החלטות ועדה

סימוכין:2023-075263 סיכום דיון מיום שלישי, כ"ג בתמוז תשפ"ג, 12.7.2023 בנושא: הטיפול בחומרים מסוכנים – המשרד להגנת הסביבה – דוח שנתי 64א משרד מבקר המדינה – איתן דהן-מנהל חטיבה – ישנם מס' דוחות שעסקו בתחום זיהומי קרקע ומים: * דוח שעסק בניהול מקרקעי תעש שנערך בשנת 2004 ועליו נעשו שני מעקבים - בשנת 2009 ובשנת 2013. * דוח בנושא הגנת הסביבה בתעשיות הביטחוניות משנת 2005 וגם עליו נעשה מעקב בשנת 2009. * דוח בנושא היבטים בהגנת הסביבה בתעשיות הביטחוניות שנערך בשנת 2013. * דוח משנת 2007 ונעשה עליו מעקב בשנת 2011. דוח בנושא מתחם תעש באזור יבנה משנת 2004 – הנקודות שעלו מהדוח ובביקורת מעקב: 1. תחמושת ונפלים במתחם – בביקורת שנערכה ב-2004 עלה, כי בשטח מתחם תעש מפוזרים אלפי פרטי תחמושת, חלקם מסוכנים, ובמצב התפוררות מתקדם שעלולים להיות רגישים מאוד ומסוכנים. הם היו במצבורים וגם מתחת לפני הקרקע בסוגים שונים – פגזי ארטילריה, רימוני יד, מוקשים, קליעים וכו'. במועד סיום הביקורת, בשנת 2013, עדיין הייתה קיימת סבירות גבוהה להימצאות של נפלים ומצבורת תחמושת במתחם, שמהווים סכנה בטיחותית וביטחונית לשלום הציבור. 2. החלטת ממשלה בשנת 2004, בעקבות הדוח, בנוגע לגיבוש תכנית לניקוי המתחם מנפלים וכל פסולת אחרת. בשנת 2013 בביקורת המעקב שבדקנו, ההחלטה עדיין לא בוצעה. 3. גניבת אמל"ח ותחמושת משטחים אלה היות ואין שמירה מסודרת. לגבי המצב כיום, לפי המידע שבידינו – חלק מהתחמושת פונתה מהמתחם, לרבות הנפלים (עשרות טונות של אמל"ח) אבל אנו יודעים שהתהליך לא הגיע לסופו. דוח בנושא הגנת הסביבה בתעשיות הביטחוניות משנת 2005 - נושאים מרכזיים שעלו מהדוח: 1. המשרד להגנת הסביבה לא קבע את עמדתו המקצועית בנוגע לתוצאות סקרים היסטוריים שביצעה התעשייה האווירית, ובהיעדר דבר זה התעשייה האווירית טרם החלה בביקורת, בתכנון ובביצוע סקרי קרקע, ולא ניתן היה לדעת בשנת 2013 אם במהלך פעילות התעשייה האווירית במשך השנים חדר זיהום לתוך הקרקע ולמי התיהום. היו גם חריגות באיכות השפכים במתחם באזור נתב"ג. זיהומים אלה בעיקר נוגעים בנושא דלק, שמן ומתכות בגלל אופי הפעילות שהייתה שם. 2. תעש - המיקוד הוא באזור מתחם נוף ים. במאי 2000 החליטה הממשלה שמשרדי האוצר והביטחון יכינו תוכנית תקציבית ולוחות זמנים לטיהור הקרקע במתחם. שני המשרדים לא סיכמו על תוכנית ולא הוחל בטיהור הקרקע. לאחר כשנה רמ"י אישרה להכין מסמכי מכרז לטיהור, ובאוקטובר 2003 אישר המשרד להגנת הסביבה את מסמכי המכרז, אבל נכון למה שראינו בתקופה ההיא הטיהור לא בוצע. 3. טיפול בזיהומי קרקע - בביקורת מעקב שנערכה בשנת 2009 ראינו שלא נערכו סקרי קרקע במתחמי תעש ולא בוצע טיפול מקיף בזיהומים הקיימים ממפעל גבעון. בדוח משנת 2013 עלה