חומר רקע

תעסוקה קשישים עלות מחיה נורמטיבית האחריות לטיפול בעוני קשישים עלות מחיה נורמטיבית קשישים אי ביטחון תזונתי יוקר המחיה האחריות לטיפול בעוני דיור דיור יוקר המחיה קשישים בריאות בריאות חינוך והשכלה בריאות עוני אנרגטי בריאות תעסוקה דיור תעסוקה אי ביטחון תזונתי תעסוקה אי ביטחון תזונתי ביטחון תזונתי-אי קשישים עוני אנרגטי האחריות לטיפול בעוני האחריות לטיפול בעוני עוני אנרגטי אי ביטחון תזונתי תנאי מחיה דיור יוקר המחיה תעסוקה קשישים עלות מחיה נורמטיבית עלות מחיה נורמטיבית חינוך והשכלה דיור חינוך והשכלה בריאות עוני אנרגטי תעסוקה בריאות דיור תעסוקה אי ביטחון תזונתי קשישים עוני אנרגטי האחריות לטיפול בעוני האחריות לטיפול בעוני עוני אנרגטי אי ביטחון תזונתי יוקר המחיה יוקר המחיה דיור יוקר המחיה קשישים עלות מחיה נורמטיבית חינוך והשכלה דיור דיור עוני אנרגטי בריאות בריאות תעסוקה תעסוקה האחריות לטיפול בעוני אי ביטחון תזונתי עוני אנרגטי עלות מחיה נורמטיבית עוני אנרגטי תעסוקהדיור עלות מחיה נורמטיבית חינוך והשכלה חינוך והשכלה חינוך והשכלה קשישים אי ביטחון תזונתי אי ביטחון תזונתי יוקר המחיה האחריות לטיפול בעוני דיור יוקר המחיה קשישים בריאות חינוך והשכלה בריאות עוני אנרגטי בריאות תעסוקה דיור דיור תעסוקה אי ביטחון תזונתי אי ביטחון תזונתי קשישים עוני אנרגטי האחריות לטיפול בעוני האחריות לטיפול בעוני עוני אנרגטי אי ביטחון תזונתי יוקר המחיה דיור יוקר המחיה תעסוקה קשישים עלות מחיה נורמטיבית עלות מחיה נורמטיבית חינוך והשכלה דיור עוני אנרגטי דיור עוני אנרגטי האחריות לטיפול בעוני אי ביטחון תזונתי תעסוקהדיור קשישים חינוך והשכלה חינוך והשכלה בריאות קשישים האחריות לטיפול בעוני יוקר המחיה עלות מחיה נורמטיבית דיור עוני אנרגטי בריאות בריאות תעסוקה האחריות לטיפול בעוני אי ביטחון תזונתי עוני אנרגטי עלות מחיה נורמטיבית עוני אנרגטי תעסוקהדיור חינוך והשכלה חינוך והשכלה קשישים אי ביטחון תזונתי יוקר המחיה האחריות לטיפול בעוני דיור יוקר המחיה קשישים בריאות בריאות חינוך והשכלה בריאות עוני אנרגטי בריאות תעסוקה דיור תעסוקה אי ביטחון תזונתי תעסוקה תעסוקה אי ביטחון תזונתי אי ביטחון תזונתי אי ביטחון תזונתי קשישים עוני אנרגטי האחריות לטיפול בעוני האחריות לטיפול בעוני עוני אנרגטי אי ביטחון תזונתי יוקר המחיה דיור תנאי מחיה תעסוקה קשישים עלות מחיה נורמטיבית עלות מחיה נורמטיבית חינוך והשכלה דיור חינוך והשכלה בריאות עוני אנרגטי בריאות תעסוקה דיור תעסוקה אי ביטחון תזונתי ביטחון תזונתי-אי קשישים עוני אנרגטי האחריות לטיפול בעוני האחריות לטיפול בעוני עוני אנרגטי אי ביטחון תזונתי תנאי מחיה דיור יוקר המחיה תעסוקה קשישים עלות מחיה נורמטיבית חינוך והשכלה דיור דיור עוני אנרגטי בריאות בריאות תעסוקה תעסוקה האחריות לטיפול בעוני אי ביטחון תזונתי עוני אנרגטי עלות מחיה נורמטיבית עוני אנרגטי תעסוקה דיור עלות מחיה נורמטיבית חינוך והשכלה עלות מחיה נורמטיבית חינוך והשכלה חינוך והשכלה חינוך והשכלה עלות מחיה נורמטיבית תעסוקה עוני אנרגטי יוקר המחיה יוקר המחיה 2023 | | ישראל21 מהדורה מס׳ דו״ח העוני האלטרנטיבי תעסוקה קשישים עלות המחיה בישראל האחריות לטיפול בעוני קשישים עלות המחיה בישראל קשישים ביטחון תזונתי-אי תנאי מחיה האחריות לטיפול בעוני דיור דיור תנאי מחיה קשישים בריאות בריאות חינוך והשכלה בריאות עוני אנרגטי בריאות תעסוקה דיור תעסוקה ביטחון תזונתי-אי תעסוקה ביטחון תזונתי-אי ביטחון תזונתי-אי קשישים עוני אנרגטי האחריות לטיפול בעוני האחריות לטיפול בעוני עוני אנרגטי ביטחון תזונתי -אי תנאי מחיה דיור תנאי מחיה תעסוקה קשישים עלות המחיה בישראל עלות המחיה בישראל חינוך והשכלה דיור חינוך והשכלה בריאות עוני אנרגטי תעסוקה בריאות דיור תעסוקה ביטחון תזונתי-אי קשישים עוני אנרגטי האחריות לטיפול בעוני האחריות לטיפול בעוני עוני אנרגטי ביטחון תזונתי -אי תנאי מחיה תנאי המחיה דיור תנאי מחיה קשישים עלות המחיה בישראל חינוך והשכלה דיור דיור עוני אנרגטי בריאות בריאות תעסוקה תעסוקה האחריות לטיפול בעוני ביטחון תזונתי-אי עוני אנרגטי עלות המחיה בישראל עוני אנרגטי תעסוקהדיור עלות המחיה בישראל חינוך והשכלה חינוך והשכלה חינוך והשכלה קשישים ביטחון תזונתי-אי ביטחון תזונתי-אי תנאי מחיה האחריות לטיפול בעוני דיור תנאי מחיה קשישים בריאות חינוך והשכלה בריאות עוני אנרגטי בריאות תעסוקה דיור דיור תעסוקה ביטחון תזונתי-אי ביטחון תזונתי-אי קשישים עוני אנרגטי האחריות לטיפול בעוני האחריות לטיפול בעוני עוני אנרגטי ביטחון תזונתי -אי תנאי מחיה דיור תנאי מחיה תעסוקה קשישים עלות המחיה בישראל עלות המחיה בישראל חינוך והשכלה דיור עוני אנרגטי דיור עוני אנרגטי האחריות לטיפול בעוני ביטחון תזונתי -אי תעסוקהדיור קשישים חינוך והשכלה חינוך והשכלה בריאות קשישים האחריות לטיפול בעוני תנאי מחיה עלות המחיה בישראל דיור עוני אנרגטי בריאות בריאות תעסוקה האחריות לטיפול בעוני ביטחון תזונתי-אי עוני אנרגטי עלות המחיה בישראל עוני אנרגטי תעסוקה דיור חינוך והשכלה חינוך והשכלה קשישים ביטחון תזונתי-אי תנאי מחיה האחריות לטיפול בעוני דיור תנאי מחיה קשישים בריאות בריאות חינוך והשכלה בריאות עוני אנרגטי בריאות תעסוקה דיור תעסוקה ביטחון תזונתי-אי תעסוקה תעסוקה ביטחון תזונתי-אי ביטחון תזונתי-אי ביטחון תזונתי-אי קשישים עוני אנרגטי האחריות לטיפול בעוני האחריות לטיפול בעוני עוני אנרגטי ביטחון תזונתי -אי תנאי מחיה דיור תנאי מחיה תעסוקה קשישים עלות המחיה בישראל עלות המחיה בישראל חינוך והשכלה דיור חינוך והשכלה בריאות עוני אנרגטי בריאות תעסוקה דיור תעסוקה ביטחון תזונתי-אי ביטחון תזונתי-אי קשישים עוני אנרגטי האחריות לטיפול בעוני האחריות לטיפול בעוני עוני אנרגטי ביטחון תזונתי -אי תנאי מחיה דיור תנאי מחיה תעסוקה קשישים עלות המחיה בישראל חינוך והשכלה דיור דיור עוני אנרגטי בריאות בריאות תעסוקה תעסוקה האחריות לטיפול בעוני ביטחון תזונתי-אי עוני אנרגטי עלות המחיה בישראל עוני אנרגטי תעסוקה דיור עלות המחיה בישראל חינוך והשכלה עלות המחיה בישראל חינוך והשכלה חינוך והשכלה חינוך והשכלה עלות המחיה בישראל תעסוקה עוני אנרגטי תנאי מחיה תנאי מחיה 2 2023 דו״ח העוני האלטרנטיבי נושאים תפילה לשלום חיילנו להשבת כל החטופים בבטחה להחלמה מהירה של הפצועים לחוסן של המשפחות השכולות לשיקום הביטחון האישי, האמון והערכים המשותפים ולחיבור מחדש של חלקי החברה הישראלית יחד נתגבר. 3ארגון לתת תוכן עניינים 4דו"ח העוני האלטרנטיבי 4ארגון לתת 5מהות הדו"ח ומטרותיו 6 להחזיר את הפריפריה למרכז | ז'יל דרמון 8מלחמה ועוני | ערן וינטרוב 10מתודולוגיה 15עיקרי הנתונים 21השפעות המלחמה על העוני 25תפיסות הציבור בעקבות המלחמה 28 השלכות על תחומי החיים 36 "עמותות המזון בעת "חרבות ברזל 39 תנאי מחיה 43 הכנסות והוצאות 46הגורמים למצוקה הכלכלית ומאפייניה 49השפעות עליית המחירים 51בין ייאוש לתקווה 53ביטחון תזונתי-אי 57 2023 ישראל- ביטחון תזונתי-אי 58 נתמכים- תמונת מצב 61 ילדי הנתמכים- תמונת מצב 63סיוע במזון 65דיור 69תנאי הדיור 71נטל ההוצאה 73חינוך והשכלה 77שוויון הזדמנויות בחינוך-אי 79רמת ההשכלה 81 בריאות 85מחלות עוני 87ויתורים על שירותים רפואיים 91תעסוקה 95תעסוקה-תעסוקה ואי 98 ביטחון סוציאלי 99(אי) מיצוי זכויות 103עוני אנרגטי 107 עוני אנרגטי בקרב הנתמכים 110אומדן למחסור אנרגטי 111קשישים 114 אומדן לעוני בקרב הקשישים הנתמכים 120 רווחה ואיכות החיים 121עלות המחיה בישראל 123 מתודולוגיה 124 עלות מינימלית-קו העוני האלטרנטיבי 128 עלות קיום נורמטיבית 130ממצאים עיקריים 135האחריות לטיפול בעוני 139חברתית לצמצום העוני-מדיניות מאקרו 140תפיסות הציבור לגבי הטיפול בעוני 144 תפיסות כלליות לגבי עוני בישראל 145 מאפייני הפעילות של עמותות המזון 149יוקר המחיה, מימון ותמיכה 151 תפיסות מנהלי העמותות 152רשימת עמותות שותפות 158תודות 4 2023 דו״ח העוני האלטרנטיבי ארגון לתת שנים כארגון גג ובנק מזון ארצי, משפיע ומרכזי, אשר זוכה לתמיכה 27 לתת פועל מזה-לתת ביטחון תזונתי יישובים 125- עמותות סיוע הפועלות ב210-רחבה של החברה האזרחית בישראל, משתף פעולה עם רשת של כ ביטחון תזונתי.- משפחות באי95,000-בכל הארץ ובכל המגזרים, ויחד תומך ומעניק סיוע שוטף וקבוע לכ הצלת מוצרי מזון המיועדים להשמדה וראויים למאכל, מחברות יצרניות ורשתות קמעונאיות. -הצלת מזון הצלת המזון נעשית במודל יעיל כלכלית, חברתית וסביבתית, המאפשר למנף את ההשקעה הכספית, כך שעל כל שקל שמושקע בתפעול ולוגיסטיקה, ניתן להציל מזון בשווי של עשרה שקלים, וכך למקסם את המשאבים ביטחון תזונתי.-הקיימים ולתמוך במשפחות רבות יותר שחיות באי ארגון הנוער של לתת המחנך את בני ובנות הנוער בישראל להתנדבות כדרך חיים, מפתח מנהיגות -נוער לתת ומעודד יזמות חברתית. תוכנית הוליסטית המעניקה מעטפת תמיכה פיזית וחברתית לניצולי שואה נזקקים. -לתת סיוע לחיים המעבדה החברתית עורכת מחקרי שטח, בוחנת את מודל ההתערבות האפקטיבי לצמצום -המעבדה החברתית ביטחון תזונתי ועוני ומפתחת פתרונות חדשניים ופורצי דרך.-אי העלאת המודעות החברתית והובלת שינוי בסדר העדיפויות הלאומי באמצעות פעולות יזומות, -שינוי מדיניות שנים.21 לרבות סנגור, קידום חקיקה, ייזום קמפיינים ומיצגים ציבוריים ופרסום דו"ח העוני האלטרנטיבי, מזה מצבים של אסונות טבע 25- התמחות בפעילות סיוע חירום, בין היתר, פעל הארגון ב-פעילות סיוע חירום ומלחמות אזרחים בעולם וכן בישראל במצבי חירום רבים, ביניהם: מלחמת לבנון השנייה, מבצע צוק איתן, מגפת הקורונה וכעת במלחמת חרבות ברזל. ייעוד סיוע הומניטרי ישראלי, נוסד במטרה לפעול לצמצום העוני למען יצירת חברה צודקת וטובה - ארגון לתת יותר, על ידי: סיוע לאוכלוסיות במצוקה על בסיס אוניברסלי, הנעת החברה האזרחית לערבות הדדית ונתינה והובלת שינוי בסדר העדיפויות הלאומי. תחומי פעילות ארגון לתת יוזם ומפעיל תוכניות בתחומים שונים: 5ארגון לתת מהות הדו"ח ומטרותיו במספר של דו"ח העוני האלטרנטיבי, המשקפת את המגמות העדכניות ביותר בנושא עוני 21-זוהי המהדורה ה 210-, כפי שמכירים אותן בארגון לתת, הפועל בכל הארץ בשיתוף פעולה עם כ2023 ביטחון תזונתי בישראל-ואי עמותות מקומיות וארגוני סיוע. זהו מסמך ייחודי, המשרטט תמונת מצב עדכנית של העוני, המצוקה הכלכלית והפערים החברתיים. הדו"ח מהווה כלי אלטרנטיבי להיכרות והבנה של תופעת העוני. בשונה מדו"חות סטטיסטיים רשמיים, הוא משקף את הפן האנושי של העוני, באמצעות ראייה רחבה וניתוח מעמיק של מגמות מחד, ומתן ביטוי לקולם של האנשים והמשפחות המקבלות סיוע והעמותות התומכות בהם, מאידך. חלקו הארי של הדו"ח נכתב לפני פרוץ המלחמה, וכולל פרקים המתארים את הקשיים בהם נתונים נתמכי הסיוע (משפחות ופרטים המקבלים סיוע מהעמותות השותפות של לתת), לרבות הנתמכים הקשישים, והוויתורים המשמעותיים אותם הם נאלצים לעשות בהיבטים שונים בחייהם, הקשורים לביטחון תזונתי, חינוך, בריאות, תעסוקה, דיור, עוני אנרגטי והיכולת להתמודד עם יוקר המחיה. נכתב בעקבות פרוץ מלחמת חרבות ברזל. -) השפעות המלחמה על העוני1 :השנה נוספו שני פרקים ייחודיים כלכליים בחייהם של האזרחים -מטרת הפרק לתאר את ההשפעות הראשוניות של המלחמה על היבטים חברתיים בשיתוף SFI מחקר כלכלי שנכתב על ידי קבוצת-) עלות המחיה בישראל2 .בעורף בכלל ועל הנתמכים בפרט מחלקת המחקר של ארגון לתת, הכולל אומדן של העלות המינימלית הדרושה למתן מענה לצרכים הבסיסיים ("קו העוני האלטרנטיבי") וכן, אומדן לעלות הנדרשת לקיום נורמטיבי. דו"ח העוני האלטרנטיבי מפורסם על ידי ארגון לתת, על מנת לחשוף את החברה הישראלית באופן ישיר ואותנטי למשמעות האנושית של החיים בעוני. החברה מכירה בדרך כלל את העוני מרחוק, בעיקר דרך התקשורת או בהסתמכות על תפיסות רווחות או דעות קדומות. הדו"ח נועד לשתף את הציבור בגורמים לעוני, במאפייניו ובחסמים המקשים להיחלץ ממנו, הנובעים בעיקר ממדיניות המנטרלת את היכולת של האנשים החיים בעוני לעשות כן. כמו כן, מבקש הדו"ח לשמש אמצעי לחץ על מקבלי ההחלטות בממשלה ובכנסת, על מנת לאתגר את המדינה לדאוג לרווחת אזרחי המדינה ולפעול באופן יסודי ועקבי לצמצום העוני ואי - לממש את תפקידה ואחריותה הביטחון התזונתי. אנו בארגון לתת סבורים כי חובתה של ממשלת ישראל להציב את העוני והפערים החברתיים במקום גבוה בסדר העדיפויות הלאומי. יוקר המחיה, עליית האינפלציה והריבית וההשלכות הצפויות כתוצאה מהמלחמה, מחייבים יותר מתמיד הקצאת משאבים מתאימים, גיבוש תוכנית ממשלתית והקמת גוף לאומי למאבק בעוני. חודשים חלפו מאז תחילת המלחמה, ונדמה שהמחדל של השבעה באוקטובר אינו מנותק מהעובדה שבמאבק כלכלי בפריפריה הפסדנו כבר לפני שנים רבות. בעשרים השנים האחרונות קיבלנו כנורמה את -החברתי הימצאותם של יישובי הדרום תחת איום מתמיד של ירי טילים או פשיטות של חמאס, אך לא פחות מכך את הימצאותם במצב של מצוקה כלכלית והזנחה מתמשכת מצד הממשלה. ימים ספורים אחרי המאורעות, הגעתי לאופקים במסגרת ביקור של ארגון לתת אשר נועד להעריך את היקף הצרכים של תושבי העיר. כשצעדתי ברחובות העיר, ראיתי את שאריות הדם על המדרכות, חשתי את הכאב וההלם של התושבים, ונחשפתי שוב לעוני השורר בשכונות. לא יכולתי שלא לחשוב על העובדה המצערת שחלק מאלו שהיו מהיעדים הראשונים של המתקפה ונאלצו לשלם בחייהם, הם גם אלו שמשלמים לאורך שנים את המחיר הכבד של הזנחה בתחום הביטחון החברתי. די היה במבט כדי להבין שהמצוקה הביטחונית וזו החברתית חברו למצוקה אחת. בהתרגשות רבה פגשנו במהלך אותו ביקור את שניאור, נציג של עמותה שותפה שלנו, שחרף הפחד והזעזוע העמוק פועל באומץ יוצא דופן במטרה לענות על הצרכים הדחופים ביותר של תושבי אופקים ולהפיח תקווה באנשים שנשארו בעיר למרות הכול. ההתרגשות ליוותה אותנו גם כשבכינו יחד עם דוד, מתנדב נאמן של שניאור, כאשר הוא סיפר לנו על בנו שהיה שוטר עז רוח ונפל בעודו מנסה להגן על עירו מפני מחבלי חמאס. אופקים, "השטח המת" של המדיניות הציבורית בישראל, סימלה בביקור הזה את החוב המוסרי האינסופי שאנו חבים יותר מתמיד לתושבים בערי הפריפריה בכלל, ובפריפריה הדרומיות בפרט, כגון שדרות ונתיבות. חוב אינסופי על כך שהפקרנו אותם ביטחונית, כלכלית וחברתית כאחד. לעומת זאת, ההתגייסות המופלאה של החברה האזרחית כדי לתמוך בתושבי הדרום למן שעות המלחמה הראשונות העניקה לנו קרני אור ראשונות של תקווה אחרי חודשים רבים של מאבקים חברתיים פנימיים, ובייחוד אחרי הטרגדיה של השבעה באוקטובר. נראים בעיני יתר אזרחי המדינה. בבת אחת הם -בבת אחת חדלו תושבי הפריפריה הדרומית להיות בלתי הפסיקו להיות השקופים הנצחיים בהיסטוריה המודרנית של מדינת ישראל. יש לקוות שלא מדובר בתופעה חולפת, שכן הזדמנות היסטורית לתקן את טעויותינו עומדת לפנינו. מעבר להבעת סולידריות עם תושבי הפריפריה בדרום ובצפון, מדובר גם בהזדמנות להכות על חטאי העבר -ולשקם סוף סוף את יחסנו אל הפריפריה של המדינה באמצעות פעולות שייצרו שינוי מהותי במציאות היום יומית של התושבים שם. לפיכך, אסור לתוכניות השיקום של הדרום להסתפק ב"תיקון" המארג החברתי של 6 2023 דו״ח העוני האלטרנטיבי להחזיר את הפריפריה למרכז ז'יל דרמון | נשיא ומייסד ארגון לתת 7ארגון לתת הפריפריה; הפעם, יש לשנות מן היסוד את תנאי החיים של קרוב למיליון תושבים שהינם בין השכבות המוחלשות ביותר בארצנו. הפעם, יש להעניק לאזרחים ולאזרחיות שלנו סביבה סוציאלית בטוחה וראויה לשמה. פירושו של דבר הוא מערכת בריאות איכותית המסוגלת לתת מענה בזמן ומרחק סבירים, מערכת חינוך טובה, שהיא המנוע האמיתי לניידּות ולהתפתחות חברתית; מרכזי תעסוקה ראויים לשמם שיאפשרו לבער את האבטלה הכרונית וגם יאפשרו גישה לתרבות בת ערך. בקיצור, יש להחזיר את הפריפריה למרכז ולמגר את העוני. הצלחתה של תוכנית כזו היא בה בעת הזדמנות פז לפייס בין מנגנוני המדינה לאזרחיה. מדינה שנפקדה לחלוטין בימי המלחמה הראשונים, ושהוכיחה פעם אחת יותר מדי שהיא כושלת בהתמודדותה עם מצבי חירום ועם משברים בסדר גודל כזה. אם מאמצי השיקום יתמקדו לא רק בשיקום פיזי של המבנים ההרוסים אלא בשינוי הוליסטי בכלל המערכות שהוזכרו לעיל, יהיה זה ביטוי לכינונה מחדש של הרשות המבצעת ככוח המחולל שינוי בחיי התושבים, כמו גם, אני מקווה, שיקום האמון שרוחשים הישראלים והישראליות למדינתם, מעבר לכל מאבק פוליטי. אמון שבלעדיו אין לנו סיכוי לגבור על האתגרים שמצפים לנו בשנים הבאות, מבית ומחוץ. אולם, אם התוכניות השאפתניות הללו יתבררו ככישלון, אם פרץ הסולידריות כלפי תושבי הפריפריה ייעלם בקרוב, יהיה בכך משום ניצחון לאויבינו עוד בטרם נורתה הירייה האחרונה. בתרחיש שכזה, גם צה"ל שהפגין את עליונותו במערכה הצבאית והמוסרית, לא יוכל למנוע את התפוררות המארג החברתי הישראלי; יהיה זה ניצחון צבאי על פני עיי החורבות של החברה. מידה של עם, אשר מצא ביטוי - אני רוצה להאמין שמקרה בוחן מדהים זה של חוסן לאומי, יחיד במינו בקנה בעוצמת התגובה וביעילות שהפגינה החברה האזרחית, יציין את תחילתו של עידן חדש עבורה: נקודת האפס של פרק חדש בהיסטוריה, שעלינו לכתוב במונחים של ערכי סולידריות, כבוד הדדי ועשייה למען טובת הכלל. לכן השנה, יותר מבכל שנה אחרת, הכרחי לקרוא במלוא תשומת הלב את תוצאות דו"ח העוני האלטרנטיבי , כדי להכין את עולם המחר.2023 לשנת עוד ידובר רבות במחדל הבלתי נתפס, שהוביל לאסון הנורא ולזוועות המבעיתות שפקדו אותנו בסמוך לציון חמישים שנה למלחמת יום הכיפורים, ושאיתם ניאלץ להתמודד בחמישים שנים הבאות. גם בזירה האזרחית נוכחנו, ולא בפעם הראשונה, שתשתיות חסרות ומערכות שאינן פועלות בשגרה, לא יכולות לתפקד בחירום. בשעה שכאוס, אין אונים, אובדן שליטה, בירוקרטיה, חוסר מנהיגות והיעדרות גורם מתכלל אפיינו את זרועות השלטון המרכזי, תפסו את המקום במהירות וביעילות ארגוני החברה האזרחית. חמור מכך, לא רק שהממשלה נפקדה מהאירוע, היא אפילו טרם הקצתה מימון כלשהו לארגונים שמחליפים אותה במילוי תפקידה. אבל הישראלים לא חיכו למדינה שתציל אותם. רק אצלנו בלתת, גויסו וחולקו לעשרות אלפי מפונים, חיילים חבילות מזון, מוצרי היגיינה, שמיכות וציוד חורף, ילקוטים וערכות לביה"ס, - ואוכלוסיות שנפגעו מהמלחמה ביגוד, אוהלים, ציוד טקטי, מזון לתינוקות וסיוע נוסף בשווי עשרות מיליוני שקלים, הודות להתנדבות של אלפים ולתרומות מהציבור, מחברות עסקיות ומקרנות פילנתרופיות. אי אפשר להמשיך כך. תקציב המדינה חייב לכלול מענה לביטחון תזונתי ולמילוי שאר הצרכים הבסיסיים, ועכשיו ביתר שאת. נכנסנו למלחמה בשנים של משבר כלכלי אחרי הקורונה ובתקופה בה יוקר המחיה, האינפלציה והריבית במשק בשיא. עלות המערכה הצבאית, המיתון הצפוי ותקופת השיקום הארוכה, יביאו בין היתר להעמקת הפערים החברתיים ולהחרפת העוני. עוני הוא מושג מופשט. דימויים ותפיסות מוקדמות מעצבות את התודעה שלנו ויש גם מספר ששומעים אחת לשנה, על אנשים שנמצאים "מתחת לקו העוני". עובדים לפי נוסחה מקובלת, מחשבים חמישים אחוז מההכנסה החציונית נטו המהווה את ההכנסה הפנויה ואז מותחים קו. מי שמתחת עני, ומי שמעל כבר לא? במהלך שני העשורים האחרונים פעלנו כדי להמחיש את המשמעות של החיים בעוני באמצעות הדו"ח הזה וכבר לפני עשר שנים פיתחנו את המדד הרב ממדי, שנשען על תפיסה שהעוני מורכב ממחסור בחמישה ממדים הדרושים לקיום בסיסי. השנה, אנחנו עושים צעד נוסף במסע אל תודעת העוני והדרכים להתמודד עם התופעה החברתית שנתפסה כבעיה החמורה ביותר לטיפול, עד שהודחה על ידי הקיטוב והפילוג בתוכנו. בשעה שתנועת המלחציים של יוקר המחיה מחמירה ומעמיקה את המצוקה הכלכלית וגורמת להיווצרות עניים חדשים, הגיעה העת למתוח את קו העוני האלטרנטיבי, היינו להגדיר מה הסכום המינימלי החודשי הדרוש למשפחה על מנת לתת מענה לצרכים הבסיסיים הדרושים לקיום. זאת אומרת לשרטט קו פחות תיאורטי ויותר בשביל לא להיות "מתחת לקו", וכדי לא להיחשב 2023 תכלס, כמה כסף צריך במציאות של ישראל- מעשי עני. לא הסתפקנו בכך, ובמסגרת המחקר שערכנו ביררנו גם מהי העלות הנדרשת למחיה בכבוד. או במילים עלות לקיום נורמטיבי.- שלנו השלב הראשון ב"סולם" שהתגלה בפנינו מייצג את קו העוני הרשמי, התיאורטי. שלב אחד מעליו קו העוני האלטרנטיבי, המגדיר את המינימום הנדרש למילוי הצרכים הבסיסיים והשלב הבא מבטא את העלות הדרושה 8 2023 דו״ח העוני האלטרנטיבי מלחמה ועוני ערן וינטרוב | מנכ"ל ארגון לתת 9ארגון לתת המקום אליו אנחנו צריכים לשאוף עבור כל אדם וכל משפחה. אורח חיים ממוצע שמאפשר - לקיום נורמטיבי לא רק לשרוד, אלא להתקיים באופן ראוי. זה אומר להיות בביטחון תזונתי ולא להיאלץ לעשות ויתורים בין אוכל לתרופות או בין תשלום שכ"ד לבין תיקון הגג הדולף. להיות מסוגל לשלם את חשבון החשמל כדי להדליק מזגן בקיץ או רדיאטור בחורף, בלי לחשוש שחשבון הבנק ייחסם. שלילדים שלך יהיו את הספרים והציוד לבית הספר, ומחשב ואינטרנט בבית וגם שתוכל לקחת עבורם מורה פרטי אם הם מתקשים במתמטיקה. לשלוח אותם לחוג העשרה, כך שיוכלו לממש את הכישרון ואת הפוטנציאל שטמונים בהם, וגם לשאוף לצמצום פערים ולחתור לשוויון הזדמנויות. הרעיון הוא להסכים שדברים אלה הם לא מותרות, אלא מבטאים נורמה ראויה של חיים בחברה מתוקנת. אנחנו מניחים את נקודת המבט הזו כמצע לתחילתו של דיון ציבורי, כך שנוכל להגיע להסכמה רחבה ביחס לאמות המידה לחיים נורמליים, שתהיינה מקובלות על רוב החברה הישראלית. השיח המעודכן הזה, יאפשר לכולנו ובעיקר למקבלי ההחלטות, להבין מהם היעדים שאנחנו צריכים להציב על מנת לשפר את מצבן של אוכלוסיות מוחלשות, ומה התשתיות שיש לבנות בכדי לצמצם את העוני. אבל לא במטרה לחצות את קו העוני הרשמי ואפילו לא את קו העוני האלטרנטיבי, אלא להגיע לרף הראוי הדרוש לקיום נורמטיבי. אפשר לעשות את זה מיד בסיום התחקירים, בשבע אחרי המלחמה, אבל לא נוכל להרשות לעצמנו שנים נוספות של סדר כלכלי לקוי, שמשאיר חלקים גדולים מאיתנו מאחור, ופוגע בערך הערבות ההדדית שאנחנו -עדיפויות חברתי כה זקוקים לו כדי להשתקם, להחלים ולצמוח מחדש. 10 2023 דו״ח העוני האלטרנטיבי מתודולוגיה דו"ח העוני האלטרנטיבי הינו מסמך ייחודי אשר משרטט תמונת מצב של העוני והפערים החברתיים בישראל . לאור המלחמה, נוספו שני סקרים לדו"ח, אשר מבוסס על אינטגרציה בין ממצאים שנאספו 2023 :באמצעות חמישה מחקרים וסקרים עיקריים , בעקבות מלחמת 2023 ונובמבר2023 אוגוסט-המחקרים נערכו במהלך החודשים יולי חרבות ברזל. הכנת השאלונים, איסוף הנתונים, בדיקת הממצאים והצגתם נערכו על שהינה חברת מחקר rotem ar. ידי מחלקת המחקר ושינוי מדיניות של ארגון לתת, בליווי וייעוץ של מכון המחקר ואנליזה בבעלותו וניהולו של ד"ר אריה רותם. את המחקר עבור הדו"ח הובילו ד"ר אריה רותם, מרים חונן וגל ששי. מחקר נתמכי הסיוע 1,358 מחקר נרחב בתחומי חיים שונים שנערך בקרב משפחות/פרטים החיים בעוני ומקבלים סיוע במזון מארגון לתת באמצעות רשת העמותות השותפות. מגמות הסיוע בעמותות המזון מנהלי עמותות הסיוע, הפועלות107 מחקר בקרב בשיתוף עם ארגון לתת, אשר נועד לבחון את מגמות העוני, התהליכים בשטח והצרכים הקיימים. בעקבות 87 מלחמת חרבות ברזל נערך מחקר נוסף בקרב מנהלי עמותות. ממדי-מדד העוני הרב עבור ארגון לתת, ומודדERI כלי שפותח על ידי מכון משקי 500 את היקף העוני ועומקו בקרב מדגם של בית מהציבור הרחב, אשר מהווים מדגם מייצג. השנה לא חושב המדד אך הסקר הועבר על מנת לאפשר השוואה בין הנתמכים לאוכלוסייה הכללית. אומדן עלות המחיה בישראל מחקר חדש אודות עלויות המחיה המינימליות והנורמטיביות בישראל. עלות חודשית מינימלית נפשות על מנת לתת 4 הנדרשת לנפש ולמשפחה בת מענה לצרכים הבסיסיים הדרושים לקיום, וכן עלות נורמטיבית הנדרשת למחיה בכבוד. המחקר פותח SFI )Social Finance Israel( על ידי קבוצת בשיתוף מחלקת המחקר של ארגון לתת. פרוט אודות המתודולוגיה מופיע בפרק עלות המחיה בישראל וכן באתר לתת. מחקר תפיסות הציבור סקר אשר מטרתו לבחון את תפיסות הציבור הרחב בנושא עוני בחברה הישראלית והאחריות לטיפול ומעלה, 18 נדגמים בגילי507 בו. הסקר נערך בקרב אשר מהווים מדגם מייצג של החברה הישראלית. בעקבות מלחמת חרבות ברזל נערך סקר נוסף בקרב נדגמים. 503 11מתודולוגיה מחקר נתמכי הסיוע היבטים שונים של החיים בעוני מנקודת מבטם של נתמכי סיוע הנעזרים בארגון לתת פרטים ומשפחות המקבלים סיוע מעמותות 1,358 מחקר נתמכי הסיוע נערך באמצעות שאלון, בקרב מדגם של המזון השותפות של ארגון לתת. המענה על הסקר נעשה במילוי עצמי על ידי המרואיינים ובמקרה הצורך באמצעות עזרה של נציגי העמותות השותפות. הסקר הועבר בשלוש שפות: עברית, ערבית ורוסית. 2.7% -/+ . טעות הדגימה המרבית עבור מדגם זה היא2023 אוגוסט-הנתונים נאספו במהלך החודשים יולי בהתאם לרמות הביטחון המקובלות. המידע שנאסף היווה בסיס למחקר שמטרתו לשקף את שגרת החיים ואת חוויותיהם האישיות של הנתמכים. שגרה זו לרוב אינה מוכרת לציבור הרחב וגם לא למעצבי ומקבלי ההחלטות בממשלה. מין גבר32.3% אישה67.7% גיל24-18 1.5% 34-25 12.2% 44-35 24.3% 54-45 23.3% 64-55 16.5% ומעלה65 22.2% דת יהודי/ה75.3% מוסלמי/ת18.1% נוצרי/ת3.3% דרוזי/ת1.3% חסר דת2% הגדרה דתית חילוני/ת26.9% מסורתי/ת35.1% דתי/ת22.6% )דתי/ת מאוד (חרדי/ת15.4% אזור גאוגרפי חיפה והצפון32.2% השרון12.8% המרכז והסביבה20.6% ירושלים והסביבה10.3% השפלה והדרום24.1% דמוגרפיים של המשיבים במחקר נתמכי הסיוע-מאפיינים סוציו 12 2023 דו״ח העוני האלטרנטיבי ומעלה, המקבלים67 ומעלה וגברים בגיל62 הינם קשישים (נתמכים ותיקים), נשים בגיל309 ,מתוך כלל הנתמכים סיוע דרך העמותות השותפות. פרופיל הקשישים שהשתתפו במחקר נתמכי הסיוע הוותיקים מין גבר33.9% אישה66.1% גיל69-62 33.3% 79-70 46.6% ומעלה80 20.1% דת יהודי/ה88% מוסלמי/ת5.3% נוצרי/ת2.3% דרוזי/ת1.7% חסר דת2.7% הגדרה דתית חילוני/ת34.7% מסורתי/ת42.8% דתי/ת17.8% )דתי/ת מאוד (חרדי/ת4.7% אזור גאוגרפי חיפה והצפון33.9% השרון10.3% המרכז והסביבה26.6% ירושלים והסביבה6.3% השפלה והדרום22.9% דמוגרפיים של המשיבים הקשישים במחקר נתמכי הסיוע-מאפיינים סוציו תופעת העוני מנקודת מבטם של מנהלי העמותות מחקר מגמות הסיוע בוחן את השינויים בתופעת העוני בישראל באמצעות סקר שנערך בעמותות המזון, בקרב מנהלי ארגונים ועמותות סיוע (עמותות מזון, אגפים לשירותים חברתיים ובתי תמחוי) הפועלים באופן 107 .2023 אוגוסט-קבוע ומייצגים את כלל המגזרים בחברה הישראלית. הנתונים נאספו במהלך החודשים יולי , בהתאם לרמות הביטחון המקובלות.4.7% -/+ טעות הדגימה המרבית עבור מדגם זה היא ביטחון תזונתי בפרט, מהווים מקור ישיר ועדכני -ארגונים העוסקים בסיוע לאוכלוסיות החיות בעוני בכלל ובאי לעדות אותנטית המשקפת את המציאות המורכבת עמה מתמודדים האנשים החיים בעוני ואת האתגרים הייחודיים של מנהלי עמותות המזון וארגוני הסיוע. נקודת מבטה של החברה האזרחית חיונית לשם הצגת תמונת מצב מקיפה על מגמות העוני בישראל, ועל כן אנו מביאים אותה בדו"ח זה. בנובמבר כדי להראות 19-12 מנהלי עמותות, במהלך87 בעקבות מלחמת חרבות ברזל נערך סקר נוסף בקרב את התמורות שחלו במאפייני הסיוע כתוצאה מהמלחמה. מגמות הסיוע בעמותות המזון 13מתודולוגיה דמוגרפיים של המשיבים מקרב הציבור הרחב-מאפיינים סוציו ממדי -במדד העוני הרב ממדי-מדד העוני הרב ,בחינה שנערכה בקרב האוכלוסייה הכללית שמטרתה לבחון את שיעור המשפחות החיות בעוני ביטחון תזונתי בישראל. השנה לא נערך האומדן, אך הועבר הסקר על מנת -במצוקה כלכלית ובאי להשוות את ממצאיו לאוכלוסייה הכללית. ומעלה הכולל את כל המגזרים בחברה 18 נדגמים בגילי500 סקר טלפוני ואינטרנטי בקרב מדגם מייצג של , בהתאם לרמות הביטחון המקובלות. 4.5% -/+ הישראלית. טעות הדגימה המרבית עבור מדגם זה היא .2023 הנתונים נאספו במהלך יולי המחקר מהווה כלי למדידת העוני ועומקו בקרב הציבור הרחב באמצעות ניתוח מידת המחסור ביחס לצרכים הבסיסיים. המחקר כולל שאלות הבוחנות את הוויתורים שנעשו בתחומי דיור, חינוך והשכלה, ביטחון תזונתי, יוקר המחיה ובריאות. גיל24-18 5% 34-25 18.2% 44-35 23.6% 54-45 17.8% 64-55 15.6% ומעלה65 19.8% דת יהודי/ה80% מוסלמי/ת15.4% נוצרי/ת2.4% דרוזי/ת2.2% הגדרה דתית חילוני/ת50.7% מסורתי/ת29.8% דתי/ת10.5% )דתי/ת מאוד (חרדי/ת9% אזור גאוגרפי חיפה והצפון32.2% השרון6% המרכז והסביבה28.6% ירושלים והסביבה11% השפלה והדרום22.2% 14 2023 דו״ח העוני האלטרנטיבי סקר שנערך בקרב האוכלוסייה הכללית ומטרתו לבחון את עמדות הציבור ביחס לעוני ולפערים החברתיים בישראל. ומעלה הכולל את כל המגזרים בחברה 18 נדגמים בגילי507 סקר טלפוני ואינטרנטי בקרב מדגם מייצג של , בהתאם לרמות הביטחון המקובלות. 4.5% -/+ הישראלית. טעות הדגימה המרבית עבור מדגם זה היא .2023 הנתונים נאספו במהלך אוגוסט ממצאי הסקר מתארים את הדעות, העמדות והתפיסות של אזרחי ישראל ביחס לתופעת העוני, היקפה ומדיניות הטיפול בה. בעקבות המלחמה נערך סקר תפיסות הציבור בנוגע לעוני בזמן מלחמת "חרבות ברזל". הסקר נערך ומעלה הכולל את כל המגזרים בחברה הישראלית. טעות הדגימה 18 נדגמים בגילי503 בקרב מדגם מייצג של .2023 , בהתאם לרמות הביטחון המקובלות. הנתונים נאספו במהלך נובמבר4.5% -/+ המרבית עבור מדגם זה היא מחקר תפיסות הציבור סקר שנתי חרבות ברזל מין גבר49.9% 50.3% אישה50.1% 49.7% גיל 24-18 12.6% 13.1% 34-25 22.1% 21.9% 44-35 22.1% 22.7% 54-45 17.4% 17.1% 64-55 15% 14.7% ומעלה65 10.8% 10.5% דת יהודי/ה79.4% 79.5% ערבי/ה נוצרי/ת2.6% 2.6% ערבי/ה מוסלמי/ת15.6% 15.7% דרוזי/ת2.4% 2.2% סקר שנתי חרבות ברזל הגדרה דתית חילוני/ת45.9% 46.3% מסורתי/ת32% 32% דתי/ת12.9% 12.7% )דתי/ת מאוד(חרדי/ת9.2% 9% אזור גאוגרפי חיפה והצפון33% 32.7% השרון10.3% 9.7% המרכז והסביבה30.2% 30.6% ירושלים והסביבה10.5% 10.3% השפלה והדרום16% 16.7% דמוגרפיים של המשיבים מקרב הציבור הרחב- מאפיינים סוציו בסקר תפיסות הציבור השנתי ובסקר תפיסות הציבור "חרבות ברזל" עיקרי הנתונים עלות המחיה בישראל ; 2021-שוויון בהכנסות-* מתוך דו"ח ממדי העוני והאי 2023 ; מתוקנן למחירי2023 ,המוסד לביטוח לאומי נפש קו העוני ביטוח לאומי* ₪ 8,259 עלות קיום נורמטיבית (מחיה בכבוד) קו העוני האלטרנטיבי (עלות מחיה מינימלית) ₪ 5,107 ₪ 3,851 ₪ 21,143 עלות קיום נורמטיבית (מחיה בכבוד) קו העוני האלטרנטיבי (עלות מחיה מינימלית) קו העוני ביטוח לאומי* משק בית ילדים)2 , הורים2( ₪ 12,938 ₪ 9,859 עיקרי הנתונים 15 16 2023 דו״ח העוני האלטרנטיבי תנאי מחיה ₪ 9,529 ההוצאה החודשית הממוצעת של משפחה נתמכת 1.6 , והיא גבוהה פי₪ 9,529 סיוע עומדת על )₪ 5,938( מההכנסה החודשית הממוצעת שלה 81.8% , מנתמכי הסיוע יש חוב לגורם כלשהו81.8%- ל )31.8%( מהאוכלוסייה הכללית2.6 פי 37.7% מהנתמכים חוו חסימה ו/או עיקול חשבון37.7% )10.6%( מהאוכלוסייה הכללית3.6 הבנק, פי 62.1% מנתמכי הסיוע מעידים כי מצבם הכלכלי62.1% הורע בשנה שחלפה 51.9% , מנתמכי הסיוע אינם מרוצים מחייהם51.9% מהאוכלוסייה הכללית27.8%-בהשוואה ל הגורם הראשון הנתמכים מעידים כי יוקר המחיה הוא הגורם ), 50.2%( הראשון למצוקתם הכלכלית ובמקום השני מחלה ו/או נכות שלהם או של מי )40.4%( ממשפחתם השפעות המלחמה על העוני 19.7% מהציבור מעידים שהכנסת משק הבית19.7% שלהם נפגעה כבר מתחילת המלחמה במידה רבה או רבה מאוד 45.5% מהציבור חוששים שיידרדרו למצוקה45.5% כלכלית בעקבות המלחמה 14.1% מהציבור סומכים כי הממשלה תמנע14.1% רק הידרדרות לעוני של אזרחים בעקבות המלחמה במידה רבה)8.7%- במידה רבה מאוד ו5.4%( 100% ממנהלי העמותות ציינו כי לא קיבלו סיוע100% כלשהו מהממשלה מאז פרוץ המלחמה, וזאת על אף שבממוצע העמותות הגדילו את כמות )58.1%( המשפחות הנתמכות ביותר ממחצית 9.1% ממנהלי העמותות סבורים כי הממשלה נותנת9.1% רק מענה לצרכים העולים מהשטח בעקבות המלחמה רוב ) הציבור מאמין כי בעקבות המלחמה 85.3%( רוב יגדל שיעור העניים משמעותית עיקרי הנתונים דיור כמחצית ) מהכנסתם הממוצעת של 45.3%( כמחצית )₪ 2,688( נתמכי הסיוע מופנית לדיור 9.6% מנתמכי הסיוע אין מקום מגורים קבוע9.6%- ל והם מתגוררים אצל בני משפחה או חברים, בבתי מחסה, או שהם חסרי קורת גג 20.8% מנתמכי הסיוע העידו שיש סיכוי גבוה או20.8% גבוה מאוד שייאלצו לפנות את מקום מגוריהם בשל הקושי לשלם שכר דירה או משכנתה, מהאוכלוסייה הכללית4.4%-בהשוואה ל 66.2% מנתמכי הסיוע העידו כי נמנעו מתיקון66.2% ליקויים חמורים בדירתם בשנה האחרונה מסיבות כלכליות 64.2% מנתמכי הסיוע ציינו כי הם או ילדיהם64.2% התביישו להזמין אורחים לביתם בעקבות תנאי הדיור והמצוקה הכלכלית 18.9% מנתמכי הסיוע נחשפו בסביבת מגוריהם18.9% לאנשים המשתמשים/סוחרים בסמים ביטחון תזונתי-אי 709,500 .