חומר רקע
חסמים לקידום בניה ירוקה-בדגש על בניה משמרת אנרגיה
ישיבת ועדת המשנה לאנרגיה מתחדשת, יום ב' 6/3/17
ברצוני להציג תחילה את הנקודות החיוביות בנושא בנייה ירוקה - בדגש על בנייה משמרת אנרגיה.
א. תקנים
בשנים האחרונות נעשתה עבודה רבה הן באקדמיה והן במכון התקנים, בפיתוח תקנים מבוססי מחקר מעמיק לתכנון בניינים משמרי אנרגיה - ובניינים ירוקים.
במסגרת זו פותחו התקנים הבאים:
ת"י 5282 חלק 1 דירוג אנרגטי של בנייני מגורים,
ת"י 5282 חלק 2 דירוג אנרגטי של בנייני משרדים, ולאחרונה נמצאים חלקים נוספים בהכנה מתקדמת.
עבודת המחקר עליהם מבוססים התקנים 5282 נעשתה במעבדת אקלים ואנרגיה בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, במימון משרד התשתיות האנרגיה והמים. במסגרת עבודת המחקר נבדקו אלפים רבים של חלופות תכנון שונות לשיפור ההתנהגות התרמית של הבניין, ונקבעו המלצות תכנון תחת אילוצים כלכליים וזאת עבור ארבעת איזורי האקלים של ישראל. המלצות התכנון מסוכמות בגישה המרשמית, המציגה באופן מפורש מה צריך להיות תחום הערך של כל אחד ממשתני התכנון בפיתרון מוצע. בנוסף, מוצעת גישה תיפקודית שבה כל משתנה יכול לקבל ערכים כל שהם ומוצעת תכנת ENERGY_UI כחלק מהתקן, שניתנת לשימוש המתכננים ללא כל תשלום.
התקן לדירוג אנרגטי מהווה סרגל מדידה ליעילות האנרגטית של בניין, כאשר שיפור ב 20% לגבי הדרישות הקיימות היום לפי חוק התכנון והבנייה מהווה דרגה D ונקבע כדרגת חובה בדרישות הנוגעות לתכנון מעטפת הבניין בתכנון בניינים חדשים. דרישות להשגת דרגה D מוצגות בתקן החובה ת"י 5280 - מעטפת הבניין.
הדרגה המינימאלית הנדרשת עבור בניין ירוק כוכב אחד או שניים היא דרגהC ולהשגת בניין ירוק של 3 כוכבים או יותר, יש צורך בדירוג אנרגטי של B, A, או A+, בהתאם למספר הכוכבים הירוקים במבוקשים.
בהמשך פותחו התקנים לבנייה ירוקה בהזמנת המשרד להגנת הסביבה:
ת"י 5281 חלק 1 - בנייה בת-קיימה: דרישות לבניינים שאינם למגורים
ת"י 5281 חלק 2 - בנייה בת-קיימה: דרישות לבנייני מגורים
בשני תקנים אלו פרק האנרגיה מקבל מקום מכובד ומהווה יותר משליש מהנקודות (38%).
פרק האנרגיה מתחלק לשני תתי פרקים:
1. ביצועים של הבניין
2. ביצועים של המערכות
הדגש בשני תקנים אלו הוא קודם כל על תכנון נכון של הבניין מבחינה אדריכלית ולכן תכנון הבניין מקבל ניקוד רב יותר מתכנון המערכות, כאשר במגורים תכנון הבניין מקבל 24% והמערכות 14% (בבניינים שאינם למגורים 21% ו 17% בהתאמה).
יש לזכור, שהבניין מתוכנון ליותר מ-50 שנים, ואילו המערכות מתוכננות ל- 10 עד 15 שנים לכל היותר.
מכאן החשיבות הרבה של התכנון הנכון של הבניין.
השוואת התקן הישראלי 5281 לבנייה ירוקה עם תקנים ירוקים אחרים בעולם, מציגה בכל פרקי התקן הירוק, שימת דגש על התכנון הנכון של הבניין, ורק אח"כ על תכנון מערכות הבניין שלהן אורך חיים קצר יחסית, ולכן השפעתן הסביבתית קטנה מהשפעתו של תכנון הבניין.
