חומר רקע
תקנות הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון), התשע"ז – 2017
דברי הסבר
ביום 15.12.09 פורסם חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התש"ע – 2009 (להלן – החוק).
ביום 21/8/2011 פורסמו תקנות הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התשע"א – 2011 (להלן – התקנות) וכן צו הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תקופת מבחן), התשע"א – 2011, (להלן – הצו) אשר הסדיר את תקופת המבחן כאמור בסעיף 41(1) לחוק.
יישום החוק, התקנות והצו החל ביום 30/6/13 במסגרת תקופת המבחן אשר הוארכה מספר פעמים עד ליום ב' באדר התשע"ז ( 28/2/17) לאחר מועד זה, ממשיכות לחול הוראות הצו מכח סעיף 21 לחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון והוראת שעה), התשע"ז – 2017 (להלן – התיקון לחוק) עד ליום תחילתו של התיקון לחוק.
ממצאי תקופת המבחן נבחנו על ידי שר הפנים והתקבלה החלטה לגבי אופן יישום החוק על כלל התושבים . השר שוכנע כי נדרש מאגר ביומטרי וכי הדבר יגשים את המטרה שלשמה נחקק החוק והוקם המאגר - מניעת התחזות וגניבת זהות והבטחת המהימנות הנדרשת לתיעוד החכם.
לצד ההחלטה כי יש להחיל את החוק על כלל התושבים, החליט השר על מתווה אשר הוביל לתיקון החוק, נערכו תיקונים בהסדרים הקיימים בחוק, כאשר חלק מהסדרים אלה נקבעו כהוראת שעה למשך חמש שנים, הניתנת להארכה בצו לתקופות נוספות.
לעניין סוגיית תכולת המאגר, נקבע כי המאגר הביומטרי יכלול תמונות תווי פנים של תושבים, ונקבעו הסדרים שונים כהוראת שעה למשך חמש שנים כאמור, הוראות לעניין הכללת תמונות טביעות אצבע של תושבים שיסכימו לכך בכתב, במאגר הביומטרי וכן הוראות שמטרתן להסדיר את הטיפול והשימוש במידע הביומטרי המועבר למאגר לצורך השוואה לנתונים הכלולים במאגר.
ביום א' באדר התשע"ז (27 בפברואר 2017) התקבל בכנסת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון והוראת שעה), התשע"ז - 2017.
והוא ייכנס לתוקף ביום תחילתן של התיקון הנדון לתקנות העיקריות (להלן – יום התחילה).
בתמצית, עיקרו של התיקון לחוק הוא בכך שהמאגר הביומטרי יכלול תמונות תווי פנים של התושבים ומסמכי הזיהוי שיונפקו יהיו בתוקף עד חמש שנים, וכהוראת שעה של חמש שנים (הניתנת להארכה), ייכללו במאגר תמונות טביעות אצבע של תושבים שהסכימו לכך בכתב, ואלו יקבלו מסמכי זיהוי בתוקף עד עשר שנים. זאת לעומת תקופת המבחן שבה גם טביעות האצבע וגם תמונות הפנים הועברו למאגר ונשמרו בו ומסמכי הזיהוי היו בעלי תקופת תוקף עד עשר שנים.
יצויין, כי ההבדל האמור בין תקופת תוקף של מסמכי זיהוי לחמש שנים לבין תקופת תוקף לעשר שנים נובע מהיכולת הטכנולוגית של המאגר הביומטרי לתת תוצאות זיהוי בהסתמך על השוואת תמונות פנים בלבד ביחס ליכולת לתת תוצאות זיהוי בהסתמך על השוואת תמונות טביעות אצבעות ותמונות פנים גם יחד.
התיקונים המוצעים בתקנות נובעים ברובם מהצורך להתאים את ההסדרים שנקבעו בתקנות ויושמו בתקופת המבחן, להסדרים אשר נקבעו בתיקון לחוק ועומדים להיכנס לתוקף כאמור ביום התחילה.
בהתאם לאמור לעיל, מוצעים מספר תיקונים לתקנות כמפורט להלן:
תקנה 1
רשות האוכלוסין וההגירה (להלן – רשות האוכלוסין) תנפיק תיעוד ביומטרי לכלל התושבים אשר יזדקקו להנפקת מסמכי זיהוי החל מיום התחילה.
כחלק מהיערכות רשות האוכלוסין להנפקת התיעוד החכם בהיקפים גדולים, עולה הצורך לאפשר קיומם של תהליכי בקשה להנפקה לא רק בלשכות אלא אף במקומות נוספים אחרים, כחלק מהצורך בשיפור השירות לתושבים וכן הגעה לקבוצות אשר יכולת ההגעה שלהם ללשכות הינה מוגבלת או בלתי אפשרית.
