חומר רקע

המכון הישראלי ל)גישור (ע"ר Israeli Mediation Institue 058-6005666 1 www.megashrim.org.il [email protected] 15.12.16 :לכבוד חברי ועדת ה חוקה חו ק ומשפט של הכנסת, שרת המשפטים – 'הגב י אי לת שקד :הנדון התיחסות לתקנות הגישור ולהסדרת מקצוע הגישור בישראל 1 . אנו מתכבדים להגיש את התיחסות המכון הישראלי לגישור (ע"ר) לתקנות הגישור שהוכנו ע"י משרד המשפטים והוגשו לאישור ועדת ה חוקה חוק.ומשפט של הכנסת 2 . ההתיחסות נוגע ת ל:נושאים הבאים 2.1 . מבנה.התקנות 2.2 . העדר מנגנון ל בקרה ו( פיקוחsupervision ). 2.3 . .העדר אבחנה בין גישור ופישור 2.4 . .רגולציה ממשלתית לעומת רגולציה עצמית 3 . בנספח א' ניתן למצוא פ רוט ע ל כל אחד מנושאים .אלו 4 . בנספ.ח ב' נסקור חלופות הקיימות בעולם 5 . .בנספח ג' נציג את המלצותינו 6 . בנספח ד' נביא מאמר המסביר את ההבדל בין גישור ופישור. ז הו נושא חשוב מאוד להבנה על ידי כל העוסקים בהסדרת התחום ועל כן נצרף.סקירה בנושא נשמח לסייע לתהליכי ההסדרה ש ל תחום הגישור ,ולמסור מידע נוסף או הסברים ככל שהדבר נדרש בברכה, ,איתי אדמון )המכון הישראלי לגישור (ע"ר המכון הישראלי ל)גישור (ע"ר Israeli Mediation Institue 058-6005666 2 www.megashrim.org.il [email protected] נספח 'א– התיחסות לתקנות מבנה הת קנות 7 . ו בע לם קיימים תקנים להסמכת כח אדם מקצועי , כדוגמתISO17024 , וכדוגמת תקנים דומים בתחום הגישור במדינות שונות. בין אלו בולט התקן של המכון הבינלאומי לגישור ( International Mediation Institute – IMI ) אשר הגדיר תקן לרגולציה עצמית בגישור המיושם בכ- 36 .תוכניות הסמכה במדינות רבות בעולם 8 . עיון בתקנים אלו מראה שתקן העוסק בהסמכת כח אדם מקצועי צריך להתיחס ל- 5 :סעיפים 8.1 . הכשרה – אילו קורסים או הכשרות נדרשות מהמועמד 8.2 . נסיון – מה הנסיון הנדרש מהמועמד 8.3 . ידע – בחינת הידע ה עיוני הנדרש מהמועמד 8.4 . כישורים – בחינה מעשית של כישוריו של המועמד לנהל הליך גישור 8.5 . בקרה ופיקוח– הגדרת מנגנונים לבקרה ולפיקו ח על התנהלות המגשר ותפקודו לאחר הסמכתו 9 . התקנות המוצעות מתיחסות אך ורק ל- 2 הסעיפים הראשונים: הכשרה ונסיון, ואינן מתיחסות ל- 3 :הסעיפים הנותרים בחינת ה ,ידע בחינת ה.כישורים ובקרה ופיקוח ( בקרה ופיקוחsupervision ) 10 . דווקא סעיף הבקרה ו פיקוח הוא מהמשמעותיים ביותר בהגדרת תקן ל הסמכה. בגישור, בדומה לפסיכולוגיה ולמקצועות "סוליסטיים" אחרים, המגשר וה מִ תְ ג רש ים הם העדים היחידים למתחולל בחדר הגישור, בו לא נוכח אף גורם.מקצועי מלבד המגשר עצמו 11 . בתקן של ה- IMI ניתן מענה לסוגיה זו ע"י דרישה ל- supervision : בדומה לפסיכולוג, על המגשר לקיים פגישת הדרכה תקופתית (שבועית, חודשית, רבעונית .)וכו', בהתאם לנפח הפעילות שלו) עם מגשר בכיר (מדריך 12 . על כן, לטעמנו, יש להוסיף לתקן סעיף המגדיר ד( רישה לפיקוחsupervision .) 13 . כמו כן, יש להגדיר מנגנון לבקרה, אשר יכלול לפחות נציב פניות הציבור וגוף האמון על .