ביטחון תזונתי חמור-) באי10.3%( 332,175 ביטחון תזונתי, מתוכן-) משפחות בישראל חיות באי22%( 709,500 ביטחון תזונתי-) מהילדים בישראל נמצאים באי36.1%( יותר משליש 50.9% מנתמכי הסיוע צמצמו או דילגו על50.9% העידו כי הם37.5%- ארוחות עקב מחסור כספי, ו או מבוגרים אחרים בביתם הגיעו לכדי תחושת רעב 78.7% מנתמכי הסיוע העידו כי האוכל שקנו לא78.7% ,הספיק ולא היה להם די כסף כדי לקנות יותר מהאוכלוסייה הכללית16.2%-בהשוואה ל 80% מנתמכי הסיוע דיווחו כי הוצאתם החודשית80% על מזון גדלה בשנה האחרונה כמחצית ) מנתמכי הסיוע נאלצו לוותר על 50.8%( כמחצית תחליפי חלב אם עבור תינוקם או לצמצם בכמות המומלצת בעקבות מצבם הכלכלי, בהשוואה מהאוכלוסייה הכללית11.5%-ל 17 18 2023 דו״ח העוני האלטרנטיבי בריאות חינוך והשכלה 70.4% מנתמכי הסיוע נאלצו לוותר על רכישת70.4% תרופות או טיפול רפואי נחוץ כי לא יכלו לשלם מהאוכלוסייה הכללית20.8%-עבורם, בהשוואה ל 79.3% מנתמכי הסיוע סובלים ממחלה כרונית79.3% מהאוכלוסייה הכללית40%-כלשהי, בהשוואה ל 28.1% יותר2.9 מנתמכי הסיוע חולים בסוכרת, פי28.1% )9.7%( בהשוואה לאוכלוסייה הכללית 4.6 פי מנתמכי הסיוע סובלים ממוגבלות נפשית, פי 17.2% )3.7%( יותר בהשוואה לאוכלוסייה הכללית4.6 58.9% מנתמכי הסיוע נזקקו לסיוע נפשי, מהם58.9% ) נאלצו לוותר על טיפול נפשי בשל85.7%( הרוב מצבם הכלכלי 56.5% מנתמכי הסיוע יש ביטוח בריאות בסיסי56.5%-ל בלבד של קופת החולים 73% מנתמכי הסיוע העידו כי בעקבות המצוקה73% הכלכלית נאלצו לוותר על רכישת ציוד לימודי בסיסי וספרי לימוד לבית הספר עבור ילדיהם, בלבד מהאוכלוסייה הכללית7.7%-בהשוואה ל 69.4% מנתמכי הסיוע אין מחשב זמין עבור69.4%-ל ילדיהם לצורכי למידה יותר ממחצית ) מנתמכי הסיוע לא הכניסו 53.4%( יותר ממחצית למסגרת חינוכית כיוון 3-0 ילד אחד או יותר בגילי שלא היו מסוגלים לעמוד בתשלומים הנדרשים 85.1% מנתמכי הסיוע העידו כי נאלצו לוותר על85.1% חוגים, פעילויות העשרה בבית הספר, טיולים והשתתפות בתנועות או ארגוני נוער עבור ילדיהם, משום שלא יכלו לשלם עבורם 24.1% מנתמכי הסיוע בעלי השכלה על תיכונית24.1% )(לימודי תעודה/לימודים אקדמיים כמחצית ) מנתמכי הסיוע מעידים כי אחד 47.2%( כמחצית או יותר מילדיהם נאלץ לעבוד בשל המצב הכלכלי עיקרי הנתונים תעסוקה עוני אנרגטי יותר ממחצית ) מנתמכי הסיוע מציינים כי 56.7%( יותר ממחצית מגבלה בריאותית מונעת מהם לעבוד או לשפר את מצבם התעסוקתי, במידה רבה או רבה מאוד 64.9% מהמשפחות נתמכות הסיוע בגיל64.9% בקרב העבודה יש לפחות מפרנס אחד 22.6% מנתמכי הסיוע העובדים סבורים כי יש סיכוי22.6% גבוה או גבוה מאוד שיאבדו את מקום עבודתם 60.1% מנתמכי סיוע שאינם מועסקים, נמצאים60.1% שנים3 במצב זה מעל 26.3% מהנתמכים מקבלים קצבת נכות עבורם26.3% ו/או עבור ילדיהם 43.2% מנתמכי הסיוע אינם מכירים כלל את43.2% זכויותיהם או מכירים אותן במידה מועטה 85.1% מנתמכי הסיוע85.1% ,על פי האומדן לעוני אנרגטי 38.3% נמצאים במצב של מחסור אנרגטי, מתוכם נמצאים במצב של מחסור אנרגטי חמור כמחצית ) מנתמכי הסיוע נותקו מחשמל 49.5%( כמחצית או קיבלו מכתב התראה לפני ניתוק במהלך השנה האחרונה 52.7% מנתמכי הסיוע לא יכולים להרשות לעצמם52.7% להפעיל אמצעי חימום/קירור בהתאם לצורכיהם 75.3% ) מנתמכי הסיוע22.7%( בביתם של יותר מחמישית היו פעמים 75.3%-מותקן מת"מ לחשמל, מהם ל בהם לא היה להם מספיק כסף להטעינו 45.4% מנתמכי הסיוע נאלצו לבחור באופן תדיר45.4% בין תשלום חשבון החשמל ובין רכישה של מוצרים בסיסיים כמו מזון או תרופות מרשם 21.6% מהנתמכים אין כלל אמצעי חימום/קירור21.6%-ל והם אינם יכולים להרשות לעצמם לקנות 19 20 2023 דו״ח העוני האלטרנטיבי קשישים 81.6% מהקשישים נתמכי הסיוע חיים בעוני, מהם81.6% בעוני חמור50.5% יותר משליש ) מהקשישים הנתמכים 35.5%( יותר משליש ביטחון תזונתי חמור -נמצאים באי 91.1% מנתמכי הסיוע הקשישים מעידים כי קצבת91.1% אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה אינה מאפשרת להם או מאפשרת להם באופן חלקי לחיות בכבוד 64% מנתמכי הסיוע הקשישים ויתרו על רכישת64% תרופות או טיפול רפואי משום שלא יכלו לשלם עבורם 62.4% מהנתמכים הקשישים נמנעו מתיקון ליקויים62.4% חמורים בדירתם מסיבות כלכליות 52.1% , מהנתמכים הקשישים אינם מרוצים מחייהם52.1% חוו תחושת בדידות (לעיתים קרובות או65.8%-ו מדי פעם) האחריות לטיפול בעוני 77.3% מהציבור מחזיקים בדעה כי הטיפול בבעיית77.3% העוני כלל לא נמצא בסדר העדיפות הלאומי של ממשלת ישראל או נמצא בסדר עדיפות נמוך רוב ) הציבור פסימי לגבי העתיד, ומעריך כי 76.5%( רוב בעוד עשר שנים שיעור העניים יגדל 79.5% מהציבור סבורים כי הממשלה אחראית על79.5% 10.3% טיפול באוכלוסיות החיות בעוני, עם זאת, רק חושבים שהממשלה מטפלת בפועל באוכלוסיות אלו 91.4% ממנהלי העמותות מדווחים כי במהלך שנת91.4% חל גידול בדרישת הנזקקים לסיוע במזון2023 בעקבות יוקר המחיה 3.3% בלבד3.3% התמיכה הממשלתית מהווה בממוצע מהמחזור החודשי של העמותות 81.8% ממנהלי העמותות מעריכים כי אין סיכוי או81.8% יש סיכוי נמוך שהממשלה תיקח אחריות מלאה על ביטחון תזונתי בשנים הקרובות-הטיפול באי השפעות המלחמה על העוני השפעות המלחמה על העוני ממנהלי העמותות ציינו כי לא 100% קיבלו סיוע כלשהו מהממשלה מאז פרוץ המלחמה, וזאת על אף שבממוצע העמותות הגדילו את כמות המשפחות )58.1%( הנתמכות ביותר ממחצית100% כחמישית ) מהציבור מעידים שהכנסת 19.7%( כחמישית משק הבית שלהם נפגעה כבר מתחילת המלחמה במידה רבה או רבה מאוד רוב ) הציבור 85.3%( רוב מאמין כי בעקבות המלחמה יגדל שיעור העניים (במידה משמעותית/מסוימת) 45.5% מהציבור חוששים45.5% שיידרדרו למצוקה כלכלית בעקבות המלחמה פחות משליש ) מהעמותות קיבלו 31%( פחות משליש סיוע מהרשות המקומית 14.1% מהציבור סומכים כי14.1% רק הממשלה תמנע הידרדרות לעוני של אזרחים בעקבות המלחמה 9.1% בלבד ממנהלי העמותות סבורים כי הממשלה נותנת9.1% מענה לצרכים העולים מהשטח בעקבות המלחמה פרצה בישראל מלחמה שלא ידענו כמותה, בעקבות מתקפת פתע2023 בשבעה באוקטובר רצחנית שביצעו ארגון הטרור חמאס וארגוני טרור נוספים, במהלכה נטבחו, נרצחו ונחטפו אנשי כוחות ביטחון והצלה, חיילים ואזרחים, ביניהם ילדים, נשים וקשישים. המלחמה היא אירוע מכונן, ובזמן פרסום הדו"ח היא עדיין נמשכת. נידרש להתמודד עימה בחודשים הקרובים לכל הפחות, ועם השלכותיה במשך שנים ארוכות. לצד סוגיות צבאיות, חברתית ועל -פוליטיות, צפויות תמורות עומק נרחבות בזירה הכלכלית-ביטחוניות וגיאו יומית בעורף האזרחי. לאור המלחמה, החלטנו לייחד פרק בדו"ח -מציאות החיים היום כלכליים ועל ההתמודדות עם מצוקה וסיוע -העוסק בהשפעותיה על היבטים חברתיים אזרחי בעיתות חירום. יתר הפרקים והמחקרים בדו"ח החלו להיכתב לפני השבעה באוקטובר ומשקפים תמונה כללית בראי השנה החולפת, ללא השפעות המלחמה. תמונה זו עתידה לשמש, בין היתר, מקור מהימן להשוואה עם נתוני הדו"ח העתיד לצאת בשנה הבאה. מלחמת "חרבות ברזל" מסתמנת כאסון הכבד ביותר שפקד את המדינה מאז הקמתה והשפעתה נוגעת בשכבות רבות בחברה הישראלית, אבל בראש ובראשונה במשפחות השכולות ובמשפחות החטופים, וכן במשפחות שנעקרו מבתיהן וקהילותיהן נחרבו או שעדיין אינן יכולות לחזור ליישוביהן בשל אי החזרת הביטחון על הגבולות. מעבר לכך, ניכרת השפעה מיידית על האוכלוסיות המוחלשות, שהן לרוב הראשונות להיפגע בזמנים של משבר. זאת, עקב המחסור הכלכלי החריף שמשפיע על היכולת לתת מענה לצרכים חיוניים בסביבה כאוטית ועל חוסר הגמישות לשנות ולו באופן זמני את מהלך החיים, כדי להשיג ביטחון אישי. כבר בשבועות הראשונים למלחמה נוצר צורך אדיר לסייע לאוכלוסיות נרחבות, ביניהן המשפחות שפונו מבתיהן ביישובי העוטף בדרום ובצפון, חיילים, משפחות שנשארו ביישובי קו העימות ונקלעו למצוקה זמנית עקב המלחמה וכמובן המשפחות שחיו בעוני עוד טרום המלחמה ומצבן החמיר עקב חוסר נגישות למזון ומוצרי בסיס, אובדן מקום העבודה ויוקר המחיה. אנו צופים שהמאמץ "המלחמתי" בזירה האזרחית, יימשך לפחות במחצית הראשונה ואולי לכל אורכה. לאור עצימות המלחמה והשפעותיה הרחבות, עלותה הנאמדת 2024 של , העובדה שנכנסו למלחמה עם אינפלציה וסביבת ריבית גבוהה ₪ בכמאתיים מיליארד 2024 אנו צופים גם החרפה והעמקה של העוני כבר במהלך שנת- יחסית והמיתון המסתמן וכן הידרדרות של משפחות נוספות למצוקה כלכלית. על מנת להעריך השפעה זו, הפרק , כחודש לאחר פרוץ המלחמה, 2023 יכלול ממצאים של שני סקרים שנערכו במהלך נובמבר במטרה לערוך השוואה בין שגרה לחירום בתפיסות הציבור הכללי, בנוגע להתמודדות עם עוני ובמגמות הסיוע בעמותות המזון. 23השפעות המלחמה על העוני :פרופיל המרואיינים , מטפלת ברפואה משלימה: "בתקופת הקורונה נאלצתי לסגור את4+ מנהריה, נשואה42 אסתר, בת העסק שלי והגעתי יחד עם משפחתי לשפל כלכלי שבעקבותיו פנינו בבקשה לסיוע בחבילות מזון. לאחר הקורונה ובאמצעות העזרה שקיבלנו, התייצב מצבנו הכלכלי, וזמן קצר לפני שהתחילה המלחמה החלטנו לעבור מאופקים לנהריה. אבל רצה הגורל ועברנו מקו עימות אחד לקו עימות אחר, ועכשיו לא מספיק שההסתגלות למקום החדש ממילא קשה, בזמן המלחמה היא קשה אפילו יותר". , עובד בשליחויות: "כבר שלוש וחצי שנים שאני מגדל לבד את2+ מראשון לציון, אלמן39 רחמים, בן שתי הבנות שלי...אני רק רוצה לדאוג לבנות שלי, שלא ייחסר להן דבר. ניסיתי להסתדר בכוחות עצמי אבל הייתי חייב לקבל עזרה מתרומות. אחרי כל מה שעבר על הבנות בעקבות המוות של אמא שלהן, עכשיו הן צריכות להתמודד גם עם המוות שקשור למלחמה". , ניצולת שואה: "אני מתמודדת עם מצב כלכלי קשה, הבנק לא נותן2+ מחולון, אלמנה89 אליזבט, בת לי יותר כסף, ועוד לפני המלחמה לא היה לי מספיק כסף. אני מקבלת קצת עזרה מביטוח לאומי, אבל זה לא מספיק. בתור ניצולת שואה אני מבינה את הפחד שעובר על הילדים, המשפחות והחיילים החטופים בעזה. המצב שלי לא חשוב כרגע, אני חושבת רק על הילדים והחיילים בשבי וחוץ מזה שום דבר לא נוגע בי. אם הייתי יכולה הייתי הולכת ברגל לעזה לשחרר אותם". , עובדת במפעל בדרום: "ההידרדרות הכלכלית החלה6+ משדרות, נשואה45 טליה (שם בדוי), בת בתקופת הקורונה, אני ובעלי לא עבדנו שנתיים. עברנו לשדרות בגלל הטבות מס ושיקולים של קרבה לעבודה באוקטובר התעוררנו לקולות נפץ ויריות. ברחנו כמה שיותר 7-במטרה לשפר את מצבנו הכלכלי. ביום שבת ב מהר משדרות למשפחה שהתנדבה לארח אותנו במושב בצפון. אני ובעלי מרגישים כמו זוג צעיר שמתחיל את החיים מאפס, בלי רכוש, כסף ועבודה, ובלי לדעת מתי וכיצד, אם בכלל, יחזרו החיים למסלולם". , מנהל עמותת "קפא" לשינוי חברתי בנגב: "בעקבות המלחמה זיהיתי1+ מרהט, נשוי47 איברהים, בן בבקשות לסיוע בחבילות מזון ובמוצרים לתינוקות, בדומה לצורך הגובר שאפשר לזהות 2-עלייה של פי במהלך תקופות החגים בחברה הבדואית. למרבה האירוניה, העמותה מגיעה לשיא בחגים ובעיתות מלחמה". במטרה לחשוף את המשמעות האנושית של החיים בעוני באופן ישיר ואותנטי גם בזמן מלחמה, שולבו לאורך הפרק , בנושא השפעת המלחמה על מציאות חייהם 2023 קטעים מתוך ראיונות איכותניים שהתקיימו במהלך חודש נובמבר של נתמכים המקבלים סיוע במזון. 24 2023 דו״ח העוני האלטרנטיבי בהמשך לסקר תפיסות הציבור השנתי שהועבר במהלך , ערך ארגון לתת סקר נוסף במהלך נובמבר 2023 אוגוסט , על מנת לשקף את השפעותיה הראשוניות של 2023 המלחמה על התפיסות בקרב הציבור הכללי בנוגע לסוגיית העוני ויוקר המחיה. ממצאי הסקר מעידים, כי במהלך המלחמה, כצפוי, זינק הנושא הביטחוני לראש הטבלה כבעיה הדחופה ביותר לטיפול, ודחק תפיסתית את יוקר המחיה למקום השני. ) הנשאלים ציינו את הנושא הביטחוני והסכסוך 57.7%( רוב 70.6%-פלסטיני כנושא החשוב ביותר לטיפול ו-הישראלי ציינו אותו כאחד משני הנושאים החשובים ביותר, בהשוואה בסקר התפיסות השנתי. אחריו ממוקם יוקר המחיה 31%-ל שציינו אותו כנושא החשוב ביותר לטיפול 15.1% עם כאחד משני הנושאים החשובים ביותר. לשם 44.3% -ו ) יוקר 2023 השוואה, בסקר תפיסות הציבור השנתי (אוגוסט הנושא החשוב ביותר 41.8%( המחיה היה ממוקם ראשון אחד משני הנושאים 63.3%-לטיפול על ידי הממשלה ו החשובים ביותר). נושא נוסף שעלתה חשיבותו בקרב הציבור הוא השקיפות הציבורית והמלחמה בשחיתות, 15.3% שעלה שלושה מקומות בדירוג למקום הרביעי, עם שתופסים אותו כאחד משני הנושאים הדחופים ביותר ) בסקר השנתי.7 (מיקום10.1%-לטיפול, בהשוואה ל ) 85.3%( עוד עולה מהסקר, כי הרוב המכריע של הציבור מאמין שבעקבות המלחמה יגדל שיעור העניים בצורה 13.5% ;)50.3%( ) או במידה מסוימת35%( משמעותית מאמינים כי 1.2% מאמינים כי השיעור לא ישתנה ורק ) 58.7%( שיעור העניים יקטן. בהמשך לכך, יותר ממחצית מהנשאלים אינם סומכים כלל או סומכים במידה מועטה בלבד, שממשלת ישראל תמנע הידרדרות לעוני של אזרחים סומכים כי תצליח למנוע 14.1% בעקבות המלחמה, ורק הידרדרות לעוני במידה רבה או רבה מאוד. תפיסות הציבור בעקבות המלחמה באיזו מידה את/ה סומך/ת שממשלת ישראל תמנע הידרדרות לעוני של אזרחים בעקבות המלחמה? * מתוך סקר תפיסות הציבור – "חרבות ברזל" 8.7% במידה רבה 27.2% במידה בינונית36.6% במידה מועטה 22.1% כלל לא 5.4% במידה רבה מאוד 25השפעות המלחמה על העוני ? מבין הנושאים הבאים, מהו לדעתך הנושא הדחוף ביותר בו צריכה הממשלה לטפל ומהו הנושא השני הדחוף לטיפול? * מתוך סקר תפיסות הציבור וסקר תפיסות הציבור – "חרבות ברזל" ** המיקום מתייחס לסך הכל מקום ראשון ושני בכל סקר ביטחון המדינה והסכסוך פלסטיני-הישראלי מערכת החינוך אחר מסרב/ת לענות יוקר המחיה הקיטוב, האלימות והגזענות בחברה הישראלית שקיפות ציבורית ומלחמה בשחיתות עוני ופערים חברתיים הרפורמה במערכת המשפט 70.6% 31% 44.3% 63.3% 34.4% 41.4% 15.3% 10.1% 12.4% 19.9% 9.8% 17.9% 7.4% 13.2% 4.6% 2% 1.2% 1.2% 1 מקום- סקר שנתי 2 מקום- סקר שנתי 1 מקום- סקר חרבות ברזל 2 מקום- סקר חרבות ברזל 57.7% 12.9% 14% 17% 15.1% 29.2% 41.8% 21.5% 11.5% 21.3% 22.9% 20.1% 1 3 מיקום 2 1 3 2 4 7 8 9 7 6 8 9 5 4 6 5 26 2023 דו״ח העוני האלטרנטיבי 19.9% ?עד כמה את/ה נותן/ת אמון בכל אחד מהגופים הבאים * מתוך סקר תפיסות הציבור וסקר תפיסות הציבור – "חרבות ברזל" ** מספרים עם קו תחתון מצביעים על הבדלים מובהקים בין נתוני שני הסקרים המשיבים "במידה רבה" או "במידה רבה מאוד"% ,"גם בקורונה נקלענו למשבר כלכלי, אבל אז לפחות הילדים קיבלו מענים, הייתה תמיכה ממשלתית... להבדיל עכשיו במלחמה יש תחושה חזקה של חוסר וודאות, הכל לא מובן, לא ידוע... רוב הפעילות שאני רואה בשטח היא פעילות של ארגונים אזרחיים, ולא רק של ארגונים, כל האזרחים נכנסו תחת האלונקה בלי הרבה תמיכה מהממשלה" אסתר, נהריה ,מבחינת אמון הציבור, צה"ל מדורג במקום הראשון מהמשיבים מביעים בו אמון רב או רב 73% כאשר בסקר השנתי). במקום השני נמצאים 68.4%( מאוד ארגוני החברה האזרחית (מגזר שלישי: מלכ"ר/עמותה), ללא שינוי משמעותי במידת האמון. בהמשך מדורגים הארגונים הבאים (על פי סדר הדירוג בסקר תפיסות "חרבות ברזל"): רשויות מקומיות, המשטרה -הציבור וחברות עסקיות, אשר מידת האמון בשלושתם עלתה באופן מובהק לעומת הסקר השנתי. השינוי הבולט ביותר ניכר במידת האמון במשטרה. לא זו בלבד ששיעור האמון בה עלה באופן המשמעותי ביותר, אלא גם מיקומה בין הארגונים השתפר ועלה ממקום שביעי למקום חמישי, במקביל להכפלה בשיעור המשיבים שמביעים בה אמון בסקר השנתי). 28.2% לעומת57.1%( רב או רב מאוד בתחתית סולם האמון נותרו הכנסת והממשלה, כאשר רק אחד מכל חמישה נותן אמון במידה רבה או רבה מאוד בכל אחד מהם, נתון שלא השתנה כמעט בהשוואה לסקר השנתי. 73% 47.1% 68.4% 66% 65.3% 58.6% 43.8% 57.1% 28.2% 52.5% 43.4% 46% 42.7% 33.3% צה"ל המשטרה ארגוני החברה האזרחית חברות עסקיות (מגזר פרטי) הרשויות המקומיות מערכת המשפט 19.9%הממשלה התקשורת 21.9% 22.5%הכנסת סקר חרבות ברזל סקר שנתי 27השפעות המלחמה על העוני מעבר למחיר הדמים הכבד מנשוא, אל המלחמה מתווסף גם מחיר כלכלי עצום, שמגלם בתוכו רכיבי עלות שונים, לרבות הוצאות צבאיות מוגברות, האטה בפעילות במשק ואובדן תוצר, אשר בתורם עשויים להאט את קצב הצמיחה ואף להביא למיתון ובכך לערער את היציבות הכלכלית במדינה. דוגמה לכך ניתן למצוא בהשפעה של מלחמת יום , חמישים 1973 הכיפורים, שפרצה בשישה באוקטובר שנה לפני פרוץ המערכה הנוכחית. למלחמה זו היו השלכות כלכליות מרחיקות לכת, אשר הובילו למשבר כלכלי שנמשך עוד שנים רבות לאחר סיומה, -חברתי במה שלימים ייוודע כ"עשור האבוד" של הכלכלה הישראלית. במהלך העשור האבוד חלה האטה בצמיחה בתחילת 30%-וקצב האינפלציה השנתי הלך וגדל מכ בשנה העשירית לסיומה200%- המלחמה ועד לכ ).1985; 1989 ,(ברונו ההשלכות הכלכליות של המלחמה על המשק, צפויות להותיר את חותמן גם על מצבם של משקי בית פרטיים ומשפחות. עבורם, אירועי השבעה באוקטובר מבשרים לא רק את פתיחת המערכה הצבאית, אלא גם את תחילת המערכה על שיקום הנזקים הכלכליים שיוותרו אחריה. אומנם כל שכבות האוכלוסייה צפויות להתמודד עם נזקים אלה, אך עבור אוכלוסיות מוחלשות ועניות, מדובר במלחמה קיומית של ממש. עוני בהגדרתו הרחבה תלוי לא רק ברמת ההכנסה של הפרט, אלא גם ביכולתו לספק את הצרכים הבסיסיים הנדרשים למחיה בכבוד, במגוון רחב של היבטים הקשורים לבריאות, חינוך, תעסוקה, ביטחון תזונתי, דיור ועוד. המשך הפרק יכלול דיון על משמעויות אפשריות של המלחמה בכל אחד מהיבטים אלו, וזאת במטרה להתחקות כלכלי של -אחר השפעות המלחמה על מצבם החברתי האזרחים בעורף בכלל ובקרב משפחות עניות בפרט. בריאות בריאות השלכות על תחומי החיים מבין שלל ההשלכות האפשריות על מצב בריאותו הגופנית והנפשית של הפרט, אחד מהתחומים שזוכים לעניין ציבורי ומחקרי בולט, הוא ההשפעה הפסיכולוגית של חשיפה לאירועים מלחמתיים על המצב הנפשי. אזרחים החיים באזורי לחימה, חשופים למגוון של חוויות מלחיצות וטראומטיות, כגון איום ממשי על חייהם ועל שלמות גופם, עדות למוות או פציעה של אחרים, רעשי ירי ופיצוצים, ריצה למרחב מוגן בעת הישמע אזעקות ועוד. לחשיפה כזו יכולות להיות מגוון השלכות על מצב הבריאות הנפשית, כמו למשל פיתוח של תסמינים פוסט ).Murthy et al., 2006( טראומטיים, דיכאון וחרדה ) מהציבור ציינו כי הם חשו 37.6%( יותר משליש מצוקה/מועקה נפשית במידה רבה או רבה מאוד בחודש הראשון של המלחמה (סקר 'תפיסות הציבור ).2023 – חרבות ברזל'; ארגון לתת, נובמבר אוכלוסיות עניות ומוחלשות מציגות פגיעות יתרה להשלכות החשיפה למלחמה וטרור על המצב הנפשי. מחקרים שנערכו בסמיכות לסבבי הלחימה השונים שהתנהלו בארץ, מעידים על כך שאוכלוסיות מאזורי כלכלי נמוך, חוות רמות -העימות הנמצאות במצב חברתי Braun-Lewensohn et al.,( מצוקה נפשית גבוהות יותר ), Chipman et al., 2011( ), לקות תפקודית רבה יותר2014 ) ופוסטStein et al., 2013( שכיחות גבוהה יותר של דיכאון Nuttman-Shwartz, 2015; Ben-Porat et al.,( טראומה ), בהשוואה לאוכלוסיות מבוססות.2013 28 2023 דו״ח העוני האלטרנטיבי במחקר שבחן את ההשלכות הפסיכולוגיות של מלחמת לבנון השנייה על תושבי הצפון, נמצא בין היתר, כי המצב הכלכלי של האדם יכול להסביר שינויים במידת ההשפעה הפסיכולוגית, בעקבות חשיפה לאירועי מלחמה ויכולת ההתאוששות ממנה. באופן ספציפי יותר, ככל שהמצב הכלכלי של התושבים היה טוב יותר, כך הם דיווחו על רמות גבוהות יותר של גורמי חוסן אישי וציבורי, שבתורם נמצאו מתואמים עם מידה פחותה יותר של תסמיני דחק נפשיים ויכולת גבוהה יותר של התאוששות פוסט ). ממצא זה יכול להעיד, 2010 ,טראומטית (קמחי ואשל על מורכבות הקשר שבין השלכות המלחמה על בריאות הנפש לבין המצב הכלכלי. לא זו בלבד שדרדור במצב נפשי עשוי להרע את המצב הכלכלי, בשל הצורך להפנות משאבים כספיים לטיפול בבעיה או בשל פגיעה בכשירות התעסוקתית בעקבותיה, אלא שקיימת גם השפעה בכיוון מצב כלכלי יכול להשפיע על חומרת הנזק - ההפוך הנפשי כתוצאה מחשיפה לטראומה, באמצעות התיווך של גורמי החוסן האישי והציבורי. ילדים ובני נוער פגיעים במיוחד להשלכות השליליות של חשיפה לאירועי לחימה וטרור, היות שטרם הגיעו לסף הבשלות הפסיכולוגית המאפשרת תפיסה ועיבוד תקינים ). השלכות Slone & Mann, 2016( של חוויה טראומטית אלה כוללות פגיעות רגשיות, התנהגותיות וקוגניטיביות אשר באות לידי ביטוי באופן מובהק בהקשר החינוכי הספר, בהישגים הלימודיים -ועלולות לחבל בתפקוד בבית ) בני הנוער שהיו 61%( וברכישת השכלה. כך למשל, רוב 2011 עדים למתקפת טרור על מחנה הקיץ בו שהו בשנת בנורבגיה, דיווחו על ירידה בהישגיהם הלימודיים במהלך ).Stene et al., 2019( השנה העוקבת להתרחשות הפיגוע נוסף על ההשפעה בטווח הקצר, מדדי חינוך והשכלה רגישים גם להשפעות ארוכות טווח של חשיפה לטראומה, אף אם זו מתקיימת במהלך ההיריון. במחקר שבחן את השפעות החשיפה למאורעות מלחיצים במלחמת לבנון השנייה בקרב נשים בהיריון על משקל תינוקן בלידה, נמצא שנשים שנחשפו למאורעות המלחמה בטרימסטר הראשון והשני להריונן היו בסבירות גבוהה יותר ללדת תינוק במשקל לידה נמוך יותר, בהשוואה למשקל הלידה בהריון אחר של אותה אמא בו לא התרחשה חשיפה ). מעבר לתפקידו של Torche et al., 2015( למלחמה משקל הלידה כמדד למצבו הבריאותי של התינוק, יש דמוגרפיים גם שנים -ביכולתו לתרום לניבוי משתנים סוציו רבות לאחר הלידה, לרבות מדדי חינוך והשכלה. חינוך ״המחבלים הגיעו עד פתח דלת הממ"ד שלנו, שכן שלי ושוטר נוסף שבא לסייע נרצחו לי מול העיניים. פחדנו לצאת מהממ"ד, הילדים צרחו ובכו שאין לתאר... מאז אותו בוקר מקולל הסוכר של בעלי קפץ, עלינו במספר , בחיים שלי לא לקחתי 'ציפרלקס' ו'לוריוון' לפני המלחמה...אם משהו נופל על הרצפה 5 או פי4 התרופות פי בבית ומרעיש אז כולם קופצים בבהלה... הבת הקטנה שלי מפחדת לצאת מהבית ולא מצליחה להירדם בלילות, לאחותה התחיל לנשור השיער מרוב הלחץ, וגם אצל הבנים זה ככה – אחד עם טיקים בעיניים, אחד מרטיב בלילה... למרות שאני רוצה ללכת לפסיכולוג, אני לא מוצאת את הזמן והאנרגיות לעשות את זה כשיש לי דברים דחופים יותר לעשות כמו לדאוג לאוכל ובגדים עבור הילדים שלי, במיוחד עכשיו כשגם אני וגם בעלי בלי עבודה" טליה (שם בדוי), שדרות 29השפעות המלחמה על העוני לדוגמה, במסגרת מחקר על תאומים זהים, תוך ניכוי השפעתם של משתני רקע משפחתי וגנטיקה, נמצא כי קילוגרם במשקל הלידה מנבאת תוספת 0.5 עלייה של Behrman( של כמעט שליש שנת לימודים במהלך החיים ). עוד נמצא כי הסיכוי של בני הגיל הרך et al., 2004 ,שחוו מוות במשפחה הגרעינית להשיג תעודת בגרות מהסיכוי של מי שלא חווה מוות במשפחה 26%-נמוך ב ). לבסוף, ילדים הנולדים 2023 , (מרכז טאוב1בגילים אלו וגדלים במציאות מלחמתית, נאלצים להתמודד לא רק עם הפגיעה בהשכלתם, אלא גם עם השלכותיה כלכליים המתואמים -העקיפות על מדדים חברתיים עם מדדי חינוך והשכלה, לרבות ירידה בהון האנושי, פגיעה בהשתלבות התעסוקתית ובהכנסה העתידית. .6 כולל מקרים של מוות בנסיבות שאינן ביטחוניות; גיל רך מוגדר כגיל שנה עד גיל1 ,מלבד פוטנציאל הנזק בחשיפה לאירועים טראומטיים המלחמה הובילה לשיבושים בפעילות השוטפת של מערכת החינוך באזורים רבים במדינה, אשר לבדם יכולים לפגוע במדדי חינוך והשכלה. במהלך מלחמת יום הכיפורים נשלחו חלק מתלמידי התיכון לבצע עבודות הגנה אזרחית ונעדרו מהלימודים במשך כחודש וחצי, ומורים נעדרו מעבודתם במשך כחצי שנה בשל שירות מילואים. כדי להתמודד עם השיבושים, התבטלו בחינות והופחת חומר הלימוד הנדרש לבחינת הבגרות. מחקר שבחן את השפעתו ארוכת הטווח של שיבוש הלימודים , אשר היו תלמידי תיכון בזמן 60-50 על השכלתם של בני מלחמת יום הכיפורים, הראה כי אותם תלמידים הפסידו נקודות 4- שנת השכלה והציגו ירידה של כ0.3 בממוצע ).2021 ,האחוז בשיעור הזכאות לבגרות (בנק ישראל בשונה ממלחמות העבר, ובמטרה לצמצם את ההשפעה של שיבוש הלימודים, במלחמה הנוכחית מתקיימת שגרת לימודים בחירום באמצעות למידה מרחוק המתאפשרת בעיקר הודות לתמורות טכנולוגיות ולניסיון הרב שנרכש במהלך יישומה בתקופת הקורונה. למידה מרחוק עשויה כלכלי -להשפיע באופן שונה על תלמידים מרקע חברתי שונה. תלמידים ממשקי בית בעלי הכנסה נמוכה מוגבלים יותר בגישתם לתשתית הולמת עבור למידה מרחוק (מחשב מחובר לאינטרנט וסביבת לימודים שקטה ונוחה), מעורבים פחות במהלך השיעורים ומקבלים פחות סיוע, בהשוואה ). 2021 ,לתלמידים מממשקי בית מבוססים (בנק ישראל כתוצאה מכך, צפויה פגיעה ברמת ההשכלה הנרכשת של כלכלי נמוך.-תלמידים מרקע חברתי -"האוכלוסייה הבדואית בנגב נמצאת בפיגור בכל הנוגע להפעלת מערך לימודים מרחוק, גם בהשוואה תוך מגזרית לאוכלוסייה הערבית מהצפון. בשבועיים הראשונים של המלחמה לא התקיימו בכלל לימודים בעיר רהט, גם כי אין תשתית אינטרנט טובה בעיר, גם כי להרבה תלמידים אין מחשב או שהם לא יודעים להפעיל אותו, ובכלל אין תרבות של 'זום' ודברים כאלה... וזה המצב רק ברהט, שנחשבת ליישוב הבדואי הכי מפותח, מוכרים, שם אין מה לדבר בכלל -כך שאני משאיר לך לדמיין כמה חמור המצב ביתר הכפרים הבדואים הלא על תשתיות" איברהים, רהט 30 2023 דו״ח העוני האלטרנטיבי האיום על העורף והצורך בפינוי יישובים בשעת מלחמה עלולים לערער את אחד הסמלים הקמאיים של הגנה הבית. עוד מראשית המלחמה נאלצו רבבות - וביטחון תושבים המתגוררים באזורי הלחימה להתפנות מבתיהם למרכזים ומלונות ברחבי הארץ, כשלרבים מהם לא נותר כלל בית לחזור אליו. פינוי הבית כרוך לא רק בהתמודדויות רגשיות ונפשיות, אלא גם בהתמודדויות כלכליות, ביניהן הצורך במימון דיור חלופי ומוצרי מחיה בסיסיים, לצד קטיעת שגרת העבודה וירידה אפשרית בהכנסות. תוכנית הסיוע הכלכלית של המדינה לתושבים המפונים, נותנת מענה חלקי וקצוב בזמן ליישובים הנכללים במסגרת תוכנית הפינוי הממוסדת של המדינה, בהתאם למרחקם מקו העימות. במקביל, משפחות מיישובים שלא פונו, בפרט אלה המרוחקים אך במעט מקריטריון המרחק שנקבע לפינוי, נמצאות דה פקטו תחת איום מתמשך של ירי, ולכן החליטו להתפנות ביוזמתן, תוך שהן נאלצות לממן את ההוצאות הנלוות באופן עצמאי. דיור "יומיים אחרי הטבח נתפסו שני מחבלים חיים בשכונה שלי וזה היה הרגע שבו החלטנו שאנחנו לא יכולים יותר להישאר בשדרות. עם סט אחד של בגדים לכל ילד ומטען אחד לפלאפון, ניצלנו הפוגות בין צבע אדום אחד לצבע אדום אחר כדי להידחס לתוך רכב שהשאילו לנו חברים, ולעזוב את המקום שהיה לנו בית עד אותה השבת. את כל זה עשינו בכוחות עצמנו כמה ימים לפני שבעירייה ובממשלה נזכרו להודיע על פינוי מאורגן של תושבי שדרות, ומבלי שהובטח לנו כל פיצוי או סיוע עתידי נכון לאותו רגע. בדיעבד היה לנו הרבה מזל כי בלי החברים שהסכימו להשאיל לנו את הרכב שלהם, ואם לא היינו מוצאים משפחה שתסכים לארח אותנו בחינם, סביר להניח שלא היינו מסוגלים לעמוד בעלויות הפינוי ונשארים בשדרות לסכן את חיינו" טליה (שם בדוי), משדרות קשישים, משפחות עניות ואוכלוסיות מוחלשות שאינם מסוגלים להתפנות בכוחות עצמם בשל מצבם הכלכלי, ממשיכים לגור באזורי לחימה מסוכנים, חלקם בבניינים ישנים ביותר וללא מיגון. במהלך מלחמת לבנון השנייה, בלי תוכנית פינוי ממוסדת, מאות אלפי תושבים עזבו את בתיהם ועברו דרומה לבתי מלון – בעיקר אלו בעלי היכולת הכלכלית למימון השהייה בהם. לעומתם, אלפי תושבים מעוטי יכולת כלכלית, נשארו בעל כורכם וזעמו על החלטת ). 2020 ,הממשלה שלא לפנותם (בלאיש לפי אחד האומדנים שחושבו על בסיס נתונים מארצות -), תלמידים מרקע חברתי2020/21( הברית בשנת הקורונה שנות לימוד 1.2-כלכלי נמוך הפסידו השכלה השווה ל לנוכח שיבוש הלימודים בתקופת הסגר, בעוד שתלמידים Agostinelli( מרקע כלכלי מבוסס לא הושפעו מכך כלל ). ניתן לסכם ולומר כי למידה מרחוק היא חרב et al., 2022 פיפיות – אומנם יש בכוחה למתן את ההשפעה השלילית של שיבוש הלימודים בטווח הקצר, אך בראייה ארוכת טווח היא קוראת תיגר על יכולת המוביליות החברתית של תלמידים ממשפחות עניות, ובמידה רבה מנציחה את כלכליים.-השוויון בהזדמנויות והפערים החברתיים-אי 31השפעות המלחמה על העוני השלכות המלחמה על שוק המזון מאיימות ביתר שאת על ביטחון- אוכלוסיות מוחלשות המתמודדות ממילא עם אי בדואית מכפרי -תזונתי, כמו למשל האוכלוסייה הערבית הפזורה בנגב. אוכלוסייה זו מתמודדת גם בזמן שגרה ביטחון תזונתי ניכר שנובע בעיקר מהתלות -עם אי שלה במקורות מזון חיצוניים, ומשיבושים באספקה על רקע מחסור בתשתיות, בעיות נגישות, מחסור אנרגטי ). אל קשיים אלו מתווסף בזמן 2023 ,ועוד (מרכז אדוה המלחמה הסיכון הביטחוני, שמשבש עוד יותר את יכולת היציאה מהבית לשם הצטיידות במזון, ובכך מחמיר את הביטחון התזונתי באותם הכפרים.-תופעת אי נוכח המלחמה, הוגבלה הנגישות למוצרי צריכה ומזון בעיקר בשבועות הראשונים בתוך מצב החירום, הוחרף מצבם של הסובלים מחוסר ביטחון תזונתי ועלה צורך משמעותי לסיוע בקרב משפחות נוספות, לרבות משפחות שפונו מבתיהן (במלונות המפונים ניכר צורך נוסף במוצרי היגיינה, מזון לתינוקות וציוד לביה"ס). המענה בשטח, בהיקף המוערך במאות מיליוני ש"ח, כולו מכספי פילנתרופיה והציבור הרחב, ניתן באמצעות עשרות אלפי מתנדבים, ארגוני החברה האזרחית ועמותות מזון. בשעה שהמשאבים אינם מספיקים גם בשגרה, התגבר הצורך באופן משמעותי במצב החירום – ולמרות זאת, אין כל ביטחון תזונתי בעקבות המלחמה. -מימון ממשלתי לאי מלחמה וקונפליקטים אלימים מעלים את הסבירות לפגיעה באחד או יותר ממרכיבי שרשרת אספקת המזון, לפגיעה בייבוא, לעליית מחירי המזון וצמצום בהכנסה הפנויה, ולבסוף לשיבוש הנגישות הסדירה למזון בריא ומזין באופן שיכול לאיים על מצב הביטחון התזונתי של ). חשיבותו הקיומית של Bruck et al., 2018( משקי הבית ביטחון תזונתי בכל זמן נתון איננה ניתנת לערעור, לא כל שכן בזמן מלחמה, בה העורף האזרחי "צועד על קיבתו" לא פחות מאשר הצבא. ביטחון תזונתי-אי , שנים. למקלט אני לא יורדת כי אין מעלית בבניין67 "אין לי ממ"ד בדירה כי אני גרה בבניין ישן שקיים כבר ולרדת שתי קומות למקלט עם הליכון זה מאמץ גדול מדי בשבילי אז כשיש אזעקה אני נשארת לשכב במיטה" אליזבט, חולון "בחישוב החודשי ההוצאות על מזון גדלו כי כל הילדים בבית מאז שהתחילה המלחמה. זה מכניס אותי למצב שאני צריכה להיות עם יד על הדופק כל פעם שאני עושה קניות, זה ממש מטורף, ההוצאות על מזון , זה לא איזה שקל או שניים. כשהילדים במסגרות ההוצאות על אוכל מסתכמות בכריך כפול 60%-גדלו בכ ארבעה ילדים, אך עכשיו אלו ארוחות מלאות כל יום כל היום. צריך לקנות את כל מוצרי הבסיס לבישולים: לקילו, היום ₪ 40-30 שמן, מלח, סוכר... ואז אתה מוצא את עצמך בעליית מחירים... אפילו בשר שעלה פעם לקילו, גם לא כשיש מבצעים, אז זה מגדיל אוטומטית את סל הקנייה. גם ₪ 50-לא ניתן למצוא בפחות מ הצריכה גדלה וגם המחירים עלו." אסתר, נהריה 32 2023 דו״ח העוני האלטרנטיבי על רקע שיבוש שגרת החיים בעקבות המצב המיוחד שהוכרז בעורף, מפרוץ המלחמה חלה עלייה ניכרת במספר העובדים שנאלצו להיעדר ממקום עבודתם. בחודש הראשון למלחמה מתוכם 72%( אלף בקשות לדמי אבטלה85-התקבלו כ הוצאו לחל"ת), בעוד שבימי שגרה ממוצע הבקשות לדמי . העלייה במספר 1 אלף בחודש בלבד20-אבטלה עומד על כ העובדים שהוצאו לחל"ת או פוטרו במהלך חודש אוקטובר בהשוואה150%-בו פרצה המלחמה, גבוהה בשיעור של כ .08/11/2023 ,הודעה לעיתונות של המוסד לביטוח לאומי1 .31/10/2023 ,"הערכת כמות האנשים שמושבתים מעבודה – שבוע רביעי למלחמת חרבות ברזל", אגף אסטרטגיה ותכנון מדיניות, משרד העבודה2 .02/11/2023 ,", שירות התעסוקה הישראלי2023 אוקטובר- "דופק שוק העבודה3 .01/11/23 , הודעה לתקשורת של הלמ"ס4 .09/11/2023 , הודעה לעיתונות של בנק ישראל5 ,. בנוסף2, טרום הקורונה2018 לתקופה המקבילה בשנת אלף דורשי 70-במהלך חודש אוקטובר נצפתה תוספת של כ עבודה חדשים, מה שמסתמן כעלייה הגבוהה ביותר בשיעורי . 3הנרשמים החודשי מאז הסגר הראשון במשבר הקורונה הפגיעה בשוק העבודה בעקבות המלחמה, מלווה במחיר מהעסקים דיווחו 37%-כלכלי לא מבוטל למשק הישראלי. כ ממצבת כוח 20% על צמצום חד בהיקף התעסוקה (עד האדם הרגילה), עד כדי הפסקת הפעילות הכלכלית של . כבר בתום שלושה שבועות לפרוץ המלחמה, 4העסק לחלוטין אומדן העלות השבועית למשק הישראלי בגין היעדרות .5₪ מיליארד2.3-עובדים וירידת היצע העבודה מסתכם בכ תעסוקה מעבר לפגיעה החמורה במשק, היעדרות מעבודה פוגעת בראש ובראשונה בהכנסה הכספית של אוכלוסיות שעשויות להיות מושבתות מעבודה בזמן המלחמה. נכון לתחילת מכוח העבודה, 18%- אלף איש, המהווים כ760-נובמבר, כ מושבתים מעבודה עקב מילואים, פינוי מביתם או היותם . 