חומר רקע
שוק העבודה הישראלי
במשבר הקורונה
מה באמת קרה?
יותם מרגלית | איתמר יקיר
נגיף
הקורונה
י
מ
ל
ו
ע
ר
ב
ש
מ
ם
ע
ת
ו
ד
ד
ו
מ
ת
ה
תוכן העניינים
2
תקציר
3
הקדמה
1 פרק
4
?האם ניכרים סימנים לתופעה נרחבת של פרישה מוקדמת
2 פרק
7
?האם המעסיקים ניצלו את המשבר כדי להיפטר מעובדים מבוגרים
3 פרק
14
?האם המעסיקים ניצלו את המשבר כהזדמנות להיפטר מהעובדים היקרים
4 פרק
18
?האם עובדים חזקים נוטים יותר להמתין להשתקמות ענף המוצא
5 פרק
22
?האם הורגש במשק גל התפטרויות נרחב
6 פרק
24
הקורונה שיקפה אך גם העמיקה את הפערים בשוק העבודה
27
סיכום
29
נספח
33
רשימת המקורות
2
משבר הקורונה התאפיין בדינמיות גבוהה ולכן גם במידה רבה של חוסר וודאות. על
רקע זה התחזקה הנטייה לייחס חשיבות עודפת לתופעות נקודתיות שלא בהכרח
שיקפו את המצב בכלל המשק ולהסתמך על תופעות שתועדו במדינות אחרות, גם
כאשר המצב בישראל לא היה דומה. במסמך זה אנו בוחנים שש השערות עיקריות
שהועלו בכל הנוגע לשוק העבודה הישראלי בתקופת משבר הקורונה ומוצאים
סימוכין רק לשתיים מהן. הממצאים מספקים תמונה חדשה לגבי השינויים שעבר
שוק העבודה בתקופה זו, והם מחדדים את הצורך בזהירות יתרה בהיקש ממקרים
ספורים ומממצאים ממדינות אחרות לגבי המקרה הישראלי. הממצאים גם מדגישים
את הצורך בשיפור ניכר של זמינות נתונים איכותיים ועדכניים על שוק העבודה
הישראלי לטובת עיצוב מדיניות מושכלת בזמן אמת.
תקציר
3
מגפת הקורונה יצרה טלטלות חסרות תקדים בשוק העבודה: סגרים ארציים, מעל
למיליון עובדים שיצאו בן לילה לחל"ת ממושך, עסקים שנאלצים להגביל את מספר
הלקוחות הנכנסים בשעריהם, גל תחלואה (ועוד גלים לאחריו), והרשימה ארוכה. גודל
ודאות גדולה לא רק לגבי העתיד אלא גם לגבי המתרחש בזמן -וקצב הטלטלות יצרו אי
אמת, והביאו לכך שהשיח הציבורי ניזון לעיתים קרובות מהשערות ומספקולציות.
"גל התפטרויות חסר תקדים", "מעסיקים מנצלים את החל"ת להיפטר מהעובדים
המבוגרים" – הן רק דוגמאות אחדות לשמועות שנהפכו לכותרות שנחשפנו להן
בתקופה זו. ניתן לייחס את המקור לחלק מהן לתופעות שתועדו במדינות אחרות;
אחרות זכו לאחיזה בשיח בעקבות מקרים נקודתיים שסוקרו בהרחבה בתקשורת.
המשותף לכל השמועות וההשערות הללו, נוסף על בולטותן בשיח הציבורי, הוא שהן
כמעט שלא נבחנו באופן שיטתי על בסיס נתונים ישראליים.
מטרת מסמך זה היא לבחון כמה השערות מרכזיות שהועלו בנוגע להתפתחויות
בשוק העבודה הישראלי. השערות אלה הן:
1
.
;הקורונה האיצה פרישה מוקדמת בהיקף נרחב
2
.
מעסיקים ניצלו את המשבר כדי להצעיר את מצבת העובדים (ופיטרו את
המבוגרים);
3
.
;מעסיקים ניצלו את המשבר כדי להיפטר מן העובדים היקרים ביותר
4
.
עובדים חזקים המתינו לחזרת הפעילות בענפים שבהם עבדו לפני המשבר;
חלשים נאלצו לחזור לעבודה מוקדם ככל האפשר;
5
.
שוק העבודה בעיצומו של גל חסר תקדים של מתפטרים, בין היתר בעקבות
שינוי בהעדפות;
6
.
הקורונה העמיקה את הפערים בשוק העבודה בין עובדים חלשים לעובדים
חזקים.
על בסיס מאגרי נתונים נרחבים הכוללים נתונים מינהליים ונתוני סקר כוח אדם של
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בצירוף נתוני שירות התעסוקה, מסמך זה מציג
ממצאים הנוגעים לכל אחת מההשערות הללו. רוב ההשערות, כפי שנציג בהמשך,
אינן זוכות לתימוכין בנתונים. אחרות זוכות לתימוכין חלקיים. בסיכום המסמך, לאחר
סקירת הממצאים, נדון במגמות ובהשלכות שלהן על החלטות המדיניות הנדרשות
להתמודדות מושכלת בניהול של משברים כלכליים נרחבים.
ניצן ורועי על הערות מועילות.-* אנחנו מודים לרועי קנת פורטל על עזרה בעיבוד נתונים; ולקרנית פלוג, דפנה אבירם
הקדמה
4
האם ניכרים סימנים לתופעה נרחבת של פרישה
מוקדמת?
טענה פופולרית שנשמעת בדיון הציבורי היא שבעקבות משבר הקורונה התחזקה
הנטייה בקרב עובדים רבים לפרוש לגמלאות לפני הגעה לגיל הפרישה הרשמי
או לפני מועד הפרישה המתוכנן. ביסודה של השערה זו עומדת ההנחה שעובדים
מבוגרים התייאשו מהמצב בשוק העבודה ומהסיכוי למצוא משרה, או שהעדפותיהם
השתנו בעקבות המשבר ובשל כך בחרו לפרוש לפני גיל היציאה לגמלאות – המחייב
או המתוכנן. טענה זו עלתה על רקע תופעה שתועדה במדינות אחרות וכן בעקבות
1.התרחשויות נקודתיות בישראל
מבחינת ההשלכות על המשק, מצב כזה יכול להביא לצמצום בהיצע שעות עבודה,
להפסד של מומחיות וניסיון לפירמות, להתכווצות היקף הצבירה לפנסיה, בצד גידול
אפשרי בהשלכות שליליות נוספות הכרוכות לעיתים בפרישה מעבודה (כגון בדידות
ותחושת ריקנות).
ואולם ניתוח היקף התופעה בפועל על בסיס שני מקורות מידע נפרדים מצביע על
כך שאין סימנים ניכרים לתופעה של פרישה מוקדמת במשק הישראלי מאז פרוץ
מראה את שיעור התעסוקה לפי קבוצת גיל בחודשים שקדמו 1 המגפה. תרשים
למשבר ובמהלך חודשי המשבר. מן התרשים ניכר כי תוואי התעסוקה על פי גיל
) דומה מאוד לתוואי המקביל בשנים שלפני 2021 בתחילת הגל החמישי (דצמבר
המשבר. כלומר, לא ניכרת חריגות של קבוצות הגיל הבוגרות בהשוואה לשיעור
התעסוקה שלהן בתקופות קודמות.
