הודעה לעיתונות
הכנסת
דוברות הכנסת
דובר ועדת הכלכלה
ירושלים, ו' בטבת התשפ"ד
18/12/2023
הודעה לעיתונות
שר הכלכלה ברקת בוועדת הכלכלה: רפורמת היבוא "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" תחסוך 8-12 אחוז מעלות היבוא
יו"ר הוועדה ביטן הטיל ספק בכך שהחיסכון יגיע לצרכן אך אמר כי הוועדה מה שצריך כדי לקדם את ההצעה כמה שיותר מהר, ואף דרש חיזוק משמעותי לכלי הפיקוח והאכיפה
קישור לתמונות וסרטונים מהישיבה (קרדיט סטילס: דוברות הכנסת, דני שם טוב): https://photos.app.goo.gl/4i1LgNHz7jRsU9Am6
ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, החלה היום להכין לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה הממשלתית לתקן את פקודת הייבוא והיצוא ולשנות את מתווה היבוא לישראל באופן שיתאימה לשיטה הנהוגה באיחוד האירופי, תחת הכותרת מה שטוב לאירופה טוב לישראל.
שר הכלכלה והתעשייה, ח"כ ניר ברקת, הציג את הרפורמה ואמר כי היא 8 עד 12 אחוז מהעלויות ליבואנים, ובשילוב גידול במספר היבואנים ותחרות חלק מהחיסכון יגיע גם לצרכן. היו"ר ביטן אמר כי לא בטוח שהחיסכון יגיע לצרכן, ואם כן אז באופן חלקי בלבד, ודרש להגביר את הפיקוח והאכיפה בשווקים. בתום הדיון הודיע היו"ר ביטן כי הישיבה תימשך כבר בתחילת השבוע הבא, על מנת לסיים את הכנת ההצעה לקריאה שנייה ושלישית בהקדם האפשרי.
בפתח הדיון הוסיף השר ברקת כי ההצעה הייתה אמורה להגיע לדיון עוד באוקטובר, אך הדבר התעכב בגלל המלחמה וכעת מתחילים להסתכל גם קדימה ולהביא דברים בהסכמה. הוא הסביר כי הרעיון שמאחורי תיקון החקיקה הוא פשוט, לאמץ סטנדרטים בינלאומיים וניהול סיכונים כמו באירופה. עוד ציין השר ברקת כי מדובר בחלק השני של הרפורמה אותה הוא מוביל, לפיה "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", ובינואר הקרוב יגיע לחקיקה החלק השלישי, "שיאפשר ליהנות מכל דבר טוב שאפשר לקנות באירופה".
היו"ר ביטן שאל לגבי יבוא מסין ומארה"ב, והשר ברקת השיב כי רוב המוצרים תואמים לתקן האירופי כי הם מוכרים גם לאירופה. עוד הוסיף השר כי מדובר בחיסכון של 8-12 אחוז ליבואנים, וכי השילוב של זה ושל גידול ביבואנים וגידול בתחרות יוביל גם להורדת מחיר לצרכן. היו"ר ביטן הטיל בכך ספק, ואמר כי לא ניתן להבטיח הורדת מחיר לצרכן. השר ברקת אמר כי ככל שהתחרות תהייה גדולה יותר כך יותר מהחיסכון יתגלגל לצרכן.
היו"ר ביטן ביקש לדעת איך תעשה האכיפה, ודרש תשובות גם מהאוצר באשר לתקצוב הנושא. הוא הוסיף וביקש כי החקיקה תכלול סנקציות חמורות על עבריינים שיפגעו בציבור. נציג אגף התקציבים באוצר, גל ברנס, ציין כי האוצר הקצה 30 מיליון שקלים ו-36 תקנים נוספים למשרד ואמר "נתנו כמה שהמשרד ביקש". הממונה על התקינה במשרד הכלכלה, איגור דוסקלוביץ, ציין כי 20 משרות כבר אוישו, ואמר כי האכיפה תורחב משמעותית. השר ברקת הוסיף כי אין חסם תקציבי, והיישום תלוי רק בפתרונות מחשוב.
היו"ר ביטן הודיע כי בעוד חצי שנה יקיים ישבת מעקב אחר הנושא, לוודא שכוח האדם מספיק לעמוד במשימה. "בישראל כשהדולר עולה המחירים עולים וכשהוא יורד המחירים לא יורדים, לכן אנחנו רוצים לדעת שהפיקוח יהיה טוב", אמר. הוא אף ביקש הגדלת הקנסות ואכיפה משמעותית במקרה של הצהרות לא נכונות וזיופים. השר ברקת הבעיה תמיכה בדברי היו"ר ביטן להחמרה משמעותית של הענישה.