האתיקה המקצועית המכון הישראלי ל)גישור (ע"ר Israeli Mediation Institue 058-6005666 3 www.megashrim.org.il [email protected] העדר אבחנה בין גישור ופישור 14 . "גישור "ו"פישור " הם שני תהליכים שונים מאוד ליישוב סכסוכים , עד כדי שהם בעלי מטרות שונו.ת ע ל כך תוכלו לקרוא במאמר ה מובא .'בנספח ד 15 . בהעדר הגדרה ואבחנה ברורה בין ההליכים, קשה לקיים דיון ציבורי על כיוון ההתפתחות הרצוי של התחום, לפתח קוד אתי ולבנות תכנית הכשרה ו תקן הסמכה. 16 . בחיר ת מערכת המשפט בפישור הביאה לכך שבשנים האחרונות הליכ י הפישור "השתלטו" על עולם הגישו.ר מרבית העוסקים בישוב סכסוכים משתמשים במונח ""גישור בכדי לתאר הליכים שהם בעצם הליכי פישור. 17 . המצב כיום הוא שהציבור הרחב, לצד ציבור המגשרים והמפשרים עצמם , אינו מבחין בין גישור ופישור , .ובכך נמנעת ממנו האפשרות לבחור בניהם ולהפיק המרב מכל הליך 18 . לפישור אין תרומה חברתית מלבד "סגירת תיקים" והפחתת העומס על .מערכת המשפט בחירת מערכת המשפט בהליכי פישור " זונחת בעצם את מהפכת הגישור " עליה דיבר נשיא ביהמ"ש העליון לשעבר אהרן ברק , ומהווה ויתור על האפשרות להעצים את הצדדים לסכסוכים, לשפר את יכולתם לפתור סכסוכים בכוחות עצמם וכפועל יוצא לחזק גם את הקהילה והחברה בכללותה. לדבר זה ישנה חשיבות רבה במיוחד בסכסוכי משפחה בהם הצדדים נדרשים להמשך פעולה משותפת כהורים לילדים, במשך שנים רבות לאחר ההגעה להסכם. 19 . :מאמרו של פרופ' מוטי מירוני""על מגבלות הפישור ועל בשורת הגישור עוסק בהרחבה בהסברת ההבדלים העמ וקים בין הפישור והגישור, ולדעת י המאמר מחייב עיון מעמיק ע"י כל גורם העוסק בנושא ,. בכדי לסייע ערכתי תקציר של המאמר .המובא כנספח למכתב זה כמו כן, ניתן למצוא אותו ומידע רב נוסף, באתר האינטרנט של)המכון הישראלי לגישור (ע"ר : http://www.megashrim.org.il/gishur 20 . הבחירה בפישור מתבטאת בתקנות המוצעות בדרישה שהמגשר יהיה בעצמו מומחה לנושא הגישור , עובדה תש אפשר לו להיות הגורם העיקרי בעיצוב ההסכם (במקום לאפשר ל מִ תְ ג שר ים למלא תפקיד זה .) "דרישה זו מתאימה לדמותו של "מפשר ואינה מתאימה למגשרים ואין לה מקבילה באף .מדינה אחרת בעולם 21 . על כן אנו ממליצים לבטל את הדרישה שהמגשר יהיה עם רקע של.עו"ד או פסיכולוג המכון הישראלי ל)גישור (ע"ר Israeli Mediation Institue 058-6005666 4 www.megashrim.org.il [email protected] רגולציה ממשלתית לעומת רגולציה עצמית 22 . רגולציה עצמית היא רגולציה בה המפוקחים שותפים להליך הפיקוח, ההסדרה והאכיפה בתחום מסויים. רגולציה עצמית יכולה להתבצע בהנחייה מחייבת של הרגולטור )הממשלתי (בחסות החוק או באופן וולונטרי כאשר הגופים המפוקחים מאמצים בעצמם נורמות עבודה המסדירות את הפעילות בתחומם. 23 . הוועדה לייעול מנגנוני רגולציה בישראל ולבחינת הממשקים בין הרגולטורים השונים במשק (אפריל2013 ), המליצה על העדפת רגולציה עצמית כשהיא אפשרית (עמוד6 בדוח ו הו עדה:) " בשל כל אלה עמדת הוועדה היא כי שימוש מושכל ברגולציה עצמית עשוי לשפר במכלול את הרגולציה הממשלתית. הוועדה ממליצה כי הרגולטורים הרלוונטיים לכל תחום יבחנו בטרם קביעת רגולציה חדשה, האם מתקיימים תנאים להחלתה של רגולציה עצמית יעילה (או רגולציה שהיא איננה במודל של command and control ) ויתעדפו רגולציה מסוג זה במקרים המתאימים על פני רגולציה כופה מתוקף סמכותם." 