חומר רקע
לכבוד: 18/12/2023
ועדת העבודה והרווחה.
כנסת וממשלת ישראל.
כלל משרדי הממשלה, משרד הביטחון, אגף השיקום.
אזרחי מדינת ישראל בדגש על המשרתים בצה"ל, בכוחות הביטחון וההצלה - ובני משפחותיהם.
מאת: נחום לאמור פרידמן
הנדון: שיפור הטיפול בפציעות פוסט טראומה
פציעת פוסט טראומה לא מטופלת היא סרטן סופני למדינת ישראל. דברים אלו נשאתי בפני הועדה לפני יותר משנתיים. הופעתי בפני הועדה בדיונים על תיקוני חוק הנכים, שלחתי מכתבים לחברי כנסת ושרים, נפגשתי עם חלקכם, דיברתי וכמו רבים ורבות לפני ואיתי, נתקלתי בהרבה מילים והצהרות ומעט מדי עשייה ושינוי חיובי. ברוב המקרים בהם פניתי בנושא ענו לי רק הצרצרים...
בלב כבד אני כותב לכם שוב ומתפלל כי כל מילה תיקרא ותישקל בקפידה:
שנים שרבים ורבות (אני ביניהם) מדברים ומביאים בפניכם בקול רם וברור, בכתב ובתמונות, במחאה ובמחקר את המציאות המזעזעת בישראל. מציאות בה המדינה כשלה ועודה כושלת בהתייחסות ראויה לנושא השפעות טראומה ופוסט טראומה והטיפול בהן.
אין הגדרה מתאימה לפציעה - מה שמונע מהמערכת לטפל ולהתנהל בצורה מותאמת ויעילה.
אין טיפול מותאם ונגיש
אין התאמה בין המדע והידע העדכניים לרגולציה ולחקיקה
אין הלימה ראויה בין היקף ושכיחות הפגיעה לבין המשאבים והכלים שעומדים לרשות אגף השיקום (עדויות של א.נשי האגף מראות כי האגף עצמו נמצא על סף תהום שאין לשוב ממנה).
אין כמעט חינוך לוויסות רגשי, היכרות עם הגוף ומערכותיו, תזונה ועוד.
אין התייחסות מספקת להשפעות על הכלכלה, החברה, הסביבה הפיזית והביטחון הלאומי.
אין הטמעה מהירה ויעילה של מערכות מידע וטכנולוגיות עדכניות לייעול ודיוק האבחון, ההכרה, הטיפול והמענים הנוספים לנכים המוכרים ולאלו שבתהליך.
מתוך המצוקה בשטח בארץ, ישנם מספר מיזמים שצמחו מן הניסיון המר והמאבקים. מיזמים המחברים בין עבודת אדמה, מגע עם הטבע ותהליכי טיפול ושיקום. למרות פניות רבות בעבר עדיין אין דחיפה ופעולות משמעותיות מצד משרד הביטחון להעצמת המיזמים החשובים. חלק מן המיזמים הוקמו כמענה למצוקות קיימות ונפוצות ומתכתבים עם גישות מובילות ומתוקפות. בחלקם מעורבים טובי החוקרים, הפסיכולוגים והפסיכיאטרים בארץ והעולם ומערבים מתמודדים ובני משפחותיהם בעשייה החיובית. רק לדוגמא: "כפר שרה" – מודל לכפר החלמה וצמיחה אקולוגי, מרכז הוליסטי, חדשני ומתקדם המוקם בחוות הניסיונות ההיסטורית של אהרנסון. https://www.kfarsarah.com/
מצורף לפנייה זאת מסמך הסבר קצר בשם: Kfar Sarah - intervention - doc - hebrew .pdf
אנא קראו אותו בקפידה.
כמה נקודות לביצוע מיידי:
חובה על משרדי הממשלה השונים לתמוך ביוזמות נבחרות ולממן אותן במלואן לשנתיים הקרובות. בדגש על מיזמים בעלי מענים מגוונים וכאלו שמייצרים מזון ותוצרת, ערכים מדידים וניתנים לשכפול או יישום דומה במרחבים נוספים ולאוכלוסיות נוספות.
יש לחייב את המיזמים לשתף ידע וניסיון ולייצר רשת של מענים עם ייחודיות ומיקוד שונה.
