חומר רקע
1
- התפתחות הילד
?בסימני שאלה
מערך היחידות הקהילתיות
להתפתחות הילד!בסכנה
- 2014 יוני-
: י”ע נכתב זה מסמך
הועד המנהל של הפורום הארצי של היחידות להתפתחות הילד
,בליווי מקצועי של צוות ארגון שתיל
בסיוע, ייעוץ ותמיכה של קרן שטיינמץ וקרן רש”י
2
תוכן העניינים
תקציר
! בסכנה – הילד להתפתחות הקהילתיות היחידות שירותי :מבוא :’א פרק
1
1
.
השירות מערכי
2
2
.
הרך בגיל ההתערבות חשיבות
3
3
.
איכותי לטיפול הקהילתי השירות חשיבות
4
4
.
למימושן הבטחות בין : חוק לפי המדינה אחריות
האירגונית במערכת מגבלות מיפוי : ’ב פרק
1
1
.אחידה ארגונית מתכונת היעדר
2
2
.והמקצועית המנהלית למעטפת מימון היעדר
מחייבת מימון מסגרת היעדר-
ומנהלית מקצועית למעטפת מימון היעדר-
העבודה ובדיני העובדים בזכויות הפגיעה-
הארגונית היציבות ערעור – העסקה רציפות היעדר-
רבות להוצאות ציבורי כיסוי היעדר-
התפתחות והיעדר ”קריסה“ אירועי ריבוי : היציבות היעדר השלכות-
המקצועי בשירות הפוגעת תלות-
3
3
.אדם בכוח המחסור
4
4
.פוטנציאלי עניינים ניגוד : החולים קופות
ושוויוני נאות שירות היעדר : הילד בזכויות הפגיעה : ’ג פרק
1
1
. נגישות- לשירות הילד מבית גדול מרחק : לטיפול זכאות
2
2
.
מוגבלת טיפולים מכסת
3
3
.
השירות באיכות פגיעה
4
4
.
מוגבל שירותים היצע
5
5
.
ממושכים ההמתנה תורי
6
6
.
קושי במימוש זכאות לטיפול
7
7
.
עצמית והשתתפות נוסף שירות עבור תשלום דרישת
8
8
.
מותאם לשירות בזכות פגיעה
9
9
.
ואיתור יישוג : חיוניים שירותים היעדר
4
5
5
5
6
7
8
12
13
14
14
14
15
15
15
16
16
16
3
והמלצות סיכום : ’ד פרק
1
1
.סיכום
2
2
.
המלצות
המוצע הפתרון עקרונות-
משולב פתרון נחוץ-
לשירות הילד זכויות הבטחת-
המענים טווח והרחבת השירות איכות הבטחת-
העובדים זכויות והבטחת מקיף מימון הסדרת-
הארגוני המודל הסדרת-
הארגונית הרשת עם היחסים מערך-
מקצועי אדם כוח היצע-
: נספחים
1
1
.הארצי הפורום תפקיד
2
2
.הבריאות משרד י”ע המוכרות הילד להתפתחות היחידות רשימת
מראי מקום
17
17
21
22
28
4
תקציר
,עם עיכוב בהתפתחות או צרכים מיוחדים היחידות להתפתחות הילד הן שירות חיוני, המיועד לסייע לילדים
,מצמצם את חלקן שש. מחקרים מלמדים כי טיפול מוקדם בבעיות אלו פותר או בעיקר מלידה ועד גיל
.וחוסך הון תועפות לאוצר המדינה
הילד בקהילה פועלות במסגרת הכרה של משרד הבריאות, ושירותיהן מתוקצבים היחידות להתפתחות
.מתרומות ידי קופות החולים, ומעט מקופת הרשות המקומית או-בעיקר על
:קשיים המסמך הנוכחי חושף כי בפעולת היחידות ניכרת שורה של
חלקן עמותות, חלקן פועלות כמדור :הפעלת היחידות אינה מבוססת על מודל ארגוני אחיד ומוכר
.1
ועוד. אין מסגרת מנהלית מוכרת של כפיפות או כללים אחידים בעירייה או במסגרת בית חולים
.ליישוב ומקיפים לפעולתם. בפרט, אחריות הרשות המקומית לפעולת היחידה משתנה מיישוב
היחידות אינן מתוקצבות בידי המדינה, למעט תמיכות מזדמנות. המימון באמצעות קופות החולים
.2
מכסה רק כמחצית מהוצאותיהן. שאר ההוצאות מכוסות באמצעות גיוס כספים מאת הרשות
.המקומית. ברשויות המצויות במצוקה כלכלית, ניתן לא אחת שירות מוגבל או חלקי
,מצטיינת בגיוס תרומות להתבסס על מימון מאת תורמים נדיבים, ואולם לא כל יחידה היחידות נאלצות
.3
.עניות ובפרט כך יחידות ברשויות מקומיות פריפריאליות או
:מגוון שירותי מעטפת מנהלית ומקצועית מימון המערכת המוקצה בידי קופות החולים אינו מכסה
.4
אחזקת מבנה, וכן ישיבות צוות, פיתוח צוות, הדרכה ,ניהול, מזכירות, מחשוב, הוצאות משרד
.המימון להקמת יחידה והצטיידותה חלקי .והשתלמות ועוד
בהיעדר מימון הולם ושוטף, היחידות מתקשות להבטיח יציבות ארגונית, ובפרט לבסס גרעין עובדים
.5
קבוע ויציב, ולבנות תשתיות ארגוניות ארוכות טווח. בחלקן, התעסוקה מתבצעת תוך פגיעה בזכויות
.העובד. יחידות לא מעטות מתמודדות עם אירועי “קריסה” ואף סגירה
הלקוחות, כנדרש לפי חוק בריאות ממלכתי: חלקן היחידות אינן מעניקות על כן שירות שוויוני לכלל
.6
לכל הילדים, וחלקן מתקשות בכך. בחלק מאזורי הפריפריה, השירות התפתח מעניקות שירות מיטבי
.באיחור, הוא חלקי, נגישותו מעטה וזמינותו מוגבלת
.היחידות סובלות ממחסור חמור בכוח אדם מקצועי מתאים
.7
,בשל התקצוב המוגבל, היחידות עלולות להיות נתונות במצבי תלות הפוגעים בשיקול הדעת המקצועי
.8
.או להעניק שירותים מועדפים לאוכלוסיות המסוגלות לשלם
בשל מגבלות התקצוב, נפגעת זכותו של הילד לשירות הולם. מכסת הטיפולים מוגבלת, היצע השירותים
מצומצם ואיכות השירות לילדים נפגעת. תורי ההמתנה בחלק מהמקצועות הטיפוליים ארוכים. קיימות
מגבלות לא הולמות על סוגי הטיפול הניתן. הזכות לשירות מותאם תרבותית אינה מכובדת תמיד, ושירותים
.חיוניים של יישוג ואיתור חסרים ברבים מהיישובים
הפורום הארצי של היחידות להתפתחות הילד קורא למשרד הבריאות להבטיח אחריות ברורה של המדינה
.בבד לחסוך עלויות עתידיות מיותרות-לקיום השירות, על מנת להבטיח את עתידם של ילדי ישראל, ובד
,המלצות הפורום מפורטות, וכוללות שינוי מרחיק לכת שמטרתו הבטחת זכויות הילד לשירות איכותי ומקיף
.ובכלל זאת הרחבת טווח המענים והפחתת התשלומים עבורם
:התמורה הנדרשת כוללת
.קביעת מודל ארגוני מחייב•
•
. למעטפת המנהלית והמקצועית•
•הסדרת מימון מקיף, ובכלל זאת
לרבות קופות החולים, משרד הבריאות והרשויות•
•
,הסדרת מערכות היחסים עם הרשת הארגונית
.המקומיות
.הבטחת היצע כוח אדם מקצועי הולם•
•
5
’פרק א
מבוא: שירותי היחידות הקהילתיות
! בסכנה- להתפתחות הילד
מערכי השירות 1
במדינת ישראל כמיליון ומאתיים ילדים בגילאי לידה ועד תשע שנים. על פי נתוני המחלקה להתפתחות
50%( שנים יעברו אבחון בתחום התפתחות הילד6 מהילדים עד גיל10% -הילד במשרד הבריאות, כ
,בישראל יזכו לטיפול בתחום התפתחות הילד במגוון מסגרות מהילדים3-4% -מתוכם, אבחון רפואי). כ
. ילדים בשנה32,000 -אחת ההערכות כ שהם לפי
קהילתיות יחידות78 ,יחידות להתפתחות הילד, בהן הכיר משרד הבריאות. מתוכן 92 בישראל פועלות כיום
לילדים עם עיכוב התפתחותי או צרכים אשר אינן שייכות לקופות החולים. יחידות אלה נותנות מענה
.מיוחדים
משולבות כמרכיב חיוני בעבודת המערכים היישוביים לגיל הרך, התורמים גם רבות מהיחידות הקהילתיות
.להעשרת הילדים, להדרכת הצוותים החינוכיים, להדרכת ההורים ועוד
,ומנהלית נתונות היחידות הקהילתיות לפיקוח של המכונים להתפתחות הילד באזורן מבחינה מקצועית
.קופות החולים השונות לבקרה של המחלקה להתפתחות הילד במשרד הבריאות ואף לבקרה של
פועלות במרפאות היישוביות של קופות החולים, וכן שירות ” יחידות שאינן מוגדרות “קהילתיות14 בבד-בד
