חומר רקע
:ביטחון תזונתי בישראל-אי
האם תוכנית תווי המזון היא הפתרון?
ג'וני גל, אורי אוברמן וניר קידר
09.2023 'נייר מדיניות מס
2023 ירושלים, אלול תשפ"ג, ספטמבר
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל
ביוזמתם של הרברט מ' סינגר, הנרי טאוב וארגון הג'וינט 1982-מרכז טאוב נוסד ב
האמריקאי. המרכז ממומן באמצעות קרן צמיתה שהוקמה על ידי קרן הנרי ומרלין טאוב,
הלוק, קרן משפחת -סקסון-קרן הרברט ונל סינגר, ג'ין וג'ון קולמן, קרן משפחת קולקר
מילטון א' ורוזלין ז' וולף וארגון הג'וינט האמריקאי.
מפלגתי ובלתי תלוי העורך מחקרים איכותיים בנושאי -מרכז טאוב הוא מכון מחקר על
חברה וכלכלה בישראל. הוא מציג בפני מקבלי ההחלטות המובילים בארץ ובפני כלל
הציבור תמונה רחבה המשלבת בין הממדים החברתיים והכלכליים בהתוויית המדיניות
תחומיים, הכוללים חוקרים -הציבורית. הצוות המקצועי של המרכז וצוותי המדיניות הבין
וחוקרות בולטים בתחומם באקדמיה ומומחים ומומחיות מובילים בתחומי המדיניות,
כלכליים מרכזיים שעל -עורכים מחקרים ומציעים חלופות למדיניות בנושאים חברתיים
סדר היום במדינה. המרכז מציג ניתוחים אסטרטגיים לטווח ארוך והערכות של חלופות
מדיניות בפני הציבור ובפני מקבלי ההחלטות על ידי כתבות בתקשורת, תוכנית פרסומים
פעילה, כנסים ופעילויות אחרות בישראל ובחו"ל.
הפרסומים של מרכז טאוב הם על דעתם ועל אחריותם של מחבריהם בלבד. אין בהם כדי
לחייב את המרכז, את חבר הנאמנים שלו, את עובדיו האחרים ואת התומכים בפעולותיו.
, ירושלים 15 כתובת המרכז: רחוב האר"י
02-567-1818 :טלפון
02-567-1919 :פקס
[email protected] :דואר אלקטרוני
www.taubcenter.org.il :אתר אינטרנט
:ביטחון תזונתי בישראל-אי
האם תוכנית תווי המזון היא הפתרון?
ג'וני גל, אורי אוברמן וניר קידר
מבוא
כל מדינות הרווחה, על אף מערכות הרווחה והביטחון הסוציאלי המפותחות והמקיפות
ביטחון תזונתי. זהו מצב שבו לחלק מתושבי -שבהן, מתאפיינות במידה מסוימת של אי
). ישראל אינה Garratt, 2020( המדינה אין נגישות רציפה ומספקת למזון בריא ומזין
הביטחון התזונתי בה נרחב במיוחד. זו אחת -יוצאת דופן במובן זה, אולם היקפו של אי
הבעיות החברתיות המרכזיות הניצבות לפתחה של החברה הישראלית, והיא מחייבת כי
הטיפול הממשלתי בה יורחב.
מהמשפחות בישראל 16% ,לפי נתוני המוסד לביטוח לאומי, נכון לכתיבת שורות אלו
מהמשפחות והנפשות בישראל חיות מתחת 21% בד בבד1.ביטחון תזונתי-סובלות מאי
). מקובל להניח כי יש חפיפה רבה בין שתי האוכלוסיות 2023 ,לקו העוני (אנדבלד ואחרים
ביטחון תזונתי והיקף -הללו, אם כי הטיפול בשתי התופעות אינו זהה. שיעור הסובלים מאי
החיים בעוני בישראל הם יוצאי דופן בחומרתם ביחס למרבית מדינות הרווחה. בשנים
הביטחון התזונתי על סדר היום -האחרונות עמדה שאלת אופן ההתמודדות העדיף עם אי
). מחקר זה מבקש 2022 ,הציבורי והביאה לאימוץ כלי מדיניות מגוונים (שרביט וברנדר
לתרום לשיח באמצעות בחינת כלִי המדיניות המרכזי מבין הכלים שאומצו בישראל בשנים
אלו – תוכנית תווי המזון.
פרופ' ג'וני גל, חוקר ראשי וראש תוכנית מדיניות הרווחה במרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית
*
בישראל וחבר סגל בבית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית באוניברסיטה העברית
בירושלים; אורי אוברמן, עוזר מחקר במרכז טאוב; ניר קידר, מנכ"ל מרכז טאוב. ממצאים ראשונים
ממחקר זה פורסמו באתר של מרכז טאוב בחודש מאי השנה. ראו תוכנית תווי המזון בישראל –
חלופות מדיניות.
אלף משפחות חיות באי בטחון תזונתי, כמחצית מהן באי 522 ,ראו באתר המוסד לביטוח לאומי
1
.ביטחון תזונתי חמור
4
, ובהקשר של העלייה המתמשכת ביוקר2024–2023 במסגרת תקציב המדינה לשנים
המחיה, החליטה ממשלת ישראל להפעיל מחדש את תוכנית תווי המזון בהתבסס על
בעת משבר הקורונה. מחקר זה מבקש לבחון את אופן 2021 הניסיון מהפעלתה בשנת
לאומי הקיים, ומתוך -, ללמוד מן הניסיון הזה ומן הידע הבין2021 הפעלת התוכנית בשנת
כך להעלות חלופות מדיניות להתמודדות עם התופעה.
-לאחר המבוא נסקור בקצרה את הנעשה בעולם ובישראל במסגרת ההתמודדות עם אי
ביטחון תזונתי -ביטחון תזונתי ונציג מחקרים רלוונטיים. לאחר מכן נעבור להגדרת המונח אי
. לאחר תיאור הנתונים 2021 ונציג את תוכנית תווי המזון כפי שיושמה בישראל בשנת
ששימשו למחקר זה, נציג את ממצאי המחקר ונבחן את הקשר בין אופן הפעלתה של
תוכנית תווי המזון לבין פריסתה של תחולת העוני על פני הרשויות המקומיות בישראל
ונעמוד על משמעותם של הממצאים, בייחוד בכל הקשור לתופעת ה"קליינטליזם", דהיינו
שימוש בחלוקת משאבים ציבוריים כדי לעודד תמיכה פוליטית. לבסוף נציג כמה חלופות
מדיניות הנשענות על ממצאי המחקר ונחתום בסיכום קצר.
) האם תוכנית תווי המזון מתמודדת באופן 1( :במרכז מחקר זה עומדות שלוש שאלות
) האם מאפייני 2( ?יעיל עם המצוקה בתחום הביטחון התזונתי של משפחות בישראל
) אם קיימים עיוותים כאלה, האם 3( ?התוכנית יצרו עיוותים בזיהוי אוכלוסיות היעד שלה
הם בעלי אופי קליינטליסטי?