מציג את פער התעסוקה בחודשים נבחרים, בחלוקה לקבוצות גיל. כפי 2 תרשים
, פער התעסוקה 2019 שמראה התרשים, בהשוואה לממוצע שיעור התעסוקה בשנת
46; ונותר פער תעסוקה קטן בקרב קבוצת -60-5 ו9-55 נסגר בקרב קבוצות הגיל
6. אפשר שהפער שנותר קשור לגלי התחלואה הרביעי והחמישי ("הדלתא" 9-65 הגיל
.2021 ו"האומיקרון") שהתרחשו במחצית השנייה של שנת
לסיכום, העדויות הישירות אינן תומכות בהשערה שמשבר הקורונה הביא לתופעה
רחבה של פרישה מוקדמת משוק העבודה.
; אמרה אומאוקווה, "הקורונה גרמה24.10.2021 , "המשבר באל על: נחתמה תכנית פרישה מרצון", וואלה
1
.13.11.2021 ,לרבים לפרוש מוקדם לגמלאות, אך הכלכלה זקוקה להם בחזרה", גלובס
1 פרק
5
1 תרשים
שיעור התעסוקה לפי קבוצת גיל בשנים שלפני המשבר ובמהלכו
•
); ועל הציר האופקי קבוצת הגיל. 90% עד0%-על הציר האנכי מוצג שיעור התעסוקה (מ
•
כל סדרת נתונים משקפת לכן את שיעור התעסוקה של קבוצות הגיל השונות בתקופה נפרדת.
•
. 2021-2018 הסדרות הכחולות משקפות את שיעור התעסוקה החודשי בכל החודשים הזוגיים בשנים
•
, בהתאמה.2021 ודצמבר2020 הסדרה הירוקה והאדומה משקפות את הנתון עבור חודש אפריל
מקור: עיבודי המחברים לנתוני סקר כוח אדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
0
0.1
0.2
0.3
0.4
0.5
0.6
0.7
0.8
0.9
21-24
25-29
30-34
35-39
40-44
45-49
50-54
55-59
60-64
65-69
70-74
75+
2021 דצמבר2020 אפריל
6
2 תרשים
פער התעסוקה לפי קבוצת גיל
•
; ועל הציר 2019 על הציר האנכי מוצג פער התעסוקה בנקודות אחוז, בהשוואה לשיעור התעסוקה הממוצע בכל קבוצת הגיל בשנת
.2021 לדצמבר18 חודשים בין ינואר48 האופקי
•
. 2019 כל סדרה בתרשים משקפת לכן את פער התעסוקה בקבוצת הגיל ביחס לממוצע של הקבוצה בשנת
מקור: עיבודי המחברים לנתוני סקר כוח אדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
-30
-25
-20
-15
-10
-5
0
5
ינואר
2018
יולי
2018
ינואר
2019
יולי
2019
ינואר
2020
יולי
2020
ינואר
2021
יולי
2021
ינואר
2022
45-49
50-54
55-59
60-64
65-69
7
האם המעסיקים ניצלו את המשבר כדי להיפטר
מעובדים מבוגרים?
השערה שנייה קשורה לאפשרות שהמעסיקים ניצלו את המשבר לעריכת שינויים
במצבת העובדים, ובפרט כדי להעזיב בחסות החל"ת את העובדים המבוגרים ביותר
ביסוד השערה זו עומדת ההנחה שלמעסיקים 2.או את העובדים הוותיקים ביותר
בענפים מסוימים יש מוטיבציה לבצע שינויים מסוג זה, משום שעובדים מבוגרים
נתפסים כבעלי יכולת נמוכה יותר בעבודה עם טכנולוגיות חדשות; ומשום שבענפים
רבים עלות ההעסקה של עובדים ותיקים גבוהה יותר בגלל צבר זכויות לאורך השנים.
אף שבמגזר העסקי ניתן לשנות את מצבת העובדים גם בשגרה, משכו ואופיו של
המשבר – ובמיוחד השלב שבו עובדים הוצאו לחל"ת – לכאורה הקלו על מעסיקים
לבצע שינויים מסוג זה. ראשית, כיוון שהפגיעּות הבריאותית הייתה במידה רבה
גיל, עובדים מבוגרים נעדרו למשכי זמן ארוכים יותר (דבר שאולי הפך אותם -מוטת
לאטרקטיביים פחות); שנית, דמי החל"ת שניתנו לקבוצה נרחבת של עובדים היו
יכולים לשמש מבחינת המעסיקים אמצעי לגישור ולריכוך, שלאורו פיטורים נראו
כאפשרות פשוטה יותר לביצוע. בדומה, הניתוק הממושך בין עובדים לעמיתיהם
ובין עובדים למעסיקיהם הקטין את התדירות ואת האיכות של האינטראקציות
אישית כלפי -החברתיות, תהליך שעשוי היה לשחוק את הזיקה והמחויבות הבין
עובדים שיצאו לחל"ת. אפשרות זו צריכה הייתה להקל על פיטורים של עובדים
נעימות).-(כלומר, הסרת מחסום האי
כמו במקרה של פרישה מוקדמת, לירידה עוצמתית בשיעור התעסוקה של עובדים
מבוגרים עשויות להיות השפעות שליליות על הפרטים. נוסף על כך, יכולתם של
עובדים מבוגרים לעבור בין מקצועות וענפים נוטה להיות מוגבלת יותר בהשוואה
לעובדים צעירים וכרוכה באובדן של הון אנושי ייחודי, שלא ניתן להעבירו לפירמות
אחרות.
מותווה שיעור היוצאים מתעסוקה לפי גיל בחלוקה למגדר ומגזר. ניכר כי 3 בתרשים
שיעור היציאה מתעסוקה יורד עם הגיל בכל הקבוצות שנבחנו. בתרשים 4 מותווה
שיעור החוזרים לתעסוקה מתוך היוצאים. גם במקרה זה נראה ששיעור החוזרים
1,000 סובר, "יצאתי לחל"ת כי אמרו שאני בקבוצת סיכון – אפילו- ג'ניה וולינסקי, סיון קלינגבייל, טלי חרותי
2
; מעין מנלה, "דו"ח: עובדים מבוגרים שפוטרו בעת משבר הקורונה לא20.4.2020 ,מרקר-שקל לא מגיע לי?", דה
; מעין מנלה, "פוטרתם? כך תדעו אם הקורונה היא רק תירוץ", 7.6.2020 ,יצליחו לחזור לשוק העבודה", כלכליסט
. 29.9.2020 ,כלכליסט
2 פרק
8
יורד עם הגיל, הגם שהקשר במקרה זה הוא חלש יותר. מחיבור הממצאים העולים
משני התרשימים ניתן ללמוד על כך שעובדים מבוגרים יצאו בשיעורים נמוכים יותר
משוק העבודה, אך אם יצאו ממנו, סיכויי החזרה שלהם היו נמוכים יותר מסיכוייהם
של העובדים הצעירים.