.שמממנות הקופות בבית המטפל או בקליניקות פרטיות טיפולי פרטי
פועלות בהיעדר לנו (אין בעניין זה נתונים רשמיים) עשרות יחידות קהילתיות אחרות בנוסף, ככל הידוע
.מקבלות לטיפולן ילדים מתוקף הסכמים עם קופות החולים הכרה, או נתונות בהליכי הכרה, אך גם הן
חשיבות ההתערבות בגיל הרך2
ובחלקן עד6 הינקות ובגיל הרך (בד”כ עד גיל היחידות הקהילתיות מיועדות לתת מענה טיפולי לילדים בגיל
קריטית להתפתחות, ולאיכות הטיפול במהלכם ). מחקרים רבים מלמדים כי גילאים אלו הם תקופה9 גיל
.ותפקודו לאורך החיים השפעות מרחיקות לכת על הפרט
התערבות מוקדמת, מניעתית בגיל הרך עשויה לצמצם פערים עתידיים ולחסוך את ההשקעה הרבה הכרוכה
.בתוכניות שיקום וטיפול
.” דולר בגילאים בוגרים7 הבנק העולמי קבע כי “כל דולר שמושקע בילד בגיל הרך שווה להשקעה של
מחקרים כלכליים מוכיחים כי ההשקעה בגילאים אלו היא הרווחית ביותר ותישא תשואה לאורך זמן רב
.ביותר
משמעותית (חתן פרס נובל) בדק לאורך שנים ילדים שנחשפו להשקעהHeckman כך, למשל, מחקר של
.את ההחזר הגבוה לחברה של השקעה זו של תכניות התערבות בגיל הרך, לעומת קבוצות ביקורת, והראה
מבוגרים תכניות התערבות מקצועיות בגיל הרך היו בעלי יכולות טובות בגילאים נמצא שילדים שקיבלו
יכולת השתלבות10% מנבאתIQ ב10% לרכוש השכלה ולהתמיד בעבודה. בין השאר הוא קבע כי עליה של
.גבוהה יותר בגיל הבוגר
חשיבות השירות הקהילתי לטיפול איכותי3
הקהילתית. היחידות מצויות בקשר הוא בהדגשת האוריינטציה- ייחודן האיכותי של היחידות הקהילתיות
מנהלת ,ועל כן ערוכות היטב לתאם את הטיפול עם הגננת הדוק עם טיפות החלב, מעונות היום והגנים
.’המעון, טיפות חלב וכו
6
למקבלי ההחלטות ברמה היחידות הקהילתיות מחוברות לצרכי הקהילה באמצעות זיקה ישירה
מתאימים לצרכים קהילתיים מיוחדים. כך, למשל, סיוע המוניציפאלית. על כן הן מסוגלות לתת מענים
מיוחד המותאם במדויק לפרופיל הילדים המטופלים, הפניית ילדים מהיחידה לתכניות בפתיחת גן חינוך
העשרה של המרכז לגיל ייחודיות במסגרות אשר במעונות, שילוב של ילד שמטופל ביחידה בתכניות
.הרך
השירות בקהילה, ולכן מסוגלות ליזום ולקדם תוכניות לאיתור ילדים היחידות פועלות בתיאום עם גורמי
.יותר וכוללני יותר קשיים התפתחותיים. הן מאתרות בגיל צעיר יותר ומבטיחות טיפול מוקדם בעלי
החברתית, ועל כן יכולות לפעול למתן תמיכה היחידות נמצאות בקשר ישיר עם ההורים והסביבה
כגון שילוב תמיכה רפואית ורגשית, ולפעול כגורם מנהל טיפול בקרב ,הוליסטית של השירותים
.משפחות עם צרכים מורכבים וילדים בסיכון
היחידות נגישות לאוכלוסיות מוחלשות ועניות שהמודעות אצלן לחשיבות האיתור והטיפול המוקדם
.נמוכה. אלו הן אוכלוסיות שאינן ניידות ומתקשות להתנייד בתחבורה ציבורית
חוק: בין הבטחות למימושן אחריות המדינה לפי4
,לפי חוק, המדינה נוטלת אחריות לטיפול בילדים עם עיכוב התפתחותי באמצעות ביטוח בריאות ממלכתי
המושתת לכאורה על עקרונות של “צדק, שוויון ועזרה הדדית”. בחוק מובטח שירות “באיכות סבירה, בתוך
,זמן סביר, ובמרחק סביר ממקום מגורי המבוטח”. האחריות לאספקת השירות מוטלת על קופות החולים
.”החייבת לרשומים בה “למתן מלוא שירותי הבריאות שלהם הוא זכאי לפי חוק זה
לנוכח תפקידן החיוני ראוי היה כי היחידות להתפתחות הילד תזכינה למעמד של שירות חיוני שבאחריות
המדינה, ותתוקצבנה באופן הולם. כמו כן ראוי היה שהשירות יינתן באופן שוויוני ונאות בכל יישוב, ותובטח
נגישותו וזמינותו גם בפריפריה החברתית והגיאוגרפית. ראוי היה, כי ילדים מאוכלוסיות מוחלשות לא ייפגעו
.בהתפתחותם בשל מצבה הכלכלי של משפחתם
להתנהלותן של היחידות הקהילתיות, הן מבחינת ואולם, בפועל, המדינה נוטלת על עצמה אחריות מוגבלת
.הארגונית המימון והן מבחינת ההתנהלות
ההתקשרות העיקרית של היחידות מעוגנת בהסדרים חוזיים, מיוחדים לכל יחידה בנפרד, כספקי שירותים
,לקופות החולים. היחידות הן למעשה ספק משנה של הקופה: הקופה רשאית בכל עת להתקשר עם היחידה
.או להפסיק את ההתקשרות
קיימותו ויציבותו מוטלות כל העת בספק, בשל מספר סיבות ,התפתחות השירות הייתה ועודנה פגומה
:להלן, ועיקרן שיפורטו
כולל לשירותי מעטפת מקצועיים ומנהליים היעדר מימון ממלכתי מקיף: היעדר כיסוי למלוא השירות
המקומיים ובתרומות, ולחוסר יציבות מבנית, כולל היעדר יציבות חיוניים, הגורם לתלות עודפת במשאבים
.תעסוקתית
העדר מודל ארגוני אחיד המאפשר פעילות מקצועית סדורה ויעילה: היעדר מתכונת ארגונית, ללא הגדרת
. היצע וביקוש, מה שמקשה על התקשרות עם עובדים- כפיפות ברורה ועל פי חוק השוק
.בפריפריה מחסור בכוח אדם מקצועי, בפרט
.מערך התקשרות עם הרשת הארגונית, ובפרט קופות החולים, הכרוך בתלות
איכותי ומקיף, רבות מזכויות הילד לשירותי מניעה בבד, בהיעדר תנאי פעולה ותקצוב שיבטיחו שירות-בד
.קשה וטיפול נפגעות פגיעה
חלופי בתשלום או להגיע הנפגעות העיקריות הן אוכלוסיות מוחלשות, המתקשות להבטיח לעצמן שירות
.לשירות מחוץ ליישוב
.יוצגו הליקויים העיקריים הפוגעים בתפקוד היחידות ויוצגו המלצות לתיקונם בהמשך המסמך הנוכחי
7
’ב פרק
מיפוי מגבלות במערכת הארגונית
היעדר מתכונת ארגונית אחידה1
.לאחרונה ביישובים השונים ועד1986 היחידות הקהילתיות קמו בהדרגה ביוזמות מקומיות מאז שנת
וביכולת גיוס המשאבים שלה. ביישובים שאינם הקמתן הייתה תלויה באיתנות הכלכלית של הרשות
והוא עד היום מוגבל בהיקפו, בזמינותו, בנגישותו ולעיתים מזומנות אף מבוססים, השירות איחר להתפתח
.באיכויותיו
. בשנת2000 תושבים לא התקיימה יחידה להתפתחות הילד עד שנת6,000 לשם דוגמא, בירוחם שבה כיום
קמה היחידה) לא מוכרת במשרד הבריאות, אך מקבלת התחייבויות ע”י קופות החולים) ואולם היא2001
.. כיום היא עומדת בסכנת סגירה פעם נוספת2007 וחזרה לפעול בשנת2006 נסגרה בשנת
קמה2008 לא פעלה יחידה להתפתחות הילד. רק בשנת2008 אלף תושבים, עד שנת56 -בעיר רהט, שבה כ
.היחידה, הפועלת כיום במסגרת עמותת ליאלי
יחידות להתפתחות הילד המוכרות על ידי משרד הבריאות. השירותים3 ביישובים הבדואים פועלות כיום רק
הניתנים בהן רחוקים מלספק את הצרכים של כלל האוכלוסייה ולהבטיח את זכויות הילדים לשירות מקצועי
.הולם
מוגדר. היחידות הוקמו ביוזמת מגוון גורמים ציבוריים ופרטיים. חלק המודל הארגוני של היחידות אינו
ברשות, חלקן קשורות פועלות כעמותה, חלקן מאוגדות כחברה לתועלת הציבור, חלקן הן מדור מהיחידות
. בשני מקרים מסונפות יחידות לבתי1גג או לקרן פילנתרופית-לעמותת למתנ”ס או לקופ”ח, או בזיקה
. לא נקבע מודל ארגוני מקצועי מועדף, ודמותה של כל3. וקיימת גם יחידה המשתייכת לאוניברסיטה2חולים
