חומר רקע
17 לדצמבר 2023
ה' בטבת תשפ״ד
אמצעים להגברת הביטחון האנרגטי בישראל בשגרה ובחירום – פרויקטים במתח עליון הכוללים אגירה
משק החשמל בישראל זקוק באופן מיידי לפיתוח מאסיבי של פרויקטי אגירה גדולים. לפרויקטים אלו חשיבות עצומה לביטחון האנרגטי של מדינת ישראל, חוסנה של רשת החשמל, היכולת להגיב בעתות חירום תוך עמידה ביעדי המדינה להפחתת פליטות.
לקידום פרויקטים לייצור חשמל במתח עליון הכוללים מתקני אגירה תועלות רבות למשק החשמל ולמדינת ישראל:
מתקנים אלו מאפשרים לאגור חשמל רב ולהזרימו לרשת בעת חירום/פגיעה במתקני ייצור חשמל קונבנציונליים של ישראל. בשעה בה ישנה סכנה בפגיעה בתחנות הכוח הגדולות, מתקני אגירה במתח עליון יכולים לספק את החשמל הדרוש באופן מיידי, תוך שילוב אגירה אשר מייצרת עצמאות אנרגטית באזורים פריפריאליים.
מתקנים במתח עליון הינם מתקנים גדולים המספקים מאות מגה וואט חשמל, אשר תורמים תרומה משמעותית להגעה ליעדי הממשלה של 30% אנרגיות מתחדשות עד שנת 2030 ומסייעים למדינה לפזר את מקורות האנרגיה שלה תוך יצירת רזרבות לרשת. בפרויקטים האלו טמון מרבית הפוטנציאל להגעה ליעדים להפחתת הפליטות, ובלעדיהם לא ניתן יהיה להגיע ליעדים שהציבה המדינה בפסגה הבינלאומית האחרונה. זאת ועוד, מתקני אגירה במקומות של גודש ברשת יאפשרו הכנסה משמעותית של מתחדשות. למעשה ללא שילוב אגירה במקומות אלו אין שום סיכוי לעמוד ביעדים
פרויקטים במתח עליון, כמו גם מתקני אגירה הסמוכים להם, יעילים יותר עבור המשק ברמת תכנון הרשת. כשם שמדובר בפרויקטים מעל 15 MW, לכל פרויקט השפעה עצומה על יתירות ההספק במשק החשמל כולו ועל תכנונו בצורה יעילה וכלכלית יותר.
פרויקטי מתח עליון ואגירה משלבים ומחזקים את יישובי הפריפריה וקהילותיהן, באמצעות השקעות עתק בהקמת הפרויקטים ותשלומים שנתיים של מיליוני שקלים תוך דגש על יישובים צמודי גדר.
מתקנים אלו, בשל גודלם, מהווים בסיס לשוק תחרותי והפחתה משמעותית של מחירי החשמל.
בישראל לפרויקטים אלו ישנה חשיבות כפולה ומכופלת על רקע מיקומם והקרקע עליה הם מוקמים:
בשל היקף הקרקעות הגדול יחסית הנדרשות לפרויקט בודד, מיקום הפרויקטים יהיה בהכרח בפריפריות הרחוקות – נגב, גליל ובקעת הירדן תוך הכנסת מנועי צמיחה חדשים לאזורים הנל.
בהמשך לנקודה שלעיל, היזמים נדרשים לשלם סכומים לא מבוטלים לרמ"י מה שמגדיל את קופת המדינה משמעותית. כראייה, בעת הזו, יזם נדרש לשלם לרמ"י 70,000 ₪ עבור MWh אגירה.
כל האמור לעיל, משתקף היטב בפרויקטים שחברת טראלייט מקדמת פרויקט בחבל התענך המשותף ל-10 מושבי החבל (250 מגה סה"כ) ופרויקט בקעת הירדן המשותף ל-13 מושבים וקיבוץ בבקעה (350 מגה). המושבים והאגודות ששותפות בפרויקטים האלו (שהינם מהגדולים בישראל), יקבלו סה"כ כ-400 מיליון ₪ במשך הפעלת הפרויקט.
יצוין, שרמ"י צפויה להנות מדמי הוון בסך של 150 מיליון ₪ לפני הקמת הפרויקט.
היקף השקעות שני הפרויקטים הינו כ2.6 מיליארד ₪ - השקעה פרטית עצומה כאמור, באזורים שמשוועים לכך.
חסמים משמעותים לקידום פרויקטים במתח עליון הכוללים אגירה -
ממשלת ישראל ביקשה להביא לתחרות במשק החשמל ע"י קידום מכירת חשמל מיזמים/ספקים פרטיים שיאפשרו לתעשייה וכן לציבור להנות מחשמל נקי ומוזל. לאור זאת חדלה הממשלה לפרסם מכרזים/ תעריפים ממשלתיים ובמקומם התחייבה לפרסם אסדרה המאפשרת קיום הסכמים בילטראליים בין היצרן לצרכן. אולם לצערנו הרב עד לימים אלו טרם פורסמה אסדרה במתח עליון (מתקנים רחבי היקף) והיעדרה מביא לעיכובים דרמטיים בפרויקטים שעשויים לספק חשמל במחירים מוזלים לתעשייה ובין היתר לתת מענים לרשת וכן לקדם את ביזור מקורות ייצור החשמל המשרת מצבי חירום במשק כאמור לעיל.
על מנת לסבר את האוזן – בימים אלו כ-550 מגה וואט במספר פרויקטים, המצויים בשלב מתקדם לפני הקמה, (לאחר קידום של מס שנים) ממתינים לאסדרה הבילטרלית ולבניית קווי מתח שונים אשר קריטיים להפעלתם ויאפשרו למשק החשמל להתייעל בחירום ובשגרה.
התהליך המיידי שנדרש להשלים הינו תהליך הרגולציה שתאפשר את הקמת המתקנים.
יודגש כי רשות החשמל בראשות יו"ר הרשות אמיר שביט, עושה את מירב המאמצים לקידום האסדרה המדוברת, מתעדפת ומקדמת את הרגולציה האמורה. אנו נמצאים בשיח פורה וחשוב עימה. ראוי לציין כי גם חברת נגה (מנהל המערכת) נמצאת איתנו בשיח ושותפה למאמץ החשוב.
כפי שניתן לראות מדובר על פרויקטים שמביאים בשורה ענקית למשק האנרגיה ולביטחון מדינת ישראל. הרחבת הייצור באנרגיה ירוקה הכוללת אגירה, תוך שיתוף משמעותי של יישובים וקהילות ביו"ש ובפריפריה יביאו להגברת הביטחון האנרגטי של מדינת ישראל ולתנופה כלכלית משמעותית ליישובים. זאת ועוד, קידום משמעותי של משק החשמל בזכות הקמה עצמאית של תחמ"שים, תגמול כספי עבור רמ"י וכל זאת ללא עלות למדינה תוך קידום עמידה ביעדי ייצור של אנרגיה ירוקה ולא מזהמת.