חומר רקע
חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיותאשראי הוגן, תשנ"ג-1993*
נוסח משולב עם הצעת החוק המעודכנת לקראת הדיון הקבוע ליום 21.3.171
[מסומן באפור – הערות או תוספות של הייעוץ המשפטי לוועדה]
1. בחוק זה -–
"בעל רישיון למתן אשראי", בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי – כמשמעותו בחוק שירותים פיננסיים מוסדרים;
"הלוואה" – כל עסקת אשראי, לרבות ניכיון שטר;
"חברה מנהלת" – כהגדרתה בחוק קופות גמל;
"חוק הבנקאות (רישוי)" – חוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981;
"חוק הפיקוח על הביטוח" – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981;
"חוק קופות גמל" – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה–2005;
"חוק שירותים פיננסיים מוסדרים" - חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים, התשע"ו-2016;
"לווה" - למעט תאגיד יחיד [או תאגיד שמחזור העסקים שלו אינו עולה על 5 מיליון ₪], המקבל הלוואה, וכן תאגיד מסוג התאגידים שקבע שר המשפטים לפי סעיף 15אב, המקבל הלוואה;
לדיון: בדוח ועדת זקן הובהר כי קיימים קשיי השגת אשראי גם ביחס לעסקים זעירים, במחזור של עד 5 מיליון ₪. לאור האמור, האם לא נכון להכניס את התאגידים הזעירים מפורשות?
"מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על הביטוח;
"מלווה" - מי שנותן הלוואה, למעט תאגיד בנקאי ותאגיד עזר כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), תשמ"א- 1981 וכן מי שעוסק בהפעלת מערכת לתיווך מקוון באשראי;
"מלווה מוסדי" מלווה שהוא אחד מאלה:
(1) תאגיד בנקאי, תאגיד עזר או סולק;
(2) מבטח;
(3) חברה מנהלת;
(4) גוף אחר שקבע שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר בעל רישיון למתן אשראי
(5) בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי;
(6) "מסגרת אשראי" – התחייבות של מלווה להעמדת אשראי עד סכום מסוים, אשר מימושו בפועל ומועדי פירעונו נתון בידי הלווה.
(7) "מערכת לתיווך מקוון באשראי" – מערכת מקוונת הפועלת באמצעות רשת האינטרנט, המשמשת לתיווך בין מלווים ללווים לשם ביצוע עסקאות למתן אשראי ולתפעולן של עסקאות כאמור;
(8) "המפקח על הבנקים" - כמשמעותו בסעיף 5 לפקודת הבנקאות, 19412;
"המפקח על נותני שירותי פיננסיים" – כמשמעותו בסעיף 2 לחוק שירותים פיננסיים מוסדרים3;
"סולק" – כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי);
"סכום ההלוואה" - הסכום שבו מחוייב הלווה לפי חוזה ההלוואה, או כל חלק ממנו, לפי הענין, למעט ריבית וריבית פיגורים;
"ריבית" - ריבית או הפרשי הצמדה, לפי הענין;
"ריבית פיגורים" - ריבית נוספת שנדרש לווה לשלם בשל פיגור בתשלום לפי חוזה ההלוואה, בין שנקראת ריבית פיגורים ובין שנקראת בשם אחר; לענין זה לא יובאו בחשבון הוצאות סבירות ממשיות שהוציא המלווה לגביית התשלום שבפיגור כאמור בסעיף 7א;
"שיעור העלות הממשית של האשראי" - היחס שבין סך כל התוספות לבין הסכום שקיבל הלווה בפועל, בחישוב שנתי;
"שיעור עלות האשראי המרבי" – כמפורט בתוספת הראשונה לפי העניין;
"שיעור ריבית הפיגורים המרבי" – כמפורט בתוספת השניה, לפי העניין;
"תאגיד בנקאי" ו"תאגיד עזר" – כהגדרתם בחוק הבנקאות (רישוי);
"תוספת" - כל סכום שנדרש לווה לשלם בקשר לחוזה ההלוואה מעבר לסכום שקיבל בפועל מן המלווה, למעט ריבית פיגורים ולמעט הוצאות שהוציא המלווה לגביית התשלום שבפיגור כאמור בסעיף 7א;
הערה: תשומת הלב שהתוספת אינה כוללת ריבית פיגורים, בניגוד להסדר שהוצע במסגרת הצעת החוק.
"יתרת החוב" - הסכום שהלווה חייב למלווה בנקודת זמן מסוימת, כשהוא מורכב מסכום ההלוואה, מהתוספת ומריבית הפיגורים ובהפחתת הסכומים ששולמו בפועל על ידי הלווה למלווה, והכל כפי שהוא עד אותה נקודת זמן.
מיום 6.8.2000
תיקון מס' 2
ס"ח תש"ס מס' 1749 מיום 6.8.2000 עמ' 258 (ה"ח 2863)
הוספת הגדרת "יתרת החוב"
2. חוזה הלוואה בין מלווה ללווה טעון מסמך בכתב המשקף את גמירת דעתם של הצדדים להתקשר בחוזה. הסכמת הלקוח לכריתת החוזה תינתן במפורש ותתועד בידי המלווה; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן תיעוד הסכמת הלקוח.
3. (א) מלווה, העומד לחתום על לכרות חוזה הלוואה עם לווה, יתן ימסור לו עותק ממנו והזדמנות סבירה לעיין בו לפני חתימתו הכריתה, וכן ימסור לו, עותק חתום ממנו לאחר החתימההכריתה, עותק מהחוזה שנכרת ומתיעוד הסכמת הלווה, והכל בהתאם לפרטי ההתקשרות שמסר הלווה; לעניין זה "מסירה", לרבות באמצעים אלקטרוניים".
(ב) מלווה יכלול בחוזה הלוואה יכלול גילוי מלא של הפרטים האלה:
(1) שמות המלווה, והלווה והערב להלוואה, מספרי הזהות שלהם, ומעניהם המלאים [ואם המלווה הוא חברה – גם מספר הח.פ של החברה];
(2) סכום ההלוואה;
(3) הסכום שקיבל הלווה בפועל;
(4) שיעור הריבית, ביחס לסכום ההלוואה, בחישוב שנתי המביא בחשבון גם ריבית דריבית, בהתאם למועדי פרעון ההלוואה;
(5) בהלוואה בריבית משתנה -– בסיס הריבית, מרכיבי הריבית המשתנה, העקרונות לשינוי שיעור הריבית, מועד השינוי או האירועים שבעקבותיהם ישונו השיעורים;
(6) בהלוואה צמודה למדד או לבסיס אחר -
(א) סוג ההצמדה ושיעורה, ובסיס ההצמדה ומועדו;
(ב) הרכיבים שעליהם חלה ההצמדה;
(7) ציון כל התוספות שאינן מנויות בפסקאות (4) עד (6), תוך פירוט סכומיהן;
(8) שיעור העלות הממשית של האשראי;
(8א) שיעור עלות האשראי המרבי החל לגבי ההלוואה;
(8ב) שיעור עלות ריבית הפיגורים המרבי החל לגבי ההלוואה;
(9) תקופת ההלוואה, וסכומי התשלומים לפרעון ההלוואה ומועדיהם, בפירוט סכום ההלוואה והריבית בכל תשלום לפי הידוע בעת חתימת כריתת חוזה ההלוואה;
(10) הצעדים, על פי הדין ועל פי החוזה, שרשאי המלווה לנקוט בשל אי- תשלום במועד, לרבות העמדת הלוואה לפרעון מיידי, והתנאים לנקיטת צעדים אלה;
(11) שיעור ריבית הפיגורים בחישוב שנתי המביא בחשבון גם ריבית דריבית, לפי הידוע בעת חתימת כריתת חוזה ההלוואה;
(11א) קיומה של זכות לפירעון מוקדם של ההלוואה ותנאיה, או אי קיומה של זכות כאמור. [לא צוין כי הזכות אינה קיימת או כי בצידה עלות – ייראו את ההלוואה כאילו יש בה זכות לפירעון מוקדם בלא כל עלות].