.4יחידה מתהווה בגלגולי התפתחותה הייחודית בזיקה לרמה המקומית
מעונות של אמות מידה לפעולת היחידות: אמנם, קיימת בתקנות לפי חוק לא קיימת הגדרה הולמת
והמוצאת ביטוי גם בחוזר שפרסם ,שיקומיים הגדרה של דרישות ההכשרה והניסיון של אנשי המקצוע
. ואולם, לא קיימת הגדרה של דרישות ההכשרה בכניסה לעבודה ובמהלכה (הכשרה5מנכ”ל המשרד
בתפקיד). נעדרת הסדרה של תהליכי ההכשרה, ההדרכה, והפיתוח המתחייבים של הצוות המנהלי
.והמקצועי
יחידות16-ההכרה בידי משרד הבריאות איננה מהווה חובה, ואין התניה בין ההכרה לבין המימון. מתוך כ
). ניתן לטעון כי יחידה קהילתית אינה מפיקה כל2014 הן ללא הכרה (נתוני אפריל4 .הפועלות כיום בנגב
,תועלת מקבלת הכרה, כי יחידה מוכרת אינה מקבלת כל סיוע כספי נוסף או ליווי מקצועי בהיקף משמעותי
וכי די ליחידות בגיבוש חוזה עם קופות החולים. נטען לא אחת, כי הכרת המשרד מטילה על היחידות נטל
מינהלי מורכב ומיותר של פיקוח כפול ומכופל, בלא תרומה של ממש ליכולתן המקצועית, למעט האפשרות
.לקבל את התמיכה ההדרכתית והתקציבית ביחידות שמשתתפות בתכנית הלאומית
המקומי האחיד קשור לשאלת הכפיפות. כיום אין סמכות ציבורית ברורה במישור היעדר המודל הארגוני
:של היחידה לגורם ברשות המקומית המלווה את היחידה ודואגת להתפתחותה. אין כל כפיפות מוגדרת
החינוך, חלקן פועלות בזיקה לאגף הרווחה, אחדות פועלות במסגרת חלק מהיחידות פועלות בכפוף לאגף
חלק מהמרכז לגיל הרך ומיעוטן הכלכלית שליד הרשות, ואחדות בלי זיקה למוסד אחר. רובן מהוות החברה
:בטבלה כפי שניתן לראות עצמאיות ממנו
8
יישוב
דימונה
אור עקיבא
שדרות
טירת הכרמל
נתיבות
תמרה
רהט
אריאל
נצרת
בני ברק
אגף חינוך בעירייה
אגף החינוך
אגף החינוך
אגף החינוך
אין
אין
אין
אין
אין
בית החולים הוא
מוסד פרטי
אין
המרכז לגיל הרך
המחלקה לגיל הרך
הבית הפתוח לגיל הרך
)ע.גוונים, ע.המרכז לשירות פסיכולוגי
שער הנגב וויצו(
עירית טירת הכרמל
המתנ“ס
מתנ“ס תמרה
עמותת ליאלי
אוניברסיטת אריאל בשומרון
בית החולים הצרפתי
עמותת עזר מציון
הערות
היחידה הפועלת במסגרת
כפיפות לגורם
בשלטון המקומי
דוגמאות נבחרות- מסגרת וכפיפות- יחידות קהילתיות
היעדר מימון למעטפת המנהלית והמקצועית2
היעדר מסגרת מימון מחייבת
כמו המתכונת הארגונית, גם המסגרת התקציבית לפעולה הארגונית לקויה, ואינה אחידה ומספקת: קיים
תעריפון מומלץ לסוגי שירות שונים, מטעם משרד הבריאות, ואולם הוא בגדר המלצה בלבד, ואינו מחייב
את הקופות המממנות, ואפילו לא את אותן יחידות להתפתחות הילד שגובות תשלומים שמעבר לאלו
שמממנת הקופה. מבחינת הגורמים המפעילים, התעריפון מפלה לרעה את הפריפריה, מאחר והוא אינו נותן
.כל ביטוי לתוספת העלות הכרוכה במיקום היחידות בפריפריה
היעדר מימון למעטפת מקצועית ומנהלית
הטיפול אך אינן מעניקות כל מימון למעטפת המנהלית קופות החולים מממנות חלקית את שעות
,”הטיפול “נטו לקיום היחידות. במילים אחרות, קופות החולים מממנות את עלות שעת והמקצועית החיונית
.6וגם זאת אך ורק חלקית
-רמת הכיסוי והתעריף נתונים למשא ומתן ישיר בין הקופה ליחידה, ותלויים בכוח המיקוח – המוגבל מאד
של היחידה הספציפית. לעיתים, באותה יחידה כל קופה קובעת תעריף שונה. לעיתים, באותו יישוב פועלות
שתי יחידות הנותנות שירות של קופה מסוימת, ובכל אחת מהן התשלום עבור הטיפול (למשל, שעת
פיזיותרפיה) הוא שונה. יש יחידות שיש להם הסכם גלובלי עם הקופות. יש יחידות שיש הסכמים על פי
.מקצועות מסוימים, יש יחידות שיש הסכמי החזר דרך הביטוח המשלים
,ישנו קושי לחתום עם קופות החולים השונות על הסכמים בתחום הפיזיותרפיה, עבודה סוציאלית
.פסיכולוגיה, כמו כן אין הכרה של קופות החולים במקצועות הטיפול בהבעה
9
הפגיעה בזכויות העובדים ובדיני העבודה
ובזכויותיהם. היעדר המימון המלא משמעו כי רק מעטים מעובדי מצב זה פוגע פגיעה קשה בעובדים
מקצועיים זוכים למעמד של קביעות וליציבות תעסוקתית. בחלק מהיחידות, מועסקים עובדים היחידות
- חודשים כדי למנוע היווצרות יחסי עובד9 משך שנים רבות בהעסקה עקיפה, כעובדי קבלן, ומפוטרים מדי
הבראה ברבות מהיחידות, זכויות סוציאליות של העובדים נפגעות, כגון הזכות לדמי .מעביד ומתן קביעות
.או לנופש. פגיעות אלו כרוכות בהפרת דיני העבודה
שווה לעבודה שווה: חלק מהיחידות הפגיעה בזכויות העובדים מלווה גם בהפרתו של העיקרון של תגמול
במכונים להתפתחות הילד המסונפים לבתי החולים, זוכים העובדים .משלמות לפי תעריף שונה מאחרות
נהנים מהן של בית החולים לזכויות סוציאליות משופרות, שעובדי היחידות הקהילתיות אינם כחלק מהסגל
.)(יחד עם זאת, חלקם משתכרים מעט פחות
ברבות מהיחידות, נעדרת בשל מצוקתן .חסרה הגדרה כוללת של תנאי העסקה, המחייבת את כל היחידות
.זכויות עובדים כחוק הכלכלית מחויבות ברורה לשמירה על
ערעור היציבות הארגונית- היעדר רציפות העסקה
מצב זה של העדר העסקה יציבה, מערער את היציבות הארגונית, ומונע בנייה של היחידות לטווח
בנייה המחייבת גרעין כוח אדם קבוע ומתמחה המחויב ללמידה ולפיתוח היחידה ועל יסוד תוכנית-ארוך
אסטרטגית ארוכת טווח. היחידה תלויה בעובדים, שלעיתים אינם חשים כלפיה נאמנות מתמשכת ואינם
.משקיעים בה כ”ביתם” המקצועי, ולעיתים הם עוזבים בחטף כשנקרית בדרכם הצעת עבודה משופרת
,לשירותים מנהליים ולתשתיות מקצועיות, נפגעת ההתפתחות של גרעין ניהולי מתמחה בהעדר מימון
ומטפח ידע ארגוני. עקב כך עלול התפקוד של מערך הדרכה מקצועי מסודר, וכן של גורם מקצועי המשמר
.המנהלי והמקצועי להשתבש
עם ביקוש גובר לשירותיהן, היחידות מתקשות בשל הצורך להתמודד עם היעדר תקציב ובעיות יציבות, וכן
היקפיות של פיתוח ארגוני ומקצועי: הבטחת ההכרה, הבטחת מבנה ותשתית להתמודד עם מגוון משימות
.עם הרשת הארגונית ועוד תקינים, גיוס כוח אדם מתאים והכשרתו האיכותית, בניית קשרים הולמים
היעדר כיסוי ציבורי להוצאות רבות
הבריאות או קופת החולים: שירותי שורה ארוכה של שירותי היקף מנהליים אינם ממומנים בידי משרד
הביטוח, שכר הדירה, אחזקת המבנה והארנונה. ככלל, משרד ,הניהול והמזכירות, הציוד המשרדי, המחשוב
צוות, ציוד מממן את התשתיות המקצועיות, כגון הדרכה והשתלמות, ישיבות צוות, פיתוח הבריאות אינו
למשימות המתחייבות מנוהל עבודה תקין, כגון כתיבת מקצועי, ועוד. אין מימון לטיפולים שבוטלו ואף לא
.וסיכומי טיפול דו”חות מעקב
,הבריאות אינו נותן מענה לעלויות ההקמה, בניית המבנה וההצטיידות זאת ועוד, בד”כ המימון מטעם משרד
שירותים לנכים של המוסד מהוצאות הבנייה והציוד זכו בעבר למימון חלקי מאת הקרן לפיתוח (חלק
,לאחרונה). לעיתים ניתנה תמיכה ממשלתית לתחום נתון בשנה מסוימת לביטוח לאומי, אך סיוע זה פסק
