חומר רקע
ז' באדר תשע"ז
5 במרץ 2017
אל: חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
רקע לדיון בוועדת החוקה חוק ומשפט ביום 6.3.2017 בהצעת חוק העוסקת במתן ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית הדרוזית והצ'רקסית במועצת מקרקעי ישראל
הצעת החוק שבפני הוועדה היא הצעת חוק ממשלתית שפוצלה מחוק ההסדרים האחרון – לדיון הכנה לקריאה השנייה והשלישית. בהצעה מוצע לקבוע הסדר שיבטיח ייצוג הולם במועצת מקרקעי ישראל לאוכלוסייה הערבית, הדרוזית או הצ'רקסית.
רקע כללי – מועצת מקרקעי ישראל
מקרקעי ישראל מהווים כ-93% משטח ישראל. סעיף 1 לחוק יסוד: מקרקעי ישראל קובע, כי מקרקעי ישראל הם מקרקעין בשטח מדינת ישראל, והם בבעלות אחד משלושה גופים: מדינת ישראל, רשות הפיתוח או הקרן הקיימת לישראל.
רשות מקרקעי ישראל: הרשות הוקמה על פי חוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך-1960 (להלן – החוק), והיא הגוף המופקד על ניהול "מקרקעי ישראל". בין תפקידיה: הקצאת קרקעות למטרות שונות, רכישה והפקעת קרקעות, שמירה על מקרקעי ישראל, רישום זכויות במקרקעי ישראל, מתן שירותים לבעלי זכויות במקרקעי ישראל ועוד.
מועצת מקרקעי ישראל: המועצה מתמנה על ידי הממשלה לפי סעיף 3 לחוק.
תפקידי המועצה – מועצת מקרקעי ישראל קובעת את המדיניות הקרקעית שלפיה פועלת רשות מקרקעי ישראל, מפקחת על פעולותיה ומאשרת את תקציבה.
ברור כי למועצה סמכויות רחבות בהתוויית המדיניות לניהול אחד המשאבים הציבוריים הראשונים במעלה – הקרקע, והיא אף הוכרה בפסיקה כרשות שהיא בעלת סמכות לקבוע הסדרים ראשוניים בתחום זה (בהיעדר הסדרים אחרים בחקיקה הראשית).
הרכב המועצה – הרכב מועצת מקרקעי ישראל נקבע בסעיף 4א לחוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך-1960, שמונה 14 חברים קבועים במועצה: יו"ר, 7 נציגי ממשלה ו-6 נציגי קק"ל:
4א. הרכב המועצה: (א) במועצה יכהנו השר*, שיהיה היושב ראש, וכן 13 חברים נוספים שתמנה הממשלה, מהם שבעה נציגי הממשלה ושישה נציגי הקק"ל, כמפורט להלן:
(1) נציג ראש הממשלה, מקרב עובדי משרד ראש הממשלה;
(2) סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר;
(3) נציג שר הפנים, מקרב עובדי משרדו;
(4) נציג שר החקלאות ופיתוח הכפר, מקרב עובדי משרדו;
(5) נציג השר, מקרב עובדי משרדו (ממשרד המשפטים נמסר לנו שמדובר בנציג שר הבינוי והשיכון);
(6) נציג שר המשפטים, מקרב עובדי משרדו;
(7) נציג השר להגנת הסביבה, מקרב עובדי משרדו;
(8) שישה נציגי הקק"ל מקרב חברי דירקטוריון הקק"ל או מקרב עובדי הקק"ל.**
(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאית הממשלה להורות, בצו, על הפחתת מספר נציגי הקק"ל במועצה לשניים; הורתה הממשלה כאמור, יכהנו במועצה עשרה חברים בלבד.
* השר – כיום שר האוצר (עד ליום 12.8.2015 היה זה שר הבינוי והשיכון).
** נציגי הקק"ל – בשנת 2009 הורתה הממשלה בצו על הפחתת מספר נציגי הקק"ל במועצה ל-2. הצו בוטל בשנת 2016 כך שניתן למנות למועצה ששה נציגים של קק"ל, אך ממשרד האוצר נמסר לנו כי נכון להיום לא מכהנים במועצה נציגים קבועים מטעם קק"ל.
