חומר רקע
17.12.2023
לכבוד
יו"ר ו חברי וחברות
ועדת העבודה והרווחה
כנסת ישראל
בדוא"ל
,שלום רב
הנדון:
הערות
להצעת
תקנות שירות התעסוקה (תשלומים ממבקש עבודה בקשר לתיווך
עבודה) (הוראת שעה), התשפ"ד-
2023
הרינו מתכבדים להגיש הערותינו.להצעת התקנות שבכותרת
נפתח ו נבהיר כי ההצעה בכללותה נעדרת משמעות, ואינה אלא הלבנה של סכום זניח מתוך כלל הסכומים
ש
צפוי ש ייגבו
מ מהגרי עבודה
שיגיעו מחוץ להסכמים הבילטר
א לים.עבור תיווכם לעבודה בישראל
למקרא ההצעה עולה
רושם שגוי
, שכל הנוגעים בדבר יודעים כי הוא שגוי, של אסדרה ו תמחור שירותי
גיוס)"והשמה שניתנים בידי לשכות פרטיות בחקלאות ביחס למהגרי עבודה ברישיון ("עובדים זרים
המגיעים לישראל לעבוד בענף החקלאות. למעשה , אין פה כל אסדרה, שכן
התמחור והת
קנות
אינם מלווה
בכל צעד אפקטיבי לוודא כי התמחור
המוצע
אכן ישתקף במצב בשטח. בהיעדר צעדים כאלה, ניסיון
העבר ו
ה :הווה מלמדים היטב בפועל ייגבו סכומים גבוהים משמעותית
בהרבה מאלו ש
מוצעים בתקנות ,
ממהגרי עבודה שיגיעו לעבוד
.בישראל
כל הגורמים העוסקים
בתחום הגירת העבודה
מודעים היטב לכך, שמהגרי עבודה אינם פשוט מגיעים
לישראל לעבוד בה– אלו מהם שמצליחים לעשות זאת, הצליחו לאחר שעברו הליך גיוס עוד בארצותיהם ,
פעמים רבות לא מכיוון שנבחנו כישוריהם, אלא שנבחנה יכולתם לשלם סכומי עתק למתווכים . במשך
,שנים
גיוס מהגרי העבודה בארצותיה
ם
נעשה באופן פרטי ופיראטי לחלוטין, תוך שגורמי תיווך–
הן
בארצות המוצא של העובדים, הן בישראל–
גובים מהם.סכומי עתק עבור גיוסם
סכומים אלו, הידוע
ים כדמי תיווך, אסורים בחוק שירות התעסוקה וגבייתם מהווה עבירה פלילית
(החוק
מאפשר לכל היותר גביית סכום מסויים, המכו" נה
ה תשלום
החוזי ", בידי לשכה
זרה
.)ועבורה בלבד
אולם,
בהינתן שדמי התיווך או לפחות חלק הארי מתוכם
משולמים בארצות המוצא לגורמים פרטיים ,
הם בלתי ניתנים
לפיקוח ולאיתור
, וכך נאלצים העובדים לשלם
סכומים אסטרונומיים באמצעות נטילת
,הלוואות בריבית גבוהה
כשחלק מהסכום מוצא דרכו לכיסם של גופי תיווך בישראל .התוצאות מורגשות
במדינת היעד (ישראל) היטב:
יצירת ביקושים מזוייפים לעובדים ושיקולים זרים מאחורי
הזמנת
עובדים; הון שחור; וכמובן–
כבילת העובדים המגיעים
לישראל
לחובות שלעולם לא יוכלו להחזיר אם
יחליטו
לסי ים את עבודתם, מה שסולל את הקרקע לניצולם ובמקרי הקצה גם לביצוע עבירות פליליות
.נגדם
ענף החקלאות, שאליו נוגעת ההצעה שבנדון, היה רווי בתופעות אלו עד לפני
כ
עשור ,י אז
נחתם הסכם
בין-
,מדינתי עם ממשלת תאילנד לגיוס מפוקח של עובדים ("הסכם בילטראלי"). מרגע חתימת הסכם זה
נסגרו השמיים להגירה שמחוץ לו, וכל עובדי החקלאות שמגיעים מאז לישראל מגיעים מתאילנד ובאופן
מפוקח
ע"י המדינה
בלבד
, מבלי לערב גורמים פרטיים .משמעות הדבר היא, שבע ,שור האחרון ועד היום
תופעת דמי התיווך האסורים נגדעה לחלוטין בענף; כשהתשלומים היחידים שמותרים בו הם אלו שהותרו
ללשכות הפרטיות לגבייה בתיקון לתקנות משנת2013
–
תשלומים שמשולמים ללשכות הישראליות
בלבד, בסכום קבוע ונמוך, המועבר להן באופן מפוקח ונוגע לניהול השוטף של העסקתם בישראל ולא
עבור הגיוס .