משרד הבריאות להדרכת צוות אך זו היא התבטלה לאחר מכן. כך, למשל, ניתנה תמיכה מסוימת מאת אך
.7בוטלה אחר כך
בחלק מהמקרים ניתנים מענים תקציביים חלקיים בידי גורמים ציבוריים, בהם התוכנית הלאומית לילדים
ונוער בסיכון ביישובים בהם היא פועלת. מצב זה משפיע באורח סותר: הוא תורם לשיפור וביסוס השירות
.שוויון בין יישובי נתמכי התוכנית לאלו שאינם כלולים בה-בבד יוצר מצב של אי-בחלק מהיישובים, אך בד
.כמו גם אי שוויון בתמיכות פילנטרופיות
משרד החינוך ומשרד הרווחה אינם נותנים את חלקם לתקצוב יחידות להתפתחות הילד: משרד הרווחה
אינו מחויב לממן תקן עו”ס ביחידות להתפתחות הילד, וזאת אף שהאחריות לטיפול במשפחות רבות של
ילדים עם צרכים מיוחדים המגיעים למצבי סיכון מגיעה בסופו של דבר לפתחו, כך שלפחות חלק מהטיפול
10
שנותנים עו”סים ביחידות הקהילתיות הוא תחליף למתן שירותי הרווחה. בנוסף, יחידות רבות מעניקות
טיפול פסיכולוגי בדגש התפתחותי, המשלים במידה רבה לטיפול שמעניק השירות הפסיכולוגי חינוכי
.(שפ”ח) במשרד החינוך. ואולם משרד החינוך אינו משתתף בתקציב היחידות
הטיפול בהתפתחות הילד אינו מוגדר כתחום המצוי באחריות הרשות המקומית, שאינה אחראית בדרך כלל
כן, הקצאת המשאבים ליחידות הקהילתיות היא בדרך כלל פרי רצונה הטוב של-על שירותי בריאות. על
הנהלת הרשות המקומית ותלויה במידה מכרעת ביכולתה הכלכלית. בפועל, הרשויות המקומיות שונות זו
מזו מאד באורח ניכר במידת העושר, ומכאן גם ביכולתן לממן את השירותים וליטול אחריות להישרדותם
.8הכלכלית וליציבותם הארגונית
לילדים שהם תושביה, אין זה אומר שתיטול אחריות לילדיהם של גם כאשר רשות מקומית נוטלת אחריות
העיר אך אינה מוכנה לטפל בתושבי תל תושבי הרשויות השכנות. כך, למשל, העיר רמת גן מטפלת בילדי
.אביב הגרים בסמיכות
המפקחים מטילים על היחידות נטל כבד לנוכח היעדר המימון להוצאות רבות, חשוב לציין כי הגורמים
היחידות הקהילתיות נתונות למערך פיקוח בירוקראטי כפול ומכופל. היחידות .של פיקוח, שעלותו ניכרת
ולפיקוח מקצועי ,לפיקוח מקצועי ובקרה מנהלית של המחלקה להתפתחות הילד במשרד הבריאות נתונות
מארבע קופות החולים מקיימת פיקוח מקצועי ובקרה בבד כל אחת-של המכונים להתפתחות הילד. בד
.נתונות גם לפיקוח מקצועי של התוכנית הלאומית לילדים בסיכון מנהלית. חלק מהיחידות
11
:להלן טבלה המצביעה על העדר התקצוב
עלות
שכר המטפל- שעת טיפול
ביטול שעת טיפול
מבנה
אגף החינוך
אין תקצוב מוסדר
אין תקצוב מוסדר
אין תקצוב מוסדר
אין תקצוב מוסדר
אין תקצוב מוסדר
אין תקצוב מוסדר
אין תקצוב מוסדר
אין תקצוב מוסדר
אין תקצוב מוסדר
אין תקצוב מוסדר
אין תקצוב מוסדר
אין תקצוב מוסדר
אין תקצוב מוסדר
אין תקצוב מוסדר
אין תקצוב מוסדר
אין תקצוב מוסדר
אין תקצוב מוסדר
אין תקצוב מוסדר
אין תקצוב מוסדר
אין תקצוב מוסדר
אין תקצוב מוסדר
כנ“ל
כנ“ל
כנ“ל
כנ“ל
כנ“ל
באחריות הגוף המפעיל
מימון חלקי מקופת החולים במסגרת
מעלות50% התחייבות, מכסה עד
השכר למטפל עבור שעת טיפול.
כרוך בפגיעה בשכר המטפל והפרה
של דיני העבודה.
כרוך בהפרת דיני העבודה בידי
היחידות. לעיתים העסקה כעובדי
חודשים.9 קבלן ופיטורין מדי
זכויות עובדים נלוות הקבועות בחוק
כגון דמי הבראה, ימי חופשה וכו‘
הדרכה מוגבלת ניתנת באמצעות
. העובדים מקבלים הדרכה 9המכונים
כרוך בהפרת דיני העבודה.- בהתנדבות
התקיים עד לאחרונה מימון חלקי
מאת הקרן לפיתוח שירותים לנכים.
כנ“ל
שכר דירה
ארנונה ומס מוניציפאלי
מים, חשמל, גז, ביוב, מיזוג
שיפוץ ושדרוג- אחזקת מבנה
ניקיון
שירותי ניהול
שירותי מזכירות
ציוד משרדי
ציוד ממוחשב
הפעלת טלפון פקס- תקשורת
תחזוקת ציוד ממוחשב ושדרוגו
ספריה
הדרכה מקצועית לצוות
השתלמויות לצוות
ישיבות צוות
כתיבת דו“חות ומסמכי אבחון
תכנון טיפול ותיאום טיפול
פיתוח צוות
ביטוח מקצועי לצוות
ציוד טיפולי
הערות
מקור מימון
12
השלכות היעדר היציבות: ריבוי אירועי “קריסה” והיעדר התפתחות
עברה היחידה להתפתחות הילד2009 במצבי קריסה. כך, למשל, באוקטובר לא אחת היחידות מצויות
,חלקה במסגרת “גלובאלית” בלבד בקריית שמונה משבר כאשר קופת חולים כללית החליטה לממן את
התקשתה לממן את חלקה, והמועצות האזוריות השותפות והיחידה נקלעה לגירעון. עיריית קריית שמונה
. לא הייתה זו הפעם הראשונה בה התחולל10חלקן כל עוד לא ניתן חלקה של העירייה נמנעו מלתת את
גם . משבר דומה נרשם כאמור11 נקלעה היחידה בקריית שמונה למצוקה1999 ביחידה משבר: גם בשנת
.2007 והשירות הושבת ונפתח שוב בשנת , כאשר היחידה נסגרה לתקופה של שנה2006 בירוחם, בשנת
בהעדר בסיס פיננסי יציב, היחידות עסוקות מאד בהישרדות, ועלולות שלא למצוא זמן לפעול לקידום
,השירותים המקצועיים ולפיתוחם. אין זמן לטיפוח הזיכרון הארגוני, להפקת לקחים מן הניסיון המצטבר
ולהעברת הידע הנצבר לכלל היחידות. אין אפשרות להשקיע בהתמקצעות והתעדכנות מקצועית, וזאת
חרף השינויים התכופים בשיטות הטיפול ובטכנולוגיות. ההשתלמות המקצועית מתבצעת לעיתים לפי
.טעמו של העובד, ולא לשירות צרכי המסגרת, ומתנהלת מכיסו הפרטי, שלא כראוי
תלות הפוגעת בשירות המקצועי
,לעיתים היחידות תלויות בגורמים המממנים במידה העלולה לפגום בעצמאות השיקול המקצועי. כך
למשל, התלות בקופות חולים מקשה על מנהלות היחידות לסנגר על הילדים על מנת להבטיח להם שירותים
.מלאים
בלתי מקצועית של גורמים ברשות, כגון לצורך מניעת התלות ברשות המקומית עלולה לאפשר התערבות
בנגב שמחוץ ליישוב או מאוכלוסייה ספציפית. כך, למשל, חלק מהרשויות היהודיות שירותים מילדים
הערבים הבלתי מוכרים, אף שאלו לוחצות על היחידות שלא לתת שירות לילדים המגיעים מהכפרים
מנחים גורמים ברשויות יהודיות אשר מסבסדות את הטיפול נמצאים במצוקה קשה במיוחד. לעיתים
.)טיפול על פני שכניהם (היהודים והערבים כאחת להעדיף את תושבי היישוב בתור לקבלת
דבר ,חלק מהיחידות לפתח שירותים בתשלום פרטי או באמצעות הביטוחים המשלימים התלות דוחקת
.בזכויות ילדים בני השכבות המוחלשות הגורם להעדפת ילדים בני אוכלוסיות מבוססות כמו גם לפגיעה
המחסור בכוח אדם 3
בישראל קיים מחסור בכוח אדם פרא רפואי בכלל וברופאים בפרט. הועדה לבחינת אומדן צרכי כוח האדם
התמחויות. בדו”ח ב’ שלה הבריאות מצאה בדו”ח א’ שלה מחסור ניכר ברופאים במגוון העתידיים במערכת
מחסור רפואי, ואולם קיים-ברמה הארצית אין מחסור בכוח אדם פרא נמצא כי2008 שפורסם בפברואר
.בפסיכולוגים המתמחים באבחון וטיפול בילדים
,רפואי-בחלק מהאזורים ובעיקר בפריפריה קיים מחסור חמור בכוח אדם פרא ואולם, הניסיון מלמד כי