כי קיים זיהום מים באזור רמלה-רחובות. רשות המים לא סיימה פעולות לזיהוי מקורות הזיהום וסוגיו נכון למועד הביקורת. בדוח משנת 2007 עלה כי גופי השלטון העוסקים בתחום החומ"ס פועלים כל אחד בתחומו ללא גוף אחד מרכז וללא תורה סדורה בתחום המניעה עד היום. לאור זאת ב-2008 החליטה הממשלה כי המשרד לאיכות הסביבה ישמש מנחה מקצועי לאומי. במעקב ב-2012 מצאנו כי נערכו דיונים אבל בפועל ההתקדמות בשטח לא הייתה מספקת. ב-2004 עלה בדוח כי ישנם מאות מצבורי חומ"ס שהם לא ממוגנים אל מול הסיכונים הקיימים. הנושא הוטל גם פה על משרד לאיכות הסביבה לאכיפה, שיצר איזושהי התניה של מתן היתרים כחלק מהתהליך, ונוצרה אכיפה שהגופים חויבו לעשות את כל הפעולות הנדרשות. ללא קשר לדיון זה, בשבוע שעבר ביצעתי ביקור למידה בחברת נצר השרון והייתי גם במתחם המדובר. ראינו את הדברים באופן בלתי אמצעי בהיבט של העבודה עם החברה. אהרון הלינגר-מנהל אגף – אנו לא עסקנו במישרין באירוע האחרון. אני מבקש להתייחס לדוח בנושא: אירועים סביבתיים המסכנים את האדם והסביבה, מניעה וטיפול. מתקני חומ"ס ממוקמים ברחבי המדינה, חלקם אף בסמוך לריכוזי אוכלוסייה צפופים (כמו מפרץ חיפה), ומצויים תחת סיכונים של תאונות, תקלות ואיומים ביטחוניים. אירוע חומ"ס מהווה סיכון לבריאות האוכלוסייה שבסביבת החומרים המסוכנים עקב דליפה בהיקף רחב, וכן עלול לגרום להרס מבנים, תשתיות ונזקים סביבתיים. אירוע כזה גם עלול לפגוע ברציפות התפקודית של המשק, ועלול לגרום לנזקים כלכליים רבים. התמודדות עם אירועי חומ"ס מצויה בתחום אחריותם של גופים רבים: המשרד להגנת הסביבה, פיקוד העורף, הרשות הארצית לכבאות והצלה, משטרת ישראל, רשות החירום הלאומית, מגן דוד אדום, רשויות מקומיות ומחזיקי החומ"ס עצמם. בשנת 2008 החליטה הממשלה כי המשרד להגנת הסביבה ישמש מנחה לאומי בכל הקשור לחומרים מסוכנים בשגרה ובחירום, ופיקוח ואכיפה כלפי המחזיקים במתקני חומ"ס שמספרם במאי 2020 היה 5,300 מפעלים. מתוקף חוק ההתגוננות האזרחית ותקנותיו, פיקוד העורף מופקד על צמצום ההשפעות של אירוע חומ"ס עקב פגיעה במתקני החומ"ס, שאירעו בשעת פעולה מלחמתית או במצב חירום. הוא אחראי על כ-3,700 מחזיקי חומרים מסוכנים. בדוח הביקורת בדקנו: ההסדרה והפעילות של העוסקים בחומ"ס, הפעילות בתחום הבטיחות, הטיפול באירועים רדיואקטיביים, תחקור אירועי חומרים מסוכנים והפקת לקחים, העברת מידע בין גופי החירום המטפלים באירועי החומ"ס ופעולות המשרד להגנת הסביבה למניעת אירועים סביבתיים שאינם אירועי חומ"ס. משרד מבקר המדינה רואה חשיבות ודחיפות בתיקון הליקויים וביישום ההמלצות שפורטו בדוח. ראוי למנוע מאזרחים להיכנס לשטחים אלה כל עוד לא נעשתה פעולה היות ויכול להיות אסון בקנה מידה משמעותי ביותר. המשרד להגנת הסביבה – לילך פדלון-ראש אגף חומרים מסוכנים וחירום – קיבלנו את המלצות המבקר לדוח משנת 2016, הטמענו נושאים רבים ויש קפיצת מדרגה גדולה מאוד. כיום יש לנו יחידת תחקירים שבודקת את כל התחקירים המשמעותיים, אחרי שגיבשנו נוהל מאוד סדור לנושא הגדרת אירוע. מי שמוכר או קונה חומרים מסוכנים צריך שיהיה לו היתר. פיתחנו מערכת ממוחשבת למעקב אחר היתרי רעלים שפג תוקפם ולא נמצאים. ביום כתיבת הדוח אנחנו היינו רק בתחילת הדרך בנושא של מרחקי הפרדה. היום אנחנו נמצאים במצב שכמעט כל מי שהיה אמור לקבל תנאים וליישם אותם – קיבל. בשנת 2020 פרסמנו דוח לעמידת התעשייה בפרויקט יישום מדיניות מרחקי הפרדה והוא הסתיים לחלוטין. סיכון לאוכלוסייה - בנינו מערך של ניטור דיגיטלי שלפיו המפעלים שמוגדרים כמסכני אוכלוסייה קיבלו מאיתנו דרישות ותנאים למדידת ניטור של מזהמים על הגדר. המפעלים מתחברים באמצעות הגלאים למוקד הסביבה שלנו שפעיל 24 שעות ביממה ומזהה את כל האירועים שקשורים לחומרים מסוכנים שנגרמים כתוצאה מכל מיני תרחישים. מעבר לזה יש לנו גם את נושא עמידות המפעלים לחומרים מסוכנים מפני תקיפות סייבר. מפעלים רבים קיבלנו מאיתנו דרישה לבחינת העמידות בתקיפות היות ויש חשש להשתלטות מרחוק על מערכות התפעול של המפעל, ואז יכול להיגרם אירוע חומרים מסוכנים. אבי חיים-ראש אגף שפכי תעשייה, דלקים וקרקעות מזוהמות – יש לעשות הבחנה ברורה בין חומרי נפץ לבין שאריות חומרי נפץ שיש בקרקע, שהם בעיקר חומרים שחלחלו כתוצאה מהפעילות שהייתה באתר. בעיקרון שאריות חומרי נפץ הן סיכון בריאותי לבליעה, מגע, נשימה בצמוד לקרקע. פיצוץ מתרחש מתחמושת חיה, ממאגרים שנמצאים בתוך בונקר או בתוך מבנה, וזה מה שככל הנראה נגרם בהרצליה. כאשר התרחש האירוע בתעש נוף ים, המשטרה נכנסה ותפסה בעלות על השטח יחד עם כב"ה. חבלנים של המשטרה זיהו שם בור עצום שנפער כתוצאה מהפיצוץ. הערכה שמדובר על כשלושה טון של חומר נפץ שהתפוצץ. בתעש נוף ים, שפעל בשנות ה- 70-90, היו בונקרים. בשנת 1992 היה פיצוץ משמעותי מבונקר. בעקבות כך תעש הביאה חברה מחו"ל לבצע סקירה של שאריות חומרי נפץ שנשארו כתוצאה מהפיצוץ. השטח נסקר ופונה לאחר כ- 3 שנים מתחמושת חיה והבונקרים פונו. לכל אורך הדרך לא קיבלנו ממשרד הביטחון הוראה ברורה לא להיכנס לשטח בעקבות מפגע בטיחותי של פיצוץ. בשנת 2015 היתה החלטת ממשלה להקמת זרוע ביצוע לטובת שיקום קרקעות מזוהמות לצורך בנייה עתידית. בשנת 2016 הוחלט שהמשרד לאיכות הסביבה תהיה זרוע ביצוע לטובת המדינה. כל אתר שנכנס לפעילות של הזרוע ביצוע מתקבל דרך ועדת היגוי שחברים בה: רמ"י, משרד הביטחון, החשב, משרד האוצר ומשרדנו. ב-2017 רמ"י פנתה לוועדה לבצע השלמה של חקירות קרקע שנעשו על ידה בעבר. הוועדה אישרה ביצוע של פעולות נקודתיות במתחם