התיקון המוצע כעת נולד על רקע השינויים הרגולטוריים המהותיים שאישרה הממשלה ביחס להבאת
עובדים בענף, בהחלטת ממשלה1020
" בדבר עובדים זרים לחקלאות- מלחמת חרבות ברזל " מיום
5.11.2023
. בהחלטה
זו הותרה לראשונה מזה עשור,, על רקע המלחמה ומשבר העובדים בענף
הבאת
עובדים לעבודות חקלאות (עד5,000
)עובדים
מחוץ להסכמים הבילטר
םיילא . משמעות הדבר היא שאיש
לא יפקח על אופן גיוסם, וכפועל יוצא–
גם לא על הסכומים שהעובדים .יידרשו לשלם עבור הבאתם
כאמור, הניסיון מלמד כי תשלומים כאלו ישולמו, ולא יהיו ניתנים לאיתור: לא זו בלבד שכך היה הדבר
בענף החקלאות בטרם חתימת ההסכם עם תאילנד; אלא שכך
המצב
גם כיום בענף הסיעוד, בו עשרות
אלפי מהגרי עבודה מגיעים לישראל
מחוץ להסכמים בילטר
אליי
ם כשהם משועבדים בחובות
לאחר
שנאלצו לשלם דמי תיווך בסכומי עתק .
.הניצול הצפוי הוא וודאי ומוחלט ,גם בענף החקלאות עצמו
התברר כי מעט העובדים שהגיעו במסלולים עוקפים למסלול ההסכמים הבילטראל
יי "ם, כגון "מתנדבים
ממדינות מתפתחות או"משתלמים" מאו
תן מדינות, נדרשו ל תשלום כספים, ערבונות ובטוחות בלתי
חוקיים–
.וזאת אך בשנים החולפות
ההצעה שבנדון אינה מבקשת לתת מענה לכך . היא רק "מלבינה" חלק מהסכום שייגבה בפועל, ומגדירה
.אותו כסכום מותר לגבייה
זאת
ללא קשר ל ,""תשלום החוזי שלראשונה מזה עשור ייגבה כעת בענף
(
בניגוד לעובדים מתאילנד ,המגוייסים באופן מפוקח5,000
מהגרי העבודה שצפויים להגיע במסגרת
מסלול הגיוס החירומי יגוייסו ממגוון מדינות באמצעות לשכות זרות; כאמור התשלום החוזי נובע
מהחוק עצמו ואינו מושפע כלל מהתקנות שרק מוסיפות עליו את התשלום ללשכה)הישראלית –
לכאורה
בסכומים הקבועים בחוק, ובפועל בסכומים גבוהים בהרבה.
,כאמור העיסוק בתשלום המותר ללשכות הפרטיות בחקלאות כמו גם התשלום החוזי המירבי ללשכות
הזרות הוא תיאורטי בלבד –
וזאת משום
ש אין כל פיקוח על אופן
התשלום והגבייה
(ומשכך גם לא על
)היקפיהם וגובהם של הסכומים שייגבו בפועל כאשר עסקינן בגיוס לא מפוקח .