תמונה דומה עולה מהתוויית שיעור החוזרים, מקרב היוצאים משוק העבודה,
בחלוקה למשלח יד וקבוצת גיל (תרשים 5). מן התרשים עולה כי שיעור המבוגרים
שחזרו לעבודה היה נמוך יותר בהשוואה לקבוצות הגיל הצעירות יותר; וכי מגמה זו
נכונה לגבי רוב משלחי היד במידה דומה. עם זאת, בכמה משלחי יד – למשל, עובדים
בתחום הבנייה ועובדים בלתי מקצועיים בחקלאות – בלט לרעה מצבם של העובדים
המבוגרים.
לסיכום, עובדים מבוגרים יצאו בשיעורים נמוכים יותר משוק העבודה בהשוואה
לצעירים. עם זאת, מקרב היוצאים, המבוגרים חזרו בשיעורים נמוכים יותר לתעסוקה
בהשוואה לצעירים. תופעה זו נראית עקבית למדי ברוב משלחי היד.
9
3 תרשים
, 2019-שיעור היוצאים מתעסוקה, מתוך השכירים שהיו מועסקים ב
לפי קבוצת אוכלוסייה, גיל ומגדר
•
); ועל הציר האופקי קבוצת הגיל.70%- ל20%-על הציר האנכי מוצג שיעור היוצאים מתעסוקה בתקופת המשבר (מ
•
פעם -מגדר ומגזר (כלומר, מי שיצאו אי-גיל-כל נקודה בתרשים משקפת לכן את שיעור היוצאים מתעסוקה בקרב קבוצת
מתעסוקה במהלך המשבר גם אם למשך חודש יחיד).
•
היוצאים הם מי שנרשמו בתקופת המשבר בשירות התעסוקה.
•
.2020 . קבוצות הגיל מבוססות על גיל הפרט בשנת2019-האוכלוסייה הנבחנת כוללת שכירים שהיו מועסקים ב
. 2021 ,מקור: יקיר ואחרים
0.2
0.3
0.4
0.5
0.6
0.7
0.2
0.3
0.4
0.5
0.6
0.7
20-24 25-29 30-34 35-39 40-44 45-49 50-54 55-59 60-64
20-24 25-29 30-34 35-39 40-44 45-49 50-54 55-59 60-64
נשים
גברים
חרדים-יהודים לא
חרדים
ערבים
10
4 תרשים
, לפי קבוצת 2019-שיעור החוזרים מתוך היוצאים, בקרב שכירים שהיו מועסקים ב
אוכלוסייה, גיל ומגדר
•
); ועל הציר האופקי 80%- ל40%-על הציר האנכי מוצג שיעור החוזרים לתעסוקה מתוך היוצאים מתעסוקה בתקופת המשבר (מ
קבוצת הגיל.
•
מגדר ומגזר.-גיל-כל נקודה בתרשים משקפת לכן את שיעור החוזרים לעבודה בקרב קבוצת
•
.2020 . קבוצות הגיל מבוססות על גיל הפרט בשנת2019-האוכלוסייה הנבחנת כוללת שכירים שהיו מועסקים ב
מקור: עיבודי המחברים לנתוני שירות התעסוקה ולנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
0.4
0.45
0.5
0.55
0.6
0.65
0.7
0.75
0.8
0.4
0.45
0.5
0.55
0.6
0.65
0.7
0.75
0.8
20-24
25-29
30-34
35-39
40-44
45-49
50-54
55-59
60-64
20-24
25-29
30-34
35-39
40-44
45-49
50-54
55-59
60-64
נשים
גברים
חרדים-יהודים לא
חרדים
ערבים
11
5 תרשים
שיעור החוזרים מתוך היוצאים, לפי קבוצת גיל, במשלחי יד נבחרים
0.3
0.4
0.5
0.6
0.7
0.8
0.3
0.4
0.5
0.6
0.7
0.8
0.3
0.4
0.5
0.6
0.7
0.8
0.3
0.4
0.5
0.6
0.7
0.8
21-24 25-29 30-34 35-39 40-44 45-49 50-54 55-59 60-64 65-69
21-24 25-29 30-34 35-39 40-44 45-49 50-54 55-59 60-64 65-69
21-24 25-29 30-34 35-39 40-44 45-49 50-54 55-59 60-64 65-69
21-24 25-29 30-34 35-39 40-44 45-49 50-54 55-59 60-64 65-69
מנהלים אדמיניסטרטיביים ומנהלי מכירות, שיווק ופיתוח
מנהלים בתחומי האירוח והמסחר ובתחומי שירות אחרים
מנהלי ייצור ומנהלים בתחום השירותים המקצועיים
בעלי משלח יד בתחומי המדע וההנדסה
הנתונים עבור משלח היד הנבחר
הממוצע המשוקלל בכלל האוכלוסייה
12
21-24 25-29 30-34 35-39 40-44 45-49 50-54 55-59 60-64 65-69
21-24 25-29 30-34 35-39 40-44 45-49 50-54 55-59 60-64 65-69
0.3
0.4
0.5
0.6
0.7
0.8
0.3
0.4
0.5
0.6
0.7
0.8
0.3
0.4
0.5
0.6
0.7
0.8
0.3
0.4
0.5
0.6
0.7
0.8
מחוקקים, פקידים בכירים, מנהלים כלליים מנכלים ומנהלים בכירים
בעלי משלח יד בתחומי המשפט, החברה והתרבות
פקידי שירות לקוחות
בעלי מלאכה בתעשייה ובבינוי ובעלי משלח יד דומה אחרים
21-24 25-29 30-34 35-39 40-44 45-49 50-54 55-59 60-64 65-69
21-24 25-29 30-34 35-39 40-44 45-49 50-54 55-59 60-64 65-69
הנתונים עבור משלח היד הנבחר
הממוצע המשוקלל בכלל האוכלוסייה
)5 (המשך תרשים
13
•
), מתוך מי שיצאו מתעסוקה בתקופת80%- ל30% (בין2021 יולי-פעם לתעסוקה עד ליוני-על הציר האנכי מוצג שיעור החוזרים אי
המשבר; ועל הציר האופקי קבוצת הגיל.
•
כל נקודה בתרשים משקפת לכן את שיעור החוזרים לתעסוקה בקבוצת גיל מסוימת.
•
בכל לוח מראה הסדרה הירוקה את הממוצע המשוקלל בכלל האוכלוסייה (אותה סדרה בכל הלוחות); והסדרה האדומה, את
הנתונים עבור משלח היד הנבחר.
•
היוצאים הם מי שנרשמו בתקופת המשבר בשירות התעסוקה.