היסטוריה חקיקתית
הרכב המועצה הוסדר בחקיקה ראשית בשנת 1995. לפי סעיף 4א לחוק בנוסחו דאז, עמד מספר החברים במועצה על בין 18 ל-24 חברים, מחציתם נציגי ממשלה ומחציתם נציגי קק"ל. מבין נציגי הממשלה – לפחות מחצית היו בעלי תפקידים בכירים בממשלה והיתר נציגי ציבור ואנשי אקדמיה.
הרכב המועצה הנוכחי, המצומצם, נקבע בתיקון מס' 7 לחוק רשות מקרקעי ישראל בשנת 2009, שערך רפורמה רחבה יותר בתחום המקרקעין. באותו תיקון נקבע כי במועצה לא יכהנו עוד נציגי ציבור ואנשי אקדמיה, אלא נציגי שרים, שהם עובדי מדינה, שיהיו כפופים למדיניות הממשלה (וזאת לצד נציגי קק"ל). המטרה הייתה לקבוע הרכב מצומצם יותר, שיורכב בעיקר מעובדי מדינה, ויאפשר לממשלה להוציא לפועל ביעילות את מדיניותה בתחום מרכזי זה. בנוסף, ביקש התיקון להפחית את הייצוג שניתן במועצה לקק"ל כך שלנציגי הממשלה יהיה בה רוב.
העתירה שהובילה להצעת החוק
בשנת 2010 הוגשה עתירה (בג"ץ 8318/10 האגודה לזכויות האזרח נגד הממשלה), בה נטען כי יש למנות למועצה חברים – ערבים ונשים – בשיעור שיבטיח ייצוג הולם.
עמדת המדינה בתשובתה לעתירה (כתב תשובה מיום 19.10.12) היתה כי יש לאפשר לשרי הממשלה לבחור בגורמים הבכירים ביותר במשרדם (שהם ככלל המנכ"לים) לכהן במועצה, וזאת נוכח מהותם של התפקידים והסמכויות המוקנים למועצה. לצד זאת, המדינה ציינה כי נכון להיום מכהנות נשים במועצה, וכי הממשלה מינתה 3 נשים ו-2 נציגים שהם בני האוכלוסייה הערבית לשמש כממלאי מקום של חברים קבועים במועצה.
בהחלטת ביניים שניתנה בעתירה ביום 26.2.14, ציין בית המשפט העליון כי "ראוי שהעניין יובא בהקדם בפני היועץ המשפטי לממשלה על מנת שיפעל להסדרתו של הייצוג ההולם במקרה של מועצת מקרקעי ישראל". בהחלטה נוספת מיום 25.11.14, בית המשפט ציין במפורש כי "לכאורה אכן קיים בסיס לטענות בדבר תת-ייצוג של הקבוצות הנזכרות". בית המשפט העלה את האפשרות שהעובדה שלא חל שינוי ממשי בכל הנוגע לייצוג נובעת מבעיית תיאום בין השרים, וסבר כי ראוי שתיעשה חשיבה כוללנית על ידי השרים הממנים, תוך מעורבות של היועץ המשפטי לממשלה או של מזכיר הממשלה. בית המשפט העלה את האפשרות לחשוב על רוטציה מסוימת בין נציגי השרים, או פתרונות דומים אחרים.
לאחר שניסיונות להגיע להסכמה לגבי פתרונות שונים לא צלחו, עדכנה המדינה את בית המשפט כי בכוונתה לקדם הליכי חקיקה שיביאו למינוי של חבר נוסף למועצה, עובד מדינה בן האוכלוסייה הערבית. מכאן התיקון המונח בפני הוועדה.
בטרם נתייחס להסדר המוצע, יש מקום להקדים מספר מילים על עיקרון השוויון והייצוג ההולם.
ייצוג הולם
חובת הייצוג ההולם – כללי:
חובת הייצוג ההולם נגזרת מעיקרון השוויון, והיא באופייה חובה של העדפה מתקנת. להבדיל מעיקרון השוויון במובנו המקובל – שהוא פסיבי באופייו ואוסר על התחשבות בשיקול זר כמו דת, לאום, גזע או מין; ייצוג הולם הוא בעיקרו מושג אקטיבי – ועשוי לחייב פעולה כדי להגיע לייצוג הולם, ובכלל זה כן להתחשב בשיקול כמו דת, גזע, לאום או מין כשיקול ענייני.