4הורים לילדים ללא מסגרת חינוכית "אני עובד בתור שליח, שמתי לב שכמות ההזמנות למשלוחי מזון ירדה בצורה משמעותית מאז תחילת המלחמה. לדעתי זה בגלל שאנשים עובדים פחות בזמן המלחמה, מרוויחים משכורת קטנה יותר, ולכן נשארים עם פחות כסף פנוי לתשלום על משלוחי מזון, אולי הם מרגישים כי אלו מותרות להזמין אוכל עקב המצב או שהם רוצים להדק את החגורה" רחמים, ראשון לציון "לפני שעברנו לגור בנהריה כבר היו לי תוכניות לפרסם את עצמי, לרכוש ניסיון נוסף, ולקדם את עצמי כמטפלת בתחום הרפואה המשלימה. זמן קצר אחרי שעברנו לנהריה התחילה המלחמה וכל התוכניות התבטלו. מאז תחילת המלחמה, כמעט ולא עבר יום אחד מבלי שנשארתי בבית עם ארבעת ילדיי שטרם חזרו ללמוד במסגרות החינוך באופן רשמי. לאור זה ולאור ההתמודדות עם תהליך המעבר וההתאקלמות לבית החדש בנהריה, אני מרגישה שלא נותר לי מספיק זמן פנוי להקדיש להתפתחות מקצועית וקידום אישי" אסתר, נהריה 33השפעות המלחמה על העוני ,אך בעוד אנשי המילואים אינם מושבתים במובן הקלאסי שכן הם מועסקים באופן זמני דרך צה״ל, ומערכת החינוך עושה סימנים של חזרה לשגרה שתאפשר להורי התלמידים לחזור לעבודתם, נראה כי דווקא אוכלוסיית המפונים צפויה להמשיך לסבול מההשפעה השלילית של אלף 144-היעדרות ממקום העבודה על מצבם הכלכלי. כ מהתושבים שפונו או התפנו מבתיהם נעדרים מעבודתם, כאשר הנפגעים ביותר הם התושבים המפונים הגרים 4-0- קילומטרים מקו הגבול בנגב המערבי ו7-0 במרחק קילומטרים מקו הגבול בצפון, אצלם שיעור התעסוקה ,"הערכת כמות האנשים שמושבתים מעבודה – שבוע רביעי למלחמת חרבות ברזל", אגף אסטרטגיה ותכנון מדיניות, משרד העבודה1 .31/10/2020 בלבד ביחס לשיעור התעסוקה20% המוערך עומד על . כמו כן, ישנן עדויות על השפעות ארוכות טווח 1בשגרה של התפנות מהבית בזמן מלחמה על המצב התעסוקתי. למשל, במחקר שנערך בקרב תושבי בוסניה והרצגובינה , נמצא כי 1995-1992 שעברו את מלחמת בוסניה בשנים הסבירות למצוא עבודה לאחר המלחמה בקרב אלה נקודות 15-שנאלצו להתפנות מבתיהם, הייתה נמוכה ב האחוז ביחס לזו של תושבים שנותרו בבתיהם במהלך שנים לאחר סיום המלחמה 6 המלחמה, פער שנשמר גם ).Kondylis, 2008( סביר להניח כי רוב אזרחי המדינה יחושו על בשרם את ההשלכות הכלכליות של מצב החירום בעורף. בבדיקה שערכנו כחודש בלבד מאז פרוץ המלחמה, ) מהציבור מעידים שהכנסת 19.7%( עולה כי כחמישית משק הבית שלהם נפגעה מתחילת המלחמה במידה חוששים שיידרדרו 45.5%-רבה או רבה מאוד, ו למצוקה כלכלית בעקבותיה (סקר 'תפיסות הציבור – ).2023 חרבות ברזל'; ארגון לתת, נובמבר תנאי מחיה בכל חודש באמצעות הוראת קבע. המילים ₪ 100 "לפני כמה ימים נפגשתי עם תושב רהט שהיה תורם לעמותה הראשונות שהוא אמר לי אחרי ששאלתי לשלומו היו ׳אני מתבייש, לא תכננתי שתתחיל מלחמה׳... הוא המשיך והסביר שהאיסור על כניסת פועלים לשטח המדינה פגע קשה בפרנסתו כנהג הסעות, 'וגם הבן שלי מתחתן בקרוב ואני צריך לעזור לו קצת עם כסף לחומרי בנייה של הבית שהוא בונה לו ולאשתו׳. בין השורות הבנתי שהוא מנסה לרמוז לי בדרכו הענווה שבנסיבות הנוכחיות מצבו הכלכלי איננו מאפשר לו להמשיך עם מנהג התרומה החודשית לעמותה שלי. כמובן שקיבלתי זאת בהבנה, וקבענו להיפגש בהמשך אותו היום. רק בשעות הערב כשהגעתי אליו הביתה ויצא לנו לשבת ולדבר בנחת, נדהמתי לגלות עד כמה חמור מצבו הכלכלי ולאן הוא הידרדר בעקבות המלחמה. חבילת המזון אותה ביקש לקבל ממני עבורו ועבור בני משפחתו היא עדות מצערת לכך" איברהים, רהט ; מהציבור נפגעה במידה רבה או רבה מאוד, כבר מתחילת המלחמה19.7% הכנסתם של חוששים שיידרדרו למצוקה כלכלית בעקבותיה45.5% 34 2023 דו״ח העוני האלטרנטיבי אחת מהאוכלוסיות הפגיעות ביותר בשעת מלחמה יומית -היא הקשישים, אשר בנוסף להתמודדות יום מורכבת עם אתגרי הזקנה, נאלצים להתמודד גם עם האיום הקיומי הנשקף מהמלחמה. האתגר הכלכלי אצל קשישים מתבטא הן בחוסר יכולתם לשפר את מצבם בשל הירידה התפקודית המאפיינת את שלב הזקנה, והן בתלותם הכלכלית במקורות הכנסה חיצוניים וקבועים (פנסיה וקצבת זקנה) שלא תמיד מספיקים כדי להבטיח תנאי מחיה נאותים. מעבר לאתגר זה, סקר שנערך בעת מלחמת לבנון השנייה לשם בחינת הצרכים והמאפיינים הייחודים של ניצולי שואה המתגוררים באזורי הלחימה, מציג תמונה של קשיים איתם התמודדו הקשישים, לרבות קושי פיזי בסיפוק צרכים בסיסיים של מזון ותרופות, קושי חברתי שהתבטא ברמות גבוהות של תחושת בדידות וקושי ).2007 ,רגשי בדמות חרדה ודיכאון (פרילוצקי ועמיתים כבר מתחילת המלחמה בדרום, החלו להגיע לחמ"ל של לתת פניות של קשישים החוששים לצאת מביתם לשם הצטיידות עקב אזעקות תכופות, ובין היתר מסיבה זו התפתח צורך אקוטי לסיוע במזון, ערכות היגיינה, מוצרי ספיגה וכן ציוד חורף. כמו כן, החלו להצטבר עדויות לגבי קשישים שנחבלו בעת שמיהרו להיכנס למרחב מוגן, או אחרים שוויתרו על כך מראש עקב חוסר היכולת לרדת מספר קומות בבניין בו הם מתגוררים. קשישים באיזו מידה את/ה חושש/ת שאת/ה ומשפחתך עלולים להידרדר למצוקה כלכלית בעקבות המלחמה? * מתוך סקר תפיסות הציבור – "חרבות ברזל" 14.7% חושש/ת מאוד 30.8% די חושש/ת 37% לא כל כך חושש/ת 17.5% כלל לא חושש/ת .אפשר לתאר כשהייתי נערה צעירה בזמן מלחמת העולם השנייה בבלארוס-״אני זוכרת פחד גדול שאי אחרי המלחמה היינו צריכים ללכת הרבה קילומטרים ברגל, היה מחסור באוכל גם חמש שנים אחרי שנגמרה המלחמה, ומתי שהיה אוכל הייתי צריכה לעמוד הרבה זמן בתוך תור ארוך של אנשים... למרות שנפלתי כמה פעמים בבית ואני זקוקה להליכון כדי להתנייד, אני עדיין מעדיפה לגור בבית הפרטי שלי ולא בבית אבות, כי אני אישה חזקה ועצמאית. בתור ניצולת שואה ואחרי שעברתי את מלחמת העולם השנייה, המלחמה שמתנהלת עכשיו לא מפחידה אותי בכלל" אליזבט, חולון 35השפעות המלחמה על העוני :אנא סמן את כל הגורמים מהם קיבלת בקשות לסיוע מאז תחילת המלחמה "חרבות ברזל"-* מתוך סקר מגמות הסיוע בעמותות המזון יישובים 125-העמותות השותפות של ארגון לתת פזורות ב בכל הארץ ובכל המגזרים בחברה הישראלית (מידע נוסף פעילותן השוטפת של רשת עמותות המזון ניתן למצוא בפרק האחריות לטיפול בעוני). מהרגע הראשון פעלו העמותות על מנת לסייע לאוכלוסיות שונות בצרכים מגוונים. ארגון לתת, באמצעות העמותות השותפות ובחלוקה ישירה, חילק במהלך החודשיים הראשונים ערכות חירום מזון 130,000-מאז פרוץ המלחמה יותר מ ערכות 12,000 , ערכות חזרה ללימודים15,000 ,והיגיינה משטחי מזון ומוצרים, תרומות מתעשיית 2,500-חורף וכ המזון ותורמים נוספים. כדי להבין את התמורות שהתרחשו בקרב העמותות, ביצע "חרבות -ארגון לתת סקר מגמות סיוע בעמותות המזון מנהלי עמותות הפועלות בכל הארץ. 87 ברזל" בקרב , מעל חודש 12-19/11/2023 הסקר נערך בין התאריכים מפרוץ המלחמה. ) ציינו כי הם מעניקים סיוע 96.6%( רוב מנהלי העמותות הרחיבו את 42.5%-למשפחות חדשות מאז המלחמה, ו 69% כן-פעילותם לערים ו/או יישובים חדשים. כמו מהמנהלים מעידים כי מאז פרוץ המלחמה העמותה מסייעת בתחומים בהם לא סייעה בעבר. הכאוס שנוצר בעקבות פרוץ המלחמה הוביל לכך שהופנו בקשות סיוע לעמותות משלל גורמים, העיקריים ), רווחה/עובדים סוציאליים 69%( שבהם: פניות פרטניות ), עירייה/רשויות מקומיות וחמל"ים אזרחיים 64.4%( ). על אף שפניות פרטניות נמצאות בשכיחות41.4%( הגבוהה ביותר, ניתן לשער כי חלק לא מבוטל מפניות אלו נעשה בשל המלצה ו/או הפניה של הגורמים הרשמיים לעמותות. עמותות המזון בעת "חרבות ברזל" 64.4% רווחה/עובדים סוציאליים 1.1% מתנדבים 19.5% פיקוד העורף 10.3% צה״ל 69% פניות פרטניות 41.4% עירייה/רשות מקומית 41.4% חמ״לים אזרחיים 26.4% מלונות/אכסניות של מפונים 36 2023 דו״ח העוני האלטרנטיבי ?באיזו מידה לדעתך הממשלה נותנת מענה לצרכים העולים מהשטח בעקבות המלחמה למרות ההפניה של גורמים רשמיים לעמותות על 69% ,מנת שאלו יסייעו במזון ובשלל תחומים נוספים ממנהלי העמותות העידו כי לא קיבלו סיוע כלל מהרשות היו שבעי רצון מהסיוע שקיבלו והיתר 20.7% .המקומית ).10.3%( היו שבעי רצון במידה בינונית או מועטה בלבד ממנהלי העמותות ציינו כי לא קיבלו סיוע כלשהו 100% מהממשלה מאז פרוץ המלחמה, וזאת על אף שבממוצע העמותות הגדילו את כמות המשפחות הנתמכות ביותר ).58.1%( ממחצית למרות התנערות הממשלה מנושא הביטחון התזונתי הציבור הרחב, המגזר העסקי והפילנתרופיה - במלחמה המשיכו לתת אמון ולתרום באמצעות ארגוני החברה האזרחית. התמונה אודות מגמת התרומות לעמותות נחלקת לשלוש בצורה די סימטרית, כאשר שליש מדווחים על ירידה בתרומות, שליש מדווחים על כך שלא נעשה שינוי כלשהו בתרומות ושליש נוסף מדווחים על עלייה בתרומות. זוהי מגמה חיובית בהשוואה לסקר שנערך דיווחו על ירידה בתרומות ורק 54.8% בחודש אוגוסט בו דיווחו על עלייה בתרומות. למרות המגמה החיובית, 7.7% ) ממנהלי העמותות מציינים כי59.8%( מעל מחצית ישנם משפחות/פונים חדשים להם העמותה לא יכולה להעניק סיוע מאז פרוץ המלחמה. מצב עגום במיוחד ממנהלי העמותות סבורים כי 9.1% לאור העובדה כי רק הממשלה נותנת מענה לצרכים העולים מהשטח בעקבות המלחמה בצורה רבה או רבה מאוד. 8% במידה רבה 28.8% במידה בינונית 29.9% במידה מועטה 32.2% כלל לא 1.1% במידה רבה מאוד ממנהלי העמותות ציינו כי לא קיבלו סיוע כלשהו מהממשלה מאז פרוץ100% המלחמה, וזאת על אף שבממוצע העמותות הגדילו את כמות המשפחות הנתמכות )58.1%( ביותר ממחצית 37השפעות המלחמה על העוני בנוסף להיותנו עמותה המחלקת מזון, התחלנו לסייע ברכישת ציוד למפוני העוטף ולחיילים כגון: ביגוד טרמי, פנסי ראש, פנסים טקטיים, הלבשה תחתונה, שלוקרים, מטענים ניידים, מגבות דרייפיט, מצעים ועוד אין כל סיוע ממשלתי, בושה. העמותות נכנסו מתחת לאלונקה ובלעדיהם העורף פשוט היה גווע ברעב נוספו משפחות עולים אשר איבדו את מקום עבודתם או נמצאים בחל"ת זקוקים לעזרה מיידית כדי לעמוד בעומס ובלחץ האבסורד שעל רכש לחיילים אנו מחויבים במיסים ומע"מ הגיע הזמן שהממשלה תיקח אחריות ותעזור לעמותות לא קיבלנו עזרה מגורם ממלכתי רצינו לעשות הרבה מאד למען משפחות מפונות אך לצערנו בשל חוסר במשאבים, לא נותרה לנו ברירה אלא לשמור ולהילחם על הקיים, לכן לא לקחנו על עצמנו פרויקטים נוספים סביר להניח שלא יהיה שינוי לגבי קבלת הסיוע מהמדינה , תמיד אין סדר וגם הסיוע לא מספק את הצרכים של הזקוקים לו התחושה שהסיוע הניתן לאזרחים כרוך בסחבת ובהמון חסמים ואנו מוצאים את עצמינו מסייעים גם בהתמודדות המפונים עם בירוקרטיה משפחות המפונים הגיעו אלינו לעיר בעיקר מאזור הדרום! אך לצערי לא הרשות המקומית ולא הממשלה ידעו לתת להם מענה אמיתי. בתחילה הם פונו למתנ"סים ולמשפחות פרטיות. לא הייתה שום התחשבות בצרכים -הבסיסיים הנדרשים למשפחות הללו ביום יום, ולכן נוצר לחץ מאוד גדול על העמותה שלנו לתת מענה בנושא המזון, אבל זה היה בלתי אפשרי לאור כמות המשפחות הגבוהה. הרשות והממשלה היו צריכות לשחרר תקציב מיידי לטובת העניין ציטוטי מנהלים ומנהלות בעמותות המזון תנאי מחיה תנאי מחיה ₪ 9,529 ההוצאה החודשית הממוצעת של משפחה נתמכת 1.6 , והיא גבוהה פי₪ 9,529 סיוע עומדת על )₪ 5,938( מההכנסה החודשית הממוצעת 51.9% מנתמכי הסיוע51.9% ,אינם מרוצים מחייהם 27.8%-בהשוואה ל מהאוכלוסייה הכללית 62.1% מצבם הכלכלי של מנתמכי 62.1% הסיוע הורע בשנה שחלפה 81.8% מנתמכי81.8%-ל הסיוע יש חוב לגורם כלשהו, פי מהאוכלוסייה 2.6 )31.8%( הכללית כמחצית ) מהנתמכים 50.1%( כמחצית פסימיים, כלומר מאמינים שמצבם הכלכלי יתדרדר או לא ישתנה בעוד עשר שנים 3.6 פי מהנתמכים 37.7% חוו חסימה ו/או עיקול חשבון הבנק, מהאוכלוסייה 3.6 פי )10.6%( הכללית 1-במקום ה הנתמכים מעידים כי יוקר המחיה הוא הגורם הראשון במעלה למצוקתם ), ובמקום השני 50.2%( הכלכלית מחלה ו/או נכות שלהם או של בני )40.4%( משפחתם , זאת לאחר1 במדד רמת המחיריםOECD-ישראל ניצבת במקום הראשון מבין מדינות ה שעקפה לראשונה את שוויץ וזכתה לתואר המפוקפק "המדינה היקרה ביותר בארגון". בין הגורמים לרמת המחירים הגבוהה בישראל ניתן למנות ריכוזיות (תחרות מוגבלת), בייחוד בתהליכי הייצור והייבוא, מכסים גבוהים, חסמים על רישוי ותקינה ובכלל נטל רגולטורי ).2022 ,רב (המכון הישראלי לדמוקרטיה , עת עמד 2023 אנו עדים לעלייה בשיעור האינפלציה, שהגיע לשיא בינואר2021 מתחילת , ואף 1.82% האינפלציה לא עלתה על2020-2012 . לשם השוואה, לאורך השנים5.4% על היו שנים בהן היא הייתה שלילית. המשמעות המעשית של אינפלציה, המתבטאת בעלייה ברמת המחירים, היא שלאורך זמן ניתן לרכוש פחות באותו סכום כסף. על מנת להיאבק . 2021 בשיעורי האינפלציה הגואים, העלה בנק ישראל באופן עקבי את הריבית החל מאפריל הוא 2022 , בסוף שנת0.25% שיעור הריבית לא עלה על2021-2015 אם במהלך השנים הריבית המשיכה לעלות, ונכון לחודש נובמבר עמדה 2023 . במהלך3.25% כבר עמד על ). 2023 , (בנק ישראל2006 – שיעור הריבית הגבוה ביותר שנצפה בישראל מאז4.75% על אומנם העלאת הריבית הינה אחד מהאמצעים בהם נוקט בנק ישראל על מנת להילחם באינפלציה, אך מנקודת מבטו של האזרח הקטן – מדובר בנטל פיננסי נוסף. בתחום הדיור, עליית הריבית פירושה הגדלת ההחזר החודשי על משכנתאות, ובשנתיים האחרונות אכן חלה האצה בצבירת החובות לדיור של משקי הבית בישראל: במחצית , והמשיך לעלות במידה מתונה יותר גם 8%- עלה החוב לדיור בכ2022 הראשונה של ). העלייה בהחזרי המשכנתאות משפיעה 2023 ,במחצית השנייה של אותה שנה (בנק ישראל גם על מחירי השכירות, שכן בעלי הדירות נאלצים להעלות את התעריפים כדי לעמוד בהחזרי המשכנתה. זו אחת הסיבות לעלייה של כחמש נקודות האחוז במדד מחירי השכירות ). 2023 , (מרכז טאוב2023 לאפריל2022 בין ינואר התייקרות מחירי המזון ומוצרי הצריכה והחשמל מקטינה את כוח הקנייה של המשפחות יומי שלהן. -הנזקקות, שהיה מוגבל כבר קודם לכן, ומעצימה את מאבק ההישרדות היום המחירים הגבוהים בישראל מובילים באופן טבעי להגדלת ההוצאות, מה שמאלץ משפחות רבות ליטול הלוואות ו/או לחיות באוברדראפט (גירעון בחשבון הבנק). אם לא די בכך, עליית הריבית מגדילה את סכום ההחזר על החוב לצד הגדלת העמלה על המינוס, שנחשב ), עולה כי אחד מתוך כל 2022-כהלוואה עם הריבית הגבוהה ביותר. מנתוני בנק ישראל (ל שני חשבונות עו"ש עם מסגרת אשראי היה במצב של משיכת יתר (מינוס) בסכום ממוצע של מתוכם היו במצב של מינוס במשך שנה רצופה או יותר (משיכת 27% , כאשר₪ 15,000-כ ). 2023 , (בנק ישראל₪ 20,000-יתר כרונית), בסכום ממוצע של כ .2022 ; נתונים עדכניים לשנת17/03/2023- בתאריך הOECD- נדלה מאתר ה1 41תנאי מחיה מצוקה כלכלית או מחסור בכסף פירושם פערים לא מבוטלים במיצוי יכולות ומימוש 2023 הזדמנויות בהשכלה, בניידות הפיזית, במצב הבריאותי והנפשי וכן הלאה. בישראל משפחות רבות נאלצות לוותר על מוצרים ושירותים חיוניים מחמת עלויותיהם הגבוהות, מה שמכביד על חייהן בהווה – אך לא פחות חמור מכך – מקטין את סיכוייהן להיחלץ מהעוני בעתיד. יוקר המחיה מהווה מחסום לשיפור התנאים של משפחות החיות בעוני ומגביל את אקונומי (קרן -הניידות החברתית שלהן, כלומר את יכולתן לטפס במעלה המדרג הסוציו ). השילוב המזיק של תנאי פתיחה נמוכים וניידות חברתית מוגבלת, הוא שמוביל 2019 ,רש"י ). 2019 ,דורי" (אלפסי-לתופעה המכונה "עוני בין לא זו בלבד שיוקר המחיה מקשה על היחלצות ממעגל העוני, הוא אף דוחק לתוכו משפחות חדשות. "העניים החדשים הם אנשים שעמדו על רגליהם, או שהיו אמורים לעמוד על רגליהם ). על אף 2017 ,בעולם הכלכלי, אך משום מה נשמטה הקרקע מתחת לרגליהם." (לייבליך ש"העניים החדשים" חווים מצוקה כלכלית ונאבקים לספק את צורכיהם הבסיסיים, הם אינם תמיד מסווגים כעניים לפי אמות מידה רשמיות (למשל, קו העוני של ביטוח לאומי), ). Hidden Poverty( דבר שעשוי להוביל לכך שלא "יתגלו" – דהיינו תופעה של עוני סמוי עצם העובדה שישנם עניים עם נתוני פתיחה שונים ומגוונים, קוראת תיגר על התפיסה הסטריאוטיפית הרואה בעוני תופעת שולית המוגבלת לקבוצות עם מאפיינים דמוגרפיים מסוימים. נסיבות בלתי צפויות (שינוי פתאומי, במצב הבריאותי ו/או התעסוקתי), קשיים הדרגתיים ומצטברים (צבירת חוב) והמחירים הגבוהים, אינם מבחינים בין אנשים מרקע אקונומי שונה, וכל אלו, יחד ולחוד, עלולים לדרדר לעוני.-סוציו 42 2023 דו״ח העוני האלטרנטיבי ההכנסה החודשית הממוצעת נטו למשק בית של נתמכי , ₪ 5,938 נפשות בממוצע, עומדת על4.4 הסיוע, הכולל ₪ 7,992( ₪ 9,529 ואילו ההוצאה הממוצעת עומדת על בניכוי תשלום חובות). המשמעות של הפער בין ההכנסות בחודש, כשני ₪ 3,591 להוצאות הוא גירעון ממוצע של שלישים מסך ההכנסה החודשית הממוצעת של משקי הבית הנתמכים. בתוך כך להערכת הנתמכים, ההכנסה נטו ₪ 11,107 החודשית הדרושה להם למחיה בכבוד היא ) 1.9( בממוצע בחודש – סכום הגבוה בכמעט פי שניים מההכנסה שלהם בפועל. של נתמכי הסיוע 1ההכנסה הממוצעת לנפש תקנית , בשעה שקו העוני של המוסד לביטוח ₪ 2,034 הינה (במחירים שוטפים), ₪ 2,849 עמד על2021 לאומי לשנת 1.5 מההכנסה הממוצעת ופי1.4 כלומר קו העוני גבוה פי 2 = נפשות2 , נפשות תקניות1.25 = נפש תקנית (נפש סטנדרטית) – שקלול מספר הנפשות במשק הבית בשל היתרון לגודל. נפש אחת1 . נפשות תקניות וכן הלאה3.7 = נפשות5 , נפשות תקניות3.2 = נפשות4 , נפשות תקניות2.65 = נפשות3 ,נפשות תקניות מההכנסה החציונית שלהם. פער זה אף מתעצם במחירים בהתאמה).1.7- ו1.5( שוטפים בשנה הנוכחית הפער השלילי בין ההכנסות להוצאות בממוצע מדי חודש, עלייה ₪ 3,591 (גירעון) עמד על ). המשמעות של ₪ 3,017( ביחס לשנה שעברה19% בשיעור הפער הגבוה בין ההוצאות להכנסות היא חיסול עתודות כספיות (אם ישנן), העמקת החובות ונטילת הלוואות. הרכב ההוצאות החודשיות בקרב הנתמכים נותר ללא שינוי , כאשר מרבית ההוצאות מופנות 2022 משמעותי ביחס לשנת ). 16.1%( ) וחובות24.3%( ), מזון28.2%( לתשלומי דיור כשבוחנים את החלק היחסי מתוך ההכנסה ומחשבים את הנטל של ההוצאות בתחומים שונים, ניתן לראות כי ההוצאה ) מההכנסה הממוצעת 45.3%( על דיור מהווה כמחצית 15.8% . מכאן שרק38.9% נטו, וההוצאה על מזון מהווה ), נותרים ₪ 939( בממוצע מסך ההכנסה החודשית נטו למימון יתר צורכי הבית, לרבות: תשלומי חשבונות שוטפים, חינוך, תחבורה, בריאות וכו'. הכנסות והוצאות פער בין הכנסות להוצאות בקרב הנתמכים נפשות בממוצע4.4 * מתוך מחקר נתמכי הסיוע ** משק בית מכיל 9,529 ₪ 5,938 ₪ -3,591 ₪ הכנסה ממוצעת נטו הוצאה ממוצעת גירעון ממוצע ההכנסה הממוצעת שהנתמכים סבורים שנדרשת להם כדי לחיות בצורה מכובדת ₪ 11,107 43תנאי מחיה (28.2%) ₪ 2,688 דיור (24.3%) ₪ 2,311 מזון (14.1%) ₪ 1,346 חשבונות שוטפים (9.8%) ₪ 936 הוצאות חיוניות במציאות הכלכלית העגומה של הנתמכים, יצירת חובות חדשים ו/או העמקת חובות קיימים כמעט בלתי ממשקי הבית הנתמכים יש חוב כלפי 81.8%-נמענת. ל גורם כלשהו, שיא של ארבע השנים האחרונות. העלייה בשיעור החייבים בקרב הנתמכים מבטאת הרעה מובהקת ודרמטית בהשוואה לאשתקד. מדובר גם במפנה שלילי ביחס למגמת הירידה בשיעור החייבים אשר נרשמה בין . צבירת החובות כרוכה גם בסנקציות 2022-2021 השנים מהנתמכים חוו חסימה ו/או עיקול של 37.7% :פיננסיות ).10.6%( מהאוכלוסייה הכללית3.6 חשבון הבנק, פי הבנק הוא הגורם העיקרי לו חייבים נתמכי הסיוע כסף, ) או כהלוואה שלקחו 41.1%( בין אם בצורת יתרת חובה ) 58.5%( ); בסך הכל, יותר ממחצית37.9%( מהבנק מהנתמכים חייבים כסף לבנק לפחות באחד מהערוצים האלה. גורמים בולטים אחרים להם חייבים הנתמכים כסף ) וחברת 26.2%( ), עירייה32.2%( הם: משפחה וחברים מהנתמכים בעלי 41%-). ל19.1%( חשמל/תאגיד מים החוב, יש חוב לשלושה גורמים ומעלה. לנתמכי הסיוע חסר החוסן הכלכלי הדרוש כדי להתמודד עם הוצאות לא מתוכננות (למשל, תיקון חשוב, טיפול רפואי לא מכוסה וכו'), בפרט בעקבות משברים אישיים ) 75.3%( או לאומיים. שלושה רבעים מהנתמכים העידו כי אין ביכולתם לשלם עבור הוצאה לא מתוכננת כלל או שיוכלו לשלם כמה עשרות שקלים ) מהנתמכים 18%( לכל היותר (תוך שבוע). כחמישית העידו כי יוכלו לשלם כמה מאות בודדות עבור הוצאה בלבד העידו כי יוכלו לשלם יותר 6.7%-לא צפויה, ו עבור הוצאה שכזו.₪ 1,000-מ * מתוך מחקר נתמכי הסיוע הרכב ההוצאה החודשית הממוצעת של נתמכי הסיוע (7.5%) ₪ 711 בריאות (16.1%) ₪ 1,537 תשלום חובות 9,529 ₪ 44 2023 דו״ח העוני האלטרנטיבי נתמכי הסיוע האוכלוסייה הכללית שיעור בעלי החוב בקרב נתמכי הסיוע והאוכלוסייה הכללית לאורך השנים המשיבים שציינו כי יש להם/למשפחתם חוב לגורם כלשהו% 81.8% 60.1% 64.8% 31.8% 28.2% 25.3% 35.3% 29.8% 78.9% 61.9% 2023 2022 2021 2020 2019 מהאוכלוסייה הכללית3.6 מהנתמכים חוו חסימה ו/או עיקול חשבון הבנק, פי37.7% )10.6%( * מתוך מחקר נתמכי הסיוע מכיוון שניתן היה לציין יותר מתשובה אחת100%- ** הסכום גבוה מ לאילו מהגורמים הבאים יש לך/למשפחתך חוב? מינוס בבנק41.1% הלוואה מהבנק37.9% משפחה/חברים32.2% עירייה26.2% חברת חשמל/מים19.1% חברת אשראי16.2%  הלוואה חוץ בנקאית13.7% מוסד רפואי5.1% שוק אפור2.4% אחר5.2% ממדי-* מתוך מחקר נתמכי הסיוע ומדד העוני הרב שונה נוסח השאלה בקרב הנתמכים: "לאילו מהגורמים הבאים יש לך/למשפחתך חוב?" במקום "האם יש למשפחה 2023-** ב שלך חוב כלפי גורם כלשהו?" 45תנאי מחיה ממדית, גם הגורמים-כשם שעוני הוא תופעה רב המובילים אליו יכולים להיות מגוונים ומשתנים, וקשה להצביע על תנאים הכרחיים או מספיקים לעוני. עם זאת, הנטייה האנושית לקטגוריזציה עלולה להוביל לתפיסה גונית של העוני ושל הסיבות המובילות למצוקה -חד כלכלית, אשר מהוות בתורן כר פורה לצמיחתם של סטריאוטיפים ודעות קדומות. כדי ללמוד על התפיסות הרווחות אודות הסיבות למצוקה כלכלית, נתמכי הסיוע נשאלו לגבי הגורמים העיקריים למצוקה שלהם או של משפחתם ואילו מנהלי העמותות והאוכלוסייה הכללית, נשאלו לגבי הגורמים לכך שמשפחות נמצאות במצב של מצוקה אפשרויות בחירה 10 כלכלית. לכלל המשיבים ניתנו לתשובה וכן אפשרות לציין גורם נוסף שאינו ברשימה. יוקר המחיה (עליית המחירים) מדורג במקום הראשון בקרב נתמכי הסיוע ובקרב האוכלוסייה הכללית, ובמקום השלישי בקרב מנהלי העמותות. הקונצנזוס בנוגע לגורם זה ממחיש את השפעתו ההרסנית על משקי הבית. גם בהקשר לחובות קיימת תמימות . 5-3 דעים יחסית, כאשר גורם זה מדורג במקומות התנהלות כלכלית לא נכונה נתפסת כגורם מרכזי למצוקה כלכלית בקרב האוכלוסייה הכללית (מקום שני), ואילו בקרב נתמכי הסיוע ומנהלי העמותות היא מדורגת במקומות האחרונים (מקומות בהתאמה). אין ספק כי החלטות כלכליות לא 7- ו9 מוצלחות עשויות להוביל לעוני, אולם התנהלות פיננסית אינדיבידואלית היא רק חלק אחד מהפאזל. מעבר לאופי ולבחירות אישיות, עוני הוא תופעה סוציולוגית הקשורה בטבורה להיבטים מערכתיים וחסמים מבניים כגון היעדר גישה לחינוך ולשירותי בריאות, הזדמנויות תעסוקתיות מוגבלות ואפליה . הגורם הבריאותי (מחלה/נכות) מדורג במקום השמיני בלבד באוכלוסייה הכללית. מנגד, נתמכי הסיוע וגם מנהלי העמותות רואים במחלה או נכות כגורם לעוני השני בחשיבותו. אשתקד, כאשר לא הוצגה האפשרות של יוקר המחיה, הגורם הבריאותי דורג במקום הראשון בקרב הנתמכים (מנהלי העמותות לא נשאלו). ייתכן אפוא שהציבור הרחב אינו מודע דיו לנטל הכספי הכרוך באובדן הכנסה בעקבות מצב רפואי (בין אם של הפרט עצמו או של קרוב משפחה הזקוק לעזרתו) או לגובהן הנמוך של הקצבאות הניתנות במצבים אלו. באופן דומה, תפיסת הציבור הרחב את העוני ), עשויה9 דורי כגורם שולי יחסית (דירוג-הבין לנבוע מהיעדר היכרות עם טבעו המעגלי של העוני. להבדיל, הנתמכים עצמם ומנהלי העמותות נחשפים לדורות של עניים, מבינים את חשיבות תנאי ההתחלה ואת ההשלכות של התבגרות בעוני, ועל כן רואים בגורם זה בהתאמה). 4- ו5 משמעותי יותר (דירוג כאשר דנים בקשר הסיבתי בין עוני לגורמים השונים, חשוב להכיר בבעיית "הביצה והתרנגולת": לא ניתן לקבוע משמעי אם העוני הוא הסיבה או התוצאה -באופן חד של בעיות/גורמים אלה, מכיוון שהם עשויים לקיים קשרי גומלין רבים ומורכבים ביניהם. לכן, חיוני להסתכל על העוני ועל הגורמים הקשורים אליו בצורה הוליסטית, ולטפל לא רק בתוצאותיו, אלא גם בגורמים השורשיים שלו, כחלק ממדיניות למיגור העוני. הגורמים למצוקה הכלכלית ומאפייניה 46 2023 דו״ח העוני האלטרנטיבי הגורמים להימצאות במצוקה כלכלית עליית מחירים/ יוקר המחיה מחלה/נכות שלי או של מישהו/י אחר/ת במשפחתי חובות מבנה משפחתי (למשל משפחה חד הורית) גדלתי במשפחה שחיה במצוקה הזדמנויות תעסוקתיות מוגבלות/ השתכרות נמוכה משבר תעסוקתי/ כלכלי משכנתה התנהלות כלכלית לא נכונה 1 1 3 מקום נתמכי הסיוע האוכלוסייה הכללית מנהלי העמותות 50.2% 52.2% 31.2% 2 8 2 40.4% 15.1% 31.9% 3 4 5 40.1% 24.1% 25.5% 29.6% 21.9% 34.9% 4 7 8 9 5 7 6 2 1 8 9 7 21.1% 20.4% 11.8% 8.9% 8.1% 12.5% 24.3% 17.8% 21.1% 37.3% 25.6% 21.8% 18.6% 12.1% 19.7% 5 9 4 6 3 6 * מתוך מחקר נתמכי הסיוע, סקר תפיסות הציבור וסקר מגמות הסיוע בעמותות המזון בהתאמה אצל כלל סוגי המשיבים)11- ו10 "אחר" בשל שיעורים נמוכים (מקומות-** לא הוצגו הגורמים: "התמכרות" ו מכיוון שניתן היה לציין יותר מתשובה אחת; השיעורים המוצגים מתוקננים לפי תשובות נתמכי הסיוע100%-*** הסכום גבוה מ 47תנאי מחיה ,כהכרח של מציאות החיים במצוקה כלכלית ועוני מסתייעים נתמכי הסיוע בגופים שונים ובסביבה הקרובה, לרבות המוסד לביטוח לאומי, עמותות וארגונים, אגפים לשירותים חברתיים, הקהילה ובני המשפחה. הפנייה לסיוע וכן קבלת הסיוע בפועל איננה דבר של מה בכך, ולעיתים מתלווים לכך חששות ותחושת של אשמה, מבוכה ואף בושה. ) מהנתמכים מרגישים תלות רבה 73.1%( כשלושה רבעים עד מאוד בסיוע של גופים או אנשים אחרים, בדומה לשנה יש צורך משמעותי 93.4%-). זאת ועוד, ל72.4%( שעברה (במידה רבה או רבה מאוד) בסיוע בתחום אחד לפחות, ) וסיוע 80%( כאשר סיוע בתשלום חשבונות שוטפים ברכישת מוצרי חשמל גדולים (מקרר, מכונת כביסה, תנור ) הם השירותים הנדרשים ביותר. 71.6% ;ועוד באיזו מידה יש לך צורך בסיוע בכל אחד מהתחומים הבאים? * מתוך מחקר נתמכי הסיוע 71.6% רכישת מוצרי חשמל גדולים 58.8% הלוואות בתנאים נוחים 51.6% טיפול נפשי 50.9% /הכשרות מקצועיות השמה לעבודה 50% ניהול תקציב 64.6% סבסוד מסגרת לילדים 62.7% בריאות 80% תשלום חשבונות שוטפים 68.8% שיפוצים קלים בביתי 67.4% דיור 65.5% מידע הנוגע למיצוי זכויות, ופריסת חובות " המשיבים "במידה רבה" או "במידה רבה מאוד% ) מהנתמכים מרגישים תלות רבה או רבה מאוד בסיוע של73.1%( כשלושה רבעים גופים או אנשים אחרים 48 2023 דו״ח העוני האלטרנטיבי המצוקה הכלכלית של נתמכי הסיוע איננה מתבטאת פוסק למילוי צורכיהם הבסיסיים, -רק במאבק בלתי 62.1% .אלא גם בפגיעות יתרה לתנודות כלכליות במשק מהנתמכים דיווחו כי מצבם הכלכלי הורע בשנה שחלפה, מהאוכלוסייה הכללית. כשליש 43.2%-בהשוואה ל ) מהנתמכים העידו כי מצבם הכלכלי לא השתנה 32.5%( . בלבד ציינו כי מצבם השתפר5.4%-ו יוקר המחיה הוא הסיבה השכיחה ביותר להרעה במצב הכלכלי ולאחר מכן צבירת חובות, הן בקרב נתמכי הסיוע , בהתאמה) והן באוכלוסייה הכללית 39.5%- ו76.5%( ). במקום השלישי בקרב הנתמכים33.3%- ו79.9%( צוין שינוי במצב הבריאותי של מי מבני המשפחה ) ואילו בקרב האוכלוסייה הכללית עלייה בהחזר 30.6%( .)24.2%( המשכנתה בשל עליית הריבית לעליית המחירים ישנן השפעות ניכרות על מרבית הפרטים בקרב האוכלוסייה 13.2% והמשפחות בישראל – רק הכללית ציינו שאין לעליית המחירים כל השפעה עליהם, ) בקרב נתמכי הסיוע. עליית 0.7%( בהשוואה לפחות מאחוז המחירים גוררות אופני התמודדות מגוונים עם המצב, ואלו תלויים, בין היתר, בנתוני הפתיחה השונים המבדילים בין האוכלוסייה הכללית לאוכלוסיית הנתמכים. ניתן לראות כי שינויים בהרגלי צריכה (קנייה של פחות מוצרי מזון וצריכה והקטנת הוצאות חיוניות) רווחים בעיקר בקרב נתמכי הסיוע, ובשיעורים נמוכים יותר באוכלוסייה הכללית. כאן מתבטא הפער המרכזי בין האוכלוסיות – לא רק שסביר יותר שנתמכים יצטרכו לצמצם בכמות של מוצרים/שירותים חיוניים, אלא שוויתור זה מתבצע על רקע משאבים דלים ממילא. יוצא מן הכלל בקטגוריה זו הוא הצמצום במותרות כגון: בילוי, פנאי, מסעדות וכו', שרווחים יותר באוכלוסייה הכללית. יש ) 54%( לציין כי באוכלוסיית הנתמכים, רק כמחצית מוציאים כסף על דברים שנחשבים מותרות. פעולות פיננסיות בעקבות עליית המחירים (נטילת הלוואה, כניסה למינוס, העמקת מינוס קיים) נפוצות בשתי האוכלוסיות במידה דומה, שכן מדובר בצעדים מתבקשים בתקופות של עליות מחירים, גם עבור משפחות מבוססות יותר. נראה כי הסתמכות על עתודות כספיות היא דרך התמודדות הרווחת בעיקר בקרב האוכלוסייה הכללית. הסבר אפשרי לכך הוא שלרוב נתמכי הסיוע אין חסכונות בשל מצוקתם הכלכלית ועל כן הם חסרים את העתודה הכספית אותה ניתן לנצל בתקופות של מצוקה/משבר כלכלי. לבסוף, ניתן לדבר על צעדים דרסטיים יותר כגון 6.9% , בקרב נתמכי הסיוע5.8%( מעבר או מכירת דירה , בהתאמה),5.1% ,3.9%( באוכלוסייה הכללית) ומכירת רכב אשר נדירים יחסית בשתי האוכלוסיות ומהווים ככל הנראה מוצא אחרון. אולם, כמו במקרה של מותרות ועתודות כספיות, חשוב להתחשב בהבדל בשיעור הבסיס בין שתי האוכלוסיות: במקרה של רכב, למשל, שיעור משקי הבית באוכלוסייה 71.9% שבבעלותם רכב אחד לפחות עומד על ), בהשוואה 2023 ,; למ"ס2020 הכללית (נתונים לשנת בלבד בקרב הנתמכים.32.2%-ל השפעות עליית המחירים 49תנאי מחיה ?מדוע הורע מצבך הכלכלי 2023 נתמכי הסיוע2023 אוכלוסייה כללית יוקר המחיה76.5% 79.9% צבירת חובות39.5% 33.3% שינוי במצב הבריאותי שלי/של בני משפחתי30.6% 12.8% שינוי במצב המשפחתי17.1% 12.8% עליית החזרי המשכנתה10.5% 24.2% פיטרו אותי מהעבודה7.1% 10.5% התפטרתי מהעבודה3.4% 4.1% אחר3.7% 6.8% *מתוך מחקר נתמכי הסיוע וסקר תפיסות הציבור מכיוון שניתן היה לציין יותר מתשובה אחת100%-** הסכום גבוה מ מהנתמכים קנו בשנה החולפת פחות מזון ומוצרי צריכה68.2% ?כיצד היית מעריך/ה את המצב הכלכלי שלך/של משפחתך כיום, בהשוואה לשנה שעברה *מתוך מחקר נתמכי הסיוע וסקר תפיסות הציבור 2023 נתמכי הסיוע2023 האוכלוסייה הכללית המצב הכלכלי השתפר המצב הכלכלי הורע המצב הכלכלי לא השתנה 62.1% 43.2% 32.5% 43.6% 5.4% 13.2% 50 2023 דו״ח העוני האלטרנטיבי מהנתמכים לא מרוצים מחייהם במידה זו או51.9% . מהאוכלוסייה הכללית27.8%-אחרת, בהשוואה ל למרות התנאים הקשים בהם חיים נתמכי הסיוע, הדאגה יומית, המאבק על כל שקל וחוסר שביעות הרצון -היום ) מנתמכי הסיוע ציינו כי הם 23.3%( מהחיים, כרבע מקרב 31.2%-התנדבו בשנה האחרונה, בהשוואה ל האוכלוסייה הכללית. מהנתמכים בלבד מאמינים כי יצליחו להיחלץ 27.1% מאמינים22.8%-מהמצוקה הכלכלית בעשור הקרוב, ו כי מצבם ישתפר אך לא כך שיאפשר להיחלץ מהמצוקה. ) מהנתמכים פסימיים יותר ומאמינים כי 50.1%( מחצית ).22%( ) או לא ישתנה28.1%( מצבם יתדרדר בין ייאוש לתקווה * מתוך סקר תפיסות הציבור מכיוון שניתן היה לציין יותר מתשובה אחת 100%-** הסכום גבוה מ באיזה אופן משפיעה עליך/על משפחתך עליית המחירים מתחילת השנה? 2023 נתמכי הסיוע2023 האוכלוסייה הכללית פעולות פיננסיות 33.6% 39.1% 32% 20.7% 50.3% מקטין/ה את ההוצאות החיוניות נכנס/ת או מגדיל/ה את המינוס הבנק מרשה פחות מותרות דוחה את תשלומי המשכנתה/פריסה מחודשת קונה פחות מזון ומוצרי צריכה לוקח/ת הלוואות 17.4% 16.8% 5.7% 15.2% 18.1% 4.7% 68.2% הרגלי צריכה עתודות כספיות מפסיק/ה את ההפקדות לחיסכון או מקטין/ה את הסכום של ההפקדות משתמש/ת בחסכונות 7.5% 5.6% 22.3% 18.9% 51תנאי מחיה ?, מבחינה כלכלית2033 שנים, בשנת10 כיצד להערכתך ייראו חייך בעוד * מתוך מחקר נתמכי הסיוע 27.1% מצבי ישתפר ואצא מהמצוקה הכלכלית 22.8% מצבי ישתפר, אך עדיין אהיה במצוקה כלכלית 28.1% מצבי יתדרדר 22% מצבי לא ישתנה ?באופן כללי, האם את/ה מרוצה מחייך ממדי-* מתוך מחקר נתמכי הסיוע ומדד העוני הרב מרוצה מאוד מרוצה לא כל כך מרוצה בכלל לא מרוצה 2023 נתמכי הסיוע2023 האוכלוסייה הכללית 13.4% 21.2% 51% 34.7% 9% 11.8% 40.1% 18.8% מהאוכלוסייה27.8%- מנתמכי הסיוע אינם מרוצים מחייהם, בהשוואה ל51.9% )1.9 הכללית (פי 52 2023 דו״ח העוני האלטרנטיבי ביטחון תזונתי-אי ביטחון תזונתי-אי מנתמכי הסיוע דיווחו80% כי הוצאתם החודשית על מזון גדלה בשנה האחרונה ) משפחות חיות בישראל22%( 709,500 332,175 ביטחון תזונתי, מתוכן-באי ביטחון תזונתי חמור-) באי10.3%( 709,500 80% כמחצית ) מנתמכי 50.8%( כמחצית הסיוע נאלצו לוותר על תחליפי חלב אם עבור תינוקם או לצמצם בכמות המומלצת בעקבות מצבם הכלכלי, בלבד 11.5%-בהשוואה ל מהאוכלוסייה הכללית 78.7% מנתמכי הסיוע78.7% העידו כי האוכל שקנו לא הספיק ולא היה להם די כסף כדי לקנות יותר, 16.2%-בהשוואה ל מהאוכלוסייה הכללית 38.9% ההוצאה הממוצעת על מזון בקרב ₪ 2,311 נתמכי הסיוע עומדת על מהכנסתם הממוצעת 38.9% ומהווה )₪ 5,938( נטו 50.9% מנתמכי50.9% הסיוע צמצמו או דילגו על ארוחות עקב מחסור כספי, העידו כי הם 37.5%-ו או מבוגרים אחרים בביתם הגיעו לכדי תחושת רעב יותר משליש ) 36.1%( יותר משליש מהילדים בישראל נמצאים ביטחון תזונתי-באי ביטחון תזונתי מוגדר כמצב בו יש נגישות פיזית וכלכלית סדירה בכל זמן נתון, לכמות מספקת של מזון בריא ומזין, המתאים להעדפות ולצרכים התזונתיים ומאפשר קיום של חיים ביטחון תזונתי מתאר מצב של היעדר נגישות סדירה למזון מזין, -פעילים ובריאים. מנגד, אי הכולל את כל רכיבי התזונה החיוניים, בכמות, במגוון ובאיכות מספקים המאפשרים חיים פעילים ובריאים לצד מיצוי הפוטנציאל ההתפתחותי (ארגון המזון והחקלאות של האו"ם). ביטחון תזונתי הוא הסממן החמור ביותר של עוני. לא בכדי, חוקרי המוסד לביטוח לאומי -אי ביטחון תזונתי. -מצביעים כי קיים מתאם גבוה בין עוני (המוגדר לפי רמת ההכנסה) לבין אי 1.7 ביטחון תזונתי, גבוה פי-למעשה, הסיכוי של מי שמשתייך למשפחה ענייה לחיות באי .1)2023 ,מהסיכוי של המשתייכים למשפחות מעל לקו העוני (המוסד לביטוח לאומי השכבות המוחלשות מוציאות פחות כסף על מזון, אולם הוצאה זו מהווה עבורן נטל כלכלי רב בחמישון 15% מההכנסה נטו של משק בית בחמישון התחתון, לעומת30.4% יותר. היא מהווה ). במסגרת מחקר עמדות הציבור בנוגע ליוקר 2022 , בחמישון העליון (למ"ס9.7%-השלישי ו ), 26%( המחיה, נמצא כי הוצאה על מזון היא ההוצאה הכספית המכבידה ביותר על משקי בית ) ועוד 13%( ), מיסים15.5%( ), ובפער ניכר הוצאות על אנרגיה25%( מיד לאחריה הוצאות דיור ). 2022 ,(המכון הישראלי לדמוקרטיה היות שהוצאה על מזון גמישה יותר ביחס להוצאות קשיחות (שכר דירה, תשלומי חשבונות וכו'), משפחות החיות בעוני נאלצות לבצע ויתורים תזונתיים על מנת לממן הוצאות חיוניות ומעלה) דיווחו כי ויתרו 20 מהנפשות (בני16.4% ,2נוספות. במשקי בית בעלי הכנסה נמוכה על ארוחה חמה למעלה מפעם בשבוע בשל קשיים כלכליים. לשם השוואה, שיעור זה גבוה ). 2022 ,; למ"ס5.2%( ביותר מפי שלושה מהשיעור באוכלוסייה הכללית ביטחון תזונתי הוא תנאי בסיסי לבריאות תקינה. ללא תזונה מאוזנת ומספקת, חושף עצמו הפרט לפגיעה בבריאותו הפיזית והנפשית, אשר יכולה לבוא לידי ביטוי בשורה של מחלות שיש להן קורלציה לחיים בעוני, וביניהן סוכרת, מחלות לב, שבץ, יתר לחץ דם, אנמיה, השמנה, דיכאון וחרדה. ילדים ונוער שהינם בעיצומו של תהליך התפתחות פיזי, נפשי וקוגניטיבי, נמצאים בדרגת סיכון ביטחון תזונתי. הזנה לקויה, החל מתקופות קריטיות במהלך -גבוהה במיוחד להשלכות של אי ההיריון, דרך שנות החיים הראשונות ועד לגילי גן ובית ספר, מקושרת עם עיכובים התפתחותיים ) – שבתורם עשויים להשפיע על Gallegos et al., 2021( וירידה בתפקוד הלימודי והחברתי פוטנציאל השתלבות עתידי בחברה ובשוק התעסוקה ובכך להקשות על חילוץ מעוני. .2021 לפי נתונים עדכניים לשנת1 .