•
.2020 . קבוצות הגיל מבוססות על גיל הפרט בשנת2019-האוכלוסייה הנבחנת כוללת שכירים שהיו מועסקים ב
מקור: עיבודי המחברים לנתוני שירות התעסוקה ולנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
עובדים בבנייה ובעלי משלח יד דומה פרט לחשמלאים
עובדי מלאכת יד ועובדי דפוס
פועלים בלתי מקצועיים בחקלאות, בייעור ובדיג
בעלי מלאכה בתחומי החשמל והאלקטרוניקה
0.3
0.4
0.5
0.6
0.7
0.8
0.3
0.4
0.5
0.6
0.7
0.8
0.3
0.4
0.5
0.6
0.7
0.8
0.3
0.4
0.5
0.6
0.7
0.8
21-24 25-29 30-34 35-39 40-44 45-49 50-54 55-59 60-64 65-69
21-24 25-29 30-34 35-39 40-44 45-49 50-54 55-59 60-64 65-69
21-24 25-29 30-34 35-39 40-44 45-49 50-54 55-59 60-64 65-69
21-24 25-29 30-34 35-39 40-44 45-49 50-54 55-59 60-64 65-69
הממוצע המשוקלל בכלל האוכלוסייה
הנתונים עבור משלח היד הנבחר
)5 (המשך תרשים
14
האם המעסיקים ניצלו את המשבר כהזדמנות
להיפטר מהעובדים היקרים?
בדומה לטענה הנוגעת לעובדים המבוגרים, טענה אחרת גורסת שהמעסיקים
השתמשו במשבר הקורונה ובהוצאה הנרחבת לחל"ת כהזדמנות להיפטר מכוח
כדי לבחון טענה זו בחנו תחילה את רמת השכר של העובדים 3.העבודה היקר יותר
לעומת העובדים 2021 שהמעסיקים הוציאו לחל"ת ולא חזרו לעבדה עד מחצית שנת
שנשארו במשרתם לאורך כל התקופה. תרשים 6 מציג בנפרד את רמת השכר
החודשית הממוצעת של שתי קבוצות עובדים אלה, לפי ענף כלכלי. התרשים מראה
בבירור שהעובדים שנותרו בעבודתם הם דווקא העובדים בעלי השכר הגבוה יותר,
כלומר היקרים יותר עבור הפירמות, מגמה עקבית שניתן לראות כמעט בכל הענפים
הכלכליים.
יותר מכך, מגמה זו ניכרת גם בקרב העובדים שיצאו לחל"ת: אלו שהוחזרו לעבודה
מציג 7 היו בממוצע בעלי שכר גבוה מאלו שלא חזרו או הוחזרו לעבודתם. תרשים
בנפרד את רמת השכר החודשית הממוצעת של שתי קבוצות העובדים בתוך כל
ענף כלכלי ומראה שהעובדים שהוחזרו הם בעלי השכר הגבוה יותר. בממוצע, שכר
בהשוואה לשכרם של מי שלא חזרו. בכמה ענפים כלכליים 13%-החוזרים גבוה בכ
שכרם של החוזרים דווקא נמוך משכרם של מי שנותרו מחוץ לתעסוקה, נכון למחצית
. הבולטים מתוך ענפים אלו הם ענף "השירותים הפיננסיים" (פרט לביטוח 2021 שנת
ופנסיה), ענף "הובלה ימית" וענף "מינהל ציבורי וביטחון".
מציג את ממוצע הוותק בענף לפי גיל, 8 תמונה דומה מתקבלת בנוגע לוותק. תרשים
כאשר כל סדרה מתייחסת לקבוצת עובדים שונה. כפי שניתן לראות, בכל קבוצת גיל,
העובדים שנותרו בשוק העבודה היו בממוצע מנוסים יותר בהשוואה לעובדים שיצאו
מתעסוקה בזמן המשבר. מגמה זו נצפית הן בקרב עובדים בעלי השכלה אקדמית
והן בקרב עובדים ללא השכלה כזאת, והיא נכונה לגבי שני המינים במידה דומה
(לא מוצג). כמו כן, התרשים מלמד שגם בקרב היוצאים משוק העבודה, החוזרים
היו בממוצע מנוסים יותר בהשוואה לעובדים שלא חזרו לתעסוקה. ממצאים אלה
טק מנצלות את- טענה זו אינה חדשה, ונשמעה גם במשברי עבר ראו למשל ענת כהן, "האם חברות ההיי
3
.20.11.2008 ,המשבר לסגירת חשבונות עם העובדים?", גלובס
3 פרק
15
מצביעים על כך שרמת הוותק של העובדים לא הייתה מתואמת באופן חיובי עם
יציאה מתעסוקה, כפי שההשערה שבחנו הניחה.
לסיכום, ממצאים אלה מחלישים את הטענה שהמשבר נוצל על ידי המעסיקים כדי
להיפטר מהעובדים היקרים יותר בפירמות. את החלטת המעסיקים להשאיר או
להחזיר דווקא את העובדים היקרים ניתן לייחס לעובדה שאלה נוטים להיות גם
העובדים המועילים, הבכירים והחשובים יותר לפירמה.
6 תרשים
)2021 לפי ענף כלכלי וסטטוס תעסוקתי בתקופת הקורונה (עד יוני2019-שכר חודשי ב
•
; ועל הציר האופקי הענף הכלכלי לפי דירוג השכר באותה שנה.2019 על הציר האנכי מוצג השכר הממוצע של הפרטים בשנת
•
כל נקודה בתרשים משקפת לכן את השכר הממוצע בענף כלכלי מסוים בקרב פרטים שהיו בסטטוס תעסוקתי זה בתקופת
המשבר.
•
הסדרה הכחולה מראה את הנתונים עבור מי שלא יצאו במהלך המשבר מתעסוקה.
•
.2021 יולי-הסדרה האדומה מראה את הנתונים עבור מי שיצאו מתעסוקה ולא חזרו לתעסוקה עד ליוני
•
. 2019-האוכלוסייה הנבחנת כוללת שכירים שהיו מועסקים ב
מקור: עיבודי המחברים לנתוני שירות התעסוקה ולנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
10,000
0
20,000
30,000
40,000
לא יצאו
לא חזרו
16
7 תרשים
לפי ענף כלכלי וסטטוס תעסוקתי בתקופת הקורונה 2019-שכר חודשי ב
•
; ועל הציר האופקי הענף הכלכלי לפי דירוג השכר באותה שנה.2019 על הציר האנכי מוצג השכר הממוצע של הפרטים בשנת
•
כל נקודה בתרשים משקפת לכן את השכר הממוצע בענף כלכלי מסוים בקרב פרטים שהיו בסטטוס תעסוקתי זה בתקופת
המשבר.
•
. 2021 יולי-הסדרה הסגולה מראה את הנתונים עבור מי שיצאו במהלך המשבר מתעסוקה וחזרו לתעסוקה עד ליוני
•
.2021 יולי-הסדרה האדומה מראה את הנתונים עבור מי שיצאו מתעסוקה ולא חזרו לתעסוקה עד ליוני
•
. 2019-האוכלוסייה הנבחנת כוללת שכירים שהיו מועסקים ב
מקור: עיבודי המחברים לנתוני שירות התעסוקה ולנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
10,000
0
20,000
30,000
חזרו
לא חזרו
17
8 תרשים
)2019-2011 (שנצברו בשנים2019 מספר חודשי עבודה בענף הכלכלי של
•
); ועל הציר האופקי קבוצת הגיל.2019 על הציר האנכי מוצג מספר חודשי העבודה בענף הכלכלי האחרון של הפרט (נכון לשנת
•
כל נקודה בתרשים משקפת לכן את הוותק הממוצע לפרטים בקבוצת גיל ובסטטוס תעסוקתי מסוים.