24 . הוועדה מצביעה על יתרונות הרגולציה העצמית (עמוד17 :)  יכולת לקבוע נורמות גבוהות של עבודה, ולא רק את המינימום הנדרש.  קביעת נהלים תוך ענפיים, מהירה יותר, זולה יותר וכרוכה בפחות בירוקרטיה מאשר חקיקה.  חברות איכותיות יכולות לבדל עצמן מ חברות לא איכותיות באמצעות אימוץ סטנדרטים גבוהים כנורמה.  כללים הנקבעים מתוך הענף, יכובדו יותר על ידי החברות הפועלות בתחום. החוקים הנכללים בהסכם זה יהיו ממוקדים יותר שכן הם נחקקים מתוך צורך נקודתי.  עלויות בקרה נמוכות יותר עבור החברות.  ,הגברת אמינות החברות שכן החקיקה והאכיפה מתבצעות על ידיהן ולא על ידי הממשלה.  ייעול מתן תמריצים למשתפים פעולה והטלת סנקציות על אלו שאינם מקיימים את הכללים. 25 . לפיכך אנו ממליצים על עידוד של רגולציה עצמית כדוגמת זו שמקדם המכון הישראלי לגישור (ע"ר), על-פי המודל של המכון הבינלאומי לגיש( ורIMI) וכפי שמתקיים בלמעלה מ- 20 מדינות שונות בעולם , וכמתואר להלן. המכון הישראלי ל)גישור (ע"ר Israeli Mediation Institue 058-6005666 5 www.megashrim.org.il [email protected] 'נספח ב- חלופות 26 . במדינות רבות בעולם אנו עדים לק יום של רגולציה עצמית בתחום הגיש ור. 27 . בהולנד למשל, פועל מכון הגישור ההולנדי( NMI ) אשר הגדיר תקן לעיסוק בגישור ולפיקוח על המגשרים. למעלה מ- 90% מהמגשרים בהולנד אימצו באופן וולונטרי את התקן ונוהגים לפיו. כאשר אזרח הולנדי מחפש מגשר, הוא יודע לחפש מגשר אשר עומד בתקן של ה- NMI . התקן ההולנדי כפוף לתקן של ה- IMI כ מתואר .להלן 28 . המכון הבינלאומי לגישור ( IMI ) מ פתח תקני הסמכה כדוגמת זו של המכון ההולנדי , ומפעיל ם .במדינות רבות בעולם תוכניות ההסמכה שמפעיל ה- IMI כפופות לסטנדרט ISO17024 של מכון התקנים הבינלאומי , אשר מגדיר קריטריונים להסמכת כח אדם מקצועי. כיום פועלות בעולם כ- 36 תוכניות הסמכה של ה- IMI במדינות רבות כמו הולנד ,, ארה״ב קנדה, סינגפור, אנגליה, צרפת, אירלנד, איטליה, יוון, ברזיל, רוסיה, ספרד, ועוד מדינות רבות נוספות. בחלק מהמדינות פועלת יותר מתוכנית הסמכה אחת. 29 . המכון הישראלי לגישור (ע"ר) פיתח תקן הסמכה למגשרים )(ברגולציה עצמית אשר הוכר על ידי ה- IMI ומקנה הסמכה ע"פ תק ן בינלאומי של ה- IMI . 30 . תקן ההסמכה נותן :מענה לכל הדרישות המקובלות בהסמכת כח אדם מקצועי, לרבות .הכשרה, נסיון, ידע, כישורים ובקרה ופיקוח 31 . אנו מאמינים כי קן ת ההסמכה של ה- IMI יכולה למלא את הפער הרגולטורי הקיים בתחום הגישור בארץ בגישה של רגולציה עצמית, ,כולל נושאים מורכבים כדוגמת פיקוח ובקרה ואכיפת סטנדרטיים מקצועיים ו.אתיים המכון הישראלי ל)גישור (ע"ר Israeli Mediation Institue 058-6005666 6 www.megashrim.org.il [email protected] 'נספח ג- המלצות 32 . עדכון מבנה התקנות כאמור בסעיף8 , בכדי שיהיה תואם לתקנים להסמכת כח אדם מקצועי כמקובל בעולם : 32.1 . הוספת סעיפים ה חסרים בתקנות: הגדרת מנגנונים לבחינת הידע , בחינת הכישורים ובקרה ופיקוח. 