₪ 2,000 משקי בית בהם ההכנסה החודשית נטו הממוצעת לנפש היא עד2 55ביטחון תזונתי-אי הביטחון התזונתי בקרב ילדים, הקימה המדינה מפעל הזנה עבור-כדי לתת מענה לבעיית אי תלמידים בגני חובה ובבתי ספר יסודיים הלומדים במסגרת יום לימודים ארוך, וזאת מכוח חוק . עם זאת, מפעל ההזנה אינו נותן מענה מלא לצורך, כיוון 2005 ארוחה יומית לתלמיד משנת שבמסגרתו ניתן מזון רק עבור ילדים בגנים ובבתי ספר יסודיים (במסגרת יום לימודים ארוך), הוא אינו פעיל בסופי שבוע, חופשות ועתות חירום ואינו מסייע לשאר בני המשפחה (מרכז ). 2021 ,המחקר והמידע של הכנסת לצד הפעלתה של תוכנית ההזנה במוסדות החינוך ומגבלותיה, החלה המדינה לפעול במישורים הביטחון התזונתי. לדוגמה, באמצעות המיזם -נוספים על מנת לתת מענה, ולו חלקי, לבעיית אי . המיזם 2015 לביטחון תזונתי המופעל על ידי משרד הרווחה והביטחון החברתי מאז שנת ביטחון תזונתי חמור) - משפחות (פחות מעשירית מהמשפחות הנמצאות באי26,000-מעניק לכ בחודש (ללא ₪ 500-המשתתפות בו כרטיס נטען לרכישת מזון וירקות ופירות בשווי כולל של כ קשר לגודל המשפחה). המשכו של מיזם זה מוטל בספק כיוון שאינו מעוגן בבסיס התקציב, ). 2021 , ומעלה (מרכז המחקר והמידע של הכנסת65 ובנוסף הוא אינו כולל מתן סיוע לבני פעולה ממשלתית נוספת נוגעת לחלוקת כרטיסי מזון על ידי משרד הפנים (כפי שנעשה , בתקציב 2024-2023 חד פעמית במהלך תקופת מגפת הקורונה), שאמורה להתבצע בשנים . עמדת ארגון לתת היא שהנושא צריך להיות תחת ניהולו של משרד ₪ כולל בסך מיליארד הרווחה והביטחון החברתי, שכן הטיפול בביטחון תזונתי מצוי בתחום עיסוקו המרכזי של המשרד, לרבות המועצה לביטחון תזונתי שנמצאת תחת אחריותו. ארגון לתת פעל על מנת ומעלה 70% להרחיב את הקריטריונים לחלוקת הכרטיסים, כך שלא יתבססו רק על הנחה של בתשלום ארנונה (על בסיס הכנסה). הקריטריונים הורחבו לאוכלוסיות נוספות, אם כי עדיין לא ניתן לומר באופן חד משמעי, כי אמות המידה שוויוניות. מעבר לחלוקת כרטיסים, הממשלה מעניקה תמיכה לארגונים ועמותות מזון בחברה האזרחית, באמצעות מבחני תמיכה שונים לעמותות המחלקות מזון במסגרת קמחא דפסחא וחג נוסף, עמותות המחלקות מזון כל השנה וארגוני גג אשר עוסקים בהצלת מזון ומחלקים מזון לאורך כל השנה באמצעות רשת עמותות ביטחון תזונתי חמור. - משפחות החיות באי100,000-שותפות, המסייעת ליותר מ הביטחון התזונתי ולהקצות מימון חלקי -בשנים האחרונות הממשלה החלה להכיר בבעיית אי לטובת העניין. יחד עם זאת, עדיין אין תוכנית סדורה ומקצועית ברמה הלאומית, הכוללת יעדים ותקציב משמעותי, שיכולה לתת מענה לבעיה ממנה סובלות מאות אלפי משפחות הנאלצות יומיים בכמות, במגוון ובאיכות המזון שהן וילדיהן צורכים.-לעשות ויתורים יום 56 2023 דו״ח העוני האלטרנטיבי (משרדUSDA-מדידת הביטחון התזונתי מבוססת על מדד ה החקלאות האמריקאי) המקובל במדינות מפותחות, וגם בישראל נעשה בו שימוש על ידי המוסד לביטוח לאומי. שאלות (המבוסס על שאלון 6 הכלי הוא שאלון מתוקף בן 3- שאלות) המחלק את העונים עליו ל10/18 ארוך יותר בן קטגוריות, כדלקמן: ) ביטחון תזונתי = היעדר מחסור1 משקי בית המאופיינים בנגישות למזון מגוון ואיכותי בכמות רמות:2- נוהגים לחלק קטגוריה זו לUSDA .הנדרשת א) ביטחון תזונתי גבוה. משקי בית שלעיתים היו -ב) ביטחון תזונתי שולי/סביר להם בעיות ו/או תחושות חרדה לגבי גישה למזון הולם, אך האיכות, המגוון והכמות של המזון לא הופחתו באופן משמעותי. בדו"ח זה הוכללו שתי קטגוריות אלו תחת "ביטחון תזונתי". ביטחון תזונתי מתון = מחסור-) אי2 משקי בית אשר נאלצו לעשות התאמות מבחינת האיכות והמגוון הרצוי, אך כמות המזון הנצרך ודפוסי האכילה לא ביטחון USDA-נפגעו באופן מהותי (קטגוריה זו מכונה ב תזונתי נמוך). .ממדי-, במסגרת שאלון מדד העוני הרב2023 המבוססת על סקר במדגם מייצג שהועבר בחודש יולי1 ביטחון תזונתי) אותו פרסם המוסד לביטוח לאומי- מספר משפחות, נפשות וילדים חושב על פי גודל האוכלוסייה (המעוגל מנתוני האי2 .2023 : מהלך הסקר והממצאים העיקריים, ינואר2021 במסגרת סקר ביטחון תזונתי יחידת המדידה של הסקר הינה משפחות.3 ביטחון תזונתי חמור = מחסור חמור-) אי3 משקי בית בהם דפוסי האכילה של אחד או יותר מבני הבית שובשו, וצומצמה כמות המזון בשל חוסר כסף ומשאבים ביטחון תזונתי נמוך מאוד).USDA-(קטגוריה זו מכונה ב על פי התשובות של משק הבית על סדרת השאלות אודות התנהגויות וחוויות הקשורות בסיפוק צורכי התזונה, נקבע המיקום של משק הבית על הרצף של הביטחון התזונתי. , לפי נתונים שנאספו ונותחו 1על פי ההערכה של ארגון לתת ) משפחות חיות 22%( 2709,500 - rotem.ar על ידי מכון ביטחון תזונתי, יותר מחמישית מהמשפחות בישראל. -באי ביטחון תזונתי חמור. -) חיות באי10.3%( 332,175 ,מתוכן ביטחון -) חיים באי36.1%( 3 ילדים1,138,594 ,כמו כן ביטחון תזונתי חמור. -) באי21.3%( 671,802 תזונתי, מתוכם ביטחון -) חיות באי2,168,016( מיליון נפשות2-בסך הכל, כ . בהשוואה לבדיקה שנעשתה בארגון 2023 תזונתי בשנת הביטחון -, ניתן לראות כי נתוני אי2022 לתת באוגוסט התזונתי נותרים גבוהים וללא שינויים מובהקים. מציאות זו עלולה להוביל את המשפחות לצמצום משמעותי בקניית מזון ובכך לפגוע בצרכים החיוניים הדרושים לקיום מינימלי. משפחות רבות ייאלצו לוותר על איכות, על מגוון ולבסוף גם על כמות המזון הנצרך בביתן, ויזדקקו לסיוע במזון. ביטחון תזונתי -אי 2023 ישראל 332,175 ביטחון תזונתי, מתוכן-) משפחות בישראל חיות באי22%( 709,500 ביטחון תזונתי חמור-) באי10.3%( 57ביטחון תזונתי-אי 2023 ביטחון תזונתי בישראל-אי משפחות נפשות ילדים 10.3% 332,175 11.7% 377,325 22% 709,500 12.7% 1,110,234 12.1% 1,057,782 24.8% 2,168,016 21.3% 671,802 14.8% 466,792 36.1% 1,138,594 מחסור חמור מחסור סה"כ ביטחון תזונתי-אי ממדי-* מתוך מדד העוני הרב 2023 ** הנתונים נאספו במהלך חודש יולי ההוצאה הממוצעת על מזון בקרב נתמכי הסיוע מהכנסתם הממוצעת נטו 38.9% ) מהווה₪ 2,311( ). בשנתיים האחרונות אנו עדים לעליות₪ 5,938( משמעותיות במחירי מוצרי המזון, הגורמות להעמקת התופעה ולהחרפת מצוקתם של נתמכי הסיוע. ארבעה ) דיווחו כי הוצאתם 80%( מתוך כל חמישה נתמכים 52.1% החודשית על מזון גדלה בשנה האחרונה, מהם דיווחו על גידול משמעותי בהוצאה. משפחות נתמכי הסיוע נאלצות להתמודד עם תופעה ביטחון תזונתי, שבה סיפוק הצורך -נרחבת וחמורה של אי ) 52.2%( הקיומי למזון הופך לאתגר מתמשך. יותר ממחצית מהנתמכים ציינו כי המזון שברשותם אינו מספיק להם על ) 33.4%( בסיס קבוע (לעיתים קרובות או לפעמים). כשליש ציינו כי אומנם יש להם מספיק מזון מבחינת הכמות, אך לא מהסוג שהיו רוצים, כלומר הם מוותרים על איכות ומגוון בלבד ציינו כי יש להם מספיק מזון מהסוגים 8% .המזון שהם רוצים לאכול. - תמונת מצב נתמכים 58 2023 דו״ח העוני האלטרנטיבי יומית של מחסור במזון-נתמכי הסיוע חיים במציאות יום בסיסי הנחוץ למחיה מינימלית. מחסור זה מוביל לחשש, כי כשהמזון ייגמר לא יעלה בידם לקנות מזון נוסף והם לא יצליחו לספק למשפחתם ארוחות סדירות ומאוזנות. יותר ) מהנתמכים העידו כי האוכל שקנו 78.7%( משלושה רבעים לא הספיק ולא היה להם די כסף כדי לקנות יותר (לרוב או ) העידו כי לא היה להם 79.5%( לפעמים), ושיעור דומה מספיק כסף כדי לקנות ארוחות מאוזנות. זאת בהשוואה בהתאמה באוכלוסייה הכללית.18.6%- ו16.2%-ל ?מה הכי נכון לגבי ההוצאה החודשית שלך/של משפחתך על מזון בשנה האחרונה איזה משפט מתאר באופן הכי טוב את האוכל שנצרך בביתך בשנה האחרונה? * מתוך מחקר נתמכי הסיוע * מתוך מחקר נתמכי הסיוע 52.1% גדלה במידה משמעותית 18.6% לעיתים קרובות לא מספיק 27.9% גדלה במידה מסוימת 33.6% לפעמים לא מספיק 13.5% לא השתנתה 33.4% יש לנו מספיק, אבל לא תמיד מהסוג שאנו רוצים 4% קטנה במידה מסוימת 8% יש לנו מספיק מזון מהסוגים שאנו רוצים לאכול 2.5% קטנה במידה משמעותית 6.4% מסרב/ת לענות 59ביטחון תזונתי-אי יכולת לרכוש מזון המשיבים "לרוב נכון" או "לפעמים נכון" % 2023 נתמכי הסיוע2023 האוכלוסייה הכללית "האוכל שקנינו לא הספיק, ולא היה לנו כסף כדי לקנות יותר" "לא היה לנו מספיק כסף כדי לקנות ארוחות מאוזנות" 78.7% 16.2% 79.5% 18.6% ממדי-* מתוך מחקר נתמכי הסיוע ומדד העוני הרב הוצאה כספית על מזון תלויה בכוח הקנייה של המשפחה, ולכן היא נחשבת גמישה יותר בהשוואה להוצאות אחרות, כמו שכר דירה ותשלומים (חשמל, מים וארנונה). טבעה הגמיש של ההוצאה על מזון, מאפשר לנתמכי הסיוע, במקרה הטוב, להתפשר על קניית מזון בריא ומזין ולהסתפק בתחליפים זולים ופחות איכותיים. במקרה הרע, הם נאלצים לוותר על רכישת מזון ולצמצם את הכמות הנצרכת. ) ממשקי הבית של נתמכי הסיוע, בני 50.9%( בכמחצית הבית המבוגרים צמצמו את גודל הארוחות או דילגו עליהן בשל מצוקה כלכלית במהלך השנה האחרונה, בלבד מהאוכלוסייה הכללית שהעידו 15.4%-בהשוואה ל על כך. מקרב הנתמכים שצמצמו או דילגו על ארוחות, ) ציינו כי הם עשו זאת באופן תדיר, כלומר 91.1%( הרוב כמעט כל חודש 48% מעל לחודשיים בשנה לפחות, מהם ), ויתרו או 8.9%( בחלק מחודשי השנה. היתר43.1%-ו דילגו על ארוחות במשך חודש אחד או חודשיים לאורך מהנתמכים 37.5% ,השנה (או סירבו לענות). כמו כן העידו כי הם או מי ממשפחתם הגיעו לכדי תחושת רעב עקב מחסור כספי במהלך השנה האחרונה, בהשוואה ) מהאוכלוסייה הכללית.9.2%( לכעשירית ביטחון תזונתי עלול להוביל את -בדרגתו החמורה, אי האדם לחרפת רעב ולהתמודדות עם חוויות קיצוניות מנתמכי הסיוע 7.8% .ומשפילות במטרה להשיג מזון העידו כי בעקבות המצב הכלכלי הם או מי מבני משפחתם נאלצו לנקוט באחד הצעדים הקיצוניים הבאים: לגנוב מזון, לחפש אוכל בפחים, לצום יום שלם ולקבץ נדבות. ) סירבו לענות על השאלה.14.8%( שיעור כמעט כפול מנתמכי הסיוע צמצמו או דילגו על ארוחות עקב מחסור כספי, בהשוואה50.9% מהאוכלוסייה הכללית15.4%-ל 60 2023 דו״ח העוני האלטרנטיבי ) סובלים ממצב של36.1%( יותר משליש מילדי הנתמכים ביטחון תזונתי - מאי21.3% ביטחון תזונתי, מתוכם-אי חמור. ביטחון תזונתי הכרחי עבור ילדים להתפתחות הגופנית, הקוגניטיבית והחברתית וחיוני לתהליך הלמידה והרחבת הדעת. מציאות החיים הקשה של נתמכי הסיוע מאלצת אותם לצמצם את הוצאותיהם על מזון ומובילה לעיתים למצב בו ילדיהם מוותרים על כמות המזון הנצרכת. ) מילדי הנתמכים, צמצמו 38.3%( קרוב לשתי חמישיות בגודל הארוחות או דילגו על ארוחות עקב מחסור כלכלי במהלך השנה האחרונה. בנוסף לחסך הכמותי בתזונת הילדים, מצוקתם הכלכלית של משפחות נתמכי הסיוע מאלצת אותן להתפשר על איכות ומגוון המזון אותו הן צורכות ולהסתפק ברכישת מזון זול ולא מזין דיו. כך קורה, שילדי הנתמכים אינם צורכים את כלל אבות המזון החיוניים להתפתחותם ) מהנתמכים ציינו כי 53.9%( התקינה. יותר ממחצית פחמימות מבושלות (כגון: פסטה אורז ופתיתים) וכריכים, הינם המוצרים העיקריים בתזונת ילדיהם, בעוד שירקות .11.3% ופירות היוו רק - תמונת מצב ילדי הנתמכים האם בשנה האחרונה בשל מחסור כספי לרכישת מזון: את/ה ו/או מבוגרים אחרים בבית שלך צמצמת/ם בגודל הארוחות או דילגת/ם על ארוחות? אכלת/ם פחות ממה שרצית/ם? את/ה ומבוגרים אחרים בבית הייתם רעב/ים ולא אכלת/ם? ממדי-* מתוך מחקר נתמכי הסיוע ומדד העוני הרב 53.9% 50.9% 37.5% 15.4% 16.6% 9.2% 2023 נתמכי הסיוע2023 האוכלוסייה הכללית המשיבים ״כן״% 61ביטחון תזונתי-אי 33.4% 20.5% 14.3% 12.4% 11.3% 5.7% פחמימות מבושלות מוצרי חלב כריכים חלבון מן החי ירקות ופירות 0.3%אחר קטניות 2.1%חטיפים ביטחון תזונתי קריטיות -השלכותיו השליליות של אי הימים הראשונים של החיים, מתחילת 1,000-במיוחד ב ההיריון ועד גיל שנתיים. לתזונה בפרק זמן זה יש השפעה מכרעת על טיב ההתפתחות הפיזית, הקוגניטיבית והנפשית של ילדים, כך שוויתור על הזנה או הזנה חלקית בשלבים אלו, עלולים להגדיל את הסיכון למחלות בהמשך ). את הסיכון הזה Schwarzenberg et al., 2018( החיים ) מההורים נתמכי הסיוע, 50.8%( נוטלים יותר ממחצית כאשר הם נאלצים לוותר על תחליפי חלב אם עבור תינוקם או לצמצם בכמות המומלצת (למהול במים או לדלג על יותר בהשוואה 4.4 ארוחות) בעקבות מצבם הכלכלי, פי ).11.5%( לשיעור באוכלוסייה הכללית ) מנתמכי הסיוע העידו כי ילדיהם צמצמו בגודל38.3%( קרוב לשתי חמישיות הארוחות או דילגו על ארוחות, בשל חוסר יכולת לרכוש מספיק מזון * מתוך מחקר נתמכי הסיוע האם בעקבות מצבך הכלכלי נאלצת לוותר על תחליפי חלב עבור ילדיך או לתת פחות מהכמות המומלצת? המשיבים כן% * מתוך מחקר נתמכי הסיוע וסקר תפיסות הציבור 2023 נתמכי הסיוע 50.8% 2023 האוכלוסייה הכללית 11.5% קטגוריה עיקרית בתזונת ילדי הנתמכים 62 2023 דו״ח העוני האלטרנטיבי המחסור הכלכלי והקושי בהענקת תזונה אופטימלית לילדיהם, מובילה את הנתמכים להזדקק לסיוע במזון המיועד לגיל הרך, נוסף על הסיוע הכללי במזון שניתן מהנתמכים שהינם הורים לפעוטות עד גיל 45.7% .להם שנתיים, העידו כי הם זקוקים במידה רבה או רבה מאוד לסיוע בתרכובת מזון לתינוקות (תמ"ל). תזונה מגוונת ועשירה הכרחית עבור התפתחות הילדים ומהווה תנאי בסיסי ללמידה במערכת החינוך. ללא מזון בכמות ובאיכות מספקת, ילד אינו יכול להתרכז, להיות תלמיד פעיל ולמצות את הפוטנציאל והכישרון הטמונים ביטחון -בו. במטרה למזער את ההשלכות ההרסניות של אי תזונתי בתקופת הלימודים, נקבעה בחוק תוכנית הזנה, לפיה תלמידי גני ילדים ובתי ספר יסודיים הלומדים יום לימודים ארוך, יהיו זכאים לארוחה יומית שתסופק על ידי ) 52%( הרשות המקומית. אולם, בפועל יותר ממחצית מהנתמכים להם ילדים הלומדים בגן או בבית ספר יסודי, ציינו כי ילדיהם אינם מקבלים כלל ארוחה חמה במסגרת תוכנית ההזנה. במידה ויש לך ילדים שלומדים בגן/בבית ספר יסודי, האם הם מקבלים ארוחה חמה במסגרת החינוכית (כחלק מתוכנית ההזנה)? * מתוך מחקר נתמכי הסיוע ) מהנתמכים החלו להזדקק לסיוע במזון 19.4%( כחמישית נזקקים לסיוע בין שנתיים 21.6% ,בשנתיים האחרונות בלבד ) העידו כי הם 59%( לחמש שנים ואילו כשלוש חמישיות שנים או יותר. 5 נמצאים במצב זה סל המזון שמחלקות העמותות מאפשר לכשלושה רבעים ) מהנתמכים לפנות כסף לקניית מזון נוסף, עלייה 72.5%( ). בשכיחות השנייה67.2%( מובהקת בהשוואה לאשתקד בגודלה, מפנה הסל תקציב עבור תרופות וטיפולים ). בשלישית, הוא מפנה תקציב לתשלום 41.4%( רפואיים ), ולבסוף 38.9%( שכר דירה, חשבונות והחזר חובות ) העידו כי הסל מאפשר להם לרכוש בגדים, ריהוט 18.1%( .או מוצרים לבית סיוע במזון 52% לא 16.2% חלקם כן וחלקם לא26.8% כן5% לא יודע/ת 63ביטחון תזונתי-אי ?באיזו דרך סל המזון שאתה מקבל מהעמותה מסייע לך * מתוך מחקר נתמכי הסיוע מכיוון שניתן היה לציין יותר מתשובה אחת100%-** הסכום גבוה מ 72.5% רכישת מזון נוסף 41.4% תשלום עבור תרופות וטיפולים רפואיים 38.9% תשלום שכר דירה, חשבונות או החזר חובות 18.1% רכישת בגדים, ריהוט או מוצרים לבית 2.1% אחר ?כמה זמן את/ה זקוק/ה לסיוע במזון * מתוך מחקר נתמכי הסיוע 6.9% עד שנה 12.5% שנים2-1 21.6% שנים5-2 31.3% שנים5-למעלה מ 27.7% משפחתי תמיד הייתה צריכה סיוע במזון מנתמכי הסיוע ציינו כי הם11.1% ,בנוסף לסיוע בסלי מזון מקבלים גם סיוע מהמיזם לביטחון תזונתי שמפעיל משרד ) 34.1%( הרווחה והביטחון החברתי. כמו כן, רק כשליש מהנתמכים העידו כי קיבלו כרטיסים נטענים לרכישת מזון ממשרד הפנים במהלך הקורונה. 64 2023 דו״ח העוני האלטרנטיבי דיור דיור כמחצית ) מהכנסתם 45.3%( כמעט מחצית הממוצעת של הנתמכים מופנית )₪ 2,688( לדיור 66.2% מהנתמכים העידו כי66.2% נאלצו לוותר על תיקון ליקויים חמורים במקום מגוריהם לאורך זמן מסיבות כלכליות מנתמכי הסיוע ציינו כי הם או 64.2% ילדיהם התביישו להזמין אורחים לביתם בעקבות תנאי הדיור והמצוקה הכלכלית64.2% 2% בלבד מסך כל הדירות2% בישראל שייכות לדיור הציבורי, בהשוואה בממוצע 6.9%-ל OECD-במדינות ה 20.8% מנתמכי הסיוע העידו20.8% שיש סיכוי גבוה או גבוה מאוד שייאלצו לפנות את מקום מגוריהם בשל הקושי לשלם שכר דירה או משכנתה, בלבד 4.4%-בהשוואה ל מהאוכלוסייה הכללית 9.6% מנתמכי הסיוע9.6%-ל אין מקום מגורים קבוע והם מתגוררים אצל בני משפחה או חברים, בבתי מחסה או שהם חסרי קורת גג 59.2% ממשקי הבית59.2% בעשירון התחתון מוציאים או יותר מסך 30% על דיור 15.2% הכנסתם, לעומת בלבד בעשירון העליון דיור ראוי הינו זכות בסיסית הנובעת מההכרה כי אדם זקוק לקורת גג יציבה על מנת לנהל זכותו של כל אדם לקורת גג ולתנאי מחיה 2023 אורח חיים תקין. עם זאת, נראה כי בישראל נאותים אינה מובטחת. עלויות הדיור בישראל מהוות אתגר עבור חלק ניכר באוכלוסייה, וביתר שאת עבור השכבות ). למצב זה Housing Insecurity( "ביטחון דיורי-המוחלשות, ועלולות להביא למצב של "אי ביטויים שונים, ביניהם: היעדר קורת גג, נטל עלות הדיור, חוסר יציבות במגורים, פינויים מדירה, מגורים משותפים על מנת לחלוק את עלויות הדיור, צפיפות ודוחק, חיים בדיור לא סטנדרטי ואיכותי ו/או חיים בשכונות לא בטוחות, שאין בהן גישה לתחבורה, מקומות עבודה קרובים, ). Urban Institute, 2016( בתי ספר טובים ושירותים חיוניים נוספים נטל ההוצאות על דיור, הנמדד לפי שיעור ההוצאה מתוך ההכנסה הכספית נטו, משפיע בעיקר על משפחות המתמודדות עם מצוקה כלכלית. מפילוח לפי עשירוני הכנסה נטו לנפש 30% סטנדרטית, נמצא שככל שהעשירון נמוך יותר, שיעור משקי הבית המוציאים על דיור מבין משקי הבית בעשירון התחתון לעומת 59.2% :או יותר מסך הכנסתם הכספית גבוה יותר ). בהתחשב בכך שההוצאה 2022 , (למ"ס2020 בלבד בעשירון העליון, נכון לשנת15.2% מתוך כלל26.9%( הממוצעת על דיור היא הגבוהה ביותר מבין כלל הוצאות משק הבית ), וכן שמדובר בהוצאה קשיחה שלרוב איננה ניתנת 2023 ; למ"ס2021 ההוצאות נכון לשנת לצמצום או מאפשרת יכולת תמרון כלכלית, אין זה מפתיע שמשפחות רבות כורעות תחת נטל ההוצאות על דיור. משימת רכישת דירה בישראל מהווה קושי משמעותי עבור רבים באוכלוסייה בשל מחירי אקונומי נמוך זוהי בגדר -הדיור הגבוהים, אולם עבור משפחות במצוקה כלכלית ומצב סוציו משימה בלתי אפשרית. מחירי הדיור מושפעים בין היתר מהיחס שבין ההיצע של יחידות הדיור לביקוש; ניכר כי המדינה לא עושה די על מנת להגדיל את היצע הדיור, ואגב כך לווסת את יחידות דיור, כיוון שמספר 189,000- הצטבר מחסור של כ2022-2006 מחירי הדיור. בשנים יחידות הדיור שנבנו היה קטן מהנדרש לפי צורכי הדיור. באותו פרק זמן נצפתה עלייה של ). על אף התמתנות מסוימת בשיעור 2023 , במדד מחירי הדירות (דו"ח מבקר המדינה208% ,, המחירים ממשיכים לזנק ונכון לכתיבת שורות אלו2023 העלייה במדד מחירי הדירות בשנת , נמצא 2022 מאי- לעומת אפריל2023 מאי-לעומת התקופה המקבילה אשתקד, קרי אפריל ).2023 , (למ"ס7.6%-כי מחירי הדירות עלו ב סוגיה נוספת בהקשר לעליית מחירי הדיור הינה העלאות הריבית על ידי בנק ישראל במהלך השנה האחרונה, אשר הובילו לעלייה גם בנטל החזרי ההלוואות והמשכנתאות של משקי ומאז, חלו עליות רצופות 0.1% עמד שיעור הריבית על2021 הבית. באמצע חודש אפריל . להכבדה 2006- – השיעור הגבוה ביותר מ4.75% בריבית וכיום (נובמבר) היא עומדת על בנטל המשכנתאות השפעה ניכרת על המצב הכלכלי, הן עבור משפחות החיות במצוקה והן עבור משפחות שההחזר הגבוה קירב או הציב אותן במצב של מצוקה כלכלית. 67ביטחון תזונתי-אי67 בהינתן העלות הגבוהה של רכישת דירה והחזר המשכנתה, אוכלוסיות רבות, ובייחוד אלה המוחלשות, נאלצות לפנות לשוק השכירות. בפילוח לפי עשירוני הכנסה כספית נטו, נראה כי ) ממשקי הבית בעשירון התחתון גרים בדירות שכורות, בהשוואה לכשליש 50.3%( כמחצית ). בדומה למחירי 2022 ,) בעשירון העליון (למ"ס15.4%( ) מכלל משקי הבית, וכשישית30.4%( הדיור בבעלות, גם בשוק השכירות המחירים הולכים ומאמירים ומאלצים את המשפחות החיות במצוקה כלכלית לעבור דירות באופן תכוף, דבר המקשה בין היתר על יצירת יציבות תעסוקתית. יתרה מזו, מצבן הכלכלי אינו מאפשר לרוב מעבר לאזורי מגורים מפותחים או קרובים יותר כלכלית.-למרכזי תעסוקה ובכך מגביל את יכולתן לממש הזדמנויות למוביליות חברתית , בעוד שסכום הסיוע הממוצע ₪ 4,023 עמד שכר הדירה הממוצע בישראל על2022 בשנת בלבד משכר הדירה 24.7% – ₪ 1,043 החודשי בשכר דירה הניתן על ידי המדינה עמד על ). אי לכך, סכומי הסיוע בשכר דירה רחוקים מלהעניק מענה ראוי 2023 ,הממוצע (מרכז אדוה ומספק לאותם משקי בית המצויים במצוקה כלכלית. כלי סיוע נוספים שהמדינה מציעה הם מתן הלוואות לזכאים עבור רכישת דירה (משכנתאות מוכוונות) והפעלת תוכניות כמו "מחיר למשתכן", שנועדו לאפשר למי שאין בבעלותו דירה לרכוש דירה במחיר נמוך ממחיר השוק. בפועל, תוכניות אלו לא מסייעות במיוחד לאוכלוסיות מוחלשות, שכן הן נותנות מענה בעיקר לאלו המחזיקים בהון התחלתי. כך למשל, בתוכנית "מחיר למשתכן" ההנחה היא רגרסיבית – בערי המרכז ההנחה הגיעה למאות אלפי שקלים, בעיקר לרוכשים במשקי בית מעשירוני הכנסה גבוהים, ואילו בערי פריפריה ההנחה נמוכה ). 2023 ,יחסית, בעיקר למשקי בית בעשירוני הכנסה נמוכים (מרכז המחקר והמידע של הכנסת על כן, נראה כי התוכנית הביאה לגידול בפער בחלוקת ההון בישראל. המדינה מסייעת גם בהפעלת מערך של דיור ציבורי עבור משקי בית שאינם מסוגלים לרכוש , שיעור הדירות הציבוריות 2020 לאומיים לשנת-או לשכור דירה בשוק הפרטי. לפי נתונים בין בלבד מסך כל הדירות במדינה, והוא נמוך בהשוואה לממוצע במדינות 2%-בישראל מהווה כ . באופן מסורתי צמצמו ממשלות ישראל את ההשקעה התקציבית במערך 1)6.9%( OECD-ה הדיור הציבורי, כחלק ממדיניות "השוק הפרטי", שנותנת עדיפות לסיוע בקנייה ובשכירות של דירות פרטיות. במהלך העשור האחרון נגרעו ממלאי הדיור הציבורי כאלף דירות בממוצע אלף דירות, בשנת 56.5 עמד מספר הדירות בדיור הציבורי על2013 מדי שנה, כך שאם בשנת ), כשבמקביל הצורך בהן 2023 , אלף דירות (ללא דיור מוגן ציבורי; למ"ס47.6 נותרו רק2022 .רק הולך ועולה .10/08/2023- בOECD- נדלה מאתר ה1 68 2023 דו״ח העוני האלטרנטיבי68 2023 דו״ח העוני האלטרנטיבי רבים מסמנים רכישת דירה כיעד מרכזי בחייהם ועובדים קשה כדי לחסוך לצורך כך. אולם, יוקר המחיה ומחירי הדיור המאמירים מרחיקים את מימוש חלום רכישת הדירה מהישג יד, במיוחד עבור השכבות המוחלשות. ) מנתמכי הסיוע גרים בשכירות, לעומת 46.7%( כמחצית הגרים בדירה בבעלותם או בבעלות משפחתם. 27.8% בבחינת ההתפלגות בקרב האוכלוסייה הכללית מתקבלת גרים בדירה בבעלותם לעומת 62.2% – מגמה הפוכה הגרים בשכירות. 30.6% לא זו בלבד שהאפשרות הכלכלית לרכוש דירה הולכת ומתרחקת מהישג ידם של נתמכי הסיוע, אלא שגם אופציית השכירות אינה בת מימוש עבור חלקם – לכמעט אחד ) אין מקום מגורים קבוע, והם 9.6%( מכל עשרה נתמכים מתגוררים אצל בני משפחה או חברים, בבתי מחסה או שהם חסרי קורת גג. בנוסף, יותר מרבע מנתמכי הסיוע ) מעידים כי הם זכאים לדיור ציבורי, אך למרות 26.5%( זכאותם, המחסור ההולך ומחריף בדירות, מוביל לכך מהם זוכים לכך.14.1% שבפועל רק מקומות המגורים של נתמכי הסיוע מתאפיינים בחללים מנתמכי הסיוע 3.7% .מצומצמים ובצפיפות גבוהה גרים בדירה שבה הסלון הוא גם חדר השינה, בהשוואה בלבד מהאוכלוסייה הכללית. בבתיהם של 0.6%-ל ) ופחות 4.4( נתמכי סיוע יש בממוצע יותר נפשות נפשות 3.5( ), בהשוואה לאוכלוסייה הכללית2.5( חדרים חדרים בממוצע). מכאן שממוצע יחס נפשות 2.9-ו 1.2-, בהשוואה ל1.8 לחדר בקרב נתמכי הסיוע הוא באוכלוסייה הכלכלית. תנאי הדיור 2023 נתמכי הסיוע2023 האוכלוסייה הכללית ?היכן את/ה מתגורר/ת בשכירות 46.7% 30.6% דירה בבעלותי (או בבעלות משפחתי) 62.2% 27.8% דיור לא קבוע 4.8% 9.6% ,בית אבות דיור מוגן, דמי מפתח ואחר 1.4% 1.8% דיור ציבורי 14.1% 1% ממדי-* מתוך מחקר נתמכי הסיוע ומדד העוני הרב 69ביטחון תזונתי-אי69 ,תנאי דיור נאותים אינם נבחנים בין כותלי הבית בלבד אלא כוללים גם היבטים רחבים יותר של סביבת המגורים. סביבת מגורים מטופחת ומתוחזקת הינה תנאי בלתי מסויג לדיור הולם. מעדויות הנתמכים על סביבת מגוריהם עולה תמונה של הזנחה, תנאים תברואתיים ירודים, היעדר ביטחון אישי ופוטנציאל חשיפה למראות ) מעידים 64.5%( קשים. כשני שלישים מנתמכי הסיוע כי סביבת מגוריהם מכילה לפחות אחד מהמאפיינים הבאים: תחזוקה לקויה (בניינים ישנים ומוזנחים), תשתיות בעייתיות (מדרכות שבורות, מעט תאורה, ביוב זורם, לכלוך ועוד), אלימות פיזית ומילולית ושימוש או סחר בסמים. צפיפות הדיור 2.5 2.9 4.4 3.5 ממוצע נפשות למשק בית ממוצע חדרים יחס מספר הנפשות לחדר ממדי-* מתוך מחקר נתמכי הסיוע ומדד העוני הרב נתמכי הסיוע 2023 האוכלוסייה2023 הכללית ?אילו מאפיינים קיימים בסביבת המגורים שלך במידה רבה 41.8% תחזוקה לקויה 33.7% תשתיות בעייתיות 26.7% אלימות פיזית ומילולית 18.9% שימוש או סחר בסמים * מתוך מחקר נתמכי הסיוע מכיוון שניתן היה לציין יותר מתשובה אחת100%-** הסכום גבוה מ 35.5% אף אחד מהנ"ל משתנה נוסף שיש להביא בחשבון בהקשר הסביבתי הוא נגישות פיזית למקום המגורים, בפרט כאשר מדובר בבניין דירות ללא מעלית, בו ההגעה לפתח הבית עשויה להיות מייגעת עד בלתי אפשרית עבור חלק מהדיירים. ) מעידים כי לא 31.3%( כמעט שליש מהנתמכים קיימת מעלית במקום מגוריהם, על אף שיש להם צורך בקיומה בשל גילם, בעיות נגישות, קומה גבוהה וכדומה. 1.8 1.2 70 2023 דו״ח העוני האלטרנטיבי70 2023 דו״ח העוני האלטרנטיבי תנאי דיור עשויים להשפיע על הדימוי העצמי ועל מצבם הרגשי של בני הבית, באופן שיכול לערער גם את מצבם החברתי. משפחות רבות החיות בעוני מתמודדות לעיתים עם תחושות בושה וחשש בבואן לארח, שמא החברה תשפוט אותם בשל התנאים הירודים בבתיהן. מעבר להתמודדות הרגשית, תחושות אלה עלולות להוביל להימנעות ממפגשים חברתיים, שבתורה תפגע במצבם החברתי של בני המשפחה, ובמיוחד של ילדים ובני נוער, הנמצאים בשלב חיים קריטי להתפתחותם האישית והחברתית. ) מעידים כי 64.2%( קרוב לשני שלישים מנתמכי הסיוע הם או ילדיהם התביישו ו/או נמנעו מלהזמין אורחים לביתם, לעיתים או לעיתים קרובות, בעקבות תנאי הדיור והמצוקה הכלכלית, בעוד השיעור באוכלוסייה הכללית בלבד. 17.6% עומד על * מתוך מחקר נתמכי הסיוע האם בשנה האחרונה קרה שאתם או ילדיכם נמנעתם או התביישתם להזמין משפחה/ חברים/אורחים לביתכם בעקבות תנאי הדיור והמצוקה הכלכלית? 14% קרה לעיתים רחוקות 35.5% קרה לעיתים קרובות 28.7% קרה לעיתים 21.8% לא קרה בכלל ההוצאה על דיור מהווה נטל כלכלי כבד על נתמכי הסיוע. ) 45.3%( בממוצע בחודש, כמחצית₪ 2,688 היא עומדת על מההכנסה הממוצעת נטו. העלאות הריבית החדות בשנתיים האחרונות, אשר הובילו לעלייה ניכרת בהיקף ההחזר החודשי על משכנתאות, הכבידו אף יותר את נטל עלויות הדיור. מתחילת השנה, עלה התשלום החודשי לכיסוי החזר בממוצע. ₪ 669-המשכנתה של נתמכי סיוע הנדרשים לכך ב מגמת העלייה במחירי הדיור אינה פוסחת גם על נתמכים הגרים בשכירות, כך שמתחילת השנה עלה התשלום החודשי בממוצע.₪ 486-שלהם על שכר דירה ב הנטל הכלכלי הכרוך בעליית מחירי הדיור מכביד על המשפחות הנתמכות, אשר נאלצות לבצע ויתורים כואבים בתחום זה בשל מצבן הכלכלי. ויתורים אלו תורמים לשימור ואף להרעת תנאי הדיור הירודים ממילא בבתיהן של -משפחות הנתמכים, ובכך מקבעים אותן במצב של "אי ) מכלל הנתמכים 66.2%( ביטחון דיורי". כשני שלישים נאלצו לוותר על תיקון ליקויים חמורים בדירתם מסיבות ) 59.3%( מאשתקד11.6% כלכליות. זוהי עלייה בשיעור של ). 27.2%( ביחס לשיעור באוכלוסייה הכללית2.4 ופי נטל ההוצאה 71ביטחון תזונתי-אי71 ,ויתורים בתחום הדיור אינם מוגבלים לתיקון ליקויים ויכולים להגיע עד כדי ויתור על מקום המגורים עצמו יומיים -בשל מצוקה כלכלית. אל מגוון האתגרים היום איתם נאלצים להתמודד נתמכי הסיוע, עשוי להתווסף גם חשש מפינוי אפשרי ממקום המגורים, בעקבות חוסר יכולתם לעמוד בהוצאות הדיור. כחמישית מהנתמכים ) הגרים בדיור קבוע, העידו שיש סיכוי גבוה או 20.8%( גבוה מאוד שייאלצו לפנות את מקום מגוריהם בשל קושי לשלם את שכר הדירה או המשכנתה, כמעט פי חמישה ).4.4%( ) בהשוואה לאוכלוסייה הכללית4.7( מנתמכי הסיוע העידו כי נמנעו מתיקון ליקויים חמורים בדירתם בשנה66.2% מהאוכלוסייה הכללית27.2%-האחרונה מסיבות כלכליות, בהשוואה ל מה הסיכוי שבשנה הקרובה תאלץ/י לפנות את מקום מגוריך בשל אי יכולת לעמוד בתשלומי שכר דירה/משכנתה? 2023 נתמכי הסיוע2023 האוכלוסייה הכללית /סיכוי נמוך נמוך מאוד/ אין סיכוי 20.8% 4.4% 11.1% 84.5% 28.8% 50.4% /סיכוי גבוה גבוה מאוד סיכוי בינוני ממדי-* מתוך מחקר נתמכי הסיוע ומדד העוני הרב 72 2023 דו״ח העוני האלטרנטיבי72 2023 דו״ח העוני האלטרנטיבי חינוך והשכלה חינוך והשכלה ההוצאה הפרטית החודשית הממוצעת עבור חינוך לא פורמלי בחמישון העליון מההוצאה 9 ) גבוהה כמעט פי₪ 315( ); למ"ס₪ 36( בחמישון התחתון מנתמכי הסיוע העידו כי בעקבות המצוקה 73% הכלכלית נאלצו לוותר על רכישת ספרי לימוד וציוד בסיסי לבית הספר עבור ילדיהם, בהשוואה בלבד מהאוכלוסייה הכללית7.7%-ל 9 פי 73% כמחצית ) מנתמכי 47.2%( כמחצית הסיוע מעידים כי אחד או יותר מילדיהם נאלץ לעבוד בשל המצב הכלכלי של המשפחה 69.4% מנתמכי69.4%-ל הסיוע אין מחשב זמין עבור ילדיהם לשימוש לצורכי למידה 85.1% מנתמכי85.1% הסיוע העידו כי נאלצו לוותר על חוגים, פעילויות העשרה בבית הספר, טיולים והשתתפות בתנועות או ארגוני נוער עבור ילדיהם, משום שלא יכלו לשלם עבורם כשליש ) מהנתמכים 32.3%( כשליש ציינו כי אחד או יותר מילדיהם נשר או כי קיים סיכוי שינשור מבית הספר 24.1% מנתמכי הסיוע הם בעלי השכלה24.1% 48.8% תיכונית, עלייה בשיעור של-על )2022- ב22.9% ;2021- ב16.2%( 2021-מ למערכת החינוך הישראלית אתגרים רבים, ביניהם התאמה לעולם הדיגיטלי ולעולם העבודה המשתנה, מחסור אקוטי (כמותי ואיכותי) במורים ומחנכים, ופערים חברתיים שאינם מאפשרים מתן הזדמנות שווה לכל ילד. אתגרים אלו באים לידי ביטוי, בין היתר, בכך שההישגים הלימודיים של תלמידי ישראל נחותים ביחס למדינות המפותחות, כך ), מקום 2018 שאנחנו מדורגים בעשירייה התחתונה בהישגים במבחן פיז"ה (שנערך בשנת חמישי מהסוף במדעים, מקום שישי מהסוף במתמטיקה ומקום תשיעי מהסוף בקריאה ).2019 ,(ראמ"ה קיים קשר חזק ומבוסס בין עוני להשכלה. ישראל מדורגת במקום הרביעי מהסוף בשיעורי . ילדים 1, אחרי קוסטה ריקה, טורקיה וספרדOECD-העוני בקרב ילדים מבין מדינות ה עניים אינם זוכים לקבל את הכלים והמיומנויות המתאימים למיצוי הכישרון והפוטנציאל האישי הגלום בהם, וכך מצטמצם הסיכוי שלהם להצליח בלימודים, לרכוש השכלה גבוהה ומקצוע עתידי שיאפשרו להם לפלס את דרכם ולהיחלץ מהעוני. כך למשל, שיעור הזכאים לתעודת בגרות מתוך מסיימי כיתה י"ב ממשקי בית בחמישון התחתון (לפי הכנסה נטו לנפש – פער 93% , בעוד שהשיעור בחמישון העליון עמד על68.8% על2021-סטנדרטית) עמד ב ). בנוסף, שיעור הנשירה מחטיבה עליונה בקרב 2022 , נקודות האחוז (משרד החינוך24.2 של , יותר מפי שלושה בהשוואה לנתון ביישובים 3.5% תלמידים מעיירות הפיתוח עומד על בלבד1.1% כלכלי של למ"ס), אשר עומד על- במדד החברתי10-8 מבוססים (אשכולות ). 2022 ,(מרכז אדוה להימצאות בעוני בשנות החיים הראשונות השפעה משמעותית ביותר על הסיכוי להגיע להישגים לימודיים בהמשך החיים. שנים אלו קריטיות במיוחד להתפתחות הקוגניטיבית, ) שהשתייכו לחמישון 3-0( השפתית, הרגשית, הבריאותית והחברתית. נמצא כי פעוטות התחתון השיגו ציונים נמוכים יותר בבחינות המיצ"ב בכיתה ה', זאת בהשוואה לילדים ). 2022 ,שהשתייכו לחמישון העליון (מרכז טאוב שוק העבודה המודרני דורש כבר היום מיומנויות חדשות המותאמות לעולם הטכנולוגי המשתנה, מגמה שתתעצם עוד בעתיד. נקודת מוצא זו משפיעה דרמטית על תחום החינוך, ונראה כי מערכת החינוך בישראל לא מוכנה למעבר לעידן הדיגיטלי. הפערים הטכנולוגיים יכולים להתבטא בהיעדר ציוד הולם או תשתית אינטרנטית יציבה המאפשרת למידה מתוקשבת. ילדים החיים בעוני פעמים רבות אינם מחוברים למחשבים או טאבלטים לצורכי למידה מרחוק, וגם אם קיימים בביתם אמצעים ותשתיות, לרוב הם חלקיים ואינם יכולים לשמש את כל בני הבית. לפי הנתונים העדכניים הזמינים לגבי כל מדינה לפי הכנסה נטו06/08/2023- בOECD- נדלה מאתר ה1 .2020 ), הנתונים על ישראל מתייחסים לשנת2021-2018( 75חינוך והשכלה נמצא שבעשירון העליון, שיעור משקי הבית שבבעלותם לפחות מחשב או טאבלט אחד ). באופן דומה, אחוז 62.2%( ) גבוה משמעותית בהשוואה לשיעור בעשירון התחתון95.4%( )משקי הבית שעושים שימוש באינטרנט עולה ככל שעולה ההכנסה הממוצעת (ברוטו לנפש ומעלה ₪ 4,001 להכנסה של96.7%- ל₪ 2,000 להכנסה של עד77.4%-במשק הבית – מ ). 2022 ,(למ"ס על המחסור בתחום הדיגיטלי, מתווספים פערים במאפייני סביבת הלמידה הביתית בקרב משפחות מעוטות יכולת כלכלית, כמו צפיפות והיעדר מרחב למידה שקט, אשר מקשים על תלמידים ממשפחות אלו להדביק את הפערים הקיימים ממילא ולהצליח בלימודיהם. השקעה בחינוך היא בין הדרכים היעילות ביותר למנוע עוני בין דורי. המחסור במשאבים במשקי בית עם הכנסה נמוכה מגביל את יכולתם של ההורים להשקיע בחינוך ילדיהם: ההוצאה הפרטית הממוצעת בחודש לתלמיד במשק בית מחמישון ההכנסה העליון, עומדת יותר בהשוואה להוצאה במשק בית מחמישון ההכנסה התחתון, שעומדת 2.4 – פי₪ 635 על ). 