החלטות ועדה
סימוכין:2023-087090
ירושלים, ט"ו בחשוון תשפ"ד
30 באוקטובר 2023
סיכום דיון
מיום שני, ט"ו בחשון תשפ"ד, 30.10.2023 בנושא:
ההתנהלות התקציבית במשבר הקורונה –
ניהול המשבר וההיערכות לעתיד (דוח מיוחד- 2021)
ח"כ מיקי לוי-יו"ר הוועדה – הקורונה לא נמצאת על שולחן הוועדה, אלא תוצריה בנושאים הקשורים בחיי היומיום: כלכלה, סגר, סיוע לאזרחים ועוד. נבקש לבחון את המשמעויות עם הסתכלות לעבר ולעתיד. על משרד מבקר המדינה לוודא ביצוע לאחר עריכת ביקורת. כדי לא להתחיל בכל פעם מאפס בתרחישים שונים, יש להכין תכניות מגירה עם כמה מצבי היתכנות. הלקחים מתקופת הקורונה הם לא תכנית עבודה.
משרד מבקר המדינה – צחי סעד-מנהל חטיבה – הדוח פורסם באוגוסט 2021, הקורונה פחות רלוונטית בימים אלה איך יש דימיון בינה לבין תקופה זו. מדובר בשני אירועים חירום, ויש לבצע ניהול תקציבי בזמן חירום. הדוח מציב שורה של נושאים שרלוונטיים לימים אלה: שימוש בקופסאות חוץ תקציביות, מענקים, חלוקת תווי מזון לאוכלוסיות מוחלשות ועוד. אנו ממתינים לראות מה תהיה התכנית הכלכלית בעקבות המלחמה.
אנו קיבלנו דיווחים, אך לא דברים שנבדקים על ידינו. ביחד עם דוח זה התפרסמו 2 דוחות נוספים. משרד מבקר המדינה בודק נושאים בהתאם לסמכויותיו שנקבעו בחוק.
אודי לנגרמן-מנהל אגף – תקופת הביקורת: מאי 2020-ינואר 2021
נושאים שנבדקו:
היערכות כלכלית מוקדמת לסיכוני מגפות
תכניות הסיוע הכלכלי להתמודדות עם המשבר
תהליך קבלת ההחלטות בראייה כלכלית בקבינט הקורונה ובממשלה
שימוש במנגנון "קופסה מחוץ למסגרת התקציב"
הגידול בהוצאות הממשלה לצורך ההתמודדות עם משבר הקורונה, וכן הירידה בהכנסות, בעיקר בשל ירידה בגביית מיסים וקיטון בהכנסות אחרות, הביאו להגדלת הגירעון השנתי בתקציב המדינה בשנת 2020 לכ-11.6 אחוזי תוצר.
בדוח עלו ליקויים בכל הנוגע להיערכות המקדימה לסיכוני מגפות, עבודת המטה לגיבוש תוכניות הסיוע הכלכלי להתמודדות עם משבר הקורונה, מימוש התוכניות, הבקרה עליהן והתחשבות בשיקולים כלכליים בעת קבלת ההחלטות במהלך משבר הקורונה. מומלץ כי הממשלה תקיים תהליך הפקת לקחים מניהול המשבר בפן הכלכלי; על כלל הגופים לפעול לתיקון הליקויים הנוגעים להתנהלות התקציבית בעת ניהול משבר הקורונה ולבחון יישום ההמלצות לצורך טיוב פעילותם והיערכותם לעתיד.
מומלץ כי משרד האוצר יבחן את הפעולות הנדרשות בראייה רב שנתית לצורך התמודדות עם הגירעון של שנת 2020, בהיקף של כ-160.3 מיליארד ש"ח, ועם העלייה ביחס החוב הציבורי לתוצר ל-72.4%, ואת ההיערכות הנדרשת לצורך פירעונות תשלומי הקרן והריבית על החוב שגייסה הממשלה לצורך מימון התוכנית הכלכלית להתמודדות עם נגיף הקורונה.
להב-לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בשיראל – עו"ד רועי כהן-נשיא – אנו רוצים שבעלי עסקים יידעו שיש להם לאן לחזור. אחרי כל מבצע אני מגיע לוועדת הכספים כמו עני בפתח להלחם על 600 אלף איש שקמים בכל בוקר ונלחמים לפרנסתם. אין במדינה שום דיון מהותי והחלטות, בניגוד למדינות אחרות בעולם. אנשים רוצים לדעת שיש וודאות, הם יוצאים למלחמה ולא יודעים מה קורה איתם. הציבור צריך לדעת שמשרדי הממשלה לא מתקנים את הליקויים שמבקר המדינה הציג. בתקופת הקורונה היו סגרים כתוצאה מפאניקה וללא שום סיבה בריאותית. המוסד לביטוח לאומי היה הגוף היחידי שתיפקד בתקופת הקורונה. למה כעת אין שום מענה? העצמאים משלמים הכל אך אין להם זכויות.
