חומר רקע
17 דצמבר 2023
ו' טבת תשפ"ד
הנדון: התייחסות מכון התקנים הישראלי למתווה לשינוי שיטת היבוא
מכון התקנים הישראלי מאמץ את הרפורמה שעל הפרק, גישת מכון התקנים היא שרפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" תתקיים בצורה מיטבית ומלאה:
יש לאמץ מנגנוני אכיפה שקיימים באירופה
יש לוודא שהאכיפה בארץ תוביל להרתעה כפי שקיימת באירופה
יש לפרסם בצורה שקופה את ממצאי ותהליכי האכיפה
יש לשמר מכון תקינה לאומי כפי שקיים בכל אחת ממדינות אירופה
להלן עיקרי עמדתנו בפירוט:
רקע כללי - התקינה הישראלית:
בשנים האחרונות יזם משרד הכלכלה והתעשייה מספר רפורמות בתחום התקינה ויבוא מוצרים וסחורות לישראל. בין היתר הוחלט על אימוץ תקינה בין לאומית – כך שחריגה מהתקינה הבינלאומית בתקינה הישראלית דורשת אישור ראש הממשלה, שר האוצר ושר הכלכלה. למותר לציין, כי מכון התקנים ביצע את כלל הרפורמות בצורה המיטבית ביותר ובהתאם לכוונות הרגולטור והמחוקק.
במסגרת זו הוחלט על פתיחת שוק בדיקות הטובין למעבדות שאושרו על ידי הממונה על התקינה, בכדי שמעבדות נוספות פרט למכון התקנים יוכלו לבצע את הבדיקות הנדרשות. כך, הרפורמה האחרונה בתחום, אפשרה כניסת מוצרים לישראל על סמך הצהרה בלבד (וללא צורך בבדיקות מכון התקנים או מעבדה מאושרת אחרת) בשני מסלולים: מסלול התאמה לתקן רשמי בחלוקה לקבוצות היבוא, ומסלול התאמה לתקינה זרה ("קסיס").
ברקע הדברים חשוב לציין שכבר כיום, רוב התקנים הישראלים הם תקנים בין לאומיים מאומצים ועל כן המעבר לתקינה אירופית הוא מעבר חיובי. מכון התקנים אינו הגורם אשר מעבד את התקנים אלא משמש כפלטפורמה למערך התקינה בלבד. בועדות התקינה שמעבדות את התקנים הישראלים חברים נציגי ממשלה, יבואנים, תעשיינים, מהנדסים, צרכנים, אקדמיה וכו'. כל התקנים המעובדים בועדות התקינה הינם תקנים וולונטריים, כאשר תקן וולונטרי הופך למחייב רק על פי החלטת משרדי הממשלה (בעיקר משרד הכלכלה והתעשייה) או גופים רגולטורים הכפופים אליהם. בתוך כך, יצוין כי בישראל יש כ-4000 תקנים לעומת 22,000 תקנים באיחוד האירופי.
כעת, ועל פי הצעת החוק שמונחת בפני חברי הוועדה, מבקשת הממשלה לבצע רפורמה נוספת שמשמעותה כניסה ישירה של סחורות וטובין לישראל ללא כל הוכחת עמידה בחובות התקינה הבינ"ל.
חשיבות ארגוני התקינה הלאומיים- לכל מדינה יש מכון תקנים מקומי:
תקינה מאפשרת ליזמים וליצרנים לחדור לשווקים עולמיים, להסיר חסמים מיותרים ולפתח את הכלכלה. היא מאפשרת חדשנות והתקדמות טכנולוגית ויוצרת מרחב למוצרים בטוחים, סביבתיים ואיכותיים.
לכלל המדינות החברות באו"ם יש ארגון תקינה לאומי. 167 מדינות בעולם חברות בארגון התקינה הבין לאומי – International Organization for Standardization (ISO). מכון התקנים הישראלי, היה ממייסדי הארגון בשנת 1947 (טרם קום המדינה) יחד עם 24 ארגוני תקינה לאומיים נוספים.
כך באירופה, לכל מדינה יש מכון תקנים לאומי משלה, שדואג לצרכים הייחודיים של האוכלוסייה שלה. מדינות עם צרכים מיוחדים דוגמת: אקלים, או אוכלוסייה מתבגרת – מייחדות שינויים ותוספות שמסייעות לכלכלה שלה. בהקשר זה, מדינת ישראל ייחודית בהקשר לצורכי הביטחון שלה (תקנים ייעודיים הנוגעים לממ"דים למשל). בכך, ממלאים מכוני התקינה את תפקידם לדאוג לתקינה שתתאים לצרכים הייחודיים של המדינה. בנוסף, מכוני התקינה המשתתפים בתקינה הבין לאומית, מסייעים לתעשייה המקומית מאחר שחברות שרוצות לשווק מוצריהם לעולם יכולות באופן זה להשתתף ולהשפיע על התקינה הבין לאומית (באמצעות השתתפות דרך מכון התקנים שלהם).