לאומי -מבט בין
ביטחון תזונתי ועם המצוקה הנלווית -מדינות רווחה מאמצות מגוון כלים להתמודדות עם אי
ביטחון תזונתי ובין מי שחיים -לו. ההנחה הרווחת היא שיש חפיפה גדולה בין הסובלים מאי
Gundersen et al., 2011; Pereira & Oliveira, 2020;( בעוני וכי יש קשר בין שתי התופעות
). על כן, כדי להבטיח שלמשפחות החיות בעוני וסובלות ממצוקה Wight et al., 2014
ביטחון תזונתי, האמצעי המועדף-כלכלית קשה תהיינה יכולות כלכליות להתמודד עם אי
Schmidt et al.,( ברוב מדינות הרווחה הוא קצבאות ממוקדות לצד מערכות אוניברסליות
). נוסף על כך ננקטים צעדי מדיניות בצד ההיצע, דהיינו מאמצים להבטיח נגישות 2016
Gentilini,( ביטחון תזונתי-למזון בריא בעלות נמוכה לאוכלוסיות החיות בעוני וסובלות מאי
ביטחון -). הספקת ארוחות בבתי ספר היא שיטה מקובלת במיוחד להתמודדות עם אי2016
NSLP ). התוכנית האמריקאיתGiner & Placzek, 2022( תזונתי בקרב ילדים ובני נוער
). Huang & Barnidge, 2016( ( היא דוגמה טובה לכךNational School Lunch Program)
,במרבית מדינות הרווחה הממשלה תומכת בארגוני חברה אזרחית העוסקים בהספקת מזון
בייחוד באמצעות סלי מזון. חלק מהמדינות – בעיקר ארצות הברית וקוריאה הדרומית –
משתמשות בשיטת הוואוצ'רים (תלושים או תווים לרכישת מוצרי מזון), אם כי שיטה זו
מופעלת בדרך כלל בקרב קבוצות ספציפיות מאוד, כגון אימהות לילדים קטנים החיות
). Alderman et al., 2018( בעוני, או בתקופות חירום
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל
5
ביטחון-לאומי הבוחן את יעילותן של התוכניות המיועדות להתמודד עם אי-המחקר הבין
תזונתי מתמקד בעיקר בתוכניות שהופעלו בארצות הברית. מחקר שהציג מבט משווה
לאומי על המדיניות הזאת והתמקד בייחוד במדינות בעלות משקים מתפתחים, הראה -בין
שתוכניות המעניקות קצבאות ותווי מזון יעילות יותר מהספקה ישירה של מזון, אם כי שני
). Gentilini, 2016( סוגי התוכניות עשויים להיות יעילים
SNAP ,ביטחון תזונתי-בהקשר האמריקאי, התוכנית העיקריית להתמודדות עם אי
(, מעניקה תווי מזון, ושלא כמו במדינות Supplemental Nutrition Assistance Program)
רווחה אחרות, היא גם התוכנית המרכזית והמקיפה ביותר להתמודדות עם עוני בארצות
הברית. גוף הידע בארצות הברית מלמד שתוכניות כגון תווי מזון וארוחות בבתי ספר
Keith-Jennings et al., 2019;( ביטחון תזונתי ועם עוני-אכן יעילות בהתמודדות עם אי
). אולם יש לשים לב שמרבית המחקרים Samuel et. al., 2023; Schmidt et al., 2016
מדגישים את החשיבות של רמת הנדיבות של אותן תוכניות, ומציינים כי היעילות שלהן
קשורה לנדיבותן. נוסף על כך, ההנחה הברורה היא שהתוכניות הללו מתמשכות וארוכות
טווח והן מספקות תווי מזון לזכאים אחת לחודש או מעניקות ארוחות לתלמידים בכל
פעמי ומצומצם -יום במשך שנת הלימודים. השימוש בכלי מדיניות המספקים סיוע חד
ביטחון תזונתי או עם עוני הוא נדיר ואינו זוכה לתשומת לב מחקרית -להתמודדות עם אי
רבה. המחקר המועט העוסק בתוכניות מסוג זה מראה שאין להן השפעה של ממש, ובוודאי
ביטחון תזונתי, עוני ומדדים אחרים הקשורים ברמת -לא ארוכת טווח, והדבר תקף לגבי אי
Jaroszewicz et al., 2022; Pilkauskas( חייהם של מי שסובלים ממצוקה כלכלית
).et al., 2023
המצב בישראל
ביטחון -בשני העשורים האחרונים אומצו בישראל כמה כלי מדיניות להתמודדות עם אי
תזונתי. כלים אלו כללו הספקת ארוחות חמות בבתי ספר, הקמת המועצה לאומית לביטחון
תזונתי ונקיטת כמה פעולות מטעם משרד הרווחה, כגון הענקת תמיכה כספית לעמותות
30,000-העוסקות בנושא והפעלת "המיזם הלאומי לביטחון תזונתי", שסיפק סיוע לכ
; 2021 , (מייזל2022 מיליון ש"ח בשנת90 יישובים ובעלות שנתית של230-משפחות ב
, בתקופת משבר הקורונה, 2021 ). נוסף על הפעולות הללו, בשנת2022 ,שרביט וברנדר
הופעל מערך של הנפקת תווי מזון נטענים, שאותם סיפק משרד הפנים. מפעל זה העניק
משפחות. 354,000-תווי מזון ל
בדיקות שערכו גורמים שונים על תוצאותיה של תוכנית תווי המזון מצביעות על מגבלות
לגבי אופן חלוקת התווים בין קבוצות אוכלוסייה שונות וכן לגבי יעילותה של התוכנית
). גורמים מקצועיים שונים מתחו ביקורת על ההצעה 2023 ,; משרד האוצר2023 ,(דולב
?ביטחון תזונתי בישראל: האם תוכנית תווי המזון היא הפתרון-אי
6
והייעוץ2להפעיל מחדש את התוכנית הזאת, בהם גורמים מקצועיים במשרד האוצר
המשפטי של משרד זה וכן הוועדה המדעית המייעצת למועצה לביטחון תזונתי (יום טוב,
). חוות הדעת של משרד רואי החשבון אשר בדק את הזכאות לתווי המזון עבור 2023
.)2021 ,משרד הפנים הצביעה אף היא על כשלים שונים ביישום התוכנית (ארדה ואחרים
הביטחון התזונתי בישראל נשענים על ממצאי סקר ולכן אינם -הנתונים על היקף אי
-מאפשרים לבחון לעומק את התופעה ברמה המקומית. בהיעדר נתונים על היקפו של אי
הביטחון התזונתי ברמת הרשות המקומית בישראל, נקודת המוצא של המחקר הזה היא
ביטחון תזונתי. -ההנחה הקיימת בספרות המחקר, שלפיה יש חפיפה ניכרת בין עוני לבין אי
ביטחון תזונתי -על כן ניתן לבחון את מידת היעילות של מערך המיועד להתמודדות עם אי
באמצעות התמקדות ברמה המקומית ובחינת הממשק שבין חלוקת תווי מזון ובין תחולת
העוני. לאור זאת, תרומתו הייחודית של מחקר זה היא בכך שהוא מתמקד ברמה המקומית
ונשען על בחינת הקשר שבין אופן חלוקת התווים לבין תחולת העוני ברמה המקומית בכלל
הרשויות המקומיות בישראל (ולא רק משווה בין מגזרים באוכלוסייה).
ביטחון תזונתי-אי
ביטחון תזונתי הוא "היעדר נגישות -לפי הגדרתו של ארגון המזון והחקלאות של האו"ם, אי
רציפה למזון בטוח ומזין בכמות מספקת כדי להבטיח גדילה והתפתחות תקינות וחיים
להגדרה זו ארבעה ממדים שמוכרחים להתקיים בעת ובעונה אחת: 3."פעילים ובריאים
עצם קיומו של מזון, המשאבים הנדרשים לאדם או למשפחה המבטיחים נגישות למזון זה,
האפשרות המעשית שניתנת לאדם לנצל את הנגישות הזו ולבסוף – היכולת לצרוך את
המזון על פני זמן.
ביטחון תזונתי -ביטחון תזונתי. מי שסובלים מאי-מקובל להבחין בין רמות שונות של אי
מתון יתקשו להשיג מזון בריא ומאוזן באופן רציף בגלל מגבלות של משאבים כספיים או
ביטחון תזונתי חמור נוטים לסבול מהיעדר מזון או אף נאלצים -אחרים. מי שסובלים מאי
).Giner & Placzek, 2022( לוותר על מזון, לעיתים למשך יום שלם או יותר
ביטחון תזונתי ולהעריך את היקפו בקרב -לאורך השנים פותחו כלים שונים כדי למדוד אי
אוכלוסייה מסוימת. בסקרים שערך המוסד לביטוח לאומי לאורך כמה שנים בנושא זה
עשרה שאלות, שבנה במקור משרד החקלאות -בישראל נעשה שימוש בשאלון בן שמונה
הביטחון התזונתי של בני המשפחה הנסקרת -האמריקאי. השאלון בוחן את תחושת אי
ביטחון תזונתי, ואחר כך שאלות -וכולל בתחילה שאלות לגבי מצבים פחות חמורים של אי
, אשר נערך בקרב משפחות שנבחנו בסקרים 2016 לגבי מצבים חמורים יותר. בסקר בשנת
.2023 ,ראו לדוגמה את דבריו של פרופ' רוני סטריאר כפי שהם מצוטטים אצל דולב
2
.Hunger and food insecurity ,ראו באתר הארגון
3
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל
7
ביטחון תזונתי, ומתוכן- מהמשפחות חיו באי17.8% , נמצא כי2012- ו2011 קודמים בשנים
, 2021 ). בסקר אחר, שנערך בשנת2018 ,ביטחון חמור (אנדבלד ואחרים- חיו באי8.8%
- מהן סבלו מאי8.2%-ביטחון תזונתי ו- חיו באי16.2% נמצא כי בקרב אותן המשפחות
, בהשוואה למדינות המעטות האחרות 1 כפי שניתן לראות בתרשים4.ביטחון תזונתי חמור
ביטחון תזונתי בישראל דומה לשיעורם -המשתמשות בכלי מחקרי זה, שיעור החיים באי
ביטחון תזונתי חמור -בקנדה וגבוה מזה שבארצות הברית. שיעור המשפחות הסובלות מאי
בישראל גבוה מזה שבשתי המדינות האחרות.
