חומר רקע
"כל עוד הנר דולק אפשר לתקן" (רבי ישראל סלנטר)
פורום הפסיכולוגים והעו"ס בבריאות הנפש לרפורמה מטיבה
__________________________________________________________
6.3.2017
ברפורמה בבריאות הנפש העביר משרד הבריאות את המערך הציבורי ממודל פסיכו- סוציאלי – רפואי למודל רפואי תוך שהוא משמיט חלק ניכר מהעבודה שנעשו בתחנות לבריאות הנפש.
משרד הבריאות חזר והעלה על נס את החשיבות הקשר בין הנפש והגוף אך בחר להתעלם מהקשר הבלתי ניתן להפרדה בין הנפש והגוף והמצב החברתי כלכלי. התניית הטיפול באבחנה פסיכיאטרית הביא להדרה של רוב האוכלוסייה מזכאות לטיפול, בעיקר רוב רובם של ילדים נוער והגיל הרך שעדין לא פתחו אבחנה פסיכיאטרית ומבוגרים במצוקה נפשית על רקע אירועי חיים או מצבים קשים כאשר אינם באים על רקע אבחנה פסיכיאטרית. למשל תושבי עוטף עזה, גבול הצפון או אזורים אחרים נפגעי טרור לא יכולים לקבל טפול נפשי שימנע החרפה במצבם הנפשי. גם במקומות בהם הוקמו מרכזי חוסן, הפתרון הוא זמני וצמוד לאירועים בעוד שהמצוקה שמקורה באירוע הקשה יכולה להמשך על השלכותיה המזיקות זמן רב אחר כך בצורה סמויה. כך גם לכשליש מהמבוגרים, העולים החדשים ואוכלוסיות אחרות הנמצאות ברמת סיכון גבוהה להגיב במצוקה נפשית על רגע מצבי חיים קשים כמו בעיות תעסוקה ואבטלה, מחסור בשירותים רפואיים נגישים ובהישג יד, וכן מגוון רחב של קשיים על רקע מצוקה פסיכוסוציאלית המחריפה לאורך הדורות.
התניית הטיפול ברפורמה באבחנה פסיכיאטרית גרמה לאוכלוסיות רבות לוותר על הטיפול כדי לא להישאר עם אבחנה פסיכיאטרית בתיק הרפואי, שבמקרים רבים גם אינה נכונה.
התניית הטיפול בקיומה של אבחנה פסיכיאטרית הביאה לקיצה את העובדה החיונית של איתור אוכלוסיות בסיכון וטיפולי מניעה. היא הפסיקה את שיתוף פעולה עם שירותי הרווחה, החינוך ושאר הגופים איתם עבדו התחנות לבריאות הנפש באינטראקציה חשובה וחיונית.
החופש שניתן לקופ"ח להשתמש בתוספת תקציב גדולה של כסף לא צבוע על פי שיקול דעתם ללא רגולציה מתאימה אפשר לקופ"ח להשתמש רק במחצית התקציב לבריאות הנפש על ידי הערמת קשיים ביורוקרטיים והעדפת טיפולים תרופתיים שהם זולים יותר על פני פסיכותרפיה.
בשלב השיווק של הרפורמה טען משרד הבריאות בכנסת כי עבודת המניעה תישאר בידי המדינה אולם דבר מהבטחה זו לא מומש. במסגרת הרפורמה גם נסגרות תחנות ממשלתיות לבריאות הנפש בשל יוזמה של מנהלים מקומיים, כמו סגירת התחנה לבריאות הנפש של רשל"צ שהייתה ממוקמת בשכונת המזרח, שכונה מוכת קשיים רבים, והתחנה לילדים ונוער באשדוד שנמצאת עכשיו בתהליך סגירה. גם בערים הגדולות בהן יש לכאורה אלטרנטיבה נסגרו כל הפעילויות או תת היחידות שאינן מקבלות מימון על פי מתווה הרפורמה, כמו פרויקט "הבית הירוק" בתחנה לילדים ונוער בירושלים שקיבלה לפני הרפורמה הורים ופעוטות בני 0-3 ללא כל רישום פסיכיאטרי, אפשרה אבחון והדרכת הורים שמנעה התפתחות פסיכופתולוגיה קשה. זאת בשל אי מימון פרויקטים העוסקים במניעה ושאין בהם אבחנה פסיכיאטרית. בצד אלו נסגרו מרפאות וצומצמה עבודה כמו המרפאה לילדים ונוער בצפת או ובגליל המערבי, זאת בשל בגלל אי יכולת המסגרות לעמוד בתנאי המימון של הרפורמה ובשל נשירה של עובדים וותיקים ומנוסים בכל הארץ בגלל הפגיעה בעבודה המקצועית ובאתיקה המקצועית.