32.2 . ( הוספת דרישה לפיקוחsupervision ) כמקובל במקצועות "סוליסטיים" אחרים .)(פסיכולוגיה למשל 33 . ביטול הדרישה שהמגשר יהיה עם רקע של עו"ד או פסיכולוג, והתאמת התקן כדי שיתאים למגשרים ולא למפשרים. 34 . עידוד של רגולציה עצמית כדוגמת ההסמכה למגשרים שמקדם המכון הישראלי לגישור (ע"ר), על- פי התקן הבינלאומי של ה- IMI . 34.1 . הכ רה בהסמכה לצורך הצטרפות ל"רשימת המגשרים" במקום או בנוסף לקריטריונים אחרים. 34.2 . .הכרה בהסמכה לצורך קבלת תיקים מביהמ"ש 34.3 . הפניית תיקי תביעות קטנות לצורך הסמכת מגשרים (מבחן מעשי). 34.4 . הפניית תיקי תביעות קטנות ותיקים מתחת לסף המהו" ,ת לצורך שיפור המקצועיות וצבירת נסיון בתוכנית מובנית ומפוקחת במסגרת תוכנית ההסמכה ( במתכונת דומה לתוכנית הפרקטיקום וכהמשך לה). 35 . :כמו כן, מצטרפים להמלצות שניתנו ע"י גורמים אחרים 35.1 . ."להגדיר שרק מי שעבר קורס פרקטיקום יהיה רשאי להשתמש בתואר "מגשר 35.2 . לא לקבוע תעריפים עבור שכר הטי רחה, אלא לאפשר לכוחות השוק לפ עול . אם בכל זאת קובעים תעריף אז יש ל התא ומי למקובל בשוק. 35.3 . יש להגדיר מנגנון להעברת תיקים מביהמ"ש לגישור, כך שלא תהיה העברת תיקים באופן ישיר למגשרים, אלא רק ע"י הפניית.הצדדים לרשימת המגשרים 35.4 . .הגדרת מדרג בין המגשרים שמקבלים תיקי בית משפט מערכאות שונות המכון הישראלי ל)גישור (ע"ר Israeli Mediation Institue 058-6005666 7 www.megashrim.org.il [email protected] 'נספח ד- גישור, פישור ומה שבניהם בחירת מערכת המשפט בהליכי פישור כדרך המועדפת לפתרון סכסוכים מהווה ויתור .על "מהפכת הגישור" עליה דיבר נשיא ביהמ"ש העליון לשעבר, אהרון ברק מדובר בשני הליכים שונים מאוד זה מזה, להם מטרות .שונות בהעדר הגדרה ואבחנה ברורה בין ההליכים, קשה לקיים דיון ציבורי על כיוון ההתפתחות הרצוי של התחום, לפתח קוד אתי ולבנות תכנית הכשרה ו תקן הסמכה. תקציר "גישור"" ו פישור " הם שני תהליכים ליישוב סכסוכים. מבנה התהליכים דומה והם חולקים כמה מאפיינים דומים אשר מטשטשים את היותם הליכים שונים מאוד זה מזה, עד כדי שהם בעלי מטרות .שונות לפישור אין תרומה חברתית מלבד "סגירת תיקים" והפחתת העומס על מערכת המשפט. בחירת מערכת המשפט בהליכי פישור זונחת בעצם את "מהפכת הגישור" עליה דיבר נשיא ביהמ"ש העליון לשעבר אהרן ברק, ומהווה ויתור על האפשרות להעצים את הצדדים לסכסוכים, לשפר את יכולתם לפתור סכסוכים בכוחות עצמם וכפועל יוצא לחזק גם את הקהילה והחברה בכללותה. בחירה זו הביאה לכך ש בשנים האחרונות הליכי הפישור "השתלטו" על עולם הגישור .מרבי ת העוסקים בישוב סכסוכים משתמשים במונח "גישור" בכדי לתאר הליכים שהם בעצם הליכי פישור. בחירת מערכת המשפט בפישור מסבירה את כשלון מאמצי הסדרת המקצוע בחקיקה אשר הובלו בזמנו ע"י עמותת המגשרים (לימים לשכת המגשרים), על כל2,500 .)חבריה (דאז בחירה זו מוצאת ביטוי גם בתקנות הגישור שהתפרסמו לאחרונה על ידי משרד המשפטים ונמצאים לפיתחה של ועדת ה חוקה חוק ומשפט של הכנסת. המצב כיום הוא שהציבור הרחב, לצד ציבור המגשרים והמפשרים עצמם, אינו מבחין בין גישור ופישור ,ובכך נמנעת ממנו האפשרות לבחור בניהם ולהפיק המרב מכל הליך .