שהחטיבה הגדירה את פעילותן הקונ
ס
ולרית
"
בעייתית
".
וק בי ב
רי המט
ה עלו כאמור ממצאים בנוגע להכשרה והדרכה של
כוח
האדם בנציגויות וכן בנוגע
נוש ל
א
ים אחרים שהטיפול בהם בנציגויות היה לקוי
)
ראו להלן
(.
חשיבותם הרבה של ביקורי
דוח שנתי50 ב370
מט ה
ה
באה לידי ביטוי בדוחות המקיפים שהוגשו ובשיפור השירות הקונסולרי במקומ
ו
ת שבהם
נ
מצא
ו
ליקויים
.
מן הראוי
היה שהמשרד יקיים ביקורי מטה גם בנציגויות
הגדו
לות ובנציגויות
ד מוג ה
רות בעייתיות
.
ו עול פ
ת משפטיות ונוטריוניות
1
.לנצ
יגים הק
ונ
סולריים בחו
"
ל יש סמכויות רבות
:
מתן אשרות
;
סמכויות ביצוע על פי חוק
ה
נים ו דרכ
,
התשי
"ב-
1952
,נק ות
ותיו
מס ;
כויות
"
פוקד
"
לעניין ביצוע חוק
שירות הביטחון
]
נוסח
מ
, [ב שול
התשמ
"ו-
1986
;כ מו כ
ן נותן הנציג הקונסולרי שירותים לגופים משפטיים בארץ
:
סיוע
ל
ר אסי
ים ועצירים ישרא
לי
ם באותה מדינה
,
סיוע לישראלים במצוקה
,
עניינים הקשורים לירושות
ב עיז ו
ונות
,
הסגרה וגירוש ועוד
.
לפי חוק ה
נ
וטריונים
,
התשל
"ו-
1976
,כים מ מוס
נציגים
יפל ד
ו
מטיים
ונציגים קונסולריים של י
שראל
להשתמש בחו
"
ל בסמכויות הניתנות לנוטריון
.
לפי
ת קוד פ
הראיות
]
נוסח חדש
, [
התשל
"א-
1971
,מ מוס
כים נציגים מסוימים לאשר תעודות
י
שרא
ל
יות וזרות
,
לאשר חוות
דעת מומחה או תעודת רופא שניתנה מחוץ לישראל
,
לאמת
ו תימ ח
ת עדים על מ
סמכים בכתב שנערכו
" בחו
ל ועוד
.
בארץ ניתנות
סמכו
יות אלו לנוטריונים
ש
ב הם
עלי השכלה משפטית ובעלי ותק כעורכי
. דין
2
.לק ח
מהפעולות שמוסמכים לבצע הנציגים הדיפלומטיים והקונסולריים
,
כגון אימות
ת ו תימ ח
וקבלת תצהיר ואישורו
,
הן מורכבות
ורגישות
.
על הנציג לסרב לבצע פע
ולה נוטריונית
י חוק ש
ארץ
הכהונה אינם מתירים
לו
לבצע - ולשם כך עליו להכיר את חוקי ארץ הכהונה
;
עליו
ל
סרב
לבצע
פעולה נוטריונית
כא
שר תוכנו של המסמך או פרט בו נראה כוזב
;
לפני אישור
ה עול פ
על הנציג לברר
את כשרותו המשפטית של הניצב לפנ
י
ו ואם הוא פועל מרצונו החופשי
ו
בהב
נ
ה מלאה של משמעות
הפעולה ועוד
.
עוד בדוח
הוו
עדה מ-
1994רמ נא
כי בביצוע הפעולות
ר נוט ה
יוניות אין מקפידות כל
הנציגויות על אימ
ות
זהותו של המבקש בידי הנציג עצמו
,
ת ימו א על
החתימה בפני הקונסול ועל
רישום הפעולות הנוטריוניות בספר מיו
ח
ד כנדרש
.
בב ם ג
יקורת נמצא כי
לעתים נעשות בנציגויות פעולות בידי עובדים מ
קומי
ים שאינם מוסמכים
י ל פ ע
החוק לעשותן
.