ביטחון תזונתי בקרב משקי בית בישראל, בארצות הברית ובקנדה -. אי1 תרשים
16.2%
10.2%
15.9%
8.2%
3.8%
4.2%
ישראל
ארה
"ב
קנדה
אי-ביטחון תזונתי
מתוך זה
:
אי-ביטחון תזונתי חמור
.2020 ונתוני ארה"ב הם לשנת2021 הערה: נתוני ישראל וקנדה הם לשנת
Coleman-Jensen et al., 2021; ;מקור: ג'וני גל, אורי אוברמן וניר קידר, מרכז טאוב | נתונים: המוסד לביטוח לאומי
Tarasuk et al., 2022
הביטחון התזונתי באמצעות השאלון-בעוד מספר המדינות הבוחנות את היקף אי
לאומי -) מספקת מבט ביןFAO( האמריקאי הוא קטן, סוכנות המזון והחקלאות של האו"ם
). מדד זה מסתמך Food Insecurity Experience Scale( FIES משווה באמצעות מדד
על סקר שבוחן את נגישותו של הנשאל למזון מספק ואת הרמות השונות של הנגישות
למזון. השאלון כולל בין השאר שאלות הנוגעות לכמות המזון ולאיכותו, לצד שאלות על
הצורך לצמצם מנות, לוותר על ארוחה או אפילו לא לאכול במשך יום שלם. ממצאי הסקר
הביטחון התזונתי -. כאן ניתן לראות שרמת אי2 ביחס למדינות רווחה שונות מוצגים בתרשים
ויותר בישראל ובניו זילנד. 14%- מהאוכלוסייה בשווייץ ועד ל2%-במדינות הרווחה נע מכ
). Giner & Placzek, 2022( 7.5% עומד עלOECD-הממוצע במדינות ה
אלף משפחות חיות באי בטחון תזונתי, כמחצית מהן באי522 ,ראו באתר המוסד לביטוח לאומי
4
.ביטחון תזונתי חמור
?ביטחון תזונתי בישראל: האם תוכנית תווי המזון היא הפתרון-אי
8
ביטחון תזונתי במדינות הרווחה-. אי2 תרשים
2022–2018 ממוצע בשנים
2.2%
3.1%
3.5%
3.5%
4.3%
4.4%
4.8%
5.3%
5.5%
5.9%
6.3%
6.5%
6.5%
6.8%
8.2%
8.6%
11.9%
14.2%
14.5%
שוייץ
אוסטריה
גרמניה
בריטניה
נורווגיה
הולנד
יפן
שוודיה
דנמרק
צרפת
איטליה
קנדה
אירלנד
יוון
ארה
"ב
ספרד
אוסטרליה
ישראל
ניו זילנד
FAO :מקור: ג'וני גל, אורי אוברמן וניר קידר, מרכז טאוב | נתונים
תוכנית תווי המזון
-כאמור, בעשורים האחרונים אומצו בישראל כלים שונים לצמצום התופעה הנרחבת של אי
). המקיף והיקר ביותר שבהם הוא תוכנית תווי המזון. 2022 ,ביטחון תזונתי (שרביט וברנדר
מטרתה המוצהרת של התוכנית הייתה לסייע למשפחות מוחלשות – ובלשונו של משרד
– בלא התייחסות מפורשת 5"הפנים, "לאוכלוסיות שנפגעו כלכלית עקב משבר הקורונה
בעת משבר הקורונה. 2021 ביטחון תזונתי או לעוני. התוכנית הופעלה בתחילת שנת-לאי
מיליון ש"ח לחלוקת תווי מזון 700 החליטה הממשלה להקצות2020 בחודש אוגוסט
ובספטמבר הודיעה כי האחריות לביצוע המהלך תוטל על משרד 6,לאוכלוסיות נזקקות
. הפעימה 2021 הפנים. תווי המזון חולקו בשלוש פעימות בחודשים הראשונים של שנת
. הסכום שניתן 24-הראשונה הייתה כשבוע לפני חג הפסח ובסמוך לבחירות לכנסת ה
ש"ח 300 נקבע לפי מספר הנפשות במשק הבית: עבור הזכאי ובן/בת זוגו ניתנו בכל פעימה
ש"ח נוספים בכל פעימה. נקבע 225 לכל אחד; ועבור כל אדם נוסף שהתגורר בבית ניתנו
ש"ח. לפי הנתונים שנאספו 2,400 שגובה הזכאות למשפחה בכל פעימה לא יעלה על
ראו באתר משרד הפנים, משרד הפנים מודיע: חלוקת כרטיסי מזון לאוכלוסיות זכאיות שנפגעו
5
.כלכלית עקב משבר הקורונה יוצאת לדרך
, אישור עדכון התוכנית המפורטת בהתאם 2020 באוגוסט16 מיום326 החלטת ממשלה מספר
6
.)2020 והוראת שעה לשנת10 'לחוק יסוד: משק המדינה (תיקון מס
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל
9
ש"ח. השווי הכולל2,179 משפחות קיבלו תווי מזון בשווי ממוצע של322,420 ,במחקר זה
מיליון ש"ח. המימוש בפועל של התווים היה מרשים ועמד על 703 של התוכנית עמד על
.97%- מיליון ש"ח – כ684
כדי ליישם את התוכנית פרסם משרד הפנים מכרז ובעקבותיו החליט להפקיד את ביצועה
בידי חברת שופרסל, אולם לאחר עתירה לבג"ץ ולבית המשפט המינהלי מצד כמה ארגוני
) והמשימה 2021 ,חברה אזרחית בוטלה זכייתה של שופרסל במכרז (ראו למשל אילן
הועברה אל שתי עמותות – פתחון לב ואשל חב"ד. תפקידן היה להוציא את המיזם לפועל,
ובכלל זה להקים מאגרי מידע עם שמות הזכאים, להעביר את תווי המזון הנטענים ישירות
לזכאים, ליצור מערך של רשתות מזון וחנויות מכולת שבהן אפשר להשתמש בתווים,
להטעין את התווים בכל פעימה ולפתור תקלות שעליהן התריעו הזכאים. עמותת פתחון
לב הייתה אחראית לחלוקה במחוזות תל אביב, חיפה והצפון, ועמותת אשל חב"ד הייתה
אחראית לחלוקה במחוזות הדרום והמרכז, ביישובים הישראליים שמעבר לקו הירוק
ובירושלים.
משרד הפנים קבע כי לרשויות המקומיות יהיה תפקיד חשוב בתוכנית, ומנכ"ל המשרד
הודיע על כך לראשי הרשויות ופירט מה יידרש מהם:
בעקבות משבר הקורונה והשפעותיו על המשק [...] קידם שר הפנים מהלך של סיוע
מיליוני שקלים באמצעות כרטיסים נטענים לרכישת מזון 700 נרחב בהיקף של
ומוצרים חיוניים, לאוכלוסיות מעוטות יכולת ברשויות המקומיות. [...] חלקכם בתהליך
הינו יצירת תשתית המידע של הזכאים, בהתאם לאמות המידה, תוך וידוא כי כלל
תושביכם הזכאים, אכן ממצים את זכויותיהם ומקבלים את הסיוע. מדובר במטלה
מורכבת ומאתגרת שתדרוש מכם היערכות לוגיסטית וטכנולוגית, יצירת סנכרון בין
מערכות מידע שונות, הסברה לציבור, עיבוי מוקדים וכוח אדם – וזאת תוך עמידה
7.בלוחות זמנים מאתגרים ובהנחיות משרד הבריאות
זיהוי הזכאים לסיוע הופקד אפוא בידי הרשויות המקומיות. הזכאות ניתנה לכל מי שעמד
לפחות באחד מתנאי הזכאות שקבע משרד הפנים:
1 .
לפחות בארנונה בשנים70% התושב רשום ברשות המקומית כזכאי להנחה של
בגין הכנסה נמוכה.2021 או2020
2 .
. הנחה בארנונה100%-אזרח ותיק המקבל הבטחת הכנסה וזכאי ל
3 .
אינה עולה על2020–2019 ההכנסה החודשית של משק הבית באחת מהשנים
8.) להלן1 הסכומים שקבע המשרד (ראו פירוט בלוח
מכתב מאת מנכ"ל משרד הפנים לראשי הרשויות המקומיות, מיזם "ביטחון תזונתי למשפחות
7
.2020 , בדצמבר24 ,!מוחלשות" יוצא לדרך
בהקשר לסעיף זה יצוין כי עבור ילדי המבקש המתגוררים במשק הבית של הזכאי נקבע כי תיספר
8
.רק מחצית הכנסתם. מבחן הכנסות זה דומה למבחן ההכנסות הנדרש לקבלת הנחה בארנונה
?ביטחון תזונתי בישראל: האם תוכנית תווי המזון היא הפתרון-אי
10
. מבחן ההכנסה של משרד הפנים בתוכנית תווי המזון1 לוח
ש"ח
נפשות
במשק הבית
הכנסה חודשית
ממוצעת
תוספת לנפש
ממוצע לנפש
1
2,889
2,889
2,889
2
4,334
1,445
2,167
3
5,027
693
1,676
4
5,720
693
1,430
5
7,239
1,519
1,448
6
8,759
1,520
1,460
7
11,821
3,062
1,689
8
13,568
1,747
1,696
9
15,316
1,748
1,702
מקור: ג'וני גל, אורי אוברמן וניר קידר, מרכז טאוב | נתונים: משרד הפנים; המוסד לביטוח לאומי
בחינה של ההכנסות הנדרשות לעמידה במבחן ההכנסה של משרד הפנים מצביעה על
הבדלים ניכרים בין העומדים במבחן לבין העומדים בהגדרת קו העוני על פי המוסד לביטוח
, על פי המבחן של משרד הפנים ההכנסה השולית 3 לאומי. כפי שניתן לראות בתרשים
6 נפשות נמוכה בהרבה מקו העוני, ועבור משפחות עם4–1 לנפש עבור משפחות עם
נפשות ומעלה היא גבוהה ממנו. פירוש הדבר הוא שמבחן ההכנסות של משרד הפנים נותן
נפשות ומעלה לעומת "מבחן ההכנסה" של קו העוני. 6 עדיפות של ממש למשפחות עם
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל
11
. ההכנסה השולית לנפש במבחן ההכנסה של משרד הפנים לעומת3 תרשים
2020 ,קו העוני
ש"ח
3,514
2,109
1,827
1,546
1,546
1,406
1,406
1,265
1,125
2,889
1,445
693
693
1,519
1,520
3,062
1,747
1,748
1
2
3
4
5
6
7
8
9
קו העוני
המבחן של משרד הפנים
מספר הנפשות במשק הבית
מקור: ג'וני גל, אורי אוברמן וניר קידר, מרכז טאוב | נתונים: משרד הפנים; המוסד לביטוח לאומי
נתונים
כדי לבחון את תוכנית תווי המזון התבססנו על נתונים שקיבלנו ממשרד הפנים. בדצמבר
פנה מרכז טאוב למשרד בבקשה לקבל מידע על תוכנית תווי המזון לפי יישובים. 2022
סיפק לנו נתונים המפרטים את מספר המשפחות2023 המשרד נענה לפנייה ובפברואר
שקיבלו את תווי המזון בכל יישוב, את שוויים של תווי המזון ואת סך המימוש בפועל.
לצורך הניתוח השתמשנו בנתוני המוסד לביטוח לאומי ביחס לעוני ברמת העירייה
והמועצה המקומית, בנתוני הלמ"ס על מספר התושבים שגרים באזורים סטטיסטיים
כלכלית ביישוב ובנתונים נוספים המעידים על מאפייני הרשויות -חלשים מבחינה חברתית
המקומיות. כמו כן נעזרנו בנתוני הלמ"ס בנוגע למספר הנפשות החרדיות המתגוררות
ביישוב ובנוגע להצבעה באזורים סטטיסטיים, וכן בנתוני המוסד לביטוח לאומי בנוגע
למספר המשפחות ביישוב. במסגרת המחקר ערכנו ראיונות עם כמה בעלי ידע ייחודי
בנושא זה, בהם איציק שמולי, שהיה שר העבודה והרווחה בעת הפעלת תוכנית תווי המזון,
פרופ' אהרון טרואן מהאוניברסיטה העברית בירושלים, פרופ' רוני סטריאר, יו"ר המועצה
לביטחון תזונתי, ואלי כהן, מנכ"ל ארגון פתחון לב. לבסוף, נעזרנו גם בדוחות ובכתבות
בתקשורת העוסקות בנושא זה.