לבנות תוכנית של לימוד והתנסות על "שלומות" (well-being) לכלל נכי צה"ל ובני משפחותיהם בדגש על פצועים עם פוסט טראומה מלחימה כקבוצת מיקוד ראשונית. "מהגינה לצלחת" - תזונה בריאה, אדמה בריאה, סביבה בריאה וכלים לויסות רגשי וחיבור לטבע (קיים בVA של ארה"ב משנת 2019).
לכל מחוז יינתן חודש ימים לאתר 2 מיזמים בתחומו או לחילופין להביא מודל ממיזם במחוז אחר. תקציב תמיכה במיזם יימשך לכל הפחות לתקופה של 2-4 שנים לצורך בחינה אמיתית של יישום המודל המוצע
כלכלית: הרציונל המוביל הנו שמניעה והפחתת השפעות הפוסט טראומה מפחיתה גם את הוצאות הבריאות העתידיות. ואימוץ אורח חיים מקיים מפחית את טביעת הרגל האקולוגית והנזקים לכלל המערכות האקולוגיות ומיכול ייצר שגשוג וחוסן.
תינתן עדיפות למיזמים בעלי יכולת ניהול וביצוע עצמאית כתוצאה מההבנה כי אגף השיקום היה בעומס ומצוקת כוח אדם עוד לפני התעצמות הלחימה באוקטובר. עדויות מפי עובדי אגף השיקום מעידות על צורך בביזור העומס בטיפול בנכים ובפצועים במיוחד מאז פרוץ הלחימה. נכון לתת לחברה האזרחית לבצע בצורה עצמאית וללא חסמים ובתמיכה ומימון מלאים של המדינה.
בתקווה כי כל מילה תהדהד מליבכם לשינוי המציאות לטובה.
נחום לאמור פרידמן
להרחבה ותימוכין נא לפנות אל נחום לאמור פרידמן.
[email protected] 0524-297872 (only whatsapp)
או: [email protected]
נספח 1: תקציר מנהלים מתוך עבודת הגמר שלי באוניברסיטת רייכמן בנושא:
"
תקציר מנהלים
במהלך הלימודים לתואר ה ראשון בקיימות העמקנו בכוח ההשפעה של התנהגות אנושית על
כלל המערכות בספינת החלל ארץ. זיהום ופגיעה במערכות אקולוגיות עד להחרבתן, השינויים
האקלימיים הנגרמים עקב ההתנהלות האנושית הלינארית, רובה ככולה מנותקת מן הטבע
ונפרדת ממנו בתודעה. זיהינו הקבלה בין התנהלות של מערכות חברתיות, בירוקרטיות,
עסקיות, טיפוליות ושיקומיות. בכולן נוצרים זרמים של פסולת ובזבוז. כאלה שאינם נמצאים
בטבע אלא תוצאה של התנהלות אנושית. בכל המערכות הללו חסרה התייחסות עמוקה
להשפעות של טראומה ופוסט טראומה. כך נוצר זרם האשפה המאתגר ביותר - "פסולת
אנושית". בחרנו להתייחס לבעיה זו בהקשר של טראומה על רקע של אירועי לחימה ולהציע
פתרונות לשיפור המענה הקיים והחסר לפצועי נפש משירות צבאי-ביטחוני .
טראומה היא דבר טבעי ויכולה לשמש כזרז לצמיחה ושגשוג. טראומה ופוסט טראומה
מהדהדות לכל מערכת אנושית, לטוב ולרע. ללא התייחסות מתאימה ההשפעות מביאות
לביטויים כגון מלחמות, אלימות, רעב, הרס מערכות אקולוגיות שינויי אקלים קיצוניים. מאידך
כאשר הן מקבלות מקום והתייחסות ניתן להפחית את השפעותיהן השליליות הרבות ואף
לעבור מתהליך של חידלון לתהליך של צמיחה ושגשוג.
מערכים לטיפול בפצועי הנפש אשר קיימים כיום בארץ ובעולם, אינם נותנים מענה מקיף
ומתכלל בצורה יעילה. הגדרות הפגיעה והבנת ההתמודדות חסרות ואינן עומדות בקנה אחד
עם סה"כ הידע הקיים והעדכני. על ידי שילוב יכולות טכנולוגיות מתקדמות לתמיכה בהנגשת
הידע הקיים, חיזוק אוכלוסיית המטפלים ומתן תמיכה וליווי רציפים, ביחד עם חינוך פסיכולוגי ,
חיבור לטבע ולמארג החיים והחברה, ניתן לשנות את המציאות של עשרות אלפי משפחות
לחיוב. ישנה חשיבות גדולה לעבודת האדמה והאפשרות לתמוך ולתת לסביבה שלנו בחזרה.