[(11ב) מלווה יהיה מחוייב להציע ללווה, טרם כריתת הסכם ההלוואה, גישה למחשבון או אמצעי אחר, שיאפשר לו לקבל מידע על סכום הריבית שיתווסף לקרן ההלוואה, אם זו תשולם במועדה בתנאי הריבית והתוספת, כפי שהם במועד כריתת הסכם ההלוואה]
לדיון: פעמים רבות חייבים אינם מודעים לשיעור הריבית המצטברת שאותה הם עתידים לשלם. לאור האמור, מוצע לספק להם מחשבון ולהנחותם לחשב את העלות של הריבית האמורה.
(12) כל פרט אחר שיקבע שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר ונגיד בנק ישראל ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.
לדיון: האם קיימות נסיבות בהן לא יהיה צורך במתן כלל הפרטים, בהתחשב, בין היתר, בקיומו של הסדר מסגרת ראשון, כגון מסגרת אשראי בבנק
(ג) שר המשפטים רשאי, בהתייעצות עם שר האוצר ונגיד בנק ישראל, לקבוע את העקרונות או השיטות לחישוב הפרטים האמורים בסעיף קטן (ב).
(ד) שר המשפטים [רשאי לקבוע יקבע] טפסים לגילוי הפרטים לפי סעיף קטן (ב).
לדיון: למרות קיומה של הסכמה בדבר נחיצותו של טופס מרכז של הפרטים העיקריים של הלוואה טרם נקבע טופס לגילוי פרטים אלו. על כן, מוצע לשקול קביעת חובה קביעת טופס כחובה פוזיטיבית.
(ה) שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר ונגיד בנק ישראל, רשאי לקבוע חובות גילוי נוספות שיחולו על המלווה לאחר כריתת חוזה ההלוואה.
4. מבלי לגרוע מזכותו של הלווה לסעדים לפי חוק זה או לפי כל דין אחר, יחולו הוראות סעיפים 12(ב) ו- 15 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג- 1973, לפי הענין, אם לא קיים המלווה את חובת הגילוי לפי סעיף 3.
4א. בחוזה הלוואה שנקבעה בו הצמדה או ריבית משתנה ובכלל זה ריבית פיגורים משתנה, יהיו בסיס ההצמדה או בסיס הריבית, לפי העניין – מדד, ריבית או בסיס אחר שאין למלווה שליטה על קביעתם והמפורסמים לציבור לפי דין או נוהג.
5. (א) בחוק זה, "שיעור עלות האשראי המרבי" - פי שניים ורבע מן השיעור שיפרסם בנק ישראל מדי חודש בחדשו, של העלות הכוללת הממוצעת לאשראי הלא-צמוד הניתן לציבור על ידי הבנקים שנקבעו על-ידי בנק ישראל.
(ב) שיעור העלות הממשית של האשראי לא יעלה בחישוב שנתי על שיעור עלות האשראי המרבי, לפי הידוע בעת חתימת חוזה ההלוואה; נקבעה בחוזה ההלוואה ריבית משתנה או הצמדה, לא יעלה שיעור העלות הממשית של האשראי בחישוב שנתי על שיעור עלות האשראי המרבי, לפי הידוע במועד שבו משתנה שיעור הריבית, לענין ריבית משתנה, או במועד כל תשלום, לענין הצמדה.
(ג) השיעור המרבי של העלות הממשית של האשראי, כאמור בסעיף קטן (ב), יחושב ביחס ליתרת החוב כפי שהיא בתחילת כל שנה ממועד ההלוואה.
(א) לא יכרות מלווה חוזה הלוואה שבו שיעור העלות הממשית של האשראי הידוע במועד כריתת החוזה עולה על שיעור עלות האשראי המרבי הידוע באותו מועד, ולא יקבל תשלום לפי חוזה כאמור.
(ב) מלווה יכלול תנאי בחוזה הלוואה ולפיו שיעור העלות הממשית של האשראי הידוע במועד כריתת החוזה לא יעלה על שיעור עלות האשראי המרבי הידוע האותו מועד, כאמור בסעיף קטן (א).
(ג) נכרת חוזה הלוואה ומתקיים אחד מאלה, יחושב שיעור העלות הממשית של האשראי לעניין סעיף זהקטן (א), כאילו נקבעה בחוזה ההלוואה ריבית קבועה בשיעור הריבית הגבוהה ביותר מבין הריביות שגבה המלווה מהלווה במסגרת אותו חוזה:
(1) החוזה נערך בלא מסמך בכתב בניגוד להוראות סעיף 2;
(2) החוזה אינו כולל את הפרטים האמורים בסעיף 3(ב)(2) עד (9) ו-(11);
(3) נקבע בחוזה ההלוואה בסיס הצמדה או בסיס ריבית שאינו כאמור בסעיף 4א.
מיום 6.8.2000
תיקון מס' 2
ס"ח תש"ס מס' 1749 מיום 6.8.2000 עמ' 258 (ה"ח 2863)
הוספת סעיף קטן 5(ג)
6. שיעור ריבית הפיגורים לא יעלה בחישוב שנתי על חמישית שיעור העלות הממשית של האשראי.
6. (א) לא יכרות מלווה חוזה הלוואה שבו שיעור ריבית הפיגורי הידוע במועד כריתת החוזה עולה על שיעור ריבית הפיגורים המרבי הידוע באותו מועד, ולא יקבל תשלום לפי חוזה [/שיעור] כאמור.
(ב) מלווה יכלול תנאי בחוזה הלוואה שלפיו שיעור ריבית הפיגורים הידוע במועד כריתת החוזה לא יעלה על שיעור ריבית הפיגורים המרבי הידוע באותו מועד, כאמור בסעיף קטן (א).
(ג) נכרת חוזה הלוואה ומתקיים אחד מאלה, יחושב שיעור ריבית הפיגורים לעניין סעיף קטן (א), כאילו נקבעה בחוזה ההלוואה ריבית פיגורים קבועה בשיעור ריבית הפיגורים הגבוהה ביותר מבין הריביות שגבה המלווה מהלווה במסגרת אותו חוזה:
(1) החוזה נערך ללא מסמך בניגוד להוראות סעיף 2;
(2) החוזה אינו כולל את הפרטים האמורים בסעיף 3(ב)(2) עד (9) ו-(11);
(3) נקבע בחוזה הלוואה בסיס הצמדה או בסיס ריבית, לעניין ריבית פיגורים, שאינו כאמור בסעיף 4א.
7. (א) מלווה לא יהיה זכאי להקדים את מועד הפרעון של ההלוואה, כולה או חלקה, בשל כך בלבד שעבר המועד המוסכם לתשלום שיעור אחד מן השיעורים להחזר ההלוואה והלווה לא פרע את התשלום.