?ביטחון תזונתי בישראל: האם תוכנית תווי המזון היא הפתרון-אי
12
ממצאי המחקר
הממצאים העולים מההשוואה בין מספר המשפחות שקיבלו תווי מזון בכל יישוב לבין
. כפי שניתן לראות 4 מספר המשפחות החיות בעוני ביישוב מוצגים במלואם בתרשים
בתרשים, בממוצע ארצי שיעור המשפחות שקיבלו את הסיוע קטן משיעור המשפחות
חרדית (לא - (פער שלילי). ביישובים עם אוכלוסייה יהודית לא10%-מתחת לקו העוני בכ
, 8.9% כולל יישובים חרדיים ויישובים מעורבים) ממוצע הפער השלילי המשוקלל היה
ואילו ביישובים הערביים (לא כולל יישובים בדואיים ודרוזיים) ממוצע הפער השלילי
. בשני המגזרים הללו, ברוב רובם של היישובים היה פער שלילי 13.8% המשוקלל עמד על
בין מספר המשפחות החיות בעוני לבין מספרם של מקבלי תווי המזון.
מהבדיקה שערכנו עולה כי בחלק מהיישובים החרדיים הפער היה חיובי או אפס, וגם
ביישובים החרדיים שנמצא בהם פער שלילי, הוא היה קטן יותר מהפער הממוצע הארצי.
בסך הכול, ביישובים החרדיים הפער בין מספר המשפחות החיות בעוני לבין מספר
המשפחות שקיבלו תווי מזון היה חיובי (דהיינו יש שם יותר משפחות שקיבלו תווי מזון
. לעומת זאת, ברוב 1.9% מאשר משפחות החיות בעוני), והממוצע המשוקלל עמד על
היישובים הבדואיים נמצא פער שלילי, ועל פי רוב הוא היה גדול יותר מהפער הממוצע
הארצי. זאת ועוד, במגזר הבדואי נמצאים היישובים שבהם נמדד הפער השלילי הגדול
ביותר בין שיעור המשפחות שקיבלו תווים ובין שיעור המשפחות שחיות מתחת לקו
. יש להניח שהסיבה 27.7% העוני – ממוצע הפער השלילי המשוקלל בקרבם עמד על
לכך קשורה לשונות הרבה בין רשויות מקומיות לגבי תנאי הזכאות להנחה גבוהה בארנונה,
לגבי התנאים לזכאות להנחה על בסיס כלכלי ולגבי חסמים הקיימים למימוש זכות זו (גל
). 2021 ,ואחרים
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל
. הפער בין שיעור מקבלי התווים ובין תחולת העוני בקרב משפחות ביישוב4 תרשים
-30%
-25%
-20%
-15%
-10%
-5%
0%
5%
10%
15%
' לג 'ג
וליה
אום אל-פחם
נצרת
קלנסווה
בסמ
"ה
' מג
ד אל-כרום
טירה
ריינה
טייבה
ערערה
כפר קאסם
מגאר
אעבלין
ג'
סר א-זרקא
יפיע
באקה אל-גרבייה
שפרעם
עראבה
זמר
כפר קרע
אבו גוש
משהד
כפר כנא
כאבול
דיר אל-אסד
ג'
דיידה-מכר
שעב
דבורייה
פוריידיס
טורעאן
מעלה עירון
טמרה
כפר מנדא
עיילבון
עין מאהל
נין ' סח
אבו סנאן
אכסאל
נחף
כפר יאסיף
דיר חנא
ג'ת
ראמה
בענה
עילוט
ירושלים
לוד
עכו
רמלה
חיפה
נוף הגליל
מעלות-תרשיחא
יישוב ערבי
יישוב מעורב
ממוצע ארצי
: -9.9%
(המשך). הפער בין שיעור מקבלי התווים ובין תחולת העוני בקרב משפחות ביישוב4 תרשים
-50%
-40%
-30%
-20%
-10%
0%
10%
20%
תל שבע
חורה
שגב שלום
כסיפה
ערערה בנגב
לקיה
רהט
טובא-זנגריה
בעינה-' נוג
ידאת
שבלי-אום אל ג
נם '
זרזיר
כעביה-טבאש-רה ' אג ' חג
בסמת טבעון
ביר אל-מכסור
בוקעאתא
פקיעין
(
בוקייעה
)
' מג
דל שמס
בית ג
'ן
ירכא
דאליית אל-כרמל
יאנוח-ת'ג
עספיא
ג'
וליס
כסרא-סמיע
חורפיש
קריית יערים
אלעד
ביתר עילית
בני ברק
רכסים
מודיעין עילית
יישוב בדואי
יישוב דרוזי
יישוב חרדי
ממוצע ארצי
: -9.9%
(המשך). הפער בין שיעור מקבלי התווים ובין תחולת העוני בקרב משפחות ביישוב4 תרשים
הערה: הקו המקווקו לרוחב התרשים מציין את הפער הממוצע הארצי.
מקור: ג'וני גל, אורי אוברמן וניר קידר, מרכז טאוב | נתונים: משרד הפנים; המוסד לביטוח לאומי
-20%
-15%
-10%
-5%
0%
5%
מצפה רמון
אפרתה
זיכרון יעקב
נתניה
בית אל
טבריה
אילת
רעננה
גבעת זאב
בית שאן
נתיבות
בנימינה-גבעת עדה
ערד
קריית טבעון
פרדס חנה-כרכור
באר שבע
קריית ארבע
קריית מלאכי
הרצליה
גבעת שמואל
אזור
תל אביב-יפו
צפת
אבן יהודה
דימונה
עומר
נהריה
רמת גן
מבשרת ציון
רמת השרון
שדרות
חצור הגלילית
בית שמש
כפר יונה
גן יבנה
תל מונד
שוהם
רחובות
קריית שמונה
קריית עקרון
קרני שומרון
מעלה אדומים
בית דגן
מודיעין-מכבים-רעות
כפר סבא
קדימה-צורן
כפר ורדים
כוכב יאיר
הוד השרון
פתח תקווה
גבעתיים
חדרה
אור יהודה
אשדוד
אשקלון
יהוד-מונוסון
גדרה
גני תקווה
באר יעקב
נס ציונה
חולון
טירת כרמל
מיתר
ראש העין
ראשון לציון
מגדל העמק
רמת ישי
קריית אונו
עפולה
בת ים
אריאל
אורנית
להבים
קריית ים
חריש
פרדסיה
אלפי מנשה
בית אריה-עופרים
יבנה
קריית ביאליק
מזכרת בתיה
אופקים
ירוחם
יקנעם עילית
קריית אתא
קריית מוצקין
שלומי
קריית גת
אור עקיבא
כרמיאל
נשר
בני עי"ש
קצרין
ממוצע ארצי
: -9.9%
יישוב יהודי לא-חרדי
16
הקשר בין הקריטריונים לזכאות ובין חלוקת התקציב בין הרשויות
המקומיות
כדי לבחון את שיטת ההקצאה לרשויות השווינו בכל רשות את מספר המשפחות שנמצאו
זכאיות לפי הקריטריונים של משרד הפנים למספר המשפחות שהיו מקבלות תווים אילו
מציגים את רשימת 3- ו2 הקריטריון היה אחוז המשפחות שחיות מתחת לקו העוני. לוחות
היישובים המקופחים ביותר בשל שיטת החלוקה של תווי המזון, דהיינו שהפער השלילי 20
,בין מספר התווים שחולקו בהם לבין מספר המשפחות העניות בהם הוא הגדול ביותר
היישובים הנשכרים ביותר משיטה זו, דהיינו שבהם הפער החיובי הוא הגדול 20 ורשימת
אלף פחות תווי מזון לעומת מספר 19-ביותר. בלוחות ניתן לראות שהעיר ירושלים קיבלה כ
התווים שהייתה מקבלת אילו הקריטריון לזכאות היה חיים בעוני. זהו מספר גדול במיוחד
לעומת כל שאר היישובים. ברשימת הרשויות שקיבלו יותר תווי מזון משהיו מקבלות לפי
קריטריון זה מובילות הערים בני ברק, אשדוד, מודיעין עילית, בת ים ובית שמש.