בהעדר הג דרה ואבחנה ברורה בין ההליכים, קשה לקיים דיון ציבורי על כיוון ההתפתחות הרצוי של התחום, לפתח קוד אתי ולבנות תכנית הכשרה ומסגרת הסמכה. ההבדל בין הליכי גישור ופישור בולט במיוחד בסכסוכים בהם מערכת היחסים נמשכת גם לאחר ההגעה להסכם, כפי שקורה בסכסוכי משפחה וגירוש ין. דווקא בתחומים אלו בוחרת מערכת המשפט להעדיף את הפישור על פני הגישור, כפי שמתבטא בתקנות הגישור המתהוות. המכון הישראלי ל)גישור (ע"ר Israeli Mediation Institue 058-6005666 8 www.megashrim.org.il [email protected] הקדמה מאמר זה מבוסס ברובו על מאמרו של פרופ' מוטי מרוני" : על מגבלות הפישור ועל בשורת הגישור." לאור חשיבותו של המאמר בעיני, ובשל עומקו ואורכו הרב (מעל50 עמודים), חשבתי שיהיה זה נכון לערוך סיכום של המאמר בכדי שיהיה נגיש יותר לציבור הרחב ולציבור המגשרים (וג ם הוספתי לו )כמה נקודות משלי הרלוונטיות לנושא הסמכת מגשרים בו עוסק המכון. המכון הישראלי לגישור (ע"ר) אושר ע"י ה-International Mediation Institute להסמיך מגשרים בישראל ע"פ תקן בינלאומי של ה- IMI . בהתאם, המכון הישראלי לגישור מעניק תעודת הסמכה בינלאומית של ה- IMI .במסגרת ההסמכה נבדקת רמתם המקצועית של המגשרים ומתבצע מעקב ופיקוח על עבודתם לצד מחויבותם לקוד האתי . תעודת ההסמכה מאפשרת למגשרים המוסמכים לבדל את עצמם מיתר המגשרים, להדגיש את מחויבותם למקצועיות ולהשיג יתרון בפנייה ללקוחות. ההסמכה מכוונת גם לבדל בין מגשרים ובין מפשרים וסוגים אחרים של מיישבי סכסוכים, ובנושא זה עוסק המאמר להלן. פרטים נוספים אודות התוכנית להסמכת מגשרים ניתן למצוא בקישור זה. הדמיון ראשית הבלבול בין הליכי הגישור והפישור נעוץ בתיקון מספר15 ( לחוק בתי המשפט1992 ), בו נוספו שני מנגנונים חדשים ליישוב סכסוכים: הפסיקה לפשרה ע"י השופט ו הפישור החיצוני. לאחר9 ."שנים, תוקנו החוק והתקנות והמונח "פישור" הוחלף במונח "גישור החלפת המונחים והשימוש בהם ללא אבחנה ברורה ומוסכמת הולידה את הבלבול בין המושגים. שני ההליכים חולקים ארבעה קווי דמיון עיקריים:  מעורבות צד שלישי – המגשר או המפשר.  רצוניות (וולונטריות) והסכמה – הצדדים צריכים לבחור להשתתף בהליך ורשאים להפסיקו בכל רגע. תוצאת ההליך, קרי הסכם המסיים את הסכסוך, תתקבל רק אם שני הצדדים מסכימים לו.  סודיות – ההליך אינו פומבי ואינו פתוח לעיון הציבור.  אפשרות לקיום פגישות נפרדות – בין המגשר\מפשר ובין כל אחד מהצדדים. הדמיון בין ההליכים תורם אף הוא לבלבול בניהם. המכון הישראלי ל)גישור (ע"ר Israeli Mediation Institue 058-6005666 9 www.megashrim.org.il [email protected] השוני ניתן להצביע על7 הבדלים עיקריים בין ההליכים: המשתתפים והתפקיד שהם ממלאים:  בפישור– השחקנים המרכזיים הם עורכי הדין והמפשר, הנושאים בעיקר האחריות להמצאת ולעיצוב הפתרון לסכסוך.  בגישור– השחקנים המרכזיים הם ה מִ תְ ג ים רש עצמם. המגשר עוזר ל מִ תְ ג ים רש לנהל דיאלוג בניהם והם אחראים על עיצוב הפתרון. אופי השיח:  בפישור– השיח צר וצופה פני עבר. שיח של "זכויות" המתמקד בהערכת התו צאה הצפויה במשפט, בחינת הטיעונים המשפטיים והצעת פתרונות ע"י המפשר.  