חומר רקע
1
י"ד ב ,אב
ה
תשפ"ב
11
ב אוגוסט2022
:אל
חברי ועדת העבודה והרווחה
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדת העבודה והרווחה ולוועדת הבריאות
,שלום רב
:הנדון הצ
ת עו חוק בנושא שימוש בזרע של חייל שנפטר
:כללי
1.
.הסוגיה של שימוש בזרע של נפטר היא סוגיה מורכבת ורגישה"שימוש בזרע מ
ן
המת אינה
ו שק לה להעברת נכסיו של נפטר מיד ליד. לא מדובר בנכס, כי אם במטען גנטי שבכוחו
להביא חיים לעולם, ליצור אדם בשר ודם בעל מחשבה ותודעה–
.הלא הוא נזר הבריאה
לכך נוסיף כי לא מדובר
בנכס קיים כי אם ביצירת חיים חדשים. מאין ליש( "הש ' דפנה ברק
,ארז בע"מ6046/18
'היועמ"ש נ' פלונית, בעמ9).
קביעת חקיקה בסוגיה מורכבת זו דורשת שקילה זהירה של מגוון שיקולים "
סוגיה
של
נטילת זרע ושימוש בו לאחר המוות היא סוגיה רגישה המעוררת שאלות ביו-
אתיות
מורכבות....
,סוגיה זו מערבת שאלות של משפט ורפואה, דת ואתיקה, כבוד החי וכבוד המת
וכן שאלות הנוגעות לתפיסות בחברה לגבי מוסד המשפחה ונושא ההולדה, לרצון הקמאי-
אבולוציוני של הפרט להתרבּות ולהמשכיות, ולשאלות הנוגעות לטובת הילד (יתמות
מלידה) ולמעמדו ביחס לאביו הב יולוגי. גיבוש עמדה בשאלות מורכבות ורגישות אלה אינה
יכולה להיות תוצר רק של הכרעה בשאלות משפטיות גרידא, ומטבע הדברים שהיא מערבת
ומושפעת גם מערכים, נורמות חברתיות ומאמונות ודעו
ת ,. נוכח האמור
סוגיות מעין אלה
ראוי להן כי יוכרעו בידי המחוקק וכי הסדרתן תיעשה בדבר חקיקה ראשית"
(הש' מני מזוז
בבג"ץ7141/15
, פסקה2).
רקע:
2.
.נושא תרומת הזרע במדינת ישראל אינו מוסדר בחקיקה ראשית על העדר החקיקה בתחום
של תרומות זרע ובנקי זרע בכלל העירה גם השופטת דפנה ברק ארז: "המצב הקיים לוקה
אפוא בשניים: ראשית, ההסדרה הקיימת אינה נדרשת ,לשאלות חשובות ומהותיות; שנית
2
ומכל מקום, ההסדרה אינה בדבר חקיקה ראשי הכולל הסדרים ראשוניים, כמתחייב על-
פי
פסיקתו של בית משפט. מצב דברים זה אינו תקין ברמה העקרונית, והוא אף תורם בעקיפין
למצבים שבהם נוצרות ציפיות בלב הנוגעים בדבר, בשל העדרה של הסדרה ברורה. ה דברים
,נאמרים במשנה תוקף, מאחר שהסוגיה של תרומות הזרע לא מוסדרת בחקיקה ראשית כלל
'להבדיל ממצבים שבהם קיימת הסדרה בחקיקה ראשית, אך זו אינה מפורטת דייה" (הש
דפנה ברק ארז בבג"ץ4077/12
, סעיף33
.)
3.
)תקנות בריאות העם (בנק זרע
, התשל"ט-
1979
,
קובעות רק הוראות כלליות המחייבות כי
בנק זרע לא יפעל אלא אם כן הוכר בידי מנכ"ל משרד הבר
י אות, ותנאי לכך הוא שינוהל
,בבית חולים וכחלק ממנו
וכן
קובעות כי הזרעה מלאכותית מתורם לא תבוצע אלא בבית
.חולים שיש בו בנק זרע ומזרע שהתקבל מבנק הזרע אין בתקנות אלה הת
י
יחס
ות לשימוש
בזרע של נפטר.
4.
שאר ההסדרים הנוגעים לבנק הזרע
ינם א
מעוגנים בחקיקה או בחקיקת משנה אלא קבועים
ב
חוזר מנכ"ל משרד הבריאות משרד הבריאות
בדבר "כללים בדבר ניהולו של בנק זרע
"והנחיות לביצוע הזרעה מלאכותית
'(חוזר מס20/70
מיום8.11.2007
) .
בין השאר קבועות באותו חוזר הוראות לעניין שימוש בזרע של נפטר ולפיהן (סעיף27
)(ב
)לכללים
ב ,מקרה של פטירה ובחלוף שנה ממועדה מותר להשמיד את מנות הזרע של הנפטר
אלא אם כן בת זוגו של הנפטר ביקשה להמשיך לשמור את הזרע ובכפוף לרצון המפקיד כפי
שהובע במעמד השמירה. עוד נקבע כי ניתן להשתמש בזרע לצורכי טיפול
הפריה בבת זוגו של
הנפטר, ככל שהדבר ניתן, לפי תנאי הסכמתו של הנפטר (כפי שניתנה בחייו), וזאת בתום
שישה חודשים ממועד הפטירה, ולאחר קבלת חוות דעת מעובדת סוציאלית שתבהיר
שהטיפול נעשה מבחירה מוחלטת ומרצון חופשי ולא מתוך לחץ
.נפשי, כספי או אחר
5.
תקנות בריאות העם
(הפריה
חוץ גופית ,)התשמ
"ז-
1987
, מתי
י חסות להשתלת ביצית
מופרית באישה, כאשר בן זוגה שהזרע שלו נפטר, וקובעות בתקנה8
()(ב2
), כי אם בעלת
ביצית מופרית התאלמנה
טרם השתלתה, לא תושתל בה הביצית המופרית, אלא אם כן,
בין
השאר,
עברה
שנה לפחות ממועד נטילת הביצית והפרייתה1. יש
לציין כי בתקנה10
ל תקנות
האמורות
נקבעו הוראות לעניין שימוש בביציות של אישה שנפטרה, ולפיהן
אם האישה
שממנה ניטלה הביצית היתה נשואה במועד פטירתה, אין אפשרות לעשות בביצית או בביצית
1
בבג"ץ2078/96
נקבעה בטלותה של תקנה8
.(ב) בשל הדרישה הנוספת להצגת חוות דעת של עובד סוציאלי
3
המופרית כל שימוש. לעומת זאת אם האישה
היתה פנויה במועד פטירתה, ניתן יהיה לעשות
שימוש בביצית או בביצית המופרית לשם השתלתה באישה אחרת, ובלבד שטרם הפטירה
.אותה אישה נתנה את הסכמתה לתרומת הביצית
6.