(ב) פיגר הלווה בתשלום של יותר משיעור אחד מן השיעורים להחזר ההלוואה ברציפות ובמשך תקופה מצטברת העולה על 31 ימים, רשאי המלווה לדרוש את הקדמת מועד הפרעון של יתרת ההלוואה; פרע הלווה את התשלום שבפיגור בתוספת ריבית פיגורים, לא ייחשב הדבר לענין הקדמת מועד הפרעון בשל פיגור בתשלומים לאחר מכן.
(ג) ביקש המלווה להקדים את מועד הפרעון של יתרת ההלוואה, ישלח ללווה התראה כי עליו לשלם את התשלומים שבפיגור תוך תקופה שלא תפחת מ-14 ימים מיום משלוח הדרישה, וכי אם לא יעשה כן, תעמוד יתרת ההלוואה לפרעון מיידי ותיווסף עליה ריבית פיגורים ממועד ההעמדה לפרעון מיידי ועד למועד התשלום בפועל.
(ד) המלווה יפרט בהתראה את הסכום של כל תשלום שבפיגור, את סכום ריבית הפיגורים שנצבר עד ליום משלוח הדרישה, וכל סכום מיתרת ההלוואה שיוקדם מועד פרעונו; שר המשפטים רשאי לקבוע דרך למשלוח ההתראה, ופרטים נוספים שייכללו בה.
(ה) לא שילם הלווה כנדרש, רשאי המלווה להעמיד לפרעון מיידי כל סכום מיתרת ההלוואה כפי שפורט בהתראה, ותיווסף עליה ריבית פיגורים ממועד ההעמדה לפרעון מיידי ועד למועד התשלום בפועל.
(ו) לענין זה, "יתרת ההלוואה" - יתרת סכום ההלוואה, במלואה או בחלקה, בצירוף הריבית שנצברה עד למועד ההעמדה לפרעון מיידי.
7א. הוציא המלווה הוצאות לשם גביית תשלום שהלווה פיגר בתשלומו לפי חוזה ההלוואה, ושרשאי המלווה, לפי חוזה ההלוואה, לגבות את ההוצאות כאמור מהמלווה, יגבה רק הוצאות סבירות שהוצאו כאמור; שר המשפטים רשאי לקבוע את סוג ההוצאות שרשאי המלווה לגבות מהלווה כאמור, את הסכום המרבי שלהן ואת התנאים לגבייתן.
8. (א) הגיש מלווה תובענה בבית משפט נגד לווה, או הגיש נגדו בקשה ללשכת הוצאה לפועל לביצוע פסק דין או לביצוע שטר או לביצוע תביעה על סכום קצוב, והכל בקשר לחוזה הלוואה, יצרף לכתב התביעה או לבקשה העתק של חוזה ההלוואה וכן העתק של פסק הדין או של החוזה את השטר, לפי הענין.
(ב) בתובענה או בקשה כאמור בסעיף קטן (א) יציין המלווה את הסכום שתשלומו נדרש ואת אופן חישובו, וכן פרטים אלה:
(1) כל הפרטים שיש לגלותם לפי סעיף 3(ב) ולעניין של מלווה מוסדי – גם הפרטים שעליו לגלותם לפי חוק אחר החל בעניין, כאמור בסעיף 16(ב);
(2) התשלומים ששילם הלווה לפרעון ההלוואה ומועדיהם, בפירוט סכום ההלוואה והריבית בכל תשלום;
(3) יתרת החוב במועד הגשת התובענה;
(4) התשלומים שבפיגור, וסכומי הריבית וריבית הפיגורים ביחס אליהם שנצברו עד למועד הגשת התובענה;
(5) כל סכום שמועד פרעונו הוקדם, וסכום הריבית ביחס אליו שנצבר עד למועד הגשת התובענה;
(5א) הסכום שהמלווה דורש מהלווה בשל הוצאות שהוציא לגביית תשלום שהלווה פיגר בתשלומו, כאמור בסעיף 7א;
(6) כל פרט אחר שיקבע שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר.
מיום 6.8.2000
תיקון מס' 2
ס"ח תש"ס מס' 1749 מיום 6.8.2000 עמ' 258 (ה"ח 2863)
החלפת פסקה 8(ב)(3)
הנוסח הקודם:
(3) הסכום של יתרת ההלוואה שטרם נפרעה, וסכום הריבית ביחס אליה שנצבר עד למועד הגשת התובענה;
9. (א) ראה בית המשפט בתובענה בקשר לחוזה הלוואה, כי החוזה או תנאי בו אינם מתאימים להוראות סעיפים 5, 6 או 7, או כי המלווה לא גילה גילוי מלא של הפרטים המהותיים לחוזה ההלוואה כי חוזה ההלוואה או תנאי בו אינם מתאימים לדרישות לפי חוק זה, ולגבי מלווה מוסדי – לדרישות לפי חוק זה או לפי חוק אחר החל בעניין כאמור בסעיף 16(ב), יורה בית המשפט, ביוזמתו או על פי בקשה, ולאחר שנתן הזדמנות לצדדים להשמיע טענותיהם, לבטל את החוזה או את התנאי או לשנותו, הכל במידה הנדרשת כדי להתאימו לדרישות החוק, ולפי הענין.
(ב) מבלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א) או מכל תרופה אחרת שבדין, רשאי בית המשפט להתאים את שיעור העלות הממשית של האשראי ואת שיעור ריבית הפיגורים לשיעורים המרביים המותרים על פי סעיפים 5 ו- 6, או לקבוע שיעור נמוך יותר, לצוות על השבה של כל סכום שקיבל המלווה מן הלווה שלא בהתאם להוראות חוק זה, לחייב את המלווה בהוצאות שנגרמו ללווה, וליתן כל הוראה אחרת שתיראה צודקת בנסיבות הענין.
10. (א) ביקש מלווה נקיטת הליכים של הוצאה לפועל נגד לווה בדרך של ביצוע פסק דין שניתן במעמד צד אחד, רשאי ראש ההוצאה לפועל, על פי בקשה, לסרב לנקוט את ההליכים המבוקשים, מטעמים שיירשמו, אם היה לו יסוד להניח כי חוזה ההלוואה או תנאי בו אינם מתאימים לדרישות חוק זה.
(ב) ביקש מלווה נקיטת הליכים של הוצאה לפועל נגד לווה בדרך של ביצוע שטר שחתם הלווה בקשר לחוזה הלוואה, רשאי ראש ההוצאה לפועל בכל עת, ביוזמתו או על פי בקשה, לסרב לנקוט את ההליכים המבוקשים, אם היה לו יסוד להניח כי חוזה ההלוואה או תנאי בו אינם מתאימים להוראות סעיפים 2, 5, 6 או 7, או כי המלווה לא גילה גילוי מלא של הפרטים המהותיים לחוזה ההלוואה.
(א) ביקש מלווה לנקוט הליכי הוצאה לפועל נגד לווה בדרך של ביצוע פסק דין שניתן במעמד צד אחד, ביצוע שטר או ביצוע תביעה על סכום קצוב, בקשר לחוזה ההלוואה, רשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל או רשם ההוצאה לפועל, לפי העניין, ביוזמתו או על פי בקשה, לסרב לנקוט את ההליכים המבוקשים ובכלל זה להורות על אי-פתיחת תיק או סגירתו, אם היה לו יסוד להניח כי חוזה ההלוואה או תנאי בו אינם מתאימים לדרישות לפי חוק זה, ולגבי מלווה מוסדי – לפי חוק זה או לפי חוק אחר החל בעניין כאמור בסעיף 16(ב). ואולם – מנהל לשכת ההוצאה לפועל רשאי לסרב לנקוט פעולה כאמור בנסיבות המנויות בצו שקבע שר המשפטים באישור ועדת החוקה.