בגישור– שיח רחב הצופה פני עתיד. שיח של "צרכים", אינטרסים, תחושות ואילוצים.  בפישור– הצדדים מדברים אל המפשר ומנסים לשכנעו בצדקת טיעוניהם בציפייה שהוא יציע פתרונות התומכים בעמדתם.  בגישור– ה מִ תְ ג ים רש מדברים זה עם זה, ולא זה על .זה המגשר מסייע ל מִ תְ ג ים רש לנסח מחדש את סיפור הסכסוך ולהגדיר מחדש את הבעיה. אין מתעלמים מהעבר, אך עיקר השיח מתרכז בעתיד.  בגישור השיח אינו שיח משפטי של זכויות ולפעמים אף מנותק לחלוטין מכתבי הטענות, ועל כן המגשר אינו חייב להיות מומחה בתחום . המגשר הנו מומחה במשא ומתן, בהעצמת ה מִ תְ ג ים רש ושינוי דפוסי השיח והתקשורת בניהם ולהביאם לשתף פעולה בחיפוש פתרונות. התוצאה:  בפישור– ההסכמות מכוונות לשקף את התוצאה הצפויה בהתדיינות משפטית, תוך התחשבות בסיכונים ובעלויות הכרוכות בניהול הליך משפטי.  הת וצאה בפישור הנה פשרה של "חלוקת ערך" ומוגבלת בד"כ לסעדים הניתנים בבית המשפט, והיא נמצאת על הקו המחבר את עמדות הצדדים בתיק.  בגישור– "התוצאה המוסכמת מנסה "לייצר ערך– להגדיל את העוגה ולא לחלקה.  במקרים רבים בגישור, התוצאה בנויה על פתרון יצירתי, מבוסס צרכים, ש אינו מתוחם בסעדים המוגבלים של ביהמ"ש, והוא פרי החיפוש המשותף של שני ה מִ תְ ג ים רש. ההשפעה על הצדדים לסכסוך:  הפישור ממוקד תוצאה ומטרתו להביא לסיום המהיר והיעיל של הסכסוך. היחסים בין הצדדים נשארים ללא שינוי. כך גם השקפותיהם ותפישת עולמם.  השיעור היחידי אותו למדו הצ דדים מחוויית הפישור שעברו הוא שלעתים כדאי לסגת מעמדות ולוותר על חלק מהדרישות המקוריות בכדי להגיע להסכמה.  הגישור ממוקד תהליך ומטרותיו העיקריות הן התפתחות וצמיחה אישית של ה מִ תְ ג ים רש וטרנספורמציה של היחסים בניהם.  תהליך הגישור שואף להעצים את ה מִ תְ ג ים רש , לפתח את יכולתם להבנה והתחשבות הדדית, להכיר בצרכי הצד שמנגד ולשנות את תרבות השיח שלהם כך שיטפלו טוב יותר בחילוקי דעות עתידיים. המכון הישראלי ל)גישור (ע"ר Israeli Mediation Institue 058-6005666 10 www.megashrim.org.il [email protected] תפישת התפקיד של הצד השלישי:  המפשר הוא סוכן ידע המביא לחדר מומחיות, ידע וניסיון העולים על אלו של הצדדים. מסיבה זו שופטים בדימוס ועו"ד המנוסים בלטיגציה יעילים ופופולריים מאוד כמפשרים.  מעמדו וניסיונו של המפשר מאפשרים לו לבחון ולהתעמת עם הטיעונים המשפטיים, להעריך את התוצאה אילו יגיע המקרה למשפט, להביע את עמדתו לגבי מה "צודק", להציע פתרון של פשרה ולשכנע את הצדדים לקבלו.  המגשר מגיע לחדר ממקום צנוע יו תר, והנחת העבודה שלו היא שהמומחיות, הידע והניסיון של ה מִ תְ ג ים רש בכל הקשור לסכסוך עולים על אלו של המגשר, שהינו מבקר ספורדי בחייהם.  המגשר אינו אמור להביע את דעתו על הסכסוך, על עמדות ה מִ תְ ג ים רש או על התוצאה הצפויה בהתדיינות משפטית והוא אמור להימנע מלהציע פתרונות משלו. אופי הישיבות הנפרדות ומטרתן:  בפישור, הישיבות הנפרדות משמשות לבירור הסוגיות המשפטיות וניתוחן, ברור הקווים האדומים, קיום של בוחן מציאות במטרה לשכנע לשנות עמדות ולהנמיך ציפיות, העלאה לדיון של הצעות פשרה (כהצעה של המפשר) שהצד השני חושש להעלותן, לאפשר למפשר עצמו לנהל מו"מ על עמדות מול אחד הצדדים תוך הפעלת לחץ עליו.  