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל
17
היישובים המקופחים ביותר20 .2 לוח
(תווים חסרים)
היישוב
מספר התווים
החסרים בחלוקה לפי
משרד הפנים לעומת
חלוקה לפי קו העוני
ירושלים19,407
נתניה3,672
נצרת2,626
רמת גן2,467
רעננה2,229
יפו-תל אביב1,939
רהט1,655
הרצליה1,468
פחם-אום אל1,426
רחובות1,189
פתח תקווה1,165
חורה985
כפר סבא949
תל שבע903
רעות-מכבים-מודיעין805
זיכרון יעקב735
הוד השרון722
אילת683
קלנסווה642
כרכור-פרדס חנה635
היישובים הנשכרים ביותר20 .3 לוח
(תווים בעודף)
היישוב
מספר התווים
העודפים בחלוקה לפי
משרד הפנים לעומת
חלוקה לפי קו העוני
בני ברק5,277
אשדוד4,061
מודיעין עילית3,758
בת ים3,374
בית שמש2,384
כרמיאל1,869
אשקלון1,854
נוף הגליל1,830
חיפה1,764
קריית גת1,692
ביתר עילית1,578
אלעד1,235
אופקים1,043
תרשיחא-מעלות984
נשר981
סח'נין981
קריית אתא896
טמרה861
עפולה818
כפר מנדא812
מקור: ג'וני גל, אורי אוברמן וניר קידר, מרכז טאוב | נתונים: משרד הפנים; המוסד לביטוח לאומי
?ביטחון תזונתי בישראל: האם תוכנית תווי המזון היא הפתרון-אי
18
אמידה סטטיסטית
כדי לבחון את הקשר הסטטיסטי בין עוני ברמה המקומית ובין הזכאות לקבלת תווי מזון,
מועצות מקומיות ועיריות שיש 176 נעשתה אמידה סטטיסטית (רגרסיה ליניארית) על
עבורן נתונים על שיעור העוני. המשתנה התלוי הוא הפער בין שיעור מקבלי התווים ובין
תחולת העוני בקרב משפחות ביישוב. נערכה השוואה בין קבוצות אוכלוסייה שונות ובין
משפחות ואשר אחוז החרדים 5,000 קבוצת ביקורת, שכללה יישובים יהודיים המונים עד
באוכלוסייתם הוא בין אפס לחמישה אחוזים.
בנספח), מראה כי יחסית 1', המבוסס על תוצאות הרגרסיה שערכנו (לוח נ5 תרשים
לקבוצת הביקורת – יישובים יהודיים שאינם מעורבים – באוכלוסייה הבדואית נמצא פער
בין המשפחות שקיבלו תווים לבין המשפחות שחיות בעוני, באוכלוסייה 24%-שלילי של כ
. לעומת זאת ביישובים שבהם 4.5% , ובדרוזית על7% הערבית הפער השלילי עמד על
האוכלוסייה החרדית היא רוב מובהק, תוצאות הרגרסיה מצביעות על פער חיובי של
יחסית לקבוצת הביקורת. ממצא זה הוא עדות לכך שאם המטרה הייתה לסייע 10%-כ
למשפחות החיות בעוני, היה חוסר יעילות בתנאי החלוקה שנקבעו. הללו העניקו עודף
תווים לאוכלוסייה החרדית ולא מילאו באופן מספק את הצורך בקרב אוכלוסייה אחרת,
הבדואית.
. הפער בין שיעור מקבלי התווים ובין תחולת העוני בקרב משפחות ביישוב5 תרשים
-0.30
-0.25
-0.20
-0.15
-0.10
-0.05
0.00
0.05
0.10
0.15
חותך
5%–25%
25%–50%
50%–75%
75%–100%
5,000–10,000
10,000–25,000
25,000–50,000
50,000–100,000
100,000–200,000
< 200,000
ערבי
בדואי
דרוזי
מעורב
אחוז
החרדים
באוכלוסייה
גודל
היישוב
(
משפחות
)
יישוב
(
קבוצת
אוכלוסייה
)
מקור: ג'וני גל, אורי אוברמן וניר קידר, מרכז טאוב | נתונים: משרד הפנים; המוסד לביטוח לאומי
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל
19
קליינטליזם וחלוקת תווי המזון
מאפייניה של תוכנית תווי המזון, כפי שעלה במחקר זה, משקפים גישה קליינטליסטית
בתחום הרווחה. מעידים על כך אופן קביעת תנאי הזכאות לתווי המזון, תוצאות החלוקה
בפועל והקישור המפורש שנעשה בין התוכנית לבין המפלגה הפוליטית שיזמה אותה.
) הוא מצב שבו פוליטיקאים מחלקים משאבים לאזרחים clientelism( קליינטליזם
בתמורה לתמיכה פוליטית. במילים אחרות, פוליטיקאים ומפלגות פוליטיות מנצלים את
יכולתם להקצות למצביעים פוטנציאליים משאבים כגון סיוע כספי או חומרי, משרות
Stokes, 2011;( ציבוריות או בניית תשתיות פיזיות כדי לעודד הצבעה למפלגה בבחירות
). הקליינטליזם לובש צורות מגוונות ויכול להתממש לקראת Yıldırım & Kitschelt, 2020
בחירות, אחריהן ובין מערכות בחירות. לעיתים הקצאה של משאבים בדמות סיוע היא
פעמית ולעיתים מתמשכת, לעיתים היא ממוקדת ביחיד ולעיתים בקבוצה או בקהילה. -חד
בספרות מוזכרות מגוון תופעות המשקפות גישה פוליטית קליינטליסטית – למשל קניית
קולות, דהיינו חלוקת משאבים ליחידים, משפחות או קבוצות לפני הבחירות כדי להשפיע
על הצבעתם; הקצאת משאבים על בסיס פרטיקולריסטי, כלומר אימוץ מדיניות חברתית
הממוקדת באופן צר במגזר מסוים; וקשר בין מפלגה לבוחריה המתאפיין בעיקרו במתן
Sigman & Lindberg,( תמורה חומרית בדמות סחורות, כספים או משרות לתומכי המפלגה
).2017
אף שבעבר היה מקובל להדגיש שבמערכת יחסים קליינטליסטית חייב להיות ברור
שקבלת ההטבה על ידי מקבלה (המצביע הפוטנציאלי) מותנית בהצבעה עבור נותן ההטבה
(הפוליטיקאי), היום מוסכם בקרב פוליטיקאים וחוקרים גם יחד שקשה לוודא שהמצביע
). עם זאת, הדבר Hicken & Nathan, 2020( אכן מימש את ציפיותיו של נותן ההטבה
לא בהכרח מצמצם את המוטיבציה של פוליטיקאים להשתמש במעמדם כדי להעניק
הטבות למצביעים. יתרה מזו, לפוליטיקאים יש כלים עקיפים כדי להעריך את יעילותם
), כגון סקרים או תוצאות הצבעה באזורים Golden & Nazeullaeva, 2023( של מאמציהם
מסוימים. מכל מקום, תופעת הקליינטליזם נפוצה במערכות פוליטיות רבות, והיא מבוססת
על ההנחה שאדם המקבל הטבה מודע היטב לכך שהיא ניתנה לו מתוך פעולה מכוונת של
), ושמצופה Kitschelt & Wilkinson, 2007( פוליטיקאי המבקש את תמיכתו הפוליטית
ממנו לתגמל על כך את הפוליטיקאי בהצבעה עבורו או עבור מפלגתו בבחירות.
ספרות המחקר הענפה העוסקת בקליינטליזם מדגישה את השפעותיה השליליות של
התופעה. חוקרים מצביעים על הקשר השלילי שבין קליינטליזם לבין היקף החלוקה
), ועל כך שעלייה ברמת Kyriacou, 2023( מחדש של משאבים לאוכלוסייה החיה בעוני
הקליינטליזם במדינה גורמת לירידה בהיקפן של תוכניות רווחה (מלבד אלה המשרתות
מטרות קליינטליסטיות), להתרחבות השחיתות הציבורית, לערעור שלטון החוק ולהיחלשות
). Lo Bue et al., 2021( אמון הציבור במערכת הפוליטית
?ביטחון תזונתי בישראל: האם תוכנית תווי המזון היא הפתרון-אי
20
תופעת הקליינטליזם רווחת בעיקר במדינות מתפתחות, ובייחוד במדינות אמריקה
). בעבר היא Hicken, 2011; Weinreb, 2001( הלטינית ובמשטרים הפוליטיים באפריקה
הייתה נפוצה גם במדינות אירופה ובארצות הברית. באופן מיוחד, מבין מדינות הרווחה,
קליינטליזם היה בעבר (ולמעשה עד היום, אם כי במידה פחותה) אחד המאפיינים
). בהקשר הישראלי Gal, 2010( תיכוניות, ובכללן ישראל-העיקריים של מדינות רווחה ים
תופעה זו הייתה נפוצה בתקופת העלייה הגדולה לאחר הקמת המדינה, ובעשורים
האחרונים פעילותן של מפלגות סקטוריאליות, דוגמת ש"ס, מתוארת כקליינטליסטית
). עם זאת, מבט על השינויים במדד Charbit, 2003; Kitschelt & Wilkinson, 2007(
, מלמד כי6 המוצגים בתרשים9, באוניברסיטת גוטסברגV-Dem הקליינטליזם של מכון
רמת הקליינטליזם בישראל ירדה לאורך השנים וכיום היא דומה לזו שבאיטליה ובארצות
הברית, גבוהה מזו שבמדינות רווחה כמו שוודיה וגרמניה, ונמוכה מזו שבמדינות בעלות
ליברליים, דוגמת הונגריה וטורקיה.-משטרים דמוקרטיים לא
. מדד הקליינטליזם בישראל ובמבחר מדינות 6 תרשים
0
0.1
0.2
0.3
0.4
0.5
0.6
0.7
1950
1953
1956
1959
1962
1965
1968
1971
1974
1977
1980
1983
1986
1989
1992
1995
1998
2001
2004
2007
2010
2013
2016
2019
2022
טורקיה
הונגריה
איטליה
ישראל
ארה
"ב
שוודיה
גרמניה
V-Dem מקור: ג'וני גל, אורי אוברמן וניר קידר, מרכז טאוב | נתונים: פרויקט
. ראו באתר המכוןV-Dem להרחבה על פרויקט
9
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל
21
מעלה חשד שמדובר באמצעי2021 בחינת תהליך האימוץ של תוכנית תווי המזון בשנת
קליינטליסטי. בדומה לתוכניות אחרות בעולם המזוהות כקליינטליסטיות, התוכנית העניקה
הטבות חומריות ליחידים ולמשפחות והייתה מזוהה באופן מובהק עם דמות פוליטית
ומפלגה פוליטית; תנאי הזכאות לתוכנית העניקו העדפה ברורה לאוכלוסייה המזוהה
פוליטית עם אותה דמות ומפלגתה; והיה חיבור מפורש בין קבלת ההטבות ובין המאמץ
לעודד תמיכה במפלגה.