(ב) בוטל.
(ג) ביקש מלווה נקיטת הליכים כאמור בסעיף קטן (בא), והשהה את ההליכים ללא טעם סביר, רשאי ראש רשם ההוצאה לפועל, ביוזמתו או על פי בקשה, לסרב לנקוט את ההליכים המבוקשים כאמור באותו סעיף קטן, וכן רשאי הוא לקבוע ריבית וריבית פיגורים בשיעור נמוך מן השיעור של חוזה ההלוואה.
(ד) סירב ראש ההוצאה לפועל לנקוט הליכים כאמור, יעביר את הענין לבית המשפט המוסמך, ובית המשפט ידון בענין הוגש לבית המשפט המוסמך ערעור על החלטה לפי סעיף זה לסרב לנקוט הליכים של הוצאה לפועל, ידון בית המשפט בעניין כאילו הגיש הלווה בקשה לבית המשפט לביטול חוזה ההלוואה או תנאי בו, או לשינוים, כאמור בסעיף 9.
(ה) על אף האמור בסעיף קטן (ד), רשאי ראש ההוצאה לפועל לאשר הסכם בין מלווה ללווה לפיו ישונו התנאים של חוזה הלוואה כדי להתאימו לדרישות חוק זה, וליתן להסכם תוקף של פסק דין.
11. נפתח נגד הלווה הליך בבית משפט או בהוצאה לפועל לביצוע שטר שחתם הלווה בקשר לחוזה הלוואה, יהיו זכויות האוחז בשטר כפופות להוראות חוק זה כאילו היה המלווה, אלא אם כן הוכיח האוחז בשטר כי הוא אוחז בו בתום לב ובעד תמורה, וכי הוא לא ידע שמקור השטר בחוזה הלוואה כאמור.
12. כל טענה העומדת ללווה לפי חוק זה, תעמוד גם לערב להלוואה.
13. על אף האמור בכל דין, רשאי בית המשפט בהליכים לפי סעיף 9 לקבל כראיה עדות בעל- פה.
14. החלטת ראש רשם ההוצאה לפועל לפי חוק זה ניתנת לערעור בזכות לפני בית המשפט המחוזישלום.
15. (א) הוראות סעיפים 2, 3, 5(ב) ו(ג)(1) ו-(2) ו-7 לא יחולו על מלווה יחיד שנותן הלוואה שלא דרך עיסוק; לעניין זה יראו מלווה שנתן הלוואה למי שאינו קרוב משפחתו כמי שנתן הלוואה דרך עיסוק אלא אם כן הוכיח המלווה כי ההלוואה ניתנה שלא דרך עיסוק. בסעיף קטן זה "קרוב משפחה " – בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, לרבות חורגים, [וכן אדם אחר הסמוך על שולחנו של המלווה או נמצא עמו בקשר קרוב וממושך, או מעסיקו של אדם. התעורר ספק סביר ביחס למתן ההלוואה על דרך של עיסוק – יזוכה הנאשם].
לדיון:
הוראה זו מטרתה להקל באכיפת האיסורים על פי החוק, והעברת נטל ההוכחה לעניין שאלת העיסוק. זאת לאור טענת משרד המשפטים והמשטרה כי קיים קושי להוכיח עיסוק, מאחר שזה מחייב הוכחה של מקרים אחרים.
עם זאת, יש לשים לב כי החזקה מעוררת מספר קשיים. ראשית, החזקה אינה נכונה עובדתית במרבית המקרים שכן לא רק במקרים בהם קיים קשר משפחתי ניתנת הלוואה שלא "בדרך של עיסוק".
שנית, לא ברור אם אכן קיים קושי ממשי לאכיפת האיסור ונדרשת החזקה.
שלישית, הנוסח המוצע מעביר את נטל ההוכחה ולא את נטל הבאת הראיות, ובכך הופך מוסכלות יסוד במשפט פלילי – בו על התביעה נטל ההוכחה. לעמדתנו מן הראוי להעביר לכל היותר את נטל הבאת הראיות.
רביעית, תשומת הלב לקשר בין הגדרת החזקה האמורה ובין סעיף 15(ד) – ככל שיקבע הסדר המחריג מן החוק גם חזקות צמודות מדד הרי שהקושי עם חזקה זו מצומצם יותר.
(ב) הוראות סעיפים סעיף 5 ו-6 לא תחול יחולו על –
(1) הלוואה שהסכום שקיבל הלווה בפועל עולה על 1,197,707.36 שקלים חדשים, או על כל סכום אחר שקבע שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר, ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת;
(2) הלוואה שחל עליה צו לענין שיעור הריבית המרבי לפי חוק הריבית, תשי"ז- 1957.
[לדיון: האם אין מקום לבטל את חוק הריבית במסגרת זו? קיומו של הסדר ריבית נוסף מאפשר בחירה בין החוקים ועלול להביא לאי בהירות]
(ג) הסכום האמור בפסקה (ב)(1) ישתנה ב-1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הודעה על השינוי תפורסם ברשומות.
(ד) הוראות סעיפים 2 עד 7, 15בג ו-15גד לא יחולו על מלווה שנותן הלוואה באמצעות בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך מקוון באשראי.
הערה: הוראות הסעיפים אותם מוצע להחריג לעניין מלווה שנותן הלוואה באמצעות אתר לתיווך מקוון באשראי הם: 2. עריכת חוזה בכתב ותיעוד הסכמת הלקוח; 3. חובת גילוי; 4. אי קיום חובת גילוי; 4א. בסיס ההצמדה ובסיס הריבית; 5. הגבלת שיעור העלות המשית של האשראי; 6. הגבלה על ריבית פיגורים; 7. הקדמת מועד הפירעון; 15ג. סעיף העונשין 15.ד. עיצום כספי.
הסעיפים שנותרו: 1. הגדרות; 8. סדרי דין; 9. ביטול או שינוי תנאי בבית המשפט; 10.אי נקיטה של הליכי הוצאה לפועל; 11. הגנה נגד אוחז בשטר; 12.הגנה על ערב להלוואה; 13.ראיות; 14. ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל; 15. סייג לתחולה; 15ב. הרחבת תחולה לגבי תאגידים; 16. שמירת דינים; 17. החוק מחייב
כלומר – האיסורים והוראות העונשין לא חלים על המלווה דרך מתווך מקוון, אך ההוראות הנוגעות לסדרי דין וראיות חלים.
(ד) הוראות חוק זה לא יחולו על הלוואה שבה הלווה אינו נדרש לשלם כל תוספת [למעט הצמדה בלבד].
לדיון: האם כולל גם גמ"חים? איזה הסדר צפוי לחול לגביהם?