צמרת אביבי-סגנית נשיא – התחושה היא שיש 2 מעמדות של אזרחים. אני מצפה ממקבלי ההחלטות לשנות את התחושה של העצמאים על החוזה הבלתי כתוב מול המדינה. נושא החזרי המענקים בתקופת הקורונה עדיין לא נפתר והעצמאיים עדיין מתעסקים בו.
התאחדות התעשיינים – נתנאל היימן-ראש אגף כלכלה - יש להכין תכנית מגירה לפעמים הבאות. למדנו הרבה מתקופת הקורונה והרבה פעולות יצאו מהמגירה, כמו: הקדמת תשלומים, הלוואות, הפחתת רגולציה וכו'. אנו עושים טעויות בטיפול בעסקים ובעובדים, וכל פעם מנהלים את המלחמה הקודמת. הכלים הכלכליים שהיו בקורונה לא מתאימים היום לענף הבניה. כמו כן יש תחושה שאנו באים לגנוב את הקופה, אנו מבינים מהי אחריות תקציבית. כרגע מדובר על עסקים שבעליהם נמצאים בבית.
אחת לכמה חודשים ביקשנו להכין תכנית מגירה לחל"ת גמיש, ותמיד הוסבר לנו שזה לא מתאים למדינה כי אנשים לא ינהגו ביושר.
יש הורים לילדים שלא יכולים להגיע למקום עבודה בגלל שיבושים בפתיחת מסגרות חינוך, ולהורים אין מענה.
אנו מקבלים כל יום שיחות טלפון מאנשי עסקים, מנהלי משאבי אנוש ועצמאים נוכח חוסר הבהירות בתכנית הפיצויים.
בנק ישראל – איל ארגוב-חטיבת המחקר – לא נכנסנו למלחמה במצב אפס. לממשלה ולנו היה ניסיון מהקורונה וגם על בסיס נתונים וסקרים שסייעו לנו לראות את תמונת המצב. בתקופת הקורונה הקמת רשת ביטחון נמשכה 3 חודשים. אחריה היתה מעט התקדמות בהכנת תכניות מגירה והעצמת בסיסי נתונים שיסייעו בגיבוש תכניות. צריך להיזהר עם תכניות מגירה כי המצב בפועל יכול להיות שונה ממה שתוכנן.
המועצה הלאומית לכלכלה – יובל אדמון-סגן ר' המועצה - מגיפת הקורונה היא דוגמה קלאסית לתרחיש שהיה קשה לצפות אותו. התכניות שהיו למדינה היו מסבבי לחימה קודמים והיה צריך להתאים אותם לקורונה. כדי להתארגן ולהתאים את התכניות, הסתייענו בהשוואות בינ"ל. בעיננו הגישה לתת יותר מאשר פחות היא הגישה הנכונה.
משרד האוצר מוביל את התכנית הנוכחית ואנו פחות מעורבים בה. ההצעות מטעמנו:
עדיף לתת קצת יותר מאשר פחות כי זה בולם את הנפילה ונותן התאוששות מהירה יותר החוצה.
יש מנגנונים שמכירים את הסבבי הלחימה ואת תקופת הקורונה, והם יודעים להתארגן ולהעביר כסף מהר יותר. ברמת המדיניות אני לא יודע להגיד האם צריך 70% או 75%.
המוסד לביטוח לאומי – אוריאל כזום- סמנכ"ל קצבאות קיום תעסוקה והגיל השלישי – מפתיחת המלחמה פנינו בנושא תגמולי מילואים כדי לאפשר למעסיקים הקטנים והבינוניים להגיש תביעה כבר בתחילת החודש כדי שיהיה להם תזרים מזומנים.
יש עסקים קטנים שיש להם קושי להגיש תביעות, ולכן אנו מקימים אתר שיפתח מחר כדי להזין ת.ז. של המשרת לקבלת תשלום.
חל"ת ביטוח לאומי נכנס די מהר, הוא היה הכלי היחיד ושילמנו למעל למיליון איש. למרות זאת אנו מבינים שהחל"ת הוא לא מודל מושלם (שכר נמוך, ניקוי ימי חופשה, גורם לעובד לנצל את הפוליסה האישית שלו), הוא מוצר שאמור להשלים את מתווה האוצר. השבוע / בשבוע הבא יגיע מתווה חדש לכנסת בנושא הטבות לחל"ת, שיכלול קיזוז ימי חופשה וקיצור תקופת החל"ת מ- 30 יום ל- 14 יום.
הכנו תכנית מגירה שלצערי לא הובשלה לחקיקה, אני מקווה שבתום המלחמה נצליח לסיים גם אותה.
מרכז השלטון המקומי – ענת לובזנס-ראש מינהל כלכלה – אנו לא חלק מהדוח אך לקחנו חלק בטיפול בתושבים בתקופת הקורונה. גם היום מש"מ מוביל הרבה מהתהליכים בעורף האזרחי. אנו בשיח עם הממשלה להקדים כספים כדי שלרשויות המקומיות יהיה כסף זמין. ראינו שהקורונה לימדה אותנו כל מיני נהלים ליישום ובדקנו מה ניתן יהיה להחיל.