הנחיית היועץ המשפטי לממשלה"בעניין "נטילת זרע לאחר המוות ושימוש בו
(הנחייה
מספר1.2202
מיום
27.10.2003
, להלן–
""הנחיית היועץ)
התמודדה עם הסוגיות של נטילת
זרע מנפטר והשימוש בו
, באופן חדשני לזמנה.
זהו הסדר נורמטיבי, שאף שאינו מחייב, בתי
.המשפט נעזרו בו כאמת מידה מנחה
העקרונות שב :הסדר שנקבע בהנחיית היועץ כוללים שני אדנים"
,האחד, כיבוד רצון הנפטר
ה נובע מעקרון האוטונומיה של הפרט וזכות האדם על גופו; והשני, רצונה של בת זוגו של
"הנפטר בהמשכיות שאיפתם המשותפת שנקטעה באיבה בשל המוות, בילד משותף לשניהם
(פסקה9 להנחיית היועץ).
לפי
הנחי
ית היועץ
לרצון הפרט ניתן המשקל המשמעותי ובמקרה של התנגדות לא ייעשה
שימוש בזרע. בצד הרצון של הנפטר
מובא בחשבון האינטרס החברתי למימוש הזכות להורות
של בת זוגו שהוא אינטרס חזק ומוכח. ההנחה הבסיסית היא שהולדה היא פרי רצון משותף
של שני בני זוג, אך "כאשר אנו דנים בשימוש בזרע לאחר המוות, עלינו להחליט על מנגנון
לקביעת רצונו של הנפטר" ובעניין זה הדרך היא ,הוכחת הסכמה מפורשת, בכתב או בעל פה
או התנגדות מפורשת או בדרך של התנהגות שמספקת אינדיקציות
לרצונו המשוער
של
הנפטר בילדים לאחר מותו
, ויכולה להילמד גם מעדויות של האנשים הקרובי ם לו. לפי
ההנחיה, "ככל שאין עולה אחרת מנסיבות העניין, ההנחה היא שבת הזוג היא המייצגת
הנאמנה ביותר של רצון בן-
זוגה המת, שכן היא היתה האדם הקרוב אליו ביותר ושותפתו
הטבעית לעניין הנדון... כאשר האדם נשוי או קושר חייו עם בת זוג בחיים משותפים, הרי
עשוי הדבר ללמד
."על רצונו המשוער בילדים בצוותא עם בת זוגו
לעומת זאת
:ההנחיה מתייחסת אחרת למצבים בהם לנפטר אין בת זוג
"מקום שלנפטר לא
היתה בת זוג קבועה ומסוימת
בחייו,
לא ניתן יהיה–
ככלל-
ליחס רצון משוער לנפטר להביא
צאצא לעולם מזרעו לאחר מותו ... בהעדר בת זוג כאמור אין מקום להיענות לבקשה, וזאת
בשל צירוף של העדר אפשרות של ייחוס רצון משוער קונקרטי לנפטר, והעדר אינטרס ציבורי
"...להתיר שימוש בזרע לאחר המוות .
לגבי ההורים וקרוביו האחרים של הנפטר מציינת
ההנחיה כי "רצונם של ההורים לראות המשכיות לבנם הוא רצון אנושי טבעי ומובן, אך
להורים אין כל מעמד חוקי בשאלת הפוריות של ילדם, לא בחייהם, קל וחומר לא לאחר
4
מותם... אכן הדין מכיר בזכות להורות.... אך אין הדין מכיר בזכות לנכד. הורי הנפטר
עשויים כמובן להעיד בדבר אינדיקציות באשר לרצונו של הנפטר, אך אין, כאמור, ל
ר צונם
."שלהם מעמד לעניין השימוש בזרעו של בנם הנפטר
לפיכך, ההנחיה מאפשרת נטילת הזרע לאחר המוות לפי בקשת בת הזוג
(ובמקרה של נתיחה
-
)בכפוף לאי התנגדות של בן משפחה ., שרק היא תוכל לעשות שימוש בזרע של בן זוגה שנפטר
לעניין השימוש בזרע על בת הזוג לפנות לקבלת אי .שור בית המשפט לשימוש בו
7.
הוועדה הציבורית לבחינת הסדרה חקיקתית של נושא הפריון וההולדה בישראל
בראשותו
של פרופ 'שלמה מור יוסף (
להלן-
)ועדת מור יוסף
התייחסה לסוגי ה
כעשור
לאחר
הנחיית
היועץ . הוועדה הציבורית שהורכבה ממגוון מומחים מתחומי הבריאות לרבות הגניקולוגיה
והגנטיקה, העבודה הסוציאלית, האתיקה הרפואית, הפסיכולוגיה והמשפט, המליצה
בחודש מאי2012
כלהלן:
אם אדם הפקיד בחייו זרע הוא יידרש לתת הוראות מפורשות לגבי השימוש בזרעו לאחר
מותו, ולאחר מות ו יש לכבד כל הוראה שנתן–
כולל הוראה להפריית אישה אחרת או מתן
רשות להורים או לקרוב אחר לקבוע את דרך השימוש בזרע. בכל מקרה כזה הילד יחשב
.לילדו של הנפטר, אלא אם כן הנפטר הורה על תרומה אנונימית של זרעו
בכל מקרה של
הפריה על ידי מי שאינה בת זוג יידרש אישור בית
משפט. הבקשה לשימוש תיעשה, ככלל תוך
.חמש שנים מיום הפטירה
אם האדם לא הפקיד זרע בחייו
:יש הבחנה לפי השאלה האם הותיר הוראות
(א)
אם הותיר הוראות לנטילת זרעו והוראות לשימוש בו–
בת זוגו או מי שהמנוח קבע
הוראותיו יוכלו לבקש ליטול את הזרע ולעשות בו שימוש (ולעניין השימוש יחולו
.)ההוראות שלעיל
(ב) אם הוא לא הותיר הוראות –
נטיל
ת הזרע יכולה להיעשות רק על ידי בת זוג
(למרות שאי נטילה תמנע את
)האפשרות לשימוש.