•
פני גיל בסטטוס תעסוקתי נפרד. -כל סדרה מראה את הנתונים על
•
הנתונים מוצגים בנפרד עבור בעלי וחסרי השכלה אקדמית
•
. 2019-האוכלוסייה הנבחנת כוללת שכירים שהיו מועסקים ב
מקור: עיבודי המחברים לנתוני שירות התעסוקה ולנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
20
40
60
80
100
20
40
60
80
100
20-24 25-29 30-34 35-39 40-44 45-49 50-54 55-59 60-64 65-69
20-24 25-29 30-34 35-39 40-44 45-49 50-54 55-59 60-64 65-69
אקדמאים
אקדמאים-לא
יצאו ולא חזרו
יצאו-חזרו-יצאו
יצאו וחזרו
לא יצאו
18
האם עובדים חזקים נוטים יותר להמתין
להשתקמות ענף המוצא?
השערה אחרת שביקשנו לבחון היא בידול בין סוגים של עובדים מבחינת היכולת
שלהם להחליט אם לחזור לעבוד ומתי. השערה זו מתקשרת לדיון המקיף יותר בנוגע
לפערים בשוק העבודה שהתרחבו בעקבות המשבר (ראו דיון להלן).4 שני תסריטים
מתחרים רלוונטיים בהקשר זה: מצד אחד, לפירמות יש אינטרס להחזיר לעבודה
את העובדים היצרניים והמרכזיים יותר בנקודת הזמן המוקדמת ביותר האפשרית,
כלומר מיד לאחר חזרתן לפעילות; מצד שני, עובדים אלו הם ככל הנראה בעלי
עתודות נזילות גבוהות יותר (כגון חסכונות בעו"ש). משום כך, הם צפויים להתפשר
פחות בחיפוש אחר משרה חדשה במקרה של סגירת פירמת המוצא. כמו כן, הם
צפויים להתפשר פחות גם על תנאי החזרה למשרת המוצא, בהשוואה לעובדים
בשכר נמוך, אשר מאותה הסיבה צפויים לחזור לעבוד בנקודת הזמן המוקדמת ביותר
שבה הדבר מתאפשר.5
כדי לבחון את העדויות בנושא זה, בדקנו את תזמון החזרה של העובדים בענפים
השונים, בחלוקה לרביעוני שכר. ניתוח זה מעלה תמונה אשר עקבית עם השערת
הבידול. לדוגמה, בענף "מחקר מדעי ופיתוח", שבו כמות היוצאים הייתה קטנה
מאוד יחסית לגודלו ערב המגפה, הביקוש לעובדים נותר איתן לכל אורך המשבר,
וחזרתם של העובדים ברביעון השכר העליון (כלומר, העובדים המבוקשים ביותר)
קרתה בשלב מוקדם. ענף זה גם הפגין הסתגלות מהירה לעבודה מרחוק והתגבר
במהירות על החסמים שהגבילו חזרה לפעילות. לעומת זאת, בענף "יצירה, אומנות
ובידור", אשר עובדים רבים יצאו ממנו לחל"ת, ניכר שהגידול בחזרתם של העובדים
החזקים הוחש בשלב מאוחר הרבה יותר של המשבר. עובדה זו עקבית עם האפשרות
שעובדים אלה המתינו להשתקמות של ענף המוצא, ואילו העובדים החלשים יותר
).9 נאלצו להתפשר ולעבור למשרות אחרות או לענפים אחרים (תרשים
בדומה לכך, בחלוקה לסטטוס תעסוקתי ולענף כלכלי ניכר שבענפים שהשכר בהם
גבוה יותר, שכרם של העובדים ה"מתנדנדים" (כלומר, אלו שיצאו משוק העבודה,
,: הקורונה העמיקה את הפער בין חזקים לחלשים", מעריב2020- יובל בגנו, "דוח שירות התעסוקה ל
4
.19.7.2021
מנגד, יש לזכור כי עבור עובדים מדרגות השכר העליונות, יחס התחלופה, כלומר היחס בין דמי האבטלה לבין
5
,השכר, הוא נמוך למדי. עובדה זו אמורה להחליש את המוטיבציה של עובדים מרקע זה להישאר מחוץ לתעסוקה
כאשר חזרה לעבודה נעשית שוב אפשרית.
4 פרק
19
שבו אליו ויצאו בשנית) נמוך משכר העובדים שנותרו בחוץ עד לתקופה שסביב
(סוף תקופת הניתוח). כלומר, מקרב העובדים שיצאו, המבוקשים 2021 מחצית שנת
יותר נותרו בחוץ למשך זמן ארוך יותר בהשוואה לעובדים בעלי שכר היסטורי נמוך
). 10 יותר, שהתנדנדו בין חזרה ליציאה נוספת משוק העבודה (תרשים
לסיכום, מצאנו עדויות התומכות בהשערת הבידול, ובפרט לכך שעובדים מרמות
שכר גבוהות יותר שלטו במידה רבה יותר בתזמון החזרה לתעסוקה.
9 תרשים
=עליון), בענפים נבחרים4( כמות מצטברת של חוזרים לעבודה לאורך זמן, לפי רביעון שכר
795
952
1109
1266
1423
10
167
324
481
638
1580
אפריל
2020
יולי
2020
אוקטובר
2020
ינואר
2021
אפריל
2021
יולי
2021
(90 יצירה, אומנות ובידור )ענף
1405
1684
1963
2242
2521
10
289
568
847
1126
2800
אפריל
2020
יולי
2020
אוקטובר
2020
ינואר
2021
אפריל
2021
יולי
2021
(72 מחקר מדעי ופיתוח )ענף
1 רבעון2 רבעון3 רבעון4 רבעון
20
•
ועד2020 על הציר האנכי מוצגת הכמות המצטברת של פרטים שחזרו לתעסוקה; ועל הציר האופקי תאריכים מתחילת אפריל
.2021 סוף יולי
•
כל סדרה בתרשים מראה את הכמות המצטברת של פרטים שחזרו לתעסוקה עד לכל נקודת זמן – בכל רביעון שכר.
•
רביעוני השכר חושבו מקרב היוצאים בלבד (בענף כלכלי מסוים), כך שבכל רביעון מצויים בנקודת המוצא מספר שווה של פרטים.