תעש נוף ים. לכל אורך הדרך לא נאמר שיש סיכון או מפגע בטיחותי לבצע את החקירות האלה. לא ניתנה בקשה או פנייה לוועדת ההיגוי לבצע שיקום של האתר. מי שאחראי על השטח זה גורמי המדינה - משרד הביטחון או רמ"י. לפני שבוע מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה פנה למנכ"ל רה"מ בבקשה לקיים דיון דחוף בהכרעת הסוגייה מי אחראי על האתר, מי יממן את פינוי התחמושת החיה מהאתר ושיקום הקרקע. יש סיכון בטיחותי להיות בשטח בעקבות הישארות תחמושת חיה בשטח. עו"ד מעין פורת גנץ-לשכה משפטית – מי שאחראי לניקוי ופינוי זה מי שהניח את הפסולת – תעש ומשרד הביטחון. אנחנו יכולים לזמן דיון כדי לבחון הקמת חמ"ל. משרד רה"מ – דניאל איטח-מנהל תחום בכיר כלכלה ותשתיות – יש פה 3 גופים ממשלתיים שהנושא נמצא בסמכותם. אנו נכנס לאירוע ונזמן את השחקנים הרלוונטיים בממשלה, נדון בדברים ונראה איך נתקדם. השטח לא נמצא באחריות משרד רה"מ. אני מכיר את הנושא אך אני לא יודע מה הסטטוס שקבעה המשנה ליועמ"ש. היה ומשרד המשפטים לא נכנס לאירוע או סיים את הסוגיות המשפטיות, אנו מוכנים להיכנס לתכלל את האירוע וליישם פתרון. משרד הביטחון – איתן ארם-רח"ט הגנ"ס ותשתיות – אני לא מכיר את כל פרטי האירוע ואנו לא סבורים שהוא באחריותנו. תעש עמדה בפני עצמה באותה תקופה, היא לא היתה יחידת סמך של משרד הביטחון אלא חברה ממשלתית והשטח הועבר לרמ"י. נצר השרון היא חברה ממשלתית שהופרטה ואמורה לטפל בנושאים סביבתיים שתעש בזמנו יצרה ולא טופלו. אני מציע שהוועדה תפנה למשרד הביטחון לקבלת עמדה מוסמכת לסוגייה זו. חברת נצר השרון – רונית בן אדיבה-מנכ"לית בפועל – בהליך הפרטת חברת תעש הוקמה חברה ממשלתית חדשה אליה הועברה הפעילות העסקית, ולימים נמכרה לאלביט. למעשה אנו תעש והתחייבנו לשנות את שם החברה שפעילה מינואר 2016. במסגרת ההחלטה על הפרטה, נצר השרון קיבלה את הטיפול בכל נושא חקר ושיקום קרקעות המים והריסת מבנים מזוהמים. תעש תטפל ותחזיר למדינה מתחמים שונים שלא הוחזרו, ובין היתר את אתר נוף ים. תעש כבר בסוף שנת 2000 ביצעה מס' פעולות להרס המבנים ושאריות חומרי נפץ, ובשנת 2002 החזירה את הקרקע לרמ"י. כיום יש שם גידור. היו כל מיני החלטות בימ"ש מי אחראי לטיפול בזיהום באתר, ונצר השרון לא אחראית לכך. עקב הקמת זרוע ביצועית לטיפול בזיהום קרקעות המדינה פנינו ב- 14.9.2016 לרשות החברות וביקשנו לפתור את הסוגיה שיש 2 חברות שיושבות על אותן מתחמים. הוחלט בצורה קטגורית שנצר השרון אינה אחראית לטפל במזהמים במתחמים שאינם פעילים באותה עת. מבחינת נצר השרון אין לה שום אחריות כרגע לקרקע זו. לפני חצי שנה התקיים דיון אצל היועמ"ש לממשלה עקב פניה של המשטרה למניעת פגיעה באזרחים. מאחר ואנו טוענים שאנו לא אחראים וגם רמ"י טוענת