לחזק את מערכת היחסים שבין אדם לעצמו, לחברה ולכלל מארג החיים שהוא חלק ממנו.
חלק מהיתרונות היחסיים שלנו הנם מעורבות והיכרות מעמיקה עם אוכלוסיית היעד בארץ
ובעולם, והתגובות למיזם מעידות על נחיצותו. כמו כן ביצענו סקרים לאוכלו סייה הכללית
ולקהילת המתמודדים, כאשר התוצאות מחזקות את הגישה והדרך שלנו.
הקמתו ותפעולו של המרחב הפיזי הם אתגר מורכב. החסם העיקרי בפני ביצוע מלא הינו
היעדר המשאבים הכלכליים למימון המיזם. פער זה ניתן לגישור ולאחר חתימה על הסכם
לשימוש בקרקע )בחוות אהרנסון(, נוכל לגייס את הסכום. במידה וההסכם לא ייחתם עד סוף
אוגוסט ישנן אפשרויות נוספות. חוות אהרנסון נמצאת במיקום אידיאלי מבחינת גישה
ותחבורה, וחשוב מכך: המקום מכיל בתוכו ערכים, היסטוריה, אוצר בלום של חקלאות ומסורת
של ציונות, אהבת הטבע והאדם.
הנספחים שבחרנו להוסיף מעטים ביחס להיקף החומר הקיים , ונמליץ על התעמקות בנספח 9
- "דו"ח הוועדה לבחינת אירועי אלימות ואובדנות בקרב לקוחות אגף השיקום, משרד הביטחון ".
פרופ' ענת ברונשטיין קלומק - דיקן ביה"ס לפסיכולוגיה, אוניברסיטת רייכמן, נמנית על חברי
הוועדה וכותבי הדוח.
אנו ממליצים על המשך מחקר בתחום. בכוונתנו לפעול בכל כוחנו להצלחת המיזם, לשיתוף
והנגשת ידע וכלים בתוך הקהילה האקדמית ומחוצה לה וטווית שיתופי פעולה בין דיסציפלינות
ועולמות תוכן מגוונים. אוניברסיטת רייכמן הנה המוסד המתאים ביותר בארץ לשיתופי פעולה
שכאלה.
"
(מתוך עבודת גמר בקיימות: "בורגני כפר החלמה וצמיחה". נחום לאמור פרידמן, גל אורגד, עפרי שדיב, יובל טילזר. אוניברסיטת רייכמן, אוגוסט 2022.)
נספח 2: מכתב שנשלח לועדה במהלך הדיונים לתיקונים לחוק הנכים.
"
נדרשת הגדרה מחדש בחוק של פוסט-טראומה מלחימה. זאת בהתאם לידע העדכני, פגיעות פיזיות במוח, בקוגניציה, במערכת העצבים, מערכת הדם והנשימה, מערכת העיכול, פיברומיאלגיה ורגישות חושית, פגיעה בהכנסה, בחיי אישיות והעברת הפגיעות לצאצאים, התא המשפחתי (בני/ות זוג במיוחד) והסביבה הקרובה. לפי זה להתאים את האחוזים, התמיכות והזכאויות. פוסט טראומה משיתה מחירים כבדים על המתמודדים: קיצור תוחלת החיים הממוצעת, עלייה בשכיחות לדוגמא של: סכרת, אלימות, גירושין, התמכרויות, מחלות במערכת העיכול והרשימה עוד ארוכה.
קצת ביסוס:
"טראומה ופוסט טראומה
טראומה ופוסט טראומה משפיעות על האדם בדרכים רבות, ההשפעות והביטויים שלהן משתנות בין אדם לאדם לפי המטען הגנטי, הסביבה, התזונה ועוד. בין ההשפעות ניתן למנות: שינויים במבנה ובתפקודים של אזורים במוח, פגיעה בחיבוריות וקישוריות בין אזורים במוח, פגיעה במערכת החיסון, העצבים, התאים, המערכת המטאבולית והאנדוקרינית. יתרה מכך הוכח כי שינויים אלו מועברים גם בגנטיקה לדורות הבאים ויכולים להגביר את הרגישות לאירועים טראומטיים ולהגביר את הסיכוי להופעה של פוסט טראומה בעקבות חשיפה לאירועים טראומטיים (Yehuda et. al, 2015).
