חומר רקע

דיון בוועדת הכלכלה בנושא אמצעים להגברת הביטחון האנרגטי בישראל בשגרה ובחירום- דו שימוש, אגירה ומיקרוגרי ד נייר עמדה מאת אדם טבע ודין , ,ו' טבת תשפ"ד18 בדצמבר2023 אנרגיה היא מוצר אסטרטגי חיוני לקיום חיים מודרניים ומערכות כלכליות וחברתיות . :למשק אנרגיה בר קיימא יש שלוש מטרות עיקריות 1. ביטחון אנרגטי– הבטחת אספקת חשמל וחוסן אנרגטי בשגרה ובחירום , לרבות קיום יכולת ייצור בהספק ובכמות הנדרשת בכל אזור ובכל זמן ויכולת הולכה ואספקה, הן .ברמה הלאומית והן ברמת משק הבית או המפעל הבודד 2. עלות נמוכה– הורדת עלויות החשמל תקטין את יוקר המחיה למשקי הבית ואת .התשומות של התעשיה ותגביר את יכולת התחרות שלה 3. סביבה– הבטחת אנרגיה נקיה שתמזער נזקים סביבתיים החל מצריכת קרקע לתשתיות בזבזניות ומזהמות, דרך הפחתת זיהום האוויר המקומי ועד למשבר .האקלים .אתגרי משק האנרגיה בישראל הם גדולים מחד גיסא צ ריכת האנרגיה בישראל הולכת ועולה עם השנים בשל המשק המפותח והעליה ברמת החיים ובגודל האוכלוסיה. מאידך גיסא ישנן סוגיות רבות שמשפיעות ע ל ניהול משק האנרגיה כדוגמת הצורך בשטחים רבים שהם משאב במחסור בישראל , התלות המשמעותית בייבוא נפט ותזקיקיו , חשיפת תשתיות (חשמל, גז ו )דלק לסיכונים ב י טחוניים , פגיעה סביבתי ת ובריאותית באוכלוסיה ב של צפיפות המדינה ., ועוד .לפיכך יש צורך לפתח משק אנרגיה בר קיימא בישראל משק אנרגיה בר-קיימא נשען בצד הייצור על ייצור חשמל ירוק ממקורות מתחדשים, ובצד הצריכה על צריכת חשמל יעילה וחסכונית , וזאת לצד מערכות תומכות כגון רשת ההולכה .והחלוקה ומערכות אגירה משק אנרגיה בר- קיימא מאפשר ביזור ייצור האנרגיה והגברת החוסן האנרגטי – ,בשגרה ובחירום צמצום התלות בדלקים פוסיליים, צמצום הצורך בבניית תחנות כוח יקרות ומזהמות, הורדת עלויות החשמל עבור התעשיה ומשקי הבית , צמצום זיהום האוויר.ופליטות של גזי חממה ,כך משק אנרגיה בר- קיימא הוא גם מנוע צמיחה משמעותי. משק אנרגיה בר קיימא הוא מטרה חשובה למדינת ישראל כולה, ואולם ניתן לזרז ו לתת עדיפות בעניין זה לחבל תקומה כחלק משיקומו. כך בצד היתרונו ת שהחבל יקבל הוא גם יוכל .להיות חלוץ למדינת ישראל כולה :מוצעים לפיכך הצעדים הבאים 1 . ייצור חשמל באנרגיות מתחדשות • מיפוי פוטנציאל ייצור החשמל באנרגיה סולארית פוטו-וולטאית על גגות בתים פרטיים, בנייני מגורים, מבני ציבור, דו - ,שימוש (למשל על מאגרי מים, רפתות וכדומה), ושטחים חקלאיים בחבל תקומה ובאזורים נוספים בארץ . • יצירת אסדרה תעריפית .למימוש מלוא הפוטנציאל שנמצא במיפוי • במקרה של בתים פרטיים– הקמת מתקנים פוטו-וולטאיים ע ל גגות בתים פרטיים בתנאים מקלים, בפרט בשל היותם ישות משפטית ונישום מוכר במערכת .המס • במקרה של בנייני מגורים משותפים– גגות אלה מנוהלים על ידי ועד הבית אשר אינו ישות משפטית ולרב אינו מוכר במערכות המס. לפיכך, ישנם קשיים גדולים מאד ביישום התקנה של גגות סולאריים בבתים משותפים ,. בשל חשיבות הנושא יש צורך ליצור אסדרה מהירה לוועדי בתים, כך שוו עדי הבתים יוכלו לקבל הלוואות או פתרון פיננסי למימון המערכ ו ,ת ו לקבל פטור מתאים .