ה שימוש
בזרע
ייעשה על פי רצונו המשוער של הנפטר על ידי בת זוגו (בעצמה או
באמצעות אחר
ת
מטעמה) שלא תידרש לקבל צו של בית משפט (אלא אם כן יש ספק
.אם היא בת הזוג). לשאר בני המשפחה לא יהיה מעמד לעניין זה
5
יוער כי חבר הוועדה ,הציבורית
פרופ' אסא כשר סבר ב
דעת מיעוט
:כי
"חזקה על אדם
שהוא רוצה להביא ילדים לעולם... חזקה על
א דם נשוי שהלך לעולמו ולא הותיר צאצאים
שרצה להביא ילדים לעולם במסגרת המשפחתית של נישואיו. אם לא הורה במפורש
שאינו מעוניי
ן
שיקימו לו זרע לאחר מותו, חזקה עליו שהיה מעוניין שיקימו לו זרע לאחר
...מותו, במסגרת המשפחתית של נישואיו חזקה גם על אדם לא נשוי שהלך לעולמו ולא
הותיר אחריו צאצאי ,ם שהיה רוצה להביא ילד לעולם. אם לא הורה במפורש אחרת
הוריו יכולים להיות אלה שיקימו לו זרע לאחר מותו, אם ימצאו אישה שתהיה מוכנה
...להרות מזרעו ולגדל את ילדו, בקשר נאות עם הוריו של המנוח חובה היא לאפשר להם
לעשות זאת בעזרת אישה מתאימה
... במדינה יהודית ודמוק
טי ר ת, אין מקום להגביל את
האפשרות של א
י שה או בת זוג, ובמקרה שאין כזאת–
את האפשרות של ההורים, לשמור
על כבוד האדם של המת בכך שיקימו לו זרע לאחר מותו '" (עמ47
).
8.
בחודש
אוקטובר2016
פרסם
משרד
הבריאות
להערות
הציבור
את תזכיר חוק בנקי הזרע ,
התשע"ז-
2016
,שכולל
בפרק'י שבו הורא
ות לעניין "נטילה ושימוש בזרע נפטר ". לפי
התזכיר, שי
לפעול
בהתאם להוראות שהשאיר הנפטר בכתב שיהוו את הבעת רצונו .
בהעדר
הוראות בכתב על ידי הנפטר, אשתו או בת זוגו הקבועה בלבד רשאית להרות מזרע הנפטר
או להפרות את ביציותיה בזרעו. לקרוביו האחרים של הנפטר
לא יהיה כל מעמד לעניין
שאיבת זרעו או שימוש
בזרעו אלא אם כן
הנפטר לא היה נשוי או לא היתה ל
ו
בת זוג קבועה
בעת פטירתו ורק אם הוא הורה על כך בכתב.
9.
פסיקת בית המשפט:
בתי המשפט העיר
ו לא פעם כי הנושא טעון חקיקה אך בהעדר ח קיקה מסדירה, ניתנו פסקי
הדין בעניינים
שהובאו בפני הערכאות השונות.
נזכיר להלן כמה פסקי דין עיקריים הקשורים
:בנושא
א. הסכמה
להורות–
גם בתרומה אנונימית -
בבג"ץ4077/12
פלונית
נ. משרד הבריאות
ואח' (מיום5.2.2013
) ד
ן בית המשפט העליון ב
בקשתו ש ל תורם זרע לחזור בו מהתרומה
האנונימית שנתן, לאחר שחזר בתשובה והחליט כי אינו רוצה עוד שבעולם יהיו ילדים
מזרעו שלא בחר בהם ובאמם, שאין לו קשר עמם ושלא הוא יגדל אותם
. כנגד ו נשקלה
עמדת העותרת שכבר שילמה בעד שמירת מנת הזרע עבורה
, בהמשך ל שימוש שעשתה
ב
מנת זרע קודמת של אותו תורם שממנה נולד
ה לה ילד
ה
, וביקשה ללד
ת ל
ה בת
אח נוסף
מאותו מקור גנטי. בית המשפט
פסק לטובת תורם ה
רע ז, לאחר שסבר שה אינטרס
6
להורות דווקא מזרעו
של התורם הספציפי
(כמו גם היכולת לבחור עם מי להביא ילדים
לעולם) קשור לזכות לפרטיות ולאוטונומיה, אך
אינו חוסה תחת גרעין
הזכות להורות
(שעוסק ביכולת המעשית להצטרף לק)בוצת ההורים ,
ולאחר ששקלל את הפגיעה
.באוטונומיה של התורם מול הפגיעה באוטונומיה של מי ששילמה בעד מנת הזרע
באותו עניין
ב ית המשפט הציע למחוקק לטפל בשאלת מעמדו המשפטי והחברתי של
תורם הזרע כאבי הילד , והדגיש כי בניגוד לתורם אנונימי שאין לו מחויבות כלפי הילד
שייו
ולד, הרי שלגבי התורם המזוהה
לא ניתן להסכים מראש על כל ויתור של זכויות
הילד .א
פילו
בתרומת זרע אנונימית שבה "עובדת האנונימיות במצב הקיים מנתקת את
"התורם כמעט מכל הקשר "אבהי
מלבד ההקשר הגנטי ,הנותר עלום , והוא אינו חייב
ב
שום חובה ממונית, חברתית, או אחרת ליילוד"
,תיתכן פגיעה באוטונומיה של
תורם
הזרע
:עקב ההורות "הזרע הוא סוג של המשכיות לאדם, ומכאן החשיבות לאוטונומיה
של אדם להחליט לגבי שימוש בו ."פסק הדין מתי
י חס גם לסוגיה של הסכם לעניין הולדת
ילדים
, וקובע כי אף שהסכם כאמור אינו חוזה ואינו אכיף, משום ש
עשיית חוזה להו לדת
ילדים מנוגדת לתקנת הציבור, הרי עדיין יש לו
נפקות
משפטית בהיותו גורר ציפיות ואף
הסתמכות ., והוא קורא למחוקק להסדיר גם נושא זה
ב.
הוכחת רצון משוער לעניין שימוש בזרע על ידי ההורים במקרה של התנגדות בת הזוג -
ב תמ"ש27169-11-13
פלונית נ' פלונית (מיום20.1.2016
)
נדון
ב בית המשפט לענייני
משפחה
מקרה שבו
בת הזוג של הנפטר הודיעה על אי רצונה להרות מזרעו ומסרה שרצון
הנפטר היה שלא להוליד ילד שלא ממנה. בימ"ש אישר את בקשת ההורים לאפשר לאישה
אחרת להרות מזרעו, אחרי שנוכח
כי אם המנוח היה יודע כי כשימות אלמנתו לא תסכים
להרות מזרעו, הרי היה "מכבד את ר."צון הוריו בהמשכיות משפחתו
ג.