קיימים היום כמה עשרות חוקים שקובעים חובת ייצוג הולם לאוכלוסיות שונות: לנשים, לאוכלוסייה הערבית-מוסלמית, הנוצרית, הדרוזית והצ'רקסית, לעולים מאתיופיה, לאנשים עם מוגבלות, ולאחרונה גם לחרדים ולעולים חדשים בכלל. למשל, בהקשר של ייצוג הולם בשירות המדינה ובגופים ציבוריים, סעיף 15א(א) לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959 מחייב מתן ייצוג הולם לאוכלוסיות שונות, וביניהן לבני האוכלוסייה הערבית לרבות הדרוזית והצ'רקסית, בכל משרד ממשלתי ובכל יחידת סמך ונקבעו בו גם הוראות שמאפשרות לייעד משרות לאנשים מאותן אוכלוסיות.
מתי תיקבע חובת ייצוג הולם?
השימוש בכלי של העדפה מתקנת חייב להיעשות בזהירות, שכן באופן טבעי מתן העדפה לאוכלוסייה אחת מוביל לאי-העדפתה של אוכלוסייה אחרת.
נהוג לומר כי העדפה מתקנת מכוונת בדרך כלל "לתקן עיוות חברתי שפגע בשוויון". כך למשל, בהקשר של סעיף 18א לחוק החברות הממשלתיות, שקובע חובת ייצוג הולם של נשים וגברים בהרכב דירקטוריון של חברה ממשלתית, נאמר כי הוא נחקק על רקע מציאות של תת-שוויון בייצוג נשים במקומות אלה. על רקע זה, ניתן לומר שההצדקה לקביעת חובת ייצוג הולם לקבוצה מסוימת נמדדת במספר אמות מידה:
נחיתות היסטורית של הקבוצה.
סטריאוטיפים שליליים כלפיה.
נחיתות מוכחת בהקשר הרלוונטי (כגון בקבלה לעבודה ובקידום בה).
חשוב אם כן לוודא כי ההעדפה המתקנת תהיה מבוססת על צורך אמיתי בתיקון הפליה מובנית בהקשר הנדון.
בפסיקה של בתי המשפט, העיקרון של ייצוג הולם לוקח בחשבון את ההקשר הרלוונטי שבו העיקרון בא לידי ביטוי. מדובר לרוב, במעין חיוב השתדלות תלוי נסיבות ואין מבחן מספרי קונקרטי שלפיו ניתן לקבוע אם החיוב קוים. בפסיקה ניתנה הנחייה כללית לבחינה האם קוים אותו חיוב השתדלות – ונאמר כי הגורם הממנה צריך "להתאמץ ולעשות בשקידה" למציאתם של מועמדים מתאימים, וכי "לצורך זה על השר לברר אם יש בין בעלי התפקידים הבכירים במשרדו מועמד ערבי, כשיר מבחינה עניינית, למינוי כחבר במועצה".
לצד ההתאמה של המועמד, כדי לבחון אם קוימה חובת הייצוג ההולם בנסיבות העניין, נבחנים גם מהות הגוף שבו יש לתת ייצוג הולם וחשיבותו מבחינת הקבוצה הזכאית לייצוג הולם. מכך ניתן ללמוד, כי לייצוג הולם שתי תכליות:
האחת, תכלית שעניינה חלוקה שוויונית של משאבים ומתן הזדמנות שווה לנגישות למשאבים כגון משרות ומינויים בשירות המדינה ובגופים ציבוריים. תכלית זו נועדה לתת אפשרות השתתפות לפרט במקומות שבהם השתתפות זו מוקשית לו יותר מלכלל האוכלוסייה, וזאת בשל נחיתות היסטורית או סטריאוטיפים מובנים כלפי הקבוצה שאליה הוא משתייך.
השנייה, עניינה מתן מקום לקולה של הקבוצה שאליה משתייך אותו פרט להישמע במסגרת מנגנון קבלת ההחלטות.
בבג"ץ 6924/98 האגודה לזכויות האזרח נגד ממשלת ישראל, שניתן בשנת 2001, נדונה עתירה נגד הרכב מועצת מקרקעי ישראל, ונטען בה כי אין במועצה ייצוג הולם לערבים. בית המשפט קבע שם לראשונה כי למרות שאין הוראת חוק מפורשת שמחייבת ייצוג הולם במועצת מקרקעי ישראל לאוכלוסייה הערבית, הדבר נגזר מתוך תפיסות כלליות של שוויון ובהתאם לכך קיימת: "דוקטרינה המחייבת מתן ייצוג הולם לערבים בשירות הציבורי".