בתקופת המבחן ערכה רשות האוכלוסין מספר מצומצם של הבאת עמדות הרכשה למקומות מחוץ ללשכות הרשות, בהתאם לסעיף 2(א) לצו הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תקופת מבחן), התשע"א – 2011 ועם המעבר להחלת החוק על כלל התושבים יש לאפשר פרקטיקה זו בהתאם לצרכי האוכלוסייה הרחבה והגדלה
נוכח האמור לעיל, מוצע לקבוע כי אמצעי זיהוי ביומטריים בהתאם לסעיפים 3 ו – 6 לחוק ניתן יהיה ליטול מכל תושב הפונה לקבלת מסמך זיהוי בכל לשכות רשות האוכלוסין וההגירה וכן במקומות נוספים שיורה ראש רשות האוכלוסין או מי שהוא הסמיכו לכך, שבהם תוכל רשות האוכלוסין לאפשר את השירות באמצעות עובדיה.
תקנה 2
בתקנה 1 לתקנות העיקריות מוסדר הליך תשאול הנערך בלשכות רשות האוכלוסין לצורך וידוא ואימות זהות ביחס לתושב המבקש כי יונפק לו מסמך זיהוי. על פי תקנה 2 (כפי שתוקנה בתיקון תשע"ה), כאשר המבקש הוא קטין עד גיל 14 או אדם שמונה לו אפוטרופוס, אין הוא עובר הליך תשאול, אלא התשאול נערך לנציגו. מוצע לקבוע, כי במקרה שבו לא ניתן לערוך לנציג הליך תשאול המבוסס על מידע הקיים לגביו (כגון במקרה שבו ההורה הוא תושב זר ואינו רשום במרשם האוכלוסין) , ייערך הליך תשאול המבוסס על מידע הקיים לגבי הקטין או האדם שמונה לו אפוטרופוס והנציג ישיב במקומו .
בנוסף לתיקון האמור, מוחלפת תקנה 2(א) בשלמותה, משום שבנוסחה הקודם נעשה שימוש במונח "חסוי", ובהתאם לתיקון מס' 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ב – 1962, אין משתמשים עוד במונח זה, אלא בביטוי "אדם שמונה לו אפוטרופוס". בהתאם לכך גם תשתנה כותרת הסעיף וההגדרה בתקנה 2(ג).
בנוסף, בדומה להסדר שנקבע בתקנה 4 לתקנות העיקריות ולפיו בעת הנפקה חדשה של מסמך זיהוי לתושב שיש בידו כבר מסמך זיהוי ביומטרי אין הוא נדרש לעבור הליך תשאול כאשר נערכת בדיקה לאימות זהותו באמצעות השוואת אמצעי הזיהוי הביומטריים שלו לאמצעי הזיהוי הביומטריים שבמסמך הזיהוי ונמצאה התאמה בבדיקה כאמור ,כך מוצע לאמת את זהותו של נציגו של קטין או אדם שמונה לו אפוטרופוס המחזיק בידו מסמך זיהוי ביומטרי, באמצעות בדיקת התאמה כאמור, ועל ידי כך לוותר על הצורך בהליך התשאול.
תקנה 3
מוצע לקבוע, במסגרת ייעול ושיפור שירותי רשות האוכלוסין כי לצורך אימות זהותו של אדם נטילת אמצעים או נתונים ביומטריים לצורך השוואתם לאמצעים או הנתונים הביומטריים הכלולים במסמך הזיהוי של אותו אדם, יכול שתתבצע באתרי רשות האוכלוסין באופן ממוכן ושלא בפני בעל תפקיד . במסגרת זו ניתן יהיה גם לאפשר שירותים חדשים כמו – שחרור נעילת הסיסמא של תעודת הזהות או שיחזור הסיסמא במקרה שאינה ידועה לתושב, באופן יעיל ומהיר וללא צורך בהמתנה בתורים המתארכים לטיפול באמצעות פקידי הלשכות . אבטחת המידע באמצעים הללו תואמת את רמות אבטחת המידע של תהליך הנטילה וההשוואה המתבצע בפני עובדי רשות האוכלוסין, ומוצע להחיל את תקנה 12 אף בעניין זה, בשינויים המחוייבים.