15א. בחוזה הלוואה בין לווה למלווה הכולל רק מסגרת אשראי, יחולו הוראות החוק זה בשינויים הבאים:
(1) "שיעור עלות האשראי הממשית של האשראי – היחס שבין סך כל הסכומים שנדרש לווה לשלם בקשר לחוזה ההלוואה, מעבר לסכום שהמלווה התחייב להעמיד ללווה, למעט ריבית פיגורים והוצאות שהוציא המלווה לגביית התשלום שבפיגור כאמור בסעיף 7א, לבין הסכום שהמלווה התחייב להעמיד ללווה;
(2) חובת הגילוי לפי סעיף 3(ב) תחול על חוזה ההלוואה שקובע את התנאים הכלליים של מסגרת האשראי בשינויים הבאים:
(א) סכום ההלוואה לפי פסקהת משנה (2) יהיה הסכום שהמלווה התחייב להעמיד ללווה;
(ב) פסקת משנה (2) פסקה (3) לא תחול;
[=כלומר ציון סכום ההלוואה]
(ג) לעניין פסקת משנה פסקה (4) חובת הגילוי תחול לעניין שיעור הריבית, ביחס לסכום ההלוואה, [לרבות ביחס לסכום שהוקצה אך לא נוצל, הסכום שנוצל ומדרגות ריבית אם קיימות] בחישוב שנתי;
(ד) ציון כי הריבית תחול על כל סכום של ניצול יתרת מסגרת האשראי לרבות סכומי הריבית שטרם נפרעו ושנצברו בגין תקופות קודמות;
(ה) לעניין פסקת משנה פסקאות (4) ו-(11) חובת הגילוי תחול לעניין שיעור ריבית הפיגורים בחישוב שנתי, לפי הידוע בעת חתימת חוזה ההלוואה;
(3) מלווה ימסור ללווה דוח תקופתי [לאיזו תקופה? חודשי? רבעוני? שנתי?] הכולל פרטים אודות מימוש מסגרת האשראי והסכומים שהוא נדרש לשלם בשל מימוש המסגרת; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין תדירות מסירת הדוח וכן רשאי הוא לקבוע את הפרטים שיכללו בו.
(4) הוגדלה מסגרת האשראי באותם תנאים, לא תחול חובת הגילוי לפי סעיף 3(ב) לא יחולו החובות לפי סעיפים 3(א) ו- 3(ב) במועד הגדלת המסגרת; המלווה ימסור ללווה לאחר מועד הגדלת מסגרת האשראי מסמך המתעד את הגדלת מסגרת האשראי ואת מסגרת האשראי החדשה [בציון הריבית].
לדיון: 1. על פי המוצע, הגדלת מסגרת כאשר קיים הסדר מסגרת לא יהיה מחויב ביישום חובות הגילוי כלל. למרות זאת, יש לשקול לטעמנו, לחייב את המלווה לציין גם בהגדלה של מסגרת האשראי את שיעור הריבית, כדי לוודא שהלווה זוכר ומבין את המשמעות.
2. עשויה להיות משמעות לאופן בו מוגדר שיעור הריבית במקרה של מסגרת אשראי: ריבית של %X על 50% ממסגרת האשראי ו-2X% על יתרת הניצול או ריבית של %X על 3000 השקלים הראשונים במסגרת אשראי של 6000 ו-2X% על כל סכום נוסף; במצב של הגדלת המסגרת תביא כל אחת משתי האפשרויות הללו לתוצאה פרקטית שונה, על אף שלכאורה לא שונו תנאי הריבית.
הרחבת תחולה לגבי תאגידים:
15ב. שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר ונגיד בנק ישראל ובאישור ועדת החוקה, רשאי לקבוע סוגי תאגידים שיראו אותם כלווים לעניין חוק זה; השר רשאי לקבוע, בהסכמה עם שר האוצר ונגיד בנק ישראל ובאישור ועדת החוקה, תחולה של הוראות מסוימות על סוגים של תאגידים; קבע השר כאמור, לא יראו כהלוואה, לעניין חוק זה, רכישה של תעודות התחייבות שהוצעו לציבור על פי תשקיף כמשמעותו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968, רכישה של תעודות התחייבות שפרק ה'3 לחוק האמור חל עליהן, ורכישה של תעודות התחייבות הרשומות או המיועדות להירשם למסחר בבורסה בהתאם לתקנון הבורסה כמשמעותו בסעיף 46 לאותו חוק.
עונשין:
15בג. (א) מלווה שעושה אחד מאלה, דינו מאסר שלוש שנים:
(1) כרת חוזה הלוואה בלא מסמך בכתב או חוזה הלוואה השאינו כולל את כל הפרטים המנויים בסעיף 3(ב)(2) עד (9), ו-(11), ולעניין חוזה הלוואה הכולל רק מסגרת אשראי- את הפרטים המנויים באותו סעיף כפי שהוא מוחל בסעיף 15א(2) בניגוד להוראות סעיפים 2 או- 3, או 15א(2), והכל במטרה להתחמק מהחובות או מהאיסורים הקבועים בסעיף 5(א) בחוק זה;
(2) כרת חוזה הלוואה שבו שיעור העלות הממשית של האשראי או שיעור ריבית הפיגורים הידוע במועד כריתת החוזה עולה על שיעור עלות האשראי המרבי או על שיעור ריבית הפיגורים המרבי, לפי העניין, הידוע באותו מועד, בניגוד להוראות סעיףפים 5(א) או 6(א), ושיעור העלות הממשית בתוספת שיעור ריבית הפיגורים עולה על השיעור הקבוע בתוספת השלישית; [431 לחוק העונשין]
(3) קיבל תשלום לפי חוזה הלוואה שבו שיעור העלות הממשית של האשראי הידוע במועד כריתת החוזה עולה על שיעור עלות האשראי המרבי הידוע באותו מועד, בניגוד להוראות סעיף 5(א)שמתקיים בו האמור בפסקה (2);
(ב) מלווה שעשה אחד מאלה, דינו - קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 [=29,000 ₪]:
(1) כרת חוזה הלוואה בלא מסמך בכתב או חוזה הלוואה שאינו הכולל את כל הפרטים המנויים בסעיף 3(ב)(2) עד (9) ו-(11), ולעניין חוזה הלוואה הכולל רק מסגרת אשראי- את הפרטים המנויים באותו סעיף כפי שהוא מוחל בסעיף 15א(2), בניגוד להוראות סעיפים 2 ו-3 או 15א(2);
(2) קבע בחוזה הלוואה בסיס הצמדה או בסיס ריבית שאינו כאמור בסעיף 4א;
(3) לא כלל תנאי בחוזה ההלוואה ולפיו שיעור העלות הממשית של האשראי הידוע במועד כריתת החוזה לא יעלה על שיעור עלות האשראי המרבי הידוע באותו מועד, בניגוד להוראות סעיף 5(ב);
(4) לא כלל תנאי בחוזה ההלוואה שלפיו שיעור ריבית הפיגורים לא יעלה על שיעור ריבית הפיגורים המרבי הידוע באותו מועד, בניגוד להוראות סעיף 6(ב);
(45) הקדים את מועד הפירעון של ההלוואה, כולה או חלקה, בשל כך בלבד שעבר המועד המוסכם לתשלום שיעור אחד מן השיעורים להחזר ההלוואה, והלווה לא פרע את התשלום, בניגוד להוראות סעיף 7(א).
15גד. (א) בסעיף זה –
"הסכום הקובע" – כמפורט להלן, לפי העניין:
(1) לעניין תאגיד בנקאי, תאגיד עזר וסולק – מיליון שקלים חדשים;
(2) לעניין מבטח – סכום העיצום הכספי שהיה מוטל על המבטח בשל הפרת הוראה המנויה בחלק ג' בתוספת השלישית לחוק הפיקוח על הביטוח;
(3) לעניין חברה מנהלת – סכום העיצום הכספי שהיה מוטל על החברה המנהלת בשל הפרת הוראה המנויה בחלק ג' בתוספת הראשונה לחוק קופות גמל.;
(4) לעניין בעל רישיון למתן אשראי ובעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי – סכום העיצום הכספי שהיה מוטל על בעל רישיון למתן אשראי ובעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי בשל הפרת הוראה המנויה בסעיף 72(ג) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים.