•
. 2019-האוכלוסייה הנבחנת כוללת שכירים שהיו מועסקים ב
מקור: עיבודי המחברים לנתוני שירות התעסוקה ולנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
1290
1546
1802
2058
2314
10
266
522
778
1034
2570
אפריל
2020
יולי
2020
אוקטובר
2020
ינואר
2021
אפריל
2021
יולי
2021
(51 הובלה אווירית )ענף
3465
4156
4847
5538
6229
10
701
1392
2083
2774
6920
אפריל
2020
יולי
2020
אוקטובר
2020
ינואר
2021
אפריל
2021
יולי
2021
תכנות מחשבים, ייעוץ בתחום המחשבים
(62 ושירותים נלווים אחרים )ענף
4635
5560
6485
7410
8335
10
935
1860
2785
3710
9260
אפריל
2020
יולי
2020
אוקטובר
2020
ינואר
2021
אפריל
2021
יולי
2021
(55 שירותי אירוח )ענף
1455
1744
2033
2322
2611
10
299
588
877
1166
2900
אפריל
2020
יולי
2020
אוקטובר
2020
ינואר
2021
אפריל
2021
יולי
2021
פעילויות של סוכנויות נסיעות, מארגני
(79 טיולים, הזמנות ושירותים נלווים )ענף
1 רבעון2 רבעון3 רבעון4 רבעון
)9 (המשך תרשים
21
10 תרשים
, לפי ענף כלכלי וסטטוס תעסוקתי בתקופת הקורונה2019 שכר חודשי בשנת
•
; ועל הציר האופקי הענף הכלכלי לפי דירוג השכר באותה שנה.2019 על הציר האנכי מוצג השכר הממוצע של הפרטים בשנת
•
כל נקודה בתרשים משקפת לכן את השכר הממוצע בענף כלכלי מסוים בקרב פרטים שהיו בסטטוס תעסוקתי זה בתקופת המשבר.
•
הסדרה הירוקה מראה את הנתונים עבור מי שיצאו במהלך המשבר מתעסוקה, חזרו לתעסוקה ואז שבו ויצאו ("מתנדנדים").
•
.2021 יולי-הסדרה האדומה מראה את הנתונים עבור מי שיצאו מתעסוקה ולא חזרו לתעסוקה עד ליוני
•
. 2019-האוכלוסייה הנבחנת כוללת שכירים שהיו מועסקים ב
מקור: עיבודי המחברים לנתוני שירות התעסוקה ולנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
10,000
0
20,000
30,000
יצאו-חזרו-יצאו
לא חזרו
22
5 פרק
האם הורגש במשק גל התפטרויות נרחב?
השערה נוספת שנדונה בהרחבה הייתה שנוצר במשק גל חסר תקדים בהיקפו
של התפטרויות. גם במקרה זה, התופעה נדונה בין היתר על רקע תופעה מקבילה
The Great( "שזוהתה בארצות הברית ואשר זכתה לכינוי "ההתפטרות הגדולה
). ההסברים לתופעה זו בארצות הברית מגוונים. הסבר אחד מייחס Resignation
את גל ההתפטרויות לשינוי בהעדפות של הפרטים, למשל בנוגע להקצאת זמן בין
פנאי לעבודה, שנבע מההתנסות יוצאת הדופן בשגרת פנאי ממושכת. הסבר אחר
מתמקד בשינוי בכוח המיקוח של עובדים בענפים מסוימים שבהם נוצר גידול ניכר
בביקוש לעובדים.6
כדי לבחון אם תופעת ההתפטרות האמריקאית התרחשה גם בישראל, בדקנו
4 חודשים. התוויה זו מעלה 8 את מלאי המתפטרים והמפוטרים על פני11 בתרשים
כי תקופת הקורונה הייתה חריגה מבחינת מספר המפוטרים אך לא מבחינת מספר
המתפטרים. לכל היותר ניתן לזהות עלייה קלה למדי במלאי המתפטרים במחצית
7.2020 , לאחר ירידה במלאי זה לאורך שנת2021 השנייה של שנת
, מעין מנלה, "גל ההתפטרויות הגדול הגיע לישראל: 'עוזבים פי שלושה מאשר לפני שנה' ", כלכליסט
6
"?; הדס מגן ודפנה ברמלי גולן, "המגפה החדשה: גל של התפטרויות שוטף את העולם. למה דווקא עכשיו27.8.2021
.28.10.2021 ,12 שוקלים להתפטר", חדשות40% :; "גל התפטרויות במשק9.10.2021 ,גלובס
Christina Pazzanese, “‘I quit’ is All the R. Blip or Sea Change?, The Harvrad Gazette, October 20,
7
.2021 ,ניצן וקנת פורטל-; להרחבה בנושא זה ראו אבירם2021
23
11 תרשים
2021-2020 ,2017-2012 ,64-25 מלאי חודשי של מתפטרים המחפשים עבודה, גילי
•
על הציר האנכי מוצג המלאי החודשי של מתפטרים שחיפשו עבודה לאורך השנה, במהלך כל אחת מהשנים הנזכרות.
•
הנתונים המוצגים בכל סדרה הם במספרים מוחלטים.
מקור: עיבודי המחברים לנתוני סקר כוח אדם.
20,000
40,000
60,000
80,000
100,000
120,000
140,000
160,000
20,000
40,000
60,000
80,000
100,000
120,000
140,000
160,000
מלאי מתפטרים
מלאי מפוטרים
מתייאשים
מחפשים
ינואר
2018
ינואר
2019
ינואר
2020
ינואר
2021
ינואר
2022
ינואר
2018
ינואר
2019
ינואר
2020
ינואר
2021
ינואר
2022
24
הקורונה שיקפה אך גם העמיקה את הפערים בשוק
העבודה
8.הטענה האחרונה שבחנו היא שהמגפה הרחיבה את הפערים בשוק העבודה
אומנם רשת הביטחון שפרׂשה המדינה בתקופת המשבר מיתנה באופן ניכר את
הקיטון בהכנסה של פרטים ומשקי בית. עם זאת, ריכוך זה, שהורגש בטווח הקצר
והבינוני, לא העלים פערים שאכן באו לידי ביטוי ואף התרחבו בשוק העבודה. תרשים
מראה את הפער בנקודות אחוז בשיעור התעסוקה בחלוקה לארבעה רביעוני 12
. שני רביעוני השכר2020 שכר, בהשוואה לשיעור התעסוקה בנקודת המוצא – ינואר
הנמוכים חוו את הקיטון העוצמתי ביותר בתעסוקה. נוסף על כך, הפער בשיעור
יחסית לנקודת המוצא היה גדול עד 2021 התעסוקה שעדיין אפיין אותם בספטמבר
פי 5 בהשוואה לפער המקביל בקרב רביעוני ההכנסה העליונים.
מראה את שיעור התעסוקה בקרב גברים בחלוקה לקבוצות אוכלוסייה 13 תרשים
. על אף העלייה 2019 אך ורק עבור מי שהיו מועסקים ערב המשבר, במהלך שנת
, בקרב גברים 2021 שחלה בשיעור התעסוקה של כלל הקבוצות בין ינואר לאוגוסט
. 2019 נקודות ביחס לחודש אוגוסט13-ערבים עדיין נותר פער תעסוקה של כ
טענה זו בנוגע לשיקוף ולהתרחבות של הפערים בשוק העבודה נמצאה נכונה,
ובמיוחד בקרב גברים. למגמה זו עשויות להיות השלכות בטווח הזמן הארוך יותר.
טענה זו הושמעה במקומות רבים. ראו למשל דורון ברויטמן, "כך הרחיבה הקורונה את הפערים החברתיים
8
.2020 ,; זונטג, אפשטיין ווייס19.11.2020 ,בישראל", כלכליסט
6 פרק
25
12 תרשים
פער התעסוקה בנקודות אחוז ביחס לנקודת המוצא,
2019 =עליון) בשנת4( לפי רביעוני הכנסה
•
); ועל הציר 2020 על הציר האנכי מוצג הפער בשיעור התעסוקה (בנקודות אחוז) יחסית לשיעור התעסוקה בנקודת המוצא (ינואר
האופקי התאריך החודשי.