שיפוי הארנונה – נכון למועד זה מי שיכול לתת הנחות או פטורים הוא משרד הפנים. הרבה רשויות אינן מבצעות תהליכי עיקולים ונזהרות בפעולות שהן מבצעות כדי להקל על התושבים עד כמה שאפשר.
חייבים להוסיף אותנו לשולחן הדיונים כדי שדברים לא יוצנחו מלמעלה או שנגלה שיש דברים שנשכחו או שלא ניתן ליישמם.
רשות החדשנות – אבירם זולטי-סמנכ"ל חטיבת תפעול – אנו ניצלנו 100% מתקציב ההרשאה והמזומנים משולמים לאורך תקופה ארוכה. כרגע הביצוע עומד על 87% ואנו מחכים שהחברות יעבירו את דוחות הביצוע שלהן. אנו שואפים לנצל את הכסף שעומד לרשותנו מקופת האוצר עד תום. המסלול מהיר להגשות שהוצג כליקוי, חוזר לפעול החל מה- 1 בנובמבר בחזרה בעקבות הפקת לקחים. אנו מקווים להגיש סיוע לתעשיית ההייטק כדי שתוכל לצאת במהרה מהתקופה הקשה אליה נכנסה.
משרד האוצר – תמר לוי בונה-רכזת תקציב באג"ת – גופי החירום התקשו מאוד, לתפיסתנו, לתפקד בזמן המשבר בניגוד לגופי השגרה. התפיסה שלפיה ניתן לתכנן מראש מה יהיה במצב חירום היא תפיסה, שלתחושתנו, לא הוכיחה את עצמה.
כלקח מהקורונה הכנו תכנית מסקנות נרחבת ומפורטת מאוד. ואכן שבוע אחרי פתיחת מלחמה היינו מוכנים עם מענים. סיפור החל"תים הוא מסקנה שלמדנו מתקופת החירום בקורונה. הקושי שעלה מהקורונה היה הכנת תכניות לתרחישים שונים שלא התממשו בסופו של דבר. הלקח הוא שאנו צריכים, כממשלה, שיהיה לנו סט מענים גמיש שיש לו תכנית הפעלה ולקחים איך כדאי להתנהל בשלל תרחישים. בשלב הראשון נותנים סיוע תזרימי ועשינו זאת כעת, ובשלב השני אנו עושים סיוע תקציבי ומענק. לראשונה במלחמה זו ביצענו את שני השלבים אחרי שבוע. הלקחים ממערכת הבריאות היו א-רלוונטיים, ואילו אימצנו את הלקחים בנוגע למערכת הביטחון. מערכת הביטחון יודעת לפעול באופן מהיר נוכח לקחי המלחמות. הרעיון לתפור תכנית לכל תרחיש לא עבדה, אך יש לעשות תכנית ממשלתית עם מענים ותגובות.
ליאור דוד-פור-סגן בכיר לחשכ"ל – יש לנו מס' כובעים: 1. גורם שמתווה מדיניות רוחבית בסיוע לעסקים. לחשכ"ל יש תכניות מגירה והוא בשיח עם הגופים המתאמים והעסקים גם בעת שגרה.
2. חשכ"ל אחראי לממן את הגירעון ולנהל את החוב. בתקופת הקורונה עברנו מגירעון של 3.5% ל- 12% - צרכי מימון גבוהים, כלומר מ – 60% חוב תוצר ל- 70%. בשנת 2015 נכתב דוח מבקר המדינה על ניהול החוב, והומלץ לבנות תכניות לתרחישי קיצון. בתקופת הקורונה וגם כעת ידענו לתת את המענה ולשמור על כלי גיוס בארץ ובחו"ל. יש לנו תכנית איך לנהל את החוב, מהם מקורות המימון, החזקת מזומנים וכו'.
3. פירסום רישומים של גירעון הוצאות והכנסות.
בתום הדיון הוועדה הגיעה למסקנות הבאות:
הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון.
הוועדה תקיים ישיבה בנושא שיפוי העצמאים.
הוועדה אינה מקבלת את עמדת משרד האוצר שההתנהלות היא על בסיס הפקת לקחים. לא ניתן להתנהל ללא תכניות, לקחים הם לא תכנית עבודה.
הוועדה דורשת ממשרד האוצר, ממשרד ראש הממשלה ומראש המועצה הלאומית כלכלה להכין תכנית מגירה מתכללת, עפ"י המגזרים השונים, עם כמה אפשרויות. הוועדה תוציא מכתב לשר האוצר, מנכ"ל משרד האוצר, ר' אג"ת והכלכלן הראשי בנושא.
לאחר קבלת התכנית, הוועדה מבקשת ממשרד מבקר המדינה לבדוק אותה.
הוועדה תעקוב אחר התקדמות התכנית חצי שנה לאחר תום המלחמה להצגת תכנית כוללת לשעת חירום.