כך, הנושא יועבר ליועמ"ש לממשלה. כתוצאה מהפיצוץ שקרה חברתנו הציעה את שירותנו לגורמי המדינה השונים, מבלי להיכנס לשאלת האחריות. החברה שלנו מתוקצבת 100% ע"י המדינה תחת משרד הביטחון ואם לא נקבל תקציבים לא נוכל לעשות זאת. בשבוע שעבר פנינו אל מנכ"ל משרד ראש הממשלה לקיים דיון בסוגייה הזו כדי שינתן מענה לנושא זה בכללותו. ח"כ חילי טרופר - צריכה להיות פה הכרעה מהירה היות ומדובר בחיים של אנשים. גידור הוא רק הבסיס, יש לתת מענה הרבה יותר רציני. גידור יכול למנוע מאנשים להיכנס למתחם, הוא לא יציל חיים אם מישהו יישב מטר מחוץ לגדר בעת פיצוץ. יש להכריע מי אחראי על השטח, וכך תהיה כתובת לבקר אותה. כל עוד השטח במרכז הארץ נמצא על חוף הים, הוא לא שייך לאף אחד. המטה לביטחון לאומי – יניב ארד-רמ"ח לוט"ר ונושאים מיוחדים – אין למל"ל שום נגיעה לסוגיה, הוא לא מתעסק בסוגיות שיש בהן רגולטורים מובנים. המל"ל נכנס לסוגיות שרה"מ מטיל עליו כמטה של ראש הממשלה ושל הממשלה. דיון עקרוני בנושא ח"כ חילי טרופר – אני סבור שצריך לקום חמ"ל לטיול באירועים. יש לזמן דיון ולהביא את כלל הגורמים שקשורים לנושא ולעלות בו את סוגיית העלות התקציבית וחלוקת תפקידים. משרד מבקר המדינה – איתן דהן-מנהל חטיבה - נגענו בביקורות שנעשו על מתחם תעש באזור יבנה שנערכו בשנים 2004, 2009, 2013 וראינו את הפערים בהיבט של פינוי תחמושת ונפלים במתחם, גניבת אמל"ח והתייחסות למתחם כפי שאנחנו רואים אותו. הסתכלנו על ביקורת נוספת שנעשתה על המתחמים של התעשייה האווירית ועל החריגות באיכות השפכים במתחם של נתב"ג. צה"ל – סא"ל ענבר סולומון-ראש ענף חומרים מסוכנים בפיקוד העורף – הדוח מעלה שרוב האחריות מופנת לעבר המשרד להגנת הסביבה. אנו עוסקים בנפילת אמל"ח במקומות עם חומרים מסוכנים, ואנו מנחים עליהם במפעלים לחומרים מסוכנים. אנו לא עוסקים באירועים שבשגרה או אירוע שהוא כתוצאה מזיהום קרקעות. אין מערכת לאומית משותפת בין הגופים (משטרה, כב"ה, מד"א, המשרד להגנת הסביבה והרשויות המקומיות) שמקבלת דיווחים על אירועים במתקנים עם חומרים מסוכנים כתוצאה מפגיעה מלחמתית, אבל יש לנו נהלים משותפים ושת"פ. כיום יש העברת מידע בין פיקוד העורף לבין נציגי משטרה, אבל אין מקום אחד שמנהל את זה. אם יש אירוע חומ"ס מלחמתי, פיקוד העורף מקבל עדכון ומוקם חפ"ק אחוד בשטח שאליו מגיעים כל הגופים הרלוונטיים. המשרד להגנת הסביבה – לילך פדלון-ראש אגף חומרים מסוכנים וחירום – תפקיד המשרד בנושא של חומרים מסוכנים הוא הסדרת המפעלים הכוללת הטלת תנאים ספציפיים פרטניים בהיתרי הרעלים שנוגעים ל: אחסון החומרים, סדר הפעולות בעת אירוע, איך מדווחים, למי מדווחים ואיזה תחקור עושים. מרגע שחלילה מתקיים אירוע - יש לנו מוקד שפעיל 24/7, מקבל אליו את כל הדיווחים