•
כל נקודה בתרשים משקפת לכן בכמה השתנה שיעור התעסוקה בקרב כל אחד מרביעוני השכר יחסית לשיעור התעסוקה שלו
בנקודת המוצא.
•
לחציון וכך 25 בעלי השכר הנמוך ביותר, בעלי השכר בין אחוזון25%( כל סדרה בתרשים מראה את הנתונים בקרב רביעון שכר
הלאה).
•
(אך לא בהכרח בדצמבר של אותה שנה).2019 האוכלוסייה הנבחנת כוללת שכירים שהיו מועסקים במהלך שנת
. 2021 ,מקור: יקיר ואחרים
-7.4
-6.9
-2.4
-1.5
-60
-50
-40
-30
-20
-10
0
ינואר2020אפריל2020יולי2020אוקטובר2020ינואר2021
אפריל2021יולי2021אוקטובר2021
1 רבעון2 רבעון3 רבעון4 רבעון
26
13 תרשים
, 2019 שיעור התעסוקה בקרב גברים שהיו מועסקים בשנת
חודשים44 לפי קבוצת אוכלוסייה, על פני
•
על הציר האנכי מוצג שיעור התעסוקה; ועל הציר האופקי התאריך החודשי.
•
כל נקודה בתרשים משקפת לכן את שיעור התעסוקה החודשי בקרב גברים בכל אחת מהאוכלוסיות.
•
. 2019-האוכלוסייה הנבחנת כוללת (אך ורק) שכירים שהיו מועסקים ב
.2021 ,מקור: יקיר ואחרים
0.89
0.76
0.94
0.90
0.87
0.84
0.5
0.6
0.7
0.8
0.9
1
ינואר2018יולי2018ינואר2019יולי2019ינואר2020יולי2020ינואר2021יולי2021
חרדים
חרדים-יהודים לא
ערבים
27
הניתוח שהצגנו במסמך זה מצביע על כך שבארבעה הקשרים הממצאים עומדים
) לא ניכרים סימנים לפרישה מוקדמת 1( :בניגוד להשערות שהועלו בשיח הציבורי
) לא ניכרת הוצאה או החזרה סלקטיבית של עובדים ותיקים (הגם 2( ;בהיקף נרחב
) או של 3( ;)שעובדים מבוגרים חזרו בשיעורים נמוכים מעט יותר לשוק העבודה
העובדים היקרים; (4) לא ניכרת היווצרות של גל יוצא דופן של התפטרויות במשק.
בשני הקשרים אחרים מצאנו אישוש להשערות הרווחות: (5) אכן, בחלק מן הענפים
ניכר בידול בתזמון החזרה בין עובדים חלשים לעובדים חזקים. בעוד שהעובדים
החלשים חזרו בזמן המוקדם ביותר האפשרי, ככל הנראה על רקע חוסר ברירה,
העובדים החזקים השהו בחלק מן המקרים את חזרתם – כפי הנראה עד להשתקמות
הענף או משרת המוצא, ועל מנת להימנע מעלויות המעבר ולשמר את יתרונם
היחסי. נוסף על לכך, נראה ש(6) הקורונה אכן העמיקה במידת מה את הפערים
, פער התעסוקה בין פרטים ברמות 2021 בשוק העבודה. נכון לרבעון השלישי של
הכנסה שונות התרחב, וכך גם הפער בין גברים יהודים לגברים ערבים.
אם כן, מה ניתן ללמוד מן הממצאים? ראשית, בממד הגיל, אף שלפני מגפת הקורונה
), לא 2021 ,תועדה בישראל פגיעות תעסוקתית מוטת גיל (מרגלית, גורדון וקידר
נראה שמציאות זו הועצמה בתקופת המשבר. מבחינה זו, נדמה שהארכת החל"ת על
בסיס גיל הייתה מהלך סביר – בהתחשב בפגיעות הבריאותית של מבוגרים בתקופת
שיא המגפה ובקושי הגבוה יותר שהם חווים במעבר בין משרות.
שנית, העובדה שהמעסיקים לא ניצלו את המשבר לשינויים שיטתיים במצבת
העובדים – למשל, גריעה של העובדים היקרים, המבוגרים או הוותיקים – מספקת
עדות לכך שחוקי העבודה במדינה (ואולי גם הנורמות הרווחות בתחום זה) אינם
מגבילים כנראה את המעסיקים בצורה חריפה בימים כתיקונם. כלומר, המעסיקים
לא היו זקוקים להשתמש במשבר כתירוץ או כהזדמנות על מנת ליישם פיטורי עובדים
שעד אז הם נמנעו מהם. זוהי גם עדות ישירה למצב הטוב של שוק העבודה ערב
המשבר, שכן הוצאת עובדים, והשארתם בחוץ, הייתה כמדומה בהתאם לאילוצים
ולפי העניין ולא מעבר לכך (ניצול הזדמנות לשינויים גדולים במצבת העובדים).
שלישית, העובדה שהמשבר הנכיח והעמיק פערים בשוק העבודה משמשת תזכורת
לכך שהניתוח של תופעות יסוד על סמך הנתון הממוצע או המצרפי אינו תמיד
מספק, ולעתים אף מטעה. הממוצע עשוי להסתיר מורכבות שניתן לחושפה רק
סיכום
28
.כאשר מבצעים ניתוחים מפורטים יותר, למשל ברמת הקבוצה, האזור והענף הכלכלי
ביצוע ניתוחים אלה תלוי במידה רבה בזמינותם של נתוני פרט איכותיים ועדכניים,
תחום נוסף שבו נדרש שדרוג משמעותי של מערכות המדינה.
רביעית, אף שמבחינת מדדים רבים שוק העבודה הישראלי השתקם בצורה
מרשימה, קשה לומר אם ההתבססות של ישראל לאורך המשבר על מודל החל"ת
הקשיח (בדומה למה שנעשה בארצות הברית) הביאה לתוצאות מיטביות; ואם לא
היה אפשר להגיע לתוצאות טובות יותר על בסיס שימוש במודל החל"ת הגמיש
(בדומה למה שנעשה בחלק ממדינות אירופה). בפרט, ישראל לא התנסתה בשימוש
בהיקף משמעותי בכלי מסוג זה, ולכן גם לא נצבר ניסיון – בקרב הממשלה ובקרב
המעסיקים – במעבר נרחב למשרות חלקיות; וגם לא נוצרה תשתית בירוקרטית
ומוסדית מתאימה (ובכלל זה קיומם של נתוני זמן אמת), שהיא תנאי הכרחי לשימוש
בכלי זה במשברים עתידיים. חלק ממדינות אירופה, ובראשן גרמניה, התנסו בשימוש
הן היו ערוכות להפעלתו 2020-, ולכן במשבר שפרץ ב2008 בכלי זה במשבר של
בהיקף נרחב בתוך זמן קצר.
