חומר רקע
מענה
לבקשת
הכנסת בעניין הנפקת דרכונים דיפלומטיים במשרד החוץ לקראת הדיון בוועדה
לביקורת המדינה
[במאמר מוסגר יצוין שהנתונים המצורפים למסמך זה אינם כוללים מידע אשר חשיפתו עלולה
לפגוע בב
י ]טחון המדינה או ביחסי החוץ שלה
לקראת דיון בוועדת ביקורת המדינה בכנסת בתאריך19.12.2023
,
להלן המענה לשאלות מרכז
המחקר והמידע של הכנסת
מיום13.12.2023, בהתאם לסעיפי הבקשה :
1.
אלו סוגים של ?הגנות והטבות מעניקים הדרכונים הרשמיים למחזיקים בהם
דרכון רשמי כשלעצמו אינו מקנה לאדם הנושא אותו חסינויות או זכויות יתר כלשהן, אשר
.נקבעות בהתאם להוראות המשפט הבינלאומי ו/או הדין הפנימי של המדינה המארחת
2.
אלו
?נהלים של משרד החוץ מסדירים מתן דרכונים רשמיים והשימוש בהם
משרד החוץ, באמצעות האגף לעניינים קונסולריים, מנפיק דרכונים רשמיים –
דרכונים
דיפלומטיים ודרכוני שירות, מכוח סמכותו השיורית לנהל את יחסי החוץ1
, ובהתאם
.לפרקטיקה הנוהגת בישראל ובעולם
תקנון שירות החוץ של משרד החוץ
מסדיר את ה ,הוראות בדבר הזכאים לדרכונים רשמיים
ניפוקם, תוקפם, הארכתם והטיפול השוטף בהם .
עוד קובע התקנון את הכללים בעניין
ביטול או הפקדה של דרכון רשמי, וכן בדבר החזרת הדרכון למשרד החוץ וביטולו, בתום
.תפקידו של בעל הדרכון בישראל או בחו"ל
3.
מה הקריטריונים לקבלת דרכונים רשמיים והאם יש הסדרה של אפשרות לקבל דרכונים
רשמיים מעבר לקבוע ?בקריטריונים
,בכל הנוגע לזכאות לדרכון רשמי
מפורטים
בתקנון
ה אישים ובעלי התפקידים הזכאים -
.מכוח מעמד או כהונה, עובדי משרד החוץ ועובדי מדינה נוספים
במאמר מוסגר יצוין שמעבר
,לקבוע בתקנון
חברי כנסת זכאים ל
קבל
,דרכון דיפלומטי
מכוח סעיף10
)(ב ל
חוק חסינות חברי הכ
נסת, זכויותיהם וחובותיהם, תשי"א -
1959
.
:להלן פירוט בדבר הגורמים הזכאים לדרכון דיפלומטי בהתאם לתקנון
3.1
. אישים ובעלי תפקידים מכוח מעמד או כהונה -
בהתבסס על החלטות הממשלה לעניין
,רשימת סדרי קדימה ממלכתיים
נקבעה רשימת אישים ובעלי תפקידים , בני זוגם
,)וילדיהם (בחלק מהמקרים
:ובהם
נשיאי
ה ,מדינה, ראשי ממשלה, יושבי ראש הכנסת
נשיאי בית המשפט העליון, שרי הממשלה, שופטי בית המשפט העליון, נשיא בית הדין
הארצי לע ,בודה, נשיא בית הדין השרעי לערעורים, ראש בית הדין הדרוזי לערעורים
1
חוק הדרכונים התשי"ב –
1952
, הקובע את סמכות שר הפנים בכל הנוגע להנפקת מסמכי נסיעה ישראליים, מחריג
מסמכותו של שר הפנים דרכונים דיפלומטיים ודרכוני שירות.
הרבנים הראשיים לישראל, מבקר המדינה, נגיד בנק ישראל, המפקח הכללי של
משטרת ישראל, נציב שירות בתי הסוהר, נציב כבאות והצלה, היועץ המשפטי
לממשלה, יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית
ו
יו"ר הסוכנות היהוד .ית לארץ ישראל
3.2
. נושאי משרה מסוימים שהינם עובדי מדינה, בתפקידים בארץ ובחו"ל
(ובני זוגם
,)וילדיהם בחלק מהמקרים במשרדים אלו: משרד החוץ, בית הנשיא, משרד ראש
הממשלה, משרד הביטחון, נתיב, מזכיר הכנסת ומנכ"ל הכנסת, מנכ"ל משרד
ממשלתי, ושליחים לחו"ל מטעם משרדי ממשל.ה אחרים
3.3
.
בהתקיימם של טעמים מיוחדים או נסיבות מיוחדות, נקבע בתקנון מנגנון במסגרתו
ניתן לאשר הנפקת דרכונים דיפלומטיים לגורמים
נוספים אשר אינם זכאים בהתאם
לתקנון .
בתקנון נקבעו שתי
אפשרויות חלופיות בהקשר זה:
א.
ועדת חריגים –
בראשות סמנכ"ל למנהל ובהשתתפות נציגי האגף הקונסולרי, אגף
הון אנושי והדרכה, אגף תיאום, חטיבת הטקס ואגף היועץ המשפטי. הוועדה
מוסמכת לדון ולאשר בקשות לדרכון רשמי למי שאינו זכאי לדרכון לפי הנוהל
בתקנון. הוועדה מביאה בחשבון שיקולים כגון: צורך מדיני או ביטחוני מ ;יוחד
משרתו, תפקידו או מטרת נסיעתו של המבקש; טעמים מיוחדים או נסיבות
.מיוחדות כפי שיובאו בבקשה; ביטחון אישי או ביטחון המדינה
ב.