המחירים הכלכליים המושתים על החברה האנושית והסביבה הטבעית כתוצאה מלחימה, אלימות, טראומה ופוסט טראומה הם עצומים (IEP, 2021). באוכלוסיות של יוצאי שירות ביטחוני, בדגש על ותיקי מלחמות שנחשפו לאירועי לחימה, השכיחות עולה ביחס לאוכלוסייה הכללית וישנה חפיפה עם פציעות נוספות כגון פציעת ראש טראומטית (TBI) ופציעות פיסיות נוספות. השילוב בין סימפטולוגיה נפשית, גופנית, רגשית ותודעתית מהווה אתגר גדול בתהליכי האבחון, הטיפול וחזרה לחיק החברה. יש מאמץ גדול לייצר מדדים אובייקטיבים ולייצר מסגרות טיפול מדויקות ומותאמות אישית ככל הניתן לכל פצוע נפש, תוך כדי אימוץ גישות וטכנולוגיות חדישות (ראה נספח 9 ), ביניהן בינה מלאכותית, למידת מכונה, מציאות מדומה, מציאות רבודה, ביופידבק, ניורופידבק ועוד (Maril,2022 & Doenyas-Barak K, et al. 2022 & Blum, 2021). בנוסף ישנה פתיחות הולכת וגוברת לאפשרויות שמשלבות טיפול על בסיס צמחי, מסורתי/שאמאני, חומרים פסיכואקטיביים טבעיים וסינתטיים, וחיבור גובר והולך בין עולמות הגוף והנפש (MAPS, 2022).
מגוון הרכיבים וההשפעות שמופיעים בהתמודדות עם טראומה ופוסט טראומה הוא רחב ולעיתים מתעתע. ביניהם ניתן למצוא אלמנטים כגון אשמה, בושה, דיכאון, הימנעות, פגיעה עצמית, התמכרויות ושימוש יתר בתרופות/סמים, אלימות, אובדן כושר עבודה, זעם, כעס, אובדן אמון, אובדנות, תוחלת חיים ירודה ב 5-10 שנים, ירידה ביכולות קוגניטיביות, קושי בקיום מערכות יחסים, קושי בתפקוד מיני, קושי ביכולת לחוות חום, אהבה, אינטימיות, קושי לספק את צרכי הילדים ובת או בן הזוג והרשימה עוד ממשיכה (ועדת החוץ והביטחון, 2022 & RANZCP, 2019 & Budden, 2009 & Wong & Cook, 1992 & Gunak, 2020). " (מתוך עבודת גמר בקיימות: "בורגני כפר החלמה וצמיחה". נחום לאמור פרידמן, גל אורגד, עפרי שדיב, יובל טילזר. אוניברסיטת רייכמן, אוגוסט 2022.)
חובה להקים רשות לאומית לחקר וטיפול בפוסט טראומה לסוגיה. בדגש על פוסט טראומה מלחימה.
חובה להגדיר "פוסט טראומה מלחימה" בחוק ובהתאם למיטב הידע העדכני.
למדינה שלנו יש אחריות מיוחדת כלפי מי שיצא לשרת את המדינה. המדינה מיינה, אימנה, הכשירה, ציידה ושלחה את הלוחמות ולוחמים לקרב. חובה עליה לקחת אחריות מלאה, אמיתית ובמהירות.
כמות הלוחמים המשוחררים שלא רוצים שילדיהם יהיו לוחמים גדלה בכל יום. זה מסכן את היכולת של המדינה שלנו להגן על עצמה. האוכלוסיות הכי חזקות בחברה הישראלית קורסות מהשפעות הפוסט טראומה הלא מטופלת, מאבדות את מעט האמון שעוד נותר ביכולת של המדינה לדאוג לקיים את החוזה הבסיסי בין אזרחיה הנאמנים לנבחרי העם ומנגנוני הממשלה ומשרדיה.
פוסט טראומה מלחימה (כל סוגי הפוסט טראומה) היא סרטן סופני למדינת ישראל ומהווה איום פעיל הפוגע בביטחון הלאומי בכל שדה אפשרי כולל יכולת כוחות הביטחון, הרפואה וההצלה לתפקד בשגרה ובזמני חירום במיוחד.
"
נחום לאמור פרידמן.