2022 , בלבד (למ"ס₪ 265 על רכיבי ההוצאות על חינוך אינם מוגבלים לשעות הלימוד בבית הספר, אלא כוללים גם פורמלי. בהיבט זה ניכרים הבדלים גדולים אף יותר בין משפחות -הוצאות עבור חינוך בלתי אקונומי גבוה, וכך הולכים ומתעצמים הפערים -עניות לבין משפחות ממעמד סוציו החברתיים בין התלמידים. במשקי בית מהחמישון העליון, ההוצאה הפרטית הממוצעת בחודש לתלמיד עבור פעילויות לאחר שעות בית הספר (חוגים, שיעורים פרטיים ועוד) ).2022 , בלבד בחמישון התחתון (למ"ס₪ 36 – לעומת₪ 315 עומדת על לצד הפערים בהוצאה הפרטית על חינוך, ישנם פערים גם בתקצוב החינוך על ידי הרשויות המקומיות. תקציב משרד החינוך מכסה רק כשני שלישים מתוך תקציב החינוך בפועל, ואילו היתר ממומן מתוך מקורות פנימיים של הרשות המקומית. מדו"ח מבקר המדינה (מאי -), עולה כי קיימים פערים בהוצאה לתלמיד בין הרשויות המקומיות במצב חברתי2023 כלכלי גבוה, בסדרי גודל של אלפי שקלים-כלכלי נמוך לבין רשויות מקומיות במצב חברתי לתלמיד בשנה. לפי הדו"ח, התקצוב הדיפרנציאלי של משרד החינוך אומנם נותן יתרון תקציבי לתלמידים באשכולות נמוכים כדי לצמצם את פערי ההישגים במערכת החינוך, אולם תקצוב בתי הספר מהמקורות העצמיים של הרשויות המקומיות מצמצם את ההשפעה כלכליים. -של הדיפרנציאליות התקציבית ופוגע ביכולתה לצמצם את הפערים החברתיים מערכת החינוך הישראלית מחטיאה את הייעוד המרכזי שלה – להוות מנוף לצמצום פערים אקונומי. טיפול בהשלכות הקשר בין עוני -ולאפשר הזדמנות שווה ללא קשר למצב סוציו לחינוך דורש אסטרטגיות מקיפות להתמודדות עם מכלול הגורמים התורמים לעוני, במטרה ליצור הזדמנויות שוויוניות לכל הילדים, ללא קשר לנסיבות הכלכליות של משפחתם. 76 2023 דו״ח העוני האלטרנטיבי בעולם המתפתח של ימינו, לחינוך איכותי יש תפקיד כלכלי. עם זאת, -מכריע בצמיחה אישית ומיצוב חברתי תלמידים שנולדו לתוך מציאות של עוני או נקלעו אליה לא בהכרח מקבלים הזדמנות שווה לרכישת השכלה. המצב השוויון בחינוך בישראל, מעיב על זכותם -המתמשך של אי השווה של כל תלמיד ותלמידה לרכוש השכלה ראויה, ומדגיש את הצורך הדחוף לטפל בחסמים מערכתיים המעכבים את מימוש הפוטנציאל ההתפתחותי של כל ילד וילדה. השוויון בחינוך בישראל, משפחות -כחלק מתופעת אי החיות בעוני נאלצות לבצע ויתורים שונים בחינוך ילדיהן, עובדה המשפיעה על עתידם, עלולה להנציח את מצבם ולא לאפשר מוביליות חברתית. ויתורים בתחום החינוך מתחילים כבר בגיל הרך: יותר ממחצית ) מנתמכי הסיוע העידו כי נמנעו מלהכניס ילד 53.4%( (לפני גן עירייה) למסגרת חינוכית3-0 אחד או יותר בגילי (גן, פעוטון וכו') כי לא יכלו לעמוד בתשלומים עבורה, מהאוכלוסייה הכללית. נתונים אלו 26%-בהשוואה ל מעידים על נקודת פתיחה נחותה בה נמצאים ילדים למשפחות מוחלשות, עוד מגיל הינקות. בהקשר זה, יש עד 0 לציין את אישורה של "תוכנית חינוך חינם מגיל " על ידי הממשלה הנוכחית, שאמורה להיכנס לתוקף 3 . התוכנית כוללת סבסוד של מסגרות2024 בתחילת שנת החינוך לגיל הרך, על ידי הטבות מס שיינתנו להורים בחודש למשפחה ₪ 940 , בסכום של עד3 לילדים עד גיל בה שני ההורים עובדים ועל ידי הגדלת השתתפות המדינה במימון המעונות המפוקחים לסכום של עד בחודש. אומנם תוכנית זו היא צעד בכיוון חיובי, ₪ 1,700 אך היא אינה נותנת מענה מלא לנטל הכלכלי הכרוך בהוצאות על מסגרות חינוך לגיל הרך. (גן 3 מחובתה של המדינה לספק חינוך בחינם מגיל (כיתה י"ב), מכוח חוק לימוד חובה 18 ציבורי) ועד גיל ). עם זאת, קיימים מספר סייגים בחוק המאפשרים 1949( ,)גבייה של תשלומים מהורים עבור שירותים נלווים (תל"ן מעבר ללימוד חינם שמתקצבת המדינה, כגון תשלום עבור ביטוח תאונות אישיות לתלמיד, סל תרבות, השאלת ספרי לימוד, טיולים, מסיבות ועוד. למעלה משלושה ) מההורים נתמכי הסיוע, מעריכים כי 76.6%( רבעים לא יוכלו לעמוד בכל התשלומים הנלווים לבית הספר בפתחה של שנת הלימודים הקרובה. נתון זה משקף את ) 69.3%( 2021 המשך מגמת העלייה שנצפתה בשנים ). 74.8%( 2022-ו שוויון הזדמנויות -אי בחינוך 53.4% לא יכולים לממן מסגרת חינוכית לגיל הרך 76.6% לא יכולים לעמוד בתשלומים הנלווים לבית הספר 85.1% ,לא יכולים לממן חוגים פעילויות העשרה בביה"ס, טיולים ותנועות/ארגוני נוער * מתוך מחקר נתמכי הסיוע פערים ביכולת המימון של מסגרות חינוכיות עבור הילדים במשפחות נתמכי הסיוע 77חינוך והשכלה הוויתורים שנאלצים לעשות נתמכי הסיוע באים לידי פורמלי, הממלא תפקיד מכריע -ביטוי גם בחינוך הבלתי בהשלמת החינוך הפורמלי, על ידי טיפוח מיומנויות של "העולם האמיתי", הקניית ידע מעשי ועידוד תחושת סקרנות החוצה את גבולות הכיתה המסורתיים. בשל מצבם הכלכלי, נתמכי הסיוע נאלצים להתייחס לפעילויות החינוכית לאחר שעות בית הספר כמותרות, ולמנוע מילדיהם הזדמנויות נוספות של פעילות מעשירה, בעלת מנתמכי הסיוע 85.1% .חשיבות חינוכית וחברתית כאחד העידו כי נאלצו לוותר על חוגים, פעילויות העשרה בבית הספר, טיולים והשתתפות בתנועות או ארגוני נוער עבור ילדיהם, משום שלא יכלו לשלם עבורם. בקרב האוכלוסייה העידו על ויתור כזה.32.2% הכללית השוויון בחינוך אינו מוגבל לפערים ביכולת המימון -אי של מסגרות חינוך בלבד, אלא גם של משאבים לימודיים ) 73%( הנחוצים לטובת רכישת השכלה. כשלושה רבעים מנתמכי הסיוע נאלצו לוותר על רכישת ציוד לימודי בסיסי וספרי לימוד בשל היעדר יכולת כלכלית, בעוד נאלצו לעשות כן.7.7% שבקרב האוכלוסייה הכללית רק לצד ציוד לימודי בסיסי, נעשה בעידן הנוכחי שימוש לא מבוטל בציוד לימודי דיגיטלי, כגון מחשב וחיבור לרשת האינטרנט. מאפייני העולם הדיגיטלי בו אנו חיים, כמו גם משבר הקורונה שפקד אותנו לפני כשלוש שנים, מדגישים את הצורך באמצעים אלו על מנת לאפשר לתלמידים ללמוד באופן מקוון גם ללא צורך בהגעה פיזית לבית הספר. דא עקא, עלותם הגבוהה יחסית מקשה על משפחות נעדרות יכולת כלכלית לשלם עבורם. בביתן ) משפחות נתמכות 69.4%( של כשבע מתוך כל עשר סיוע לא קיים מחשב זמין עבור ילדיהן לשימוש לצורכי ) 64.1%( למידה. כמו כן, בבתיהם של קרוב לשני שלישים מנתמכי הסיוע לא קיים חיבור חזק ויציב לאינטרנט ) מהנתמכים אין 55.5%( ובבתיהם של יותר ממחצית תנאים המאפשרים למידה מיטבית (שקט, פרטיות וסביבה נוחה). ילדים למשפחות מוחלשות, נאלצים לעיתים קרובות לעבוד במקביל או על חשבון שעות הלימודים כדי לעזור בפרנסת הבית. עובדה זו עלולה להיות להם לרועץ ולחבל במאמציהם להצליח בלימודים ולרכוש השכלה שעשויה לסייע להם להתפתח לבוגרים עצמאיים בהמשך חייהם. * מתוך מחקר נתמכי הסיוע 73% מחסור בציוד לימודי בסיסי וספרי לימוד 64.1% היעדר חיבור חזק ויציב לאינטרנט לצורכי למידה 69.4% היעדר מחשב זמין לצורכי למידה 55.5% היעדר תנאים בבית שמאפשרים למידה פערים במשאבים לימודיים בקרב נתמכי הסיוע 78 2023 דו״ח העוני האלטרנטיבי 2023 נתמכי הסיוע המשיבים "כן"% 47.2% ) מנתמכי הסיוע מעידים כי אחד או47.2%( כמחצית יותר מילדיהם נאלץ לעבוד בשל המצב הכלכלי של המשפחה. לשם השוואה, בקרב האוכלוסייה הכללית נתון . חמור מכך הוא מצב בו התלמידים 25.5% זה עומד על מוצאים עצמם לגמרי מחוץ למסגרת הלימודים – קרוב ) מהנתמכים מדווחים כי לפחות אחד 32.3%( לשליש 59.9% ,מילדיהם נשר או עלול לנשור מבית הספר. בנוסף מההורים נתמכי הסיוע מעריכים כי הצלחת ילדיהם בלימודים מושפעת ממצבם הכלכלי במידה רבה או רבה מאוד. האם בשנה האחרונה אחד או יותר מילדיך נאלץ לעבוד בשל המצב הכלכלי של המשפחה? 2023 האוכלוסייה הכללית * מתוך מחקר נתמכי הסיוע וסקר תפיסות הציבור 25.5% דורי, מבטאת את הסיכון של ילדים-תופעת העוני הבין שנולדו למשפחות עניות להפוך להיות מבוגרים עניים בעצמם. אחת הדרכים המוכחות למנוע תופעה הרסנית זו היא באמצעות השקעה בחינוך איכותי, שבכוחו לקדם מוביליות חברתית, כלומר להגדיל את הסיכוי של בני כלכלי. -ובנות הדור הצעיר לשפר את מעמדם החברתי ואולם, הנתונים אודות מצב החינוך בקרב משפחות נתמכות הסיוע, משקפים תמונת מצב פסימית באשר ליכולתה של מערכת החינוך הישראלית להעניק לילדים הזדמנות שווה לחינוך איכותי, ולהיחלץ מהעוני בו הם חיים בעל כורכם. דורית בחינוך מתבטא -אחד הביטויים של מוביליות בין בקשר שבין השכלת ההורים לזו של הילדים. קיימות עדויות מוצקות לכך שככל שההורים משכילים יותר, כך גם עולה הסיכוי שילדיהם יהיו משכילים. לדוגמה, , שלפחות 30 הסיכויים לרכוש השכלה גבוהה בקרב בני 2.4 אחד מהוריהם בעלי השכלה גבוהה, גבוהים פי ).2022 ,מהסיכוי של אלו שהוריהם חסרי השכלה (למ"ס ) מנתמכי הסיוע חסרי תעודת 62.2%( כשני שלישים שנות לימוד. כרבע 12 לא סיימו44.8% בגרות, מתוכם תיכונית (לימודי תעודה/-) הם בעלי השכלה על24.1%( 16.2%- אשתקד ו22.9%-לימודים אקדמיים), בהשוואה ל . 2021- מ48.8% – עלייה בשיעור של2021 בשנת רמת ההשכלה 79חינוך והשכלה * מתוך מחקר נתמכי הסיוע התפלגות רמת ההשכלה בקרב נתמכי הסיוע 2023 נתמכי הסיוע שנות לימוד12 עד44.8% שנות לימוד) ללא תעודת בגרות12( תיכונית מלאה17.4% תיכונית מלאה עם תעודת בגרות13.7% )תיכונית לא אקדמית (לימודי תעודה, קורסים מקצועיים-על12.5% תואר ראשון ומעלה11.6% תיכונית כתלות במשך זמן הסיוע במזון-שיעור ההשכלה העל כשבוחנים את רמת ההשכלה כתלות במשך הזמן בו מקבלים הנתמכים סיוע במזון, ניתן לראות כי ככל שמשך זמן ההזדקקות לסיוע קצר יותר, כך שיעור בעלי תיכונית עולה. בקרב נתמכים הנזקקים -ההשכלה העל הם בעלי 37.1% ,לסיוע במזון החל מהשנה האחרונה בלבד בקרב 20%-תיכונית, בהשוואה ל-השכלה על שנים וכאלו שנזקקו לסיוע 5 נתמכים ותיקים (מעל מאז ומתמיד). מגמת ההצטרפות של אנשים משכילים לרשת התמיכה האזרחית, מצביעה על כך שהשכלה תיכונית, ואקדמית בפרט, אינן מעניקות בהכרח -על חסינות מפני מצוקה כלכלית. זוהי עדות נוספת לתופעת "העניים החדשים" ולהתבססות מעמד חדש שנוצר בעת המשבר הכלכלי שליווה את תקופת הקורונה – "עניי מעמד הביניים". * מתוך מחקר נתמכי הסיוע בעלי השכלה% תיכונית- על משך זמן ההזדקקות לסיוע במזון בשנה האחרונה שנים2-1 שנים5-2 למעלה שנים5-מ משפחתי תמיד הייתה צריכה סיוע במזון 37.1% 31.4% 26.3% 18.7% 21.3% 80 2023 דו״ח העוני האלטרנטיבי בריאות בריאות מנתמכי הסיוע נאלצו לוותר על70.4% רכישת תרופה או טיפול רפואי נחוץ כי לא 20.8%-יכלו לשלם עבורם, בהשוואה ל מהאוכלוסייה הכללית70.4% 58.9% מנתמכי הסיוע58.9% נזקקו לסיוע נפשי, מהם ) נאלצו 85.7%( הרוב לוותר על טיפול נפשי בשל מצבם הכלכלי 17.2% מנתמכי הסיוע סובלים17.2% ממוגבלות נפשית בהשוואה בלבד מהאוכלוסייה 3.7%-ל 4.6 הכללית, הבדל של פי 56.5% מנתמכי הסיוע56.5% מחזיקים בביטוח בריאות בסיסי בלבד של קופות החולים 2.9 לעשרת היישובים עם שיעורי התמותה הגבוהים ביותר בישראל דירוג 2.9 ממוצע של -במדד החברתי כלכלי, לעומת דירוג ממוצע בעשרת 7.2 של היישובים בעלי שיעורי התמותה הנמוכים ביותר 79.3% מהנתמכים סובלים79.3% ,ממחלה כרונית כלשהי בלבד 40%-בהשוואה ל מהאוכלוסייה הכללית כחמישית משקי בית בחמישון התחתון הוציאו על ביטוח בריאות ₪ 53.8 )(משלים ו/או פרטי בממוצע בחודש, כחמישית מסכום ההוצאה בחמישון )₪ 281.5( העליון "הבריאות חיונית כדי לאפשר לאדם לתפקד בעולם, להיות חופשי מכאב וסבל, להגשים אדם את חופש הביטוי, את חופש הדת, אולי אפילו את -את עצמו ואף לחיות. טול מבן -החינוך – ועדיין תוכל להחזיר לו אותם... לעומת זאת, הפגיעה בבריאות הינה תכופות בלתי הפיכה, וכל מכשול בפני מימוש הזכות פוגע בגופו של האדם ואף עלול להוביל לסוף חייו". ).2004 ,(אייל גרוס ), הקובע 1994( "הזכות לבריאות בישראל מעוגנת במסגרת "חוק ביטוח בריאות ממלכתי לכל אזרח במדינה חובת ביטוח בריאות אשר "יהא מושתת על עקרונות של צדק, שוויון שנה לאחר חקיקת החוק, נראה כי מערכת הבריאות 30-ועזרה הדדית". עם זאת, גם כ שוויון.-הישראלית עדיין לוקה בחוסר צדק ובאי השוויון בבריאות פוגע בראש ובראשונה באוכלוסיות מוחלשות. מחקרים מראים כי -אי אקונומי נמוך, סובלות מתחלואה ומתמותה בשיעור גבוה יותר -אוכלוסיות שמצבם הסוציו כלכלי -בהשוואה לאוכלוסיות אמידות ומבוססות כלכלית. לדוגמה, ממוצע המדד החברתי עומד 2020-2016 של עשרת היישובים עם שיעורי התמותה הגבוהים ביותר בישראל בשנים בעשרת היישובים בעלי שיעורי התמותה הנמוכים ביותר 7.2 , לעומת ממוצע של2.9 על ). בנוסף, ככל שרמת ההכנסה (ברוטו בחודש) עולה, כך יורד שיעור 2022 ,(משרד הבריאות בקרב משקי בית שבהם ההכנסה הממוצעת 19% – המדווחים על מצב בריאותי לא תקין בלבד בקרב משקי בית שבהם ההכנסה לנפש גבוהה 9% , לעומת₪ 2,000 לנפש היא עד ). 2022 , (למ"ס₪ 4,000-מ כאחוז מהתמ"ג בישראל, עמדה 2022 ההוצאה הלאומית (פרטית וציבורית) על בריאות בשנת ). גם 9.3%( OECD- ביחס לממוצע מדינות ה21.5% והייתה נמוכה בשיעור של7.3% על ), נחותה בהשוואה לממוצע 64.8%( ההוצאה הציבורית על בריאות כאחוז מההוצאה הלאומית ), ומכאן שחלקו היחסי של המימון הפרטי לבריאות גבוה יותר בישראל ביחס 76%( OECD-ה ). לא זו בלבד, ההוצאה הציבורית לבריאות בישראל מגלמת 2023 ,למדינות המפותחות (למ"ס מההוצאה הלאומית), ובכך 22.5%( בתוכה רכיב של מימון פרטי בדמות גביית מס בריאות מגדילה אף יותר את החלק היחסי בהוצאות על בריאות היוצא מכיסו של האזרח. ההוצאה הפרטית הגבוהה יחסית על בריאות, מקשה בעיקר על השכבות המוחלשות שלעיתים אינן מסוגלות לעמוד בתשלומים אלו ונאלצות לבצע ויתורים כואבים. בקרב בני דיווחו כי ויתרו על טיפול רפואי 21% ,) (ברוטו לנפש₪ 2,000 ומעלה שהכנסתם עד20 ₪ 2,000 ויתרו על תרופות בשל מצוקה כלכלית. לעומתם, בקרב אלה שהכנסתם15%-ו ). 2022 , על תרופות (למ"ס9%- בלבד ויתרו על טיפול רפואי ו4% ,ומעלה חוק ביטוח בריאות ממלכתי נועד להעניק לכל תושבת ותושב במדינה נגישות מלאה לשירותי בריאות. בפועל, נגישות זו נפגעת עקב כך שביטוח הבריאות הבסיסי אינו מעניק גישה למכלול שירותי הבריאות הקיימים, ושאינם כלולים בסל הבסיסי, כגון טיפולי שיניים, כיסוי הוצאות 83בריאות אשפוז בבית חולים פרטי, הגדלת ההשתתפות הכספית עבור השתלות, קיצור תורים ועוד. את הפער הזה משלימות קופות החולים וחברות הביטוח, באמצעות ביטוחים משלימים וביטוחים פרטיים, עליהם הציבור נאלץ לשלם מכיסו. פתרון כזה מפלה בעיקר את אלה שאינם מסוגלים לרכוש ביטוחים אלו בשל מצוקה כלכלית. ₪ 53.8 )משקי בית בחמישון ההכנסה התחתון הוציאו על ביטוח בריאות (משלים ו/או פרטי ) בחמישון העליון (למ"ס, ₪ 281.5( , כחמישית מסכום ההוצאה2019 בממוצע בחודש בשנת עמד 2019 ). זאת ועוד, שיעור הבעלות על ביטוח בריאות משלים מקופות החולים בשנת2022 בלבד בעשירון התחתון. הפער בין העשירונים55% - בעשירון העליון, בהשוואה ל95% על 6% בעשירון העליון אל מול69% – באשר לבעלות על ביטוח בריאות פרטי גדול אף יותר ). לאור נתונים אלו, נראה כי ביטוחי הבריאות 2022 ,בלבד בעשירון התחתון (מרכז אדוה בקרב משפחות מהמעמד הנמוך מכסים נתח צר יחסית של שירותים, ובכך מגבילים את המגוון, הזמינות והנגישות של השירותים הרפואיים העומדים לרשותן. במטרה לתת מענה לבעיה, , אשר בסיומה נוסחה הצעה לרפורמה 1הקים משרד הבריאות ועדה בראשות פרופ' נחמן אש בתחום ביטוחי הבריאות. הרפורמה כוללת, בין היתר, הרחבה ושיפור של השירותים הניתנים במסגרת הסל הבסיסי, ומסתמנת כצעד בכיוון החיובי בדרך לצמצום הפערים בתחום ביטוחי , ולנו רק נותר לקוות שהיא 2023 הבריאות. נכון להיום, מועד אישור הרפורמה נדחה לסוף תבשיל לכדי מדיניות המיושמת בפועל. בנוסף לנגישות כלכלית נמוכה יותר לשירותי בריאות, השכבות המוחלשות בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית מופלות לרעה גם בהיבט של נגישות פיזית לשירותי רפואה. כך למשל, מהשיעור במחוז הצפון, ושיעור האחים 2.3 שיעור הרופאים והרופאות במחוז תל אביב גדול פי ). פערים 2022 , משיעורם במחוז הדרום (משרד הבריאות2.05 והאחיות במחוז חיפה גדול פי אלו באים לידי ביטוי בזמני המתנה ארוכים יותר לטיפולים רפואיים בפריפריה, בהשוואה השוויון בבריאות. -למחוז מרכז ולערים הגדולות, ובכך מנציחים את אי כיווני. מחד גיסא, הנגישות (כלכלית או פיזית) -הקשר בין מצב כלכלי למצב בריאותי הוא דו הנמוכה לשירותים ואמצעים רפואיים בקרב השכבות המוחלשות עלולה להעמיד בסיכון את בריאותן. מאידך, מצב בריאותי עלול להוביל למצוקה כלכלית על ידי פגיעה בפוטנציאל ). לכן, על מנת לצמצם 2019 ,התעסוקתי של האדם וביכולת ההשתכרות שלו (בנדרלי ועמיתים חברתיים, ולהפך. על -את פערי הבריאות באוכלוסייה יש צורך להתחשב גם בפערים כלכליים השוויון כאחת ממטרות העל שלו, -אף שבשנים האחרונות מציב משרד הבריאות את צמצום אי נראה כי הדרך להשגת שוויוניות מלאה בנגישות לשירותי בריאות עודנה רחוקה. משרד הבריאות, הוועדה להעצמת שירותי הבריאות בישראל ואסדרת מערכת הבריאות הציבורית1 .2022 ,)והפרטית (ועדת אש 84 2023 דו״ח העוני האלטרנטיבי "גורמים חברתיים המשפיעים על הבריאות" מוגדרים כנסיבות אליהן נולדים בני אדם, ואשר בתוכן הם גדלים, חיים, עובדים, ומזדקנים (ארגון הבריאות העולמי). מבין שלל הגורמים, אחד המשפיעים ביותר על הבריאות כלכלי של האדם. אוכלוסיות עניות -הוא מצבו החברתי ביטחון תזונתי, תנאים -חשופות למגוון גורמי סיכון כמו אי סביבתיים ירודים ועישון, אשר מגדילים את סיכוייהן לחלות ב"מחלות עוני" דוגמת סוכרת, אנמיה, יתר לחץ ). מיעוט Marmot et al., 2020( דם, מחלות נפשיות ועוד במשאבים כלכליים ונגישות נמוכה לשירותים רפואיים, עלולים להוביל לטיפול לקוי וחלקי בבעיות רפואיות אלה ולהוביל להחמרתן. מנגד, מצב בריאותי ירוד יכול לדרדר לעוני בשל הנטל הכלכלי הכרוך במענה רפואי לבעיה בריאותית. כך או אחרת, מתקיים קשר הדוק בין בריאות חברתיים. אומנם כסף איננו ערובה -לבין פערים כלכליים מובטחת לבריאות איתנה – אך הוא לבטח מהווה גורם תומך בהתמודדות עם בעיות בריאותיות. מחלות עוני 2023 נתמכי הסיוע2023 האוכלוסייה הכללית ?האם את/ה סובל/ת מאחת או יותר מהבעיות הבריאותיות הבאות * מתוך מחקר נתמכי הסיוע וסקר תפיסות הציבור ** ניתן היה לציין יותר מתשובה אחת 34.5% 17.2% 11.2% 28.1% 9.7% 28% 12.6% 26.2% 20.5% 22.4% 4.7% 3.7% 5.7% 1.4% לחץ דם גבוה עודף משקל סוכרת מוגבלות בתנועה כולסטרול גבוה מוגבלות נפשית 10.8% 3.4% מחלה אחרת תת משקל 4.8% 1.6%סרטן בלבד3.7%- מנתמכי הסיוע סובלים ממוגבלות נפשית, בהשוואה ל17.2% 4.6 מהאוכלוסייה הכללית, הבדל של פי 85בריאות הפרופיל הבריאותי של אוכלוסיית נתמכי הסיוע, ממחיש בצורה מובהקת את יחסי הגומלין המורכבים בין עוני ) הנתמכים מדווחים שהם 79.3%( למצב בריאותי. רוב 40%-סובלים לפחות ממחלה כרונית אחת, בהשוואה ל מהאוכלוסייה הכללית. שלושת המצבים הרפואיים השכיחים ביותר בקרב נתמכי הסיוע, הם יתר לחץ דם ) ורמות כולסטרול גבוהות בדם 28.1%( ), סוכרת34.5%( ). מצבים אלו שכיחים באופן טבעי גם באוכלוסייה28%( הכללית, אם כי בשיעורים נמוכים משמעותית. מספרים אלה מצביעים על כך, שנתמכי הסיוע מתמודדים עם ריבוי מידתי של מצבים כרוניים שכיחים.-בלתי ביטחון תזונתי עלול לדרדר את המצב הבריאותי עקב -אי ויתור או צריכת כמות לא מספקת של מזון, או לחילופין, השמנת יתר עקב צריכת מזון לא איכותי ולא מגוון. גם בעיות בריאותיות הנוגעות למשקל, רווחות יותר בקרב ) מהנתמכים סובלים מעודף 26.2%( הנתמכים: יותר מרבע ) מהאוכלוסייה הכללית, ואילו 20.5%( משקל וכחמישית משקל, שיעור הגבוה פי - מהנתמכים סובלים מתת5.7% .)1.4%( מהשיעור באוכלוסייה הכללית4.1 לצד תרומתה לתחלואה גופנית כרונית, מצוקה כלכלית עלולה לייצר תחושות דחק וחוסר ודאות, שבתורן עלולות לפגוע בבריאות הנפשית של החווים אותה. בכיוון ההפוך, בריאות נפשית לקויה עלולה לפגוע בהשתלבות התעסוקתית ובהכנסה, וכך להוביל למצוקה כלכלית ). מוגבלות נפשית נפוצה יותר Ridley et al., 2020( 4.6 בקרב מקבלי סיוע מאשר באוכלוסייה הכללית פי ), פער שאפשר לייחס לגורמי הלחץ 3.7% לעומת17.2%( ,והאתגרים המורכבים העומדים בפני אוכלוסיות מוחלשות כמו גם גישה מוגבלת לשירותי בריאות הנפש. לבסוף, בעוד ששיעורי הסרטן נמוכים יחסית בשתי הקבוצות, ) גבוה 4.8%( שיעור מקבלי הסיוע המדווחים על סרטן ). פער 1.6%( באופן ניכר מאשר באוכלוסייה הכללית זה עשוי להעיד על צריכה מצומצמת של שירותי רפואה מונעת וטיפולים מקדימים בקרב השכבות המוחלשות, באופן שעשוי להפחית את הסיכוי לאבחון מוקדם של המחלה ובכך להוביל לעלייה בשכיחותה היחסית. מצבם הבריאותי של נתמכי הסיוע משפיע בין היתר מנתמכי הסיוע 71.7% .על היקף התרופות שהם נוטלים ) 33.2%( נוטלים לפחות תרופה אחת באופן קבוע, שליש ) 18.7%( תרופות קבועות וכחמישית5 עד2 נוטלים בין נוטלים יותר מחמש תרופות קבועות. 79.3% * מתוך מחקר נתמכי הסיוע וסקר תפיסות הציבור סה"כ סובלים ממחלה כרונית 2023 נתמכי הסיוע 79.3% 2023 האוכלוסייה הכללית 40% 86 2023 דו״ח העוני האלטרנטיבי ויתור על רכישת תרופות/טיפולים רפואיים בשל מצוקה כלכלית בין אם המצוקה הכלכלית קדמה למחלה או באה בעקבותיה – מחסור בכסף מהווה חסם משמעותי לשיפור המצב הבריאותי. משאבים כספיים מוגבלים יכולים לאלץ אנשים לעשות בחירות קשות, כגון ויתור על תרופות נחוצות או דחיית טיפולים רפואיים, מה שמעמיק עוד יותר את מנתמכי הסיוע או אחד 70.4% ,הפערים הבריאותיים. כך מבני משפחתם, ויתרו לעיתים או באופן קבוע על רכישת תרופה או טיפול רפואי נחוץ כי לא יכלו לשלם עבורם, מהאוכלוסייה הכללית. לאורך השנים 20.8%-בהשוואה ל האחרונות, ניתן להבחין במגמת עלייה רצופה בשיעור הנתמכים שוויתרו על רכישת תרופות ו/או טיפולים 2020 בשנת61.8%-רפואיים בשל מצוקתם הכלכלית, מ . 13.9% – עלייה בשיעור של2023 בשנת70.4%-ל ) נאלצו להתפשר או 68%( שיעור דומה של נתמכי הסיוע לוותר על טיפול רפואי, משום שלא היה להם איך להגיע . 2.6 מהאוכלוסייה הכללית, פי26.4%-אליו, בהשוואה ל השוויון המהותי בנגישות -הפערים הללו מדגישים את אי לשירותי בריאות בין אוכלוסיית הנתמכים לאוכלוסייה הכללית, ומציירים תמונת מצב עגומה של אילוצים וויתורים שעולים בבריאות, פשוטו כמשמעו. ויתורים על שירותים רפואיים המשיבים שציינו כי ויתרו באופן קבוע או לעיתים% ממדי-* מתוך מחקר נתמכי הסיוע ומדד העוני הרב 70.4% 68.4% 67.5% 20.8% 24.7% 21.1% 15.7% 61.8% 2023 2022 2021 2020 נתמכי הסיוע האוכלוסייה הכללית 87בריאות 2023 נתמכי הסיוע2023 האוכלוסייה הכללית ויתור או התפשרות על טיפול רפואי בשל היעדר יכולת להגיע אליו כאשר בוחנים את אחוז הנתמכים שנזקקו לתרופות ו/או טיפול רפואי אך נאלצו לוותר עליהם בשל מצוקה כלכלית, כתלות במשך זמן ההזדקקות לסיוע – ניתן להבחין כי ככל שמשך זמן ההזדקקות לסיוע ארוך יותר, מהנתמכים ה"חדשים" 50% .כך שיעורי הוויתור עולים הנזקקים לסיוע החל מהשנה האחרונה, נאלצו לוותר מהנתמכים 73.6% על תרופות/טיפול רפואי, לעומת הנזקקים לסיוע חמש שנים לפחות. מעבר להשפעה הישירה של עוני על מצב בריאותי, מגמה זו עלולה להוות אינדיקציה לתופעה של שחיקה כלכלית הנלוות להימצאות מתמשכת בעוני, אשר מתבטאת בעלייה בשיעורי הוויתורים בתחום הבריאות. ממדי-* מתוך מחקר נתמכי הסיוע ומדד העוני הרב * מתוך מחקר נתמכי הסיוע לא קרה כלל קרה באופן קבוע קרה לעיתים ויתור על תרופות/טיפולים רפואיים כתלות במשך זמן הסיוע במזון המשיבים שציינו כי ויתרו באופן קבוע או לעיתים% בשנה האחרונה שנים2-1 שנים5-2 למעלה שנים5-מ משפחתי תמיד הייתה צריכה סיוע במזון 50% 68.8% 69.3% 71.2% 76.6% 32% 73.6% 12.4% 3.4% 55.6% 23% משך זמן הסיוע במזון 88 2023 דו״ח העוני האלטרנטיבי בנוסף, חסמים פיננסיים עשויים להניא אוכלוסיות מוחלשות מלחפש תמיכה נפשית חיונית. יותר ממחצית ) מנתמכי הסיוע מעידים כי ויתרו על טיפול נפשי 50.5%( מתוכם מצהירים, כי נאלצו44.5% .בשל מצבם הכלכלי לוותר על טיפול נפשי משום שלא עלה בידם לממנו בצורה ויתרו 6% .פרטית או לעמוד בעלויות השתתפות עצמית על טיפול נפשי בגלל זמני המתנה ארוכים – גורם אשר עשוי להוות קושי בפני עצמו, מעבר להוצאה הכספית מנתמכי הסיוע נזקקו לסיוע 58.9% ,על הטיפול. כלומר ) נאלצו לוותר על טיפול נפשי 85.7%( נפשי. מהם הרוב בשל מצבם הכלכלי. למרות מצבם הבריאותי הקשה של נתמכי הסיוע, לעיתים הם אינם יכולים להרשות לעצמם רכישה של ביטוח בריאות משלים או פרטי ורובם נאלצים להסתפק בביטוח בריאות מנתמכי הסיוע מחזיקים בביטוח 56.5% .בסיסי בלבד יש ביטוח 34.6%-בריאות בסיסי של קופות החולים, ורק ל משלים (רגיל או מקיף) של קופות החולים, בהשוואה בלבד מהנתמכים 1.6% . מהאוכלוסייה הכללית77.4%-ל מחזיקים בביטוח פרטי מטעם חברת הביטוח, בהשוואה מהאוכלוסייה הכללית (הנתונים על האוכלוסייה 40%-ל ; מרכז המחקר והמידע 2020 הכללית מתייחסים לשנת ). ביטוח בריאות בסיסי אינו מאפשר 2023 ,של הכנסת גישה מלאה לכלל התרופות ושירותי הבריאות העשויים להיות נחוצים עבור נתמכי הסיוע, ובכך מוביל לוויתור על שירותי בריאות שונים, מרחיב את חוסר השוויון ומעמיק את הפערים. * מתוך מחקר נתמכי הסיוע האם את/ה או בני משפחתך ויתרת/ם על סיוע נפשי בעקבות מצבכם הכלכלי? 8.4% קיבלנו את הסיוע הנפשי שנזקקנו לו6% כן, בגלל שנאלצנו לחכות זמן רב עבורו 31.7% כן, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו את התשלום הפרטי 12.8% כן, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו את ההשתתפות העצמית בקופ"ח 41.1% לא היה לנו צורך בסיוע נפשי 89בריאות * מתוך מחקר נתמכי הסיוע איזה סוג ביטוח רפואי יש לך? 1.6% ביטוח פרטי מטעם חברת הביטוח 14.3% ביטוח משלים מקיף של קופת חולים56.5% בסיסי של קופת חולים 20.3% ביטוח משלים רגיל של קופת חולים 7.3% לא יודע/ת . נכות. יש כדורים שבלעדיהם אני לא נושמת100% אני עם אחת מההחלטות הקשות שהיו זה פשוט לוותר על תרופות, שיהיה אפשר לקנות דברים בסיסיים כמו לחם וחלב. ממש בייסיק". א', נתמכת סיוע. 90 2023 דו״ח העוני האלטרנטיבי תעסוקה תעסוקה שיעור המשתכרים שכר נמוך בישראל (לפי ההגדרה הרשמית , 23.4% ) עומד עלOECD-של ה בלבד 13.9%-בהשוואה ל OECD-בממוצע במדינות ה23.4% יותר ממחצית ) מנתמכי הסיוע מציינים כי 56.7%( יותר ממחצית מגבלה בריאותית מונעת מהם לעבוד או לשפר את מצבם התעסוקתי, במידה רבה או רבה מאוד 22.6% מהנתמכים22.6% שעובדים, מעידים כי יש סיכוי גבוה או גבוה מאוד שיאבדו את מקום עבודתם הנוכחי 53.2% מהמשפחות53.2%-ב המצויות בעוני ראש המשפחה עובד (בטל"א) 64.9% מהמשפחות64.9% בקרב נתמכות הסיוע בגיל העבודה יש לפחות מפרנס אחד 60.1% מקרב הנתמכים60.1% שאינם עובדים, נמצאים במצב זה מעל שלוש שנים26.3% מהנתמכים26.3% מקבלים קצבת נכות עבורם ו/או עבור ילדיהם לאומית-הזכות לעבוד ולהתפרנס בכבוד היא חלק מזכויות האדם הבסיסיות לפי האמנה הבין ), עליה חתומה גם מדינת 1966( בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות של האו"ם ישראל. זכות זו כוללת את החופש החיוני ליחידים לפרנס את עצמם ואת משפחתם באמצעות השתלבות בשוק התעסוקה, ובכך תורמת למימוש זכויות אדם אחרות – הזכות לדיור, חינוך, שירותי בריאות ועוד. בנוסף, היא יכולה לטפח תחושת מטרה ושייכות חברתית. עם זאת, זכות שוויון הזדמנויות בחינוך -זו לא תמיד מובטחת לכולם, שכן חסמים מערכתיים כגון אפליה, אי כלכליים, עלולים להקשות על סיכויי תעסוקה שוויוניים. -ופערים חברתיים שוק התעסוקה הישראלי מתאפיין בקיטוב – בקצהו האחד, עובדים המשתכרים שכר גבוה יחסית המאפשר חיי מותרות, ובקצהו השני, עובדים המשתכרים שכר נמוך ואינם מצליחים ) ₪ 14,880( להתמודד עם יוקר המחיה. ההכנסה הכספית נטו לנפש בעשירון העליון ), ולפי הנתונים העדכניים, חלקו ₪ 1,074( מההכנסה בעשירון התחתון14 גבוהה כמעט פי , בעוד שהעשירון 23.2%-של העשירון העליון בעוגת ההכנסה הכספית נטו לנפש הגיע ל ). 2023 , מסך ההכנסות (למ"ס2.5% התחתון הרוויח רק עבודה היא אפיק מרכזי להכנסות המשפחה, והשתלבות בה יכולה להביא להטבה כלכלית יכול אדם להשתלב בשוק התעסוקה ובכל 2023 השוויון. עם זאת, בישראל-ולצמצום אי תופעה זו מכונה בשם "עניים עובדים". לפי דו"ח ממדי העוני - זאת לחוות מצוקה כלכלית ) מהמשפחות המצויות בעוני 53.2%( , ביותר ממחצית2021 שוויון בהכנסות לשנת-והאי מהמשפחות החיות מתחת לקו העוני 14.2% קיים ראש משפחה עובד. זאת ועוד, בקרב ).2023 ,קיימים שני מפרנסים או יותר (המוסד לביטוח לאומי אחת הסיבות לכך שעובדים רבים בשוק התעסוקה בישראל אינם מצליחים להיחלץ ממצוקתם מגדיר "שכר OECD-הכלכלית, קשורה בכך שהם משתלבים בעבודות עם שכר נמוך. ארגון ה נמוך" כשכר ברוטו לנפש שאינו עולה על שני שלישים של השכר החציוני במשק והוא כולל תחת מושג זה רק שכירים העובדים במשרה מלאה. שיעור המשתכרים שכר נמוך בישראל . נתון זה מציב את 1OECD- בלבד בממוצע במדינות ה13.9%-, בהשוואה ל23.4% עומד על ישראל במקום הראשון והלא מחמיא בשיעור המשתכרים שכר נמוך מבין המדינות המפותחות. אחת מהדרכים של המדינה להתמודד עם תופעת העניים העובדים, היא באמצעות קביעת שכר מינימום, שנועד להבטיח לעובדים הנמצאים בתחתית סולם ההכנסה, רמה מינימלית השוויון והעוני (בנק ישראל, -של שכר שתאפשר להם קיום בכבוד ותתרום לצמצום ממדי אי לחודש, לאחר ₪ 5,572- עודכן שכר המינימום בישראל ל2023 ). בתחילת אפריל2012 ). למרות ההעלאה, נדמה כי סכום זה איננו מבטיח₪ 5,300( 2017 שלא עודכן מסוף שנת ,)2022-2018( לפי הנתונים העדכניים הזמינים לגבי כל מדינה20/08/2023- בOECD- נדלה מאתר ה1 .2021 הנתונים על ישראל מתייחסים לשנת 93תעסוקה 2 חילוץ מעוני ומשכך מחטיא את מטרתו המקורית. לדוגמה, משפחה של הורה יחידני עם ); 2023 , בחודש כדי להימצא מעל קו העוני (המוסד לביטוח לאומי₪ 7,551-ילדים זקוקה ל מכאן שבמשפחה כזו, העסקתו של ההורה במשרה מלאה בשכר מינימום אינה מספיקה כדי להיחלץ מעוני. חוק הבטחת הכנסה, נועד להבטיח קיום מינימלי לאלו שאינם יכולים להבטיח לעצמם ולמשפחתם הכנסה מעבודה, באופן קבוע או זמני. הקצבה המשולמת על ידי המוסד לביטוח לאומי נקבעת על פי קריטריונים שונים, לרבות הוכחה כי הפרט עשה כל שביכולתו על מנת להשיג עבודה. מדיניות הקצבאות בכלל וקצבת הבטחת הכנסה בפרט, מעוררת שאלות וביקורות בנוגע לתפקודה כרשת ביטחון כלכלית. אחת מהביקורות נוגעת לסכום הקצבה 54-25 וליכולתה להבטיח רמת חיים מינימלית שתאפשר קיום בכבוד. לדוגמה, אדם בגיל בלבד, שהם פחות ₪ 1,899 העונה על כל הקריטריונים, יהיה זכאי לקצבת הבטחת הכנסה בגובה ). 2023 , (למ"ס2022 ) בשנת₪ 12,120( בלבד מהשכר הממוצע לעובד שכיר במשק16%-מ למרות סכום הקצבאות הנמוך, לאדם הזכאי לקצבה לא תמיד משתלם להגדיל את הכנסתו מעבודה, שמא תופחת קצבתו וייצא שכרו בהפסדו. זאת בשל מגבלת ה"דיסריגארד" – רף השכר שאדם יכול להשתכר מבלי שקצבתו תפגע. מצב זה עלול להכניס את מקבלי הקצבה ל"מלכודת הרווחה", קרי למצב בו תגמולי הרווחה במדינה פוגעים במוטיבציה שלהם לעבוד ומגבילים את יכולתם להשתכר ולחיות בצורה מכובדת. עם זאת, "מלכודת הרווחה" איננה גזירת גורל ונראה שבאמצעות נקיטת צעדי מדיניות אפקטיביים, דוגמת העלאת סכום הדיסריגארד לאזרחים ותיקים ולנכים כפי שנעשה בשנים האחרונות, ניתן יהיה לעודד השתלבות בתעסוקה בקרב זכאים לקצבאות שעד כה נמנעו מכך. מיצוי זכויות – מצב שבו אדם -אתגר נוסף איתו מתמודדת מערכת הקצבאות הוא תופעת אי או משפחה הזכאים לתוכניות רווחה/הטבות/הנחות ועוד, אינם ממשים אותן. התנייתן של הקצבאות במבחנים חודרניים, לרבות מבחני הכנסה, עומס ביורוקרטי, והסטיגמה הכרוכה המיצוי יהיו גבוהים יחסית, -לעיתים בהליך התביעה, מגדילים את ההסתברות ששיעורי אי אקונומי נמוך. מבדיקה שנערכה בקרב זכאים -במיוחד בקרב אוכלוסייה ממעמד סוציו חודשים בשנה), נמצא כי שיעור מיצוי הזכויות 12 עד2 לקצבת הבטחת הכנסה (למשך בלבד) דווקא בקרב הזקוקים להבטחת 48%( , אך הוא נמוך יותר63% הכללי עומד על חודשים בדיוק), קרי הנזקקים לה ביותר. יתרה מכך, בתחילת 12( הכנסה במשך כל השנה נוספו הטבות נלוות למקבלי קצבת קיום (נכות כללית, הבטחת הכנסה 2000-שנות ה המיצוי הכללי של הטבות נלוות -ומזונות) ולמשתכרים בשכר נמוך. נמצא כי שיעור אי , בעוד שבקרב המשתכרים שכר נמוך שיעור זה מגיע 45%-למקבלי קצבאות קיום מגיע לכ ). נתונים אלו מלמדים כי מגוון המכשולים הניצבים בדרך למימוש 2021 , (גוטליב70%-ל הזכאות לקצבאות, מקשים בעיקר על המשפחות המוחלשות ביותר. 94 2023 דו״ח העוני האלטרנטיבי להשתתפות בשוק העבודה, גם אם אינה מבטיחה חילוץ מעוני, יש משמעות עמוקה בעיצוב חיי הפרט והקהילה – היא מספקת לא רק ביטחון כלכלי אלא גם תחושת מטרה, מסוגלות וערך עצמי, ומשמשת אבן יסוד להגשמה אישית. מעבר לתרומה ברמה האישית והמשפחתית, לעלייה בשיעורי ההשתתפות בכוח העבודה יש תרומה גדולה לצמיחה כלכלית במשק ולשיפור פני החברה במדינה. ) ממשקי הבית של נתמכי סיוע 47.8%( בקרב כמחצית 48.7% הנמצאים בגיל העבודה יש מפרנס אחד, מתוכם הם משקי בית ללא בני זוג. שיעור משקי הבית בהם שני אין מפרנסים כלל. 35.1%-, וב17.1% מפרנסים עומד על התפלגות המצב התעסוקתי במשפחות הסיוע בשנת דומה לזו שהתקבלה בשנה שעברה.2023 תעסוקה-תעסוקה ואי התפלגות מספר המפרנסים במשפחות נתמכי הסיוע שני מפרנסים ללא מפרנסים מפרנס אחד 47.8% )45.9%( )16.3%( 17.1% )37.8%( 35.1% * מתוך מחקר נתמכי הסיוע; נתמכים בגיל העבודה * מתוך מחקר נתמכי הסיוע 22.6% /סיכוי גבוה גבוה מאוד 34.6% סיכוי בינוני 42.8% /סיכוי נמוך נמוך מאוד מה הסיכוי שתאבד/י את מקום העבודה הנוכחי שלך? המשיבים מתוך אלו שעובדים% 2022 המספרים בסוגריים מתייחסים לנתמכי הסיוע 95תעסוקה לצד השתתפות בשוק העבודה, היציבות התעסוקתית מהווה נדבך חשוב במציאות החיים של נתמכי הסיוע. יציבות תעסוקתית מספקת תחושת ביטחון כלכלי, מאפשרת לייעל את ההתנהלות הפיננסית ומהווה בסיס לתכנון העתיד. התמודדות עם חוסר ודאות תעסוקתי וחשש מפיטורין מהווים אתגרים לא פשוטים בפרט עבור אוכלוסיות מוחלשות המתמודדות ממילא עם מצוקה כלכלית. בקרב נתמכים המשתתפים בשוק העבודה, יותר ) מעידים כי יש סיכוי גבוה או גבוה 22.6%( מחמישית מאוד שיאבדו את מקום עבודתם הנוכחי. הגם שנחסכה מהם ההתמודדות עם חשש מפיטורין, נתמכים שאינם עובדים נאלצים להתמודד עם אתגרים חמורים לא פחות הכרוכים בהיעדר מקור הכנסה, כלכלי והפחתת הסיכוי -ובראשם, העמקת החסך החומרי ) שאינם מועסקים, 60.1%( להיחלץ מעוני. רוב הנתמכים ) 20.9%( נמצאים במצב זה מעל שלוש שנים, כחמישית ) לא עובדים עד 19%( בין שנה לשלוש שנים, ושיעור דומה בהשוואה 58.3% שנה, נתון המשקף עלייה בשיעור של ). 