חמישית, יש לתת את הדעת לבעייתיות בהיווצרותן של השערות הפופולריות בשיח
הציבורי, שאחדות מהן נבחנו במסמך זה. עוצמת המשבר חסרת התקדים והתנודתיות
ודאות גדולה במיוחד, אולי גם בהשוואה למשברים -הגבוהה שנבעה מכך יצרו אי
ודאות ודינמיות גבוהות רווחת יותר הנטייה להיאחז במידע -קודמים. במצב זה של אי
חלקי, המסתמך לעיתים על אנקדוטות מקומיות, וכן להקיש מסיטואציות מקבילות
שתועדו במדינות אחרות, שהתפתחות המשבר בהן לא בהכרח דומה למצב בישראל.
בשני ההקשרים ראוי לנקוט זהירות יתרה בהסקת מסקנות לגבי מצב המשק
הישראלי.
לבסוף, יש להכיר בכך שכמה מן ההשערות שלא מצאנו להן אישוש עשויות להפוך
לרלוונטיות בעתיד במקרה שיתרחשו גלי תחלואה חדשים וממושכים. משברים אלה
עשויים למשל להעצים את הנזק המצטבר, שבתורו יגרום לכך שמה שלא קרה עד
כה – יקרה בהמשך. יש לקוות שאזהרה זו תתגלה כמיותרת.
29
נספח
מראה את המצב התעסוקתי בתקופת הקורונה לפי גיל הפרט בשנת 14 תרשים
. ספציפית, אנו בוחנים את המגמה בקרב שלוש קבוצות עובדים אשר המשותף 2020
) פרטים1( :להם הוא העובדה שכולם הפסיקו לעבוד בנקודת כלשהי בזמן המשבר
) פרטים שיצאו משוק 2( ;שיצאו משוק העבודה בזמן המשבר ולא חזרו לעבוד
) פרטים שיצאו משוק העבודה, חזרו לעבוד אך יצאו 3( ;העבודה אך חזרו לתעסוקה
שוב משוק העבודה בהמשך.
ויצאו משוק 2019 מן התרשים ניכר כי שיעור הפרטים שהיו מועסקים כשכירים בשנת
עולה בדיוק במעבר מגיל 2021 העבודה בתקופת הקורונה בלי לשוב אליו עד ליוני
אילו הייתה 9. אכן הגיע לגיל הפרישה הרשמי2021 66, כלומר השנתון שבשנת-56 ל
תופעה נרחבת של פרישה מוקדמת גם בקרב גילאים מוקדמים יותר, היינו אמורים
לראות עלייה בקרב הפרטים שיצאו משוק העבודה ללא שוב גם בקרב קבוצות גיל
צעירות יותר, אך כפי שמראה התרשים, לא כך הדבר.
.16- ו15 תמונה דומה עולה מן המובא בתרשימים
המסקנה האמורה רלוונטית לפרטים שהיו לפני גיל הפרישה הרשמי. אשר לפרטים שהיו מועסקים ערב
9
חזרתם לשוק העבודה-המשבר ובנקודה זו כבר היו מעבר לגיל הפרישה הרשמי, קשה לקבוע אם יש לייחס את אי
לתכנון מוקדם או להשפעת המשבר.
30
14 תרשים
, 2020 מצב תעסוקתי של גברים בתקופת הקורונה, לפי גיל בשנת
2019-גברים שהועסקו כשכירים ב
•
. 2020 על הציר האנכי מוצג שיעור הפרטים בכל סטטוס תעסוקתי; ועל הציר האופקי גיל הפרט בשנת
•
כל נקודה בתרשים משקפת את שיעור הפרטים בגיל זה המשתייכים לסטטוס תעסוקתי זה בתקופת הקורונה.
•
בכל שנתון גיל.100%-סכום השיעורים מסתכם ל
•
חזרה" לתעסוקה נלמדת מהיותו של הפרט פעיל במערכות שירות התעסוקה במקרה שלא תועדה חזרתו. כיוון שהניתוח -"אי
45 חזרה" זו למיצוי תקופת הזכאות שהוארכה עבור פרטים מגיל-, על פי רוב אין לייחס את "אי2021 מכיל נתונים עד חודש יולי
מעבר לחודש יולי.
מקור: עיבודי המחברים לנתוני שירות התעסוקה ולנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
0.20
0.10
0
59
60
61
62
63
64
65
66
67
68
69
70
0.30
0.40
0.50
0.60
לא חזרו
יצאו-חזרו-יצאו
יצאו וחזרו
31
15 תרשים
שיעור הפרטים שעבדו בשבוע האחרון, לפי גיל, גברים
מקור: עיבודי המחברים לנתוני סקר כוח אדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
0.2
0.3
0.4
0.5
0.6
0.7
0.8
55
57
59
61
63
65
67
69
71
73
75
2018
67 השנה שבה מלאו לפרט
2019
2020
2021
32
16 תרשים
שיעור הפרטים שעבדו בשבוע האחרון, לפי גיל, נשים
•
– כולל נתונים עד לחודש ספטמבר. 2021 הנתון לשנת
מקור: עיבודי המחברים לנתוני סקר כוח אדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
0.1
0.2
0.3
0.4
0.5
0.6
55
57
59
61
63
65
67
69
71
73
75
2018
67 השנה שבה מלאו לפרט
2019
2020
2021
33
רשימת המקורות
. “האם מגמת ההתפטרות הגדולה בעולם 2021 ,ניצן, דפנה, ורועי קנת פורטל-אבירם
מאפיינת גם את המשק הישראלי?", אתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, דצמבר.
על רקע 2020 . “שוק העבודה בישראל2020 ,זונטג, נעם, גיל אפשטיין, ואבי וייס
), ירושלים: מרכז 2020 על", (פרק מתוך דוח מצב המדינה-משבר הקורונה: מבט
טאוב.
. "התעסוקה בסביבות גיל הפרישה 2021 ,ניסקה, ועדי גלמן-זנד, אדית, תמר רמות
", בנק ישראל, אוקטובר 2021 במהלך משבר הקורונה ועד תום הרבעון השני של
.2021
.2021 ,יקיר, איתמר, גל זוהר, רועי קנת פורטל, גבריאל גורדון, וניסן אברהם
ההשתלבות מחדש של מובטלי הקורונה בשוק העבודה הישראלי, דוח מחקר,
ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה.
. תעסוקת מבוגרים בישראל: מדיניות 2021 ,מרגלית, יותם, גבריאל גורדון, וירדן קידר
, ירושלים: המכון 167 בשוק העבודה, מחקר מדיניות+50 לשילוב ושימור בני
הישראלי לדמוקרטיה.
2022 © כל הזכויות שמורות למכון הישראלי לדמוקרטיה )ע ר(, מרץ
shutterstock :קרדיט לתמונת השער
www.idi.org.il
.הדברים המובאים במסמך זה אינם משקפים בהכרח את עמדת המכון הישראלי לדמוקרטיה
פרופ' יותם מרגלית הוא עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה ופרופסור מן המניין
בבית הספר למדע המדינה, ממשל ויחסים בינלאומיים באוניברסיטת תל אביב. תחום
המומחיות שלו הוא כלכלה פוליטית – השוואתית ובינלאומית.
איתמר יקיר הוא חוקר במרכז לממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה. דוקטורנט
בבית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית בירושלים. תחומי המחקר שלו הם
כלכלה פוליטית ומדיניות חברתית.