באופן ספציפי יותר, היוזמה להנהיג את תוכנית תווי המזון וההחלטה להפקיד את
האחריות לביצועה בידי משרד הפנים – ולא בידי משרד הרווחה או המוסד לביטוח לאומי
– היו שתיהן של שר הפנים דאז אריה דרעי, וזכו לאישור הממשלה על אף התנגדותו
התקיפה של משרד הרווחה והעומד בראשו. ככלל, שתי המערכות המופקדות על תחומי
הרווחה והביטחון הסוציאלי – המוסד לביטוח לאומי ומשרד הרווחה, שבראשו עמד שר
ממפלגה אחרת – לא שותפו ברעיון להנהיג את התוכנית, בתכנונה או בהפעלתה. זאת
ועוד, גם המועצה הלאומית לביטחון תזונתי, הגוף שהוקם מתוקף חוק כדי לקדם תוכניות
ביטחון תזונתי, ואשר פועל במסגרת משרד הרווחה, הודרה מהעיסוק -להתמודדות עם אי
בתוכנית תווי המזון.
אף שהקריטריונים לקבלת סיוע במסגרת התוכנית היו רחבים לכאורה, בפועל הם אפשרו
מיצוי מלא, ואף יותר מזה, לאוכלוסיית יעד שזוהתה כקהל המצביעים של המפלגה ששר
הפנים עומד בראשה – ש"ס. אמנם לא רק מצביעי ש"ס נהנו מהתוכנית, אולם ניכר בבירור
כי תנאי הזכאות שנקבעו לקבלת הסיוע הבטיחו שהנמנים עם אוכלוסייה זו יוכלו ליהנות
מפירותיה. ואכן ממצאי המחקר המוצגים כאן על הפערים בין המגזרים השונים באשר
למספר הזכאים לתווי מזון לעומת מספר המשפחות החיות בעוני מחדדים את החשד הזה.
. בעת חלוקת 24-יתרה מזו, מועד חלוקת תווי המזון נקבע בסמיכות לבחירות לכנסת ה
התווים, בחלק מהרשויות השקיעו פעילי מפלגת ש"ס מאמצים כדי לזהות את התוכנית עם
המפלגה ועם העומד בראשה. הדבר בא לידי ביטוי בפרסומים באמצעי תקשורת מקומיים
). כך למשל, נציגים מקומיים 2021 ,בכמה רשויות ובחלוקת עלוני פרסום (פלג ושפיגל
של המפלגה בפתח תקווה פרסמו מודעות אשר נפתחו במילים: "ביוזמת מכובדנו, שר
הפנים הרב אריה דרעי, מיזם תלושי המזון 'ביטחון תזונתי למשפחות מוחלשות' יוצא
המסר הזה חודד עוד יותר ותפס 25-). במערכת הבחירות לכנסת ה2020 ,לדרך!" (עמית
מקום מרכזי במסע הפרסום של המפלגה. תחת הסיסמה "רעבים לשינוי", שלחה המפלגה
לבוחרים פוטנציאליים כרטיסי מזון נטענים שעליהם נכתב "כרטיס זה אינו פעיל בגלל
). הזיהוי המפורש של התוכנית עם מפלגת ש"ס בעת חלוקת 2022 ,לפיד וליברמן" (שמש
תווי המזון במערכת הבחירות מחזק את המסקנה שמדובר בפעולה קליינטליסטית, ואכן
תוכנית תווי מזון בעלות שנתית קבועה של מיליארד שקלים הייתה אחת מהבטחות
10.הבחירות המרכזיות של המפלגה
.ראו את הסרטון של תנועת ש"ס ביוטיוב
10
?ביטחון תזונתי בישראל: האם תוכנית תווי המזון היא הפתרון-אי
22
, המתאר את הקשר בין שיעור7 חיזוק למסקנה שמדובר בקליינטליזם נמצא בתרשים
המשפחות אשר קיבלו תווי מזון ובין מגמות ההצבעה לש"ס ברשויות המקומיות. כפי
שרואים בתרשים, ביישובים שבהם שיעור ההצבעה לש"ס היה גבוה במיוחד (מעל רבע
מקולות המצביעים), אחוז המשפחות שקיבלו תווים היה גם הוא גבוה במיוחד. למעשה,
למעט מודיעין עילית, היישובים היהודיים שבהם שיעורים גבוהים מהאוכלוסייה קיבלו
23-תווי מזון הם גם היישובים שבהם היה אחוז גבוה של הצבעה לש"ס בבחירות לכנסת ה
. 2020 בשנת
. שיעור המשפחות שקיבלו תווי מזון ושיעור ההצבעה למפלגת ש"ס7 תרשים
מקור: ג'וני גל, אורי אוברמן וניר קידר, מרכז טאוב | נתונים: הלמ"ס; משרד הפנים
אופקים
נתיבות
בענה
כפר מנדא
עילוט
רכסים
קריית יערים
אלעד
בית שמש
ביתר עילית
מודיעין עילית
בני ברק
צפת
0%
10%
20%
30%
40%
50%
60%
0%
10%
20%
30%
40%
50%
60%
70%
80%
קריית גת
ירושלים
טבריה
בית שאן
גבעת זאב
אור יהודה
קריית מלאכי
חריש
ירוחם
בני עי"ש
אור עקיבא
שיעור ההצבעה לש"ס ביישוב
שיעור המשפחות שקיבלו תווים ביישוב
ראמה
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל
23
חלופות מדיניות
במסגרת ההסכמים הקואליציוניים החליטה הממשלה להפעיל מחדש את תוכנית תווי
סכום של מיליארד ש"ח. 2024–2023 המזון והקצתה לשם כך בתקציב המדינה לשנים
. ניתוח תוכנית 2023 החלק הראשון של התוכנית אמור לצאת לפועל בחודש ספטמבר
מראה כי לצד יתרונותיה הברורים היו לה 2021 תווי המזון לאוכלוסיות מוחלשות בשנת
גם מגבלות מהותיות. מצד אחד היא הופעלה בלוח זמנים קצר יחסית, זיהוי הזכאים נעשה
תוך הסתייעות במערך של הרשויות המקומיות, ויישומה נמסר לידי ארגוני חברה אזרחית
בעלי ניסיון וידע בתחום. כל אלה תרמו לשיעורי מיצוי גבוהים – הן של הזכות לקבל את
תווי המזון והן של השימוש בהם. מצד שני לא הייתה הגדרה ברורה של מטרות התוכנית
ואוכלוסיית היעד שלה, והפעלתה הופקדה בידי משרד הפנים תוך הדרתם של גורמים
מקצועיים בעלי ניסיון רב בתחום.
כדי להבטיח שהכספים שהקצתה הממשלה לחידוש תוכנית תווי המזון ינוצלו באופן
מיטבי ראוי אפוא להכניס בה כמה תיקונים הכרחיים (כפי שיפורט להלן). לצד זאת, כדי
ביטחון תזונתי מוצע -לשפר את מערך הסיוע למשפחות המתמודדות עם עוני ועם אי
לשקול שתי חלופות נוספות: הרחבה של המיזם הלאומי לביטחון תזונתי והרחבה של
תוכניות הביטחון הסוציאלי לאוכלוסיות מודרות.
תנאי הכרחי להצלחתן של החלופות המוצעות הוא להקפיד על כמה עקרונות יסוד:
1 .
הגדרת המטרה ואוכלוסיית היעד: יש להגדיר בבירור את מטרת התוכנית ומתוך כך
את אוכלוסיית היעד שלה – לקבוע אם המטרה היא להקל את מצוקתן הכלכלית
ביטחון תזונתי. -של משפחות החיות בעוני או לסייע לסובלים מאי
2 .
הגדרת הקריטריונים לזכאות: יש להגדיר קריטריונים ברורים לזכאות בכל תוכנית
על פי מטרתה ואוכלוסיית היעד שלה.
3 .
זהות הגורם המפעיל: יש לקבוע אם התוכנית תופעל בידי הממשלה, בידי השלטון
המקומי או באמצעות מיקור חוץ, או בשילוב של כמה מהם.
4 .
הבטחת שיעורי מיצוי גבוהים: יש ללוות את התוכניות בפעולות הסברה בקרב
האוכלוסיות הרלוונטיות ולהגביר את הנגשתן לאוכלוסיות אלו כדי להבטיח רמת
מיצוי גבוהה ככל האפשר.
5 .
מהות הסיוע: יש לקבוע באיזו צורה תינתן ההטבה (כסיוע כספי או בתווי מזון), וכן
פעמי, במספר פעימות או מתמשך).-את אופיו של הסיוע (חד
6 .
,הערכת יעילות: לפני הפעלת התוכנית יש לבצע הערכה לבדיקת מידת יעילותה
ולא לצאת לדרך אם יעילותה אינה מובטחת.
?ביטחון תזונתי בישראל: האם תוכנית תווי המזון היא הפתרון-אי
24
על בסיס עקרונות אלו אנחנו מציעים לבחון שלוש חלופות מדיניות אפשריות: חידוש
תוכנית תווי המזון, תוך החלת התיקונים הנדרשים; הרחבת המיזם הלאומי לביטחון תזונתי;
והרחבת תוכניות הביטחון הסוציאלי לאוכלוסיות מודרות. להלן פירוט החלופות.
חידוש תוכנית תווי המזון
סיפקה סיוע משמעותי לאוכלוסיות במצוקה 2021 תוכנית תווי המזון שהופעלה בשנת
בעת משבר הקורונה. ואולם, כפי שנאמר לעיל, אף שהתוכנית זכתה לשיעורי מיצוי
גבוהים, יש בה חסרונות משמעותיים.