הניסיון מלמד שהסכומים
)שמשולמים ללשכות הזרות (ובאמצעותן, גם ללשכות הישראליות
עלה, עולה ויעלה בהרבה הן על
התשלום המרבי שנקבע בתקנות והן על התשלום החוזי שנקבע בחוק. בהיעדר מ נגנון מוסדר לפיקוח על
אופן
התשלום., הגבלתו חסרת משמעות
בהינתן אלה,, אנו רואים חשיבות ביצירת סנקציות משמעותיות על גופי התיווך שיכללו בתקנות
במידה
שכבר יעלה בידי הרשויות בישראל לאתר הפרות של התקנות
; ובתחימת ו
הגבלת תוקפה של הלבנ ת
הגביי
ה
של חלק מהסכום שישולם בפועל, לשם מניעת פריצת המנגנונים
שנקבעו בעמל רב , במבט צופה
.פני עתיד
:על רקע זה, הרינו לפרט את הערותינו, כדלקמן
1.
הגבלת
יכולת הגבייה המוצעת ללשכות פרטיות בחקלאות בלבד –
מדברי ההסבר להצעה עולה
בבירור שהיא נוגעת לענף החקלאות בלבד, וניתן 'ללמוד גם מתוכן ההצעה כי זו מטרתה (ר
ההתייחסות לתקנה3(א1
), העוסקת בעובדי חקלאות, בנוסח המוצע לתקנה3(א1
,א)). עם זאת
הדברים אינם
מעוגנים ב ,נוסח ועל כן יש להבהיר בנוסח תקנה3(א1
)א המוצע כי הוא
מתייחס
ל לשכות הפרטיות
ולעובדים ב
ענף החקלאות בלבד.
2.
קביעת התנאים ההסדרים המוצעים במסגרת תקנות משנה3(א1
()א1) ו-
3(א1
()א2
) גם ביחס לענף
הסיעוד –
בשנת2022
נקבעה בתקנות הוראת שעה המאפשרת גביית דמי תיווך מוגבלים גם בענף
הסיעוד בידי הלשכות הפרטיות באותו ענף (תוקפה ייפקע בעוד כשנתיים). באותה עת עמד בעינו
הסכם בילטר
א לי משמעותי בענף הסיעוד עם ממשלת הפיליפינים, שמאז קרס, וכיום כמעט כל
העובדים בענף מגיעים לישראל
מחוץ להסכמים בילטר
א ליים לאחר תשלום דמי תיווך .אסורים
מדובר באלפי עובדים
מדי שנה . למרות זאת, התקנות שאושרו אז הוחלו גם על עובדי סיעוד שהובאו
מחוץ להסכמים הבילטר
אליי ם–
ומבלי להתנות.בדבר את יכולת הגביה של הלשכות הפרטיות
יצויין
כי בהערותנו לתקנות אז, ציינו כי יש
להגביל מלכתחילה
את התיקון ביחס לענף הסיעוד לעובדים
המגיעים ב
הסכם ה בילטראלי בלבד; אולם משהותרה גביית תשלומים גם מעובדי סיעוד המגיעים
מחוץ להסכמים אלו, ומשהממ שלה גילתה דעתה כעת על רגישות הדבר וההגנות שיש לספק ביחס
לגביה כאמור בענף החקלאות–
יש לקבוע הוראות זהות לאלו שייקבעו ביחס לענף החקלאות, גם
,ביחס לענף הסיעוד
למשך תוקפה של
הוראת
ה
שעה ביחס לענף הסיעוד.
3.
תחימת הוראת השעה המוצעת לעובדים שיגיעו עד90
יום מיום החלטת הממשלה1020
–
מסלול
הגיוס החירומי שאושר בהחלטת ממשלה1020, ושאליו נוגעות התקנות, הוגבל ל-
90
,יום. דהיינו
התקנות המוצעות אמורות לאפשר גבייה רק ביחס לעובדי חקלאות
שיגיעו בתוך90
.הימים הללו
למרות זאת, תוקף הוראת השעה המוצע הוא ל-
10
חודשים. להבנתנו, הדב ר נובע מפריסת התשלומים
המוצעת (עד חצי שנה לאחר הגעת העובד), אולם גם במצב זה
יש
להבהיר בנוסח תקנה3(א1
)א
המוצע כי הוא מתייחס לעובד זר שיגיע לישראל במהלך90
הימים שנקבעו בהחלטת ממשלה1020
.
4.