פסק הדין המרכזי
בסוגיה של שימוש בזרע נפטר למטרת הולדה הוא בג"ץ7141/15
פלונית נ' פלונית ואח' (מיום22.12.2016
) ,
שנדון בבית המשפט העליון
בהר
כ ב של חמישה
שופטים . בפסק הדין נדונה בקשתם של הורים לעשות שימוש בזרע של בנם שמת בעת
שירות,המילואים שלו בניגוד לעמדת אשתו
,שלה נישא זמן קצר לפני פטירתו וזאת שכן
אף שהיא ה
קימה
.משפחה חדשה היא עדיין התלבטה אם לעשות בעצמה שימוש בזרע
פסק הדין קבע כי "מקום שבו נפטר אדם שהייתה לו בת זוג קבועה מבלי שנתן ביטוי
מפורש
(בכתב
או בדרך אחרת )לרצונו או להסכמתו לעניין נטילת זרע מגופו ושימוש בו
לאחר מותו ,קמה חזקה הניתנת לסתירה לקיומו של
"רצון
משוער "של הנפטר להביא
7
ילדים לעולם גם לאחר מותו עם בת זוגו .לכן ,ככלל ,תהא בת הזוג ולא איש מלבדה –
לרבות הורי הנפטר – רשאית לעשות שימוש בזרע לצורך הפרייתה היא"
. הנשיאה חיות
הדגישה כי המעמד נשמר לבת הזוג גם אם לאחר המוות הקימה משפחה אחרת. מה
.שחשוב הוא רצון הנפטר בעת מותו, ולא מה קרה לאחר מכן
לא ייתכן שבכל מקרה שבת
.הזוג אינה רוצה יינתן מעמד להורים
הנשיאה אסתר חיות ציינה כי "הטכנולוגיה המודרנית שינתה מן היסוד את
"הגבולות
הטבעיים" של האדם כבן תמותה... ההתפתחויות הטכנולוגיות המאפשרות הולדת
"ילדים של נפטר לאחר מותו פורצות אף הן "גבול טבעי" אשר אותו מסמן המוות .
הנשיאה חיות קבעה כי אמנם "ב
הקשרי
ם
מסוימים ומצומצמים יחסית הכיר הדין
הישראלי בזכויות הנתונות להורי ההורים ב כל הנוגע לנכדיהם... מכל מקום גם בהוראות
... המקנות מעמד או זכות להורי ההורים, מדובר בזכות לקיים קשר עם נכדים שכבר
נולדו... ואין המדובר בזכות לסבות אשר משמעותה הכרה בזכותם של הורי ההורים
."לתבוע את הולדת הנכדים
יחד עם זאת
העירה בהערת אגב
" כי אין להוציא מכלל
אפשרות כ י בכל הנוגע לזכותם של הורי הנפטר לסבות מקום שבו לא היתה לנפטר בת
זוג בעת מותו והוא לא הותיר אחריו צאצאים, יש מקום לפיתוח זכות זו אשר ב
ש נים
".האחרונות זוכה להכרה מסוימת כזכות ראויה
השופטת חיות סברה כי אין לאפשר להורים לסתור את ההנחה בדברך רצונו המשוער של
הנפטר בילדים מבת זוגו אלא במקרים חריגים ומיוחדים"נשאלת השאלה...
האם יש
מקום להרחיב את מודל הרצון המשוער כפי שהותווה בהנחיית היועץ, ולקבוע כי בכל
מקרה שבו בת הזוג של הנפטר אינה חפצה לעשות שימוש בזרעו לאחר מותו, יש ליתן
להוריו מעמד ולאפשר להם להוכיח כי רצונו המשוער של הנפטר במצב דברים זה היה-
.עשיית שימוש בזרעו על מנת להפרות בו אישה אחרת
ככלל, אינני סבורה כי יש
לאמץ גישה זו להוציא מקרים חריגים ונדירים ...
אשר בהם ניתן יהיה לסתור בראיות
את ההנחה שעליה מבוססת הנחיית היועץ כי רצונו המשוער של אדם שהייתה לו בת זוג
ב
חייו הוא העמדת צאצאים, גם לאחר מותו, מבת זוגו...
לדעתי, ייתכנו מצבים חריגים
שבהם יהיה מקום לאפשר להורים לעשות כן, למשל אם יש בידם להראות כי המנוח לא
חפץ גם בחייו להביא ילדים לעולם או למשל אם יש בידם לה ראות כי המנוח היה בהליכי
גירושין או פרידה מבת הזוג ואין להניח כי היה מעוניין בהבאת צאצאים עמה בחייו או
במותו."
8
השופט יצחק עמית
הסכים עם הנשיאה חיות ועם זאת הדגיש כמה עניינים. ראשית
הזהיר כי במקרים רבים הטענה בדבר קיומה של זכות המת היא מסווה לאינטרסים של
"אנשים חיים אחרים, ומכאן החשיבות בהקפדה אחר "ייצוג אמת.של רצון הנפטר
הוא
סבור כי :הסוגיה האמיתית בנושא העקרוני היא אחרת ."מהו רצונו המשוער של המנוח
במסגרת שאלה זו, יש להבחין בין מספר שאלות : האם המנוח רצה להיות הורה בחייו
(הרצון להורות); האם המנוח היה רוצה בילדים לאחר מותו, ילדים שהוא עצמו לא יוכל
לגדלם (הרצון להמשכיות); ואם כן-
האם המנוח היה רוצה בילדים לאחר מותו אך ורק
מבת זוגו או גם מאשה אחרת (הרצון להמשכיות ללא תנאי). יש להבחין היטב בין
שאלות
אלה, באשר הרצון להורות אינו מעיד בהכרח על הרצון להמשכיות, והרצון להמשכיות
.אינו מעיד בהכרח על רצון להמשכיות ללא תנאי
'(עמ71
)".
לגבי סוגיה עקרונית זו הוא
אומר "אילו היה המנוח מורה במפורש בחייו את שייעשה בזרעו אחרי מותו, לא היינו
צריכים להידרש לרצונו
המשוער, ומן הסתם היינו מכבדים את רצונו, בכפוף לתקנת
".הציבור ותסקיר פקיד סעד לגבי ההורים המיועדים '(עמ72
)
לגבי חזקת הרצון
ש
בבסיס הנחיות היוע
ץ המשפטי לממשלה
והצורך להוכיח רצון משוער
כדרישת ועדת מור יוסף הוא ,מציין כי "ניתן לחלוק על נקודת המוצא, כי ככלל רצונו של
אדם הוא בהמשכיות ובהקמת זרע מבת זוגו אף לאחר מותו....
גישת הרצון המשוער
מעוררת גם קשיים ראייתיים של ממש לגבי האפשרות להתחקות אחר רצונו המשוער
של המנוח, בהינתן המורכבות והרגישות הכרוכים באינטרסים ובמאוויים של קרוביו
החיים." כמו כן מעיר השופט עמית
ע ל הפער הבלתי מוסבר בין ההחמרה בדרישה
להסכמה מדעת לצורך ביצוע פעולה רפואית באדם בחייו, גם אם היא מקלה על סבלו ,
מבלי להיעזר בחזקות לגבי רצונו
, וב ין הקלות המוצעת לגבי עשיית שימוש בזרעו של
'הנפטר לאחר מותו על סמך הנחה או השערה בדבר רצונו.(עמ73
).