12%( לשנה שעברה הפרטים שאינם עובדים מעל שלוש שנים, קרי אלו הנמצאים תקופה ממושכת מחוץ למעגל התעסוקה, ניצבים בפני אתגר גדול אף יותר. בנוסף להיעדר הכנסות, הם נאלצים להתמודד עם שחיקה בהונם האנושי ואובדן ערך של הכישורים והמיומנויות שרכשו, כתוצאה מהניתוק הממושך משוק העבודה. עובדה זו תקשה עליהם להשתלב בו מחדש או עלולה להוביל אותם לחזור לעבוד במשרות מתגמלות פחות. לאנשים החיים בעוני ובהדרה יש חסמים שונים ומורכבים המקשים על השתלבותם בתעסוקה או שיפור מצבם ) העידו 56.7%( התעסוקתי. למעלה ממחצית מהנתמכים כי מגבלה בריאותית שלהם או של מי ממשפחתם והיעדר ), הם הגורמים 53.6%( יכולת לממן מסגרות לילדיהם השכיחים ביותר המונעים מהם לעבוד או לשפר את מצבם התעסוקתי (במידה רבה או רבה מאוד). גורמים מעכבים נוספים אותם ציינו הנתמכים, הינם: חוסר ניסיון ), הכשרה תעסוקתית בלתי 44.9%( בשימוש במחשב ), חשש לעיקול המשכורת בגין חובות 43.8%( מספקת ).36%( ) ופגיעה בקצבאות36.9%( * מתוך מחקר נתמכי הסיוע משך הזמן ללא עבודה המשיבים מתוך אלו שאינם עובדים% 63.8% 60.1% 19% 12% 20.9% 24.2% 2023 נתמכי הסיוע2022 נתמכי הסיוע מעל שנה ועד שלוש שנים יותר משלוש שנים עד שנה 96 2023 דו״ח העוני האלטרנטיבי " המשיבים "במידה רבה" או "במידה רבה מאוד% * מתוך מחקר נתמכי הסיוע באיזו מידה הגורמים הבאים מונעים ממך לעבוד/לשפר את מצב התעסוקה הנוכחי שלך? מגבלה בריאותית שלי ו/או של בני ביתי אין לי יכולת לממן מסגרות לילדים אין לי ניסיון בשימוש במחשב אין לי הכשרה תעסוקתית מספקת אני חושש/ת מירידה בקצבאות שלי יש לי חובות ואני חושש/ת שהמשכורת שתיכנס לחשבון תעוקל אין מקום עבודה/ תחבורה ציבורית קרוב לבית שלי אני לא עובד/ת מטעמים תרבותיים/מסורתיים אני לא מעוניין/ת לעבוד אני לומד/ת (סטודנט/ אברך) אני לא מוצא/ת מקום עבודה שמוכן להעסיק אותי אין לי שליטה מספקת בשפה העברית אין לי הרגלי עבודה מספקים כדי לעבוד 44.9% 17.9% 36.9% 33.6% 43.8% 17.2% 14.2% 36% 32.3% 53.6% 25.6% 56.7% 28.4% 97תעסוקה רשת הביטחון הסוציאלי היא שם כולל למגוון זכויות חברתיות המוענקות לאזרחים על ידי המדינה, במטרה -להגן עליהם מפני פגיעה אפשרית במצבם החברתי כלכלי לאורך החיים. אחד מעמודי התווך במערכת הביטחון הסוציאלי בישראל הוא המוסד לביטוח לאומי, האמון בין השאר על מתן קצבאות במנעד רחב של תוכניות רווחה. ההוצאה המצומצמת יחסית של מדינת ישראל על שירותי רווחה וסכומי הקצבאות הנמוכים, מובילים לכך שנתמכים הזקוקים לסיוע סוציאלי נותרים לעיתים במצוקה כלכלית משמעותית. מהנתמכים מקבלים לפחות קצבה אחת שאיננה 61.2% אוניברסלית (ילדים/ אזרח ותיק), כלומר גמלאות לקיום בסיסי, גמלאות לתפקוד בסיסי או גמלאות מחליפות שכר. הקצבאות הניתנות לכחמישית מהנתמכים הן ). כשבעה אחוזים 18.5%( ) והבטחת הכנסה21.1%( נכות ) 7%( ), השלמת הכנסה7.6%( מקבלים קצבת מזונות ).6.8%( וילד נכה במסגרת הזכויות הסוציאליות שמעניקה המדינה, נכללות גם הנחות והטבות הניתנות לציבור הזכאים. הסיוע העיקרי 42.2% בארנונה, אותה מקבלים70% הוא הנחה של עד ), הנחה בתחבורה 33.9%( מהנתמכים, ואחריו: סיוע בדיור בארנונה (כחמישית 70% ציבורית והנחה של מעל מקבלים הנחה בכל אחד מהתחומים). * מתוך מחקר נתמכי הסיוע ** ניתן היה לציין יותר מתשובה אחת 21.1% נכות 18.5% הבטחת הכנסה 7% השלמת הכנסה 6.8% ילד נכה 7.6% מזונות (בטל״א) אילו מהקצבאות הבאות את/ה מקבל/ת? 4.3% מלגת לימוד/אברכים 4.3% שארים 3.3% דמי אבטלה 1.4% נפגעי תאונות ואחר ביטחון סוציאלי 98 2023 דו״ח העוני האלטרנטיבי * מתוך מחקר נתמכי הסיוע מכיוון שהיה ניתן לציין יותר מתשובה אחת100%-** הסכום גבוה מ זכויות והטבות נלוות בקרב נתמכי הסיוע 42.2% 19.4% הנחה בארנונה 33.9% סיוע בשכר דירה/דיור ציבורי 21% הנחה בתחבורה ציבורית 17.2% הנחה ברכישת תרופות 16.7% הנחה בחשבון חשמל 14.7% סיוע בתשלום שכר לימוד לילדים 14.5% הנחה בחשבון המים 10.7% סיוע במיצוי זכויות 3.1% הכשרות תעסוקתיות 1.5% אחר עיגון הזכויות החברתיות בחוק הוא צעד חשוב, אך הוא אינו מספיק כדי להבטיח את מימושן בפועל. אחד האתגרים המרכזיים העומדים בפני מערכת הרווחה מיצוי זכויות – מצב בו הזכאים -בישראל הוא תופעת אי לקצבאות ולשירותים חברתיים אינם מממשים בפועל את ). על אף שזכויות חברתיות 2021 ,זכאותם (הולר ועמיתים מיועדות למגוון רחב של אוכלוסיות במצבים ובנסיבות המיצוי רווחים בעיקר -חיים שונות, נמצא כי שיעורי אי בקרב אוכלוסיות מוחלשות הזקוקות לסיוע זה במיוחד ).2021 ,(גוטליב מיצוי זכויות הוא היעדר -אחד הגורמים המרכזיים לאי היכרות עם עצם קיומה של הזכות, רמת הזכאות, מרכיבי הסיוע הנכללים בה, הקריטריונים לקבלתה ודרכי מימושה. שיעור הנתמכים אשר אינם מכירים כלל את זכויותיהם או , כמעט כפול 43.2% מכירים אותן במידה מועטה, עומד על מהשיעור של אלו שמכירים את הזכויות המגיעות להם ). 22.5% ;היטב (במידה רבה או רבה מאוד (אי) מיצוי זכויות 70% מעל70% עד 99תעסוקה ,לצד היעדר היכרות וידע אודות הזכויות המגיעות להם כאשר נתמכי הסיוע פונים למוסדות המדינה בניסיון לממש את זכויותיהם, הם עלולים להיתקל במגוון מחסומים. שלושת המחסומים העיקריים במיצוי הזכויות מהמוסד לביטוח לאומי, הם חוסר ידע לגבי הזכויות ) 40.6%( ), בירוקרטיה קשה ומסובכת41.4%( המגיעות ). לאחר מכן מגיע הקושי 30.8%( וקריטריונים נוקשים הטכנולוגי והחשש/בושה הכרוכים בעצם הפנייה. מהנתמכים ציינו כי הם מקבלים 12.7% ,למרות החסמים ציינו כי 11%-את מלוא הזכויות המגיעות להם מהמוסד ו אין להם זכויות בביטוח לאומי. במטרה להבטיח את נגישותם בפועל של זכאים לזכויותיהם החברתיות, מפעילה המדינה, כמו גם עמותות וגופים פרטיים, מרכזי סיוע במיצוי זכויות. עם זאת, בדומה לפער הקיים בנגישות לזכויות, נראה כי מתקיים פער גם בנגישות מהנתמכים לא קיבלו סיוע 45.9% – לאותם מרכזי סיוע מתוכם 15.6% ,במיצוי זכויות במהלך השנתיים האחרונות למרות שרצו בכך. לצד הנגישות, גם איכות ויעילות הסיוע במיצוי זכויות הם משתנים שיש לקחת בחשבון בהקשר מהנתמכים שקיבלו 55.6%( מכלל הנתמכים30.1% – זה סיוע) העידו כי הסיוע שקיבלו עזר להם במידה מועטה או מהנתמכים 44.4%( מכלל הנתמכים24% . במידה בינונית שקיבלו סיוע) ציינו כי הסיוע במיצוי זכויות עזר להם מאוד. 3.7% לא מגיעות לי זכויות ? באיזו מידה את/ה מכיר/ה את הזכויות המגיעות לך (קצבאות, הנחות, סיוע במוצרים פיזיים ועוד) * מתוך מחקר נתמכי הסיוע 7.9% במידה רבה מאוד 30.6% במידה בינונית 14.6% במידה רבה 25.8% במידה מועטה 17.4% בכלל לא מנתמכי הסיוע אינם מכירים כלל את זכויותיהם או מכירים אותן במידה43.2% )22.5%( מועטה, כמעט כפול מאלו שמכירים את הזכויות המגיעות להם היטב 100 2023 דו״ח העוני האלטרנטיבי ?מה מהבאים מנע ממך לקבל את מלוא הזכויות המגיעות לך מהמוסד לביטוח לאומי חוסר ידע לגבי הזכויות המגיעות לי בירוקרטיה קשה ומסובכת קריטריונים נוקשים קושי טכנולוגי חשש או בושה לפנות למוסד לביטוח לאומי שום דבר לא מנע ממני, אני מקבל את מלוא זכויותיי מביטוח לאומי אין לי זכויות בביטוח לאומי אחר * מתוך מחקר נתמכי הסיוע מכיוון שהיה ניתן לציין יותר מתשובה אחת100%-** הסכום גבוה מ 28.8% 30.8% 12.2% 17.3% 9.8% 13.3% 17.6% 12.7% 15.2% 11% 0.1% 1.3% 38.3% 41.4% 40.6% 38.9% 2023 נתמכי הסיוע2022 נתמכי הסיוע 101תעסוקה ?האם בשנתיים האחרונות קיבלת סיוע במיצוי הזכויות * מתוך מחקר נתמכי הסיוע 24% כן, וזה עזר לי מאוד 15.8% כן, וזה עזר לי במידה בינונית 15.6% לא, למרות שרציתי 30.3% לא 14.3% כן, וזה עזר לי במידה מועטה "אני אבא לשתי בנות, מעל שנה אני מגדל אותן לבד. אשתי נמצאת בבית חולים. זאת התמודדות קשה, בין אם לקחת אותן לבתי הספר ולהחזיר אותן, וללכת לבית חולים. אז זה עוד ימים לא לעבוד ולהפסיד כסף. זה פוגע בי ופוגע בבנות. אני חי מקצבת ביטוח לאומי של אשתי ומהמשכורת שאני מרוויח בעבודה, מתוכם אני משלם שכר דירה, חשמל, מים...שגם את זה כבר הפסקתי לשלם כי אני מעדיף להביא אוכל לילדות מאשר לשלם חובות". ר', נתמך סיוע 102 2023 דו״ח העוני האלטרנטיבי עוני אנרגטי עוני אנרגטי מנתמכי הסיוע נאלצו לבחור45.4% באופן תדיר בין תשלום חשבון החשמל ובין רכישה של מוצרים בסיסיים (למשל מזון או תרופות מרשם) עוני אנרגטי במדינות מפותחות מתבטא בחוסר יכולת להבטיח אנרגיה מספקת לצרכים הבסיסיים של משק הבית כגון בישול, אספקת מים חמים, תאורה, חימום או קירור הבית והפעלת מכשירים חשמליים 45.4% 75.3% מנתמכי75.3%-ל הסיוע שבבתיהם מותקן מת"מ לחשמל, היו פעמים בהם לא היה להם מספיק כסף להטעינו 85.1% על פי האומדן למחסור אנרגטי מנתמכי הסיוע נמצאים 85.1% ,במצב של מחסור אנרגטי נמצאים במצב 38.3% מתוכם של מחסור אנרגטי חמור כמחצית ) 49.5%( כמחצית מהנתמכים נותקו מחשמל במהלך השנה האחרונה או קיבלו מכתב התראה לפני ניתוק 12.3% מהכנסתם הממוצעת12.3% לחודש של הנתמכים מופנית לתשלום חשבון חשמל וגז52.7% מנתמכי הסיוע לא52.7% יכולים להרשות לעצמם להפעיל אמצעי חימום/ קירור בהתאם לצורכיהם 21.6% מהנתמכים21.6%- ל אין כלל אמצעי חימום/ קירור והם אינם יכולים להרשות לעצמם לקנות עוני אנרגטי במדינות מפותחות מתבטא בקושי להבטיח אנרגיה מספקת לצרכים הבסיסיים של משק בית, כגון: בישול, אספקת מים חמים, תאורה, חימום או קירור הבית והפעלת ממדית, הנובעת משילוב של -מכשירים חשמליים. עוני אנרגטי הוא בעיה מורכבת ורב כשלים הקשורים לתשתיות האנרגיה, רציפות אספקה, איכות, אמינות ובטיחות (טשנר ).2022 ושפירא, דו"ח העוני האלטרנטיבי גם כאשר קיימת גישה לשירותי אנרגיה אמינים, הנטל הכספי הכרוך בצריכתם עשוי להיות גבוה מדי עבור משקי בית המצויים במצוקה כלכלית, מה שמוביל לשימוש מצומצם ). בתוך כך, העלייה בתעריף החשמל בשנתיים 2022 ,או ספורדי (שיבלי, טשנר ושפירא האחרונות החמירה עוד יותר את הקושי לממן את הצריכה האנרגטית הביתית. החל ) הגיע 2023 מחיר החשמל עלה בחדות, ובתחילת השנה הנוכחית (ינואר2022 מפברואר אג' לקוט"ש, ללא מע"מ). אומנם מגמת העלייה התמתנה לאחר 53.42( לשיא של עשור 2023 , אך למרות זאת התעריף העדכני באוגוסט2023 הוזלות שהתרחשו בפברואר ואפריל אג' לקוט"ש) גבוה משמעותית מהתעריף הממוצע בשש השנים שקדמו לעליית 51.34( .)2023 ,המחירים (רשות החשמל מעבר לנטל הכספי הכרוך בהוצאות על צריכת האנרגיה הביתית, ההשלכות השליליות של עוני אנרגטי מתורגמות להיבטים אחרים. מסקירה מדעית עולה, כי עוני אנרגטי משפיע לרעה Katoch et( על בריאות פיזית ונפשית וכן על הישגים בתחום החינוך, גם במדינות מפותחות ). כך למשל, טמפרטורות גבוהות בחללים סגורים עלולות לגרום לסיבוכים ולהחמרה al., 2023 במצבים בריאותיים קיימים כגון סוכרת, בעיות בדרכי הנשימה וכן בעיות קרדיווסקולריות (מחלות לב וכלי דם). במיוחד נמצאים בסיכון קשישים, ילדים קטנים ותינוקות אשר מחמת ). 2021 ,גילם ומצבם הבריאותי פגיעים יותר להשפעות האקלים (ברנד לוי אומנם שינויי האקלים מורגשים בכל העולם, אך אוכלוסיות מוחלשות סובלות באופן לא מידתי מהשלכות ההתחממות הגלובלית. הקור העז או החום הלוהט מחריפים בשל תנאי מחיה ירודים ומוסיפים רובד נוסף של פגיעות. ככל שדפוסי האקלים מקצינים, כך ההשלכות של עוני אנרגטי הופכות לחמורות יותר; במיוחד כשמדובר בזעזועים אקלימיים כגון שיטפונות, גלי חום וסופות שצפויים להיות שכיחים יותר ויותר בעתיד. היעדרן של תשתיות אנרגיה מתאימות, כגון תחנות חשמל ורשתות שינוע, הוא גורם נוסף המוביל לעוני אנרגטי. הדבר נכון במיוחד לגבי מדינות מתפתחות, כמו גם לגבי אזורים בפריפריה הגיאוגרפית דוגמת הפזורה הבדואית, אשר מתמודדים לעיתים קרובות עם אתגרים בחיבור למקורות אנרגיה. בנוסף, תשתיות עירוניות לקויות ושימוש בטכנולוגיות עם יעילות אנרגטית נמוכה, עשויים להחמיר מצבים של עוני אנרגטי; חומרי בניין זולים הקולטים חום, מיעוט צמחייה והצללה, עומס תעבורתי באזורים עירוניים מוחלשים, כל אלה מובילים "ללכידת" חום במרחב הציבורי והפרטי, ובכך חושפים את האוכלוסיות ).2021 ,המתגוררות באזורים הללו לפגיעות גבוהה יותר ממזג האוויר (ברנד לוי 105עוני אנרגטי לאור ההשלכות הרב ממדיות של עוני אנרגטי, מתברר יותר ויותר כי להכרה ב"זכות לחשמל" יש חשיבות עליונה. סוגיה זו זכתה להתייחסות משפטית, במסגרת פסק דין מינואר בעניין ניתוק צרכנים מאספקת החשמל בשל חוב. בפסק הדין הורה בג"ץ לרשות 2022 החשמל לתקן את הסטנדרטים, באופן שיאפשר להכיר במצב כלכלי ו/או מצב רפואי . 1כטעמים המקנים חסינות מפני ניתוק כחצי שנה לאחר פרסום פסק הדין, הודיעה חברת החשמל כי צרכנים המצויים ב"עוני מרוד" (כלשון בג"ץ) או אנשים הסובלים מקושי כלכלי לצד מצב רפואי המחייב גישה עקבית לחשמל – יהיו מוגנים מפני ניתוק, בכפוף להוכחת המצב. עד שיושלמו הקריטריונים והנוהל להגנה מפני ניתוק, התחייבה חברת החשמל כי היא "תמנע מניתוק לקוחות ביתיים בעלי חוב (ובכלל זה – העברתם למסלול של מת"מ), ככל שיועלו על ידם טענות באשר למצב כלכלי חריג או קושי כלכלי המשולב עם מצב רפואי המצריך אספקת חשמל סדירה המבוססות ).2023 , (אתר חברת החשמל2"באסמכתאות מתאימות לכך, בהתאם לקריטריונים ברורים במצב הנתון, צרכנים ביתיים יכולים להציג את טענותיהם לפני ניתוק או מעבר למסלול אספקת חשמל חלופי. בקשות הצרכנים הנזקקים חייבות לעמוד בקריטריונים ברורים ומוגדרים, כך ש"נטל ההוכחה" כרוך במאמץ בירוקרטי המתווסף לקושי הרב ממילא. יתר על כן, הצעד הנוכחי אינו בגדר הגנה מלאה מפני מדיניות הניתוק ומפני ההשלכות ההרסניות שיש לו על משקי בית פגיעים (שאינם עומדים בקריטריונים). ראוי לציין, שבמספר מקומות בעולם כבר אימצו הלכה למעשה את האיסור על ניתוק חשמל, תוך הכרה ב"זכות לחשמל" כשוות ערך לזכויות יסוד אחרות וכהכרחית למחיה בכבוד. לפיכך, ההחלטה הנוכחית, על אף שהיא צעד בכיוון הנכון, עדיין אינה מתיישבת במלואה עם ההכרה הרחבה יותר בזכות הבסיסית לחשמל. למספר קבוצות זכאות וביניהן מקבלי 3 הנחה בחשבון החשמל50% חברת החשמל מעניקה הבטחת הכנסה, ניצולי שואה, חד הוריות לשלושה ילדים ומעלה ועוד (אתר רשות החשמל, ₪ 608 שנתי בגובה-). כמו כן, ביטוח לאומי מעניק לאוכלוסיות מסוימות מענק חימום חד2023 מהנתמכים נמצאים בעוני אנרגטי85.1%-). בהינתן ש2023 ,(אתר המוסד לביטוח לאומי ), נראה כי צעדי המדיניות שננקטו והסיוע שניתנן עד כה, 2023 (לפי האומדן של לתת לשנת אינם מספיקים כדי להבטיח ביטחון אנרגטי למשפחות הזקוקות לכך במיוחד. .03/01/2022 ,מויסה ואחרים נ' הרשות לשירותים ציבוריים חשמל ואחרים- רוזנצווייג4988/19, בג"ץ1 חשוב לציין שהחוב לא יימחל, ומאמצי הגבייה יימשכו באמצעות הסדרים עם חברת החשמל או הליכי2 .)הוצאה לפועל, אם וכאשר ניסיונות להגיע להסדר עם הלקוח ייכשלו (אתר חברת החשמל קוט"ש ראשונים בכל חודש.400 עד3 106 2023 דו״ח העוני האלטרנטיבי בקרב נתמכי הסיוע, ההוצאה הממוצעת על חשמל וגז מההכנסה הממוצעת 12.3% והיא מהווה₪ 732 בבית הינה ).₪ 5,938( נטו לחודש למשפחה ) מהנתמכים נותקו מחשמל במהלך 49.5%( כמחצית השנה האחרונה או קיבלו מכתב התראה מחברת חשמל תשלום חשבונות, בדומה לאשתקד -לפני ניתוק בעקבות אי ). מאחר שאספקת חשמל סדירה היא תנאי בסיסי 51.2%( לתפקוד תקין של הבית ודייריו, ניתוק מחשמל עשוי לבדו להעיד על הימצאותו של משק הבית במצב של עוני אנרגטי. אחד האתגרים בהבנת היקף התופעה, נובע מהקושי לזהות משקי בית החווים עוני אנרגטי "סמוי", כלומר, משקי בית הנמנעים מצריכת חשמל או גז מתוך חשש שלא יוכלו לעמוד בתשלום או משום שאין ברשותם מכשירי חשמל לחימום או קירור הבית. ) מנתמכי הסיוע אינם יכולים להרשות52.7%( יותר ממחצית לעצמם להפעיל אמצעי חימום ו/או קירור במידת הצורך, ) מהאוכלוסייה הכללית. זאת ועוד, 24.4%( לעומת כרבע מנתמכי הסיוע אין כלל אמצעי חימום/קירור 21.6%-ל והם אינם יכולים להרשות לעצמם לקנות, כמעט פי עשרה ).2.2%( מהשיעור באוכלוסייה הכללית עוני אנרגטי בקרב הנתמכים * מתוך מחקר נתמכי הסיוע האם בשנה האחרונה חוויתם ניתוק מחשמל כי לא הצלחתם לשלם את החשבונות? 24.4% כן 25.1% לא נותקנו, אך קיבלנו מכתב התראה 50.5% לא מנתמכי הסיוע העידו כי נאלצו לוותר באופן קבוע (תמיד או לעיתים45.4% קרובות) על רכישת מוצרים בסיסיים אחרים על מנת לשלם את חשבון החשמל 107עוני אנרגטי ,נתון נוסף העשוי לשפוך אור על חומרת העוני האנרגטי הוא שיעור משקי הבית בהם נמנעים מצריכת חשמל כדי לשלם חשבונות אחרים, כגון: קניית מזון, תרופות וכן תשלומי חינוך, דיור, החזרי חובות וכיוצא באלה. בניגוד למשתנה הקשיח של ניתוק מחשמל, משתנים אלו מבוססים על חוויות סובייקטיביות של המשיבים. מקובל היום, כי אומדן לעוני אנרגטי ראוי שיכלול משתנים תפיסתיים, על מנת לחשוף מצבי עוני אנרגטי סמוי. מנתמכי הסיוע העידו, כי נאלצו לוותר על בסיס 45.4% קבוע (תמיד או לעיתים קרובות) על רכישת מוצרים 29.7% .בסיסיים אחרים על מנת לשלם את חשבון החשמל נוספים נאלצו לעשות זאת מדי פעם. בהתאמה לנתונים דיווחו כי הם חשים שביתם חם/קר מדי על 54.8% ,הללו בסיס קבוע. התמודדות עם צבירת חוב לספקית החשמל או עם חיבור מחדש לאחר ניתוק, מחייבת תהליך בירוקרטי מייגע ומערימה קושי נוסף על משקי בית מוחלשים, הנדרשים להתמודד עם קשיים מרובים וסיטואציות חיים מורכבות. הקושי לעמוד בהוצאות הגבוהות על חשמל מייצר דאגה ) מנתמכי הסיוע דיווחו 55.3%( רבה, כאשר יותר ממחצית כי הם דואגים על בסיס קבוע (תמיד או לעיתים קרובות) 27.8%-כי לא יצליחו לשלם את חשבון החשמל, ועוד כ דואגים לפעמים. האם את/ה ובני משק הבית שלך נאלצים לוותר באופן קבוע על חימום/קירור הבית, כי אין לכם יכולת לשלם? אין לנו מכשיר חימום/קירור ואנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לקנות אנחנו לרוב לא יכולים להרשות לעצמנו להפעיל אותו אנחנו לפעמים לא יכולים להרשות לעצמנו להפעיל אותו יש לנו ואנו מפעילים אותו בעת הצורך אין לנו רצון או צורך לחמם או לקרר את הבית 2.3% 23.4% 6.4% 67% 21.6% 26.1% 26.6% 2.2% 5.4% 19% ממדי-* מתוך מחקר נתמכי הסיוע ומדד העוני הרב ** באוכלוסייה הכללית השאלה נשאלה עבור אמצעי חימום ואמצעי קירור בנפרד, כדי לבצע השוואה נעשה איחוד על בסיס התשובה המקסימלית 2023 נתמכי הסיוע2023 האוכלוסייה הכללית 108 2023 דו״ח העוני האלטרנטיבי * מתוך מחקר נתמכי הסיוע * מתוך מחקר נתמכי הסיוע האם נאלצת לבחור בין תשלום חשבון החשמל בביתך לבין רכישה של מוצרים בסיסיים אחרים? (למשל מזון או תרופות מרשם) 20.7% תמיד 24.7% לעיתים קרובות 11.6% לעיתים רחוקות13.3% אף פעם 29.7% לפעמים נתוני חברת החשמל אודות מספר ניתוקי החשמל שהיא מבצעת בפועל מדי שנה, אינם כוללים את מקרי הניתוק הפאסיבי המתבצע באמצעות מונה תשלום מראש (מת"מ). כאשר משקי בית מתקשים לשלם את חשבון החשמל וצוברים חוב, חברת החשמל רשאית להתקין בבתיהם מונה שהצרכן טוען אותו בכסף מראש ולקזז באופן מהסכום שהוטען לטובת תשלום החוב.20% אוטומטי זרם החשמל מנותק אוטומטית כאשר הסכום שהוטען נגמר. ) מנתמכי הסיוע מעידים כי מותקן 22.7%( יותר מחמישית 75.3% בביתם מונה תשלום מראש (מת"מ) לחשמל, מהם ציינו כי היו פעמים בהם לא היה להם מספיק כסף להטענת המונה, מה שככל הנראה הוביל לניתוק ולהפסקת זרם החשמל בבית. חוו 43.6% – בקרב נתמכים שמותקן בביתם מת"מ בקרב נתמכים שאין בביתם מת"מ. 19% ניתוק לעומת הגם שמטרתו המוצהרת של המת"מ היא לאפשר תכנון מוקפד של ההוצאה עבור חשמל, במבחן המציאות נראה כי הפתרון האמור אינו מאפשר לנתמכי הסיוע לשמור על רציפות אנרגטית. האם מותקן בביתכם מונה תשלום מראש לחשמל? (מת"מ) האם היו פעמים שלא היה לכם מספיק כסף כדי להטעין את המת"מ? 22.7% 75.3% " המשיבים "כן% המשיבים "כן", מתוך אלו שציינו שמותקן בביתם מת"מ% 109עוני אנרגטי בדומה לשנה שעברה, חושב אומדן לשיעור משקי הבית הסובלים ממחסור אנרגטי בקרב נתמכי הסיוע. החישוב התבסס על השיטה שהוצגה בדו"ח העוני האלטרנטיבי ופותחה על ידי החוקרות ד"ר סתיו שפירא וד"ר נעמה 2022 טשנר מאוניברסיטת בן גוריון בנגב. במסגרת החישוב, סווגו קטגוריות מחסור לפי תשובותיהם 3-המשתתפים בסקר ל לשאלות הבאות: . ניתוק מחשמל (כן/לא)1 ). ניתוק בשל אי יכולת להטעין מונה תשלום מראש (מת"מ2 )לחשמל (כן/לא . קבלת מכתב התראה מחברת חשמל (כן/לא) 3 . ויתור תדיר על חימום/קירור הבית או חוסר במכשיר4 מסוג זה . חוויות סוביקטיביות הכוללות חוויות "רכות" של עוני 5 אנרגטי, המבוססת על תשובות לשלוש שאלות: בחירה בין תשלום חשמל לבין רכישה של מוצרים בסיסיים; מידת הדאגה בנוגע לעמידה בתשלום חשבונות החשמל; תחושות חום/קור בבית. הציון במדד חושב לפי ממוצע ), כאשר ציון 5-1 התשובות לשלוש השאלות הללו (סולם הוגדר כעוני אנרגטי סובייקטיבי גבוה. 4-גבוה מ קטגוריות 3-האומדן מסווג את המשיבים ל של חומרת העוני האנרגטי כדלקמן: מחסור חמור מי שדיווחו על לפחות פרמטר אחד מבין הבאים: . ניתוק מחשמל עקב אי יכולת לשלם תשלום חשמל 1 . מותקן בביתם מת"מ ולא היה להם מספיק כסף להטעינו2 : אינדיקטורים3 . שילוב של3 • קבלת מכתב התראה לפני ניתוק • ויתור באופן תדיר על חימום/קירור הבית • דיווח על רמות גבוהות של חוויות סובייקטיביות של עוני אנרגטי מחסור מי שדיווחו על לפחות פרמטר אחד מבין הבאים: . קבלת מכתב התראה לפני ניתוק 1 . ויתור באופן תדיר על חימום/קירור הבית2 . דיווח על רמות גבוהות של חוויות סובייקטיביות של3 עוני אנרגטי ביטחון אנרגטי הוגדרו כאלו שלא נותקו מחשמל/מת"מ וכן כאלו שלא דיווחו על אף חוויה שלילית הקשורה בעוני אנרגטי המוגדרות בקטגוריית "מחסור". אומדן למחסור אנרגטי 38.3% מנתמכי הסיוע נמצאים במצב של מחסור אנרגטי, מתוכם85.1% ע"פ האומדן בהתאמה)38.5%- ו86%( במחסור אנרגטי חמור, בדומה לאשתקד 110 2023 דו״ח העוני האלטרנטיבי קשישים קשישים יותר משליש ) מהקשישים הנתמכים 35.5%( יותר משליש ביטחון תזונתי חמור-נמצאים באי 81.6% 81.6% ,על פי האומדן לעוני מהקשישים נתמכי הסיוע נמצאים בעוני חמור50.5% בעוני, מהם מנתמכי הסיוע הוותיקים סבורים 91.1% כי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה אינה מאפשרת להם או מאפשרת להם באופן חלקי לחיות בכבוד מהציבור סבורים כי סכום קצבת 71.2% אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה לא מאפשר לקשישים לחיות בכבוד71.2% 52.1% מנתמכי הסיוע הקשישים אינם52.1% חוו תחושת65.8% ,מרוצים מחייהם בדידות (לעיתים קרובות או מדי פעם) ₪ 4,000 סכום קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת ₪ 4,000 הכנסה עומד על לזוג ₪ 6,320- ליחיד ו )70 (עד גיל 64% מנתמכי הסיוע הקשישים64% ויתרו על רכישת תרופה או טיפול רפואי, משום שלא יכלו לשלם עבורם 91.1% מתושבי12.4% ומעלה), שהם65 מיליון קשישים (בני1.2- חיו בישראל כ2022 בסוף שנת מכלל 15.3% מיליון נפשות שיהוו3- מספרם צפוי להגיע ליותר מ2065 המדינה. בשנת ). הזדקנות האוכלוסייה מציבה אתגרים ומחייבת היערכות מצד 2023 ,האוכלוסייה (למ"ס המדינה בפיתוח פתרונות לצורכיהם השונים והייחודיים של בני הגיל השלישי. ) מבין המשפחות 20.5%( ) אזרחים ותיקים בישראל חיים בעוני, וכחמישית17.6%( 212,324 .)2023 ,; המוסד ביטוח לאומי2021 שבראשן עומד אזרח ותיק מוגדרות כעניות (נתונים לשנת 2.5-) גבוהים בכ17%( ומעלה בישראל66 , שיעורי העוני בקרב בני1לאומית-בהשוואה בין ), כאשר במדינות כמו 14.5%( OECD-נקודות האחוז בהשוואה לשיעור הממוצע במדינות ה .5%-נורבגיה, דנמרק וצרפת שיעור הקשישים החיים בעוני יורד אף מתחת ל הזקנה מתאפיינת בין היתר בגידול בתחלואה וירידה בתפקוד, המקשים על קשישים להמשיך לנשים בהתאם לתאריך הלידה), מרכיבי 65-62 , לגברים67( לעבוד. אי לכך, לאחר גיל הפרישה ההכנסה העיקריים הם תשלומי פנסיה וקצבת אזרח ותיק, ואלו שאין להם פנסיה כלל או שהיא מתחת למינימום שנקבע, מקבלים קצבת השלמת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי (על פי תנאי זכאות מוגדרים), כדי להבטיח להם הכנסה בסיסית. ₪ 949-562 הוגדלה קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה, בסכום שבין2022 בשנת עלתה פעם נוספת קצבה זו בשיעור 2023 לחודש (תלוי גיל וכמות נפשות במשפחה). בתחילת , בהתאם לעלייה במדד המחירים לצרכן, כך שנכון להיום סכום הקצבה עומד על: 5.3% של ₪ 4,078 ;80-70 לזוג בגילי₪ 6,383- ליחיד ו₪ 4,039 ;70 לזוג עד גיל₪ 6,320- ליחיד ו₪ 4,000 . על פניו, סכומים אלו אמורים להציב את כלל הקשישים80 לזוג מעל גיל₪ 6,445-ליחיד ו לזוג (המוסד ₪ 5,698- ליחיד ו₪ 3,561 עומד על2021 בישראל מעל קו העוני, שנכון לשנת ). 2023 ,לביטוח לאומי על אף שחלה עלייה בגובה הקצבה, עדיין נותרת בעיניה השאלה, האם ביכולתה לחלץ את הקשישים מעוני ממשי ולהבטיח להם הלכה למעשה רמת חיים נאותה. על פי מחקר שערך ארגון לתת בקרב נתמכי הסיוע הקשישים, נמצא כי למרות העלייה בקצבה, הם עושים ויתורים קשים מאוד בחיי היום יום ואינם מצליחים לספק את כלל הצרכים הבסיסיים הדרושים להם. עדיין בעוני, 81.6% נמצאים בעוני חמור וסך הכל50.5% לפי האומדן שנערך בקרבם נמצא כי ). 74.9%( בהשוואה לשנה שעברה8.9% נתון המשקף עלייה בשיעור של מהציבור סבור כי סכום קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה אינו מספיק 71.2% מהציבור חושב כי הקשישים55.2% ,לקשישים לחיים בכבוד ולמילוי כל צורכיהם. בנוסף במקום 38.1%( וניצולי השואה הם האוכלוסייה שהממשלה מזניחה באופן החמור ביותר במקום השני), הרבה לפני נכים ובעלי מוגבלויות, ילדים ונוער בסיכון 17.2% ,הראשון ). 2023 ,והאוכלוסייה הערבית (ארגון לתת .)2020 ; ישראל2021-2018( לפי הנתונים העדכניים הזמינים29/07/2023- בOECD- נדלה מאתר ה1 113קשישים פרק זה ייוחד לקשישים נתמכי הסיוע, אשר יכונו נתמכי ומעלה 62 סיוע ותיקים/נתמכים ותיקים (נשים מגיל ומעלה). מטרת הפרק הינה לשקף 67 וגברים מגיל עד כמה שניתן את הוויתורים המשמעותיים אותם הם נאלצים לעשות בהיבטים שונים בחייהם. חלק הארי של הפרק כולל אומדן לעוני בקרב נתמכי הסיוע הוותיקים, שנועד לבחון האם רשת הביטחון הסוציאלי מאפשרת להם דה פקטו למלא את הצרכים הבסיסיים הנדרשים ולהיחלץ מעוני. נתמכים ותיקים 309 במחקר נתמכי הסיוע השתתפו . בדומה לשנה 1המקבלים סיוע דרך העמותות השותפות שעברה, נבחנו תנאי חייהם בחמישה תחומים, ובכל אחד מהתחומים נלקחו אינדיקטורים המעידים על עוני, אשר היכולת של הנתמכים הוותיקים לחיות -משקפים את אי בצורה נאותה ובכבוד באחרית ימיהם. אינדיקטורים לעוני הנובעים עקב המצב 20 זוהו קבוצות: אינדיקטורים "קשים" 2-הכלכלי, אשר סווגו ל המעידים על היעדר תנאים בסיסיים וויתורים בדרגה חמורה וקיצונית יותר (כדי להקל על הזיהוי במהלך הפרק מופיע לידם אייקון של סימן קריאה אדום), ואינדיקטורים "רכים" המעידים על ויתורים קלים יותר. האינדיקטורים ה"קשים" הנובעים עקב המצב ) ויתור2 ביטחון תזונתי חמור-) אי1 :הכלכלי כוללים ) מגורים במקום 3 קבוע על תרופה או טיפול רפואי ) אי יכולת להטעין מונה 5 ) ניתוק מחשמל4 לא קבוע ) ויתור על תיקון ליקויים חמורים 6 תשלום מראש לחשמל במדגם השנה לא נכללו קשישים המשתתפים בתוכנית "סיוע לחיים" המסייעת לניצולי שואה נזקקים. על מנת לאפשר השוואה, ממצאי1 השנה הקודמת המוצגים בפרק זה חושבו מחדש לאחר שנתמכי התוכנית הוחרגו מהמדגם המקורי; השנה נכללו גם קשישים שדיווחו כי ).26.1%( אינם מקבלים השלמת הכנסה ) חסימה ו/או עיקול חשבון הבנק7 במקום המגורים ) ויתור תדיר על חימום/ קירור הבית או חוסר במכשיר 8 .מסוג זה האינדיקטורים ה"רכים" הנובעים עקב המצב ) דיווח על אי יכולת לשמור על מצב 1 :הכלכלי כוללים ) ויתור ו/או התפשרות על טיפול רפואי 2 בריאותי תקין ) ויתור על סיוע נפשי 3 בשל אי היכולת להגיע אליו ) דיווח סוביקטיבי כי מקום מגוריהם לא נחשב למגורים 4 ) חוסר במעלית במקום המגורים למרות הצורך5 בכבוד ) בעלות על חוב 7 ) סיכון לאבד את מקום המגורים6 ) אי9 ) חוסר יכולת להתמודד עם הוצאה לא צפויה8 ) דיווח11 ) מידת התלות בסיוע10 עמידה בתשלומי סיעוד ) ויתור על עזרה נחוצה 12 על אי יכולת לחיות בכבוד יומיות.-בפעולות יום 3-האומדן לעוני מסווג את הנתמכים הוותיקים ל קטגוריות על פי האינדיקטורים המוזכרים לעיל: שני אינדיקטורים קשים ומעלה.- . עוני חמור1 אינדיקטור קשה אחד או לפחות שישה מתוך- . עוני2 .שניים עשר האינדיקטורים הרכים פחות משישה אינדקטורים רכים.- . היעדר עוני3 מנתמכי הסיוע81.6% ,על פי האומדן לעוני בעוני חמור, 50.5% הוותיקים נמצאים בעוני, מתוכם בהתאמה).48.8% ,74.9%( זוהי עלייה מאשתקד להלן פירוט הממצאים והנתונים שעל בסיסם התבצע האומדן, תוך בחינת תנאי חייהם של הנתמכים הוותיקים בתחומים הבאים: יוקר המחיה, ביטחון תזונתי, בריאות, דיור וסיוע, והשוואתם לאשתקד. אומדן לעוני בקרב הקשישים הנתמכים 114 2023 דו״ח העוני האלטרנטיבי ההוצאה החודשית הממוצעת למשק בית של נתמכי הסיוע , ₪ 7,176 נפשות בממוצע, עומדת על2.2 הוותיקים, הכולל מההכנסה הממוצעת שנתמכי הסיוע 87.9% ומהווה ).₪ 8,168( הוותיקים מעריכים שנדרשת להם למחיה בכבוד לנתמכים הוותיקים, בדומה לכלל הנתמכים, אין את החוסן לא 74.7% .הכלכלי להתמודד עם הוצאות לא מתוכננות יוכלו להתמודד עם הוצאה לא צפויה כלשהי, או לכל היותר יוכלו לשלם כמה עשרות שקלים באופן בלתי צפוי יוכלו להתמודד עם הוצאה לא 9.4% (תוך שבוע). רק .₪ 1,000-מתוכננת של יותר מ ) מהנתמכים הוותיקים דיווחו כי מצבם 58.1%( יותר ממחצית שדיווחו כי הוא לא 40.1% הכלכלי הורע בשנה שחלפה, לצד בלבד שדיווחו על שיפור. יוקר המחיה הוא 1.8%-השתנה ו ).78.8%( הסיבה השכיחה ביותר להרעה במצב הכלכלי מהנתמכים הוותיקים נותקו בשנה האחרונה מחשמל 14.5% אומנם16.6%-מכיוון שלא הצליחו לשלם את החשבון ו לא נותקו, אך קיבלו מכתב התראה מחברת החשמל. יותר ) מהנתמכים הוותיקים העידו כי בשנה 34.9%( משליש האחרונה הם נאלצו לבחור בין תשלום חשבון החשמל לבין רכישה של מוצרים בסיסיים אחרים, כמו מזון ותרופות. ציינו כי בביתם מותקן מונה תשלום מראש 9.9% ,בנוסף (מת״מ) לחשמל, והיו פעמים שלא היה להם מספיק כסף להטעין אותו. מהנתמכים הוותיקים ציינו כי אין להם כלל אמצעי 41.8% חימום ו/או קירור ושהם לא יכולים לרכוש אחד כזה בשל המצב הכלכלי או שהם לרוב לא יכולים להרשות לעצמם להפעיל אותו. מנתמכי הסיוע הוותיקים יש חוב כלפי גורם 60.2%-ל בהשוואה לאשתקד 45.4% כלשהו, עלייה בשיעור של ) חוו במהלך השנה האחרונה 21.8%( ). כחמישית41.4%( חסימה ו/או עיקול של חשבון הבנק עקב חובות, הוצאה לפועל, תביעות משפטיות וכו'. יוקר המחיה 2023 שאלות *** נוסח השאלה עודכן בשנת2-* מתוך מחקר נתמכי הסיוע הוותיקים ** השנה פוצלה השאלה ל אינדיקטורים לעוני בתחום יוקר המחיה )18.1%( 14.5% נותקו מחשמל )10.8%( 9.9% , בביתם מותקן מת״מ לחשמל והיו פעמים שלא היה לכם מספיק כסף להטעינו** )45.4%( 41.8% אין להם אמצעי חימום ו/או קירור, והם לא יכולים לרכוש בשל המצב הכלכלי או שהם לרוב לא יכולים להפעילו )41.4%( 60.2% ***בעלי חוב לגורם כלשהו )21.8%( 21.8% חוו חסימה ו/ או עיקול חשבון הבנק )76.7%( 74.7% לא יכולים לשלם עבור הוצאה בלתי מתוכננת, או לכל היותר יכולים לשלם כמה עשרות שקלים 2022 המספרים בסוגריים מציינים נתונים משנת 115קשישים ) מהנתמכים הוותיקים ציינו כי69.6%( יותר משני שלישים האוכל שקנו לא הספיק ולא היה להם די כסף כדי לקנות מנתמכי 44.7% .)49.8%( ) או לפעמים19.8%( יותר, לרוב הסיוע הוותיקים העידו כי הם או מבוגרים אחרים בבית צמצמו בגודל הארוחות או דילגו על ארוחות עקב מחסור ) ציינו כי זה קרה 54.4%( כספי. מקרבם, יותר ממחצית בחלק מהחודשים.40.4%-בתדירות של כמעט כל חודש, ו מהנתמכים הוותיקים אכלו פחות ממה 46.9% ,כמו כן שרצו כי לא היה להם מספיק כסף כדי לקנות אוכל אף העידו כי הם או מבוגרים אחרים בבית הגיעו 32.5%-ו למצב של רעב. האינדיקטורים לעיל מתבססים על שאלון מתוקף של משרד ) לבחינת ביטחון תזונתי. על USDA( החקלאות האמריקאי מהנתמכים הוותיקים נמצאים 71.8% ,פי ממצאי השאלון ביטחון תזונתי חמור. - באי35.5% ביטחון תזונתי, מהם-באי ביטחון תזונתי חמור -רק הנתמכים הוותיקים הנמצאים באי נכללים באינדיקטור הקשה לעוני. ביטחון תזונתי * מתוך מחקר נתמכי הסיוע הוותיקים אינדיקטורים לעוני בתחום הביטחון התזונתי )73.5%( 69.6% האוכל שקנו לא הספיק ולא היה להם די כסף כדי לקנות יותר (לרוב או לפעמים) )77.3%( 71.3% לא היה מספיק כסף לאכול ארוחות מאוזנות (לרוב או לפעמים) )45.5%( 44.7% צמצמו בגודל הארוחות או דילגו על ארוחות עקב מחסור כספי )48.7%( 46.9% אכלו פחות ממה שרצו כי לא היה להם מספיק כסף כדי לקנות אוכל )31.4%( 32.5% הגיעו למצב של רעב ולא אכלו כי לא היה להם מספיק כסף לקנות אוכל ביטחון תזונתי חמור- מהנתמכים הוותיקים נמצאים באי35.5% 2022 המספרים בסוגריים מציינים נתונים משנת 116 2023 דו״ח העוני האלטרנטיבי ) של נתמכי הסיוע הוותיקים העידו97.9%( הרוב המוחלט סובלים 60% .