ראשית, היעדר הגדרה ברורה של מטרת התוכנית פגע ביכולת לזהות את אוכלוסיית
היעד שלה. כתוצאה מכך, כפי שהראו ממצאי המחקר, נוצרו פערים בין מקבלי התווים
ביטחון תזונתי. במילים -בפועל ובין חלקים מהאוכלוסיות החיות בעוני או הסובלות מאי
אחרות, הסיוע לא תמיד הגיע למי שהכי זקוק לו.
שנית, ההחלטה להפקיד את הפעלת התוכנית בידי משרד הפנים אינה ברורה. אף אחד
מהגורמים המקצועיים עתירי הניסיון בתחום העוני – המוסד לביטוח לאומי, אנשי מקצוע
מהאקדמיה ומהשטח, ומעל לכול המועצה הלאומית לביטחון תזונתי, שזו בדיוק המטרה
שלשמה הוקמה – לא היה שותף לא לגיבוש התוכנית ולא להוצאתה לפועל. אפילו
משרד הרווחה, המפעיל את המיזם הלאומי לביטחון תזונתי ואשר צבר ניסיון רב בזיהוי
ביטחון תזונתי ובאופן מתן הסיוע, לא היה שותף לה. -האוכלוסייה הסובלת מאי
שלישית, מבחינת אופי הסיוע, התוכנית סיפקה סיוע חירום בשלוש פעימות אך לא
הבטיחה רציפות וגם לא מעטפת של טיפול. משמעות הדבר היא שמקבלי הסיוע לא יכלו
לתכנן התמודדות ארוכת טווח עם קשייהם, והיעדר המעטפת הטיפולית הגביל את יכולתם
של הגורמים הטיפוליים לסייע למשפחות ולחלצן ממצוקותיהן.
מגבלה משמעותית אחרונה היא שהתוכנית נגועה בקליינטליזם, תופעה בעלת השלכות
שליליות אשר עשויה להביא לידי פגיעה במערך הרווחה של מדינת ישראל.
בטרם תופעל תוכנית זו מחדש ראוי אם כן לערוך בה תחילה את השינויים הנדרשים,
ובראש ובראשונה להגדיר בבירור את אוכלוסיית היעד ולשנות את הקריטריונים לזכאות
בהתאם. כמו כן חשוב לשתף בהובלתה ובהפעלתה את המועצה הלאומית לביטחון תזונתי.
הרחבת המיזם הלאומי לביטחון תזונתי
, לאחר כמה שנים של פיילוט. 2017 המיזם הלאומי לביטחון תזונתי הושק רשמית בשנת
את המיזם מפעיל משרד הרווחה באמצעות העמותות אשל חב"ד ולקט ישראל, בתיאום
עם הרשויות המקומיות. במסגרת המיזם מקבלות המשפחות הזכאיות כרטיסים נטענים
ש"ח לחודש, שמחציתם מיועדת לרכישת מוצרי מזון והמחצית האחרת לתשלום 500 בסך
). המיזם מציע למשפחות 2021 ,עבור חבילת מזון ובה מזון יבש, פירות וירקות (מייזל
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל
25
המשתתפות גם מעטפת של סיוע וטיפול מצד מערכת הרווחה. את הזכאות להשתתפות
במיזם קובעים עובדות ועובדים סוציאליים ברשויות המקומיות על פי מדדים כגון הכנסה
). בשנה 2022 ,פנויה, הוצאות חיוניות, חובות ומספר הנפשות במשפחה (שרביט וברנדר
רשויות מקומיות 239- משפחות ב35,000- ל10,000-האחרונה הורחב היקף המיזם מ
מחקר הערכה שבחן את תפקוד המיזם מצא שהוא תרם לעלייה מובהקת 11.בפריסה ארצית
ברמת הביטחון התזונתי של המשפחות המשתתפות, אף שרבות מהמשפחות נותרו במצב
ביטחון תזונתי בגלל היקפו הנמוך של הסיוע. מקבלי הסיוע הביעו שביעות רצון רבה -של אי
מן המיזם, אבל רובם ציינו כי היו מעדיפים לקבל את כל הסיוע בכרטיס נטען.
ביטחון תזונתי, נמשך -יתרונותיו של המיזם ברורים: הוא מתמקד במי שסובלים מאי
לאורך זמן ובכך מאפשר למשפחות לתכנן את הוצאותיהן לטווח הארוך, ומספק מעטפת
טיפולית. כמו כן, פריסתו הנרחבת מלמדת שהוא מגיע לקבוצות אוכלוסייה מגוונות
ביטחון תזונתי. לבסוף, מחקר ההערכה שנערך העיד על יעילותו ועל תרומתו -הסובלות מאי
לשיפור הביטחון התזונתי של המשפחות.
עם זאת, למיזם יש גם כמה מגבלות. ראשית, הוא מסייע לפלח קטן יחסית מכלל
ביטחון תזונתי. הדבר בולט במיוחד בהקשר של אזרחים ותיקים, -המשפחות הסובלות מאי
שאינם נכללים באוכלוסיית היעד של התוכנית. שנית, השיטה לקביעת הזכאות מעניקה
שיקול דעת נרחב לעובדות ולעובדים הסוציאליים וקובעת מכסה לכל יישוב – שני
מרכיבים שעלולים ליצור עיוותים וחוסר שוויון. המגבלה השלישית נוגעת לסכום שניתן
ולאופן מימושו: סכום הסיוע החודשי נמוך, ומגבלת השימוש בכסף שניתן לצורך קניית
מוצרי מזון בלבד פוגעת באוטונומיה של מקבלי הסיוע ואינה רגישה לשונות בקרב הנמנים
עם אוכלוסיית הזקוקים לסיוע.
כדי למצות את מלוא הפוטנציאל של המיזם ולמקד אותו במטרתו המקורית יש לערוך
בו כמה שינויים בסיסיים: להגדיר מחדש את אוכלוסיית היעד כך שהסיוע יגיע לחלק גדול
ביטחון תזונתי, לרבות אזרחים ותיקים; לבחון -ככל האפשר מן האוכלוסיות הסובלות מאי
מחדש את השיטה שבה נקבעת הזכאות לסיוע; להגדיל את סכום הסיוע שניתן למשפחות;
ולהגדיל את החלק שניתן כסיוע כספי על חשבון החלק הניתן במוצרי מזון.
הרחבת תוכניות הביטחון הסוציאלי לאוכלוסיות מודרות
כיום יש מספר תוכניות ביטחון סוציאלי שנועדו לספק רשת ביטחון לאוכלוסייה החיה
בעוני: תוכנית הבטחת הכנסה לבעלי הכנסה נמוכה; תוכנית השלמת הכנסה לאזרחים
ותיקים שהכנסתם נשענת על קצבאות; וקצבת נכות כללית, המיועדת בעיקר לאנשים עם
מוגבלות שאין להם מקור הכנסה נוסף. התוכניות הללו מיועדות להקל את מצוקת העוני
בקרב משפחות ויחידים, ויש להניח שקיימת חפיפה, גם אם לא מלאה, בין אוכלוסיות
ביטחון תזונתי. -היעד של התוכניות הללו ובין מי שסובלים מאי
.ראו באתר של אשל חב"ד
11
?ביטחון תזונתי בישראל: האם תוכנית תווי המזון היא הפתרון-אי
26
לתוכניות סלקטיביות אלו יש כמה יתרונות: הן ממוקדות באנשים החיים בעוני אשר
אין להם הכנסה מעבודה או שהכנסה זו קטנה במיוחד; קביעת הזכאות מבוססת על
מבחן הכנסות משפחתי אשר נערך מחדש מפעם לפעם לאורך תקופת הזכאות; התנאים
לקבלתה אחידים; מי שלא נמצא זכאי יכול לערער על ההחלטה; כל מי שנמצא זכאי מקבל
סיוע ללא תלות במסגרת התקציבית שהוקצתה לתוכנית; והסיוע ניתן בצורה של קצבה
כספית אשר מאפשרת למקבליה אוטונומיה בשימוש בה בהתאם לרצונם ולצורכיהם. כמו
כן, עצם הזכאות לקצבה מקנה הטבות נלוות נוספות.
המגבלות של תוכניות אלו הן שהקצבה הניתנת במסגרתן, בייחוד קצבת הבטחת
ההכנסה, נמוכה מאוד ולעיתים אף נמוכה ממחצית קו העוני, והן גם מתאפיינות בשיעורי
מיצוי נמוכים – בעיקר קצבת הבטחת ההכנסה, ובמידה פחותה גם קצבת הנכות הכללית
). 2021 ,(גוטליב
כדי להפיק את התועלת המרבית מתוכניות אלו ולהבטיח שהן אכן משיגות את מטרתן –
חילוץ משפחות ויחידים החיים בעוני ממצוקתם הכלכלית – דרושים שני צעדים עיקריים:
הגדלה משמעותית של הקצבאות הניתנות במסגרתן, לצד השקעה בהנגשת המידע
הרלוונטי לאוכלוסיות היעד לשם הבטחת שיעורי מיצוי גבוהים.
סיכום
החלטתם של קובעי המדיניות בישראל להגדיל את היקף המשאבים המוקצים להתמודדות
ביטחון תזונתי ועם עוני, בייחוד לנוכח הרמות הגבוהות של מצוקה כלכלית וחברתית -עם אי
המאפיינות את החברה הישראלית והקושי של מדינת הרווחה הקיימת להתמודד עם
מצוקה זו, היא החלטה נכונה ומתבקשת. עם זאת, לאור ממצאי מחקר זה, המחדדים
ומצביעים על אופייה 2021 את המגבלות שבאופן הפעלת תוכנית תווי המזון בשנת
הקליינטליסטי המובהק, ניכר בעליל שחידושה של התוכנית והפעלתה באותה מתכונת
לא תהיה אפקטיבית. תחת זאת רצוי לבחון לעומק את חלופות המדיניות המוצעות ולאמצן
תוך הכנסת השינויים והשיפורים הנדרשים.