בגישור, מטרות הישיבות הנפרדות שונות, והן משמשות לתחזק את כללי השיח הפתוחים והלא-תחרותיים, להרחיב את השיח ולחשוף רבדים נוספים העשויים לסייע במציאת פתרונות, להעצים את ה מִ תְ ג ים רש ולעזור להם לזהות מהם הצרכ ים האמתיים ,שלהם העלאה לדיון של הצעות פשרה (כהצעה של המגשר) שהצד השני חושש להעלותן למרות כללי השיח בגישור.  לאור הבדלים אלו, בפישור נראה ריבוי פגישות נפרדות ובגישור מיעוט בהן. משך ההליך (וכפועל יוצא– )עלותו:  הליך הפישור ממוקד ויעיל יותר ל"סגירת התיק" בהסכ ם, ועל כן אורך פחות זמן.  השיח בגישור עמוק ורחב הרבה יותר ובהתאם משך ההליך ארו ך יותר.  [ השאלה המעניינת, ואשאירה כאן בגדר שאלה, האם העלות הכוללת של ההליך, בהתחשב בשכר הטרחה הגבוה של מפשר שהינו"מומחה" לתחום הסכסוך (למשל שופט בדימוס או עו"ד) תהיה גבוהה יותר מאש ר עלותו של מגשר שהינו "רק" מומחה בניהול מו"מ]? המסקנה המתבקשת מהבדלים אלו היא שהפישור אינו סוג של גישור. לתהליכים יש מטרות, מאפיינים, כללי התנהגות ושיח שונים. מהפכת הגישור נשיא ביהמ"ש העליון לשעבר, אהרן ברק, דיבר על "מהפכת הגישור", ועל העדפתו לגור בחברה המיישבת סכסוכיה בהסכמה )ולא בעזרת כוח (הכרעה שיפוטית, גם היא דרך כוחנית. יסוד ההסכמה מצוי גם בפישור, אך בדבריו התייחס הנשיא ברק לגישור ולא לפישור אשר היה כבר )אז עניין מקובל בבתי המשפט (ועל כן אינו בגדר מהפיכה. המכון הישראלי ל)גישור (ע"ר Israeli Mediation Institue 058-6005666 11 www.megashrim.org.il [email protected] כמו כן, לדברי הנשיא ברק, היה צורך חיוני בהנה גת הגישור אף אם בתי המשפט היו .חסרי עבודה ומכאן ברור כי תכליתו רחבה יות ר מאשר הקטנת העומס על בתי המשפט. העדפת הגישור אינה קשורה ביסוד ההסכמה, אלא בדרך להשגתה: מידת השליטה, המעורבות והאחריות שיש לצדדים עצמם ולא לבאי כוחם או למגשר. האוטונומיה של ה מתגשרים היא הפרדיגמה של הגישור. זו המטרה העיקרית המושגת ע"י העצמת ה מִ תְ ג ים רש וטיפוח הכישורים והכלים שברשותם לקיום תקשורת, שיתוף פעולה ופתרון מחלוקות. התוצאה מתבטאת בשיפור יכולתם לפתור סכסוכים עתידיים בכוחות עצמם, ללא הזדקקות לסמכות חיצונית ומתוך בטחון עצמי ביכולתם. ההתנס ות בגישור היא הזדמנות לצמיחה ולבנייה מחודשת של היחסים בין ה מִ תְ ג ים רש. מבחינה חברתית, ההגעה להסכם ("סגירת התיק") אינה מדד להצלחת תהליך הגישור. העיקר זו הדרך והאוטונומיה של ה מִ תְ ג ים רש .לבחור בה ה מִ תְ ג ים רש עוברים טרנספורמציה בביטחונם העצמי ויכולתם לנהל את יחסיהם וסכסוכיה ם מתוך דאגה לצורכיהם ולכיבוד צורכי הצד השני. כל אלו מחזקים את הקהילה כולה. פישור– מגבלות ויתרונות מתוך האמור, ברור כי על המגשר להימנע מלחוות את דעתו לגבי המצב המשפטי, להציע פתרונות או לומר מה נראה לו כנכון, הוגן או צודק. אילו היה עושה כן, אולי היה מזרז את התהליך, אך היה פוגע באוטונומיה והביטחון העצמי של ה מִ תְ ג ים רש. הפישור