תקנה4
לפי סעיף 15 לחוק, רשאי עובד משרד הפנים שהועברה לו תוצאת זיהוי מהרשות לניהול המאגר הביומטרי, להעבירה למשטרת ישראל, לרשויות התביעה, לפרקליטות, לבית המשפט (ולגורמים אחרים נוספים כל שייקבעו בצו). לצורך ביצוע סעיף זה מוצע לקבוע, כי עובד כאמור יהיה רשאי להעביר תוצאת זיהוי במקרה בו מתעורר חשד בדבר קבלת מסמך זיהוי או ניסיון של אדם לקבל מסמך זיהוי תוך מסירת פרטים כוזבים. יודגש, כי לא מדובר בהעברת מידע ביומטרי, אלא בהעברה של תוצאת הזיהוי כהגדרתה בסעיף 2 לחוק, כלומר – תוצאת הבדיקה במאגר הביומטרי בין אם היא תוצאה חיובית המאפשרת הנפקת מסמך זיהוי למבקש, או תוצאה שלילית – המונעת הנפקה עקב חשד להתחזות, זיוף זהות, או הרכשה כפולה.
תקנה 5
מוצע לקבוע את יום תחילתן של התקנות ליום י"ט באייר התשע"ז (15 במאי 2017).
תקנה6 – הוראת השעה
בתקופת הוראת השעה תוגדר התוספת לתקנות כ"תוספת ראשונה", ותתווספנה תוספות נוספות כפי שיפורט להלן.
בהתאם להוראת השעה בתיקון לחוק, מוצע לקבוע הסדרים מתאימים בתקנות, ואלו יתווספו לתקנות (אחרי תקנה 3 ) בתקופת הוראת השעה, כדלקמן:
תקנה 3א
מוצע לקבוע כי משרד הפנים יקיים הסברה שמטרתה יידוע התושב כי העברת תמונות טביעות אצבע ונתוני הזיהוי הביומטריים שהופקו מהן (להלן – טביעות האצבע) לצורך הכללה במאגר הביומטרי, מותנית בקבלת הסכמתו של התושב. משרד הפנים ישתמש לשם כך באמצעים כמו עלוני הסבר, סרטונים ושילוט, בשפות עברית, ערבית, אנגלית, רוסית ואמהרית. רשות האוכלוסין תנחה את עובדי הלשכות להפנות את התושבים לעיין בחומרי ההסברה ולהשיב על שאלות התושבים כמקובל בקבלת קהל, וכך גם ייכתב בנהלים .
תקנה 3ב
מוצע לקבוע, כי תושב בגיר המסכים להכללת טביעות האצבע במאגר, יאשר את הסכמתו באמצעות טופס הסכמה לפי הנוסח שבתוספת השניה.
תקנה 3ג
מוצע לקבוע, כי תושב שנתן את הסכמתו להכללת טביעות האצבע במאגר הביומטרי, יוכל לבקש את מחיקת טביעות האצבע מן המאגר. התושב יוכל להגיש בקשה למחיקה כאמור בדרך של אישור בקשה בכתב לפי הנוסח שבתוספת השלישית , בד בבד עם מסירת מסמכי הזיהוי התקפים שבידו לעובד רשות האוכלוסין לצורך ביטולם והגשת בקשה להנפקת מסמכי זיהוי חדשים (בתוקף עד 5 שנים). בקשת המחיקה כאמור, וכן האמצעים או הנתונים הביומטריים שניטלו מהתושב באותו מועד, יועברו על ידי רשות האוכלוסין לרשות לצורך זיהוי ואימות זהות במאגר הביומטרי. התגלתה אי-התאמה, לא יונפק מסמך זיהוי ובו אמצעים או נתונים ביומטריים עד לסיום בדיקת הנושא ברשות האוכלוסין ויחולו הוראות תקנה 13 בשינויים המחוייבים.
יוסבר, כי הנתונים המועברים לרשות על ידי רשות האוכלוסין והכוללים הן את תמונת הפנים והן את תמונות טביעות האצבע, מושווים מול כלל הנתונים השמורים במאגר וזאת לצורך זיהוי ואימות זהות. מטרת ההשוואה הינה לוודא כי הנתונים הביומטריים אינם נמצאים כבר במאגר תחת זהות אחרת מזהות המבקש.
ההשוואה מתבצעת באופן ממוכן על ידי מנועי השוואה הנמצאים בבסיסה של המערכת הביומטרית, ובמידה ומתגלה אי התאמה מועברים הנתונים לבדיקה על ידי בודק אנושי.
במקרה שבו התגלתה התאמה ותוצאת הזיהוי מצביעה על כך שאפשר למחוק את תמונות טביעות האצבע ונתוני הזיהוי הביומטריים שהופקו מהן מהמאגר כמבוקש, הרשות תבצע מחיקה כאמור מהמאגר תוך 48 שעות ממועד קבלת בקשת המחיקה ברשות. במקרה בו ראה ראש הרשות כי מתקיימות נסיבות מיוחדות אשר אינן מאפשרות מחיקה במועד האמור, יאריך את התקופה בהחלטה מנומקת ובלבד שלא תעלה על 14 ימים מתום 48 שעות כאמור.