להלן התייחסות המכון לפערים הקיימים בחקיקה המוצעת:
כיום, 75% מהסחורות הנמכרות באירופה מיוצרות באירופה ו-25% מיובאות. בישראל, רוב הסחורה מגיעה מאסיה ועל כן ממילא זו אינה אותה הסחורה שנמכרת באירופה. מבדיקות מדגמיות שנערכו בשווקים מאז נכנסה לתוקפה הרפורמה האחרונה ומה-"ריקולים" שפורסמו על ידי משרד הכלכלה, ניתן ללמוד על כך שמוצרים רבים שנכנסים לישראל בהצהרת היבואנים, נפסלים לשימוש מאוחר יותר. בפועל חלקם הגדול של היבואנים כלל אינו יודע שהמוצרים שהם מייבאים עלולים לסכן את האוכלוסייה, וכך, טרם חקיקת הרפורמה המוצעת, נפסלו מאות אלפי מוצרים שהיו עלולים לסכן את אזרחי המדינה אילו אושרה כניסתם לישראל.
לפיכך, ובהתאם לניסיון רב השנים של מכון התקנים, אנו מציעים שבמסגרת הרפורמה המוצעת בפני חברי הוועדה תאומץ גם מדיניות האכיפה הקיימת באיחוד האירופי. מדיניות האכיפה באירופה קובעת כי כל המדינות בודקות בצורה עיתית ומוסדרת את המוצרים הנמכרים באיחוד האירופי. לדוגמה: מוצר שמיוצר בספרד יכול להיבדק גם על ידי שבדיה, גרמניה והולנד וכך מדיניות זו מבטיחה בטיחות ואיכות בכל רחבי אירופה. זאת ועוד, יבואן שנמצא באחת מהבדיקות המדגמיות כמי שהצהיר הצהרת שקר או שאין ברשותו התיעוד המתאים– נקנס על כך ושמו מפורסם במערכת הפנים אירופאית, דהיינו יש השלכות על ייבוא הסחורות שלו לכל מדינות אירופה.
העדר אכיפה בישראל לרפורמה החדשה – יוביל לקטסטרופה שתפגע בבטיחות אזרחי ישראל מבלי שניתן יהיה להשיב את הגלגל לאחור. אנו חוששים ממצב עתידי ובו בהיעדר מערך אכיפה קפדני של הרפורמה החדשה, מוצרים יכנסו לישראל ללא הצהרות וללא בדיקות של מעבדות מאושרות, ובטיחותם של אזרחי המדינה תופקר. לשם כך, אנו מציעים מספר דרכי התמודדות:
הקמת מערך אכיפה קפדני המקיים רמת שקיפות גבוהה, ומנוהל על פי תוכנית שנתית מוסדרת וידועה לכל, לרבות פרסום נתונים – לדוגמא כמה בדיקות נעשות בשווקים בכל שנה? אילו מוצרים נפסלו? מהם הממצאים? מהי הענישה? לשם כך, אנו מציעים לקבוע בחוק פרסום רבעוני של משרד הכלכלה אודות יבואנים שלא עמדו כנדרש ברגולציה האירופאית וכן דיווח עיתי של משרד הכלכלה לוועדת הכלכלה, אחת לשנה, על הבקרות שבוצעו בפרק זמן זה ותוצאותיהן.
הקמת מערכת ממוחשבת שתתריע בזמן אמת על מוצרים שנתפסו בשווקים באירופה, ותהא מחוברת לארגוני התקינה האירופים כך שתסנכרן מידע בזמן אמת אודות מוצרים מסוכנים ולא תאפשר כניסה לשווקים בישראל.
פרסום באתרי משרדי הממשלה הרלוונטיים, כגון משרד הבריאות, משרד התחבורה, משרד החקלאות, משרד התקשורת, משרד האנרגיה, משרד הכלכלה ועוד, אשר יכיל רשימת מוצרים אשר נמצא כי אינם מתאימים לתקן ואת דו"חות הבדיקה אשר מהם עולה כי מוצרים אלו אינם מתאימים לתקן, ואשר יהיה פתוח לכלל הציבור, על מנת שכל אזרח יוכל לדעת באם קיים מוצר שאינו מתאים לתקן ועלול להוות סכנה לבריאות, לבטיחות או לאיכות הסביבה ולפעול בהתאם, בין אם בהימנעות מרכישה של אותם מוצרים ובין אם בנקיטת הליכים משפטיים נגד היבואנים של מוצרים אלו.
על הפורטל להיות מעודכן בצורה שוטפת לכל המאוחר תוך 72 שעות, על מנת שהמידע בו יהיה עדכני ורלוונטי לציבור.
החלת יישום הדרגתי של הרפורמה - בהלימה למהלכי אכיפה משמעותיים וכניסתם לתוקף.
בכבוד רב,
ד"ר גלעד גולוב
מנכ"ל מכון התקנים הישראלי