הודעה לעיתונות
הכנסת
דוברות הכנסת
דובר ועדת הכלכלה
ירושלים, י"ג בטבת התשפ"ד
25/12/2023
הודעה לעיתונות
יו"ר ועדת הכלכלה ביטן על הצעדים להגברת הביטחון האנרגטי: נעשים צעדים בכיוון הנכון אבל צריך להאיץ תהליכים – לא הגיוני שכל דבר לוקח 5 שנים
מנכ"ל איגוד חברות האנרגיה הירוקה: כל משרד ממשלתי מערים קושי אחר; יו"ר רשות החשמל: נעשה ניסיון לפתור את הבעיות – תמיד אפשר לשפר תיאום בין משרדי הממשלה
ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, המשיכה היום את הדיון בנושא אמצעים להגברת הביטחון האנרגטי בשגרה ובחירום – דו שימוש, אגירה ומיקרוגריד. בדיון השתתפו גורמים רבים משלל חברות וארגונים, שפירטו בפני הוועדה את הצעדים הנחוצים. היו"ר ביטן ציין כי לעיתים נראה שהממשלה אוגרת החלטות במקום אנרגיה. הוא הוסיף כי התרשם שנעשים צעדים נכונים וקרא להאיץ תהליכים, שכן אחת הבעיות שעלו בדיון היא כי צעדים נעשים לאט מידי. הוא אף החליט
מנכ"ל איגוד החברות לאנרגיה ירוקה, איתן פרנס, אמר כי נושא האגירה מצוי על שולחן הממשלה כבר שלוש שנים ואין פתרונות. לדבריו, אחד התחלואים הוא שכל משרד ממשלתי מערים קושי אחר, וללא גמישות אי אפשר יהיה לדבר על ביטחון אנרגטי. הוא מתח ביקורת על החלטת רשות מקרקעי ישראל לגבות מחיר של כ-5 מיליון שקל לדונם לקרקע לצורך הצבת סוללות אגירה. לדבריו, מחיר כזה יעלה את תעריף החשמל.
מנהלת האגף החקלאי ברשות מקרקעי ישראל, גלית ויטנברג, התייחסה לכך ואמרה כי נקבע מחיר אחיד בהתאם להספק מתקן האגירה. יו"ר רשות החשמל, אמיר שביט, אמר כי רשות מקרקעי ישראל עשתה צעדים לטובת אנרגיה סולארית, והוסיף כי בעיין תעריף למתקני האגירה יש ניסיון לפתור את הבעיות. "תמיד אפשר לשפר את התיאום בין משרדי הממשלה", אמר.
ראש אגף אקלים במשרד להגנת הסביבה, גיל פרואקטור, התייחס גם הוא לכך ואמר כי במקום שרמ"י יקבעו מחיר לשטח, כדי לאפשר יותר אגירה על פחות שטח, אז הם קבעו תעריף להספק. לדבריו, מדובר בטעות שלא תסייע לנצל את השטח בצורה מיטבית. "הבענו את זה כמה פעמים מול אגף התקציבים באוצר ולא הצלחנו", אמר.
היו"ר ביטן אמר כי נראה שרמ"י הפכו להיות אנשי עסקים, וציין כי יקיים דיון בנושא. ח"כ יוראי להב הרצנו אמר כי זה חלם שיש פאנלים סולאריים ללא אגירה. הוא הזכיר כי ב-7 באוקטובר אנשים ננעלו בממדים ללא חשמל שהוא מוצר בסיסי בחירום, ואמר כי פאנל סולארי ובטרייה לכל בית יכלו לתת את המענה גם בהיבט הביטחוני, ולאפשר עצמאות אנרגטית ברמת הבית, היישוב או השכונה.
בדיון עלה שוב נושא הרשתות הסגורות ויו"ר מיקרוגריד ישראל, עמוס לסקר, אמר כי ב-2025 צריך לבצע שלב ב' של הרפורמה במשק החשמל ולדון במקטע החלוקה. היו"ר ביטן אמר כי לאחר המלחמה תחל הוועדה לעסוק בנושא הרפורמה, והוסיף כי הוא לא מחויב לא לחברת החשמל ולא לחברות האחרות, אלא רק לטובת הציבור. יו"ר רשות החשמל שביט ציין: "אנחנו פועלים רק במסגרת החוק והחלטות הממשלה, כשהממשלה תרצה לשנות ולתקן חקיקה אז נפעל בהתאם".