(ב) הפר מלווה מוסדי הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, החלה לגביו, רשאי המפקח על הבנקים, המפקח על הביטוח או הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, או המפקח על נותני שירותים פיננסיים, לפי העניין, להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סעיף זה, בסכום הקובע:
(1) כרת חוזה הלוואה בלא מסמך בכתב או חוזה הלוואה שאינו הכולל את כל הפרטים המנויים בסעיף 3(ב)(2) עד (9) ו-(11), בסעיף 3(ב), ולעניין חוזה הלוואה הכולל רק מסגרת אשראי- את הפרטים המנויים באותו סעיף כפי שהוא מוחל בסעיף 15א(2)בניגוד להוראות סעיפים 2 ו-3 או 15א(2);
(2) לא תיעד את הסכמת הלקוח לכריתת החוזה, בניגוד להוראות סעיף 2;
(3) לא מסר דוח תקופתי בניגוד להוראות סעיף 15א(3);
(4) לא מסר מסמך המתעד את הגדלת מסגרת האשראי ואת מסגרת האשראי החדשה בניגוד להוראות סעיף 15א(4);
(25) קבע בחוזה הלוואה בסיס הצמדה או בסיס ריבית שאינו כאמור בסעיף 4א;
(36) כרת חוזה הלוואה שבו שיעור העלות הממשית של האשראי הידוע במועד כריתת החוזה עולה על שיעור האשראי המרבי הידוע באותו מועד, בניגוד להוראות סעיף 5(א);
(7) כרת חוזה הלוואה שבו שיעור ריבית הפיגורים הידוע במועד כריתת החוזה עולה על שיעור ריבית הפיגורים המרבי הידוע באותו מועד, בניגוד להוראות סעיף 6(א);
(48) לא כלל תנאי בחוזה ההלוואה ולפיו שיעור העלות הממשית של האשראי הידוע במועד כריתת החוזה לא יעלה על שיעור עלות האשראי המרבי הידוע באותו מועד, בניגוד להוראות סעיף 5(ב).;
(9) לא כלל תנאי בחוזה ההלוואה שלפיו שיעור ריבית הפיגורים לא יעלה על שיעור ריבית הפיגורים המרבי הידוע באותו מועד, בניגוד להוראות סעיף 6(ב).
(ג) כרת מלווה מוסדי חוזה הלוואה שבו שיעור העלות הממשית של האשראי או שיעור ריבית הפיגורים, הידוע במועד כריתת החוזה, עולה על שיעור עלות האשראי המרבי או שיעור ריבית הפיגורים המרבי, לפי העניין, הידוע באותו מועד, בניגוד להוראות סעיפים 5(א) או 6(א), ושיעור העלות הממשית בתוספת שיעור ריבית הפיגורים עולה על השיעור הקבוע בתוספת השלישית, רשאי המפקח על הבנקים, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון או המפקח על נותני שירותים פיננסיים, לפי העניין, להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סעיף זה, בשיעור כפל הסכום הקובע.
(גד) על עיצום כספי לפי פרק זה לגבי תאגיד בנקאי יחולו ההוראות לפי סעיפים 14ט עד 14טו לפקודת הבנקאות, 1941, בשינויים המחויבים.
(דה) על עיצום כספי לפי פרק זה לגבי מבטח יחולו ההוראות לפי סעיפים 92א1 עד 92יד ו-92טז עד 92כג לחוק הפיקוח על הביטוח, בשינויים המחויבים.
(הו) על עיצום כספי לפי פרק זה לגבי חברה מנהלת יחולו ההוראות לפי סעיפים 44 ו-47 לחוק קופות גמל, בשינויים המחויבים.
(ז) על עיצום כספי לפי פרק זה לגבי בעל רישיון למתן אשראי ובעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי יחולו ההוראות לפי סעיפים 74 עד 93 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים, בשינויים המחויבים, לרבות הסמכות להמציא למפר, במקום הודעה על כוונת חיוב, הודעה על התחייבות להגיש התחייבות וערבון.
מיום 1.1.1999
תיקון מס' 1
ס"ח תשנ"ט מס' 1704 מיום 15.2.1999 עמ' 98 (ה"ח 2785)
(ג) הסכום האמור בפסקה (ב)(1) ישתנה פעמיים בשנה, ב-1 בינואר וב-1 ביולי ב-1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הודעה על השינוי תפורסם ברשומות.
מיום 28.7.2007
תק' תשס"ז-2007
ק"ת תשס"ז מס' 6597 מיום 28.6.2007 עמ' 976
(ב) הוראות סעיפים 5 ו-6 לא יחולו על –
(1) הלוואה שהסכום שקיבל הלווה בפועל עולה על 25,000 שקלים חדשים 1,000,000 שקלים חדשים, או על כל סכום אחר שקבע שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר, ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת;
מיום 1.1.2011
הודעה תשע"א-2011
י"פ תשע"א מס' 6187 מיום 13.1.2011 עמ' 2018
(ב) הוראות סעיפים 5 ו-6 לא יחולו על –
(1) הלוואה שהסכום שקיבל הלווה בפועל עולה על 1,000,000 1,129,746.25 שקלים חדשים, או על כל סכום אחר שקבע שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר, ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת;
מיום 1.1.2013
הודעה תשע"ג-2013
י"פ תשע"ג מס' 6542 מיום 31.1.2013 עמ' 2533
(ב) הוראות סעיפים 5 ו-6 לא יחולו על –
(1) הלוואה שהסכום שקיבל הלווה בפועל עולה על 1,129,746.25 1,175,267 שקלים חדשים, או על כל סכום אחר שקבע שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר, ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת;
מיום 1.1.2014
הודעה תשע"ד-2014
י"פ תשע"ד מס' 6804 מיום 19.5.2014 עמ' 5564
(ב) הוראות סעיפים 5 ו-6 לא יחולו על –
(1) הלוואה שהסכום שקיבל הלווה בפועל עולה על 1,175,267 1,197,707.36 שקלים חדשים, או על כל סכום אחר שקבע שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר, ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת;
16. (א) חוק זה בא להוסיף על זכויות הלווה על פי כל דין ולא לגרוע מהן.
(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף (א), אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מחובותיו של מלווה מוסדי לפי חוק אחר.
17. הוראות חוק זה יחולו על אף כל ויתור או הסכם נוגד, אלא אם כן הותנה עליהן לטובת הלווה.
18. שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.
18א. (א) שר האוצר, בהסכמת נגיד בנק ישראל, ובהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת החוקה, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה והשניה.
(ב) שר האוצר, בהסכמת נגיד בנק ישראל ושר המשפטים, ובאישור ועדת החוקה, רשאי בצו, לשנות את התוספת השלישית.
19. (א) תחילתו של חוק זה ארבעה חודשים מיום פרסומו.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הוראות סעיפים 7 עד 14 יחולו גם על חוזה הלוואה שנחתם לפני תחילתו של חוק זה ושלא חלות לגביו הוראות סעיף 15, ושעל פיו עולה שיעור העלות הממשית של האשראי או שיעור ריבית הפיגורים על כפליים השיעור המרבי המותר על פי סעיפים 5 או 6.