השופט עמית מ תנגד אף הוא להרחבה
במתן מעמד להוריו של הנפטר , וכמו כן הוא מבהיר
,כי בת הזוג היא מי שמייצגת נאמנה את רצונו המשוער של המנוח מה ייעשה לאחר מותו
.ובוודאי לעניין הולדת ילדים שהוא עניין להחלטה אינטימית של בני הזוג עמדתו היא כי
"בהתנגשות" בין הורי הנפטר לבת זוגו, אין להורים מעמד לגבי השימוש בזרע, ואין
.מקום לבירור עובדתי לגבי רצונו של המנוח, מקום בו בת הזוג מתנגדת לשימוש בזרע
עוד הוסיף השופט עמית "ובכלל, יש להישמר מלהקיש בין זכות החי לזכות המת, בין
זכויות הורים לזכויות הורים פוטנציאליים, בין זכויות סבים לבין זכויות סבים
9
פוטנציאליים ...... רטוריקה חזקה מדי אודות זכות-
המת וכבוד המת, עלולה לדחוק
רגליהם של החיים, ומכך יש להישמר '". (עמ
75-76
)
בניתוח חוקתי עמדתו היא כי הזכות להמשכיות לאחר מותו של אדם, היא זכות שאינה
נמצאת בגרעינן של שתי זכויות הבת החוקתיות לה
ורות או של הזכות החוקתית ל חיי
.משפחה, שבמצב הדברים הרגיל נתונות לאדם בחייו '(עמ79
).
השופט מני
מזוז מ ציין כי ההסדר המשפטי צריך להתבסס על הזכות לאוטונומיה של
.האדם על גופו
וגם לדעתו כאשר ישנן הנחיות מפורשות יש לכבדן בכפוף לפגיעה בתקנת
.הציבור
" הוא מדגיש כי כאשר בת הזוג מעוניינת להביא ילד לעולם מזרעו של בן זוגה
המת, הנחת קיומו של "רצון משוער" של הנפטר אינה הנחה פיקטיבית או ספקולטיבית
.אלא הנחה המבוססת כאמור היטב במציאות החיים ..
עם זאת, מדובר בהנחה הניתנת
לסתירה, ככל שיימצאו אינדיקציות ממשיות המטילות ספק ברצונו של הנפטר לשימוש
בזרעו לאחר מותו, גם עם בת זוגו. לעומת זאת, מקום בו הנפטר לא היה נשוי ולא הייתה
לו בת זוג קבועה עמה חלק את חייו, ואין גם כל ביטוי מפורש של הנפטר בחייו באשר
לרצונו להביא ילדים לעולם מזרעו לאחר מותו, הנחת קיומו של רצון משוער
של המת
לנטילת זרעו לאחר מותו ולהבאת ילדים לעולם מזרע זה על ידי הפריית אישה זרה בה
לא בחר, תהא לוקה הן בהיבט הראייתי והן בהיבט המהותי. בנסיבות כאלה אין כל
בסיס, אמפירי או עיוני, לביסוס הנחה כללית לפיה אדם חפץ שייעשה שימוש בזרעו
,לאחר מותו להבאת ילדים לעולם
,אותם לא יראה ולא יגדל, ומאישה שלא הוא בחר
".וזאת גם אם יש אינדיקציות לכך שהוא חפץ להיות אב בחייו
לפי ההסדר המוצע על ידו "
ככל שהנפטר לא ביטא את רצונו המפורש, בכתב או בדרך
אחרת, לענין נטילת זרע ממנו לאחר מותו ושימוש בו, השימוש בזרע יתאפשר רק לפי
בקשת בת ז וגו-
ולא איש זולתה, לרבות הורי הנפטר או קרובים אחרים-
ולצורך
הפרייתה היא, וזאת בהעדר אינדיקציות ממשיות המלמדות שהנפטר היה מתנגד
.לשימוש כזה. כנגזרת מכך נקבע גם כי אין ליטול זרע מן הנפטר אלא לפי בקשת בת זוגו
עם זאת, האינטרס והרצון כאמור של בת הזוג אין בו כמובן כדי ליתר את כיבוד רצון
הנפטר או לגבור עליו, ומקום שקיימת אינדיקציה לכך ששימוש בזרע לאחר המוות על
ידי בת הזוג אינו תואם את רצונו של הנפטר, לא יהא ברצון ובאינטרס של בת הזוג
כשלעצמם כדי לבסס שימוש בזרע"
.
השופט
י ורם
דנציגר
אינו מסכים לראות בזכות להמשכיות כזכות עצמאית–
הדבר
.מפריד בין פן הולדת הילדים ופן גידולם ,לדעתו
אם המנוח הי ה משאיר הנחיות היו
10
פועלים לפיהן אך סבור כי בעייתי להתחקות אחר רצון משוער של המת: ראשית
משום
ש
בעייתי ליחס למת רצון אם לא התבטא כרצונו המפורש בחייו, ושנית כי רצון מ שוער
צריך להת
י
יחס לנסיבות הספציפיות של השימוש ו
תמיד ניתקל באי ודאות,
ובסופו של
דבר יש חשש כי ההכרעה שתתקבל תהיה מנוגדת לרצונו האמתי כך שלמעשה מדובר
יהיה דווקא
.בפגיעה באוטונומיית הרצון הפרטי
,לשיטתו של השופט דנציגר
א
ף ש
הרצון המשוער הוא שיקול חשוב ,נדרשת הצדקה
נוספת,, שתיבחן עוד קודם לבירור הרצון המשוער
,כדי לאפשר את השימוש בזרע
כדוגמת רצון בת הזוג
)וזכותה להורות (או לפי דעות שונות זכותם כזוג להורות .
להורי
המנוח אין זכות עצמאית ל"סבות" ולכן חסרה במקרה זה ההצדקה הנוספת הנדרשת
לאפשר את השימוש בזרע המנוח. אם תימצא ההצדקה הנוספת ייכנס בית המשפט
לבחינת רצונו המשוער של המנוח וישמע גם את עדות הוריו ובת זוגו–
לא כבעלי מעמד
אלא כמע
י
דים על רצונו וכנראה ייתן לעד
ותה של בת הזוג יותר משקל.
דעת
ה מיעוט בפסק הדין היא של
הש
ופט
חנן
מלצר שהכיר בזכות חוקתית להמשכיות ,
שנגזרת מהזכות להורות שבעצמה נגזרת מהזכות למשפחה .