חרדיות וערביות. מבקר בפסיכולוגים התפתחותיים ובמטפלים רגשיים. מחסור עמוק במיוחד ניכר בקהילות
הבריאות בפריפריה ומצא כי קיים מחסור בעו”סים המועסקים את מצב מוסדות2013 המדינה בחן בשנת
התמחויות, כגון הבריאות, באנשי מקצוע בכל מקצועות הבריאות וכן ברופאי ילדים במספר במערכת
.. המבקר לא איתר במשרד הבריאות מידע המצביע על עומק המחסור12נוירולוגיה
לפי הערכה עדכנית של המחלקה להתפתחות הילד במשרד הבריאות נחוצות כיום למערך ההתפתחותי
משרות רופאים התפתחותיים. נתונים אלו מצביעים על מצוקה130 - משרות פרא רפואיות וכ1300 -עוד כ
.מערכתית קשה
היחידות ביישובי הפריפריה מדווחות על מחסור בולט, וכך, למשל, היחידה הקהילתית בשדרות לא הצליחה
. חודשים10 לאתר פסיכולוג התפתחותי במהלך השנתיים האחרונות. בדימונה חסרה קלינאית תקשורת מזה
גורם המרחק, קשה לספק בפריפריה שירות בהעדר נוסחת תקצוב שירותים המביאה באופן מתאים את
ובאופן הולם. לא אחת אנשי הצוות ביישובי הפריפריה עוזבים את בהיקף מתאים, בנגישות ובזמינות
גבוה והזדמנויות השתכרות רבות היחידות לאחר תקופת עבודה קצרה, לנוכח התנאים הקשים, לטובת שכר
.ומגוונות ביישובי המרכז
13
לאנשי מתאימה, נוצרה תחרות בלתי הוגנת בין רשויות בפריפריה על התגמול בהיעדר נוסחת תעריפים
.המקצוע
בהיקף ובאיכות מתאימים, אינו מסייע ליחידות משרד הבריאות, שהיה אמור להבטיח היצע כוח אדם
.יכולת לסייע בלא כל- והן נאלצות לעמוד מול אזרחים התובעים שירות ובצדק ,בהתמודדות עם מצב זה
קופות החולים: ניגוד עניינים פוטנציאלי 4
העומד בתחרות כלכלית עם היחידות ,החולים פועלות הן כגורם מממן של היחידות והן כספק שירות קופות
.עניינים פוטנציאלי הללו. המצב מעורר חשש לניגוד
לחץ להורדת היקף השירות או לפעול להגבלתו תפקידן הכפול עלול לכאורה לאפשר לקופות להפעיל
.היקף הטיפול ועוד) על מנת לצמצם עלויות ,(מבחינת תחומי הטיפול
,הקהילתיות. כך קופות החולים כדי להרחיב את השירותים שבמסגרתן על חשבון היחידות לעיתים פועלות
במרפאה של קופת חולים כללית בסמיכות ליחידה , שירות להתפתחות הילד2013למשל, בקריית גת נפתח ב
ניכר מזה שנים. פעולתה הבלתי מתואמת של קופת החולים הביאה לצמצום הקהילתית הפועלת בעיר
.במספר הילדים המגיעים ליחידה הקהילתית
כגון מרפא של קופת חולים ביישוב מסוים מאתרת ומגייסת עובד במקצוע רפואי לעיתים, כאשר מרפאה
בלבד. זאת, תוך פגיעה יציבות העסקתם של המטפלים בעיסוק, קופה זו מפנה טיפולים בתחום זה לעובדיה
ובאיכות של וביציבות הארגונית של היחידות. הדבר גורם לא אחת לפגיעה ברציפות .,ביחידות הקהילתיות
.השירות הניתן לילדים
של מנת להרחיב את סמכותן על חשבון עצמאות הפעולה המקצועית-על לעיתים פועלות קופות החולים
ליחידות הקהילתיות מתכונת ניהול תורים להכתיב2013 היחידות. כך, למשל, ניסתה אחת הקופות בשנת
מהלך זה עורר התנגדות רבה בקרב מנהלות היחידות מכיוון שהיא .באמצעות מרכז קביעת תורים מרכזי
המוצא ביטוי בתעדוף בקביעת ,נוטלת מידן את שיקול הדעת המקצועי ביחס לסדרי העדיפויות בטיפול
.התור
ברורה של משרד הבריאות, ולכן היחידות הקהילתיות נחשפות לסכנה לפגיעה בתחום זה, חסרה הנחייה
.בשיקול הדעת המקצועי ודחיקתו בשל שיקולים אחרים
14
’ג פרק
:הפגיעה בזכויות הילד
העדר שירות נאות ושוויוני
הפגמים החמורים בפעולת השירות שנמנו לעיל משפיעים השפעה שלילית על יכולתו למלא את תפקידו
.ולהבטיח את זכויות הילד
פגיעה זו בולטת במיוחד בהתייחס לקהילות בסטטוס כלכלי חברתי נמוך ובפריפריה, והפגיעה בילדיהן עמוקה
.במיוחד
נגישות- זכאות לטיפול: מרחק גדול מבית הילד לשירות 1
זכאותם של ילדים עם קשיי התפתחות לקבלת שירותים אינה מוגדרת כיום באופן מפורט ומלא: החוק אינו
.”מבהיר מהו טיפול ב”איכות סבירה” וב” מרחק סביר מהבית
ק”מ הינו מרחק סביר לקבלת טיפול, ואולם הורים רבים עקב30 בפרט, משרד הבריאות קבע כי מרחק בן
. המרחק ועלויות הנסיעה אינם נוסעים לטיפול במקום מרוחק
מכסת טיפולים מוגבלת 2
אובחן עם קשיים בתחום שנים ואשר6 עד3 החוק מוגבלת. כל ילד שגילו מכסת הטיפולים הניתנת במסגרת
זכאים לטיפולים ללא3 לתחום טיפול אחד (פעוטים מתחת לגיל טיפולים בשנה27 -התפתחותי זכאי ל
.)מכסה
טיפולים ממטפלים בשני54 בעיסוק, יקבל עד ילד בעל צרכים מורכבים, הזקוק הן לפיזיותרפיה והן לריפוי
.טיפול פסיכולוגי שייתכן שהוא זקוק לטיפולים נוספים או לתחום טיפול נוסף, כגון המקצועות ביחד, אף
.אינם זוכים למענה הולם המשמעות הינה, כי ילדים עם צרכים מורכבים
.אין דרך לערער עליה מטעמים מקצועיים מכסת הטיפולים אינה מספקת ולעיתים
.מהילדים זוכים לטיפול בכמות מוגבלת עקב כך, רבים
החולים, ואף לנציבות הקבילות בקופה, כמו כן לנציבות הקבילות לפי ההורים זכאים לכאורה לפנות לקופות
בשכבות המוחלשות, מסתפקים בשירות חוק בריאות ממלכתי, ואולם רק מעטים עושים זאת. רבים, בעיקר
.המתקבל ואינם מערערים
מקצועית: על ילדים בגילאים אלה לקבל טיפולים בשנה. אין לכך כל הצדקה9 -זכאי רק ל 6-9 ילד בגילאים
.6 שיקול דעת מקצועי, בדומה לזכאות עד גיל שירות מלא כנדרש, לפי
השירות פגיעה באיכות 3
,לעיתים גורמת המציאות התקציבית לפגיעה קשה באיכות שירות ולהפרה חמורה של עקרון השוויון. כך
דקות כנהוג, כמו כן, ישנם45 דקות ולא30 למשל, באחת הקופות במרכז הארץ הוחלט כי טיפול יימשך
מנת להבטיח טיפול לילדים רבים ככל-מטפלים שעובדים ברצף ללא הפסקה בין הטיפולים, זאת על
.האפשר
15
היצע שירותים מוגבל 4
מצומצם, ומגוון המטפלים מוגבל מאד. כאשר מטפל בחלק מהמקרים, בעיקר בפריפריה, היצע הטיפולים
למטפל, או כאשר הטיפול מושבת לחודש או חודשיים. כאשר אין התאמה בין הילד יוצא לחופשה, מתן
אין תחליף, והטיפול אינו- בימים או בשעות בהן המטפל נמצא אין להורים יכולת להביא את הילד לטיפול
.מתקיים
מהרשויות המקומיות באזורים אלו הבאת מגוון מטפלים לאזורי הפריפריה כרוכה בעלויות גבוהות, שרבות
.מתקשות לעמוד בהם
תורי ההמתנה ממושכים 5
הבריאות בנוגע לזמני המתנה בתור עקב המחסור בכוח האדם, אין היחידות עומדות בהנחיות משרד
אך בפועל , חודשים מיום הפנייה3 לטיפול כי ילד יתקבל לטיפול בתוך לטיפול. המשרד קבע כאמות מידה
.ארוכה במיוחד ההמתנה לטיפולי קלינאי תקשורת , חודשים. כך, למשל9-12 לעיתים מזומנות ממתין ילד
.להתפתחות הילד ממושכים גם תורי ההמתנה במכונים
המתנה בת מספר חודשים לאבחון במכון להתפתחות הילד, ואחר לעיתים קיים מצב של תור כפול: תחילה
ועד לתחילת הטיפול המתנה שנייה בתור לטיפול ביחידות. התוצאה: ההמתנה מרגע האיתור הראשוני כך
!שלמה אף שנה- חודשים ויותר, ולעיתים4 אורכת
כושל של חלון ההזדמנויות שיצר האבחון, כאשר משמעותו של איחור בן חודשים רבים בטיפול היא ניצול