"תוספת ראשונה
(ההגדרה "שיעור עלות האשראי המרבי" שבסעיף 1)
שיעור עלות האשראי המרבי
(1) לגבי הלוואה הניתנת בשקלים חדשים – הריבית שקובע בנק ישראל במסגרת ההחלטות המוניטריות התקופתיות, המשמשת את הבנק לצורך מתן הלוואות לתאגידים הבנקאיים או לצורך קבלת הלוואות מתאגידים בנקאיים, המתפרסמת באתר האינטרנט של בנק ישראל, כשיעורה מזמן לזמן והידועה במועד כריתת חוזה ההלוואה, בתוספת 15 נקודות האחוז;
(2) לגבי הלוואה הניתנת במטבע חוץ – ריבית הליבור בתוספת 15 נקודות האחוז; לעניין זה, "ריבית הליבור" – ריבית סמן יומית דולרית להלוואות בין בנקאיות לפרק זמן של שנה בין הבנקים בלונדון (bank Offered Rate–London Inter) המתפרסמת לידיעת הציבור באמצעות מפיץ המידע "רויטרס;
(3) לגבי הלוואה בדרך של מסגרת אשראי והלוואה קצרת מועד, שנותן מלווה מוסדי, בין שהיא ניתנת בשקלים חדשים ובין במטבע חוץ –
(א) לגבי תאגיד בנקאי, תאגיד עזר וסולק - הריבית שקבע המפקח על הבנקים, בהתייעצות עם המפקח על נותני שירותים פיננסיים, בהתאם להוראת סעיף 5(ג2) לפקודת הבנקאות, 19414; המפקח רשאי לקבוע לעניין זה ריביות שונות לסוגים שונים של הלוואות כאמור ברישה.
(ב) לגבי חברה מנהלת, מבטח, בעל רישיון למתן אשראי ובעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי - הריבית שקבע המפקח על נותני שירותים פיננסיים, בהתייעצות עם המפקח על הבנקים, ופורסמה בהתאם להוראת סעיף 5 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים; המפקח רשאי לקבוע לעניין זה ריביות שונות לסוגים שונים של הלוואות כאמור ברישה.
(ג) בסעיף זה "הלוואה קצרת מועד" – הלוואה לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים, ושאין לצדדים אפשרות להאריכה או לחדשה בתנאים דומים; קיבל הלווה הלוואה קצרת מועד נוספת מהמלווה או מקרובו, ואם היה המלווה תאגיד, מתאגיד קשור לתאגיד המלווה בתקופה הסמוכה להלוואה הראשונה – יראו את ההלוואה כאילו אינה הלוואה קצרת מועד, אלא אם הוכח אחרת. לעניין זה – "תאגיד קשור" – לרבות אם קיימת בעלות משותפת בין התאגידים או קשר משפחתי לנושאי משרה בו; לעניין ההגדרה "תנאים דומים" – יראו בהלוואה בשינוי של פחות מ-50% מסכום ההלוואה המקורי או משיעור הריבית בה, כהלוואה שניתנה בתנאים דומים.
לדיון:
(1) האם לא ראוי לקבוע הוראה אחת המחייבת את הסכמת שני הרגולטרים ולא קביעה עצמאית של כל גוף (בהיוועצות בלבד) עם הרגולטור השני? זאת, בפרט בשים לב שאין דרישה לאישור ועדה?
(2) אף אם קיימת הסכמה כי אין צורך באישור הוועדה, האם לא ראוי לקבוע סעיף המחייב את הרגולטורים להודיע לוועדה על קביעת הריבית כאמור? האם לא נכון לאפשר לוועדה לאשר את הריבית האמורה לפחות בדרך של "מחדל"?
(3) האם לא ראוי להגביל את הריבית המירבית שייקבעו הרגולטורים ולתחום אותה?
(4) ככל שהריבית על מסגרת האשראי תהיה גבוהה יותר, כך תהיה נטיה לעקוף את הוראות החוק על ידי יצירת מסגרת אשראי פקטיבית, הבאה במקומה של הלוואה רגילה. האם לא עלולות להיות לכך השלכות שליליות, כגון פגיעה ביציבות הגופים בעת מתן מסגרות אשראי?
(5) האם יש מקום לקביעת סעיף דיווח לגבי היקף ההלוואות קצרות המועד והיקף מסגרות האשראי?
(6) מה היחס בין שיעור הריבית של הלוואות קצרות מועד ושל מסגרות אשראי ובין שיעור הריבית הממשית "הרגילה" כיום? האם הגמישות אותה מוצע להעניק לרגולטורים מוצדקת?
תוספת שניה
(ההגדרה "שיעור ריבית הפיגורים המרבי" שבסעיף 1)
שיעור ריבית הפיגורים המרבי – חמישית שיעור עלות האשראי המרבי, בחישוב שנתי [ולא יותר מפי שניים משיעור הריבית הממשית]
לדיון:
(1) קביעת ריבית הפיגורים המוצעת היא 1.2 משיעור עלות האשראי המרבי. האם לא נכון להצמידה גם לשיעור עלות האשראי הממשי (הנמוך מביניהם) על מנת למנוע מצב בו אדם לוקח הלוואה בריבית של 2% עם ריבית פיגורים של 18%? האם לא ראוי לקבוע יחס של, לדוגמא, פי 2 משיעור הריבית הממשי?
תוספת שלישית
( הריבית הפלילית, סעיף 15ג(א)(2))
(1) לגבי הלוואה הניתנת בשקלים חדשים –הריבית שקובע בנק ישראל במסגרת ההחלטות המוניטריות התקופתיות, המשמשת את הבנק לצורך מתן הלוואות לתאגידים הבנקאיים או לצורך קבלת הלוואות מתאגידים בנקאיים, המתפרסמת באתר האינטרנט של בנק ישראל, כשיעורה מזמן לזמן והידועה במועד כריתת חוזה ההלוואה, בתוספת 30 נקודות האחוז;
(2) לגבי הלוואה הניתנת במטבע חוץ – ריבית הליבור בתוספת 30 נקודות האחוז; לעניין זה, "ריבית הליבור"- ריבית סמן יומית דולרית להלוואות בין בנקאיות לפרק זמן של שנה בין הבנקים בלונדון (London Inter-bank Offered Rate) המתפרסמת לידיעת הציבור באמצעות מפיץ המידע "רויטרס"."
תיקונים עקיפים ותחולה:
תיקון פקודת הבנקאות:
18. בפקודת הבנקאות, 1941 בסעיף 15ג –
(1) בסעיף קטן (א), במקום ו-13א יבוא 13א, 14ח(א)(1) ו-(2) ו-14ט עד 14טו;
(2) בסעיף קטן (ב), במקום 14ח(1) יבוא 14ח(א)(1);
תאגידים שדינם כדין תאגיד בנקאי
"15ג. (א) לענין סעיפים 5, 8א, 8ג, 8טו עד 8כא, 13, ו-13א, 14ח(א)(1) ו-(2) ו-14ט עד 14טו5; דין תאגיד כאמור בסעיפים 11(א)(3א) עד (3ג) ו-11(ב) לחוק הבנקאות (רישוי), כדין תאגיד בנקאי.
(ב) לעניין סעיפים 5, 8א, 8ג, 8ד1 עד 8ה1, 9 עד 11א1, 12, 14ב, 14ג, 14ה, 14ח(א)(1), 14ט עד 14 טו, ו-15 עד 15א2, דין סולק כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), כדין תאגיד בנקאי.