בשל אילוצי עבודה
,
פעמים רבות מחתימים עובד
ים
מקומיים את החותם
ו ,
א רק
חר כך
,
ושלא בנוכחות החותם
,
מאשר הקונסול בחתימתו את אימות החתימה
.
הליך זה
השענה ,
כדבר
שבשגרה
,
נוגד את דרישות
החוק
.
תש ב
וב
תו למשרד מבקר המדינה ענה מנה
ל מח
לקת תביעות במשרד כי עקב חשיבות הנושא
ותו ש רגי ו
,
שולחות החטיבה ומחלקת התביעות ל
נצ
יגויות חוזרים המבהירים כי מתן התצהירים
ו אימ ו
תי החתימה
חייבים להיעשות לפני ראש המדור הקונסולרי או נצי
ג
דיפלומטי או קונסולרי
א
הוס ש חר
מך לכך
.
לדברי מנהל החטיבה ומנהלת מחלקת דרכ
ונים
,
הנציגים הרשמיים של
ה
נ מדי
ה אינם יכולים תמיד
לבצע פעולות נוטריוניות בגלל אילו
צי
כוח אדם ומקום
,
ולכן ראוי
ל
הקט
י
ן את מספר מבקשי
השירותים האמורים מהנציגות
,
בעיקר בנציגויות עמוסות במי
חד ו
את ז .
ל ,
משל
,
על ידי הפניית
ה
מבקשים שירותי אימות ומתן תצהירים אל נוטריו
ן צי
בורי בארץ
ה
, הנ כהו
ולאמת בנציגות רק את
חתימתו
;
כן אפשר ליישם את התקנות לביצוע אמנת האג
ו ביט )
ל אימות מסמכי חוץ ציבוריים
, (
התשל
"ז-
1977
,שלפ
י
הן אין צורך לאשר בנציגויות של
ה
נ מדי
ות החתומות על האמנה את תעודות
הציבור ה
מיועדות להצגה בישראל
.
3
.חט ה
יבה הקונסו
לרית
מספקת גם שירותים נוטריוניים חינם במשרדיה בירושלים
.
קבלת
ה
קהל
נעשית דרך חלון
קט
ן במסדרון שבו נמצאים חדרי העובדים בחטיבה
.
תנאים אלה אינם
מ
אפש
ים ר
פרטיות למבקש השירותים
,
וגם אינם מאפ
ש
רים אבטחת מידע כיאות
.
כבר ב-
1992
ור מס נ
לסמנכ
ל "
למינהל המלצות לשיפור השיר
ות ל
ציבור בחטיבה הקונסולרית
:
הקצאת חדר
משרד החוץ
371
נה מת ה
מתאים ודאגה לפרטיות מרבית לקהל
וו ה .
עדה אימצה המלצות אלו
,
אך עד מועד סיום
קו יבה
רת הן לא יושמו
.
ד
נ רכו
ים רשמיים
1
.מדי
נת ישראל
,
באמצעות המשרד
,
מנפקת שני סוגי דרכונים
רשמיים
:
דרכון דיפלומטי
ה ,
ד מעי
על
מעמדו הדי
פלומ
טי של נושאו
;
ודרכון שירות
,
המעיד על מעמדו הרשמי של נושאו
ו אינ ש
דיפלומטי
.
השימ
וש
בדרכונים אלה הוא נוהג בין-לאומי
,
והמשרד נותן אותם לשליחיו
ל ,
ח שלי
י משרדי הממשלה
ומוסדות ציבוריים וכן
לשליחי גופים ישראליים לחו
ס . ל"
מכות המשרד
י הנפ ל
ק דרכונים רשמיים
איננה מעו
גנת
בחוק או בתקנות
,
שלא כהנפקת דרכונים לאומיים
ה ,
ג מעו
נת בחקיקה ראשית ובתקנות
.
אש נו ל
י דרכונים רשמיים המשרתים דרך קבע בחו
"
ל יש
,
בתוקף היותם מואמנים למדינת
ה
, תו שיר
זכויות כגון חסינות מש
י
פוט וזכויות בתחום הפטור ממסים
.
לדברי מנהל מחלקת
ו ביע ת
ת במשרד
,
לנושאי דרכ
ונים
רשמיים אחרים אין זכויות אלא כפונקציה של התפקיד שהם
מ
מלא
י
ם בזמן נשיאת
הדרכון
ה .