בטיפול תמיד הטיפול המאוחר יכול להדביק את הפער, והנזק הנוצר בשל העיכוב בתחומים רבים אין
,ניצול של תקופת ההתפתחות הדינמית של הסינפסות במוח-אינו ניתן לתיקון. כך, למשל, נזק הנוגע לאי
הינם הגיל הצעיר. (התפתחות הסינפסות מואטת ומתקבעת בהמשך הדרך), נזקים נוספים המאפיינת את
.בתחום הדימוי העצמי, כישורים יומיומיים ושילוב חברתי
משמעה מתן עדיפות ברורה למשפחות היכולות להבטיח לעצמן טיפול במסגרת ההמתנה הממושכת
.פרטית, ועל כן היא מהווה פגיעה קשה בעקרון השוויון
קושי במימוש זכאות לטיפול 6
לעיתים הזכאות לשירות אינה מתממשת. כך, למשל, ילד המתמודד עם עיכוב התפתחותי זכאי לטיפול
פסיכולוגי, ואולם בפועל, זכות זו ממומשת באופן חלקי בלבד, בשל העדר מטפלים ומסיבות נוספות. בחלק
.מהמקרים, הורים נאלצים להיאבק על מנת שילדם יזכה לטיפול פסיכולוגי
שיח קשה עם יחידות הבקרה בקופות החולים, בסיוע העובד-כך, למשל, לעיתים ההורים מנהלים דו
לא. לעיתים השירות ניתן בקופה-המטפל בהם. לעיתים בקופות חולים מסוימות השירות ניתן ובאחרות
.מסוימת, אך רק בחלק מסניפיה. לעיתים שירותים אלו אינם מתקבלים בהיקף ראוי ובאיכות הולמת
לא אחת, גם ביחידות שעובד בהן פסיכולוג התפתחותי, הקופה ממאנת להעניק להורים התחייבות
.לתשלום
הקופות, שהן הגורם המממן בעקיפין את העובדים נקלעים עקב כך לעיתים לעימותים לא פשוטים עם
.על העובדים, ובפרט על מנהלות היחידות, ניגוד עניינים בלתי נסבל שכרם. מצב זה כופה
מהקופות נמנעות ממתן שירות זה אפילו גם הדרכת הורים בידי עובד סוציאלי מחייבת לעיתים מאבק. חלק
קורת גג שהנחיות משרד הבריאות מחייבות כי יזכו לכל סוגי הטיפול תחת ,לילדים עם לקויות מורכבות
.אחת
.עם ההורים והילד בבית המשפחה אינו מוכר רשמית כשירות זאת ועוד, קיום מפגשים של עובד סוציאלי
.מכסה קופת החולים את ההוצאה ולעיתים לא לעיתים
16
דרישת תשלום עבור שירות נוסף והשתתפות עצמית 7
עבור טיפולים, כגון כאשר המכסה נגמרה, כאשר אין ביחידה הסמוכה במקרים רבים, הורים אנוסים לשלם
-עבור שעת טיפול עלול להגיע ל לביתם מטפל מתאים או שהמטפל אינו נגיש בשעות הדרושות. התשלום
הורים .₪ 4,000 טיפולים נוספים בשנה מכיסו ייאלץ לשלם20 להעניק לבנו לפחות. הורה המחליט₪ 200
.אינם זוכים לטיפול החיוני להתפתחותם רבים אינם יכולים לשלם סכום כזה, ועל כן הילדים
בהשתתפות. לעומת אינו כרוך3 ההורים אינה זולה: הטיפול בילד עד גיל גם עלות ההשתתפות העצמית של
שקל לטיפול. המשמעות: הוריו של ילד הזוכה לשני28 -כ שנים משלמים3-6 זאת, הורים של ילדים שגילם
.13 לחודש₪ 224 טיפולים בשבוע יידרשו לשלם
משפחות רבות אינן מסוגלות לשלם אפילו את סך ההשתתפות העצמית. משפחות עניות שאינן זוכות
. נמנעות מקבלת הטיפול, וזכויות ילדיהן מקופחות-לפטור בשל אי זכאותן לקבלת קצבת הבטחת הכנסה
.במקרים אחרים, הורים אנוסים להיאבק על קבלת החזר כספי לאחר ששילמו על טיפול מכיסם ללא הצדקה
.לעיתים, ילדים שאין להם ביטוח משלים אינם זוכים לשירות
פגיעה בזכות לשירות מותאם 8
חרדים וערבים למטפלים שאינם מודעים לכללים בסיסיים לעיתים, מופנים בני קבוצות מיעוט ובפרט
ילדים ערבים מופנים לעיתים למטפלים שאינם דוברי השפה הערבית, דבר .בתרבות הקהילתית שלהם
.)או קלינאות תקשורת שפה כגון פסיכולוגיה-העלול לגרום לכישלון הטיפול (בפרט במקצועות תלויי
הנחיות בדבר “התאמה והנגשה תרבותית ולשונית2011 בשנת מנכ”ל משרד הבריאות קבע בחוזר שפורסם
.14ואולם היחידות ההתפתחותיות מתקשות לעמוד באמות המידה שקובע חוזר זה ,”במערכת הבריאות
היעדר שירותים חיוניים: יישוג ואיתור, ללא איתור מוקדם לא ינתן טיפול מוקדם 9
אינם ,) ואיתור ילדים עם עיכובי התפתחות בגילאים המוקדמיםOUTREACH( שירותים חיוניים, כגון יישוג
בקרב במידה נאותה. התוצאה היא פגיעה בהתפתחותם של ילדים רבים, בעיקר ניתנים ברבים מהיישובים
.אוכלוסיות מוחלשות
,התוכנית הלאומית לילדים בסיכון” בתחום התפתחות הילד“ חלק מהיישובים בהם פועלת-כך, למשל, ב
המוקדם. לעומת זאת, ביישובים אחרים, האיתור מתבצע מאוחר, לעיתים לאחר הוגברו מאמצי האיתור
.קשות של כישלון ותסכול שהתפתחות הילד נפגעה באופן מתמשך, או לאחר שהילד חווה חוויות
לאיתור, הוא מופנה בעיקר למסגרות חינוך ציבוריות, ואינו גם כאשר ליחידות ההתפתחות מוקצה תקציב
.שאינן מוסדרות, כגון משפחתונים פרטיים מגיע למסגרות
.המרכז לגיל הרך ידי גורם אחר: טיפות החלב, תכנית ברשות, תכנית איתור של בכל רשות האיתור נעשה על
בעלת תקציב מוגבל ולא על שירות איתור מסודר לאורך שנים הבעיה היא שמדובר על תכנית שבדרך כלל
.והינו חלק מהמערך ההתפתחותי ברשות
יישובים נבחרים ,קבלת שירותי איתור
יישוב
שדרות
בני ברק
כלול בתוכנית הלאומית
לא כלול בתוכנית הלאומית
איתור מגילאי מעון יום
לא כולל מסגרות פרטיות וגני מוכש“ר
איתור דרך תכנית ”חצר פעילה“
הערות
איתור ילדים מגיל
17
:’פרק ד
סיכום והמלצות
,איך ניתן לשנות את המצב החמור ולהבטיח לכל ילד בגיל הרך הזקוק לטיפול
.שירות איכותי, נגיש ובר קיימא
סיכום 1
טיפולים. מספר הילדים המטופלים960,000 -על פי הערכה, מדי שנה מתבצעים בתחום התפתחות הילד כ
.נמצא בעלייה מתמדת
,לנוכח ההיקף העצום של השירות, לא ניתן להמשיך להפעילו ללא מימון מוסדר, ללא מסגרת ארגונית ברורה
ללא שירותי מעטפת מנהליים ומקצועיים תקינים, וכאשר הוא נגוע בתלות הפוגעת בשירות המקצועי ונתון
.במחסור בכוח אדם מקצועי
.משרד הבריאות חייב להבטיח אחריות ברורה יותר לקיום השירותים ולקיימותם הארגונית והכלכלית
לנוכח השאיפה להבטיח את עתידם של ילדי ישראל, ואת חוסנה של החברה, וכדי למנוע את הנזקים הקשים
.הנגרמים לילדים ובפרט לאלו בפריפריה, על הממשלה לשנות את מדיניותה
דווקא בראייה כלכלית, לנוכח החתירה לצמצם את התלות בשירותי הבריאות והרווחה ואת העלויות
המיותרות לשירותי שיקום בראייה לטווח הארוך, ראוי להבטיח כי השירות יינתן בהתאם לנדרש, ללא מכסות
.מגבילות, ובלא תלות בהשתתפות הורים
המלצות 2
עקרונות הפתרון המוצע
כל ילד בישראל הזקוק לשירות מניעה או טיפול עקב עיכוב או פגיעה בהתפתחות, חייב לקבל שירותים
.1
.פי אמות מידה מקצועיות-איכותיים, זמינים ונגישים בהתאם לצרכיו, וזאת על
והמשאבית של היחידות תובטח, והן תוכלנה לפעול ולהתפתח מתוך הקיימות הארגונית, המקצועית
.2
.ורציפות יציבות
בלא-הטיפול יינתן בתשלום השתתפות עצמית מזערית, וביחס לאוכלוסיות הנתונות במצוקה כלכלית
.3
.השתתפות בתשלום
,ובקרב רבדים שונים ואוכלוסיות שונות לפי סטנדרטים אחידים ,השירות יינתן במרכז ובפריפריה
.4