קביעת הוראת ההשבה של סכום ששולם ביתר כהוראת קבע – במסגרת התיקון המוצע , מוצע לקבוע
את תקנה3(א1
()א2), לפיה אם נמצא שלשכה פרטית גבתה מ
עובד מ עבר לסכום המותר, יהיה עליה
להשיב לו את ההפרש האסור בגבייה. כאמור לעיל אין סיבה שהוראה כאמור תוגבל רק לענף
החקלאות, אולם מעבר לכך, גם ביחס לענף החקלאות, אין מקום ליצור הוראה זו כהוראת שעה–
כך למשל, אם בעוד שנתיים יתגלה שלשכה גבתה מעובד חקלאות שהגיע כעת סכום גבוה מהמותר
,לגביה, אין סיבה שלא תשיב לו את הסכום האמור רק משום שהוראת השעה המאפשרת את הגבייה
פקע
ה. רוצה לומר, בעוד שאת אפשרות הגבייה בהחלט יש להגביל בהוראת שעה, את הסנקציה
וההחזר לעובד אין להגב
יל ,
ויש לקבוע את
תקנה 3(א1
()א2) כהוראת קבע.
5.
סיוג התקנות ביחס לעובדים חוזרים שהגיעו בעבר במסגרת ההסכמים הבילטראלי
ים –
לצד מסלול
הגיוס החירומי שאושר במסגרת החלטת ממשלה1020
, התירה רשות האוכלוסין וההגירה חזרת
עובדים מתאילנד
שעבדו בעבר בישראל
לאחר שהגיעו אליה במסגרת ההסכם הבילטראלי עם
תאילנד, וכעת מבקשים לשוב ל
עבוד ב
ישראל .החזרתם של עובדים אלו
תעשה להבנתנו מחוץ להסכם
.הבילטראלי ומשכך הנוסח המוצע בתקנות יחול עליה זאת, למרות שמדובר בגיוס של מי
שכבר יש
להם קשר עם לשכות וחקלאים
בישראל, ו
למרות ש התקופה עבורה הם מגיעים לישראל קצרה
בהרבה מתקופת63
החודשים הקבועה בחוק הכניסה לישראל ושביחס אליה נקבעו הסכומים
הקיימים כיום בתקנות . למרות זאת, נוסח התקנות המוצע
י
אפשר גביית אותו הסכ ום גם מהם, ללא
.כל הצדקה לכן, יש להבהיר כי התקנות המוצעות יחולו רק על עובדים שנכנסו לישראל
לראשונה
לאחר תחילתן ; וככל שיש כוונה לאפשר גבייה גם בגין חזרת עובדים שסיימו את תקופת עבודתם
ב
ישראל בעבר , ברי כי יש להפחית משמעותית את הסכומים שאלו
יצטרכו לשלם.
6.
ה
י תני ת יכולת הגבייה מצד
לשכה פרטית בהצגת אישור מצד הלשכה הזרה להיותה מפוקחת –
כאמור, דמי התיווך האסורים משולמים במדינות המוצא לגופי התיווך שם, והיכולת לאכוף ולפקח
על כך מצד מדינת ישראל היא מוגבלת עד לא קיימת. הדבר מאפשר לגופי התיווך הזרים המתקשרים
עם הלשכות הפר טיות, ואף לגופי תיווך בישראל, לגרוף רווחים אסורים ולעקוף את כל המנגנון
המוצע בתקנות. בנסיבות אלו, יש לפחות
לקבוע תנאים מינימ
ילא ים לזהות הלשכה הזרה שעמה
מותר ללשכה הפרטית בישראל להתקשר–
למשל, היות הלשכה הזרה לשכה ממשלתית; או הצגת
אישור מהלשכה הזרה להיותה נ תונה לפיקוח ממשלתי במדינת המוצא הכולל הפקדת ערובה
להבטחת איסור הפרת סעיפים69
)(ז-
)(ח
.'לחוק שירות התעסוקה; וכד
,בכבוד רב
מיכל תג'ר, עו"ד
אלעד כהנא, עו"ד
הקליניקה לזכויות עובדים באונ' ת"א
קו לעובד