דרכון מקנה לנושאו בעיקר מעמד יוקרתי
,
ויש בו להקל על
נ
ושא
ו
במגעיו עם שלטונות
המדינה שבה הוא שוהה
)
ד פקי
ים במעברי גבול
,
המשטרה וכו
ו ביק ה (. '
רת העלתה
,
כי הענקת דרכונים
רשמיים לממל
אי ת
פקידים כמו פקידי ממשלה
,
פקידי
ר יבו צ
ומאבטחים
,
מקנה להם בארצות מסוימות
מעמד מיוחד
,
שלא באופן רשמי
,
אף אם לא
ו סינ ח
ת כפי שניתנת לדיפלומטים שהואמנו בארץ
השירות
.
נו תק ב
ן שירות החוץ -
עניינים קונסולריים
)
להלן - התקנו
, (ן
העוסק גם בדרכונים רשמיים
נ ,
קבע
כי
הסמכ
ות ל
נפק דרכון דיפלומטי ודרכון שירות היא בידי המשרד בלבד
.
בתקנון גם
ורא ה
ו
ת בענייני
ם
שונים
,
כגון משך תוקפו של דרכון רשמי
,
שינויים ותוספות בדרכון
,
איבוד
ן רכו ד
וביטול דרכונים
רשמיים בתום
ש
ירות
.
על הדרכון הרשמי שמנפיק ה
משרד חותם
ה
"כ סמנ
ל למינהל
,
ובהעדרו סמנכ
ל "
. חר א
2
.ין א
בתקנון הנחיות בנוגע לזכאים לקבל דרכון רשמי
,
ולבעל הסמכות להחליט על
מ
ן רכו ד תן
רשמי
,
ואף לא הובהרו זכויותיו וחובותיו של המחזיק בדרכון כזה
.
התקנון אינו קובע
נקצ ס
י
ות נגד
ש המ
תמש לרעה בדרכון רשמי
,
כפי שנקב
עו בחוק נגד המשתמש לרעה בדרכון
. י אומ ל
למעש
, ה
דר
כונים רשמיים מונפקים בידי החטיבה לפי רשימה של ממלאי תפקידים
,
אשר
ה וכנ ה
לפני
שנ
ים
רבות
.
למשרד מבקר המדינה לא הוסבר מתי הוכנה הרשימה
,
מי קבע אותה
י ביד ו
מי הסמכות להוסיף
או לגרוע ממ
. הנ
גם לא נמצא כי המשרד דן בכך
בשנים
ה
אחר
. נות ו
3
.פי ל
נתוני החטיבה
,
בנ
ובמב
ר 1999
היו
בידי אנשים שונים יותר מ-
19,500
ו דרכ
נים
ר
ם י שמי
שהונפקו בידי המשרד מאז 1989
,ע המו
ד שבו הוחל בהפעלת המערכת הממוחשבת של
ה
. הב חטי
מרבית הדרכונים הרשמיים מונפקים לשליחי המשרד
,
לעובדיו ולעובדי הגופים
יים ונ ח ביט ה
.
כן
מונפקים דרכונים רשמיים לשליחי הבונ
דס
ה ,
סוכנות היהודית
,
קרן היסוד
מ ,
שרד
י
ממשלה שונים
ועוד
לע ( א) .
פי הרשימה
,
חלק ניכר מהזכאים לקבל דרכון רשמי -
הם ובני משפחותיהם
ים א זכ –
ל
השת
מ
ש בו גם בנסיעותיהם הפרטיות
,
ולחלקם ניתן דר
כ
ון רשמי לכל החיים
.
לא נמצא כי
ה
משר
ד
שקל את המשמעות של הענקת דרכון רשמי ל
נסיע
ות פרטיות וכן של הענקתו לכל
. ם חיי ה
, כך
לדוגמה
,
זכאים עובדי המשרד מדרג יועץ ומ
על
ה ובני משפחותיהם לדרכון דיפלומטי
ל
ח כל
ייהם
.