כי הם מתמודדים עם מחלה כרונית כלשהי מתמודדים עם כולסטרול גבוה 53.1% ,מלחץ דם גבוה עם סוכרת.46.6%-ו מהנתמכים הוותיקים ציינו כי אין להם יכולת לשמור59.7% על מצב בריאותי תקין בשל המצוקה הכלכלית. שיעור ) טוענים כי הם זקוקים לשיפוץ בביתם על 57.7%( דומה מנת להתאימו למצבם הבריאותי. ) נתמכי סיוע 58.1%( לכמעט שלושה מתוך כל חמישה ותיקים יש ביטוח בסיסי בלבד של קופת החולים, לכרבע 11.8%-) יש ביטוח משלים רגיל של קופת החולים, ל23.3%( הם בעלי2.2% ,יש ביטוח משלים מקיף של קופת החולים נוספים ציינו כי 4.6%-ביטוח פרטי מטעם חברת הביטוח ו הם אינם יודעים איזה ביטוח יש להם. מנתמכי הסיוע הוותיקים ויתרו לעיתים או באופן 64% קבוע על רכישת תרופה או טיפול רפואי הנחוץ לתפקודם ) 63.8%( משום שלא יכלו לשלם עבורם, וכשני שלישים העידו כי ויתרו על טיפול רפואי משום שלא היה להם איך להגיע אליו. למרות החשיבות של הסיוע הנפשי, קרוב למחצית ) מנתמכי הסיוע הוותיקים נאלצו לוותר על סיוע 46.4%( נפשי מכיוון שלא יכלו להרשות לעצמם לעמוד בתשלום ), בהשתתפות העצמית הנדרשת על ידי 26.2%( הפרטי ). 5.4%( ) או בשל זמן המתנה ארוך14.8%( קופת החולים ) מהנתמכים קיבלו את הסיוע 8.9%( פחות מעשירית הנפשי לו נזקקו. בריאות אינדיקטורים לעוני בתחום הבריאות עודכנו האופציות של התשובות2023-* מתוך מחקר נתמכי הסיוע הוותיקים ** ב )10.6%( 14.2% ויתור על רכישת תרופה או טיפול רפואי נחוץ באופן קבוע, בשל אי יכולת לשלם עבורם )55.7%( 59.7% לא יכולים לשמור על מצב בריאותי תקין בשל המצוקה הכלכלית )66%( 63.8% ויתור או התפשרות על טיפול רפואי לעיתים או באופן קבוע, בשל חוסר יכולת להגיע אליו 46.4% ויתרו על סיוע נפשי כי לא יכלו לממן את ההשתתפות העצמית/התשלום הפרטי הנדרש, או כי נאלצו לחכות זמן רב עבורו** 2022 המספרים בסוגריים מציינים נתונים משנת 117קשישים מנתמכי הסיוע הוותיקים מתגוררים בדירה38.3% 17.2% ,) מתגוררים בשכירות30.4%( בבעלותם, כשליש אצל בני משפחה או 6.6% ,מהם גרים בדיור ציבורי חיים בבית אבות/דיור מוגן/דמי מפתח/ 4.4% ,חברים אין מקום מגורים קבוע והם מתגוררים 3.1%-אחר, ול בבית מחסה, או שהם חסרי קורת גג. ) מהנתמכים הוותיקים העידו 62.4%( קרוב לשני שלישים כי נמנעו מתיקון ליקויים חמורים בדירתם, כגון: תקלות במערכת החשמל, דליפה מהגג, חלונות שבורים, פיצוץ או דליפה בצנרת המים/ביוב, מסיבות כלכליות. מדובר ).50%( בהשוואה לנתון אשתקד24.8% בעלייה בשיעור מהנתמכים הוותיקים העידו כי קיים סיכוי גבוה או 8.3% גבוה מאוד שייאלצו לפנות את מקום מגוריהם בשל קושי לשלם את שכר הדירה או המשכנתה. ) מנתמכי הסיוע הוותיקים הזקוקים 36.8%( ליותר משליש למעלית בשל גיל, בעיות נגישות, קומה גבוהה ועוד, אין מעלית במקום מגוריהם. ) מהנתמכים הוותיקים ציינו כי מקום 25.1%( כרבע המגורים שלהם לא יכול להיחשב למגורים בכבוד, שיעור ).18.9%( גבוה יותר בהשוואה לשיעור אשתקד דיור אינדיקטורים לעוני בתחום הדיור )4.8%( 3.1% ללא מקום מגורים קבוע (בבתי )מחסה/ללא קורת גג )50%( 62.4% נמנעו מתיקון ליקויים חמורים בדירה מסיבות כלכליות )13.5%( 8.3% יאלצו לפנות את מקום מגוריהם בשל קושי לשלם את שכר הדירה או המשכנתה (סיכוי גבוה או גבוה מאוד) 36.8% אין מעלית במקום המגורים על אף שיש בה צורך** )18.9%( 25.1% מקום מגוריהם לא יכול להיחשב למגורים בכבוד 2022-* מתוך מחקר נתמכי הסיוע הוותיקים ** השאלה עודכנה ולכן לא ניתן להשוות ל 2022 המספרים בסוגריים מציינים נתונים משנת 118 2023 דו״ח העוני האלטרנטיבי מנתמכי הסיוע הוותיקים החלו להזדקק לסיוע12.1% זקוקים23.4% ,במזון במהלך השנתיים האחרונות בלבד העידו כי הם נמצאים 64.5%-לסיוע בין שנתיים לחמש, ו שנים או יותר.5 במצב זה מנתמכי הסיוע הוותיקים מרגישים תלות בסיוע של 71% גופים או אנשים אחרים (לדוגמה, ביטוח לאומי, עמותות סיוע, רווחה, משפחה/חברים וכו') במידה רבה או רבה ). תשעה מתוך כל 68.2%( מאוד, בדומה לשיעור אשתקד ) נתמכים ותיקים העידו, כי קצבת אזרח ותיק 91.1%( עשרה (קצבת זקנה) בתוספת השלמת הכנסה אינה מאפשרת ) או מאפשרת להם באופן חלקי בלבד 37.7%( להם ) למלא את צורכיהם הבסיסיים ולחיות בכבוד.53.4%( ,) מנתמכי הסיוע הוותיקים מדווחים27.5%( יותר מרבע כי שעות הסיעוד שהם מקבלים מביטוח לאומי אינן עונות על צורכיהם, שיעור גבוה יותר בהשוואה לאשתקד ) מעידים כי הם זקוקים לשעות 18.5%( ). כחמישית22.1%( .)20%( 2022-סיעוד אך אינם מקבלים אותן, בדומה ל ) של נתמכי הסיוע הוותיקים 93.9%( הרוב המוחלט מציינים כי אין ביכולתם לעמוד בתשלומים עבור סיעוד או עזרה בבית הנדרשים לשמירה על מצבם הבריאותי. מנתמכי הסיוע הוותיקים קיבלו עזרה במיצוי 42.4% ציינו כי הדבר18.4%-זכויות בשנתיים האחרונות, כך ש ) ציינו שהשירות 24%( עזר להם מאוד, ואילו השאר 57.6% ,עזר להם במידה בינונית או מועטה. לצידם מהנתמכים הוותיקים לא זכו לקבל כלל סיוע במיצוי רצו בכך ועדיין לא קיבלו.15.7% זכויות, כאשר מהנתמכים הוותיקים ציינו כי הם זקוקים 40.3% ,יומיות כגון: קניות, בישול, ניקיון-לעזרה בפעולות יום כביסה, רחצה וכו', אך לא יכולים לממן זאת, בהשוואה אשתקד.36.2%ל סיוע אינדיקטורים לעוני בתחום הסיוע * מתוך מחקר נתמכי הסיוע הוותיקים ** מתוך אלו שאינם מקבלים מספיק שעות סיעוד או כלל לא מקבלים )36.2%( 40.3% יומיות-זקוקים לעזרה בפעולות יום אך לא יכולים לממן זאת )96.5%( 93.9% לא יכולים לעמוד בתשלומים עבור סיעוד או עזרה בבית** )68.2%( 71% תלויים בסיוע של גופים או אנשים אחרים (במידה רבה או רבה מאוד) )95.2%( 91.1% קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה לא מאפשרת להם או מאפשרת באופן חלקי בלבד, למלא את צורכיהם הבסיסיים ולחיות בכבוד 2022 המספרים בסוגריים מציינים נתונים משנת 119קשישים * מתוך מחקר נתמכי הסיוע הוותיקים האם בשנה האחרונה חווית תחושת בדידות? 33.3% כן, לעיתים קרובות 32.5% כן, מדי פעם 14% כן, לעיתים רחוקות 20.2% לא מציאות חייהם הקשה של נתמכי הסיוע הוותיקים משתקפת דרך דיווחיהם על שביעות רצונם מהחיים דיווחו כי הם מרוצים מחייהם 47.9% באופן כללי. רק מרוצים), בהשוואה 42.2%- מרוצים מאוד ו5.7%( ומעלה באוכלוסייה הכללית65- מבני ה90.2%-ל ; 2022 מרוצים, נתונים לשנת55.1%- מרוצים מאוד ו35.1%( .)2023 ,למ"ס אל המציאות המורכבת של נתמכי הסיוע הוותיקים מתווספת תחושת בדידות, המערימה קושי נוסף על האתגרים שבהתמודדות עם מצוקה כלכלית. בידוד חברתי נמצא כבעל השפעה שלילית על מצבם הנפשי והפיזי של קשישים, ומקושר לירידה בתוחלת החיים ) מנתמכי65.8%( ). כשני שלישיםOkechukwo, 2021( הסיוע הוותיקים דיווחו כי חוו תחושת בדידות לעיתים 2.4 קרובות או מדי פעם במהלך השנה האחרונה, פי ומעלה שחשו בדידות 65 יותר בהשוואה לשיעור בני ).2023 , (למ"ס2022 ) בשנת27.3%( מהאוכלוסייה הכללית פעילות התנדבותית עשויה להיות דרך התמודדות ) 23.1%( משמעותית עם תחושות ייאוש ובדידות. כרבע מנתמכי הסיוע הוותיקים דיווחו כי התנדבו במהלך השנה האחרונה. ככלל, לשמירה על אורח חיים בריא ופעיל תפקיד משמעותי בשמירה על הרווחה הפיזית והנפשית של האדם, בפרט בגילים מתקדמים. רק ) מנתמכי הסיוע הוותיקים העידו כי 21.5%( כחמישית הם נוטים לשמור על אורח חיים בריא הכולל פעילות גופנית, תזונה מאוזנת ונטילת תרופות בזמן. שיעור דומה ) העידו כי הם נוטים לשמור על אורח חיים פעיל 20.8%( הכולל קריאת ספרים, התנדבות, שיחה עם משפחה וחברים ושימוש בטכנולוגיות חדשות. במבט צופה פני עתיד, רוב הנתמכים הוותיקים מאמינים 41.2% – ) מציגים תחזית פסימית76.5%( 35.3%-כי מצבם הכלכלי יתדרדר בעשור הקרוב ו סבורים כי מצבם 14.7% .מאמינים כי הוא לא ישתנה ישתפר אך הם עדיין יהיו במצוקה כלכלית ורק מאמינים כי הם ייחלצו מהמצוקה הכלכלית.8.8% רווחה ואיכות החיים 120 2023 דו״ח העוני האלטרנטיבי עלות המחיה בישראל פרק זה, שהוא נדבך חדש שאנו מוסיפים בפעם הראשונה לדו"ח העוני האלטרנטיבי, עוסק במחקר 21-במהדורה ה עלות המחיה המינימלית והנורמטיבית בישראל. המחקר SFI )Social Finance Israel( פותח על ידי קבוצת בשיתוף מחלקת המחקר של ארגון לתת. המוטיבציה לעסוק בכך נוצרה מתוך הצורך לטייב את התשתית המחקרית הקיימת, לגבי השלכותיהן של הצטברות המאפיינים והמגמות הכלכליות הגלובליות בשנים . אומדן כלכלי של עלויות 1האחרונות על תופעת העוני המחיה בישראל מאפשר לבחון בצורה מורכבת יותר את האוכלוסייה העומדת על סף העוני או מעבר לו, להבין מה טווח השונות בין עלויות המחיה בעשירונים ובמעמדות אקונומים השונים, ולהוות מצפן ליצירת הלימה -הסוציו של המענה הציבורי הניתן באמצעות קצבאות והגדרת שכר מינימלי, כמו גם להוות קרקע לקידום מדיניות רווחה יעילה המותאמת לצורכי האוכלוסייה הזקוקה לה. , ואינו משקלל את המשמעויות החברתיות והכלכליות העשויות לנבוע2023 מחקר זה בוצע טרום פרוץ המלחמה בישראל באוקטובר1 .ממנה, והשלכותיהן על ממדי העוני ועלויות המחיה בישראל המחקר המובא בדו"ח זה הוא ראשוני, ונועד גם להוות בסיס לשיח ציבורי נרחב שבכוונת ארגון לתת לקדם, על מנת לבסס הסכמות רחבות באשר לאמות המידה המגדירות את שני המדדים שנבחנו: האחד, מהי העלות המינימלית הדרושה למתן מענה לצרכים הבסיסיים, או במילים אחרות, מהו "קו העוני האלטרנטיבי". והשני, מהי העלות למחיה בכבוד, או העלות הנדרשת לקיום נורמטיבי בישראל, שאמורה לייצג/לשקף את עלותם של משאבים ושירותים, שאינם בחזקת "מותרות" ושראוי שייכללו במרחב האפשרויות הכלכליות של כל בית בישראל. בבחינת עלויות המחיה, מתקיים בישראל מצב ייחודי. מחד, קיים צורך מוגבר הנובע מיוקר המחיה הגבוה וכן מרמות שוויון. מאידך, המענה הציבורי הקיים -גבוהות של עוני ואי מופחת ביחס להיקף הצרכים העולים מהשטח. התפתחויות , כגון אינפלציה 2022 מאקרו כלכליות שהחלו בשנת -מוגברת, עליות ריבית משמעותיות ותנודתיות שער השקל דולר וההשלכות הצפויות בשל המלחמה שהחלה בסוף , שעתידות להשפיע על הכלכלה הישראלית ועל היקף 2023 ההוצאה הציבורית עלולות להמשיך את המגמה ולהחמיר כלכלית. -את המשמעויות הנלוות למציאות החברתית עלות המחיה בישראל ייחודיות המקרה הישראלי תנודתיות השקל עליות ריבית אינפלציה מוגברת צורך מוגבר מענה מופחת - הוצאה חברתית ציבורית מופחתת יחס שכר המינימום לעלויות המחיה שוויון-אי עוני מוגבר יוקר המחיה 122 2023 דו״ח העוני האלטרנטיבי יוקר המחיה בישראל החל לגדול באופן עקבי משנות , מגמה שנמשכה ברציפות בשני העשורים האחרונים, 90-ה OECD-במהלכם הפער בין יוקר המחיה אצלנו לממוצע ב . מגמה זו הייתה גם הזרז למחאה החברתית 1רק הלך וגדל . המחאה החלה בדרישה להורדת מחירי הדיור,2011 בשנת .2015 , לאומית: פרספקטיבה היסטורית; מרכז טאוב- יוקר המחיה בישראל בהשוואה בין1 .2011 , דו"ח ועדת טרכטנברג2 והתרחבה בהמשך לדרישות להעלאת שכר המינימום והפחתת יוקר המחיה. בעקבות המחאה, הוקמה ועדת . כיום, 2טרכטנברג, אשר רק חלק מהמלצותיה יושמו במלואן 38%-, יוקר המחיה בישראל גבוה בכOECD-על פי מדד ה מהממוצע, והוא הגבוה ביותר בקרב המדינות המפותחות. בהתבסס על ניתוח הפרקטיקות והמתודולוגיות המקובלות והמוכרות בישראל ובעולם, גובשו עקרונות מתודולוגיים מרכזיים, המובאים להלן. המחקר שנערך, הוגדר כאומדן עלות מחיה חודשית בישראל, המשקף עלות תזרימית של מחיה שוטפת, ללא שקלול השקעות נדרשות או יוצאות דופן (לימודים אקדמיים או לימודי תעודה, הון עצמי לרכישת דיור, מקרה רפואי ייחודי וכדומה). אומדן עלות המחיה נבחן בשני תרחישים: עלות מחיה מינימלית, המייצגת את קו העוני האלטרנטיבי ומשקפת את ההוצאה הנדרשת למחיה בסיסית, ועלות קיום נורמטיבית, המשקפת עלות מחיה סטנדרטית, המייצגת את מעמד הביניים הבינוני בישראל. תרחישים אלה נבחנו ביחס לנפש וביחס למשק בית הכולל שני מבוגרים ושני ילדים, כמקובל בעולם. בהתאם לניתוח רכיבי העלות ותמהיל המודלים שנבחנו, גובש מודל עלויות המחיה. הבסיס המתודולוגי של המודל משקף תמהיל ביניים של רכיבים אבסולוטיים ויחסיים, Food,( וכולל: עלות המזון, הביגוד, הדיור וחשבונות נלווים ), עלויות הבריאות והחינוך Clothing, Shelter, Utilities .(בתקנון למערכות הציבוריות בישראל), ורכיב יחסי מתודולוגיה עקרונות מרכזיים אומדן עלות מחיה חודשית בישראל שני תרחישים: מינימלי ונורמטיבי : שני תרחישים עלות לנפש ולמשק בית תמהיל של רכיבים אבסולוטיים ויחסיים מיקוד בצד ההוצאות ”, Bottom-up“ תהליך אומדן העלות המינימלית נבנה תוך בחינת העלויות המינימליות הנדרשות למחיה והערכת עלותן. לעומת זאת, תהליך אומדן העלות הנורמטיבית נבנה ”, תוך בחינת העלויות בפועל של משקי Top-Down“ ,אקונומי נורמטיבי-הבית בעשירונים המשקפים מצב סוציו מתוך תפיסה כי ההוצאה בפועל של עשירונים בעלי יכולת כלכלית מוגדרת, משקפת את העלויות הנדרשות בפועל. אומדן העלות הנורמטיבית מבוסס על סקר משקי הבית .2023 בתקנון למחירי2019 של הלמ״ס לשנת 123עלות המחיה בישראל אופן בניית המודל הכלכלי לעלויות המחיה בישראל עלות מחיה מינימלית עלות מחיה נורמטיבית העלות המינימלית למחיה חודשית בישראל נבנתה ”, כך שכל רכיב Bottom-up“ כאמור בתהליך במדד תומחר ביחס למחירים והמאפיינים בישראל. סקירת הליך תמחור רכיבי העלות המינימלית -קו העוני האלטרנטיבי עלות מחיה מינימלית אומדן עלות למנה בכל קטגוריית מזון בסל הבריא וכמות מנות נדרשת חישוב על בסיס יחס צפיפות ונתוני הוצאה בפועל אומדן על בסיס הוצאות העשירונים התחתונים עלויות חובה ורשות הוצאות + הכרחיות נדרשות 18-0 לגילי חישוב עלות ביטוח, השתתפות עצמית והוצאה בפועל ביחס 30% ,לרכיבי המזון ביגוד, דיור וחשבונות עלות המחיה בפועל של מעמד הביניים הבינוני בישראל Top-Down תמחור כל רכיב ביחס למחירים והמאפיינים בישראל Bottom-Up מזון דיור וחשבונות ביגוד חינוך בריאות רכיב יחסי 124 2023 דו״ח העוני האלטרנטיבי חישוב אומדן עלות דיור מינימלית תחשיב עלות הדיור המינימלית למחיה בישראל התבסס על שלושה שלבים מרכזיים: בשלב הראשון, נבחנה רמת הצפיפות המינימלית למחיה בישראל על פי נתוני הצפיפות בישראל כיום. לאחר מכן, נאמד מספר החדרים ילדים) 2 , מבוגרים2( המינימלי הנדרש למשק בית הנבחן בהתאם לרמת צפיפות המינימלית שהוגדרה. לבסוף, נאמדו עלויות הדיור בהתאם למספר החדרים הנדרש בכלל האזורים בישראל ועל בסיס משוואה זו הוגדרה עלות המגורים המינימלית למחיה. דיור וחשבונות מס׳ נפשות מס׳ חדרים למגורים צפיפות דיור )1.7( צפיפות דיור )1.7( חדרים2.4- כ למשק בית ילדים)2 , מבוגרים2( מס׳ חדרים למגורים עלות לחדר עלות מינימלית לדיור ,* בבחינת מספר החדרים הנדרשים לנפש יחידה קיימת שונות מתודולוגית הנובעת מכך שמינימום החדרים עבור אדם יחיד הינו חדר אחד במשקי הבית)1.7 (לעומת1 המגלם רמת צפיפות של חישוב אומדן עלות מזון מינימלית .2020 ההמלצות התזונתיות החדשות משרד הבריאות הישראלי, יוני1 . – רבעון שני2023 , סל מזון בריא משרד הכלכלה והתעשייה ומשרד הבריאות2 תהליך תמחור רכיב המזון נשען בעיקרו על המסמכים הרשמיים של משרד הבריאות אודות תמהיל התזונה ועלויות סל מזון בריא, כפי שהוגדרו על 1המומלץ לאדם .2ידי משרד הכלכלה והתעשייה ומשרד הבריאות מזון אומדן עלות מנת מזון בש"ח עבור כל קטגוריית מזון בסל הבריא תקנון מספר המנות המומלץ לצריכה בכל קטגורית מזון תקנון הקלוריות הנדרשות בהתאם לתמהיל התזונה אומדן עלות מזון מינימלית לנפש 125עלות המחיה בישראל ההוצאה המינימלית של משקי בית על חשבונות הנלווים לדיור במחקר זה, הוגדרה כהוצאות מים, חשמל וגז, . מתוך הוצאה זו, הרכיבים 1תחזוקה ומיסים עירוניים המשמעותיים ביותר הם חשמל וגז ואחריהם ההוצאה על ארנונה. עלות רכיב החשבונות מתבססת על ממוצע של . סקר ההוצאות משקף את הוצאותיו של הפרט על מוצרים ושירותים אחרי הנחות ולכן משקף הערכה שמרנית ביחס לעלויות מחיה1 , מתוך הנחה כי החציון התחתון של התפלגות5-1 עשירונים העשירונים משקף את העלות המינימלית, בתקנון הנפש הסטנדרטית לנפש יחידה ולמספר הנפשות במשק הבית לפי 2023 הנבחן. לבסוף, תוקננו המחירים למחירי שנת שיעור השינוי בין השנים הנבחנות במדד מחירי הצרכן. הוצאות הביגוד נאמדו לפי סך הוצאות ההלבשה וההנעלה המובאים בסקר הוצאות משקי הבית של הלמ"ס. אומדנים אלה התבססו על תקנון ההוצאות לנפש סטנדרטית מתוך הנחה כי החציון התחתון של 5 עד1 בין עשירון התפלגות העשירונים משקף את העלות המינימלית. עלות הנפש הסטנדרטית תוקננה לעלות לנפש יחידה ולמשק בית בהתאם לטבלת השקילות של הלמ"ס. לבסוף, לפי שיעור השינוי בין השנים 2023 תוקננו המחירים לשנת הנבחנות במדד מחירי הצרכן. ביגוד חישוב אומדן עלות חינוך מינימלית (לפי טווחי גיל) בכדי לאמוד את עלויות החינוך בישראל ולאור השונות בעלויות בקרב קבוצות הגיל השונות, נבחנה עלות החינוך . אומדן 18-12- ו12-6 ,6-0 ,3-0 :לפי ארבע קבוצות גיל העלות עבור כל קבוצה מבוסס על שלושה רכיבים מרכזיים: תשלומי החובה, תשלומי הרשות והוצאות נוספות נדרשות מותאמות גיל, כפי שמפורט להלן: חינוך * לא נלקחו בחשבון הוצאות עבור חינוך לא פורמלי (תנועות וארגוני נוער, חוגים, טיולים, קייטנות), מורים פרטיים ועבור ציוד ותשתית מחשב ואינטרנט עלות חינוך משוקללת 18-0 לגילי 3-0 עלות מסגרות מוכרות מסובסדות 12-6 עלויות חובה ורשות בהתאם לקבוצת הגיל עלויות צהרון/מועדונית (עד כיתה ג') הוצאות הכרחיות נוספות (ספרי לימוד, מחברות וכו') 6-3 עלויות חובה ורשות בהתאם לקבוצת הגיל עלויות צהרון/מועדונית 18-13 עלויות חובה ורשות בהתאם לקבוצת הגיל הוצאות הכרחיות נוספות (ספרי לימוד, מחברות וכו') 126 2023 דו״ח העוני האלטרנטיבי חישוב אומדן עלות בריאות מינימלית עלות הבריאות המינימלית נאמדה על פי היקף ההוצאות הנדרשות למשק בית, בשלושה אפיקי הוצאה מרכזיים: ביטוח בריאות בקופת החולים, עלות השתתפות עצמית .2021 , דו"ח ציבורי מסכם על תוכניות לשירותי בריאות נוספים של קופות החולים, משרד הבריאות1 בטיפולים ועלות הוצאות אחרות לבריאות (רכישת תרופות, מוצרי היגיינה אישית וכו'). אומדן העלות התבסס על נתוני הדו"ח המסכם לשירותי הבריאות הנוספים , לצד השלמת 12020 (שב"ן) של קופות החולים לשנת ההוצאות האחרות לבריאות על פי סקר הוצאות משקי .2019 הבית של הלמ"ס לשנת בריאות 4 ממוצע משוקלל של קופות החולים בישראל, בתקנון המחירים לילדים ומבוגרים השלמת הפרט בצריכת שירותי בריאות ציבוריים בכלל הקופות עם תקנון התפלגות הביטוחים ממוצע הוצאות בסקר 5-1 עשירונים הוצאות משקי הבית של הלמ"ס עלות בריאות חודשית מינימלית הוצאות פרט משלימות השתתפות עצמית בטיפולים רפואיים עלות ביטוח בריאות (רובד תחתון) עלות במסגרת שירותי הבריאות הציבורייםOOP-Out Of Pocket קיימים מדדים שונים בארץ ובעולם לחישוב קו העוני ועלות מחיה במדינות השונות. רובם כוללים רכיב אבסולוטי ורכיב יחסי, כאשר האחרון מחושב בכל מדד באופן שונה. בבסיס הרכיב היחסי נמצאת ההנחה, כי למשקי בית שונים נדרש סכום מסוים לסיפוק העדפותיהם וצורכיהם, אותם לא ניתן לאמוד בצורה קשיחה. הרכיב היחסי הוא שמשקף את ההעדפה הנגלית של משקי הבית, ולכן נכלל במודל אומדן העלות למחיה כרכיב יחסי כללי, שאינו מגדיר באופן ספציפי את ההוצאות תחתיו, העשויות להשתנות לפי העדפות וצרכים ייחודיים. המודל הנוכחי נבנה כאמור, לאחר בחינת המודלים השונים בעולם והרכיבים הכלולים בהם. רכיב יחסי 127עלות המחיה בישראל רכיב פירוט לנפש למשק בית ילדים)2, מבוגרים2( מזון אומדן עלות למנה בכל קטגוריית מזון בסל הבריא וכמות מנות נדרשת₪ 1,012 ₪ 3,496 דיור וחשבונות חישוב על בסיס יחס צפיפות ונתוני הוצאה בפועל ₪ 2,294 ₪ 4,792 ביגוד אומדן על בסיס הוצאות האחוזונים התחתונים ₪ 224 ₪ 572 חינוך הוצאות הכרחיות נדרשות + עלויות חובה ורשות 18-0 לגילי ₪ 347 ₪ 889 בריאות חישוב עלות ביטוח, השתתפות עצמית והוצאה בפועל ₪ 172 ₪ 530 רכיב יחסי ביחס לרכיבי המזון, ביגוד, דיור וחשבונות30% ₪ 1,059 ₪ 2,658 סה״כ ₪ 5,107 ₪ 12,938 עלות המחיה החודשית המינימלית בישראל * המספרים המוצגים בטבלה עוגלו לשם נוחות ההצגה את משקי הבית ניתן לסווג לשש קטגוריות לפי מעמד כלכלי: מעמד גבוה, מעמד ביניים גבוה, מעמד ביניים בינוני, מעמד ביניים נמוך, מעמד נמוך ומעמד עני. בכדי לאמוד את העלות הנורמטיבית למחיה בישראל נבחר מעמד הביניים הבינוני, אשר מוגדר כמי שמכניס . 1 מההכנסה החציונית נטו לנפש תקנית150%-100% Under Pressure: The Squeezed Middle Class, OECD (2019). 1 , בהנחה שהיא מהווה שנה2019 מכיוון שיתר הנתונים מקורם בסקר משקי הבית של הלמ״ס לשנת2019 ההשוואה נעשתה ביחס לשנת2 .2020 מייצגת ובכדי לנטרל השפעות של קורונה בשנת .2023 , לפי נתונים מנהליים, המוסד לביטוח לאומי2020 – שוויון בהכנסות- ממדי העוני והאי3 מטעמי שמרנות, המודל הנוכחי התבסס על ממוצע מההכנסה 125% , כלומר מי שמכניסOECD-הגדרות ה עמדה על 22019 החציונית נטו לנפש תקנית (אשר בשנת . נמצא כי לאחר חלוקת 3)2020 ,; ביטוח לאומי5,523 הכנסות נטו למשק הבית בעשירונים השונים (סקר ) למספר 2022 ,; למ"ס2019 הוצאות משקי הבית לשנת הנפשות הסטנדרטיות לכל עשירון, מתקבל היקף ההכנסה הם 7-6 נטו לנפש סטנדרטית, ממנה עולה כי עשירונים שמייצגים את מעמד הביניים הבינוני בישראל, עם הכנסה לנפש סטנדרטית. ₪ 6,567-ממוצעת של כ עלות קיום נורמטיבית ₪ 5,107 קו העוני האלטרנטיבי, שהוא עלות המחיה המינימלית, עומד על ילדים)2 , מבוגרים2( למשק בית₪ 12,938-לנפש, ו 128 2023 דו״ח העוני האלטרנטיבי תהליך אומדן עלות המחיה הנורמטיבית בישראל עלות קיום נורמטיבית תקנון ההוצאות של משק בית לנפש סטנדרטית, וחישוב ממוצע ההוצאות 7-6 של עשירונים לנפש ומשק בית מעמד ביניים בינוני בעלי הכנסה 150%-100% של מההכנסה החציונית לנפש סטנדרטית בישראל, מעמד הביניים הבינוני בנמצא בין 7-6 העשירונים רכיב לנפש ילדים)2, מבוגרים2( למשק בית מזון ₪ 1,441 ₪ 3,688 דיור וחשבונות ₪ 3,024 ₪ 7,741 ביגוד ₪ 276 ₪ 706 חינוך ₪ 513 ₪ 1,312 בריאות ₪ 482 ₪ 1,235 רכיב יחסי ₪ 2,524 ₪ 6,461 סה״כ ₪ 8,259 ₪ 21,143 * המספרים המוצגים בטבלה עוגלו לשם נוחות ההצגה עלות המחיה החודשית הנורמטיבית בישראל לנפש₪ 8,259 עלות הקיום הנורמטיבית (מחיה בכבוד) עומדת על למשק בית₪ 21,143-ו 129עלות המחיה בישראל עלות המחיה המינימלית בישראל, היינו קו העוני ₪ 12,938- לנפש ובכ₪ 5,107-האלטרנטיבי, נאמדת בכ למשק בית הכולל שני מבוגרים ושני ילדים. עלות הקיום הנורמטיבית, המשקפת את עלויות המחיה של לנפש₪ 8,259- מעמד הביניים הבינוני, נאמדת בכ למשק הבית הנבחן, המשקפים יחס של ₪ 21,143-וכ בהתאמה.1.63- ו1.62 ממצאים עיקריים 1סיכום העלות המינימלית והעלות הנורמטיבית למחיה חודשית בישראל השונות הגדולה ביותר בין העלות המינימלית לנורמטיבית הינה ברכיב הבריאות, אשר בתרחיש הנורמטיבי מבטא את סך ההוצאות1 .בפועל על ביטוחים, הוצאות בריאות, רפואת שיניים והוצאות אחרות על בריאות מרכיב/עלות עלות לנפש עלות למשק בית מינימלי נורמטיבי מינימלי נורמטיבי מזון₪ 1,012 ₪ 1,441 ₪ 3,496 ₪ 3,688 דיור וחשבונות₪ 2,294 ₪ 3,024 ₪ 4,792 ₪ 7,741 ביגוד₪ 224 ₪ 276 ₪ 572 ₪ 706 חינוך₪ 347 ₪ 513 ₪ 889 ₪ 1,312 בריאות₪ 172 ₪ 482 ₪ 530 ₪ 1,235 יחסי₪ 1,059 ₪ 2,524 ₪ 2,658 ₪ 6,461 סה״כ ₪ 5,107 ₪ 8,259 ₪ 12,938 ₪ 21,143 העלות המינימלית למימוש הצרכים הבסיסיים, שהיא קו העוני האלטרנטיבי, מייצגת למעשה את עלות המחיה המינימלית בפועל בישראל, שכן היא מתבססת על צד ההוצאות בניגוד לקו העוני הרשמי, שנמדד על ידי המוסד לביטוח לאומי, המבוסס על הכנסה. העלות לקיום נורמטיבי, המייצגת את ההוצאות בפועל של מעמד הביניים הבינוני, מאפשרת מחיה בכבוד ובסטנדרטים מקובלים בחברה הישראלית. * המספרים המוצגים בטבלה עוגלו לשם נוחות ההצגה 130 2023 דו״ח העוני האלטרנטיבי קווי העוני ומחיה נורמטיבית 2023 ; מתוקנן למחירי2023 ,; המוסד לביטוח לאומי2021-שוויון בהכנסות-* מתוך דו"ח ממדי העוני והאי נפש קו העוני ביטוח לאומי* ₪ 8,259 עלות קיום נורמטיבית (מחיה בכבוד) קו העוני האלטרנטיבי (עלות מחיה מינימלית) ₪ 5,107 ₪ 3,851 ₪ 21,143 עלות קיום נורמטיבית (מחיה בכבוד) קו העוני האלטרנטיבי (עלות מחיה מינימלית) קו העוני ביטוח לאומי* משק בית ילדים)2 , הורים2( ₪ 12,938 ₪ 9,859 131עלות המחיה בישראל בהשוואת עלויות המחיה לפרמטרים אחרים, עולה כי אומדן העלות המינימלית למחיה במחקר זה, גבוה מקו העוני כפי שמוגדר על ידי הביטוח הלאומי, וכן מקצבת נכות), מההוצאה הממוצעת 100%-75%( הנכות וממדדי מחיה בכבוד 2-1 לתצרוכת לנפש בעשירונים . שכר המינימום לעומת זאת, 1קודמים שבוצעו בישראל גבוה מאומדן עלות המחיה המינימלית. . בהתאם לשנת ביצועם2023 אומדני מדד מחיה בכבוד של ארגון סחר הוגן ושל מכללת אור יהודה שממצאיהם תוקננו למחירי1 העלות הנורמטיבית למחיה לנפש, המשקפת את עלויות , ₪ 8,259-המחיה של מעמד הביניים הבינוני, נאמדת בכ שלישית בהשוואה זו (כפי שמובא בטבלה להלן) לאחר "הוצאה בכבוד" כפי שנאמד במחשבון ועדת חריס, . 10-9 ולהוצאות המחיה לנפש של עשירונים 2023 עלויות המחיה לנפש בהשוואה מקומית; מחירי קו העוני ביטוח לאומי קצבת נכות קו העוני האלטרנטיבי (עלות מחיה מינימלית) מדד מחיה בכבוד אור יהודה שכר מחיה לפי שכר הוגן שכר מינימום הוצאה לתצרוכת לנפש 2-1 עשירונים עלות קיום נורמטיבית הוצאה בכבוד לפי מחשבון ועדת חריס הוצאה לתצרוכת לנפש 10-9 עשירונים ₪ 3,851 ₪ 4,063 ₪ 4,856 ₪ 4,938 ₪ 5,048 ₪ 5,107 ₪ 5,572 ₪ 8,259 ₪ 8,294 ₪ 13,646 132 2023 דו״ח העוני האלטרנטיבי בהשוואת עלות המחיה המינימלית והנורמטיבית להיקפי המענה הציבורי והוצאות שני קטבי העשירונים (עשירונים ), ניכר כי קו העוני של הביטוח 10-9 ועשירונים2-1 הלאומי, המוגדר על צד ההכנסה, גובה קצבת הנכות וכן מדדי מחיה בכבוד קודמים– מגלמים הוצאה הנמוכה מההוצאה המינימלית למחיה בישראל. משמעות הדבר הינה, שנתוני העוני של הביטוח הלאומי אינם משקפים את ממדי העוני בפועל, ושקצבת הנכות בפני עצמה, ללא קצבאות משלימות, אינה מגלמת מענה מלא לצורכי .2019 , ממוצע המפרנסים למשק בית לפי סקר הוצאות משקי הבית של הלמ״ס1 המחיה. בגרף בעמוד הקודם ניכר הפער בין העלות המינימלית במודל זה לבין ההוצאה לתצרוכת של מהמינימום הדרוש ופי 2.7 , המוציאים פי10-9 עשירונים מהעלות הנורמטיבית למחיה. בנוסף, יצוין כי שכר 1.7 המינימום, על אף שמכסה את העלות המינימלית לנפש, אינו מכסה את עלות המחיה החודשית המינימלית למשק בית בו שני מפרנסים, והוא נשחק אף יותר כאשר לוקחים בחשבון מספר .1) מפרנסים1.4( מפרנסים ממוצע למשק בית בישראל שלוש חלופות לבחינה- שכר המינימום ביחס לעלויות מחיה מפרנסים1.4 ; משק בית ילדים)2 , הורים2( מפרנסים2 ; משק בית ילדים)2 , הורים2( 1 נפש; מפרנס ₪ 12,938 ₪ 12,938 ₪ 11,044 ₪ 5,107 ₪ 5,572 ₪ 8,024 הכנסה משכר מינימום עלות מחיה חודשית מינימלית 133עלות המחיה בישראל קיים בישראל פלח אוכלוסייה שעל אף שאינו מוגדר כעני על פי הביטוח הלאומי, בפועל חי .1 בעוני. משקי בית בישראל שהכנסתם לנפש הינה מעל קו העוני כפי שמוגדר על ידי הביטוח הלאומי ) – משקפים משקי בית בהם לא ₪ 5,107( ), אך נמוכה מעלות המחיה המינימלית לאדם₪ 3,851( .מתאפשרים תנאי מחיה מינימליים, ולכן משקי בית אלה חיים בפועל ברמות שונות של עוני . קצבת הנכות בישראל אינה מספקת את הצרכים הבסיסיים למחיה. קצבת הנכות גבוהה2 . מעלות המחיה המינימלית לנפש20%- בלבד מקו העוני של הביטוח הלאומי, ונמוכה בכ5%-בכ קצבת הנכות, המהווה בישראל אינדיקציה מהימנה לעלויות מחיה, נמוכה מכלל מדדי המחיה בישראל 1.שנסקרו במחקר זה . בקרב משקי בית עם ילדים, שכר המינימום אינו מאפשר את הצרכים הבסיסיים למחיה. על 3 אף שבהשוואת שכר המינימום לעלויות המחיה לנפש ישנה הלימה בין גובה הסכומים, בשקלול ילדים ומספר מפרנסים – השתכרות בשכר מינימום, אינה מאפשרת תנאי מחיה מינימליים. . העלות הנורמטיבית למחיה, המשקפת את ההוצאה הנדרשת למחיה בהתאם לצורכי משק 4 מעלות המחיה המינימלית. על אף שהעלות המינימלית מאפשרת מחיה63%-הבית, גבוהה בכ ) ובכך את 7-6 בסיסית, העלות הנורמטיבית, המשקפת את הוצאות מעמד הביניים הבינוני (עשירונים עלויות המחיה הרצויות בפועל, גבוהה משמעותית. על 2015 אומדני ועדת חריס, ועדה ציבורית שהוקמה על ידי משרד המשפטים והביטוח הלאומי בשנת .5 ,מנת להעריך מהי עלות מחיה בכבוד בישראל, מבטאים סכומים דומים לעלות המחיה הנורמטיבית ובכך מחזקים את טווח עלויות המחיה הנדרשות בפועל המובאות במדדים אלה. .2023 , כפי שמובא במסמך 'אמות מידה לקביעת תשלום חודשי לחייב', משרד המשפטים1 תובנות מרכזיות . יש2023 עלויות המחיה המינימלית והנורמטיבית משקפות את עלויות המחיה השוטפות לחודש בישראל בשנת להניח שהערכה זו משקפת אומדן חסר, מתוך כך שהיא אינה משקללת השקעות נדרשות לאורך חייו של אדם, לרבות לימודים אקדמיים והכשרות מקצועיות, צרכים בריאותיים מיוחדים, הון עצמי לרכישת דיור וכדומה, ובכך כלכליים. ממצאים אלה מובאים כבסיס -אינה משקללת את הפוטנציאל למוביליות ומעבר בין מעמדות חברתיים להמשך הדיון הציבורי והמדיני לגבי אופן בחינת תופעת העוני בישראל ומאפייניה, וטיוב המענים הכלכליים והחברתיים למיגורה. 134 2023 דו״ח העוני האלטרנטיבי האחריות לטיפול בעוני האחריות לטיפול בעוני ) הציבור פסימי76.5%( רוב לגבי העתיד, ומעריך כי בעוד רוב עשר שנים שיעור העניים יגדל10.3% מהציבור סבורים79.5% כי הממשלה נושאת באחריות העיקרית לטיפול בעוני, עם זאת חושבים 10.3% רק שהממשלה היא הגורם שמטפל בפועל בבעיה77.3% מהציבור77.3% מחזיקים בדעה כי הטיפול בעוני כלל לא נמצא בסדר העדיפות הלאומי של ממשלת ישראל או נמצא בסדר עדיפות נמוך 3.3% התמיכה הממשלתית 3.3% מהווה בממוצע בלבד ממחזור הפעילות של עמותות הסיוע 91.4% ממנהלי העמותות מדווחים כי במהלך91.4% חל גידול בדרישת הנזקקים לסיוע2023 שנת במזון בעקבות יוקר המחיה81.8% ממנהלי העמותות מעריכים81.8% כי אין סיכוי או יש סיכוי נמוך שהממשלה תיקח אחריות מלאה ביטחון תזונתי -על הטיפול באי בשנים הקרובות ממדית המטילה את צלה על-העוני בישראל אינו תופעה שולית, כי אם סוגיה נרחבת ורב משפחות, ילדים וקשישים בכל המגזרים בחברה הישראלית. חרף התפתחות וקידמה בתחומי הטכנולוגיה והמדע, אי השוויון והפערים בין אוכלוסיות אמידות למוחלשות ב"אומת הסטארט אפ" נותרו עמוקים. טווח, מקיפה ושיטתית -למרבה הצער, לפי שעה נראה שלממשלת ישראל אין תוכנית ארוכת למאבק אפקטיבי בעוני. הצעדים שננקטו עד כה לטיפול בעוני, התבססו בעיקר על סיוע הוק וטיפול נקודתי באוכלוסיות מוחלשות, תוך שיתוף פעולה ותיאום מוגבלים בין משרדי -אד הממשלה השונים, ולא מתוך הסתכלות אסטרטגית וכוללנית. כדי לטפל בבעיה באופן מובנה השוויון -שנתיים, לצמצום העוני, אי-ושיטתי, יש צורך בהצבת יעדים מדידים, שנתיים ורב והפערים החברתיים, תוך כדי התייחסות ספציפית לצמצום העוני המתמשך ולצמצום חומרתו. ממדית, במטרה לתת מענה לכלל תחומי החיים המשפיעים -זאת, באמצעות פיתוח מדיניות רב על מניעת הידרדרות, חילוץ וצמצום עומק העוני. לפי המוסד לביטוח לאומי, המודד עוני על פי הכנסה (מחצית מחציון ההכנסות נטו לנפש מיליון נפשות, 2-) מהנפשות בישראל שהן כ21%( חיו בעוני יותר מחמישית2021 תקנית), בשנת ). 2023 , מהמשפחות (המוסד לביטוח לאומי21% ) ובסך הכל28%( אלף ילדים850-מתוכן כ 2022 ממדי, המודד עוני לפי מחסור ביחס לצרכים הבסיסים, בשנת-על פי מדד העוני הרב ממשקי הבית 23.3%- מיליון) ו1.2( מהילדים38.6% ,) מיליון2.6( מהנפשות27.8% חיו בעוני לאומית המצב עגום יחסית, ישראל ניצבת שנייה מהסוף -). גם בהשוואה בין2022 ,(ארגון לתת .1 מבחינת שיעור העוניOECD-מבין מדינות ה אחריות הממשלה איננה מסתכמת בהקצאת משאבים לטיפול באוכלוסיות שהמשבר כבר פקד אותן; על השלטון בישראל לפעול גם כדי "להקדים רפואה למכה", היינו לנקוט גישה של רווחה מונעת. התערבות רווחתית מוקדמת עשויה למנוע הידרדרות של משקי בית למצבי קיצון כלכליים, ולהעלות את סיכויי ההצלחה להיחלצות מהמשבר בקרב משפחות שחוות ). בתוכנית העבודה של ממשלת ישראל לשנת 2023 ,אותו בשלביו המוקדמים (מכון ברוקדייל , איתור של אוכלוסיות בסיכון והרחבת השירותים האוניברסאליים מופיעים בראש רשימת 2023 ). כאמור, הואיל2023 ,היעדים של משרד הרווחה והביטחון החברתי (משרד ראש הממשלה ועוני מופיע לא רק בצורה של מחסור כלכלי אלא גם כחסך בהזדמנויות בריאותיות, חינוכיות, תעסוקתיות וכיוצא באלה, לרובם ככולם של המשרדים בממשלה יש זיקה מכרעת לטיפול ). 2023 ,מניעתי בעוני (משרד הרווחה והביטחון החברתי ההכרה של הממשלה בצורך בהסתכלות הוליסטית על סוגיית העוני, מוצאת ביטוי בהצעת החוק הפרטית בדבר הקמת הרשות הלאומית למאבק בעוני, אשר עברה בקריאה טרומית לשנתיים הקרובות. זהו צעד בכיוון הנכון, אך כדי ₪ מיליון15-במליאה ואף תוקצבה בכ ;2021-2018( , לפי הנתונים העדכניים הזמינים לגבי כל מדינה19/07/2023 בתאריךOECD-נדלה מאתר ה1 .)2020 ישראל 137האחריות לטיפול בעוני שהקמת הרשות תהווה נקודת ציון היסטורית ומשמעותית ולא רק הצהרה, עליה להציב יעד ברור למיגור העוני, לכלול את כל המשרדים הרלוונטיים, לתאם את העבודה המשותפת ביניהם ולהיות חפה משיקולים פוליטיים. הרשות המחוקקת והרשות המבצעת אחראיות על התווית המדיניות בכל הקשור לטיפול בעוני, אך לרשויות המקומיות יש תפקיד ביצועי חשוב במימושה של מדיניות זו. באופן מסורתי, השיח אודות תפקידן של הרשויות המקומיות ביחס לטיפול בבעיות רווחה (למשל: עוני, אבטלה ופשיעה) נסוב על פי רוב סביב סוגיית מימון הרשויות, ואילו הסוגיה העקרונית ). עם זאת, הרעיון של העברת 2020 ,בדבר אחריותן לטיפול בעוני נדחקה הצידה (פינקלשטיין אחריות מהשלטון המרכזי אל המקומי, זוכה בשנים האחרונות לתהודה הולכת וגוברת בספרות ).2019 ,כלכלית (אלפסי-המקצועית וכן בפרקטיקה של יישום מדיניות חברתית מבחינה מנהלית, ביזור האחריות לרשויות המקומיות טומן בחובו פוטנציאל להתייעלות מנהלית, לקיצור תהליכים בירוקרטיים, לדיוק המענה הרווחתי (בשל הסמיכות לתושבים) ). 