(אם נשווה את % הנקודות הניתנות בכל פרקי התקן לתכנון המבנה וסביבתו ביחס לתכנון המערכות, נראה שבת"י 5281 למגורים 60% ניתנות לתכנון הבניין, ואילו בתקן האמריקאי LEED, 66% ניתנים למערכות. כלומר, התקן הישראלי מתייחס נכון יותר למשך ההשפעה הסביבתית של גורמי התכנון השונים.)
יישום התקנים לבנייה ירוקה הוא עדין וולנטארי. אולם, יש לציין את פעולת פורום ה-15 שהוא איגוד של 15 הערים העצמאיות, שכבר משנת 2014 דורשות כחובה שבניינים יהיו ירוקים וייבנו לפי ת"י 5281.
(פורום 15 הערים הגדולות אישר יוזמה על פיה העיריות יחייבו את הקבלנים לבנות פרויקטים חדשים על בסיס התקן וזאת במהלך מדורג שיחול בתחילה רק על מבני מגורים הגבוהים מ-15 קומות ועל חלק ממבני המשרדים ומוסדות הציבור בעיריות. לטענת מגבשי הנחיה זו, עלות הבנייה הנובעת מאימוץ התקן בטלה בשישים לעומת התועלת. בהתאחדות בוני הארץ סבורים אחרת ומציגים נתונים המעידים על ייקור משמעותי של כל דירה. בתגובה לנתונים אלו טוענים בפורום ה-15 כי נתוני הקבלנים אינם מדוייקים ויציאתם נגד יישום התקן היא "פופוליסטית".)
עד כה הוצגו הנקודות החיוביות ביחס ליישום בנייה ירוקה בארץ.
אם כך מהם החסמים ליישום בנייה ירוקה, ומה ניתן לעשות בנידון?
1. אין מספיק מודעות לנושא מבחינת המשתמש ודרישתו לבניין ירוק חוסך אנרגיה. לכן, יש צורך לעודד בנייה ירוקה. זאת ניתן לעשות ע"י:
• פרסומת ושידורים חינוכיים בטלויזיה.
• חינוך הילדים בבתי הספר להבנת משמעות התכנון הירוק והחיסכון באנרגיה בבניינים ע"י תכנית לימודים המתאימה לנוער. יש לזכור שהתלמידים הם השגרירים הטובים ביותר לחינוך המבוגרים.
2. אין מספיק מתכננים הבקיאים בנושא הבנייה הירוקה. יש צורך בחינוך אנשי המקצוע ע"י:
• תכנית לימודית מתאימה בפקולטות השונות לאדריכלות ולהנדסה, כולל יישום החומר התיאורטי הנלמד בפרויקטים הסימסטרליים המבוצעים ע"י הסטודנט.
• הכנסת שאלות מתאימות לבחינת הרישוי.
• השתלמויות מקצועיות ועדכון הידע המקצועי.
3. אין מספיק בנייה ירוקה שיכולה לשמש כדוגמא לבנייה ירוקה טובה.
• יש צורך שכל הבנייה הציבורית-ממשלתית תהווה דוגמא כיצד יש לתכנן בניין ירוק, ברמה של שני כוכבים ויותר. זאת בניגוד למה שנעשה בעבר שבניינים ממשלתיים לא תוכננו כלל כבנייה ירוקה.
• יש צורך בהצגת שלט במקום בולט בבניין המציין שהבניין הוא ירוק בדרגה X כוכבים. יש לפרט איזה ציון קבל הבניין בכל אחד מפרקי התקן.
4. יש צורך לפיתוח תקן ירוק ברמה של תב"ע.
• לפעמים נשמעת הטענה של מתכנן הבניין שעליו לבנות בהתאם לתב"ע, ולכן איננו יכול לשנות העמדה כללית של הבניין ואוריינטציה שלו. התייחסות לתכנון אקלימי-אנרגטי, כבר בשלבים הראשוניים של התכנון, עוזרת להגיע לפתרונות שהם גם טובים אנרגטית וגם כלכליים.
