חומר רקע
ב"ה
ט' טבת
תשפ"ד
21/12/23
תנאים לנטילת זרע מנפטר
דף עמדה
1.
בהמשך לדפי העמדה שהצגנו עד עתה ולקראת הדיון בו
ו עדת הבריאות
ב יום ב' י"ג טבת
( תשפ"ד25/12/23
.) אנו מתכבדים להציע בפני ועדה מספר תיקונים לחוק
.הסכמת בעל הזרע
2.
בהצעת החוק כפי שהיא מופיעה בנוסח מיום9.12.23
בסעיף3. יכול ים
מי ש הצהירה
כי היא אשתו של הנפטר או בת זוגו הקבועה, או
הוריו,
להגיש בקשה לקצירת זרעו של
הנפטר, ועל מנהל המוסד הרפואי לאשר בקשה זו ו
לקצור את זרעו, ע ל מנת לעשות בו
.שימוש לשם הולדה
3.
אנו סבורים כי הוראה זו סותרת את חוק כבוד האדם וחרותו והיא לא עומדת בתנאי
פסקת ההתגברות כפי
שנבאר לה
לן.
4.
אשר על כן אנו מציעים לתקן את סעיף3
.(
:א) ולקבוע כדלקמן
"לא יטול אדם זרע מנפטר לשימוש בו לשם הולדה (
בחוק זה– נטילת זרע)
אלא
באישור בכתב מבעל הזרע ובהתאם להנח "יותיו
5.
בפס"ד בע"מ7141/15
(פלונית נ' פלונית) בסעיף11
לפסק דינו של השופט י' עמית נכתב
:כדלקמן
"
,יש הגורסים כי נטילת זרע לאחר המוות, מהווה פגיעה באוטונומיה האישית
בזכותו של אדם לשלוט בגורלו ולכתוב את סיפור חייו-
שלו, ופגיעה בכבוד המת
ובזכותו לשלמות גופו ולפרטיותו, באשר
קצירת הזרע עלולה להיות כרוכה בפגיעה
באיברי הרבייה האינטימיים והמוצנעים בגופו של אדם.....
מטעם זה, יש הגורסים כי הפעולה של קצירת הזרע מנוגדת לחוק יסוד: כבוד
האדם וחירותו ולחוק האנטומיה והפתולוגיה (וינרוט לעיל; יוסי גרין "ההולדה
לאחר מיתה: הרהורים על מאבק זכויות בין החיים, המת ו "היילודים העתידיים
מאזני משפט ד463
,
479
(
2005
.))
6.
כמו כן בסעיף23
לפס"ד הנזכר לעיל ציינה השופטת :חיות כדלקמן
מדיון של שאלות ותשובות שקיימו חברי הועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים
.עם הרב זלמן נחמיה גולדברג עולה כי עקרונות דומים מעוגנים גם בדין העברי
הרב גולדברג נשאל על ידי חברי הוועדה האם על פי הדין העברי מותר לשאוב
זרע
מכיס האשכים של גבר מת על מנת להפרות את אשתו ולהשאיר לו זכר בעולם
ובתשובתו קבע כי "ללא הסכמה של הנפטר, כמובן שהדבר אסור, אך אם קיימת
הסכמה מפורשת, או אפילו אומדן ברור שזה רצונו, אז אין בכך איסור" והוסיף כי
""ליורשים אחרים של הנפטר אין שום מעמד בשאלה זו
(זלמן נחמיה גולדברג "על
תרומת ביצית, פונדקאות, הקפאת זרעו של רווק ונטילת זרע מן המת" אסיא סה-
סו45
,
47
;)(אלול, תשנ"ט
7.
החוק המוצע לשימוש בזרעו של נפטר ,במתכונתו הנוכחית קובע למעשה שניתן לקצור
.את זרעו של אדם גם ללא הסכמתו מדובר בפג ,יעה קשה בציבור שומרי המצוות היות
.שלפי ההלכה אסור ליטול זרע ממת ללא הסכמתו המפורשת
8.
,יתר על כן במידה ו חוק זה יתקבל הוא יחייב כל אדם שמעוניין שלא יקצר זרעו לאחר
מותו, למלא טופס הנחיות שב.ו הוא ידרוש שלא יקצר זרעו
מדובר בפגיעה חמורה ולא
מידתית בזכות
היסוד
ה של אדם .לכבוד
9.