.אפליה בשוויון ובלא
.יחידות להתפתחות הילד יפעלו כשירות קהילתי מקצועי ואיכותי, נגיש וזמין
.5
נחוץ פתרון משולב
.ראוי לשים סוף לתהליך שבו היחידות מתפתחות באופן “ספונטני” ללא תכנון כולל
יש להביא את היחידות למצב שבו קיים פתרון אסטרטגי לקשיים ובתוך כך הפתרון התקציבי והארגוני
חייבים להיות משולבים זה בזה. פתרון ארגוני שלא ייתן מענה לצד התקציבי, לא יביא תועלת, אלא להיפך
.עלול לגרום נזק .גם פתרון תקציבי שאינו מתייחס להיבט הארגוני עלול להחטיא את מטרתו
18
הבטחת זכויות הילד לשירות
ומרחק מידה הולמות לטיפולים התפתחותיים ביחידות. בין השאר, קריטריונים של זמן קביעת אמות
.1
.לקבלת השירות
הבטחת זמינות שירותים בשעות אחר הצהריים, למניעת פגיעה בעבודת ההורים ובשעות הלימוד או
.2
.הביקור בגן של הילדים
. תושבים10,000 -הקמת יחידה להתפתחות הילד בקהילה, בכל יישוב שבו יותר מ
.3
מתן מענק הקמה ליחידות חדשות, שיכסה את עלות המבנה, והציוד הראשוני. גודל המענק ייקבע
.4
.בהתאם לצורך הקיים ביישוב ובאזור
שיאפשר להגדיל את המכסה לפי טיפולים בשנה, והבטחת מנגנון ערר35 -הגדלת מכסת הטיפולים ל
.5
.שיקול מקצועי
.9 טיפולים בשנה) גם לילדים עד גיל35( הבטחת מכסת הטיפולים
.6
.תור ההמתנה לתקופה מרבית של חודש ימים. כלומר, העסקת מספיק אנשי צוות על בסיס קבוע קיצור
.7
קביעת הזכות לבחור בין מטפלים, על מנת להבטיח התאמה ותקשורת מיטבית בין הילד למטפל, או
.8
.במקרה שהילד או ההורה אינו שבע רצון ממטפל מסוים
.ללא “פרוטקציות” ובלא כניעה ללחצים ,הבטחת נגישות שווה לשירותים, לפי אמות מידה מקצועיות
.9
.. צמצום ההשתתפות העצמית לסכום סמלי, ומתן הנחות למשפחות במצוקה כלכלית10
נשים שאינן מקבלות קצבת הבטחת הכנסה כי אם קצבאות אחרות, כגון . הרחבת הפטור גם למשפחות11
.חד הוריות המקבלות דמי מזונות
והרחבת טווח המענים הבטחת איכות השירות
.הבטחת שירות מקצועי, איכותי, נגיש ושוויוני, תוך מעקב, בקרה והשתפרות מתמדת
.1
מענה מוקדם, מקיף ואפקטיבי לצרכים קיימים, באמצעות תכניות הרחבת השירותים בהדרגה, תוך מתן
.2
.יישוג ואיתור מוגברות והתערבות טיפולית מוקדמת
הרחבת הזכאות לשירותים. בין השאר, הזכאות לשירותי טיפול רגשי והדרכת הורים. הדרכת הורים תוכר
.3
טיפולים בממוצע. הטיפול הרגשי יוגדר כמרכיב חיוני בכל טיפול פרא רפואי10 כמרכיב חיוני ויוקצו
.וייכלל בהיצע השירותים
ויצירה או טיפול עם בעלי ומתן מענה לטיפולים שאינם בחוק, כגון טיפול באמנות, טיפול בהבעה הכרה
.4
.חיים
.הכרה ומתן מענה לצרכים חדשים, המזוהים במחקרים עדכניים
.5
19
הסדרת מימון מקיף והבטחת זכויות העובדים
המנהליים והמקצועיים, ואף מבטיח מענה הבטחת מימון מקיף, המכסה את כלל מרכיבי המעטפת
.1
היחידות. זאת, הן מאת קופות החולים, והן מאת משרד לתהליכי הקמה, התחדשות ופיתוח של
.כגון באמצעות ערוץ תמיכות ,הבריאות
קביעת תעריפים מחייבים לשעת טיפול, שיחולו על קופות החולים , כך שעלות ההתחייבות תכסה את
.2
מכלול המעטפת והיחידות לא יזדקקו למשאבים עירוניים ולתרומות לצורך קיומן. כיום התעריף מכסה
מההוצאות. התעריף שיקבע יכלול התאמה לפי מרחק ההגעה של המטפל למקום מתן50%רק עד כ
.השירות, תוך מתן העדפה לפריפריה
.כלכלנים יש לבחון סוגיה מרכזית זו בסיוע של
.3
.הבטחת זכויות העובד של העובדים ביחידות, לרבות “זכויות סוציאליות” ורציפות העסקה
.4
חות, ביקור בית, ישיבות צוות, הדרכות, הדרכה אישית”הבטחת תשלום הוגן למטפלים עבור כתיבת דו
.5
.או ביטול טיפול ,)(סופרויז’ן
.הקצאת זמן לתכנון טיפול ולתיאום טיפול, לרבות קשר לגורמי המקצוע ולמשפחות
.6
הסדרת המודל הארגוני
את פיתוח מודל ארגוני ומקצועי הולם ליחידות ההתפתחותיות, התואם לצרכי הילדים, ומאפשר קביעת
.1
.השירותים באופן מיטבי
אימוץ עקרונות הדגם הבין משרדי של התוכנית הלאומית, הקובע את שייכות היחידות הקהילתיות
.2
.למרכז הגיל הרך, ועיגון עיקרון אחריות הרשות המקומית למתן השירות
.אמות מידה כוללניות לפעולת היחידות קביעת
.3
.תרבותית ביחידות-הבטחת הגישה הרב
.4
.טיפוח הגישה הקהילתית ביחידות
.5
.הפעלת היחידות להתפתחות הילד כמוקד ידע
.6
.הקצאת משאבים ליצירת מאגרי מידע הולמים ביחידות
.7
.הפעלת היחידה להתפתחות הילד כמוקד ידע ומידע לקידום איכות הטיפול
.8
.בכל גיל הקצאת משאבים לתוכנית איתור לאומית מקיפה, המשתלבת בעבודת מסגרות החינוך
.9
.. מתן הכרה ליחידות כמקום התמחות, והסדרת הדרכה למתמחים במרכזים אזוריים10
.ומחייב . הגדרת תהליכי ההכשרה וההדרכה ביחידות באופן אחיד11
. שעות לחודש, באופן פרטני או במסגרת קבוצה לפי הצורך4 . הבטחת הדרכה לכל מטפל בהיקף12
/היחידות בהכשרה ארצית או אזורית ייעודית. המנהלים יהיו אנשי חינוך . הבטחת השתתפות מנהלי13
.רפואיים, בוגרי הכשרה ייחודית-יעוץ/ עבודה סוציאלית/פסיכולוגיה/מקצועות פרא
20
מערך היחסים עם הרשת הארגונית
היחסים עם הרשת הארגונית, ובפרט קופות החולים והמכונים להתפתחות הסדרה יעילה של מערך
.1
.בקופ”ח בין השאר, קיצור הליכים, והבטחת תאום מרבי עם מרכזי הבקרה .הילד
קביעת הסדרים לשמירת האוטונומיה המקצועית והמנהלית של היחידות ביחס לקופות החולים, לרבות
.2
.בתחום הבקרה, ולמניעת פגיעה בשיקול הדעת המקצועי
המשפחה. בפרט, הפניית ילד שלו לקויות מתן עדיפות ליחידות הקהילתיות בהפניית הילדים בידי רופאי
.3
הקהילתיות. זאת מאחר ויחידות אלו מתאימות יותר, בהיותן מצויות בקשר מורכבות אך ורק ליחידות
.הדוק למסגרות הקהילתיות ולמכונים להתפתחות הילד
.)2/3 ,קביעת שיעור מהטיפולים בכל אזור, שיופנו ליחידות הקהילות (למשל
.4
.ביחס למתן שירות לילדים המגיעים מחוץ ליישוב קביעת כללים מחייבים
.5
.קביעת כללים ביחס למערכת היחסים המקצועית עם הרשויות המקומיות
.6
אדם מקצועי היצע כוח
הבטחת היצע כוח אדם מתאים בכלל התחומים הרלוונטיים להתפתחות הילד. דגש מיוחד יושם על הבטחת
כוח אדם איכותי ליישובים בפריפריה וכן על הבטחת כוח אדם מותאם לקהילות הערביות והחרדיות, על
.תרבות-מנת לאפשר טיפול רגיש
(בקרב האוכלוסייה הערבית ישנם עובדים שהוסמכו בירדן. יש מקום לחשוב על הכשרה מרוכזת עם
. )התמחות בעבודה ביחידות ההתפתחותיות הקהילתיות
.יש מקום לחשוב על תמריצים כלכליים לעובדים שיגיעו לפריפריה
21
נספחים
: תפקיד הפורום הארצי 1
הפורום הוקם על ידי מנהלות יחידות קהילתיות להתפתחות הילד, מתוך דאגה אמיתית להמשך קיומן
.וליכולתן לתת טיפול לילדים ולהורים הזקוקים לכך
של היחידות להתפתחות הילד ואת הפורום פועל במשותף למציאת פתרונות ומענים שיבטיחו את קיימותן
.ביותר יכולתן להעניק שרות ברמה הגבוהה