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל
27
מקורות
700- בפברואר). ביהמ"ש ביטל זכיית שופרסל במכרז לחלוקת מזון לנזקקים ב3 ,2021( 'אילן, ש
מיליון שקל. כלכליסט.
: ממצאים סוציו 2016 ). סקר ביטחון תזונתי2018( 'אנדבלד, מ', הלר, א', ברקלי, נ', וגוטליב, ד
כלכליים עיקריים. המוסד לביטוח לאומי.
שוויון בהכנסות -). דוח ממדי העוני והאי2023( 'אנדבלד, מ', כראדי, ל', פינס, ר', ו(קלינר) קסיר, נ
. המוסד לביטוח לאומי. 2021 –
,). סיכום ממצאי בקרה אחר זכאות לתווי מזון. מכתב לרו"ח אבי אגניהו2021( ארדה, ב' ואחרים
באוקטובר.31 ,מנהל אגף בכיר לביקורת ברשויות המקומיות, משרד הפנים
–17 ,113 ,). מיצוי זכויות חברתיות בישראל: ממצאי מחקר. ביטחון סוציאלי2021( 'גוטליב, ד
.47
.). הטבות נלוות במערכת הביטחון הסוציאלי2021( 'גל, ג', דהן, מ', בניש, א', הולר, ר', ותרשיש, נ
המוסד לביטוח לאומי.
באפריל). תלושי המזון של דרעי: היישובים החרדים קיבלו הרבה יותר 3 ,2023( 'דולב, ד
מיישובים עניים אחרים. שומרים.
במאי). מומחים לביטחון תזונתי נגד תכנית ש"ס לחלוקת תלושי מזון: 22 ,2023( 'יום טוב, ה
"עלולה להחריף את המצוקה". דבר.
). מערך הביטחון התזונתי בישראל. הכנסת, מרכז המחקר והמידע.2021( 'מייזל, י
). חוות דעת כלכלית נלווית להחלטת ממשלה תקציבים קואליציוניים 2023( משרד האוצר
. משרד האוצר, אגף התקציבים.2024–2023
דקות – והישיבות תמיד מנצחות90 בדצמבר). במשחק התקציב משחקים29 ,2020( 'עמית, ח
בסוף. דה מרקר.
במרץ). אנשי ש"ס שיווקו בשם רשויות מקומיות תוכנית סיוע 7 ,2021( 'פלג, ב', ושפיגל, נ
ממשלתית כיוזמה של דרעי. הארץ.
באוקטובר). הקמפיין של ש"ס: חלוקת כרטיסי מזון מדומים. כאן.23 ,2022( 'שמש, מ
ביטחון תזונתי בישראל – מאפיינים, מענים ואתגרים. מאיירס -). אי2022( 'שרביט, ז', וברדנר, ד
ג'וינט ברוקדייל.
Alderman, H., Gentilini, U., & Yemtsov, R. (2018). The 1.5 billion people question: Food,
vouchers, or cash transfers? World Bank.
Charbit, M. (2003). Shas between identity construction and clientelistic dynamics: The
creation of an "Identity Clientelism." Nationalism and Ethnic Politics, 9(3), 102–28.
Coleman-Jensen, A., Rabbitt, M. P., Gregory, C. A., & Singh, A. (2021). Household food
security in the United States in 2020. United States Department of Agriculture.
?ביטחון תזונתי בישראל: האם תוכנית תווי המזון היא הפתרון-אי
28
Gal, J. (2010). Is there an extended family of Mediterranean welfare states? Journal of
European Social Policy, 20(4), 283–300.
Garratt, E. (2020). Food insecurity in Europe: Who is at risk and how successful are
social benefits in protecting against food insecurity? Journal of Social Policy, 49(4),
785–809.
Gentilini, U. (2016). Revisiting the “cash versus food” debate: New evidence for an old
puzzle? World Bank Research Observer, 31(1), 135–167.
Giner, C., & Placzek, O. (2022). Food insecurity and food assistance programmes across
OECD countries: Overcoming evidence gaps. OECD.
Golden, M. A., & Nazeullaeva, E. (2023). The puzzle of clientelism. Cambridge University
Press.
Gundersen, C., Kreider, B., & Pepper, J. (2011). The economics of food insecurity in the
United States. Applied Economic Perspectives and Policy, 33(3), 281–303.
Hicken, A. (2011). Clientelism. Annual Review of Political Science, 14, 289–310.
Hicken, A., & Nathan, N. L. (2020). Clientelism’s red herrings: Dead ends and new
directions in the study of nonprogrammatic politics. Annual Review of Political
Science, 23, 277–294.
Huang, J., & Barnidge, E. (2016). Low-income children’s participation in the National
School Lunch Program and household food insufficiency. Social Science & Medicine,
150, 8–14.
Jaroszewicz, A., Jachimowicz, J., Hauser, O., & Jamison, J. (2022). How effective is
(more) money? Randomizing unconditional cash transfer amounts in the US. SSRN.
Keith-Jennings, B., Llobrera, J., & Dean., S. (2019). Links of the Supplemental Nutrition
Assistance Program with food insecurity, poverty, and health: Evidence and
potential. American Journal of Public Health, 109 (12), 1631–1677.
Kitschelt, H., & Wilkinson, S. I. (2007). Citizen–politician linkages: An introduction. In H.
Kitschelt & S. I. Wilkinson (Eds.), Patrons, clients, and policies (pp. 1–49). Cambridge
University Press.
Kyriacou, A. P. (2023). Clientelism and fiscal redistribution: Evidence across countries.
European Journal of Political Economy, 76.
Lo Bue, M. C., Sen, K., & Lindberg, S. I. (2021). Clientelism, public goods provision, and
governance. V-Dem Working Paper 125.
Pereira, M., & Oliveira, A. M. (2020). Poverty and food insecurity may increase of the
threat of COVID-19 spreads. Public Health Nutrition, 23(17), 3236–3240.
Pilkauskas, N. V., Jacob, B. A., Rhodes, E., Richard, K., & Shaefer, H. L. (2023). The COVID
Cash Transfer Study: The impact of a one-time unconditional cash transfer on the
well-being of families receiving SNAP in twelve states. Journal of Policy Analysis and
Management 42(3), 71–795.
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל
29
Samuel, L. J., Crews, D. C., Swenor, B. K., Zhu, J., Stuart, E. A., Szanton, S. L., Kim, B.,
Dwivedi, P., Li, Q., Reed, N. S., & Thorpe Jr, R. J. (2023). Supplemental Nutrition
Assistance Program access and racial disparities in food insecurity. JAMA Network
Open, 6(6): e2320196
Schmidt, L., Shore-Sheppard, L., & Watson, T. (2016). The effect of safety-net programs
on food insecurity. Journal of Human Resources, 51(3), 589–614.
Sigman, R., & Lindberg, S. I. (2017). Neopatrimonialism and democracy: An empirical
investigation of Africa’s political regimes. V-Dem Working Paper 56.
Stokes, S. C. (2011). Political clientelism. In R. Goodin (Ed.), The Oxford Handbook of
Political Science (pp. 648–662). Oxford University Press.
Tarasuk, V., Li, T., & Fafard St-Germain, A. A. (2022) Household food insecurity in
Canada, 2021. Research to identify policy options to reduce food insecurity. PROOF
and University of Toronto.
Weinreb, A. A. (2001). First politics, then culture: Accounting for ethnic differences in
demographic behavior in Kenya. Population and Development Review 27(3), 437–
467.
Wight, V., Kaushal, N., Waldfogel, J., & Garfinkel, I. (2014). Understanding the link
between poverty and food insecurity among children: Does the definition of poverty
matter? Journal of Children and Poverty, 20(1), 1–20.
Yıldırım, K., & Kitschelt, H. (2020). Analytical perspectives on varieties of clientelism.
Democratization, 27(1), 20–43.
?ביטחון תזונתי בישראל: האם תוכנית תווי המזון היא הפתרון-אי
30
נספח
. רגרסיה ליניארית: הקשר בין עוני ברמה המקומית ובין הזכאות לתווי מזון1'לוח נ
משתנה תלוי
הפער בין שיעור מקבלי התווים ובין תחולת העוני
אחוז החרדים באוכלוסייה
25%–5%
-0.0112
(0.0131)
50%–25%
-0.1029***
(0.0183)
75%–50%
-0.0003
(0.0190)
100%–75%
0.0982***
(0.0226)
)יישוב (קבוצת אוכלוסייה
ערבי-0.0734***
(0.0170)
בדואי-0.2343***
(0.0306)
דרוזי-0.0457**
(0.0167)
מעורב-0.0219
(0.0118)
)גודל היישוב (משפחות
10,000–5,000
-0.0426***
(0.0127)
25,000–10,000
-0.02343
(0.0144)
50,000–25,000
-0.0678***
(0.0175)
100,000–50,000
-0.0573***
(0.0161)
200,000–100,000
-0.0288*
(0.0141)
200,000-יותר מ-0.0868***
(0.0180)
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל
31
משתנה תלוי
הפער בין שיעור מקבלי התווים ובין תחולת העוני
חותך-0.0361**
(0.0126)
S.E. type
Heteroskedastic-rob.
מספר תצפיות176
R2
0.68692
Adjusted R2
0.65969
מקור: ג'וני גל, אורי אוברמן וניר קידר, מרכז טאוב | נתונים: משרד הפנים; המוסד לביטוח לאומי
(המשך). רגרסיה ליניארית: הקשר בין עוני ברמה המקומית ובין הזכאות 1'לוח נ
לתווי מזון
?ביטחון תזונתי בישראל: האם תוכנית תווי המזון היא הפתרון-אי