יו"ר נופר אנרגיה, עופר ינאי, אמר כי אין צורך במתקני אגירה גדולים שצריך לחכות להם 5-7 שנים, וציין כי מתקנים קטנים אפשר להקים באופן מידי. הוא הוסיף כי צריך לאפשר למתקן אגירה לתת שירותים שונים ומגוונים שהוא יכול לתת, וכך אפשר יהיה לשלם בזול על כל שירות. באשר למיקרוגריד אמר כי הרגולטורים הלכו לכיוון השימו בגנרטורים, כאשר אגירה תעלה 10% מגנרטור ותאפשר הפעלה בלחיצת כפתור, כמו גיוס מילואים.
מנכ"ל חברת החשמל, מאיר שפיגלר, אמר כי יש לא מעט מחלקים היסטוריים שפונים לחברת החשמל כדי שתיקח לידיה את הפעלת הרשת, כי הם לא מסוגלים לטפל בה. לדבריו, גם כשיש מיקרוגריד בקיבוצים חברת החשמל תיקנה אותה. יו"ר פורום יצרני החשמל הפרטיים מגז ומימן, קרן ברק, התעמתה עם שפיגלר ואמרה כי הרפורמה בחברת החשמל התחילה הרבה לפני שהוא מונה למנכ"ל החברה, ומטרתה להוזיל מחירים ולייצר תחרות. היא הוסיפה כי גם להתייעלות יש משמעות, והגופים הפרטיים שקנו תחנות כוח מחברת החשמל מפעילים אותן ביעילות רבה יותר.
היו"ר ביטן סיכם את הדיון ואמר כי הוא מתרשם שיש עבודה מקצועית, למרות שתמיד יש בעיות בדרך. עם זאת, הוא הוסיף כי "לא הגיוני שכל דבר לוקח חמש שנים. צריך להכניס את השוק הפרטי הרבה יותר מהר, כי הוא מביא השקעות לא על חשבון המדינה". היו"ר ביטן קרא לרשות מקרקעי ישראל לוותר על חלק מההכנסות בהתחלה, ולקבל אותן מאוחר יותר.
כמו כן קרא היו"ר ביטן לשלב את חברת החשמל בתכניות בין היתר של המיקרוגריד תוך תשומת לב להשלכות של זה על הרפורמה, וציין כי בלי זה לא תושג התקדמות. באשר לרפורמה, אמר כי הוועדה תדון בכך בנפרד אחרי המלחמה וביקש לדעת מי מייצר חשמל היום, מחשש שבמקום חברת חשמל קיבלנו שתי חברות גדולות אחרות שמרכזות את ייצור החשמל. "אם זה המצב האוצר צריך לשקול את העניינים מחדש", אמר.
בדיון השתתפו גם בני משפחות החטופים, ששבו וביקשו לעשות כל מאמץ להשיב את יקיריהם. יזהר ליפשיץ, שאמו יוכבד שוחררה משבי חמאס ואביו עודד עדיין חטוף, אמר: "לאבא שלי לא היה לא פאנל ולא בטרייה בממ"ד וכשהמחבלים נכנסו פנימה הם שרפו את הבית והעשן חנק אותם. הגענו למקום שיש בו התנגשות בין הכוונה לגמור את הלחימה ליכולת להוציא חטופים חיים, אני רוצה שאבא שלי יחזור ולא יצטרך יותר ממ"ד. כשמדברים על הפסקת לחימה אנחנו בדיוק באותה דילמה של כל המדינה, רק שיש לנו חטופים שנלקחו מהמיטות והזמן שלהם אוזל". ענבל צח, בת דודה של טל שהם, הוסיפה כי בתו בת השלוש שואלת מתי היא תוכל לשחק עם אבא ונחברי הציבור צריכים לסייע להחזיר אותו ולתת לה תשובות. מנגד, מאיר גולדשמיט מעמותת רגבים, ציין כי הגיע לדיון לאחר שירות מילואים ואמר כי כניעה לדרישות של ארגון טרור עלולה להוביל לעוד ועוד חטיפות, ואמר כי חיילי צה"ל מוכנים לסכן חיים כדי להחזיר שבויים. היו"ר ביטן ביקש להזדהות עם משפחות החטופים ואמר כי נעשה כל מאמץ כדי להשיבם.