במהלך הדיון בעתירה מינתה הממשלה נציג ערבי אחד למועצה, ובית המשפט קבע שבמסגרת סבב המינויים שעמד על הפרק באותה עת, חובה עליה לשקול אם ניתן למנות ערבי נוסף כחבר.
בפסק הדין, בית המשפט עמד על הייצוג המועט שניתן לאוכלוסייה הערבית בשירות המדינה. אך נימוק זה לא היה היחיד למתן הייצוג הולם. בית המשפט הוסיף ותיאר את החשיבות והייחוד שביישום עיקרון השוויון כלפי האוכלוסייה הערבית בכלל:
"אולם במישור המעשי במדינת ישראל נודעת משמעות מיוחדת לשאלת השוויון כלפי ערבים. שאלה זאת כרוכה במערכת יחסים מורכבת שהתפתחה בין יהודים לבין ערבים בארץ זאת במשך תקופה ארוכה. אף-על-פי-כן, ואולי דווקא בשל כן, יש צורך בשוויון. השוויון חיוני לחיים משותפים. טובת החברה, ובחשבון אמיתי טובתו של כל אחד בחברה, מחייבות לטפח את עקרון השוויון בין יהודים לבין ערבים. מכל מקום, זוהי מצוותו של המשפט, ולכן זו חובתו של בית-המשפט". (ההדגשה אינה במקור).
וכן, הודגשה החשיבות של מינוי נציג ערבי למועצת מקרקעי ישראל בפרט:
"השאלה מהו ייצוג הולם בגוף מסוים תלויה, בין היתר, במהות הגוף, ובכלל זה בחשיבות המעשית של הגוף מבחינת הקבוצה הזכאית לייצוג הולם. בהתאם לכך נראה כי חשיבות הייצוג ועוצמת הייצוג במינהל מקרקעי ישראל גדולה לגבי בני האוכלוסיה הערבית יותר מאשר, לדוגמה, לגבי אנשים בעלי מוגבלות. על הממשלה והשרים הנוגעים לעניין להביא גם שיקול זה בחשבון בתהליך המינוי של חברים במועצה". (ההדגשה אינה במקור).
ואכן, הנושא של חלוקת הקרקעות בישראל הוא בעל השלכה ישירה על מימוש השוויון של האוכלוסייה הערבית בישראל. אף קשה להתעלם מכך שלאוכלוסייה הערבית עשויים להיות אינטרסים מובחנים מאלו של הציבור היהודי ביחס להחלטותיה של המועצה שקובעת את המדיניות הקרקעית בישראל, וזאת בשונה ממיעוטים אחרים שעליהם מוחל עיקרון הייצוג ההולם בהקשרים אחרים דוגמת ציבור בעלי המוגבלויות או יוצאי אתיופיה.
הצעת החוק
בהצעה מוצע לקבוע הסדר שיבטיח שככל שלא מכהן כנציג הממשלה במועצת מקרקעי ישראל עובד מדינה מקרב האוכלוסיה הערבית, הדרוזית או הצ'רקסית, יתווסף למועצה חבר נוסף, נציג השר לשוויון חברתי, שימנה השר מקרב עובדי משרדו, שיהיה בן האוכלוסייה הערבית, הדרוזית או הצ'רקסית. מוצע לתת לממשלה שהות של 60 ימים למנות נציג כאמור.
מוצע כי בעת חידוש מינויו של הנציג הנוסף בן האוכלוסייה הערבית, תינתן לממשלה שהות של 60 ימים למנות נציג הנמנה עם האוכלוסייה הערבית מקרב החברים הקבועים שהיא ממנה למועצה. רק אם חלפה תקופת 60 הימים מבלי שמונה חבר כזה, ימונה שוב נציג נוסף בן האוכלוסייה הערבית שהוא נציג השר לשוויון חברתי.
נקודות לדיון
מוצע לשמוע מנציגי הממשלה הסבר על המנגנון שנבחר בהצעה – שכולל הוספת נציג של השר לשוויון חברתי למועצה שהוא בן האוכלוסייה הערבית, וזאת במצב שאף אחד מן הנציגים הקבועים אינו בן האוכלוסייה הערבית (יצוין גם כי אין מדובר ב"חיוב השתדלות" אלא בקביעה מחייבת בהקשר זה). נציגי הממשלה הבהירו בהקשר זה, כי מדובר בעובד מדינה, שאמור לייצג את האינטרסים של המשרד לשוויון חברתי בכללו, ולאו דווקא את האינטרסים המגזריים של הציבור הערבי. בהקשר זה עולה השאלה:
מן הצד האחד, ככל שסבורים שקיים צורך בייצוג לאינטרסים של המשרד לשוויון חברתי, ניתן היה לשקול מינוי קבוע במועצה למשרד זה, בלי קשר לשאלה אם אחד מן הנציגים האחרים הוא בן האוכלוסייה הערבית.