לדיון:
תיקון עקיף זה מחיל את מרבית ההוראות שעניינן עיצומים כספיים בפקודת הבנקאות גם על תאגיד העוסק במתן התחייבות חיתומית ועיסוקיו האחרים הם עיסוקים המותרים לבנק לפי סעיף 10 ותאגיד שעיסוקו הוא ניהול תיקי השקעות; וכן, על תאגיד עזר, ובלבד שהבנק שולט בו לבדו, ותאגיד שהוא סוכן ביטוח ובלבד שכל עיסוקו של סוכן הביטוח הוא בביטוח חיים ללווים או בביטוח דירות מגורים, הנעשים אגב מתן הלוואה לדיור ללקוחותיו של הבנק או של תאגיד בנקאי אחר השולט בבנק או הנשלט בידיו; הבנק שולט בסוכן הביטוח לבדו; והבנק מחזיק לבדו בכל אמצעי השליטה בסוכן הביטוח;
פקודת הבנקאות אינה נדונה, ברגיל, בוועדת החוקה, חוק ומשפט, אלא בוועדת הכלכלה, ולעיתים בוועדת הכספים. לאור זאת יש לבחון האם נכון וראוי לדון בתיקון במסגרת זו?
תיקון חוק איסור הלבנת הון:
19. בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, בתוספת הראשונה [=פירוט עבירות], אחרי פרט (18ו) יבוא:
"(18ז) עבירה לפי סעיף 15בג(א) לחוק אשראי הוגן התשנ"ג-1993;
עבירות:
2.(א) בפרק זה, "עבירה" – עבירה כמפורט בתוספת הראשונה.
(ב) לענין פרק זה יראו כעבירה גם עבירה כאמור בסעיף קטן (א) שנעברה במדינה אחרת ובלבד שהיא מהווה עבירה גם לפי דיני אותה מדינה.
(ג) התנאי האמור בסעיף קטן (ב) סיפה, לא יחול לענין העבירות המפורטות בפסקה (18) לתוספת הראשונה, ולענין העבירות המפורטות בפסקאות (19) ו-(20) לאותה תוספת הקשורות לעבירה שבפסקה (18).
לדיון:
האם נכון להוסיף את העבירות מכוח החוק המוצע לחוק איסור הלבנת הון. זאת בשים לב לכך שהוספת עבירת מקור לחוק איסור הלבנת הון צריכה להיעשות לטעמנו, במשורה ובמקרים המגלים התנהלות עבריינית משמעותית שבצידה הלבנת הון. ואולם, הנוסח הרחב של סעיפי העבירות ובפרט נוסח סעיף 15ג(א)(1) מאפשר החלת חוק איסור הלבנת הון (הכולל סנקציות חריפות יותר מהעבירות לפי חוק זה) גם על הפרות טכניות (אי מילוי כל חובות הגילוי) וכן בנסיבות בהן הייתה כוונה להתחמק מחיובים מכוח החוק אך מבלי שאלו יהיו נגועים בהתנהלות עבריינית מיוחדת המצדיקה את הוספת העבירה לחוק איסור הלבנת הון.
תיקון חוק מאבק בארגוני פשיעה:
20.בחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003, בתוספת הראשונה אחרי פרט 7א יבוא:
תוספת ראשונה
(סעיף 1, עבירות שאינן מסוג פשע הנכללות בהגדרה "ארגון פשיעה")
1. עבירות לפי סעיפים אלה בחוק העונשין: 144(א) סיפה, 144(ב) סיפה, 225, 228, 192, 161, 278, 279, 280, 282, 283, 284, 292, 377 רישה, 384, 396, 399, 400, 401, 413ד(א), 415 רישה, 418 לגבי עבירה שהעונש הקבוע לה הוא עד שלוש שנות מאסר, 419, 421 רישה, 425, 426, 439, 440, 441 רישה, 442, 444, 445, 446, 452, 460, 479, 497, 498.
מיום 31.12.2003
צו תשס"ד-2003
ק"ת תשס"ד מס' 6281 מיום 31.12.2003 עמ' 108
1. עבירות לפי סעיפים אלה בחוק העונשין: 144(א) סיפה, 144(ב) סיפה, 225, 228, 192, 161, 278, 279, 280, 282, 283, 284, 292, 377 רישה, 384, 396, 399, 400, 401, 413ד(א), 415 רישה, 418 לגבי עבירה שהעונש הקבוע לה הוא עד שלוש שנות מאסר, 419, 421 רישה, 425, 426, 439, 440, 441 רישה, 442, 444, 445, 446, 452, 460, 479, 497, 498.
2. עבירות הברחה לפי סעיפים 211 ו-212 לפקודת המכס.
3. (נמחק).
מיום 1.11.2016
תיקון מס' 5
ס"ח תשע"ו מס' 2556 מיום 23.6.2016 עמ' 928 (ה"ח 949, ה"ח 967, ה"ח 782)
מחיקת פרט 3
הנוסח הקודם:
3. עבירות לפי סעיף 4 לפקודת מניעת טרור.
4. עבירות לפי סעיף 61(ג), (ד) ו-(ה) לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007.
מיום 25.5.2008
תיקון מס' 1
ס"ח תשס"ח מס' 2119 מיום 25.11.2007 עמ' 48ג (ה"ח 196)
ת"ט תשס"ח-2007
ס"ח תשס"ח מס' 2122 מיום 27.12.2007 עמ' 82
4. עבירות לפי סעיף 10(ג) ו-(ד) לפקודת זכות יוצרים סעיף 61(ג), (ד) ו-(ה) לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007.
5. עבירות לפי סעיף 60(א) לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972.
6. עבירות לפי סעיף 6(א) לחוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ"ד-1984.
7. עבירות לפי סעיפים 16, 17 רישה ו-18 לחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986.
7א. עבירות לפי סעיף 12א(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952.
מיום 23.3.2010
תיקון מס' 3
ס"ח תש"ע מס' 2236 מיום 23.3.2010 עמ' 448 (ה"ח 478)
הוספת פרט 7א
7ב. עבירה לפי סעיף 60(ג) לפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א-1981.
" 7ג. עבירה לפי סעיף 15בג(א) לחוק אשראי הוגן, התשנ"ג-1993. "
מיום 7.10.2016
תיקון מס' 4
ס"ח תשע"ו מס' 2549 מיום 7.4.2016 עמ' 796 (ה"ח 891)
הוספת פרט 7ב
8. קשר לעבור אחת העבירות המפורטות בתוספת זו.
תחולה
21. חוק זה יחול על חוזה הלוואה שנכרת ביום תחילתו (בסעיף זה – יום התחילה) ואילך; על חוזה הלוואה שנכרת לפני יום התחילה יחולו הוראות החוק העיקרי כנוסחן ערב היום האמור.
לדיון: האם נדרשת היערכות לכניסת החוק לתוקף מצד הגופים השונים? אם כן – האם ראוי לדחות את מועד התחילה?
הוראת שעה ודיווח:
(1) נוכח החשש כי קביעת הריבית בחוק זה, תוביל לעליה של שיעור הריבית והצמדות ל"תקרת הריבית", בפרט בתאגידים הבנקאיים, האם לא נכון יהיה לקבוע דיווח שנתי של הרגולטורים השונים על שיעורי הריביות הנגבות (כמו גם על שיעורי הריבית במסגרות האשראי ובהלוואות קצרות מועד) על ידם וכן לקבוע את ההוראות האמורות כהוראת שעה?
(2) מה ראוי לקבוע כברירת מחדל עם פקיעת הוראת השעה?