הצעת החוק כפי שהיא,
מתבססת על "הנחת הרצון המשוער", שכפי שהוכחנו בדפי
העמדה
הקודמים, מתבססת על הנחה אפריורית,
שהנתונים
האמפרים
הידועים
.סותרים אותה באופן מוחלט
בכלל זה המחקר שהתפרסם לפני כשנה
על450
חול י
סרטן,
שהפקידו את זרעם למטרת שימוש, ושכ–
90%
מהם ביקשו שזרעם יושמד
.לאחר מותם
10
.
אנו סבורים כי הדיונים הפרטניים שהיו ביחס לשאלות פרטניות בהם נבחן הרצון
המשוער של פלוני או אלמוני בבתי המשפט, צריכים להיות נחלת העבר
לאחר חקיקת
חוק זה. החוק צריך להבהיר את הדרך בה מי שרוצה שיעשה שימוש בזרעו
לאחר מותו
יוכל לעשות זאת. לאחר חקיקת החוק יהיה ברור כי מי שלא עשה שימוש בדרך זו אינו
מעוניין בכך. אין שום
הצדקה לחייב אדם שלא רוצה שיפגעו בו, בקצירת
זרע מגופתו
,כדי להביא ילד יתום לעולם שהוא לא יראה אותו ויגדל אותו לעשות מעשה ולמלא
טופס שספק אם יה יה .מי שידאג שיעשה בו שימוש"
מאן דכאיב ליה כאיבא אזיל לבי
אסיא
" אמ
רו חכמנו. הוי אומר מי שמעוניין בהמשכיות לאחר מותו ילך ויפעל , וימלא
.את הטופס הנדרש כדי למלא את רצונו זה
11
.
נוסיף כי עמדת המיעוט של השופט מלצר בפס"ד המוזכר לעיל בסעיף5 הב
הוא מעלה
על נס א
ת הזכות להמשכיות
, לא נפגעת כהוא זה ב מידה ויתקבל החוק בהתאם
.להצעתנו
החוק בהתאם להצעתנו יאפשר לכל מי שחשובה לו זכות ההמשכיות לפעול
.כדי להביא למימושה, דבר שלא היה קיים בעת מתן פסק הדין
12
. אנו סבורים כי על חברי הועדה וה
י יעוץ המשפטי לתת דעתם, כי נוסח החוק במתכונתו
הנו ,כחית, לא עומד בתנאי פסקת ההתגברות לחוק כבוד יסוד האדם ודינו יהיה
להתבטל .
חוק ההמשכיות למחבל
13
.
בדיון ביום העלה מיכאל פואה הח"מ את הקושי שמעורר החוק, אשר יכול להיות
.מנוצל לקצירת זרעו של מחבל שמת בפיגוע, לצורך הולדת שהידים נוספים
14
.
ניסיון העבר מלמד כי הדברים הבלתי סבירים ביותר עלולים לקרות. כך היה כאשר
קרוביו של מחבל אזרח ישראל קבלו קצבאות שאירים לאחר מותו כמתאבד, ואילו
י תומים מאב ואם שנרצחו בפיגוע לא קיבלו שום סיוע, בגלל ניסוח
ל
א מוצלח
של
,החוק
.שלקח שנים רבות לתקנו
15
. כדי לת קן לקונה זו אנו מציעים כי בסעיף2
לחוק בהגדרות "תושב ישראל" יתווסף
בסופו: "ובלבד שהוא לא היה שותף בפעילות טרור"
מגבלת גיל
16
.
החוק במתכונתו בנוכחית בסעיף3
.
(ה) מגביל את נטילת הזרע רק למי שמלאו לו18
שנים. אולם החוק לא קובע עד איזה גיל ניתן לבצע נטילת ז רע. אנו סבורים כי יש
להגביל את קצירת הזרע לגיל שבו מי שעדיין לא הביא בחייו ילדיו, סביר להניח שהוא
לא ראה בכך ערך חשוב דיו. לכן אנו מציעים להגביל את קצירת הזרע למי שמלאו לו
40
.שנה
17
.
אשר על כן אנו מציעים להוסיף לסעיף3
. (ה) בסופו את המילים "או שמלאו לו40
שנה "
,בברכה
מיכאל
פואה
יהודה
פואה
יו"ר ב
וחרים במשפחה
יו"ר
בצלמו