מן הצד השני, ככל שהתכלית המרכזית של ההצעה היא מתן "קול" למגזר הערבי, ניתן היה לשקול לקבוע כי החבר הנוסף במועצה לא יהיה דווקא נציג המשרד לשוויון חברתי, אלא עובד מדינה כלשהו מקרב האוכלוסייה הערבית שיציע אחד השרים כפי שייקבע.
נוכח האמור, מדוע בכל זאת נבחר ההסדר המוצע?
יצוין כי בהתאם להחלטת ממשלה מיום 26.5.2015, המשרד לשוויון חברתי כולל כיום את הרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי, הכוללת עובדים לא מעטים בני האוכלוסייה הערבית.
מוצע לשמוע מנציגי הממשלה נתונים אודות שיעור המועסקים בשירות המדינה, והמינויים בגופים ציבוריים של בני האוכלוסייה הערבית. מוצע לקבל נתונים כאמור גם בחתך לפי בכירות המשרה.
מוצע להבהיר בהצעת החוק כי לאחר שמונה למועצה נציג נוסף בן האוכלוסייה הערבית שהוא נציג השר לשוויון חברתי, דינו כדין כל חבר מועצה אחר, גם לעניין תקופת הכהונה (ארבע שנים). ברור שאין זה הגיוני כי נציג השר לשוויון חברתי יימצא כל העת תחת "סכנת הדחה" אם ימונה נציג אחר (מקרב הנציגים הקיימים היום) שהוא מקרב האוכלוסייה הערבית.
** נספח – הוראות החוק הרלוונטיות בחוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך-1960 ונוסח משולב
4א. (א) במועצה יכהנו השר, שיהיה היושב ראש, וכן 13 חברים נוספים שתמנה הממשלה, מהם שבעה נציגי הממשלה ושישה נציגי הקק"ל, כמפורט להלן:
(1) נציג ראש הממשלה, מקרב עובדי משרד ראש הממשלה;
(2) סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר;
(3) נציג שר הפנים, מקרב עובדי משרדו;
(4) נציג שר החקלאות ופיתוח הכפר, מקרב עובדי משרדו;
(5) נציג השר, מקרב עובדי משרדו;
(6) נציג שר המשפטים, מקרב עובדי משרדו;
(7) נציג השר להגנת הסביבה, מקרב עובדי משרדו;
(8) שישה נציגי הקק"ל מקרב חברי דירקטוריון הקק"ל או מקרב עובדי הקק"ל.
(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאית הממשלה להורות, בצו, על הפחתת מספר נציגי הקק"ל במועצה לשניים; הורתה הממשלה כאמור, יכהנו במועצה עשרה חברים בלבד.
(א1א) לא מועצה, כנציג הממשלה כאמור בסעיף קטן (א)(1) עד (7), חבר מקרב האוכלוסייה הערבית, הדרוזית או הצ'רקסית, מועצה נציג השר לשוויון חברתי מקרב עובדי משרדו הנמנים על האוכלוסייה הערבית, הדרוזית או הצ'רקסית.
(א2) (1) השר להגנת הסביבה יחד עם השר ימנו משקיף למועצה, מתוך רשימת מועמדים שיגישו הגופים הציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה; לעניין זה, "הגופים הציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה" – הגופים המפורטים בחלק א' בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס"ג-2002;
(2) משקיף שמונה לפי פסקה (1) רשאי להשתתף בכל ישיבות המועצה, וכן בשתיים מהוועדות הפועלות בהתאם להוראות סעיף 4י, לפי בחירתו; הזמנה לישיבות המועצה ולוועדות כאמור תימסר גם למשקיף.
(א3) נציגי הממשלה במועצה יהיו כפופים למדיניות הממשלה, כפי שבאה לידי ביטוי בהחלטותיה.
(א4) היתה הצבעה בישיבת המועצה והיו הדעות שקולות בה, יהא ליושב ראש קול נוסף באותו עניין.