אינו מביא בשורה חברתית. גם ברמה האישית– אין טרנספורמציה. הליך הפישור מאופיין בחסימת נתיבי השיח, בפגיעה בתשתיות המידע, בתחרותיות ובשיפוטיות אשר חונקת את היצירתיות. לעומת זאת, הפישור יעיל ומ היר לסיום התדיינות בהסכם פשרה, מלמד על הצורך להתפשר ולהתגמש ומייצר פתרונות המביאים לידי ביטוי שאין שלמות ובכל סכסוך אין צד שהוא צודק לחלוטין. בחירת מערכת המשפט בישראל בתי המשפט מעדיפים את הפישור על פני הגישור. מבחינתם, זו הדרך היעילה והמהירה לסגור תיקים ולהראות תוצאות אל נוכח הביקורת הציבורית לגבי העו .מסים הגדולים בבתי המשפט כמו כן ,התוצאה של הליך הפישור (סגירת התיק בהסכם פשרה) ברורה וקלה למדידה. סיבות נוספות התורמות להעדפה זו: עורכי הדין והמפשרים הם השחקנים העיקריים והליך הפישור ,מאפשר להם המשך שליטה בתיק שיח הזכויות המשפטי משאיר את הדיון במקום המוכר לעורכי הדין, השיח הפישורי הצר, שכלתני ומבוסס זכויות, יותר נוח מאשר שיח גישורי מבוסס צרכים ורגשות. תקנות הגישור המגובשות ע"י משרד המשפטים מגדירות קריטריונים, או "תקן", המאפשר "לעומדים בהם להירשם ב"רשימת המגשרים . רשימה זו אמורה לשמש את מערכת המשפט בהפניית תיקים לגישור, בתחום המשפחה ובכלל. אחד הקריטריונים המופיעים בתקנות עוסק ברקע התעסוקתי הנדרש מהמגשר וקובע שעליו להיות עו"ד עם5 שנות ניסיון בתחום המשפחה, או פסיכולוג או עו"ס או פסיכיאטר העוסק בתחום. קריטריון זה מכ וון לכך שה"מגשר" יהיה כביכול ""מומחה ,לנושא הגישור עובדה תש אפשר לו להיות הגורם העיקרי בעיצוב ההסכם (במקום לאפשר ל מִ תְ ג רש .)ים למלא תפקיד זה "דרישה זו מתאימה לדמותו של "מפשר ואינה מתאימה למגשרים ואין לה מקבילה באף מדינה .אחרת בעולם המכון הישראלי ל)גישור (ע"ר Israeli Mediation Institue 058-6005666 12 www.megashrim.org.il [email protected] סיכום המונח "גישור" נע.שה נפוץ, אך אין הסכמה ברורה לגבי הגדרתו אין אבחנה בין גישור ופישור להם4 יסודות משותפים ו- 7 .מאפיינים בהם הם שונים בהעדר הגדרה ואבחנה ברורה בין ההליכים, קשה לקיים דיון ציבורי על כיוון ההתפתחות הרצוי של התחום, לפתח קוד אתי ולבנות תכנית הכשרה ומסגרת הסמכה. ציבור המשתמשים (והמפשרים!) אינו מבחין בין גישור לפישור ונמנעת ממנו האפשרות לבחור בניהם ולהפיק המרב מכל הליך. .הפישור אינו סוג של גישור. מטרותיו ותפוקותיו שונות לפישור אין תרומה חברתית מלבד "סגירת תיקים" והפחתת העומס על מערכת המשפט. "מהפכת הגישור" עליה דיבר נשיא ביהמ"ש העליון לשעבר אהרן ברק, התייחסה לגישור המביא שינוי חברתי עמוק. בחירת מערכת המשפט, המקבלת תוקף מחודש בתקנות הגישור המתהוות, מהווה העדפה של הפישור, שהוא .פתרון קצר טווח בחירת מערכת המשפט בהליכי פישור זונחת בעצם את "מהפכת הגישור", ומהווה ויתור על האפשרות להעצים את הצדדים לסכסוכים וכפועל יוצא לחזק גם את הקהילה והחברה בכללותה. חשיבות הדבר רבה במיוחד בסכסוכים בהם מערכת היחסים נמשכת גם לאחר ההגעה להסכם, כפי שקורה לרוב בסכסוכי משפחה וגירושין. דווקא בתחומים אלו בוחרת מערכת המשפט להעדיף את הפישור על פני ה גישור, כפי שמתבטא בתקנות הגישור המתהוות.