"יצירת המשכיות מהווה
צורך כה בסיסי–
"עד כי ראוי, ואף נדרש, ליתן לו מעמד של זכות עצמאית ו זכות זו
נגזרת מהזכות החוקתית לכבוד
'(עמ44
.)
,לדעתו
אם בת הזוג אינה מעוניינת,
צריך לתת
.להורים את אותו מעמד שהיה לבת הזוג
הש
ופט
מלצר מצטט בהסכמה מספרו של
השופט ברק שלדעתו יש להכיר בזכותם של הסבים והסבתות כזכות חוקתית הנגזרת
מכ
בוד
האדם–
כנגד המדינה– להכרה ב מעמדם, על בסיס "קול הדם", ואולי כנגזרת
'מהזכות להורות (עמ45
). בשל כך היא מוגנת גם מהפן השלילי-
של מניעת פגיעה, וגם
מהפן החיובי-
של קיומה של הזכות–
שמחייבת את רשויות השלטון להגן על זכות זו
'מפני פגיעתם של צדדים שלישיים (עמ46
.)
,לדעתו מכיוון "שזכות האדם לכבוד משמיעה
גם את זכותו של המת לכבוד", לכן "מקום בו הנפטר הביע את רצונו במימוש זכות
מסוימת בעודו בחיים, או שיש לייחס לו רצון כזה בעודו בחייו–
הרי שמוטלת על בית
המשפט החובה לפעול להגנה על זכותו זו גם לאחר מותו. יתרה מכך, מראה כי חובה זו
"חלה, לעיתים גם במקום בו רצונו של המת מתנגש עם רצונם של החיים. הוא מסכם
את
,עמדתו בהעדר חקיקה וע
ל רקע העובדה שכבר ניטל זרע מהנפטר "
העולה מהמקובץ
מלמד כי זכותו החוקתית של הנפטר להמשכיות, אשר הוחל במימושה עם נטילת זרעו
ש
ל המנוח בסמוך לאחר מו...תו לבקשת אלמנתו
...על דעת הוריו
אין לפגוע בה, ולו מן
הטעם שמוסכם על הכל כי אין בשלב זה, חוק כלשהו המסדיר את הסוגיה, המתיר פגיעה
11
."כאמור השופט מלצר מדגיש כי "אי שימוש בתאי הזרע משמעותו "לשים לחיותם סוף
'(עמ55
.)
הוא אינו
רואה הבדל ע קרוני בין ילד שנולד מבת הזוג ובין ילד שנולד מאישה
.זרה
מושג המשפחה משתנה ו כעת כולל גם הולדת ילד מתרומת זרע אנונימית, משפחה
שבה רק לאחר ההורים יש זיקה גנטית לילד ואימוץ :
"בעידן זה נראה, איפוא, כי אין
מקום לשלול את הבאתו של ילד לעולם רק מן הסיבה שאביו הביולוגי איננו עוד בין
."החיים
'(עמ56
.)
,לדעתו שאלת טובת הילד צריכה להיות מוכרעת רק בעת בחירת האם
.המיועדת ,לעניין מעמדה של בת הזוג הוא סבור שאפשר להתחשב בשינויים מאוחרים
ל
פטירה
, כגון ני שואיה מחדש של האלמנה. "לא די בכך שמנוח הביע את רצונו להביא
ילדים עם מי שהייתה באותה העת אשתו כד י להגביל את רצונו האמור להבאת ילדים
'עמה בלבד" (עמ
58
). כך בוודאי כשהאלמנה נישאה מחדש והולידה ילדים וגם הפסיקה
לשלם בעד שימור הזרע, ולכן לדעתו צריך לפסוק לטובת ההורים כאילו לא היתה למנוח
.בת זוג
הוא מציין גם כי יש בעיה הלכתית עם שימוש בזרע של הנפטר לגבי אישה שכבר
נישאה מח 'דש (עמ60
) .
די בכך שעל
האלמנה לא נכפית הורות
, כך ש למעשה"
זה נהנה
וזה לא חסר".
נוסף על כך הוא
מדגיש כי לאלמנה אין אפשרות למימוש"זכות להורות"
.משותפת עם הנפטר לאחר פטירתו
ד.
בפסק הדין האמור,
בעמודים20
עד21
,
נזכרו
עוד כמה
פסקי דין של בתי המשפט לענייני
משפחה שבמהלך
השנים אישרו בנ
ס יבות
שונות לעשות שימוש בזרע של נפטר
שלא היתה
לו בת זוג, על ידי אישה שלא הכיר בחיי
ו כאשר הוכח שרצה בהמשכיות.
ה. פונדקאות מזרע של נפטר -
בבע"מ1943/17
אשר שחר נ' מדינת ישראל (מיום15.8.2017
)
נדונה בקשת הורים לחייל שנפטר להביא ילד מאם פונדקאית ולגדלו כילדם, זאת לאחר
שבת הזוג של החייל לא היתה מעוניינת להרות בעצמה אך לא התנגדה לבקשתם. פסק
הדין של בית המשפט המחוזי שבקשת רשות ערעור עליו נדחתה בבית משפט העליון, קבע
כי ישנה חזקה שאין רצון לגדל ילד בלי זיקה גנטית ישירה למגדליו, דבר שאינו לטובת
.הילד, ולא הוכח רצון אחר
ו.
דרישה להוכחת רצונו המשוער של הנפטר ,ולא רצונם של הנותרים בחיים - בבע "מ
6046/18
היועץ המשפטי לממשלה נ 'פלונית
(מיום2.9.2019
,)דן בית המשפט העליון
ב
בקשתם של הורים
של אדם
שנרצח בהיותו מאורס ,לעשות שימוש בזרעו להפריית
אישה אחרת בתום
12
שנים
,מפטירתו
לאחר הש
ארוסה, שבינתיים הקימה משפחה,
לא
היתה מעוניינת להרות בעצמה
אך תמכה בבקשת ההורים. בית המשפט העליון
קבע
כי
בהעדר ביטוי מפורש לרצונו רק בת הזוג יכולה לעשות שימוש בזרע על סמך חזקה
הניתנת לסתירה לקיומו של רצון משוער של הנפטר להביא ילדים לעולם עם לאחר מותו
12
,עם בת זוגו אך בוודאי לא עם אישה אחרת. השופט ניל הנדל
הדגיש כי
"רצון
משוער
איננו מושג שיש ליצוק לו תוכן נורמטיבי ערכי התלוי בשאלה מה ראוי שיהיה רצונו של
הנפטר .התחקות אחר הרצון המשוער גם אינה תלויה ברצונם של גורמים חיצוניים ,אלא
בנפטר עצמו .אכן לעיתים ניתן להיעזר
בגורמים חיצוניים–
דוגמת הוריו של הנפטר–
כדי לגלות, מבחינה ראייתית, מה היה אותו רצון משוער, אך הם אינם יכולים לעצב
בעצמם את אותו הרצון, הגם אם דבר נעשה מתוך ניסיון להתמודד עם אבדן גדול, ומתוך
אהבה וכמיהה להשיב את מה שאיננו עוד... עסקינן בסוגיה מורכבת מאי ן כמוה, ודווקא
מתוך ערכם הרב של החיים
שיווצרו ,כמו גם ערך האוטונומיה של הנפטר - יש להתחקות
אחר רצונו המשוער על בסיס אינדיקציות ברורות וראיות משמעותיות."