ומתחיל להפעיל שרשרת של הזנקות. אנו מעבירים את הדיווחים לכוננים שנמצאים בשטח, ויכולים לתת ייעוץ מקצועי במידת הצורך לגורמי המשטרה, הכבאות ועוד. מעבר לזה אנחנו מבצעים תחקור ראשוני בשטח, ובודקים איך אנחנו יכולים להחזיר את המצב לקדמותו, ולגרום לסגירת האירוע. נכון לעכשיו יש חקירה משטרתית על הפיצוץ בהרצליה. אנו ממתינים לאישור משטרתי כדי לעשות תחקיר שלנו. באירועי מלחמה יש לנו שיתוף פעולה עם כל הגופים. העובדים יוצאים יחד עם הצוותים של פיקוד העורף לעשות ביקורות במפעלים שמוגדרים על ידינו כמסכני אוכלוסייה, ובוחנים את סוגיית חומרים מסוכנים. החמ"ל טרם הוקם, ויש כמה גופים שיש להם מוקדים ומשל"טים מקבילים: המשרד להגנת הסביבה, מערך הכבאות שמטפלים באירוע הראשוני ופיקוד העורף. ראוי להקים מוקד אחד שכולם מתקשרים אליו. במהלך השנים ניסינו לבצע מהלך כזה אך הוא לא צלח. במסגרת הדוח עלה הפער בנוגע לתקשורת בין כלל הגופים, ובנקודה הזו עשינו קפיצת מדרגה כי אנחנו כרגע עובדים עם מערכות קשר שמאפשרות לדבר ביחד בזמן אירוע. כמו כן כלל משרדי הממשלה וכלל גופי החירום עובדים עם מערכת השו"ב הלאומית כך שבזמן אירוע כולנו מתוכללים על אותה מערכת מידע ויכולים לקבל ולהיות ניזונים מאותו מאגר מידע. משטרת ישראל – רפ"ק אמיר בלכר-ס' רמ"ד הגנת הסביבה - למשרד להגנת הסביבה יש חמ"ל, והוא מנהל אירוע בהיבט מקצועי. חלוקת האחריות בטיפול האירוע היא בין המשטרה ופיקוד העורף שעובדים בשיתוף פעולה, ויוצרים את החמ"ל האחוד. הוא נפרס בשטח, וכל אחד שולח את השותפים שלו שיחד מקימים את החפ"ק האישי לצד החפ"ק המרכזי. גם לעניין של אירוע נקודתי יש לנו מענה, אנחנו יודעים לעבוד ביחד ולנהל את האירוע. נציג ממחלקת חירום פותח את החפ"ק המקומי - חפ"ק ראשוני כדי לקבל תמונת מצב, ואליו חוברים הנציגים של המשרד להגנת הסביבה, כב"ה, מחלקת החירום, וכל אחד נותן את הייעוץ מהפן המקצועי שלו. כבאות והצלה לישראל – סגן טפסר רועי צוקרמן-רע"ן חומ"ס מבצעיים – יש לנו תכנית עבודה סדורה להשלים את כל הפערים. חלק גדול מהפערים שצוינו בדוחות השונים טופלו או בתהליכי טיפול. כל יחידות החומ"ס שלנו הוכשרו בהתאם לערך הסף שקבענו. אנו כתבנו תורות לחימה חדשות ומעודכנות, ועושים תהליכי הטמעה. מערכות השיטה של כב"ה ומד"א מסונכרנות אחת עם השנייה, וזה חוסך לנו המון זמן תגובה. אנחנו עושים תהליך דומה מול משטרת ישראל כדי שתהיה מערכת שליטה שתדבר עם כל אחד מהגופים ותייעל את התהליך. יש עדיין פערי תקציב שזיהה המבקר בנושא זיהוי חומרים מסוכנים, ואנחנו מאמינים שבשנה הקרובה הפערים יוסדרו. המשימה העיקרית של כב"ה היא לטפל באירוע חומ"ס שמתחלק לשני שלבים: שלב אחד - הטיפול במוקד האירוע (החלת המוקד, טיפול בדליפה, טיפול בשפך וטיפול בשריפה אם