מנכ"ל משרד הכלכלה, אמנון מרחב, אמר כי אי אפשר להפריז בחשיבות התיקון, שמשחרר חסם מאוד גדול ביבוא. הוא הוסיף כי האכיפה נעשית בעזרת בינה מלאכותית ומעלה 98% הצלחה. ח"כ שלום דנינו שאל מה יהיה השלב השלישי, וקרא שלא לפגוע במכון התקנים ואף למצוא את הדרך לחזק אותו. השר ברקת השיב כי בשלב הבא יכנסו גם מוצרים שעומדים בתקינה אירופית ללא דרישה מחייבת לעמוד בתקן ישראלי.
ח"כ אליהו ברוכי אמר כי יבואן שרוצה לייבא סוללה לוקח לו מעל שנה לאשר דגם, ושאל למה אי אפשר להסתמך על אישור תקינה אירופית. ח"כ דן אילוז בירך על צמצום הרגולציה והוסיף, כי הוא מקבל פניות רבות על כך שמכון התקנים מהווה חסם לעסקים קטנים, שמגיעים אפילו לסף פשיטת רגל, וקרא לטפל בכך. השר ברקת התייחס לעניין מכון התקנים ואמר כי הוא לא רלוונטי לתיקון. ח"כ אריאל קלנר בירך גם הוא על הורדת החסמים והצטרך לדברים באשר לצורך בסנקציות משמעותיות. ח"כ סימון מושיאשוילי הביע גם הוא חשש, כי "כולם ייהנו מהדייסה ולצרכן לא יישאר". היו"ר ביטן הגיב כי הוא לא יכול להבטיח הורדת מחיר, אך הוועדה תעשה את העבודה שלה וכוחות השוק יצטרכו לעשות את שלהם.
מנכל מכון התקנים, גלעד גולוב, הביע תמיכה בהצעה וביקש אכיפה יותר טובה ושקיפות. "אם תופסם מישהו צריך לתלות אותו על העץ הכי גבוה שכולם יראו, אנחנו מבקשים שכל רבעון יפרסמו כמה בדקו כמה תפסו ומה עשו למי שתפסו", אמר. היו"ר ביטן אמר כי אפשר לעשות זאת אחת לחצי שנה והשר ברקת הוסיף כי זה מקובל עליו. מנגד, יו"ר ועד עובדי מכון התקנים, ליאור רוזן, הזהיר מפיטורי עובדים ואמר כי ברפורמות הקודמות המכון הפריש שליש מכוח האדם. הוא ביקש לאפשר ליצרנים להמשיך להגיש למכון מסמכי בדיקה, ככל שיחפצו בכך. היו"ר ביטן תמך בכך, ככל שהדבר יהיה וולנטרי ולא יחייב את היבואנים.
נציגת פורום קהלת, זואי כהנא, הביעה תמיכה בהצעה ואמרה כי זה יעזור מאוד להפחתת הנטל בתהליך הייבוא, והדבר יכול לסייע גם לעסקים שקורסים בזמן המלחמה. היא אף הביעה תמיכה בהרחבת הצעדים להתאמת הרגולציה לנעשה באירופה.
סמנכ"לית לובי 99, רחל גור, אמרה כי היא "קצת מבולבלת", שכן צעדים דומים עברו בחוק ההסדרים לפני שנתיים, והזכירה כי כבר אז התריעה שהרפורמה ההיא לא מספקת. היא ביקשה לוודא שהפעם החקיקה תעשה כמו שצריך ושהיישום יהיה אפקטיבי, וקראה לאפשר גם לאזרחים לתבוע על הפרות חוק. נציגת הייעוץ המשפטי של משרד הכלכלה, קרני קירשנבוים, הסבירה כי ברפורמה הקודמת הייתה הקלה משמעותית, אך עדיין נדרשו היבואנים לאישור מקדים. לדבריה, התיקון הנוכחי יבטל גם את הצורך הזה.
סמנכ"ל סיסטם מעבדות, אילן בר, אמר כי כל התהליך שההצעה תחסוך ליבואנים נמשך היום כ-20 דקות בלבד, והעלות שלו היא שולית ולא יהיה בכך שינוי גדול שישפיע על יוקר המחייה. הוא הוסיף כי נכון להיום שליש מההצהרות הן שקריות ולא מבוססות. השר ברקת הגיב ואמר כי במקרה כזה ניתן לשלול מיבואן אפשרות לייבא.
היו"ר ביטן שב ואמר כי האכיפה והסנקציות הן מרכיב מאוד משמעותי, וקרא לבחון תיקונים בעניין לקראת הישיבה הנוספת שתתקיים בתחילת השבוע הבא. השר ברקת אמר כי הוא מסכים שצריך להחמיר את האכיפה. כאמור, הוועדה טרם סיימה את הדיון בהצעה והוא ימשך כבר ביום ראשון הקרוב.