(א5) הממשלה רשאית למנות ממלא מקום לחבר המועצה, בדרך שבה היא ממנה חבר מועצה, ובלבד שלא ניתן למנות לממלא מקום, מי שלא ניתן למנותו לחבר המועצה.
(ב) לממשלה יימסרו פרטים לגבי כישוריהם של המועמדים, לרבות קורות חייהם, השכלתם, עיסוקיהם בעבר ובהווה, נסיונם וכל פרט אחר שהינו מהותי ונוגע לענין.
(ג) השר, באישור המועצה, ימנה ממלא מקום ליושב ראש המועצה מקרב חבריה.
(ד) הודעה על מינוי חברי המועצה תפורסם ברשומות.
מיום 10.2.1995
תיקון מס' 1
ס"ח תשנ"ה מס' 1503 מיום 10.2.1995 עמ' 112 (ה"ח 2336)
הוספת סעיף 4א
מיום 24.7.2002
תיקון מס' 4
ס"ח תשס"ב מס' 1859 מיום 24.7.2002 עמ' 490 (ה"ח 3057)
(א) במועצה יכהנו השר, שיהיה היושב ראש, וכן חברים שמספרם לא יפחת משמונה עשר ולא יעלה על עשרים וארבעה עשרים ושישה, שתמנה הממשלה, לפי הצעת השרים, כמפורט להלן:
(1) מחצית מחברי המועצה יהיו מטעם הממשלה, ומחציתם יהיו מטעם קק"ל ועל פי הצעתה;
(2) (א) לפחות מחצית מן החברים מטעם הממשלה יהיו עובדי מדינה, בעלי תפקידים בכירים במשרדי הממשלה הנוגעים לענין, ויתרתם יהיו אנשי אקדמיה ונציגי ציבור;
(א1) מבין אנשי האקדמיה ונציגי הציבור כאמור בפסקת משנה (א), לפחות אחד תושב הגליל, שיוצע על ידי הרשות כהגדרתה בחוק הרשות לפיתוח הגליל, התשנ"ג-1993, ואחד תושב הנגב, שיוצע על ידי הרשות כהגדרתה בחוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ"ב-1991; בפסקת משנה זו, "הגליל" – כהגדרתו בחוק הרשות לפיתוח הגליל, התשנ"ג-1993, ו"הנגב" – כהגדרתו בחוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ"ב-1991.
מיום 24.1.2003
תיקון מס' 5
ס"ח תשס"ג מס' 1879 מיום 25.11.2002 עמ' 119 (ה"ח 3168)
(א) במועצה יכהנו השר, שיהיה היושב ראש, וכן חברים שמספרם לא יפחת משמונה עשר ולא יעלה על עשרים ושישה, שתמנה הממשלה, לפי הצעת השרים, כמפורט להלן:
(1) מחצית מחברי המועצה יהיו מטעם הממשלה, ומחציתם יהיו מטעם קק"ל ועל פי הצעתה;
(2) (א) לפחות מחצית מן החברים מטעם הממשלה יהיו עובדי מדינה, בעלי תפקידים בכירים במשרדי הממשלה הנוגעים לענין, ויתרתם יהיו אנשי אקדמיה ונציגי ציבור; מבין אנשי האקדמיה ונציגי הציבור יהיה נציג אחד של הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה, שימונה גם לפי הצעת השר לאיכות הסביבה, מתוך רשימת מועמדים שיגישו גופים אלה; לענין זה, "הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה" - הגופים המפורטים בחלק א' בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס"ג-2002;
מיום 9.9.2009
תיקון מס' 7
ס"ח תשס"ט מס' 2209 מיום 10.8.2009 עמ' 319 (ה"ח 436)
(א) במועצה יכהנו השר, שיהיה היושב ראש, וכן חברים שמספרם לא יפחת משמונה עשר ולא יעלה על עשרים ושישה, שתמנה הממשלה, לפי הצעת השרים, כמפורט להלן:
(1) מחצית מחברי המועצה יהיו מטעם הממשלה, ומחציתם יהיו מטעם קק"ל ועל פי הצעתה;
(2) (א) לפחות מחצית מן החברים מטעם הממשלה יהיו עובדי מדינה, בעלי תפקידים בכירים במשרדי הממשלה הנוגעים לענין, ויתרתם יהיו אנשי אקדמיה ונציגי ציבור מבין אנשי האקדמיה ונציגי הציבור יהיה נציג אחד של הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה, שימונה גם לפי הצעת השר לאיכות הסביבה, מתוך רשימת מועמדים שיגישו גופים אלה; לענין זה, "הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה" - הגופים המפורטים בחלק א' בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס"ג-2002;
(א1) מבין אנשי האקדמיה ונציגי הציבור כאמור בפסקת משנה (א), לפחות אחד תושב הגליל, שיוצע על ידי הרשות כהגדרתה בחוק הרשות לפיתוח הגליל, התשנ"ג-1993, ואחד תושב הנגב, שיוצע על ידי הרשות כהגדרתה בחוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ"ב-1991; בפסקת משנה זו, "הגליל" – כהגדרתו בחוק הרשות לפיתוח הגליל, התשנ"ג-1993, ו"הנגב" – כהגדרתו בחוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ"ב-1991.