מדובר באירוע חומ"ס עם התלקחות). השלב השני - הטיפול באוכלוסייה (הערכת סיכונים, ניטור, העברת המלצות למשטרת ישראל שמחליטה על פינוי והסתגרות). אנו כגורם מקצועי שמנחה ממליץ למשטרה לפעול, ומסונכרנים עם כל הגופים בתרגילים משותפים ובאירועים. בישראל יש מכללה שיש בה מגמת חומ"ס שמכשירה את התחום שלנו ושל גופים אחרים מקבילים. יש למעשה תשע יחידות חומ"ס קו שלישי, ועוד ארבע יחידות קו שני. נפתחו קורסים גם בתחומים נוספים בעולם החומ"ס, ויש עוד כל מיני תתי מקצועות. הצוותים שלנו הגיעו לאירוע בהרצליה, ראו שהאירוע מתוחם ולא יוצא מאזור הפיצוץ. הפיצוץ בעצם סיים את האירוע. כשהצוותים מגיעים לאירוע, הם לא ישר מתיזים מים או משתמשים באמצעי כיבוי מהסיבה שיש חומרים מסוכנים שמגע עם מים יכול להחמיר את האירוע, יכול לגרום לריאקציה, לייצר חומר רעיל או/ו חומר נפיץ ולהגדיל את הזיהום הסביבתי. לכן באירוע בהרצליה כשהובן שמדובר באמל"ח, ההחלטה המקצועית הייתה להשאיר את המצב כמו שהוא. רשות החירום הלאומית (רח"ל) – אברהם מישרים-ר' היחידה לביקורת כוננות ברשויות – נכתב תרחיש ייחוס מלחמתי-לאומי, ויש פרק שמתייחס לנושא חומרים מסוכנים. אנו עוקבים אחרי הדברים כדי לראות שאנחנו לא כותבים תרחיש שהוא רק לשם כתיבתו. בדוחות היתה התייחסות לנושא של התקפות סייבר על חומרים מסוכנים. אנחנו נתנו את המתודולוגיה בהתאם להתמחות שלנו בנושא של תרחישי ייחוס. יש שתי רמות של חמ"לים: 1. חמ"ל אחוד שהמשטרה נותנת בו את מענה. בשגרה היא המפקדת, ובמצבי חירום מלחמתיים - פיקוד העורף. 2. חמ"ל לאומי שנותן את המענה הלאומי של כל הגופים. ראוי להימנע מריבוי של חמל"ים אחודים או ריבוי של גופים שלכל אחד יש את החמ"ל שלו, יש לקבל תגובה מהאחראי המתכלל. משרד לביטחון לאומי - חיים נודלמן- מנהל אגף הערכות לשעת חירום – פיקוד ושליטה בתחום חומרים מסוכנים הוא תלוי מחולל. בזמן מחולל שבשגרה, משטרת ישראל היא הפוקד והתפקיד שלה לפקד על אירוע עם מעגלי שליטה שונים - אנשי המקצוע שאמורים לתמוך את הפוקד. ועדת שפיר הציעה להקים מערכת אזרחים מגיבה - מחו"ל (מערכת חומ"ס לאומית) שאופיינה. המערכת מכילה שני מעגלים: הראשון זה המפעל - ברגע שיש אירוע במפעל והוא לא חורג החוצה, הוא צריך להיות מטופל ע"י המפעל. המידע והתחקור אודות האירוע אמורים לצאת לאותו חמ"ל אחוד. השני – כאשר האירוע מתרחב וחורג לתחום האוכלוסייה, תהיה הפעלה מיידית דרך שידור להמונים להיכנס למרחב סגור וכו'. התפיסה הכוללת אמרה שיקימו חמ"ל אחוד שיעבוד 24/7, ויהיה בו את הנציגים של כלל גופי המענה. החמ"ל אחוד לא עומד לבד, אלא חלק מתפיסה. הוא לא הבשיל בזמנו כי המחו"ל לא הבשיל ונשאר ברמה של אפיון, והוחלט שלא לממן הקמה של חמ"ל לאומי לתחום מענה לחומרים. החלטת ממשלה 5217 