במדיניות לשם הבטחת שירותים הולמים לילדים הפורום פועל מול מקבלי ההחלטות על מנת להביא לשינוי
.מכל קבוצות האוכלוסייה
:משימותיו בין
.להציג את חשיבות תפקידן של היחידות
.1
.להצביע על פגמים בשירותים הניתנים, ולהעלות את המודעות לנזק הנגרם בגינם
.2
.את הצרכים המנהליים המקצועיים והמימוניים של היחידות להגדיר
.3
.להציע חלופות מדיניות שיבטיחו שירות הולם
.4
.לקדם את מימוש החלופות המתאימות
.5
הפורום פועל באמצעות עמותת יחדיו ובסיוע קרן רש”י וקרן שטיינמיץ. הוא מובל בידי ועדת היגוי הנבחרת
.בידי מנהלי היחידות החברות בו, ומנוהל בידי מנהלת מקצועית
הפורום פועל בשותפות הדוקה עם ארגונים הפועלים למען טובת הילד, ובהם ארגונים מקצועיים וארגוני
הורים. זאת, מתוך תפישה עקרונית של מחויבות מקצועית עליונה למימוש זכויות הילד. הפורום מגבש
.שותפות עם הורים שילדיהם מקבלים שירות ביחידות
ועם הגורמים ששותפים לרשת ,הפורום חותר לפעול בשותפות עם הגורמים המפעילים את היחידות
.המטפלת
22
רשימת היחידות הטיפוליות להתפתחות הילד המוכרות במשרד הבריאות 2
1
–
43
956
,
02-5716767
02-5716768
2
–
9
02-6516727
02-6516747
3
–
17
,
02-5666608
02-5391913
4
7
02-6446819
02-6429989
5
5
27340
91272
02-5370906
02-6338399
6
31
5788
2
02-5824997
02-6405000
02-5388484
7
02-5815060
8
19
,
02-5480128
165
9
24
18208
,
91181
02-6338404
02-5328608
10
47
7755
,
02-5693341
02-5693342
11
1
02-5905106
02-5904106
12
7,
5332735 -02
72
5797046 -02
02-5790461
23
13
94100
073-2370600
073-2370651
14
02-5848600
02-58486 23
15
110
02-9964325
02-9964335
16
6
,
992094 7-02
9920948 -02
17
9
,
02-6333754
02-9991522
18
16
,
71720
08-9737002
08-9737003
19
1
51
9741163 -08
9741833 -08
20
,
6
,
08-9727156
08-9732084
08-9702050
21
08-9736113
08-9736114
22
30071
90500
02-5803294
15325803294
23
13
,
72503
9201526/7 -08
9253989 -08
24
9
,
03-5090563
03-5512969
25
14
,
03-5569693
03-5590850
26
–
3
47
71225
08-9240884
08-9208234
27
2202
,
03-9380979
03-9388526
24
28
12
.
435
,
51103
03-6171807
03-61717 23
29
26
,
03-6761166
072-2449193
30
5
:
03-6144414
03-6144413
31
86
,
03-6717723
03-6717722
32
–
36
,
68163
03-5122109/173
03-5122175
33
-
-
87
-
60250
03-7353507
03-5338661
34
10
700
,
03-7402203
03-6352851
35
8
03-6305600
03-6305620
36
41
,
03-5747015
03-5747013
37
3
,
"
9392630 -03
0732132090
38
14
,
03-9160571
03-9160549
03-9072473
39
–
30
444
,
44853
09-7929980
09-7929982
40
1
44820
03-9066448
03-9066497
41
29
43100
7701222 -09
7701258 -09
7710465 -09
42
12900
69697 43-04
6961360 -04
25
43
23
880
6959486 -04
6902098 -04
44
69
,
04-9880504
04-9886078
45
2
,
04-9904313
04-9905257
46
8
9921192 -04
9923541 -04
47
3
14930
04-6789979
04-6789979
48
1
04-6540082
49
04-6494044
04-6495424
50
1
49
8575216 -04
8570776 -04
51
6508
8571432 -04
8576780 -04
52
14
,
-
04-6508800/8
073-2284310
53
04-6371490
54
–
7
,
048456600
04-8478452
55
11
,
04-8789529
56
–
163
,
16910
04-6701205
57
–
415
,
17907
04-9508950
04-9861578
58
24930
04-994962 8/9
26
59
–
50
,
30810
04-6740892
60
1022
37000
04-6371153
04-6274928
61
30600
04-6660333
6261522 -04
62
4597
30010
04-6110582
04-6110581
63
126
30100
04-6384142
04-6280610
64
77
20200
04-9502704
65
44915
09-7932214
66
21
,
"
09-8924260
09-8924279
67
17
,
09-8607294
09-8607286
68
09-8359939
09-8857166
09-8827838
69
–
24
09-8346847
09-7719622
09-8339064
70
25
09-7735352
09-8859218
09-7745932
71
52
,
08-9454650
08-9454208
72
71
8
9445158 -08
9445188 -08
73
40
08-6498967
08-9468960
27
74
8
4425
32477
8652463 -08
8668863 -08
8661794 -08
75
19
08-8623222
08-8623233
76
15
,
08-8688111
073-2284712
77
1
,
08-6494003
08-6494120
78
346
08-6899110
08-6442036
79
–
79585
08-6887949
08-6883619
80
28
654
6812368 -08
6601857 -08
81
,
85465
077-3191170
9982629 -08
9982032 -08
82
11
143
,
08-9923725
08-6995654
83
416
,
85357
08-9910616
08-99106 18
84
161
5
:
08-6299600
086299619
85
21
,
:
08-6460909
86
2
08-6467589
08-6466356
87
7
,
85730
08-6519318
08-6519319
88
'
138
,
073-2903676
073-2903670
89
28
63
,
89100
08-9551502
08-9551537/9
077-5558437
90
1
,
86100
08-6550181
08-6579847
91
2
147
80600
6587348 -08
6587370 -08
92
86825
08-6592230
08-6592232
28
מראי מקום
.בין העמותות המפעילות יחידות: גוונים, יחדיו, על”ה, וראיטי, ויצ”ו, יעדים לצפון, רמת דוד, ליאלי
.1
.בית החולים הצרפתי בנצרת
.2
.להתפתחות הילד אריאל, במסגרת אוניברסיטת אריאל בשומרון היחידה הקהילתית
.3
,התכנית הלאומית לילדים ונער בסיכון :מודל ארגוני ליחידות להתפתחות הילד - ממשרד הרווחה
.4
.”שעיקרו מיקומן בכפוף למרכזים לגיל הרך, אומצה בחלקה ר’ “דגם בין משרדי למרכז גיל רך יישובי
2007 נובמבר
. ראה גם חוזר2009 -תש”ע )תקנות מעונות יום שיקומיים (כללים להכרה במכון להתפתחות הילד
.5
. “הכרה במכונים לאבחון ולטיפול בהתפתחות הילד28/96 מנכ”ל משרד הבריאות
-התשתית החוקית ומדיניות הבריאות המביאים לאי שוויון בתחום התפתחות הילד במדינת ישראל
.6
.2010 ,סקירה כללית. מצגת. אודי פרישמן ושרון איילון, קול הזכויות
, בכותרת “הפגיעה בתקציבי2009 אוקטובר20 פרוטוקול דיון הועדה לזכויות הילד של הכנסת מיום
.7
.נוי, הממונה על תחום התפתחות הילד במשרד הבריאות-המכונים להתפתחות הילד. דברי פר’ אור
.הפערים בהכנסות הרשויות המקומיות ערן רזין ואנה חזן חלוקת העושר המוניציפאלי בישראל: צמצום
.8
.2006 ,מכון פלורסהיימר
,הילד מספקים ליחידות שירותים הכוללים ישיבות צוות מקצועיות משותפות המכונים להתפתחות
.9
רופא מתחום התפתחות הילד וימי עיון, שעות הדרכה וסופרויז’ן. לחילופין ניתנת הדרכה בידי הרצאות
.או נוירולוגיה
.. פרוטוקול דיון הועדה לזכויות הילד, שם10
בכותרת “הבטחת המשך פעילותה של1999 אוגוסט16 ,הילד . פרוטוקול דיון הועדה לקידום מעמד11
.”להתפתחות הילד קריית שמונה התחנה
- 805 בתי החולים והקהילה”. עמודים- ג’, “שירותי הבריאות בפריפריה63 . מבקר המדינה, דו”ח שנתי12
.847
השתתפות עצמית. כך גם הורים לילדים עם . הורים המקבלים קצבת הבטחת הכנסה פטורים מתשלום13
.הפרעת התפתחות סומטית
.2011 פברואר3 . חוזר מנכ”ל מיום14