(ב) החברים מטעם קק"ל יהיו חברי דירקטוריון, עובדי קק"ל או אנשי אקדמיה; כן רשאית קק"ל להציע נציג אחד מטעם הסוכנות היהודית;
(3) חברי המועצה שהם בעלי תפקידים שלא בשירות המדינה או בשירות קק"ל, ושבתפקידיהם אלה יש להם ענין במדיניות הקרקעית (להלן - בעל ענין במדיניות הקרקעית), לא יהוו יותר משליש ממספר חברי המועצה, ומהם לא יותר ממחצית יהיו בעלי תפקידים במגזר החקלאי.
(א) במועצה יכהנו השר, שיהיה היושב ראש, וכן 13 חברים נוספים שתמנה הממשלה, מהם שבעה נציגי הממשלה ושישה נציגי הקק"ל, כמפורט להלן:
(1) נציג ראש הממשלה, מקרב עובדי משרד ראש הממשלה;
(2) סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר;
(3) נציג שר הפנים, מקרב עובדי משרדו;
(4) נציג שר החקלאות ופיתוח הכפר, מקרב עובדי משרדו;
(5) נציג השר, מקרב עובדי משרדו;
(6) נציג שר המשפטים, מקרב עובדי משרדו;
(7) נציג השר להגנת הסביבה, מקרב עובדי משרדו;
(8) שישה נציגי הקק"ל מקרב חברי דירקטוריון הקק"ל או מקרב עובדי הקק"ל.
(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאית הממשלה להורות, בצו, על הפחתת מספר נציגי הקק"ל במועצה לשניים; הורתה הממשלה כאמור, יכהנו במועצה עשרה חברים בלבד.
(א2) (1) השר להגנת הסביבה יחד עם השר ימנו משקיף למועצה, מתוך רשימת מועמדים שיגישו הגופים הציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה; לעניין זה, "הגופים הציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה" – הגופים המפורטים בחלק א' בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס"ג-2002;
(2) משקיף שמונה לפי פסקה (1) רשאי להשתתף בכל ישיבות המועצה, וכן בשתיים מהוועדות הפועלות בהתאם להוראות סעיף 4י, לפי בחירתו; הזמנה לישיבות המועצה ולוועדות כאמור תימסר גם למשקיף.
(א3) נציגי הממשלה במועצה יהיו כפופים למדיניות הממשלה, כפי שבאה לידי ביטוי בהחלטותיה.
(א4) היתה הצבעה בישיבת המועצה והיו הדעות שקולות בה, יהא ליושב ראש קול נוסף באותו עניין.
(א5) הממשלה רשאית למנות ממלא מקום לחבר המועצה, בדרך שבה היא ממנה חבר מועצה, ובלבד שלא ניתן למנות לממלא מקום, מי שלא ניתן למנותו לחבר המועצה.
4ב. (א) תקופת כהונתו של חבר המועצה היא בת ארבע שנים.
(ב) חבר המועצה שתקופת כהונתו תמה, ניתן למנותו לתקופות כהונה נוספות, ובלבד שלא יכהן יותר משלוש תקופות כהונה רצופות.
מיום 10.2.1995
תיקון מס' 1
ס"ח תשנ"ה מס' 1503 מיום 10.2.1995 עמ' 112 (ה"ח 2336)
הוספת סעיף 4ב
...