ההגבלה היחידה על השימוש בדרכון היא כי הנסיעה איננה קשורה
לעסקים ולצורכי
. םי ווח ר
עובדים
אלה נושאי דרכונים דיפלומטיים גם כשהם יוצאי
ם לח
ופשה ללא משכורת
,
ואין
דוח שנתי50 ב372
מש ל
רד
כל דרך לוודא כי אינם משתמשים בדרכון לצורכי עסק
ים
פרטיים
,
אף אם העובד מצהיר
פני ל
יציאתו לחופשה כי במהלכה יעסוק ב
"
ענייני עסקים
".
לא תמיד מקפידים העובדים
א יוצ ה
ים לחופשה
כי תיאור משר
תם יעודכן בדרכונם הדיפלומטי
,
והם ממשיכים ל
שאת
דרכון בו
ואר ת
תפקיד שאין הם
ממלאים עוד
.
בתשובתו ענה המשרד כי הפיקוח על שימוש
בד
רכון רשמי
ר וגב ה
בשנים האחרונות
,
אך
אי אפשר למנוע לחלוטין את השימוש בדרכון רשמי בנסיעה
כ צור ל
י עסקים
.
( ב)
לא
תמיד מבטלת החטיבה דרכ
ונים רשמיים של שליחים שסיימו את תפקידם
וד ,
רכונ
ר ים
ם י שמי
שניתנו לנסיעה מסוימת או לצורך מילוי תפקיד מסוים
.
מרבית מקבלי הדרכונ
ים
אינם
ר חזי מ
ים אותם
לחטיבה בתום השימוש שלו נועדו
,
אף כי קיימת הנחיה של החטיבה כי החוזרים
מ
ו שיר
ת בחו
"ל
יפנו
למחלקת הדרכונים לביטול דר
כוניהם טרם פנייתם למכס לשחרור מטענם
ל .
אחר
ונה
כ ,
פי שעולה
מתשובת החטיבה למשרד מבקר המדינה
,
ביקשה החטיבה להקפיד לקיים
זו ה נחי ה
א .
ולם נמצא כי
דרכונים רבים לא בוטלו לאחר סיום התפקיד של נושאיהם
.
זאת ועוד
ב ,
עבר
נדרש העובד להפקיד את
ה
דרכון הלאומי שלו בעת קבלת דרכו
ן רשמי
,
כדי שלא יהיו
ו ידי ב
שני דרכונים
בב .
יקור
ת נמצא כי
מחלקת הדרכונים אינה דורשת זאת עוד
.
יק בד ב
ה נמצא כי ל-
450
בעל
י
דרכונים רשמיים יש יותר מדרכון רשמי אחד
,
ולחלק קטן מהם אף
לוש ש
ה
או ארבעה דרכונים כאלה
.
חלק מבעלי דרכונים אלו
הם עובדי המשרד המקבלים דרכון
יפל ד
ו
מטי בתוקף היותם עובדי המשרד
.
יש שלקראת
נסי
עתם לשליחות ארוכה בחו
"
ל קיבלו
ובד ע
י
המשרד דרכון דיפלומטי נוסף שבו מצוין תוארם
ה
חדש
,
ודרכונם הקודם לא בוטל
.
אחרים
לי ע ם ב ה
תפקידים שמסיבות שונות הונפקו להם שני דרכונים רשמיים ואף יו
. רת
הדרכונים
פ נוס ה
ים לא הופקדו
במשרד ונשארו בידיהם
.
לא נמצא כי להחלטה להע
ניק
כמה דרכונים
ר
י שמי
ם לשליח אחד קדם דיון
במשרד
.
בתשובתו למשרד מבקר המדינה ענה המ
שר
ד כי לעתים
יתן נ
יותר מדרכון אחד בשל צרכים
הקשורים לתפקיד
;
כן ציין המשרד כי יעשה מאמץ למנוע
ו פיל כ
יות
ב
דרכונים רשמיים
.
( ג)
רש
ימת ה
אישים הזכאים לדרכון רשמי לא נעשתה על פי אמ
ת מי
דה ברורה ושיטתית והיא
ולל כ
ת
נושאי תפקידים שלא ברורה ההנמקה להכללתם ברשימה
ן בי .
אלה
,
שלישים ומזכירים
י דינ מ
ים של
נשיא המדינה ושל ראש הממשלה הזכאים לדרכון דיפלומטי
,
ומסיבה לא ברורה גם
ת עיו ר
יהם של
השלישים והמזכירים
המדיניים המצטרפות לנסיעה
.
