חומר רקע

21.3.2017 עמדת מרכז רקמן לקראת דיון ב יום 22.3.2017 הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון– הכרעה במחלוקות בין הורים בעניין הנתון לאפוטרופסותם), התשע"ו– 2016 הצעת החוק שבנדון עוסקת בסעיף19 לחוק הכשרות המשפטית ,והאפוטרופסות התשכ"ב– 1962 . סעיף19 לחוק, קובע כי אם ההורים אינם מסכימים בעניין הנתון לאפוטרופסותם, שאינו נוגע לרכוש הקטין, הם רשאים לפנות יחד לבית המשפט ובית המשפט, אם לא עלה בידו להביא לידי הסכמה ביניהם ואם ראה שיש מקו ם להכריע בדבר, יכריע בסכסוך או י טיל את ההכרעה על מי שימצא לנכון. הצעת החוק מבקשת למחוק את הסיפא של הסעיף המאפשרת לבית המש פ ט להטיל את ההכרעה בעניינים הקשורים לקטין שהובאו לפניו על גורם .אחר הצעת החוק מבקשת לשנות את המציאות הקיימת כיום בבתי המשפט לענייני משפחה בה לעיתים קרובות בית המשפט מעביר את ההכרעה על יישום החלטות יו (כגון קביעת הימים בפועל בהם הילד ימצא אצל כל אחד מההורים משעה שהתקבלה הכרעה עקרונית על הסדרי הראייה או לצורך קביעת הסדרי ראיי ה זמניים .וכד') לעובדים סוציאליים לסדרי דין בהתאם לאמור בה צעת החוק, העובדים הסוציאליים נדרשים להכרעות מעיין שיפוטיות וזאת שלא בהתאם להכשרתם. עוד נטען כי העובדים הסוציאליים מתקשים בביצוע תפקיד זה , וזאת מטעם שעל פי רוב עוד בטרם מינויים לפי סעיף19 מוגש לבית המשפט תסקיר שנכתב על ידי אותו עובד סוציאלי, תסקיר אשר ב י גנו אחד מהצדדים יכול וי וח ש פגוע מתיאור תפקודו ההורי בתסקיר . עוד נציין כי ההמלצה לשינוי סעיף19 מופיעה בהמלצות הוועדה לבחינת מדיניות משרד הרווחה בנושא הוצאה של ילדים למסגרות חוץ-ביתיות ונושא הסדרי ראייה משנת2014 בראשות מר.יוסי סילמן, מנכ"ל משרד הרווחה דאז מרכז רקמן אינו חולק על הבעייתיות הרבה הקיימת במצב כיום בו עובדים סוציאליים לסדר דין המעורבים בהליך כתיבת התסקיר נדרשים בסופו של יום גם לייש מו . כמו כן קיימת בעייתיות רבה בעובדה שהכרעה שיפוטית מועב רת להכרעה של מי שאינו שופט ואינו מחויב לכללים החלים על שופטים . אך יחד עם זאת הצעת החוק, כפי שהיא מנוסחת כרגע, עיקר תכליתה הוא מתן מענה לעומס ולנטל של העובדים הסוציאליים לסדרי דין, ללא מתן מענה למציאות הקיימת בבתי המשפט לענייני משפחה בסכסוכים מתמשכים של הורים בענייניהם של קטינים . קרי, ההצעה אינה מתייחסת לעומס הרב שיתווסף ל ,מערכת המשפט כתוצאה מהעברת כל הכרעה בעניין שבמחלוקת ביחס לקטין בכלל זה תרגום של הכרעה משפטית עקרונית לפרקטיקה יו .מיומית, להכרעה של שופט יש לזכור כי לעומס השלכות קשות הן על השופטים והן על המתדיינים ,ובעיקר על הילדים הסובלים העיקריים מקיומם ומהתמשכותם של סכסוכים משפט י ים הקשורים אליהם. יתרה מכך, יש לזכור כי בפני בתי המשפט אפשרויות חוקיות נוספות להעביר את ההכרעה בעניינ ים מסוימים הנוגעים לקטין להכרעה של גורם אחר וזאת באמצעות סעיף68 לחוק הכשרות המשפטית או לחילופין באמצעות סעיף7 לחוק בתי המשפט לענייני משפחה , כך שבפועל אף קיים חשש שגם התכלית המוצהרת של הקטנת הנטל המוטל על העובדים הסוציאליים לא תושג באמצעות הצעת החוק. אנו סבורים כי אין לקדם את ההצעה בנוסחה הנוכחי וללא מהליכים נלווים . המלצותינו :הן כדלהלן א. הקמת מערך תיאום הורי בסבסוד המדינה ברשויות המקומיות והסדרת פעילות התיאום ההורי בחקיקה- תיאום הורי הוא ת הליך שמט רתו לעזור להורים גרושים לשתף פעולה ולפתור מחלוקות הקשורות בחיי היומיום של הילדים. ת י אום הורי נחשב ככלי מוכח המוריד התדיינויות משפטיות ביחס לילדים וככלי יעיל ליישום החלטות בתי המשפט. כיום קיימות מספר מצומצם של רשויות שמעניקות את השירות,לתושביהן במסגרות התחנות לטיפול במשפחה, אך במ קומות שהשירות אינו קיים הפנייה להליך תיאום הורי כרוכה בעלות כספית גבוהה עבור ההורים . הקמת מערך מסובסד תהפוך את השימוש בתיאום ההורי לשכיח ולפיכך תצמצם את הפנייה לערכאות שיפוטיות וכן תאפשר לבתי המשפט להשתמש בכלי התיאום ההורי כפרקטיקה שכיחה ליישום פסקי הדין ב מקום הטלת ההכרעה על העובדים .הסוציאליים ,יצויין כי כבר היום בתי המשפט מפנים לעיתים הורים לתיאום הורי כאשר ה הפניה היא לגורם שפעילותו אינה מעוגנת בשום ,)הסדר חקיקתי (או תקנותי לל א הגדרה מהם הכישורים הנדרשים לצורך מילוי פונקציה . אנו סבורות שיש ליצור רגולציה ל עניין התיאום ההורי בטרם שינוי המצב כמוצע בהצעת החוק. ב. צמצום הסמכות להעביר את ההכרעה לאחר – במציאות המשפטית הנוכחית אין זה סביר כי כל הכרעה קטנה כגודלה הקשורה בחיי ילדים תועבר להכרעתו של שופט . אפשר לסייג את הסמכות להעברת ההכרעה רק לנושאים הקשורים בחיי המעשה ואשר .מהווים יישום להכרעות מהותיות שניתנו על ידי בית המשפט :נוסח מוצע "יטיל את ההכרעה על מי שימצא לנכון, ככל שסבר כי מדובר בעניינים הקשורים לחיי המעשה ו אשר מהווים"יישום הכרעות מהותיות אשר ניתנו על ידי בית המשפט. ג. מתן אפשרות השגה על הכרעת מי שאינו שופט– המלצה זו נותנת מענה לבעיה ה שה כרעה ניתנת על ידי מי שאינו שופט, .גם אם הוסמך להכריע על ידי בית המשפט נוסח מוצע: "הוטלה ההכרעה על גורם אחר רשאים הצדדים ל בקש את ביטול ההחלטה על ידי בית המשפט תוך14 יום ממתן ההחלטה . לא פנו הצדדים לביטול .ההחלטה תקבל ההחלטה תוקף של פסק דין בחלוף התקופה." קרן הורביץ, עו"ד מנהלת היחידה לקידום מדיניות וחקיקה מרכז רקמן לקידום מעמד האשה