מיום 10.2.1995
תיקון מס' 1
ס"ח תשנ"ה מס' 1503 מיום 10.2.1995 עמ' 112 (ה"ח 2336)
הוספת סעיף 4ג
4ד. (א) חבר המועצה יחדל לכהן בה לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:
(1) התפטר מחברותו במועצה במסירת כתב התפטרות ליושב ראש המועצה; התפטרותו תיכנס לתוקפה בתום 48 שעות ממועד מסירת כתב ההתפטרות;
(2) הורשע בפסק דין סופי בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון;
(3) הוכרז פושט רגל, או הוכרז בידי ראש ההוצאה לפועל כחייב מוגבל באמצעים;
(4) גוף שהוא מנהלו או בעל שליטה בו, במישרין או בעקיפין, מצוי בהליכי פירוק שלא מרצון;
(5) נבצר ממנו למלא דרך קבע את תפקידיו והממשלה ביטלה את מינויו;
(6) נעדר משלוש ישיבות רצופות של המועצה או מחמש ישיבות תוך שנה, ויושב ראש המועצה קבע בהודעה למועצה, לאחר בירור עם החבר הנעדר, שלא היתה סיבה מוצדקת להיעדרות;
(7) חדל להיות אזרח ישראלי;
(8) אם הוא חבר המועצה כעובד המדינה או כחבר בדירקטוריון קק"ל או כעובד קק"ל, פרש משירות המדינה או קק"ל, או חדל להיות חבר בדירקטוריון קק"ל.
(ב) חבר מועצה שחדל למלא אותו תפקיד שמילא בעת מינויו כחבר המועצה או שהנסיבות שבשלהן נבחר לתפקידו השתנו באופן מהותי, רשאית הממשלה, על פי הצעת השרים או על פי הצעת קק"ל, לפי הענין, להחליפו באחר.
(ג) הוגש נגד חבר המועצה אישום פלילי בשל עבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון – ישעה אותו יושב ראש המועצה מכהונתו; תקופת ההשעיה תסתיים לא יאוחר מיום הכרעת דינו בפסק דין סופי.
מיום 10.2.1995
תיקון מס' 1
ס"ח תשנ"ה מס' 1503 מיום 10.2.1995 עמ' 113 (ה"ח 2336)
הוספת סעיף 4ד
4ה. (א) חבר מועצה שנפטר, או שחדל לכהן לפי סעיף 4ד, תמנה הממשלה אדם אחר, בדרך שבה מונה אותו חבר לפי סעיף 4א.
(ב) חבר המועצה שנבצר ממנו באורח זמני למלא את תפקידו, לרבות מי שהושעה לפי סעיף 4ד(ג), רשאית הממשלה למנות לו ממלא מקום, בדרך שבה מונה אותו חבר לפי סעיף 4א, עד שובו לתפקידו.
4ה1. הוראות סעיפים 4ב(ב) ו-4ה(א) יחולו לעניין חבר המועצה שהתמנה לפי הוראות סעיף 4א(א1א), בשינויים אלה:
(1) תמה תקופת כהונתו של חבר המועצה לפי סעיף 4ב(א), ניתן לשוב ולמנותו לתקופות כהונה נוספות, לפי הוראות סעיף 4ב(ב), רק בתום 60 ימים מתום תקופת כהונתו;
(2) חדל חבר המועצה לכהן לפי סעיף 4ד, או נפטר חבר המועצה, תמנה הממשלה אדם אחר לפי הוראות סעיף 4ה(א), רק בתום 60 ימים ממועד הפסקת הכהונה או הפטירה כאמור;
והכול ובלבד שבתום תקופת 60 הימים כאמור בפסקאות (1) או (2), לפי העניין, לא מכהן במועצה כנציג הממשלה כאמור בסעיף 4א(א)(1) עד (7), חבר מקרב האוכלוסייה הערבית, הדרוזית או הצ'רקסית.
מיום 10.2.1995
תיקון מס' 1
ס"ח תשנ"ה מס' 1503 מיום 10.2.1995 עמ' 113 (ה"ח 2336)
הוספת סעיף 4ה
4ו. (א) חבר המועצה, או תאגיד שהוא בעל ענין בו, לא יתקשר עם המינהל הרשות ולא ייצג את מי שהתקשר עם המינהל הרשות בעסקה או בסוגי עסקאות, למעט עסקה שאינה בעלת אופי מסחרי, זולת אם התירה המועצה את סוג העסקאות או התירה ועדת המשנה לביקורת של המועצה את העסקה המסוימת, מנימוקים שיירשמו.
(ב) בסעיף זה ובסעיף 4ז, "בעל ענין" – כמשמעותו בחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968.