ז.
זכויות ל גמלאות
מכוח הולדת יתום
ע : ב"
)ע (ארצי40755-05-10
'מדינת ישראל נ 'ג'מ'מ
(על ידי אימה מ'מ') (מיום8.5.2016
) פסק בית הדין הארצי לעבודה לגבי תביעה לזכאות
לקצבת שאירים לפי חוק שירות המדינה (גמלאות), התש"ל-
1970
, כי ילדה שנולדה
מהפריה מלאכותית לאחר פטירת אביה, שציווה בצוואתו כי אשתו תוכל להרות מזרע
שיינטל ממנו, בתקופת חמש שני ם שלאחר מותו, תהיה זכאית לקצבת השאירים לפי
.החוק האמור מכוחו.לגבי פסק דין זה תלוי ועומד הליך בבית המשפט
שאלות מוצעות
לדיון :
כדי שהחקיקה תקבע נורמות משפטיות יעילות, ראוי כי ייצפו מראש הבעיות ויאוזנו מראש
האיזונים הנדרשים, ובכלל זה ב
ה
תייחס ל
שאלות שלהלן
. עוד
יש להעיר כי בהעדר הסדרה רחבה
לעניין פעילות בנקי הזרע,
החקיקה תדרוש גם הסדרה מסוימת
בעניינים אלה , וייתכן גם כי
להכרע
ות לעניין שימוש בזרע של נפטר יהיו גם השלכות רוח ,ב על עניינים אחרים שטרם הוסדרו
כדוגמת שאלת ה:אפשרות למתן תרומת זרע מזוהה
א.
מה
ההצדקה ל
שימוש בז
רעו של נפטר לצרכי הולדה לאחר מותו?
יש לשקול את משקלו של
עי
קרון כיבוד ון רצ המת ,
ויש להכריע
כיצד מזהים את רצון
המת
, והאם היה מעוניין שילד מזרעו ייוולד לאחר מותו בלא שהוא מגדל אותו ?
דרישת הנחיות בכתב
כדי לעשות שימוש בזרע של הנפטר וקביעת
הוראות מפורטות לגבי
,הנחיות אלה
תפיג את החשש שבמותו של אדם
מ יטשטשת ההבחנה בין רצונו של הנפטר
,לרצונם של הנותרים בחיים ותנטרל את ההשפעה של השינויים שחלו במציאות לאחר
המוות על הרצון שהיה הנפטר מביע , ואולם יש לבחון מה האפשרויות שניתן להורות
13
עליהן בהנחיות כאמור, לשם א יזון בין דרישת הוודאות ברצון הנפטר ובין
שאלת ישימות
.ההנחיות
שאלות משנה נוספות שבהן נדרש יהיה להכריע
לעניין ההנחיות :הן למשל מאיזה גיל
,יתאפשר לתת הנחיות לעניין השימוש בזרע אופן מתן ההנחיות ואימות חתימתן, אופן
,שמירתן ,תקופת תוקפן של הנחיות שניתנו
מסמכים א חרים שייחשבו כהנחיות לעניין
זה,
והאם ינוהל מרשם מסודר של הנחיות שניתנו לשימוש בזרע לאחר המוות. כמו כן יש
לשקול את אופן יידוע הציבור
בדבר אפשרות מתן ההנחיות ,
החלופות שניתן להורות
עליהן בהנחיות וההשלכות של מתן הנחיות או אי נתינתן.
ב.
האם יש לאפשר שימוש בזרע גם
בהעדר הנחיות בכתב של הנפטר –
,ואם כן מה
,ההצדקה לכך
באילו מקרים ו למי תינתן
האפשרות לעשות שימוש בזרע הנפטר ?
לאיזה
עניינים אם
בכלל ניתן לייחס לנפטר רצון
משוער ? אילו זכויות או אינטרסים יכולים
להצטרף לרצון המשוער ולהצדיק שימוש בזרע על ידי הנפטר ? האם הזכות להורות של
?בת הזוג? האם לגורם נוסף יש זכות המצדיקה זאת בין
איזה
אינטרסים יש לאזן בעניין
זה מבח
ינת הצדדים השותפים להליך (הנפט )ר, קרובי משפחתו של הנפטר, הילד שייוולד
ו ,מה משמעות הדבר מבחינה חברתית
במובן הציבורי הרחב. כמו כן יש להת
י יחס לשאלת
תחולת
.ההסדרים לגבי מי שנפטר לפני תחילת החוק בלא שהשאיר הנחיות בכתב
ג.
בהנחיית היועץ ובפסיקה הוזכר
מעמדה המיוחד של בת הזוג
ולפי רוב הדעות זכותה של
בת הזוג להורות מהווה אינטרס שמצדיק את השימוש
, אך גם השימוש על ידי בת הזוג
מעורר
שאלות ובינ
י
הן: האם ישנן
נסיבות חריגות ומיוחדות שבהן
גורמים אחרים יוכלו
להתנגד לשימוש שמבקשת בת הזוג לעשות בזרעו של הנפטר
(למשל במקרה של בני זוג
ש חיו בפירוד או)שהיו על סף פירוד
? ה אם תעמוד זכותה של בת הזוג גם אם נישאה
?מחדש האם זכותה של בת הזוג עומדת גם כשניתנו הנחיות, ו האם תיתכן הנחיה שתבטל
את זכותה ש?ל בת הזוג או תגבר עליה
שאלות משנה יחייבו
לדון מי תיחשב בת הזוג ,
האם יידרש אישור בית משפט לבקשתה של בת הזוג
ו
איך ניתן לוודא שבקשתה
אינה
נובעת מלחץ פסול ? האם יש להגביל את פרק הזמן שבו תוכל בת הזוג לעשות שימוש בזרע
?ומתי תיחשב כמי שוויתרה על זכותה
ד.
