החלטות ועדה
סימוכין:01465517
ירושלים,א' בניסן, התשע"ז
28/03/2017
הכנסת ה-20
מושב שלישי
סיכום ישיבת הוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור
מיום כ"ה בשבט התשע"ז – 21.2.2017, בשעה 10:30
שקיפות בתוכניות הממשלה לטיפול בעוני: נתונים אודות ההשקעה, המדדים והתוכניות –
לציון היום המיוחד למאבק בעוני
הוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור התכנסה על מנת לדון ב"שקיפות בתוכניות הממשלה לטיפול בעוני: נתונים אודות ההשקעה, המדדים והתוכניות" לציון היום המיוחד למאבק בעוני.
מדינת ישראל מצויה כיום במקום הראשון בדירוג העוני מבין מדינות ה-OECD, ולפי דוח הביטוח הלאומי מעל 760,000 ילדים חיים בעוני. כתוצאה מהיעדר מדיניות ואסטרטגיה ממשלתית לטיפול בנושא ולמרות שמדובר באחת הבעיות הקשות בחברה הישראלית הפתרון לא נראה באופק. אמנם, לפי נתוני הביטוח הלאומי תחולת העוני הצטמצמה, אך יחד עם זאת הפערים וחוסר השוויון הולכים וגדלים ועומק העוני (עד כמה העניים רחוקים מקו העוני) מחמיר.
הפערים באים לידי ביטוי בתחומים רבים, ובהם החינוך, נגישות נמוכה לשירותי בריאות, דיור לא ראוי, סיוע לשכר דירה לא מספק, חוסר בביטחון תזונתי, חוסר בתנאים סוציאליים, תעסוקה לא הוגנת, העסקה קבלנית וכיו"ב. כל אלה משפיעים על הדורות הבאים ומהווים פגיעה בחוסנה של החברה הישראלית.
לאור זאת, הוועדה פנתה מבעוד מועד למשרדים הממשלתיים הרלוונטיים בהם, חינוך, רווחה, בריאות, כלכלה והאוצר, על מנת לברר האם נעשתה בחינה כוללת של תוכניות המשרד לטיפול בעוני? האם נעשתה בחינה של האפקטיביות של הטבות אלה, כלומר בזכות ההטבות הללו אנשים יצאו ממעגל העוני? והאם התוכניות במשרדים השונים עולות בקנה אחד עם היעדים שהציבה הוועדה למאבק בעוני?
גב'' עינת גבע, מנכ"ל פרויקטים ארגון "לתת" קראה לממשלת ישראל לגבש תכנית ממשלתית לצמצום העוני, לאמץ את מסקנות הוועדה למלחמה בעוני (ועדת אלאלוף) ולהקצות תקציבים לטיפול בתופעה.
פרופסור ג'וני גל, האוניברסיטה העברית, הציג את דוח המחקר שכתב עבור מכון טאוב בנוגע ליישום המלצות הועדה למאבק בעוני (ועדת אלאלוף). על פיו, רק כמחצית מהמלצותיה של הוועדה למלחמה בעוני אומצו, באופן מלא או חלקי, על ידי הממשלה, ואלו תוקצבו רק בכרבע מהסכום שעליו המליצה הוועדה (1.9 מיליארד שקלים מתוך 7.4 מיליארד שקלים). על פי דו"ח המחקר, מטרותיה העיקריות של הוועדה – צמצום שיעורי העוני בישראל בכמחצית בתוך כעשור, והשוואתם לממוצע במדינות ה-OECD – לא ניתנות להשגה במתווה הנוכחי של יישום ההמלצות, בעיקר בשל העובדה שטרם הוקם מטה מרכזי למלחמה בעוני ובשל תקצוב חסר.
עו"ס ליבנת אסולין האקר, רכזת מיצוי זכויות באגף הרווחה שבעיריית ירושלים, הציגה נתונים נמוכים של ניצול תקציבי המעידים על חוסר יישום של התכנית לשילוב אימהות חד הוריות בשוק העבודה. לטענתה, חסמים ביישום התכנית, קריטריונים לזכאות בלתי מובנים, חוסר מודעות לתכנית והליך מסורבל הובילו לחוסר ניצול, וכך גם בתוכניות רבות אחרות לשיפור מצבם של אוכלוסיות נזקקות.
אייל מדן, רפרנט עליה באגף תקציבים, משרד האוצר פרט את התקציבים שהושקעו לנושאים החברתיים כהמלצות בדוח אלאלוף בשנים 2016-2017.
מסקנות הוועדה
• משרד האוצר, משרד הרווחה ומשרד ראה"מ מתבקשים למסור לוועדה בכתב:
◦ מהו היעד הממשלתי לצמצום תוחלת העוני בישראל, ומתי הממשלה מתכוונת להשיג אותו, וכן יעדי משנה מדידים שיאפשרו בדיקת ההתקדמות.
◦ האם ומתי יוקם מטה מרכזי ממשלתי למעקב ותכלול הטיפול הממשלתי בעוני כפי שהמליצה ועדת אלאלוף?
◦ האם קיימת כוונה לחוקק או לאמץ בהחלטת ממשלה את כל המלצות ועדת אלאלוף?
◦ כמה אחוזים מתקציב המדינה מושקעים בטיפול בעוני?
• הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והביטוח הלאומי מתבקשים לעדכן את הוועד בכתב מתי צפוי מדד העוני החדש להיות מאומץ ואילו הטבות והטבות בעין (כולל הטבות מיסוי) הוא צפוי לכלול.
• משרד הרווחה מתבקש להשיב לוועדה על השאלות הבאות בנוגע לתוכנית לקידום תעסוקה לנשים חד הוריות ("פעילות לעידוד תעסוקת הורים יחידים"):
◦ באילו פעולות נוקט המשרד כדי לפנות לאוכלוסיית היעד - כולל מי שאינה מוכרת בלשכות הרווחה - וליידעה על זכויותיה בהתאם לתוכנית?
◦ האם המשרד מנהל מעקב מסודר אחר הפניות, המענה וניצול התקציב בפועל?
◦ כיצד פועל המשרד לשיפור המענה והנגשת התהליך לפונות, בהיבטים של זמינות ונגישות, כולל דרכי הגשת הטפסים ותרגום לשפות נוספות?
◦ באילו פעולות נוקט המשרד כדי להגדיל את שיעור הניצול של תקציב של מסלול "סל גמיש" ו"סיוע במימון מסגרות לילדים", ואת שיעור הניצול של תקציב התוכנית בכללותו, העומד כיום על 25%?
◦ באילו פעולות נוקט המשרד כדי למפות את החסמים המונעים את מיצוי הזכויות ולהסירם?
◦ כיצד פועל המשרד להגמשת הקריטריונים של סל השעות הגמיש ושל יתר שירותי התוכנית, כדי להגדיל את שיעור הזכאות בקרב האוכלוסייה החיה בעוני ונזקקת לשירותים אלו?
◦ כיצד המדינה פועלת להסרת החסם המשמעותי העומד בדרכם של הורים יחידים לפעוטות (גילאי 3 חודשים עד 3 שנים), אשר מעוניינים לצאת לעבודה אולם אינם מסוגלים לעמוד בתשלום הראשוני עבור מסגרת חינוכית לילדיהם, עד להשלמת תהליך קבלת דרגת הזכאות לסבסוד מעון יום או משפחתון?