גיבוי נתונים הינו הליך סדור המקובל בגופים טכנולוגיים. התהליך כולל גיבוי של כלל מסד הנתונים של הרשות לניהול המאגר הביומטרי ותכליתו לאפשר, במקרה הצורך, שחזור מידע שנשמר בנקודות זמן שונות. מאחר שתהליך שליפת הנתונים לצורך מחיקתם מגיבויים אלה הינו תהליך ממושך המצריך מעורבות של מספר עובדים ותשומות אבטחת מידע, מחיקת תמונות טביעות האצבע והנתונים שהופקו מהן מכלל מסד הנתונים המגובה של המאגר יתבצע תוך 90 ימים. במקרה שבו מצא ראש הרשות כי מתקיימות נסיבות מיוחדות אשר אינן מאפשרות מחיקה במועד האמור, יהיה רשאי הוא בהחלטה מנומקת ובאישור השר להאריך את התקופה ובלבד שלא תעלה על 60 ימים מתום 90 הימים כאמור. ספירת הימים כאמור תכלול ימי עבודה בלבד.
תקנה 3ד – הוראות לעניין הסכמה או בקשת מחיקה של קטין או אדם שמונה לו אפוטרופוס.
מוצע לקבוע הוראות מיוחדות לעניין קבלת הסכמה להכללת תמונות טביעות אצבע במאגר או בקשה למחיקתן מהמאגר (להלן – הסכמה או בקשה למחיקה) , מקטין או מאדם שמונה לו אפוטרופוס.
קטין שמלאו לו 16 שנים, רשאי לתת הסכמה לצורך הכללת טביעות האצבע במאגר הביומטרי ולשם כך נדרשת הסכמה כפולה באמצעות אישור בכתב של טופס ההסכמה – הן ע"י המבקש והן ע"י נציגו. בעת הגיעו של קטין, שתמונות טביעות האצבע שלו הוכללו במאגר בהסכמה כאמור, לגיל 18, יפנה משרד הפנים לקטין בהודעה בדבר אפשרותו לבקש את מחיקת טביעות האצבע שלו מהמאגר הביומטרי; ככל יש בידי קטין שבגר מסמכי זיהוי בתוקף, יהיה עליו להחזירם לרשות האוכלוסין והם יבוטלו עם הגשת הבקשה למחיקה כאמור. בהתאם לחוק יונפקו עבורו מסמכי זיהוי בתוקף עד חמש שנים.
לעניין אדם שמונה לו אפוטרופוס מוצע לקבוע, כי נציגו יאשר בכתב הסכמה או בקשה וככל שאותו אדם מסוגל להבין בדבר, יאשר גם הוא נוסף על אישור נציגו.
לעניין בקשה למחיקה די יהיה באישור בכתב של הקטין או נציגו או האדם שמונה לו אפוטרופוס או נציגו , לפי העניין, ולא תידרש הסכמה כפולה.
תקנה7– הוראת מעבר
בהתאם לסעיף 21 (ב) לתיקון לחוק, מוצע לקבוע, כי תושבים שהסכימו לקבל מסמכי זיהוי ביומטריים בתקופת המבחן לפי סעיף 41 לחוק, יוכלו במשך תקופה של שנה וחצי החל מיום י"א בתשרי התשע"ח (1 באוקטובר 2017) לבקש את מחיקת תמונות טביעות האצבע והנתונים שהופקו מהן מהמאגר הביומטרי, זאת באמצעות חתימה על בקשה לפי הנוסח שבתוספת, לאחר מסירת מסמכי הזיהוי לצורך ביטולם והנפקת מסמכי זיהוי חדשים במקומם. מסמכי הזיהוי החדשים שיונפקו יהיו בתוקף עד חמש שנים. יצויין, כי תושבים שהסכימו לקבל מסמכי זיהוי ביומטריים בתקופת המבחן לפי סעיף 41 לחוק, יוכלו אף לאחר התקופה האמורה לבקש מחיקה כאמור, בכל עת באותו אופן שבו יוכלו תושבים שהסכימו לשמירת טביעות האצבע במאגר מיום התחילה לבקש מחיקה; תיחום הזמנים לתקופה של שנה וחצי כאמור, הינו לעניין הוראת סעיף 21(ב)(1) לחוק – עד לתום התקופה האמורה, לא תוכלנה משטרת ישראל, המשטרה הצבאית ורשויות הביטחון לקבל מידע מהמאגר הביומטרי.