לא ברורה הסיבה
להענ
נ רכו ד קת
י שירות לחברי
הנהלת הסוכנות היהודית
,
לחברי הנהלת ההסתדרות הציונית ולר
עי
ותיהם
ה
מצט
ר
פות אליהם
.
)ד
(
מש
ני סעיפים ברשימה עולה כי הנהלת המשרד יכולה להעניק דרכון דיפלומטי ל
מ די ב עו "
שרד
י
ממשלה או אחרים היוצאי
ם בשליחות ממלכתית או מטעם משרד החוץ
,
המחיי
בת ד
רכון
יפל ד
ו
מטי
ובאישור הסמנכ
"
ל למינהל
, "
וכן דרכון שירות ל
"
אנשים היוצאים בשליחו
ת
מיוחדת
א
ל שר
דעת
הנהלת משרד החוץ מחייבת דרכון שירות
".
סעיפים אלה מאפשרים להנהלת המשרד
ל
הפע
י
ל שיקול
ת דע
רחב ביותר בנוגע להענקת דרכון
רשמי
.
( ה)
בב
דיקה אקראית של בקשות לקבלת
דרכו
ן רשמי נמצאו כמה בקשות
,
שאושרו
,
א של
נשי
ם
שעל
פי הרשימה אינם זכאים לכך לכאורה
ב :-
1999
נ נית
ו דרכונים רשמיים לשלושה
א
רים " דמו
.
לדברי
הסמנכ
"
ל למינהל התקבלה הוראה בעל פה מלשכת שר החוץ ל
ה
נפיק דרכונים
. לה א
)ו
(
לכ
מה
עובדים במשרדי ממשלה שיש להם קשרי עבודה עם
משרד
החוץ ניתנו דרכונים
יפל ד
ו
מטיים
,
ביניהם
:
הממונה על השכר והסכמי העבודה במשרד האוצר ויו
"
ר הוועדה
בין ה-
משרדית
לשכר ולתנאי שירות בחו
, ל"
האחראי לקבלת החלטות שיש להן חשיבות רבה
ל
ו שיר
ת הח
ץ ו
ולעובדיו
;
סגן בכיר לחשב הכלל
י במשרד האוצר
,
רפרנט למשרד החוץ
;
סגן נציב
משרד החוץ
373
ת רו שי
המדינה
;
מנהלת מחלקה בנציבות שירות המדינה שהיא הרפרנטית של הנציבות למשרד
.
ב
תשו
ב
תו טען המשרד כי הוא
"
נוהג להעניק דרכונים רשמיים לנציגי משרדים אחרים המכהנים
ף תוק ב
תפקידם מול משרד
החוץ בנושאים הנוגעים לעבודת המ
שרד ולתנאי השירות שלו
".
ף וסי ה כן
כי נושאי
תפקי
דים אלו ערכו ביקורים בנציגויות ישראל בחו
"
ל בלוויית נציג
ה
משר
ד.
( ז)
תפ
קיד נ
צי
ב שירות המדינה הוסף בכתב יד לרשימת הזכאים לדרכון דיפלומטי
.
מבירורים
ב
משר
ד
עולה כי בעת כהונתו של נציב שירות המדינה בשנים 1992
-
1987
וא ה
היה חבר בוועדה
י עני ל
ן תהליך
השלום
,
ועל
כן נ
יתן לו דרכון דיפלומטי
.
לא הובהרה הסיבה לזכאותו של הנציב
ל
ו דרכ
ן דיפלומטי
לאחר
שנ
ים אלה
.
)ח
(
נו
סף על רשימת ממלאי התפקידים הזכאים לקבלת דרכונים רשמיים
,
יש קבוצות של
מ
מלא
י
תפקידים שמונפקים להם כדבר בשגרה דרכוני
ם רשמיים
,
בלא שהדבר נדון ובלי
נקב ש
ע
ו הכללי
ם
לז
כאותם
.