ממס • רשויות מקומיות– הענקת פטור ממס הכנסה גם לרשויות מקומיות שיפרסו מערכ ות סולאריות על מבני ציבור, בדומה לפטור שניתן למשקי בית. הרשויות המקומיות מוגדרות כמלכ"ר, בעוד שהפטור הנוכחי ניתן כיום רק לאזרחים , כך שיש להרחיבו למקרה של ארגונים המאוגדים תחת הגדרה זו . • דו שימוש הוא פתרון אשר מאפשר פריסת מערכות סולאריות יחד עם חיסכון בקרקע , לדוגמה על מאגרי מים, בשטחים "מתים" במחלפים, בשילוב אגרו - :וולטאי עם חקלאות, ועוד. גם בתחום זה יש צורך להסיר חסמים, לדוגמה o :אסדרה תכנונית לדו שימוש יש צורך ליצור אסדרה תכנונית לדו שימוש (לדוגמה, הקלות או פטור מהיתר בניה למתקנים סולאריים במאגרים .)ובמחלפים o :תמריצים והקצאות לדו שימוש יש צורך ליצור ברשות החשמל אסדרה תעריפית לחשמל המיוצר בדו שימוש, לתת פטור מהיטל השבחה, ועוד .צעדים שיתמרצו יזמים להשקיע o פרויקטים אגרו - :וולטאים יצירת אסדרה לקרקע והסדרה תעריפית ומיסויית ליישום מערכות סולאריות במקביל להמשך הפעילות ה חקלאית (בהמשך לפיילוט שכבר בוצע על ידי משרד האנרגיה והמשרד להג נ .)"ס • יש צורך בשינוי המדיניות הנוכחית של רמ"י המגבילה את גודל המתקנים שמותר להקים באגודות חקלאיות ואת שימושי הקרקע שבהם מותר להקים מתקני אנרגיה מתחדשת (למשל במחנות צה"ל או בשטח שיפוט של רשויות מ ,קומיות בדומה להיתר שניתן לאגודות חקלאיות). יש צורך ביצירת ודאות ותמריצים .במחירי הקרקע לאנרגיה מתחדשת 2 . התייעלות וחיסכון באנרגיה • שילוב של חיוב ותמרוץ של יצרני חשמל לבצע פעולות להתייעלות וחיסכון באנרגיה בחבל תקומה ובמקומות נוספים ברמה של ה רשויות המקומיות (לדוגמה, החלפת תאו רת רחוב לנורות חסכוניות באנרגיה, החלפת מזגנים .)ליעילים יותר, ביצוע בניה ירוקה של מבני ציבור ושל בתי מגורים, ועוד • .תמיכה בביצוע פעולות להתייעלות וחיסכון בתעשייה • .יצירת תכנית לעידוד התייעלות אנרגטית במשקי בית • ניתן לתקצב את הפעולות ב נפרד מהתכנית הלאומית להתי יעלות אנרגטית (הכלל ארצית) ובלתי מותנה בה , הן ,מתקציב המדינה הן מהקרן לאזרחי ישראל (התמלוגים של הגז ומשאבי הטבע) ו הן .מאסדרה תעריפית של רשות החשמל 3 . צעדים מומלצים נוספים א . אגירה : מערכות לאגירת חשמל הן חלק בלתי נפרד ממשק חשמל בר קיימא המבוסס על אנרגיה מתחדשת שכן ייצור החשמל מתקיים בשעות ובכמויות משתנות השונות מפרופילי הצריכה (למשל ישנה צריכת חשמל בלילה והשמש מאירה רק ביום). לאגירה ממערכות קטנות לצורך שימוש מקומי מאוחר יותר יש פתרונו ת מקומיים (לדוגמה, מערכת של סוללות על גג משק הבית) שצריך ליישם במקביל ל פריסת המערכות הסולאריות. למערכות גדולות, לעומת זאת, צריכה להיות א סדרה רגולטורית, שילוב בהליכי התכנון, הסדרה תעריפית, ועוד . ב. רשת : הזנחה ותת פיתוח של רשתות החלוקה וההולכה של החשמל מגבילות באופן תשתיתי את היכולת לקלוט חשמל ממקורות מתחדשים. בין היתר ישנה אי התאמה בין אזורים בעלי פוטנציאל לייצור סולארי לבין זמינות הרשת באזורים אלה. הדבר מתבטא לעיתים באי אפשרות כלל לחבר מקורות אנרגיה מתחדשת .לרשת או בזמני חיבור ארוכים מאד יש צורך ליישם במהירות את תוכנית פיתוח הרשת המאושרת, ו לשדרג את התוכנית בזמן קצר על מנת שתוכל לתמוך ב.יעדים שאפתניים יותר מיעדי הממשלה עד כה