העבירה את האחריות לטיפול מידי מהגנת סביבה לכב"ה. כב"ה עשה לא מעט פעולות במהלך השנים, והפער היחיד שצריך להשלים הוא העברת המשימה בתחום הצר מאוד שנקרא טב"ק ב/48 (טרור בלתי קונבנציונלי ושימוש בחומרים). הקבינט מדיני-בטחוני היה צריך לתת לכך תיקוף, וזה עדיין לא טופל. הם עובדים היום מתוקף הוראת שעה ונותנים מענה, אבל יש להסדיר את הנושא בהוראה מסודרת. המל"ל תיכלל את עבודת המטה וניסה לקדם אותה, אך היא נעצרה בהיבט תקציבי. מינהל התכנון - ד"ר רוני בר-מנהלת אגף א' קש"ח - אנו עוסקים בתכנון מראש, ולכן נושאי מרחקי הפרדה ותכנון אזורי תעשייה הם בליבת העיסוק שלנו, יחד עם משרדים אחרים. יש מס' מצבים: 1. אנו רואים פיתוח חדש שמתקרב לאזור תעשייה קיים או למפעל שיש לו מוקד סיכון. היום יש מדיניות מוסדרת והמשרד להגנת הסביבה מתריע על קיומו של מוקד סיכון. התוכנית עוברת שינויים, והדברים מוטמעים בתהליכי התכנון. הרבה פעמים חל נוהל של המשרד להגנת הסביבה שבעצם מטיל על נציגו להתנגד לתוכניות כאלה, אך לרוב זה נפתר קודם. היות ויש הרבה היוועצויות לפני כדי להגיע לדיון כשהדברים כבר פתורים בתוכנית. 2. צורך באיחוד שטחים לתעשייה מסוכנת או לתעשייה מטילת מגבלות. בנובמבר 2020 מנהל התכנון יחד עם משרד הכלכלה והמשרד להגנת הסביבה הוציאו מסמך הנחיות לתכנון אזורי תעשייה. נקודת המוצא היתה שהרבה פעמים יש לנו עירוב שימושים בתוך אזור התעשייה, שיכולים לייצר סיכון על אותם רצפטורים ציבוריים שנכנסים לתוך אזורי התעשייה. לרוב במצבים כאלה התעשייה היא זאת שנדחקת החוצה. המסמך מציע כל מיני המלצות, שאחת מהן היא לחשוב על אזור תעשייה כמורכב מתתי מתחמים. כלומר לייחד אזור לתעשייה שמטילה מגבלות, המפעלים ימוקמו בתוכו כך שההשפעות שלהם לא יחרגו מאותו גבול מרחב הליבה. נושא הדאטה השתפר מאוד בשנים האחרונות מאז הדוח האחרון, והוא עוזר לנו מאוד. בתום הדיון הוועדה הגיעה למסקנות הבאות: הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון. הוועדה מבקשת ממשרד ראש הממשלה לקבל דיווח על כינוס הגופים הממשלתיים שהנושא נמצא בסמכותם, כדי לתכלל את האירוע ולתת פתרונות. הוועדה מבקשת מהמשנה ליועמ"ש לקבל עדכון האם התקבלה הכרעה מי אחראי על המתחמים – חברת נצר השרון או רמ"י. הוועדה מבקשת מהשרה להגנת הסביבה לקבל הסבר מי לוקח אחריות על האירוע בהרצליה. הוועדה מבקשת מהמשרד להגנת הסביבה, שהוא המנחה הלאומי, לזמן דיון עם כל הגופים הרלוונטיים (משטרה, פיקוד העורף וכבאות), כדי להקים חמ"ל אחוד, ולעדכן את הוועדה בהתקדמות בעוד מס' חודשים. הוועדה מבקשת ממשרד רה"מ ומהמשרד להגנת הסביבה לשבת יחד ולמצוא פתרון כיצד לטפל באירוע עתידי כפי שקרה באירוע בהרצליה, ולהעביר את מסקנותיהם לוועדה. ישיבת מעקב תתקיים בעוד מס' חודשים.