מנכ"ל משרד החוץ -
רשאי להורות בכתב על הנפקדת דרכון רשמי, למטרות שיש
בהן, על פי שיקול דעתו, כדי לקדם אינטרסים של המדינה או לצורך ביצוע משימה
.בעלת אופי דיפלומטי
4.
:מספר מחזיקי הדרכונים הרשמיים
מבלי להתייחס לנתונים שחשיפת
ם עלול ה ל
גרום לפגיעה בביטחון המדינה או ביחסי החוץ :
א.
מספר הדרכונים הדיפלומטיים ודרכוני השירות שבתוקף כיום :
5,651
.
ב.
מתוכם,
מספר הדרכונים הדיפלומטיים ודרכוני השירות בתוקף של מי שאינם עובדי
:שירות החוץ
1,462
.
ג.
:מתוכם, רשימת המחזיקים דרכונים רשמיים בהתאם לגוף הממנה
מענה מלא לבקשה זו עלול לכלול מידע הפוגע בב
י טחון המדינה ויחסי החוץ בהתאם
לסעיף64
()(ב1) לחוק הכנסת, התשמ"ד-
1984, וכ ,ן עלול להוות פגיעה בפרטיות. לפיכך
נבקש לקיים שיח עם מרכז המחקר והמידע של הכנסת, על מנת לברר את הפירוט
.הנדרש
5.
?מה ההנחיות לשימוש בדרכונים וכן להחזרתם בסיום התפקיד או השימוש
נהלי משרד החוץ כוללים כללי התנהגות לגבי נושאי משרה ובני משפחותיהם שהינם נושאי
,דרכונים דיפלומטיים, ובמסגרתם הם מחויבים להקפיד על התנהגות נאותה והולמת
במיוחד בכל הנוגע לטוהר המידות, וכן, אין הם רשאים להשתמש בדרכון הדיפלומטי
לנסיעה לחו"ל למטרות עסקים או לשם ייצוג חברות פרטיות. כן נקבע, כי מי שעשה שימוש
בלתי ראוי בדרכונו ו/או התנהג באופן שלא הולם ו/או הורשע בעבירה שיש עמה קלון, יהיה
.המשרד רשאי, להורות על נטילת דרכונו
באשר לנהלים בדבר השבת דרכונים וביטולם, החל משנת2013
, מונפקים דרכונים
דיפלומטיים ביומטריים, ו כל שינוי בפרטי הדרכון וכן חידוש תוקפו מחייבים את
נוכחותו
.הפיזית של בעל הדרכון במשרד החוץ
עוד קובע התקנון את הכללים בעניין ביטול או הפקדה של דרכון רשמי. ככלל, תוקף דרכון
רשמי הוא ב
י ן שנה לעשר שנים, בהתאם לתפקידו של נושא הדרכון ובהתאם למטרה
שעבורה הוא הונפ ק. כל תוקף נבחן לגופו על ידי המחלקה לדרכונים רשמיים בתיאום עם
.אגף משאבי אנוש והדרכה במשרד החוץ
,בהתאם לתקנון ,בעל דרכון רשמי המסיים את תפקידו בחוץ לארץ יביא את דרכונו ודרכוני
.בני משפחתו למחלקה לדרכונים רשמיים לשם ביטולם, או לשם הפקדתם
אשר לאדם
שזכאי לשא ת דרכון רשמי לצורכי עבודתו בארץ, ולא נקבעה זכותו להמשיך ולשאת בדרכון
גם לאחר פרישתו, יחזיר את דרכונו ודרכוני בני משפחתו מייד בתום תפקידו לצורך ביטולם
.במחלקה לדרכונים רשמיים
6.
?האם המשרד מבצע ביקורת או מעקב על השימוש בדרכונים בהתאם לנהלים
אין ביכולת .המשרד לבצע מעקב אחרי כל הנסיעות הפרטיות שנעשות בדרכון
עם זאת, המשרד
עוקב אחר דרכונים
רשמיים שפקעה תקופת הזכאות לנשיאתם , ובמידה
של א
הוחזרו למשרד, המשרד מבטל את הדרכון ב
כלל ה
מערכ
תו הרלוונטיות ,
באופן
החוסם את אפשרות השימוש בו במערכת ביקורת
הגבולות בישראל .
בהתאם לתקנון, חותם כל אדם המקבל דרכון רשמי על
טופס הנחיות
שמבהיר
את
אופן
ההתנהל
ות הנדרש .
7.
?האם חלק מהנושאים לעיל מעוגנים בחוק ובתקנות
,כאמור לעיל
חוק הדרכונים, התשי"ב-
1952, הקובע את סמכות שר הפנים בכל הנ וגע
להנפקת מסמכי נסיעה ישראליים, מחריג מסמכותו של שר הפנים דרכונים דיפלומטיים
.ודרכוני שירות
בהתאם, מכוח סמכותו השיורית של משרד החוץ ובהתאם לפרקטיקה
.הנוהגת בעולם, משרד החוץ מנפיק דרכונים רשמיים
כאמור, מעבר
,לקבוע בתקנון
חברי כנסת זכאים ל קבל
,דרכון דיפלומטי מכוח סעיף10
)(ב
ל
חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, תשי"א-
1959
.