?האם יש הצדקה לתת לגורם נוסף על בת הזוג מעמד לעניין השימוש בזרע בהעדר הנחיות
שאלה
זו תלויה
"במשמעות ה"המשכיות - מהי המשכיות –
את מה ממשיכים? לפי
14
.הנחיית היועץ ההמשכיות היא של השאיפה המשותפת של בני הזוג להבאת ילד במשותף
בת מ"ש27169-11-13
משתמע שבית המשפט ה
עלה את האפשרות שהנפטר מ כבד את
רצון הוריו בהמשכיות משפחת
.המוצא שלו האם מדובר בזכות חוקתית עצמאית של
הנפטר לפי?דעת המיעוט של הש' מלצר
ואם כן- האם זכות זו קיימת גם על סף המוות,
בפרט לאדם שבחר שלא לממש
זכות זו כל שנות חייו?
מוצע לבחון איזו מהמשמעויות
,נכון לאמץ
מה ההשלכות של כל אחת מהן
על כל הגורמים המעורבים בהליך ועל
האינטרס החברתי בכללותו
, ומה השלכות הרוחב של כל אחת מהמשמעויות האפשריות.
ה.
אם תתאפשר הולדה של ילד
מזרעו של ה נפטר שלא על ידי בת זוגו–
האם אישה כאמור
?צריכה להיות תושבת ישראל, ומה ההשלכות של מעמד הילד על מעמדה ה אם יכולה
?להיות נשואה האם יש לקבוע הוראות לעניין
בדיקת התאמ ה רפואית וגנטית להולדה
?על ידה מזרעו של הנפטר
האם יש לבחון מראש את אפשרותה להתעבר ולשאת הריון
?או לאפשר לה שימוש בפרוצדורות הולדה כדוגמת תרומת ביצית מהם התנאים שיידרשו
לגביה ,כדי להבטיח את טובת הילד
כגון מניעת קרבת משפחה?
י ש לתת את הדעת לאופן שמירת מעמדה כאמו של היילוד ש
י
יוולד
ובחינה כי הסכמתה
נעשית מ
בחירתה החופשית
. יש לבחון את מידת ה
התערב
ות הב
סכמים
שקשורים
לבחירת האישה
.ומי הגורם שיבחן הסכם שכזה
מה יהיה תוקפ
ו של הסכם כזה?
האם
ניתן לחזור ממנו ועד איזה שלב, והאם ניתן לבחור
באישה אחרת כאשר הליך ההולדה
לא צלח ?
כיצד מוודאים
שההס
כם אינו פוגע בתקנת הציבור או פוגע בזכויות
האישה
ובמעמדה כאמו של הילד ? כיצד מוודאים שההתקשרות עם אותה אישה אינה כרוכה
בסחר או בתיווך בתמורה
.ומה ייחשב תמורה אסורה לעניין זה
ו.
לעניין הזרע שבו
מבקשים לעשות שימוש -
,יש לבחון את סוגיית נטילת הזרע מהנפטר
.שמערבת שאלות נוספות של שמירה על כבוד המת יש לבחון מי רשאי ליזום את
?התהליך
מ ?ה קורה במקרי מחלוקת
יש לבחון את דרישות ההסכמה מדעת לעניין נטיל ת
זרע ממי שעודו בחיים לשם שימוש לאחר מותו, ו אם הנטילה נעשית לאחר המוות יש
להבטיח כי לא תיוו
צר סתירה עם חקיקה אחרת לעניין נתיחת הגופה ו לבחון מהו פרק
הזמן שבו ניתן יהיה ליטול את הזרע באופן שיאפשר הולדה ממנו,
ואת גיל המינימום
לנטילה מהנפטר ,. יש להכריע האם יידרש אישור בית המשפט לנטילה מי מוסמך לתת
הסכמה לביצוע הפעולה המו ה משקל שיינתן.להתנגדויות
יש לבחון האם יידרשו בדיקות
15
רפואיות וגנטיות בעת נטילת הזרע להבטחת אפשרות השימוש העתידי בו. כמו כן יש
להכריע האם
מעבר לאפשרות השימו ש בזרע שניטל כאמור ובזרע
שהופקד בבנק הזרע ,
יש לאפשר לעשות שימוש גם בזרע שנתרם בתרומה אנונימית, ו אם כן- ב
איזה תנאים.
ז.
מעמדו של היילוד –
יש לבחון את אופן הרישום של הילד במרשם האוכלוסין כילדו של
הנפטר, ולשקול את ההשלכות של ייחוס היילוד לנפטר, מבחינת דיני הירושה של הנפטר
או של בני משפחתו ו מבחינת
חיוביהם כלפיו .
יש לוודא כי אמו של הילד היא בעלת
המעמד ההורי הבלעדי כלפיו
, ויש
לבחון את אפשרויות
אימוץ הילד
, על ידי בן זוגה
העתידי,
למרות ייחוסו של הילד
לנפטר.
כמו כן יש לבחון את הזכויות הכספיות שהילד
יהיה זכאי לה
ן מכוח הנפטר או בשל היותו יתום מאב, כדוגמת
קצבת שאירים לפי חוק
הביטוח הלאומי או הזכויות שניתנות ליתום
לפי חוק משפחות חיילים
שנספו במערכה
(תגמולים ושיקום), התש"י-
1950
.
ח. טובת הילד שייוולד – חשוב שבכל הסדר שיגובש,
השיקול של טובת הילד
יהיה
שיקול
מרכזי ומשמעותי שיש לבחון לאורו
את כל ההכרעות בעת הדיון בהצעת החוק . לעניין זה
יש להביא בחשבון, בין השאר, את
גיבוש זהותו
,של הילד ,מעמדו כיתום הציפיות ממנו
הנובעות מ
ייחוס
ו
,לנפטר הקשרים המשפחתיים שלתוכם
ייוולד ו בקרבם יגדל, הקשר
,עם אמו ומעמדה כלפיו
,פרק הזמן שממועד הפטירה ועד מועד הולדתו ועוד.
ט. היקף ההסדר :
האם ההסדר יחול רק על תושבי ישראל? האם יש הצדקה להחילו רק על
ח ?יילי צה"ל? האם יש הצדקה להגביל את השימוש בזרעו של הנפטר לאחר גיל מסוים
ה אם נדרש לקבוע
הסד ר מקביל
לגבי שימוש בביציות
של נפטרת? האם הסדר שייקבע
צריך להתי
י
חס גם לשימוש ב ביצית?שהופרתה מזרעו של הנפטר בטרם פטירתו
י.
הפרו:צדורות הרפואיות
יש לבחון קביעת הוראות נוספות המבטיחות שלא ייעשה בזרע
הנפטר שימוש להולדת ילדים על ידי יותר מאישה אחת, וכן
לעניין הליך הנ טילה, שמירת
הזרע
והתשלום בעד שמירתו, הליכי ההזרעה וההפריה החוץ גופית
, והנסיבות שבה
ן
תתאפשר הפשרת הזרע באופן שלא יתאפשר עוד שימוש בו.