ביניהם
:
כל פמליית נשיא המדינה
,
הכוללת את העוזרים והמזכירות
ו נלו ה
ים אלי
; ו
פמליית
ראש הממשלה
,
הכוללת את כל הנלווים - יועצים
,
רופא
,
צלם
,
מקליט
ות ר זכי מ , -
וקבוצות נוספות של
ממל
א
י תפקידים
.
נמצא כי דרכוניהם הר
שמיים של כמה עובדי
מ
שרד
ראש הממשלה לא הוחז
רו
ל
משרד ולא בוטלו על אף שסיימו את תפקידם
.
בתשובתו טען
ה
משר
ד
כי יש בעיית משמעת והמשרד
מנסה להתגבר עליה
"
ברצון טוב
".
)ט
(
על
פי הרשימה
,
זכאים שרים לדרכון דיפלומטי עד שנה מיום סיום ת
פ
קידם
.
נמצא
,
ר א ינו ב כי
1999
נ נית
ו דרכונים דיפלומטיים לשר לשעבר ולרעייתו א
ף שע
ברו שנים רבות ממועד
יום ס
תפקידו
של השר
.
גם לשר לשעבר אחר ניתן דרכון דיפלומטי
בי
ולי 1998
אף
ש
עברו שנים
ד מוע מ
סיום
תפקידו
.
בתשובתו מסר המשרד כי הדרכון הדיפלומטי ניתן לאחד מן השרים
לש
ר עב
בתוקף תפקידו
באותה עת
אף ,
שתפקיד זה אינו רשום ברשימת הזכאים
,
וכי
"י
דאג ל
י הכנ
סו לרשימה
".
)י
(
נמ
, צא
כי ניתנו דרכונים רשמיים לילדי שליחים הנלווים ל
הו
ריהם בשליחות
,
אף כי אינם
, םי טינ ק
כנדרש על פי הרשימה
.
יא )
ה (
משרד נותן דרכוני שירות לשליחים של הסו
כ
נות היהודית בארצות השונות
,
ל וכן
ד פקי
ים שלה
בארץ
:
היועץ המשפטי של הסוכנות
,
אנש
י כספים
,
מבקר הסוכנות ועוד
,
אף כי
ה
דבר
לא נדון בהנהלת
המשרד ולא ברור מדוע יש
ב
ו צורך
.
המשרד טען בתשובתו כי הסיכום
ס ם ה ע
וכנות על מתן דרכוני
שירות נעשה בתקופת הקמת המשרד
.
ה ת וב עק ב
ביקורת הודיע הסמנכ
"
ל למינהל בד
צמבר 1999
ב כי
זמן הקרוב יתקיים דיון בראשות
ל" נכ מ
משרד החוץ והיועץ המשפטי בנושאים שעלו במהלך הביקורת
.
Ì
מ
הממ
צ
אים עולה כי דרושה בחינה מחודשת של דרך מינוי השליחים לתפקידים
ו ונס ק
לריים
ושל הכשרת העובדים המקומיים בנציגויות בתחום זה
;
עוד עולה כי יש
ורך צ
בהקפדה
רבה
יותר
של
הנציגויות על מילוי התקנות וההו
ראות
בתחום הפעולות
ר נוט ה
יוניות
.
דוח שנתי50 ב374
ו ביק ה
רת העלתה כי ניתנו דרכונים רשמיים על סמך רשימה של ממלאי תפקידים
נ הוכ ש
ה לפני
שנים רבות בלא שהובהר מי קבע את הרש
מה י
,
מה הן אמות המידה
ה
י ראו
ות לקביעת
הרשימה
,
ובידי מי הסמכות להוסי
ף ולגרוע
נה ממ
.
הונפקו דרכונים
ר
י שמי
ם לשליח
ים ש
ל
גופים שונים מסיבות לא ברורות
,
ולאנ
שי
ם שלא היו זכאים לכך
מ א ת ל ;
יד בוטלו דרכונים
רשמיים לאחר סיום התפקיד של נושאיהם
,
ולעובדים רבים
יתן נ
יותר מדר
כ
ון אחד
.
לדעת
משרד מבקר המדינה
,
יש להסדיר את ההוראות בדבר
נפק ה
דר ת
כונים רשמיים
,
חובותיהם
וזכויותיהם של נושאי
דרכ
ונים אלו ורשימת
זכא ה
י
ם לשאתם
.