5. קיימת הסתייגות מבנייה ירוקה בתואנה שהיא לא כלכלית. יש צורך לכן בשיקולים הכלכליים להתייחס לעובדות הבאות:
• חיסכון באנרגיה לא מתחדשת בבניין מפחית את פליטות הגזים המזהמים, הגורמות לחולי והחסרת ימי עבודה. אלו גורמים שחייבים להיכנס לשיקולים הכלכליים.
• מאידך, התקן הירוק שם דגש על בריאות ורווחה, שחייבים להיות מאוזנים במשוואה של הכלכליות.
• יש לזכור, שהאנרגיה הזולה ביותר היא האנרגיה שלא משתמשים בה, כיוון והבניין מתוכנן נכון, ולכן אין צורך לאקלם אותו בצורה מופרזת. מכאן נובע חיסכון הן המידי, של עלות מתקני מיזוג האויר, שיכולים להיות צנועים בהרבה, והן בעלות השוטפת של אקלום הבניין.
מכיון והתכנון הנכון של הבניין הוא החשוב ביותר בהשגת בניין ירוק חוסך אנרגיה ומשאבים נוספים, אני פונה לחברי הארכיטקטים לשים דגש בתכנון הבניינים לא רק על היופי והצורה של הבניין, ולא רק על הפונקציונאליות שלו, אלא על היות הבניין מתוכנן נכון כבניין ירוק. רק כך נוכל להתגבר על החסמים של בנייה ירוקה שתהיה כלכלית וטובה. זהו אתגר שיכול להוליד פתרונות חדשניים הנובעים מהתייחסות רצינית לתנאי הסביבה, לתנאי האקלים, לאורינטציה של הפרויקט, ולחומרי הבנייה המקומיים.
עדנה שביב פרופסור אמריטוס
ארכיטקטית ובונה ערים, LEED AP, "מלווה בנייה ירוקה".
בוגרת הטכניון ואוניברסיטת קורנל בהצטיינות.
ב- 1979 יזמה ופיתחה את ההוראה והמחקר בנושא של תכנון אקלימי-אנרגטי ותכנון מבנים ביו-אקלימיים סולריים, ברמה של לימודי הסמכה ומוסמכים בטכניון.
מ- 1999 עוסקת בנושאים שונים של בנייה ירוקה, עם דגש על נושאים הקשורים לחיסכון באנרגיה בבניינים, חיסכון במים בתכנון השטחים הירוקים, ואיכות פנים הבניין.
הקימה בטכניון את מעבדת אקלים ואנרגיה בארכיטקטורה, בחסות משרד האנרגיה והמים ועומדת בראשה. הישגי המחקר האקלימי-אנרגטי שמבוצע במעבדה כוללים בין השאר:
• פיתוח של שיטות ומודלים ממוחשבים לתכנון מודע לאקלים ולאנרגיה - ברמת הבניין וברמת הבינוי.
• שימוש במודלים הממוחשבים לפיתוח המלצות לתכנון אקלימי אנרגטי ברמת הבניין וברמת הבינוי ההולמים את אזורי האקלים השונים בארץ - פירסום הנחיות התכנון נעשה בספרים המיועדים לארכיטקטים לשימוש בפרקטיקה היומיומית ששלושה מהם זכו בפרסים.
• הפיכת המלצות התכנון ברמת הבניין לתקן ישראלי (5282) דירוג אנרגטי של בניינים חלק א': בנייני מגורים וחלק ב': בנייני משרדים. על תקן זה מתבסס גם התקן הישראלי לארכיטקטורה ירוקה (5281) בנושא של אנרגיה בבניינים.
• חברה בועדת המומחים של התקן הישראלי: 5282 " דירוג אנרגטי של בניינים" ובועדת המומחים של התקן הישראלי: 5281 " בנייה בת קיימא (בנייה ירוקה)". פרק האנרגיה בתקן הבנייה הירוקה, המתייחס לתכנון הבניין, פותח ע"י פרופ' שביב.
• חברה בועדת מומחים של התקן הישראלי: 5280 "מעטפת הבניין" תקן שמהווה חלק מקוד הבנייה.
המחקרים ה"אקלימיים אנרגטיים" מיושמים במציאות הבנייה הישראלית על ידי מתן שרותי יעוץ למשרדי אדריכלים, למשרדים ממשלתיים ולגופים פרטיים וציבוריים.