2020 ,כלכליים בין רשויות חזקות לחלשות (פינקלשטיין-ואף לצמצום פערים חברתיים למעשה, העמדה בדבר חיוניותן של הרשויות המקומיות במאבק בעוני זכתה להכרה כבר בדו"ח הוועדה למלחמה בעוני בישראל ("ועדת אלאלוף"), בו צוין כי פעילות 2014 בשנת המחלקות לשירותים חברתיים (הנמצאות תחת הרשויות המקומיות), מהווה נדבך מכריע במדיניות ההתמודדות עם עוני. בניגוד לשלטון המרכזי והמקומי עליהם מוטלת חובה חוקית/פורמלית, שאלת האחריות המוסרית של כל אחד ואחת מאיתנו לצמצום העוני, חורגת מעבר לגבולות החוק והבירוקרטיה. , הדוחקת בנו לבחון את חלקנו בהתמודדות עם סוגיה 2"זוהי שאלה קיומית, "שאלה אל עצמנו דחופה זו. יצירת הזדמנויות תעסוקה, הקפדה על נהלי עבודה הוגנים, התנדבות ויוזמות עממיות ברמה הקהילתית – כל אלו הן דוגמאות למעורבות אזרחית וסולידריות חברתית, התומכות באוכלוסיות מוחלשות ותורמות ליצירת חברה צודקת ושוויונית. על אף שלחברה האזרחית בישראל תפקיד חשוב ומבורך במאבק בעוני, נדמה שהיא נושאת בנטל בלתי פרופורציונלי בהתמודדות עם סוגיה מורכבת זו. למרות מעמדו המשפטי הלא מחייב ומשאביו המוגבלים – המגזר השלישי נאלץ למלא את החלל הריק שהותיר היעדרו של גוף ממשלתי ייעודי שלוקח אחריות מהותית למיגור העוני. בלית ברירה, פילנתרופיה, אקטיביזם, אלטרואיזם ורצון טוב מהווים "תחליף" חלקי למדיניות ממשלתית סדורה ומקיפה. מפרוץ המלחמה ניכר חוסר תפקודה של הממשלה גם בשעת חירום, בעוד הרשויות המקומיות והחברה האזרחית התגייסו ומילאו את הואקום. עובדה זו, בצירוף הצפי להחמרת המצוקה בעקבות המלחמה, מדגישים ביתר שאת את הצורך בלקיחת אחריות ממשלתית כוללת לגיבוש ויישום אסטרטגיה לצמצום העוני. .)57 ' במילותיו של הפילוסוף קרל יאספרס ("שאלת האשמה", עמ2 138 2023 דו״ח העוני האלטרנטיבי ארגון לתת פועל יותר משני עשורים להובלת שינוי בסדר העדיפויות הלאומי באמצעות פעולות מול מקבלי ההחלטות, וימשיך בכך עד שהממשלה תיקח השוויון והפערים החברתיים. -אחריות כוללת ותביא לצמצום ממדי העוני, אי מצב העוני ואי הביטחון התזונתי במדינה, מדגיש את הצורך הבלתי נמנע להתמודד באופן אפקטיבי עם הטיפול בבעיית העוני, ועל כן אנו מאמינים כי יש לנקוט בצעדים הבאים: . הצבת יעד לאומי לצמצום העוני והפערים החברתיים, בדומה ליעדי מאקרו 1 לצמיחה, לאבטלה, לגירעון ולאינפלציה, על מנת- אחרים שמציבה הממשלה בתוך עשור. OECD-להגיע לשיעורי העוני הממוצעים ב . הקמת גוף מתכלל או רשות למאבק בעוני אשר יהיו אחראים על גיבוש 2 שנתית לצמצום העוני ולהמלצות מדיניות לטיפול-תוכנית ממשלתית רב בעוני, וכן תכלול ויצירת סינרגיה בין משרדי הממשלה שתחומי פעילותם משפיעים על אוכלוסיות עניות. חקיקתן או - )2014 ,. אימוץ כלל מסקנות הוועדה למלחמה בעוני (ועדת אללוף3 .אישורן בהחלטת ממשלה ביטחון תזונתי.- בבסיס תקציב המדינה לטיפול באי₪ מיליארד2.5 .הקצאת4 ביטחון תזונתי, תוך-.עידוד תחום הצלת המזון ככלי משמעותי לצמצום אי5 שימוש במשאבים קיימים. בין היתר, מתן תמריצים לגופים מצילי מזון והגדלת שיעור הזיכוי במס על הצלת מזון. חברתית לצמצום-מדיניות מאקרו העוני והפערים החברתיים 139האחריות לטיפול בעוני ) מהציבור ציינו את יוקר המחיה63.3%( כשני שלישים כאחד משני הנושאים החשובים ביותר לטיפול הממשלה. נושא זה נמצא בפער משמעותי משני הנושאים הבאים הנתפסים כדחופים ביותר, בהם הקיטוב, האלימות במקום הראשון 41.4%( והגזענות בחברה הישראלית פלסטיני -או השני) וביטחון המדינה והסכסוך הישראלי ) אנשים בציבור 19.9%( ). רק אחד מכל חמישה31%( הרחב רואה בעוני ופערים חברתיים כאחד משני הנושאים הדחופים ביותר לטיפול הממשלה. למרות העובדה שיוקר המחיה נתפס כסוגיה הדחופה ) מהציבור 10.5%( ביותר לטיפול הממשלה, רק כעשירית סבורים כי הממשלה פועלת במידה רבה עד מאוד למען סבורים כי הממשלה פועלת רק במידה 71.4% .צמצומו מועטה או כלל לא פועלת למען מטרה זו. בהקשר זה, ) מהציבור חושבים כי הגדלת התחרות 34.7%( כשליש והקטנת הריכוזיות במשק, היא הצעד היעיל ביותר להורדת יוקר המחיה בישראל. הצעדים הנדרשים הבאים הם הורדת ).18.9%( ) והעלאת שכר המינימום20.5%( שיעור המיסים תפיסות הציבור לגבי הטיפול בעוני מבין הנושאים הבאים, מהו לדעתך הנושא הדחוף ביותר בו צריכה הממשלה לטפל? ומהו הנושא השני הדחוף לטיפול? * מתוך סקר תפיסות הציבור ** נשאל לפני פרוץ מלחמת חרבות ברזל במקום הראשון במקום השני סך הכל יוקר המחיה41.8% 21.5% 63.3% הקיטוב, האלימות והגזענות בחברה הישראלית21.3% 20.1% 41.4% פלסטיני-ביטחון המדינה והסכסוך הישראלי14% 17% 31% עוני ופערים חברתיים6.5% 13.4% 19.9% הרפורמה במערכת המשפט9.5% 8.4% 17.9% מערכת החינוך3.3% 9.9% 13.2% שקיפות ציבורית ומלחמה בשחיתות2.2% 7.9% 10.1% אחר0.8% 1.2% 2% מסרב/ת לענות0.6% 0.6% 1.2% 140 2023 דו״ח העוני האלטרנטיבי מהציבור מחזיקים בדעה כי הממשלה נושאת79.5% 82.1% ,באחריות העיקרית לטיפול בעוני. עם זאת מהציבור סבורים כי ארגונים הפועלים ללא כוונות רווח וכן אנשים פרטיים, הם הגורמים שאחראיים בפועל ) בלבד, 10.3%( לטיפול באוכלוסיות עניות. כעשרה אחוזים חושבים שהממשלה היא הגורם המרכזי שמטפל בפועל בבעיית העוני. * מתוך סקר תפיסות הציבור מיהו לדעתך הגורם האחראי לטיפול באוכלוסיות החיות בעוני בישראל? מיהו לדעתך הגורם שבפועל מטפל יותר מכולם באוכלוסיות החיות בעוני בישראל? ארגונים ועמותות המגזר השלישי הממשלה אנשים פרטיים באמצעות תרומות האדם החי בעוני הממשלה עמותות סיוע הרשויות המקומיות הרשויות המקומיות אחר אחר 79.5% 52.7% 8.9% 29.4% 7.3% 10.3% 2.7% 1.6% 2.1% 5.5% ?באיזו מידה לדעתך הממשלה פועלת על מנת לצמצם את יוקר המחיה * מתוך סקר תפיסות הציבור 35.5% כלל לא 35.9% במידה מועטה 18.1% במידה בינונית 7.7% במידה רבה 2.8% במידה רבה מאוד 141האחריות לטיפול בעוני מהציבור מאמין כי ההשקעה בהורדת יוקר42.4% המחיה תוביל להיחלצות מעוני בצורה הטובה סבורים 18.1% .)44.4%( ביותר, בדומה לשיעור אשתקד כי יצירת מקומות תעסוקה והכשרות מקצועיות יובילו סבורים כי העלאת שכר 10.5% .להיחלצות מהעוני המינימום היא התחום שיש להשקיע בו במידה הרבה חושבים שצמצום הפערים בחינוך הוא 10.1%-ביותר ו התחום שראוי להתמקד בו. צעדים כמו הרחבת היצע הדיור, השקעה בתשתיות תחבורה ותקשורת, וכן הנגשת כל אחד).5% שירותי בריאות, נתפסים כפחות יעילים (עד ) מהציבור סבורים כי הטיפול 77.3%( כשלושה רבעים בבעיית העוני כלל לא נמצא בסדר העדיפות הלאומי של ממשלת ישראל או נמצא בסדר עדיפות נמוך. מהציבור סוברים כי הטיפול נמצא בסדר עדיפות 17.8% מהציבור חושבים כי הטיפול בעוני4.9% בינוני ורק , שיעור 2023-2019 נמצא בסדר עדיפות גבוה. בין השנים הפרטים הסבורים כי הטיפול בעוני כלל לא נמצא בסדר העדיפויות הממשלתי כמעט הכפיל את עצמו. ) מהציבור מחזיק בדעה כי 52.3%( יותר ממחצית 10.5% .מדיניות הממשלה מחריפה את מצב העוני מהציבור בלבד סבורים כי מדיניות הממשלה מסייעת ) סבורים כי 30.4%( לפתור את בעיית העוני וכשליש מדיניות הממשלה אינה מסייעת ואינה מחריפה את מצב העוני. מהו לדעתך התחום שההשקעה בו תוביל להיחלצות מהעוני בצורה הטובה ביותר? התשובות השכיחות ביותר5 * מתוך סקר תפיסות הציבור; מוצגות הורדת יוקר המחיה העלאת שכר המינימום צמצום הפערים בחינוך העלאת הקצבאות יצירת מקומות תעסוקה והכשרות מקצועיות 42.4% 18.1% 10.5% 10.1% 9.7% 142 2023 דו״ח העוני האלטרנטיבי * מתוך סקר תפיסות הציבור 39.8% 32.1% 30.3% 22.7% 22.7% 2023 2022 2021 2020 2019 ?היכן ממוקם לדעתך הטיפול בבעיית העוני בסדר העדיפויות הלאומי של ממשלת ישראל המשיבים "כלל לא נמצא בסדר העדיפויות הלאומי"% מהו ההיגד שאיתו את/ה הכי מסכים/ה בקשר להשפעת מדיניות הממשלה על מצב העוני בישראל? * מתוך סקר תפיסות הציבור 52.3% גורמת להחרפת מצב העוני30.4% לא מסייעת לפתור את הבעיה ולא גורמת להחרפת מצב העוני 10.5% מסייעת לפתור את בעיית העוני 6.8% לא יודע/ת ) מהציבור סבורים כי79.6%( כארבע חמישיות חשוב מאוד להציב יעד ממשלתי לטיפול בעוני חושבים כי הצבת יעדים 17% .כדי לצמצם את הבעיה בלבד חושבים כי הדבר 3.4%-חשובה במידה מסוימת, ו חשוב במידה מועטה או אינו חשוב כלל. כמו כן, הרוב 7 ) של הציבור מסכים שהממשלה תקצה81.7%( המוחלט בשנה כדי לצמצם את שיעורי העוני, על מנת ₪ מיליארד שתוכל להגיע תוך עשור לממוצע שיעורי העוני במערב (כפי שהמליצה הוועדה למלחמה בעוני), בידיעה שהדבר יבוא על חשבון טיפול בנושאים אחרים. 143האחריות לטיפול בעוני ) מהציבור מאמינים כי יש68.6%( יותר משני שלישים סיכוי גבוה או גבוה מאוד שילד שחי בעוני יגדל להיות בעתיד מבוגר עני. כלומר, רוב המשיבים אינם מאמינים במוביליות חברתית ורואים בעוני גזירת גורל. למרבה הצער, התפיסה הציבורית מתכתבת עם המציאות, בה ) מהנתמכים גדלו במשפחה שחוותה 53.2%( יותר ממחצית מחסור ומצוקה כלכלית. זהו שיעור גבוה למדי, אשר מצביע דורי שרירה וקיימת.-על כך שתופעת העוני הבין מהציבור מכירים אישית אדם החי במצוקה כלכלית. 55.4% לאור ההיכרות האישית של הציבור עם מצב העוני ותפיסתם את (היעדר) הטיפול של הממשלה, לא מפתיע שרוב הציבור ) פסימי לגבי העתיד, ומעריך כי בעוד עשר שנים 76.5%( מהציבור מעריך כי36.5% שיעור העניים יגדל, כאשר מעריכים כי הוא 40%-שיעורם יגדל בצורה משמעותית ו בלבד מאמינים כי שיעור 6.3% .יגדל בצורה מסוימת העניים יקטן (בצורה משמעותית או מסוימת), השאר, , מאמינים כי המצב יוותר ללא שינוי.17.2% תפיסות כלליות לגבי עוני בישראל לדעתך, מהם סיכויו של ילד הגדל במשפחה ענייה להפוך להיות מבוגר עני בעתיד? * מתוך סקר תפיסות הציבור 68.6% 21.5% 6.5% 3.4% סיכוי גבוה/גבוה מאוד סיכוי בינוני לא יודע/ת סיכוי נמוך/אין סיכוי 36.5% יגדל בצורה משמעותית 40% יגדל במידה מסוימת 17.2% לא ישתנה6.3% יקטן במידה משמעותית או מסוימת שנים מהיום שיעור העניים:10 לדעתך, בעוד * מתוך סקר תפיסות הציבור 144 2023 דו״ח העוני האלטרנטיבי כתוצאה מאוזלת ידה של ממשלת ישראל בטיפול בבעיית העוני ואי הביטחון התזונתי, הוקמו מאות ארגונים אזרחיים הפועלים לצמצום העוני וכן עמותות ובתי תמחוי העוסקים בחלוקת מזון וממלאים את החלל הריק שמותירה המדינה. שנה כבנק מזון ארצי 27 ארגון לתת פועל מזה 125- עמותות שותפות הפעילות ב210-וארגון גג לכ יישובים בכלל המגזרים בחברה הישראלית. כחלק מהפעילות, מחולק בשגרה מזון באופן קבוע ושוטף ביטחון - משפחות נזקקות שחיות באי95,000-לכ תזונתי חמור, באמצעות רשת העמותות השותפות. ארגון לתת פועל גם בעתות חירום, ובמסגרת מלחמת חרבות ברזל מסייע באופן רחב היקף למשפחות שנפגעו מהמלחמה, מפונים וחיילים, לצד המשך תמיכה במשפחות הנזקקות. חלוקת המזון נעשית בהתאם לערכים ולנורמות ההתנהגות המושרשים בקוד האתי של ארגון לתת ועמותות המזון השותפות, ותוך שמירה על כבודם ודאגה לביטחונם התזונתי של נתמכי הסיוע בהיבטים של תדירות ואופן חלוקת המזון, וכן בהיבטים של תזונה מאוזנת, איכותית ומגוונת, הכוללת בין היתר, חלבון טרי (עופות, דגים ומוצרי חלב), מוצרי בסיס יבשים ועוד. תפיסת ההפעלה המרכזית של לתת, מבוססת על הצלת מזון (יבש, טרי, מצונן וקפוא, מוצרי חלב, פירות וירקות), שהינה מודל כלכלי יעיל, אשר ממנף באופן מקסימלי את ההשקעה: על כל שקל שמושקע .₪ 10 בתשתיות, בתפעול ובלוגיסטיקה, מחולק מזון בשווי מזון שמקורו בהצלת מזון, מהווה גם הזדמנות מצוינת לשימוש במשאבים קיימים. כמו כן, במסגרת הפעילות כבנק מזון ארצי, מבוצע רכש מזון מרוכז, על מנת לספק סל מזון בעל ערכים תזונתיים גבוהים וכן להתאימו לאוכלוסיות שונות (קשישים, מאפיינים תרבותיים, אלרגנים וכד'). בנוסף, מקיים הארגון מבצעי איסוף מזון ארציים מהציבור הרחב. ) של העמותות מעניקות סיוע במזון יבש, 98.1%( רוב גורף ) ו/או 42.5%( וחלק מהעמותות מעניקות גם מזון מבושל ). מרבית העמותות 34.9%( סיוע באמצעות שוברי מזון ) ו/או באמצעות 77.4%( מחלקות את המזון בעמותה עצמה ). אופני חלוקה נפוצים פחות 74.5%( חלוקה ישירה לבתים ).5.7%( ) ומודל של סופר חברתי16%( הם נקודות חלוקה בשנים האחרונות חלה מגמת עלייה בשיעור העמותות השותפות של ארגון לתת אשר מעניקות סיוע במזון מהעמותות בשנת 22.4%-לנתמכים מדי יום: החל מ בשנה הנוכחית. 35%- ועד ל2021 , בשנת32.1% , דרך2019 ) מחלקות מזון בתדירות של פעם31%( כשליש מהעמותות ) מחלקות פעם או פעמיים בחודש.34%( בשבוע, וכשליש מאפייני הפעילות של עמותות המזון * מתוך סקר מגמות הסיוע בעמותות המזון כל יום פעם בשבוע פעם בשבועיים פעם בחודש 35% 31% 11.7% 22.3% ?באיזו תדירות מעניקה העמותה סיוע במזון לנזקקים 145האחריות לטיפול בעוני במסגרת מחקר שנערך במעבדה החברתית של ארגון לתת , נמצא כי ישנו קשר חזק בין ERI יחד עם מכון המחקר צריכה קבועה של חלבון מהחי למצב הביטחון התזונתי של המשפחות. בנוסף, נמצאה השפעה חיובית למתן חופש בחירה בהרכב סל המוצרים אותן צורכות המשפחות. כשני ) מהעמותות השותפות מחלקות לפחות 67.6%( שלישים פעם בחודש חלבון מן החי (עוף, בשר, דגים וכו'). מדובר ), 54.2%( נקודות האחוז ביחס לאשתקד13.4-בעלייה של כ חרף העלויות הגבוהות של מוצרים אלו. כשתי חמישיות ) מהעמותות מאפשרות למשפחות הנתמכות בחירה 42%( .(מלאה או חלקית) של המוצרים שהן מקבלות מהעמותות העמותות נוקטות דרכים מגוונות כדי לשמור על כבוד שומרות על חיסיון הנתמכים ופועלות 92.5% :הנתמכים ). עמותות הסיוע מבצעות 87.9%( בהתאם לקוד האתי בדיקות שונות על מנת לבחון את ההתאמה של הפונים ) הבדיקה להתאמה 93.3%( לקבלת סיוע. ברוב העמותות לסיוע נעשית על ידי הפניה מעובד/ת סוציאלי/ת מהאגף 54.3% ,לשירותים חברתיים ברשות המקומית. כמו כן מהעמותות מתבססות על הפניה מגורמים בקהילה (מועצה מקומית/בית ספר, שכנים ומכרים וכו'). גם הערכה אישית ) 40%( ), ביקורי בית ובחינת מקורות הכנסה45.7%( משמשים כאמצעים לבחינת ההתאמה לקבלת הסיוע. חלק מן העמותות מבקשות גם מסמכים רשמיים, כגון אישורים רפואיים, תדפיס עו"ש וכיוצא באלה, כדי לבחון התאמה של מבקשי סיוע. * מתוך סקר מגמות הסיוע בעמותות המזון מכיוון שניתן היה לציין יותר מתשובה אחת100%-** הסכום גבוה מ כיצד נבדקת ההתאמה לסיוע? מקור מפנה2023 מנהלי עמותות המזון עו"ס מאגף הרווחה ביישוב93.3% גורמים בקהילה54.3% עמותות/ארגוני סיוע במגזר השלישי20% מרכז קליטה12.4% בקרה ואסמכתאות2023 מנהלי עמותות המזון החלטה על בסיס הערכה אישית/מילוי טופס של העמותה45.7% בחינת משכורות/קצבאות40% ביקור בית40% אישור מביטוח לאומי/אישור רפואי37.1% בחינת תדפיס עובר ושב36.2% אישור ניצול שואה21.9% 146 2023 דו״ח העוני האלטרנטיבי לעמותות הסיוע פונות האוכלוסיות המוחלשות והפגיעות ביותר בחברה הישראלית. הייצוג הגבוה ביותר הוא של ), אחריהן, בשיעור דומה, 37.8%( משפחות ברוכות ילדים ), ומשפחות 26.7%( אוכלוסיית הקשישים וניצולי השואה ). נכים ואנשים עם מוגבלויות מהווים 24.4%( יחידניות מהפונים 15.6% ) ממקבלי הסיוע, ואילו21.3%( כחמישית הם משפחות או פרטים שהשתייכו למעמד הביניים והידרדרו למצוקה בשלוש השנים האחרונות. לפי דיווחי מנהלי העמותות, שיעור הנתמכים שהפסיקו להזדקק לסיוע בממוצע בלבד. 7.3% בשלוש השנים האחרונות עומד על בשל מגוון המשפחות הפונות לסיוע וריבוי האתגרים עימן הן מהעמותות מעניקות מוצרים או 94.2% ,נאלצות להתמודד שירותים נוספים, מעבר לסיוע במזון. הנפוצים ביותר הם: ), ספרים וציוד לבית הספר 81.6%( שמיכות וציוד חורף ) 44.7%( ), מוצרי היגיינה וניקיון62.1%( ), ביגוד68.9%( .)40.8%( וציוד לתינוקות לרבות חיתולים ותרכובת מזון * מתוך סקר מגמות הסיוע בעמותות המזון מכיוון שנתמכים יכולים להתאים ליותר מהגדרה אחת100%-** הסכום גבוה מ התפלגות האוכלוסיות של נתמכי הסיוע 37.8% משפחות ברוכות ילדים 21.3% נכים ובעלי מוגבלויות 24.4% משפחות חד הוריות 14.1% עולים חדשים 26.7% קשישים וניצולי שואה 15.6% פונים שהשתייכו למעמד הביניים והידרדרו למצוקה השנים האחרונות3-ב מהעמותות השותפות מעניקות למשפחות הנתמכות סיוע נוסף94.2% מלבד הסיוע במזון 147האחריות לטיפול בעוני ?מהם המוצרים/שירותים הנוספים שהעמותה מספקת שמיכות וציוד חורף סיוע בקיום אירועים (חתונות, בר מצווה וכו') ספרים וציוד לבית הספר טיפולים רפואיים/ מימון תרופות/ציוד רפואי ביגוד תמיכה נפשית היגיינה וניקיון פעילויות וסיוע לימודי לילדים ונוער ציוד לתינוקות (חיתולים, תמ"ל וכו') סיוע במיצוי זכויות/ ליווי וייעוץ ריהוט וציוד לבית פנאי, העשרה והפגת בדידות למבוגרים סיוע כלכלי/מלגות הכוונה תעסוקתית/ הכשרות מקצועיות שינוע תרופות והסעות לטיפולים מתן הלוואות מכיוון שניתן היה לציין יותר מתשובה אחת100%-* מתוך סקר מגמות הסיוע בעמותות המזון ** הסכום גבוה מ 62.1% 20.4% 40.8% 16.5% 28.2% 5.8% 25.2% 5.8% 4.9% 44.7% 17.5% 34% 16.5% 68.9% 21.4% 81.6% 148 2023 דו״ח העוני האלטרנטיבי ?כיצד משפיעה עליית המחירים מתחילת השנה על העמותה 2023 ממנהלי העמותות מדווחים כי במהלך91.4% חל גידול בדרישת הנזקקים לסיוע במזון בעקבות יוקר 87.6% המחיה. נתונים אלה מתכתבים עם הערכתם של ממנהלי העמותות, כי המצוקה הכלכלית של נתמכי הסיוע החמירה במידה רבה עד מאוד בעקבות עליות ) 80.8%( המחירים בשנה האחרונה. בדומה לכך, רוב מנהלי העמותות העריכו כי יוקר המחיה וחובות הביאו משפחות להסתייע בעמותות המזון במידה רבה עד מאוד. ההשפעות של יוקר המחיה לא פסחו על עמותות המזון. ממנהלי העמותות חשים כי לעליית המחירים מתחילת 93% השנה יש השפעה שלילית כזו או אחרת על העמותה. בין ההשפעות הבולטות ניתן למנות ירידה בכמות התרומות ), 53%( ), היעדר יכולת להוסיף נתמכים חדשים65%( )21%( ), צמצום כמות מזון בסלים44%( צמצום רכש מזון ). 16%( ואף הורדת נתמכים מסיוע בלבד 3.3% התמיכה הממשלתית מהווה בממוצע מהמחזור השנתי של העמותות, כאשר שני שלישים ) מהעמותות אינן מקבלות כלל תמיכה כספית 67%( מהממשלה, ואילו שליש מהעמותות מקבלות תמיכה מהמחזור השנתי בממוצע. לצד 10%-בשיעור של כ התמיכה הממשלתית המועטה, יותר מממחצית ) ממנהלי העמותות ציינו כי חלה ירידה 54.8%( בכמות התרומות הכספיות בשנה האחרונה, שיעור ). בעקבות 43.6%( 2022- בהשוואה ל25.7%-גבוה ב התמיכה הממשלתית המועטה והירידה בתרומות, פחות ) ממנהלי העמותות מעריכים כי העמותה 47.3%( ממחצית יציבה מבחינה כלכלית במידה רבה או רבה מאוד. יוקר המחיה, מימון ותמיכה מנהלי עמותות 2023 המזון ירידה בכמות התרומות65% לא יכולים להוסיף נתמכים חדשים53% רוכשים פחות מזון44% מצמצמים את כמות המזון בסלים21% מורידים נתמכים מסיוע16% העמותה בסכנת סגירה2% אין השפעה7% * מתוך סקר מגמות הסיוע בעמותות המזון מכיוון שניתן היה לציין יותר מתשובה אחת100%-** הסכום גבוה מ 149האחריות לטיפול בעוני ?האם חל שינוי בכמות התרומות הכספיות שהגיעו לעמותה בשנה האחרונה איזה סוג תמיכה/סיוע קיבלתם מהרשות המקומית בשנה האחרונה? מהעמותות כלל אינן מקבלות סיוע מהרשות 30.2% ) מקבלות מהרשות המקומית35.8%( המקומית. כשליש תמיכה כספית, ושיעור דומה של עמותות מקבלות מהרשות ). 31.1%( ) ו/או מבנה32.1%( המקומית הנחה בארנונה כמעט ואין עמותות שהרשות המקומית מעניקה להם סיוע ).2.8%( במזון 35.8% תמיכה כספית 12.3% מתנדבים 3.8% סיוע בשינוע 2.8% מזון 32.1% הנחה בארנונה 31.1% מבנה 15.1% תשלום חשבונות (חשמל/מים) * מתוך סקר מגמות הסיוע בעמותות המזון מכיוון שניתן היה לציין יותר מתשובה אחת100%-** הסכום גבוה מ 12.7% 7.7% 54.8% 43.6% 37.5% 43.7% לא חל שינוי כמות התרומות ירדה כמות התרומות עלתה * מתוך סקר מגמות הסיוע בעמותות המזון 2023 מנהלי העמותות2022 מנהלי העמותות 150 2023 דו״ח העוני האלטרנטיבי ) מהמזון שמחלקות51.5%( בממוצע, יותר ממחצית מארגון לתת 35.8%( העמותות מגיע מארגוני הגג 12.9% , מקורו ברכש עצמי29.3% ,) מארגון לקט15.7%-ו ממפעלי ויצרני מזון ארציים ו/או עסקים מקומיים ממקורות 6.3%-(מאפיות, מסעדות, מלונות וכו') ו אחרים כגון: אנשים פרטיים, עמותות אחרות ועוד. שנים 10- ממנהלי העמותות נמצאים למעלה מ69.5% 10-6 מהמנהלים פועלים בעמותה בין12.4% ,בעמותה 82.7% . שנים3- פחות מ9.5%- שנים ו6-3 בין8.6% ,שנים ממנהלי העמותות מכירים את הרקע האישי של נתמכי הסיוע בעמותה (של רובם או של חלקם). ) של מנהלי העמותות סבורים כי 98.1%( הרוב המוחלט הזכות למזון ולביטחון תזונתי צריכה להיות זכות יסוד, במסגרת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, בדומה לציבור ) 65.7%( ). יתרה מזאת, כשני שלישים92.6%( הכללי ממנהלי העמותות מחזיקים בדעה כי המדינה צריכה ביטחון תזונתי -לקחת אחריות מלאה על הטיפול באי סבורים שהמדינה צריכה לקחת אחריות, 33.3% ועוד אך לא באופן מלא. אחוז אחד בלבד מהמנהלים סבורים כי המדינה כלל איננה צריכה לקחת אחריות על הנושא. תמימות הדעים בקרב מנהלי העמותות אינה מתבטאת רק בהערכת המצב הרצוי, אלא גם בהערכת המצוי: יותר ) ממנהלי העמותות מעריכים 81.8%( משלושה רבעים כי אין סיכוי או יש סיכוי נמוך שהממשלה תיקח אחריות השנים 10-5-ביטחון תזונתי ב-מלאה על הטיפול באי בלבד מאמינים כי יש סיכוי גבוה או 2.8% .הקרובות גבוה מאוד לכך. תפיסות מנהלי העמותות ביטחון -מה להערכתך הסיכוי שהממשלה תיקח אחריות מלאה על הטיפול באי השנים הקרובות?10-5-תזונתי ב * מתוך סקר מגמות הסיוע בעמותות המזון 30.8% אין סיכוי 51% סיכוי נמוך 15.4% סיכוי בינוני 1% סיכוי גבוה 1.8% סיכוי גבוה מאוד 151האחריות לטיפול בעוני 152 2023 דו״ח העוני האלטרנטיבי עיר עמותה טלפון כתובת אום אל פאחם אמנינא04-6715498 )שכונת עין גראר (אלשאג'ור אופקים בית התבשיל אופקים050-2327702 14 המלאכה אור יהודה ס"ח אור יהודה-נכ"ח050-4304407 46 יהדות קנדה אור יהודה תומכי תמימים אור יהודה050-4749700 6 מעלה המגדל אור עקיבא מאיר פנים אור עקיבא02-5011400 17 בלפור אזור למען וביחד054-3978279 42 חנה סנש אילת יד רוז'ה050-3292924מרכז סיטי סנטר אלעד אלעד- עורו משנתכם052-3206097 9 אבטליון אריאל חסד לחיים052-7510002 100 דרך הנחשונים אשדוד חסדי איילה050-7587742 16 החיד"א אשדוד עמותת חמ"ד052-8045045 1/22 קיבוץ גלויות אשדוד, בני ברק, בית שמש אהבת חסד073-7078219 , בני ברק6 רבינוב אשקלון הגרעין התורני באשקלון- אורות052-6016337 3 מרכוס אשקלון מתן בסתר052-2011167 11 אליעזר מילורד באקה אל גרביה אלופא ואל אמל (שמחה ותקווה)050-9170031רח' פלסטין באר שבע אלג'מאהיר052-6280011 26 באזל באר שבע באר שובע08-6412544 68 בני אור באר שבע בית מוריה054-2228820 91 אברהם אבינו באר שבע המרכז לפליטים054-5653299 41 הרצל באר שבע קרן עזרה לעולים נזקקים052-6653560 2 ההסתדרות בית שאן גמ״ח דרכי ציון052-6199644 1 שמעון ויזנטל בית שמש ארגון ובנה02-9999830 2 יצחק רבין בית שמש גרעין יחד055-9998315א11 היסמין בית שמש למען אחי050-5911725 7 דירה40 רחוב נחל לכיש ביתר עילית אור רחל אימנו054-8460198 9/1 מהריץ ביתר עילית נהרות יצחק054-8105090 רח' קרטשניף פינת אויירבך בני ברק בית לחם יהודה03-6281155 19 שלמה המלך בני ברק חסדי איתמר03-5408686 16 אבוחצרה בני ברק הרב יגאל כהן- יביע אומר03-8000770 41 הרב עוזיאל בני ברק חסדי נעמי052-7661010 10 בר יוחאי רשימת עמותות שותפות רשימת עמותות שותפות153 עיר עמותה טלפון כתובת בת ים אוהבים054-7767487 27 הלפר בת ים ברכת הכהן03-5065389 7 חלמית בת ים עזר מציון054-4988005 3 חביבה רייק ג'וליס הקרן לקידום המיעוטים בישראל054-2958883אזור התעשיה זרקא-ג'סר א המחלקה לשירותים חברתיים 052-6919722בניין המועצה ג'ת המשולש לפיתוח החברה הערבית- אלבאיראק050-4477154ג'ת המשולש גבעת וושינגטון חסדי עירית052-6441427 21 המרד דאלית אל כרמל נכי דלית אל כרמל- נד"א052-2859057אלבסטין דימונה גמח דימונה052-451-0123 110 כובשי אילת דימונה מאיר פנים דימונה02-5011401 6 המכבים הוד השרון רעים053-3474710 37 השיקמים הרצליה מתנדבי הרצליה052-7467077 49 הנדיב חדרה חסדי תומר050-8734036 ' ג32 הגיתית חדרה לב חם050-8989399 38 רוטשילד חדרה חדרה-מרכז החסד04-6342619 68 הגיבורים חדרה עדות ביהוסף053-8889094 73 הנשיא חולון חולון- עורו משנתכם050-6790278 3 בצלאל חולון תנו יד לחבר050-4423725 24 ארבע ארצות חיפה בית התבשיל חיפה052-2690656 52 הירדן חיפה בית חב"ד לעולי בריה"מ054-4401171 56 הרצל חיפה האגודה למען העיוור054-6437056 32 רח הגפן חיפה החסד ע"ש כמיל שחאדה04-8666235 10 שד' הפלי"ם חיפה לב ח"ש04-8672999 7 יל"ג חיפה מזון לחיים חיפה050-8945133 21 מעלות הנביאים חיפה גמ"ח נוה שאנן- נותנים באהבה054-4810839 ' א58 הגליל חצור הגלילית עת רחמים052-8894217 531 שלמה בן יוסף-בית ספר עמית טבריה מאיר פנים טבריה02-5011402 56 הגליל טבריה שכן טוב054-6432299 5 כלנית טייבה אני ואתה לקידום החינוך והתרבות054-4727914המשולש טייבה גמעיית סובול אלסלאם054-4900243רחוב סמיח אל קאסם פינת אלזהראא טייבה עטאא052-5720483 444 כניסת בית העלמין, בכביש הראשי טירה טירה-עמותה למען נזקקים050-2544717באב אלחאן טירת הכרמל צדקת אבות052-6877081 10 שי עגנון 154 2023 דו״ח העוני האלטרנטיבי עיר עמותה טלפון כתובת טמרה מרכז קהילתי054-4209538כביש ראשי יבנה יבנה- בית חב"ד052-5275888 ' א1 הזמיר יבנה בני ברית052-5770852 16 האורן יהוד יהוד-בית חב"ד050-5730885הרצל פינת רמז ירוחם ירוחם- המחלקה לשירותים חברתיים050-8655691 130 כדיר בוכריץ ירוחם חסדי הדסה054-4580352 1393 סמטת השועל ירושלים קרית יובל ירושלים- בית חב''ד052-6137149 מרכז מסחרי קרית יובל1 אורוגווי ירושלים אור יוסף מרכז תורה וחסד02-6331792'א1 הרב צדוק ירושלים קטמון-בית חב״ד052-7347226 2 אמדיה ירושלים ירושלים- יד עזרא ושולמית055-6688748 / 9 / אבינדב112 ארץ חפץ השוק הסיטונאי ירושלים ניצב רפאל054-7535531 10 שביל האריה ירושלים עזרת אבות02-5829984 240 שדרות גולדה מאיר ירושלים עמותת החסד לב רמות02-5711880 40 לואי ליבסקי ירושלים תכלית האדם02-6516325 6 מרכז ספיר כסיפה כסיפה-המחלקה לשירותים חברתיים052-6020734 45 מחלקת רווחה שכונה כסיפה השלום054-2138089כסיפה כפר חב"ד כפר חב״ד-אור שמחה054-6535770 35 אדמור הרי"ף כפר יונה עזר ממשה קופת העיר052-4304474 24 העמק כפר מנדא כפר מנדא- המחלקה לשירותים חברתיים04-9863003מועצה מקומית כפר סבא אור מצווה055-9975691 3 היוצרים כפר סבא קרן גמ"ח ע"ש פינקרט -הזן את הכל יעקב ז"ל050-7274115 63 הכרמל כפר סבא מלוא הטנא053-5658018 21 גלר כפר קרע אלבלד050-3320183כלבו התאומים כרמיאל עם ישראל מתחברים לנשמה052-5610022 4 החרושת כרמיאל צלחת חמה (לשובע)054-5922952 1 המגל כרמיאל שביל אמונה053-5210689 2 הטוחן כרמיאל מתחברים לנשמה04-8881050 4 החרושת לוד יד ביד- מפעל החסד08-9209000 10 דרך בית הדין מגדל העמק מגדל העמק- בית התבשיל054-6310821 2 שלום עליכם מגדל העמק ברכת אברהם052-6618929 21/3 קרן היסוד מודיעין עילית שמחת יצחק050-4133472 62/4 נתיבות המשפט רשימת עמותות שותפות155 עיר עמותה טלפון כתובת מזכרת בתיה בגלל הרוח053-8575979 1 יגאל אלון מעלה אדומים מעלה אדומים- בית חב"ד054-7727276אבני החושן מעלות מעיין הרשב"י1-800-512-512 מרכז מסחרי ישן מצפה רמון מצפה רמון- בית השנטי050-7961597בית השנטי במדבר, מדרשת בן גוריון מצפה רמון מצפה רמון- המחלקה לשירותים050-2264339 4 נחל האלה מצפה רמון מדברה כעדן054-4891073 18 עין עופרים נהריה בית נריה04-9513389 2 הגעתון נוף הגליל חסדי מנחם053-4270876 5 חב"ד נוף הגליל קרן ישמח משה052-2695875 אזור תעשיה ב10 עמל נצרת - העמותה לקידום שרותים חברתיים "אלבסמה"054-3924059 6000 נמסאוי נשר בית לב חם052-3762667 304 בר יהודה נתיבות ברית שלום וחסד052-6075010 1 קרית שלום נתיבות גלגל חוזר050-2232051 82 הארזים נתניה נתינה09-8624442 12 הרכב נתניה קופת הצדקה המרכזית050-6747218 7 מאירוביץ סחנין ברית ערבית052-5986879ואדי אספא עוספיא תמיכה קטנה תקווה גדולה050-5555907עוספיא עכו גרעין אומץ עכו054-5784929 42 בורלא עכו לשובע050-7456677 10 דוד פנקס עפולה יד לקהילה 04-8223055 7 כורש ערד יד לערד-הקרן לפיתוח ערד052-2706131 19/2 הפלדה עתלית חב"ד עתלית054-7770594 20 הדקל פורדיס המחלקה לשירותים חברתיים פורדיס050-2216600פורדיס פרדס חנה גרעין תורני אור למרחב052-7906471 17 הדרור פתח תקווה חסדי יעקב עזרה לזולת050-5628030 16 פנחס חגים פתח תקווה טל חיים03-9333494 45 ברנדה פתח תקווה מיל"ה- מתנדבים למען הזולת054-6844554 4 זבוטינסקי צפת צפת- יד עזרא ושולמית02-5323211 1 צה"ל צפת פעילי החסד052-7982220 6 נופך קצרין סיוע בצדקה ברמת הגולן- מתן04-6918426מושב יונתן קצרין קרן אורו של חסד052-5780335 57 יבנאל קרית אונו אפשרות054-7370184 13 ש"י עגנון 156 2023 דו״ח העוני האלטרנטיבי עיר עמותה טלפון כתובת קרית ארבע חסדי אבות054-8052326 25 דוד המלך קרית אתא ארוחה חמה04-8446324 38 הצנחנים קרית אתא קרית אתא-חכמה ומוסר052-4241506 8 בר אילן קרית גת נווה חנה052-2707926 20 מבוא החרמון קרית גת ס"ח קרית גת-נכ"ח050-4304407, מושב יד נתן222 בית קרית טבעון מעומק הלב054-4701746רח' הנרקיסים קרית מוצקין חסד מציון04-8704285 10 דבורה קרית מלאכי מיתרים052-4253430 5261 סאן דייגו קרית שמונה בית בתיה-בית חב"ד050-9017703 19 הלבנון ראש העין קסם050-5499022 26 ברקן ראשון לציון אהבת חסד ועזרת ישראל077-5627707 1 עטרות ראשון לציון אהבת מנחם (בית חב"ד ראשון)058-7187145 7 חב"ד ראשון לציון בית החסד שע"י קהילת יעקב בית שלמה ודניאל052-6133333 4 בן צבי ראשון לציון יה-גשרי050-2211201 107 נחמיה ראשון לציון ראשון לציון- מרכז החסד052-6266770 6 וילנסקי וולף רהט נשות רהט050-7487884אבו עובודה רהט קפא050-4402989 22 בית19 שכונה רחובות הבית החם למען הקהילה050-3706806 47 טשרניחובסקי רחובות הוד ישראל054-4403532 2 גולדברג רחובות לחיות בכבוד054-4960742 2 חב"ד רמלה אל הודא למעשים טובים050-9809838 1 יהושע בן נון רמלה בית תמחוי רשב"י050-8751958 39 רחוב בן צבי רמלה חמלה ברמלה052-3260166 23 יוספטל רמלה חסדי אשר וחיה052-8993054 3 בר לב רמת גן מעשה ניסים050-5519330 13 יהושפט רעננה משנה לחם054-4752104 21 רחוב היצירה שדרות מרכז החסד שדרות053-9187476 11 חטיבת גבעתי שהם יד משהם03-9795444 31 עמק אילון תל אביב ארגון סיוע לפליטים ולמבקשי - א.ס.ף מקלט בישראל054-3017420 52 גולומב תל אביב אוכל לנזקקים050-7581142 4 נמל תל אביב תל אביב המרכז לגמילות חסדים והכנסת - בית אליהו אורחים (בוכרה)050-5246194 ' א2 הכינור רשימת עמותות שותפות157 עיר עמותה טלפון כתובת תל אביב בית השנטי050-7961596 5 נחום גולדמן תל אביב יפו-העמותה לקידום החינוך בת"א03-6803000 5 תל גיבורים תל אביב יד ביד, אוזן קשבת ועזרה לזולת03-6203141 36 הנביאים תל אביב לשובע050-7456677 18 צ'לנוב תל אביב מסיל"ה050-6494386 66 וולפסון תל השומר רחשי לב054-4616878 בית חולים שיבא-בנין רחשי לב תל השומר תל שבע המחלקה לשירותיים חברתיים054-7973604בניין המועצה ארצי נכי ישראל03-9415540 17 סחרוב 158 2023 דו״ח העוני האלטרנטיבי תודה ארגון לתת מבקש להביע את הערכתו העמוקה לכל מי שתמך ונרתם להצלחת המחקר והפקת דו"ח העוני האלטרנטיבי. , על השותפות, הסיוע המתמשך ותמיכתו בארגון לתת MAZON ברצוננו להביע את תודתנו לארגון ובהפקת דו"ח העוני האלטרנטיבי. We would like to thank MAZON: A Jewish Response to Hunger, for supporting our advocacy efforts and the publication of the alternative poverty report. .לדן הלונגה ואביתר שמול על כתיבת הדו"ח והסיוע בהפקתו לאולגה ברוורמן על הפקת הדו"ח, עריכתו ועל ההנחיה הצמודה בכתיבה. על הליווי, הייעוץ המקצועי, איסוף וניתוח הממצאים. rotem.ar. למכון המחקר על עריכת מחקר עלות המחיה בישראל.SFI )Social Finance Israel( לחברת לג'ירף תקשורת חזותית, על עיצוב הדו"ח. לאילנה פור ונעם למל, על ריכוז עבודת העיצוב והמיתוג. לירדן ירימי ושניר שדו, על ריכוז העבודה מול העמותות השותפות והתמיכה הנדרשת. תודה למנהלי העמותות ברחבי הארץ, על ההירתמות והתמיכה בהכנת הדו"ח ועל השותפות במאבק בעוני ובהענקת סיוע לאנשים השרויים במצוקה, במסירות אין קץ. ומעל הכל, תודה לאנשים, לקשישים ולמשפחות האמיצות, אשר למרות הקושי, הסכימו ועל 2023 לחשוף את אורח ותנאי חייהם המורכבים, כדי להעיד על הפנים של העוני בישראל המצב בשטח לאחר השבעה באוקטובר, ובכך להיות שותפים במאמץ האזרחי להשפיע ולשנות את המציאות החברתית בישראל. ארגון לתת סיוע הומניטרי ישראלי (ע"ר) 6120601 ת"א20606 , ת.ד2 חומה ומגדל 03-6839911 | פקס03-6833388 טלפון WWW.LATET.ORG.IL | [email protected] נדבך חדש שהוספנו לראשונה בדו"ח הנוכחי, עוסק במחקר עלות המחיה המינימלית והנורמטיבית בישראל. אומדן כלכלי של עלויות המחיה בישראל, מאפשר לבחון בצורה מורכבת יותר את האוכלוסייה העומדת על סף העוני או מעבר לו, להבין מה טווח השונות בין עלויות המחיה אקונומים השונים, ולהוות מצפן ליצירת הלימה של המענה הציבורי -בעשירונים ובמעמדות הסוציו הניתן באמצעות קצבאות והגדרת שכר מינימלי, כמו גם להוות קרקע לקידום מדיניות רווחה יעילה המותאמת לצורכי האוכלוסייה הזקוקה לה. המחקר המובא בדו"ח הוא ראשוני, ונועד גם להוות בסיס לשיח ציבורי נרחב שבכוונת ארגון לתת לקדם, על מנת לבסס הסכמות רחבות באשר לאמות המידה המגדירות את אומדן עלות המחיה, שנבחן בשני תרחישים, ביחס לנפש וביחס למשק בית הכולל שני מבוגרים ושני ילדים, כמקובל בעולם. עלות מחיה מינימלית, מייצגת את קו העוני האלטרנטיבי ומשקפת את ההוצאה הנדרשת למחיה בסיסית, .ועלות קיום נורמטיבית, משקפת עלות מחיה סטנדרטית ומייצגת את מעמד הביניים הבינוני בישראל עלות המחיה בישראל חייבים לנצח את העוני 2023 עלות המחיה בישראל עלות המחיה המינימלית )קו העוני האלטרנטיבי( עומדת על ילדים(2 , מבוגרים2) למשק בית₪ 12,938- לנפש ו₪ 5,107 ₪ 8,259 עלות המחיה הנורמטיבית )מחיה בכבוד( עומדת על למשק בית₪ 21,143-לנפש ו