בתהליך שיווק הרפורמה הבטיח משרד הבריאות שכל עבודת המניעה תעשה על ידי המשרד אולם דבר מהבטחה זו לא קוים. במסגרת הרפורמה אין יותר עבודת מניעה או כל שיתוף פעולה עם שירותים אחרים כדי לטפל בבעיות נפשיות בעודן באבן ובצורה כוללנית ואינטגרטיבית.
מתהליכים אלו נפגעים בעיקר הפריפריה הגאוגרפית וסוציואקונומית של ישראל.
האוכלוסייה שבעיקר פקדה את התחנות לבריאות הנפש הממלכתיות הייתה מבני מעמד הביניים והאוכלוסיות החלשות ביותר. סגירת התחנות לבריאות הנפש או צמצום העבודה לבעלי אבחנה פסיכיאטרית בלבד, ללא מימון הדרכת הורים או בני משפחה, וללא כל עבודה רב מקצועית בתוך צוות ועם יחידות אחרות בקהילה משאירה אוכלוסייה זו ללא כל מענה. בעוד שבמרכז הארץ האוכלוסיות המבוססות יותר כלכלית יכולות לפנות לטיפול פרטי הרי שבפריפריה הגאוגרפית אין לאן לפנות גם אם יש אמצעים כספיים. בכל מקרה הפריפריה הכלכלית חברתית אינה יכולה להיעזר במגזר הפרטי ועל אוכלוסייה זו נגזר להישאר ללא טיפול.
האוכלוסייה של שכונת המזרח ברשל"צ לא תיסע למרכז החדש שאמור פעם להבנות בפרק המדע ברחובות וכך לגבי הילדים והנוער באשדוד שאמורים אחרי הסגירה לנסוע למרכז החדש שיוקם ברחובות !!! או להתדפק על דלתות קופות החולים שאינן ערוכות לקלוט אותם.
משרד הבריאות וקופות החולים מצהירים על פתיחה של עשרות מרפאות לבריאות הנפש אלא שירידה לעומק חושפת שמדובר במקרים רבים, בעיקר בפריפריה, במטפל או שניים שמומחיותם בוודאי מוגבלת לתחום זה אחר ולכן אינם יכולים לתת מענה מקצועי ראוי לכל סוגי הבעיות ולכל סוגי הטיפול הנדרשים החל מרמת המניעה ועד המקרים הקשים ביותר.
מה יש לעשות כדי להבטיח טיפול נפשי ראוי לפריפריה הגאוגרפית והחברתית כלכלית בישראל?
בגלל השוני העצום בין העבודה שנעשתה על ידי התחנות לבריאות הנפש לפני הרפורמה לעומת המרפאות החדשות לכאורה שנבנות על ידי קופ"ח על פי מתווה הרפורמה יש לדרוש את פריסת התחנות הממלכתיות לבריאות הנפש בכל הארץ, כולל בפריפריה הגאוגרפית והחברתית כאשר כל העבודה שנגרעה במסגרת הרפורמה הביטוחית בבריאות הנפש תשולם ישירות על ידי המדינה.
יש לשרטט מתווה להרחבת השירותים בכל הארץ מבחינת מיקום התחנות, גודל הצוות הרב מקצועי, אוכלוסיית היעד והטיפולים שיתנו בהם. להגן מתווה זה בחקקה ראשית.
יש להגדיר בחוק את מחויבות המדינה לספק טיפול נפשי לכל אדם הסובל ממצוקה נפשית כפי שניתן היה לפני הרפורמה, ללא התניה של אבחנה פסיכיאטרית.
יש להגדיר בחוק את הפונקציות שהוחסרו ברפורמה כמו עבודה של איתור אוכלוסיות בסיכון ועבודת מניעה, ושתופי פעולה מקצועיים עם כל הגורמים איתן עבדו התחנות לבריאות הנפש לפני הרפורמה.
יש לדרוש הגדרה מחייבת של צוות רב מקצועי ביחס מוגדר לגודל האוכלוסייה והקשיים שלה.
יש לדרוש מימון מוגדר של עבודת איתור אוכלוסיות בסיכון ועבודת מניעה.
יש להגדיר ולחייב בחקיקה את חובת המדינה לאפשר הכשרה של מטפלים חדשים ושמירה על רמת מקצועיות ואתיקה.
בברכה,
חנה שטרום כהן
פסיכולוגית קלינית בכירה
יו"ר פורום הפסיכולוגים והעו"ס בבריאות הנפש לרפורמה מיטיבה
ויו"ר העמותה לבריאות נפש מיטיבה בישראל.
[email protected] , 052-4237250